כואב לי עכשיו,
ואני חושב עמוק,
כי עוד מעט אפסיק לחשוב.
ומה מרגיש לי עכשיו ברגע הזה?
לא יודע להסביר לכם,
מן כאב עוטף כזה.
ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,
זה כאב מסוג אחר,
כאב של לוחמים.
אני כואב את החיים שהיו לי,
ועוד רגע אינם.
כואב את ילדיי שלי,
שלא יהיו מעולם.
כואב את מבטה של אמא,
שתבין שזו מציאות.
כואב את כאבו של אבא,
על--- על שאין לי המשכיות.
ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,
זה כאב מסוג אחר,
כאב של לוחמים.
כאב על אהבה שיש בי אינסוף,
ועכשיו תישאר איתי מתחת האדמה.
כואב על מילים שאמרתי ואיש לא שמע.
כואב על שחיי נקטפו על ידי בן עוולה ש-
לחץ על ההדק.
כואב לי על שככה אני שוכב כאן,
בתוך השלולית שלי,
של הדם.
כואב לי אמא, על שאיני אוכל לרוץ לחבקך עוד.
כואב לי, משפחה שלי, על שלא הספקתי אתכם עוד טיפה לאהוב.
כואב לי שאיני יכול לומר לכם תודה בפנים,
כי אני ממש רוצה.
כואב לי שאראה אתכם מוזילים עליי דמעה,
ועוד אחת.
כואב לי שתכאבו את הכאב הזה,
כאב של שכול ואנחה.
כואב לי על הלב שלי שפעם,
ויותר כואב לי-
על זה שנדם!
ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,
זה כאב מסוג אחר,
כאב של לוחמים!
מוכשרת כרגיל אחות שלי.