ניסיתי לכתוב את זה בכל מיני צורות, חרוזים, מבנה... לא הצליח בנתיים
אז אני מניח את זה ככה, אולי בהמשך אשקיע קצת יותר 
אַנִי יוֹדֵעַ
שֶׁיָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁאַת אַשְׁלָיָה
כְּמוֹ שָׁפָן בְּכּוֹבַע
כְּמוֹ בּוּעַת סַבּוֹן
אַבָל
אַת יוֹדַעַת מָה
לֹא אֶכְפַּת לִי
אַנִי חוֹשֵב שֶׁאַת
קֶסֶם
אל תשקיע בזה עוד, לדעתי זה מדיוק.
אהבתי את הדימויים הנוגעים ואת הסוף
רקלתשוהנאחרונההאדם ברא יצור והביאו בבריתו של אברהם
היצור לופת, מוליך
האדם נאחז, מסתמך
אינו עוד הגדול מכולם
אינו עוד החכם מכולם
שני הוא
טיפש האדם
טיפש מאוד
שברוב חכמתו קיים לפני עיוור לא תיתן מכשול
עכשיו שמימיני מקל ומשמאלי אבן
אבנה מחדש, אלוהים יהיה בעזרי
בדידות רעבה, מחפשת מזור
כשמנסה מזלה, מתהפכות היוצרות.
אי אז, בימים שהיו ואינם
חיזר האדם, אחר מזון לגלמודיות.
קץ התמימות, מנסה הוא כימים עברו
מנסה לשווא, אין מקום.
ממלאך טהור, רוצה אהבה
לשד מסוכן, רוצה נקמה.
ברגע קטן, בלי שום אזהרה
מחיפושית אוהבת, לצרעה עוקצת.
בשנייה נהפכה למפלצת.
להבא, היזהר.
כתיבה עמוקה.
ומעניינת.
כל כך יפה!!!
אהבתי.
מלא ערגה, וגם מאוד ריאלי
Tsurie
התכוונתי שאחרי שהציפור עפה עם בני אדם, אולי היא צריכה מדי פעם לזכור שהיא ציפור ולהרקיע לשחקים. ואולי גם למצוא לעוד בני אדם כנפיים שיכולות להטיס אותם יותר גבוה
יָצָא שֶׁדִיבַּרְנוּ הַרְבֵּה
עַל מָה יקְרֶה אִם
וְכַּאֲשֶׁר
מַצְחִיק
כִּי תָּמִיד אָמַרְתְּ
"אַתָּה לֹא מְדַבֵּר"
כָּזֶה אַנִי
אַנִי תָּמִיד נִזְכָּר
אַחֲרֵי הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן
מִן הַצָתָה מְאוּחֶרֶת כָּזֹאת
מוּעֶדֶת לְכִּישָׁלוֹן
אָז גַם אֶתְמוֹל
פִּתְאוֹם דִיבַּרְתִּי הָמוֹן
רְגָשׁוֹת מַחֲשָׁבוֹת רְצוֹנוֹת
מְצִיאוּת וְדִמָיוֹן
מִי בִּכְלָל יָדַע
שֶׁהֵם קַיָימִים אֵצְלִי
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין בַּלֵב שֶׁלְךָ כְּלוּם
פִּתְאוֹם רוֹאָה אוֹתְךָ
בְּאוֹר חָדָשׁ
בָּרוּךְ הַבָּא לַיְקוּם
בּוֹא, יֵשׁ פֹּה מָקוֹם
בְּכֵּיף, כָּאן עַדַיִין לֹא גָרִים
לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁבְּדִיוּק
כְּשֶׁאֶרְצֶה לָלֶכֶת
יוֹפִיעוּ בַּלֵב
פַּרְפָּרִים
אשמח למשוב...
אהבתם? מה אהבתם?
לא אהבתם? מה לא אהבתם?
אשמח למשוב...
אהבתם? מה אהבתם?
לא אהבתם? מה לא אהבתם?
משהו במעבר בין הכתיבה מנקודת המבט שלך לשלה בבית הרביעי לא עבר לי חלק.
אבל באמת שזה מקסים, ומאד מאד נוגע
נקודה מעניינת
זה מה שזה עורר בך אז כן...
סתם, בגדול זה סוג של דייט, כי זה מתבסס על דיאלוג שהיה
זוגיות!
תודה שטרחת לפרט, זה ממש חשוב!
ברוכה הבאה למועדון
לֹא יָכוֹל לָשֵׂאת
אֶת זֶה יוֹתֵר
חַלַאס עִם כָּל הַ
אַל תְּוַותֵּר
תַּחֲזִיק מַעֲמָד
שֶׁיַעֲבוֹר הַגָל
מְעַנְיֵין אִם אַתָּה
הָיִיתָ מְסוּגָל
עֵצוֹת זֶה נֶחְמָד
לְדַבֵּר זֶה מַקְסִים
בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה
מָה הָיִיתֶם עוֹשִׂים
הָיִיתֶם בּוֹרְחִים
מֵהַחְלָטָה קָשָׁה
כּוּלָנוּ פַּחֲדָנִים
חַיִים בְּהַכְּחָשָׁה
רוֹצֶה לִבְרוֹחַ
אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם
רוֹצֶה לִצְרוֹחַ
פִּי נֶאֱלָם
חִיבּוּק יַעֲזוֹר יוֹתֵר
הַבָנָה וְהַכָלָה
לֹא מְצַפֶּה מִמְךָ
לְיוֹתֵר מְמִילָה
הֵבַנְתִּי
שימי לב שזה אפילו לא מישהו שמתייעץ...
סתם מישהו ששומע על מישהו שעובר עליו משהו
ספציפית התעצבנתי על מישהו מסויים, לא בא להכליל...
התחלתי לקורא שירים, ולא יכולתי להפסיק.
יש פה שירים ממש יפים ומושקעים!
קצת קשה לדפדף ככה בין השירים
וגם.. אני מכין איזה מערך של פעולות לחבר'ה בוגרים (16-24),
וחשבתי שיכול ממש להוסיף אם אתאים לכל פעולה שיר(כמובן שלא אעשה זאת בלי רשות).
ואם הייינו מסדרים את השירים ככה לפי נושאים, זה יכול ממש להועיל לצרכים כאלה.
או אפילו אם מישהו רוצה לקרוא משהו שירומם אותו.. מפריע לו משהו והוא לא יודע איך לבטא את זה..
זה יכול להפוך אותם להרבה יותר נגישים.
צִפּוֹרִים עָפוֹת אֶל עָל,
חָפְשִׁיּוֹת הֵן בִּשְׁמֵי הַטַּל.
שָׁרוֹת וּמְזַמְּרוֹת שְׁבָחִים וְרָזִים,
שֶׁבָּהֶם צָפוּ מִשְּׁמֵי הֶעָבִים.
טַכְסִיס אֶקַּח, בַּנְתִּי מֵהֶם.
אֵינֶנִּי בִּשְׁבִילָם, אַךְ בִּשְׁבִילֵי הֵם.
אֲנִי עַד שַׁחַק אַרְקִיעַ,
לֹא בְּרֶגֶל וְלֹא בְּכָנָף אַגְבִּיהַּ.
בְּרוּחִי הַחָפְשִׁית מִכָּל מְצָרִים,
שֶׁלְּעִתִּים שׁוֹכְנָה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים.
אַךְ לֹא יִכְלָאוּהָ בְּתוֹךְ סוֹגַרִים,
כִּי תֵּצֵא וְתִפְרֹץ בְּכַנְפֵי אַבִּירִים.
מֵהַכֶּלֶא שָׁבוּ שָׂמוּהָ עִוְרִים,
הִיא תִּבְנֶה מְטוֹס לַעֲזֹר אֲחֵרִים.
וְאָז יָבִינוּ הַחֹפֶשׁ מָה-הוּא.
וּמִי לִי בַּשַּׁחַק. מִי לִי? לִי הוּא.
מעניין שאת אומרת שזה שונה לי זה דווקא השתלב עם הקצת שקראתי
אין נרו כנר של חברו וכו ..
כתיבה עמוקה.
צריך לקרוא את זה כמה פעמים
השאיפה היא שאחרי הקריאה זה ישנה משהו בנפש
ברור שהדרך עוד ארוכה אבל מציב את המטרה מול העיניים..
מחזק. איך הצלחת להכניס תהליכים שלמים של חיים במילים כ"כ יפות. מרומם את הנפש לקרוא את זה
גורם לרצות לעשות בירור אמיתי של החיים ולהתעלות.
עם בוא השחר
אני מתמלא חרדה
על עוד יום
בו ארד לתהום
נשימות שקטות, שטחיות
הולמות בחזה שלי
מתחננות שאנשום עמוק
מתחננות לחמצן
אני מתגעגע לשקט
ממסכים
מציפיות
מכל אלה שיודעים
מה אני אמור להיות
אני רוצה סטטוס קוו
ללכת בין קווים
בלי להרגיש
בלי להגזים
לתת לדברים לשקוע
אין לי מנוחה
כל יום פעורה
תהום חדשה
כל יום אני כורע על ברכי
ומתחנן לאהבה
אני רוצה יבשה
4 עציצים מסודרים בשורה
גרניום, זעתר, לואיזה ומרווה
להשקות, לאסוף
רות סוף
הרבה יותר מלחוות עצב
מפחיד אותי לא לחוות כלום
פשוט נכון..
רוצה
רוצה להתמקד
להתמזג
לקפוץ למים
ללימוד
להיכנס
לפתחו של אולם
במדרגות ניקנור
לא מוכן
לא מוכן לוותר
על
מי
שהייתי
התכונות
שאני
החולשות
כמה
לשלב
למזג
להיות אני
שלומד תורה
שנמצא במקומות
כואבים
אני
שמרגיש קדושה
עם חויית פערים
כמו במידפולנס
אני שהרגש
צף
בו
כמו גל במים סוערים
ושלוים
אני שמשלים
עם הרוחים
בין המחשבות
הרגשות
הבדידות
ועולם האנשים
מבקש
שואל
שכפי שאנו
עם שקיות הסופר
שאנו סוחבים
עם אצבעות המוח
שלוהטות מאודם
לחץ החיים
נצוף
נקבל את הזרמים
נודד ומבקשאחרונהשח
זה כאילו שיש עוד סיכוי,
צחוקו של הגורל
אולי אם תחשוב
ממש טוב
תצא מזה
שח
אל תטרח
אני בלתי מנוצח
הנה חשבת טוב
ועדיין
נו, תמשיך לחשוב
תמשיך לחשב
צעדים
כוונות
גלויות ונסתרות
נראה
מה תעלה
בחכה
אה, עשית צעד?
ידעתי שתעשה אותו
ועכשיו
מט
תודה גם על זה
יש לך כתיבה טובה, זורמת
קצת "ספוקן וורד"... ואני אוהב!
מאוד מרגש ונוגע
זה יפה!
נוגע ללב!!
התחברתי.
