איך נשארים חיים
אחרי שכל החיצים פוגעים
במטרה הידועה
כשאני המטרה
איך לא מתאבדים
אחרי שכל כך סובלים
אולי בחוץ מתפקדים
אבל בפנים יש מוות
ועכשיו גם בחוץ רואים
ואנשים רזים מידי
מתים
----שירים שקטים
+++שורקת
געגוע דק נחשף
עשית לי רנטגן על הלב
יש לי עכשיו שקט כזה
שנשאר ופועם ואוהב
כל הקולות בי שזעקו
כל האנשים שדיברו
לאט לאט שקעו.
מולי נפרשה חומה של אור
זורם ונשפך וחולם
בוא איתי, ננסה לעבור
ונדע ונבין ונשלים
עם האור שבוער
ואני?שואל תעולם
יש כאן קול
שמנסה לדבר
שמנסה להבין
קול של חיפוש
יש כאן צרחה
שקטה
חרישית
צרחה של כאב
יש כאן שתיקה
והיא סמיכה ומורגשת
והיא מנסה....
שתיקה של רצון
יש כאן כיתוב
זועק
מנסה להיקרא
כיתוב של שתיקה
ויש גם אותי
שותק, מדבר, צורח וכותב
ויש גם אותי
רוצה, מחפש, כואב ושותק
ויש גם אותי
מה אני?
שמנסה לדבר
שמנסה להבין
קול של חיפוש
יש כאן צרחה
שקטה
חרישית
צרחה של כאב
יש כאן שתיקה
והיא סמיכה ומורגשת
והיא מנסה....
שתיקה של רצון
יש כאן כיתוב
זועק
מנסה להיקרא
כיתוב של שתיקה
ויש גם אותי
שותק, מדבר, צורח וכותב
ויש גם אותי
רוצה, מחפש, כואב ושותק
ויש גם אותי
מה אני?
תקשיב..אהבתי ביותר.גיטרה אדומה
מרגישה היזדהות גדולה עם השיר..הוא מיוחד ממש!
גם הכתיבה וגם הרעיון.וווואו.
עוצמתי.ניצוץ ההוויה
מרגיש את האותיות קופצות מולי
ומנסות לזעוק
ומנסות לזעוק
מהמםןהיי זאת אני ..
תודה!שואל תעולם
אני מרגישה שבא לי לבכות..לעבדך באמת!
נגע.
תודהשואל תעולםאחרונה
ריגשת
האם ראיתם כאן פעםאורות מאופל
שירים/חיבורים/קטעים שנכתבו על המצב הרוחני בעם?
אני מעולם לא.
ולא שורה וחצי שכתובה בעומק של פתק, משהו אמיתי.
אני מעולם לא.
ולא שורה וחצי שכתובה בעומק של פתק, משהו אמיתי.
זה כי אתה מחפש משהו כזה?בחור שמח
אתה טוען? אתה שואל? אתה מאשים? אתה זורק לחלל האוויר?
מה אמורים לענות על זה?
האם דחסתי את התוכן הזה להגדרה? לא.אורות מאופל
מתוך תקווה למענה מסוג דומה.
לא הבנתי...בחור שמח
מחילה
לא שאלתי וגם לא טענתי וגם לא אף הגדרה אחרת..אורות מאופל
הצפתי את היחס בין שני נושאים- יצירה וכלליות רוחנית, והזמנתי את באי הפורום לחוות דעתם/מבטם/הרגשתם/אחר-תם ביחס ליחס הנ"ל.
וואלה.בחור שמח
אז אני יענה לך שזה תלוי בן אדם.
ביצירה אדם מוציא את המקומות הכי פנימיים שלו.
והרבה פעמים אם לא נמצא ממש בליבו בכלל. זה מקום אידיאלי אבל קשה.
וכשאדם כותב על דברים שקשים לו, על דברים שכואבים לו.
לא תמיד זה מדבר על המצב הרוחני או הסוציואקונומי בעם...
לאפלפלחריף
אבל מלא דברים אמיתיים ראיתי. אנישם כאן כותבים בכנות ומהלב.
וברצינות למה ככ חשוב לכתוב על המצב הרוחני של העם?
זה עניין של הסתכלותבחור שמח
אדם שזה מה שחשוב לו, ורצה לשנות את זה יכתוב על זה.
אני תמיד טוען שהכתיבה זה הדרך הכי טובה לשנות את העולם...
יש בזהפלפלחריף
אחת הדרכים לשנות אותו
כי זה מעיד על שני דברים:אורות מאופל
א. תפיסת עולם הרוח כמימד הקיום המרכזי של העולם, תפיסה מהותית, וממילא התעניינות והתעסקות בה.
ב. יציאה ממיצרי האנוכיות האגוצנטרית הפרטיותית והרחבה של האישיות למימד הלאומי, כפי שצריך נכון מתאים וראוי שיהיה, וממילא עמידה יותר עמוקה וחיפוש יותר כנה של הזרמים הרוחניים העכשוויים עד כדי פורקן כתיבתי.
כלומר, החיסרון הזה הוא תעודת עניות לכישרון הרוחני.
ב. יציאה ממיצרי האנוכיות האגוצנטרית הפרטיותית והרחבה של האישיות למימד הלאומי, כפי שצריך נכון מתאים וראוי שיהיה, וממילא עמידה יותר עמוקה וחיפוש יותר כנה של הזרמים הרוחניים העכשוויים עד כדי פורקן כתיבתי.
כלומר, החיסרון הזה הוא תעודת עניות לכישרון הרוחני.
..פלפלחריף
א. צודק
ב. כשכותבים בקטע של פריקה, אז צריך לכתוב על מה שיוצא. זה מה שעל הלב, לא?
לא חושבת שרוחניות זה "כישרון"
בדיוק. כותבים את מה שספון בלב.אורות מאופל
יש מי שבליבו ספונה אנוכיות ודאגה עצמית, ויש מי שבליבו דאגה לכלל, דאגה אידיאלית לאומית ועולמית.
כישרון מלשון כושר, כלומר יכולת. לאדם הממוצע יש יכולת רוחנית אפסית מאוד, וע"י העמקה בתכנים נשגבים, בהנחה ויש לו נשמה ישראלית, הוא חושף את ודאות ואמונת נשמתו בעצמה ובכוחה וממילא מרחיבה אותם.
כישרון מלשון כושר, כלומר יכולת. לאדם הממוצע יש יכולת רוחנית אפסית מאוד, וע"י העמקה בתכנים נשגבים, בהנחה ויש לו נשמה ישראלית, הוא חושף את ודאות ואמונת נשמתו בעצמה ובכוחה וממילא מרחיבה אותם.
אני חושבת שאם כבר לכתוב על מצב רוחני- אז על מצב רוחני שלחיה מושקא פ
האדם עצמו. מה יעזור לכתוב על מצב רוחני של כלל העם? (חוץ מזה שהעם שלנו כ"כ מגוון בעניין זה...)
לא הבנתי, כותבים כדי להועיל?אורות מאופל
אתה כותב בעצמך?אילת השחר
זה מעניין אם אתה מדבר מבפנים או כצופה מהצד על אחרים ומנסה לברר אותם ואת מניעיהם הפנימיים.
בכל מקרה זו תשובתי:
לפעמים דברים נראים אחרת מזויות מבט שונות.
יכול להיות כותב שיכתוב את כאביו, ולא ידע כי בעומק כתיבתו כמוסה בכיית אומתו.
ויכול להיות קורא שיקרא את כאב רעהו, ולא יבחין בנשמת האומה הזולגת מבין שורותיו ושברי אותיותיו.
כשמתבוננים במילים מקושטות ומובנות, שחורות על גבי דף לבן, אין מביטים רק בשיר, סיפור או קטע.
כשמתבוננים במילים כתובות, מביטים בממצא נפשי חוצה דורות. וכמו הממצאים הארכיאולוגיים ושכבות העבר הסדורות זו על גבי זו מהן נדלה,
כך גם הן.
אולי נדמה שהן שייכות רק לשכבה העליונה הקרובה לפני השטח, ואין לה שייכות עמוקה יותר, אך האמת היא שיש בה רבדים עמוקים מיני ים, צופני סוד (לעיתים אפילו לכותב עצמו).
ואני אפילו לא צריכה להעיד שמכירה מקרוב כתיבה כזו, כי כולנו מכירים את קודש הקודשים של עולם השירה התנכ"י, המתאר את מצבו של עם ישראל, והדברים ידועים.
מי שיש לו עיניים היסטוריות מעמיקות שיודעות לייקר את הממצא שנקרה בדרכן, גם יצליח אם ירצה, לראות ולהתבונן באמירה הקשורה לאומה כולה, ואף עמוק מכך, מעבר לאמירה האישית של המושרר/סופר/כותב ההגיג.
היצירות המיוחדות והנוגעות ביותר הן אלו שכל אדם, בלי תלות בשייכותו החברתית או הגבהים בהן שטות מחשבותיו והגיונותיו או כל דבר אחר שמבדיל בין אנשים, יוכל למצוא את עצמו ואת העניינים המניעים את נפשו בהן.
ובדר"כ יצירות שכאלו ידברו במשלים ומטאפורות ולא ידברו מפורשות על העניין עצמו.
ולגבי זה:
"יש מי שבליבו ספונה אנוכיות ודאגה עצמית, ויש מי שבליבו דאגה לכלל, דאגה אידיאלית לאומית ועולמית.
כישרון מלשון כושר, כלומר יכולת. לאדם הממוצע יש יכולת רוחנית אפסית מאוד, וע"י העמקה בתכנים נשגבים, בהנחה ויש לו נשמה ישראלית, הוא חושף את ודאות ואמונת נשמתו בעצמה ובכוחה וממילא מרחיבה אותם."
עוד צריכה לחשוב על זה. יש לי משהו אבל לא מדויק ומעדיפה לא לענות כרגע.
א. כן, אולי אפילו יותר מדי.אורות מאופל
ב. את מדברת על רבדים מאוד אמיתיים, אולי, אבל לא מודעים ולכן לא רלוונטיים לנושא המדובר.
ג. אני חושב שחשוב לראות את נקודת האמת והטוב שבכל דבר או מאמר, ולא פחות מכך לא לראות את נקודת האמת והטוב שלא נמצאת בכל דבר או מאמר.
ג. אני חושב שחשוב לראות את נקודת האמת והטוב שבכל דבר או מאמר, ולא פחות מכך לא לראות את נקודת האמת והטוב שלא נמצאת בכל דבר או מאמר.
יפה, זכיתאילת השחראחרונה
זו מתנה בעיניי לדעת ליצור במילים.
לגבי השאר, קיבלתי.
יש לי מה להגיד על זה, אבל אין לי כרגע פניות (ורצון) לפתוח את הדיונים הפנימיים שמתחוללים בתוכי ביחס לדברים שנכתבו בפומבי.
לגבי השאר, קיבלתי.
יש לי מה להגיד על זה, אבל אין לי כרגע פניות (ורצון) לפתוח את הדיונים הפנימיים שמתחוללים בתוכי ביחס לדברים שנכתבו בפומבי.
נעלמתשורקת
נעלמת לי
צעקתי לך
לא שמעת קריאתי המבוהלת
ברחת ממני
הפנית את גבך
הרכנת ראשך
מול פחדי
בעיניים מושפלות
לחשת מילותייך
נוגעת לא נוגעת
בשולי חיי
לא יכולה עוד איתך
לא
את גדולה עלי
גדולה
מידי
והותרת אותי בודדה
שרועה על הרצפה
חלקים חלקים
מפוזרים.
מפורקים.
שבורים לחתיכות קטנות
כמו שברים של צלחת מרוסקת
שיר מרסק!!!!!היי זאת אני ..
הרגשתי אותך בכל מילה!!!!!🤗🤗🤗
חיבוק ענק 💓💓💓💓
חיבוק ענק 💓💓💓💓
תודה!שורקתאחרונה
אויי נשמה!!
ענק לך!גיטרה אדומה
לא רלוונטיניצוץ ההוויה
הלכתי לאיבוד לאור יום
ויישום של אף יישום
לא יראה לי את הדרך הנכונה
הסימטאות המסובכות,כמו נבכי ליבי
משטות בי כל הדרך בחוסר הבנה
המפץ הגדול אכן קרה
ואני חזיתי בשברון הלוחות
אספתי מהרצפה רסיסי אותיות,
זרזיפים של ציפייה ,וכוונות
וחיברתי אותן בשאריות האיפור
לכדי סיפור תפל שתכליתו
חוסר תכליתי.
זה קרה לפני ארבעה חודשים
הבנתי שהפסקתי להיות רלוונטי מזמן
נשארתי בחול,מקשיב ליללות
נותן לעצמי לנבול מחדש בלילות
טרוף שינה ומסויט
חסר כלים ומוטל בספק
התעוררתי בחלקת הכהנים
שבבית הקברות
במקום בו שכחתי את עצמי לאחרונה
המראות המורבידיים לא הותירו
מקום לתהיה
הנשימה נעתקה מגופה
אנשי הבוץ הקיפו גם אותה
בחומר ובלבנים
ובכל עבודה שבלב
הירח מלא עתה
והיא מרוקנת,רק אבק של כוכבי לכת
מרוח לה על הפנים
והיא סומאה
חבל,היום היא חבשה
את המסכה שאני אוהב
זאת המשרה עליה עדינות
התופרת אותי בקלילות
מלטפת ודוקרת בלבביות
ובבעתה
המשכתי לתעות
לנדוד בינות הסמטאות הירושלמיים
שביציאה מבית הקברות
לצידי נוכחות אבנים יפות
אני רוצה לדבר איתן
והן מעדיפות לחכות
להתיש אותי
כמו מתנשאות עלי ביציבותן המוכחת
נעצרתי,עתה חדל דמדומים
כשתמו היריות,רוקנתי את תיקי
פתאום הבחנתי שאת נוכחת
תוך כדי שקראתי עוד הייקו שכתבת
זה שאני לא רלוונטי יותר
לא אומר שאת הקרבן
אנשי הבוץ משתלטים לי על החלומות
ביקום המקביל
שאני חי בו כבר שבע שנים
אי אפשר לבנות
רק להרים מילים מהרצפה,
לכסות ולהתכסות
חיבקתי.
ויישום של אף יישום
לא יראה לי את הדרך הנכונה
הסימטאות המסובכות,כמו נבכי ליבי
משטות בי כל הדרך בחוסר הבנה
המפץ הגדול אכן קרה
ואני חזיתי בשברון הלוחות
אספתי מהרצפה רסיסי אותיות,
זרזיפים של ציפייה ,וכוונות
וחיברתי אותן בשאריות האיפור
לכדי סיפור תפל שתכליתו
חוסר תכליתי.
זה קרה לפני ארבעה חודשים
הבנתי שהפסקתי להיות רלוונטי מזמן
נשארתי בחול,מקשיב ליללות
נותן לעצמי לנבול מחדש בלילות
טרוף שינה ומסויט
חסר כלים ומוטל בספק
התעוררתי בחלקת הכהנים
שבבית הקברות
במקום בו שכחתי את עצמי לאחרונה
המראות המורבידיים לא הותירו
מקום לתהיה
הנשימה נעתקה מגופה
אנשי הבוץ הקיפו גם אותה
בחומר ובלבנים
ובכל עבודה שבלב
הירח מלא עתה
והיא מרוקנת,רק אבק של כוכבי לכת
מרוח לה על הפנים
והיא סומאה
חבל,היום היא חבשה
את המסכה שאני אוהב
זאת המשרה עליה עדינות
התופרת אותי בקלילות
מלטפת ודוקרת בלבביות
ובבעתה
המשכתי לתעות
לנדוד בינות הסמטאות הירושלמיים
שביציאה מבית הקברות
לצידי נוכחות אבנים יפות
אני רוצה לדבר איתן
והן מעדיפות לחכות
להתיש אותי
כמו מתנשאות עלי ביציבותן המוכחת
נעצרתי,עתה חדל דמדומים
כשתמו היריות,רוקנתי את תיקי
פתאום הבחנתי שאת נוכחת
תוך כדי שקראתי עוד הייקו שכתבת
זה שאני לא רלוונטי יותר
לא אומר שאת הקרבן
אנשי הבוץ משתלטים לי על החלומות
ביקום המקביל
שאני חי בו כבר שבע שנים
אי אפשר לבנות
רק להרים מילים מהרצפה,
לכסות ולהתכסות
חיבקתי.
מדהים. מדהים. מדהים.חיה מושקא פ
תודה תודהניצוץ ההוויה
ואיך אפשר בליניצוץ ההוויה
@לעבדך באמת! לפני כמה ימים הגבתי לך,והשתמשתי בפיסקה האחרונה של הקטע הזה,תודה שהזכרת לי אותו
@פלפלחריף אשמח לזיו תגובתך
@פלפלחריף אשמח לזיו תגובתך
פשש.לעבדך באמת!
מעניין.
תודהניצוץ ההוויה
מה הכי תפס אותך?
זה:לעבדך באמת!
המשכתי לתעות
לנדוד בינות הסמטאות הירושלמיים
שביציאה מבית הקברות
לצידי נוכחות אבנים יפות
אני רוצה לדבר איתן
והן מעדיפות לחכות
להתיש אותי
כמו מתנשאות עלי ביציבותן המוכחת.
זה: זה שאני לא רלוונטי יותר
לא אומר שאת הקרבן.
וזה: חיבקתי.
לנדוד בינות הסמטאות הירושלמיים
שביציאה מבית הקברות
לצידי נוכחות אבנים יפות
אני רוצה לדבר איתן
והן מעדיפות לחכות
להתיש אותי
כמו מתנשאות עלי ביציבותן המוכחת.
זה: זה שאני לא רלוונטי יותר
לא אומר שאת הקרבן.
וזה: חיבקתי.
ריגשתניצוץ ההוויה
תודה שהעמקת זה מאד מחזק אותי
(:אולי אפילו הופך אותי לטיפה רלוונטי
(:אולי אפילו הופך אותי לטיפה רלוונטי
מרגש . מסעיר.היי זאת אני ..
חיזקת ,תודה.ניצוץ ההוויה
אני תוהה, מאיפה זה בא לך,,,,,,,,
זה יפה עד השתאות, אנשי הבוץ.
מלטפת ודוקרת בלבביות ובבעטה.
וואאווו, תמשיך, זה טוב.
תודה רבהניצוץ ההוויה
תגובתך העצימה אותי.
לגבי מאיפה זה בא- האם הכוונה היא מה הסיפור מאחורי המילים?-מאד מורכב ואיכשהו בד בבד גם מאד שקוף.
לגבי מאיפה זה בא- האם הכוונה היא מה הסיפור מאחורי המילים?-מאד מורכב ואיכשהו בד בבד גם מאד שקוף.
מפעיםפלפלחריף
זה פשוט חזק
והפסקה האחרונה פצצה
ואתה רלוונטי תמיד
חיממת לי את הלבניצוץ ההוויה
ממש תודה
אממ לגבי הרלוונטיות שלי... זה היה בשביל להדגיש מהלך מסוים.
אממ לגבי הרלוונטיות שלי... זה היה בשביל להדגיש מהלך מסוים.
אני שמחהפלפלחריף
ונכון.. הבנתי
זה נראהאילת השחר
כמו משהו שהייתי רוצה לקרוא לעומק.
רפרפתי קצת.
הבעיה...
שתפס לי את העין הצירוף בית קברות, משהו שבשבוע הנוכחי אני לא מסוגלת לקרוא כל מה שקשור אליו.
אז שומרת לי, לימים שזה יהיה פחות רגיש עבורי.
ואם כבר לא יהיה אפשרי להגיב ותגובתי תהיה רצויה, אז אשמח להעביר אותה בדרך כלשהי.
שמח על ההתעניינותניצוץ ההוויהאחרונה
תמיד מוזמנת להגיב
בתגובות/אישי ,מה שנוח
בתגובות/אישי ,מה שנוח
ערפל.חיה מושקא פ
ערפל סמיך מטשטש דרכי. מכביד. מתיש עצמותי.
זיעה ניגרת. כאב נוטף.
ולבד. כ"כ לבד......
תלושה. לא שייכת. לא נצרכת.
והדמעות יבשו להן.
הדם נקרש לו מזמן.
רוצה לצעוק, אך נחסם פי.
רוצה להכות, אך קפאו ידי.
רוצה לבכות.
רוצה לבכות....
בחוץ שמי תכלת. אך אני מתכחשת לטוב.
פריחה- לא אצלי. לא שלי.
מחפשת. מושיטה יד. נוגעת באוויר.
אך רק הריק מולי. מחבקני בשתיקתו האפורה.
איזו כתיבה יפה!וואו.כנה ממש.גיטרה אדומה
תודה לך!!חיה מושקא פ
יפה!!דאקאחרונה
מתחבר מאוד...
האיש הזה.גיטרה אדומה
ואיך שהסתכלת עלי
עם עיניים מטביעות מיופי
ולא נתת
זמן
לחשוב,להבין
שאין לזה סיכוי
גם אם אשיר
אני מאמין
ונתת את החופש הזה
שהלב שכח
איך הוא מרגיש
ואספת ביידים
את השברים
שניזרקו
בדממה
וחתכו בסערה
כל דשא רך וחלומי
שקלישאות אומרות
שאצל השכן הוא תמיד יותר ירוק.
ואני אומרת שאצלך.
יותר ירוק ויותר יפה.
...,,,,,,,,
לא ממש הבנתי אם הוא טוב לך או רע לך.
את מדהימה והכתיבה שלך מהממת!
מעניין לשמוע על זה...
אני גם לא יודעת..תודה נשמה!גיטרה אדומה
...,,,,,,,,
חשבתי לעצמי שזה חלק מהבעיה.
מוכר לי עד מאד!
..פלפלחריף
זה כתוב טוב
ונשמע שמורכב...
בהצלחה 
ותמשיכי לכתוב. את עושה את זה מדהים
תודה נשמה אחת!גיטרה אדומהאחרונה
----שורקת
בוא בבקשה.
אני יודעת, אנחנו בקושי מכירים
זה כנראה סתם הלב הזה
שמתלהב כי היית חמוד כזה
מקשיב עם העיניים
זה הכי אפשר להגיד עליך.
והאש שלך
בא לי להידבק בה קצת
אולי היא תדליק אותי
תבעיר מה שעוד לא נשרף.
הלואי שמשהו יקרה.
הלוואי שמשהו יקרה!!משהו איתי כאן
מזדהה איתך בטירוף גם לי בא שהוא כבר יבוא..
הלוואי מותק אחת!ושזה יהיה האחדגיטרה אדומהאחרונה
רוגעבחור שמח
אני נוסע. וברכב מתנגן שיר של עידן עמדי.
הים, החושך ואני צופים על הגלים בנתיים...
אני נוסע לים.
כן מאוחר עכשיו, ובעזרת ה' עד שאני יגיע לים הוא יהיה ריק.
ואני יהיה לבד.
אני והים...
הכביש כמעט ריק, הלילה שקט ושחור.
ואני נוסע להתמלא מהשקט הזה. להתחדש ממנו.
יש בים משהו שקט, ועם זאת גועש.
רועש, ועם זאת שלו.
כלפי חוץ נראה משטח חלק ויפה.
ובפנים עולם שלם. חלקו סוער, חלקו רגוע.
וחלק- מתלבט...
קצת כמוני.
מתיישב על החול הרטוב והקר.
מוציא חלילית.
עוצם את העניים, מקשיב לגלים.
והם כמו מוזיקת רקע.
מלווה אותי.
מלווה את נגינתי.
מתחיל להיות פה קר...
למזלי חשבתי על זה מראש.
מוציא כמה קרשים מהאוטו.
שובר אותם,
מכין את המדורה.
יש לזה תורה שלמה, אף פעם לא תצליח ישירות להדליק קרש שלם.
בייחוד לא בכזה רוחות.
אתה צריך לתת לאש קצת ענפים, זרדים.
דבר שהיא תרגיש בנוח להיאחז בו.
ואז כשהאש מרגישה בבית, ולא לאט גודלת.
אז תקרב אליה את הקרש הגדול.
ותן לו את הזמן שלו.. אל תאיץ בו.
תגן עליו מרוחות זרות.
ואם תשקיע בו. בסוף גם הוא יידלק...
קצת כמו חינוך ילדים. ככה אבא שלי תמיד אומר..
מסתכל על האש בחיבה.
כן- גם באש יש משהו מיוחד...
היא אף פעם לא נחה, רוקדת בריקוד משונה,
יפה ומיסתורית, אבל לא נותנת להתקרב.
אם תהיה במרחק הנכון, היא תאיר לך, היא תחמם אותך.
אם תתקרב מידי- תרגיש את זעמה...
אבל במידה הנכונה היא טובה.
ואני ושב מול האש. שומע את העצים נאכלים.
ומרחוק את הגלים מתנפצים.
ואני יושב ומנגן.
והאש, והים, נוסכים בי שלווה.
והנגינה, נכנסת לי לנשמה.
ואני נושם.
ונושף.
ומביט אל השמיים המלאים בכוכבים.
ויודע שאבא מסתכל בי מהמרומים.
ונרגע...
וואו!קשה זה טוב :-)
עלו לי דמעות... אתה כותבת פשוט יפה
אני נגד תייוגין בעיקרוןבחור שמח
אבל בא לי לשמוע קצת תגובות אז-
בעיקרון אני כבר במצבפיצוחיתאחרונה
שדברים שלא מתייגים אותי אני לרוב לא מגיעה לקרוא. [מסר לכל מי שקורא את זה ומעונויין שאקרא)
רק רפרפתי (גם, מחוסר זמן) וזה נראה ממש נחמד!.
שאשב באמת לקרוא אוכל לתת חוות דעת.
זה ממש יפהפלפלחריף
אתה כותב מיוחד
תשמע..זה כ"כ מרגיע כזה..וואו...אהבתי ממש את ההקבלה עם הקרשגיטרה אדומה
הגדול.
וזה כזה הכניס לכמה רגעים לעולם שלו כזה ורגוע..
שכחתי לרגע שאני בעצם לא נימצאת כרגע בים
וואו.וואו.
אתה כישרון ממש.
זה נורא שקט כזהשורקת
כיף נורא לקרוא. אם היו מקריאים לי זה היה צריך להיות בלחישה כזאת..
מכניס לגמרי לתחושה, ומעורר חשיבה...
תהיה בעד תיוגים כי זה אחלה
וואווו.יש ויש...
אין מילים,
פשוט מהמם!
יפהפה,באמת.לעבדך באמת!
יכולתי ממש להרגיש, כאילו אני חווה את זה אני.
שחרוראין ואפס
לשחרר
את כל השרירים התפוסים
להשתחרר
מחבלים רפוסים.
לקחת רגל אחורה
וכאילו ליפול
עם ידיים פרושות לצדדים
להשיל את העול
שכאילו כיסה ת'ורידים
להפסיק לחשוב
מה יגידו
לפסק ברחוב
ששמיים יעידו
לא להתבייש
(אם זו בושה)
לא להתייאש
(אם זו חולשה)
להתחיל לחייך
כן, גם בחוץ
אפילו שבשבילך
זה נחשב כאילוץ
להיכנע סוג של...
לאמיתי והנכון
להגיע עד מצב של..
זחילה על הגחון
ופשוט לנשום אוויר צלול-
לצלול אל עצמך,
להיכנס עד לאזור הבילבול
ולגלות את כוחך
כי את יכולה!
ואת יודעת את זה.
וזה עושה אותך חולה..
אז תעברי את זה!
ותגמרי עם זה אחת ולתמיד
תרגישי את החופש..
וכל איבר בך יעיד-
זה היה שווה לנפש..
את כל השרירים התפוסים
להשתחרר
מחבלים רפוסים.
לקחת רגל אחורה
וכאילו ליפול
עם ידיים פרושות לצדדים
להשיל את העול
שכאילו כיסה ת'ורידים
להפסיק לחשוב
מה יגידו
לפסק ברחוב
ששמיים יעידו
לא להתבייש
(אם זו בושה)
לא להתייאש
(אם זו חולשה)
להתחיל לחייך
כן, גם בחוץ
אפילו שבשבילך
זה נחשב כאילוץ
להיכנע סוג של...
לאמיתי והנכון
להגיע עד מצב של..
זחילה על הגחון
ופשוט לנשום אוויר צלול-
לצלול אל עצמך,
להיכנס עד לאזור הבילבול
ולגלות את כוחך
כי את יכולה!
ואת יודעת את זה.
וזה עושה אותך חולה..
אז תעברי את זה!
ותגמרי עם זה אחת ולתמיד
תרגישי את החופש..
וכל איבר בך יעיד-
זה היה שווה לנפש..
יפה מאד!ניצוץ ההוויה
אחלה חריזה(:
מעלה מחשבותתופסת אומץ
כתבת מדהים.
נגע בי מאוד..
תודה על זה.
נגע בי מאוד..
תודה על זה.
שיר מיוחד ונותן השראה ודירבון!הגיע בזמן המדוייק.גיטרה אדומה
תודה לך!!
העלה חתיכת חיוךך
חמוד, וגרם לי לחייךלעבדך באמת!
חמוד ויפההיי זאת אני ..אחרונה
שבוע טובפלפלחריף
כמעט ולא היה לי פנאי
לכתוב מה שעובר עלי
בתקופה האחרונה
לא נכתבה אף שורה
וממש לא כי היה רע
התחילה מנגינה
עם טונים משתנים
והשלמות של שנים
ועכשיו יש אמונה
כי נגמר לי השכל
וכבר הנפתי דגל
מחתיכת בד לבנה
ושוב נכנעתי לקצב
שקבעתי אני בעצם
אבל זה לא אכפת לי, משום מה
כתבת את ההרגשה לי במוצא"ש הזה...בחור שמח
אין לך מושג עד כמה...
כיף לשמוע. תודהפלפלחריף
בשמחה- כתוב מאוד יפה!בחור שמח
שבוע טוב.קראתי שוב ושוב והעמקתיניצוץ ההוויה
"וכבר הנפתי דגל
מחתיכת בד לבנה
ושוב נכנעתי לקצב
שקבעתי אני בעצם[...]"
שורות ממש חזקות שאנצור.
תודה ששיתפת.
מחתיכת בד לבנה
ושוב נכנעתי לקצב
שקבעתי אני בעצם[...]"
שורות ממש חזקות שאנצור.
תודה ששיתפת.
וואו תודה!פלפלחריף
מהתגובות שכיף לקבל..
בששוןניצוץ ההוויה
תכתבי כל יום(;
אהבתי ממשגלים.
מהשורה של "ועכשיו יש אמונה" במיוחד
תודה נשמהפלפלחריף
וואו נשמה!גיטרה אדומה
מהקטע של-
"וכבר הנפתי דגל.."
ממש אהבתי!
כתיבה קלילה כזו וזורמת!!
את מיוחדת ממש.
תודה תודהפלפלחריף
מחמם את הלב
מתוק ומדוייק! תודהטל אורות
יפה מאודדהיי זאת אני ..אחרונה
*-*עלה מתנדף
אלוקים?
דבר איתי.
תשדר אליי.
מה עובר?
חיים אינם וצרות ישנם
לבבות גואשים
ותינוקות שנידומים
ניתוחים ופיגועים
מה? למה? מדוע?
מותר לשאול?
וגם אם אסור.
זאת אני. ביתך הקטנה.
אלוקים כאן ושומע.פיצוחית
תשאלי ואל תרפי
התשובות עוד יגיעו.
משתתף בכאבניצוץ ההוויה
יש הרבה דברים שאף פעם לא נבין
אבל כל עוד יש לנו היכולת לדבר עליהם עלינו לעשות זאת.
בהצלחה בהתמודדות,כתוב ממש טוב
אבל כל עוד יש לנו היכולת לדבר עליהם עלינו לעשות זאת.
בהצלחה בהתמודדות,כתוב ממש טוב
..טל אורות
מדהים , ריגשת.. וה' רוצה את הלב שלך. ככה. הוא לא רוצה אותנו ישנים ולא מרגישים....
יפה ומרגישהיי זאת אני ..אחרונה
בשבילך.גיטרה אדומה
עד אותו יום
הרגשתי לבד.
הירח שכח להאיר עלי.
כאילו בכוונה.
השמים בכו איתי ביחד.
ירד גשם.
סופה נוראית השתוללה בחוץ.
וגם בפנים.יותר חזקה.
כשראיתי אותה
הרגשתי שמצאתי משהו.
היא הייתה כזו...
אין איך להסביר.
התאהבתי במבט
הילדותי העמוק הזה שלה.
גם היא מחפשת שקט.
גם היא חולמת על משהו רחוק.
אולי הוא במזרח?
אולי.
כשהיא הביאה לי
בכזו זרימה ובחיוך,
שקית כזו קטנה,
בצבע צהוב.
כניראה,
הצהוב הזה הוקרן
מהאור שהיה לי על הפנים
כשגיליתי מה היה שם.
היא קנתה לי.
היא חשבה עליי.
היא גם עוד מהאנשים
שמבזבזים עלי מחשבות.
אני אוהבת אותה.
רוצה שיהיה לה טוב.
הלב התמלא לי מחדש.
הכרתי אחות לחיים.
עכשיו,
כבר לא העמוד בתחנה שם לבד בחושך
ואבכה עם עצמי.
יש עוד מישהו שייבכה.
בעצם,
לא בטוחה שבכלל אבכה עוד.
בזכותה.
ואווהיי זאת אני ..
נגעת לי בלב!!!!
תודה אהובה!כתבתי לך באישי..גיטרה אדומה
וואווו כמה התרגשתי עכשיו,,,,,,,,,
ממש. ממש.
חשבתי שרק חשבתי את זה. אבל אם גם את, אז....
אני ממש אוהבת אותך
❤❤❤
חשבתי שרק חשבתי את זה. אבל אם גם את, אז....
אני ממש אוהבת אותך
❤❤❤
זה מתוק, ויפה..לעבדך באמת!
תודה נשמהגיטרה אדומהאחרונה
----שורקת
אבא
הלב שלי כל כך אטום לפעמים. כמה תאוות ורצונות שקריים. ואני בכלל רוצה לכסוף ולהתגעגע אליך, רוצה להיות צמאה צמאה לעבודתך. אבא אני רוצה להרגיש בת שלך, להרגיש שאתה אבא טוב ואהוב שלי, רוצה להקים בית אמיתי, בית של תורה, עם האחד והיחיד שמחכה לי, לא רוצה לראות ממטר אף אחד בעולם חוץ ממנו. אבא אני מתה כל כך כבר לפגוש אותו, להבטיח ו(לקיים) שמעכשיו אי שומרת על עצמי בשבילו ומחכה רק רק לו! שהוא היחיד שלי! אבא בבקשה תעזור לי, שלא ארצה למרוד ולעשות שטויות ודברים שמזיקים לי.
אנא תן בי רצון להתקרב אליך, להיות בהתקדמות ובסבלנות.. לשחרר מה שרע לי ולהיות רגועה! תראה לי מה נכון ותכוון אותי לעבודתך... ושאצליח היום בשיחה הזו...
בלעדיך אני כלום ואני לא מסוגלת לבד גם אם לפעמים נראה לי ככה.
ריגשת אותי!!!😙😙😙😙😙היי זאת אני ..
מדהימה אחת!!!
אחותי.כתבת את תפילת הלב שלי.אוהבת הכי בעולם.גיטרה אדומה
תודה מתוקותשורקת
אמן שתזכי כבר, בקרוב, ומתוך רב שמחה.לעבדך באמת!אחרונה
משהו מוזר שניכתב בכמה שניות.גיטרה אדומה
הרגע הזה
שאתה ואני
מסתכלים ביחד אל האור
ומדמיינים מציאות
וורודה.מוזרה.
רחוקה.
הרגע הזה
שאתה ואני
חולמים לבעוט
לנפץ לשברים
את הדברים המעיקים
שעומדים בינינו.
הרגע הזה
שאתה ואני
מבינים
שאין אפשרות
כי..אין אפשרות לזה.
כרגע.
הרגע הזה יגיע.
לילה טוב.
ההמ 
שורקת
אינלי מושג עלמי זה ניכתב...פשוט זרקתי כמה מיליםגיטרה אדומהאחרונה
היי אנשים אנא קראושורקת
מחפשת קטעים יפים ומעוררי מחשבה, אבל לא קטעים של מקורות וכאלה אלא יותר דברים שאנשים פשוטים כותבים על פשטות החיים, רצונות תפילות וכו'.
יותר מישמח אותי אם תפנו אותי לקטעים כאלה \ תכתבו אותם בשרשור הזה.
זה בכיף יכול להיות קטעים גם שלכם\ דברים מפה (יש כאן הרבה טובים)
תודה לכולם!
כתבתי הרבה בסגנון הזה.בחור שמח
מוזמנת לחפש בהודעות שלי.
אם יהיה לי כוח אנסה למצוא לך כמה דברים
בהחלט השתמשתי באחד..שורקת
אשמח אם תמצא
העליתי לפורום שני שירים לאחד קוראים תפילה ולשני עד מתידוס בדם
אני הרבה פעמים מחפש בפורום הזה ומה שאני ממש אוהב אני בדרך כלל מדפיס
את תפילה אכן הדפסתישורקת
יכול למצוא לי את עד מתי?
תודה רבה!
פורום פרוזה וכתיבה חופשית עד מתי?!דוס בדם
לא הצלחתי לשלוח קישור סליחהדוס בדם
אוג' 16?בחור שמח
לקח לי קצת זמן להבין, לא סליחה על הניחוסדוס בדם
אני סתם חירטטתי תאריך...בחור שמח
זה נשמע משפט צבאי כזה..
אני לא מבין בזה בכלל- יש לי פטור...
חחח זה שם של שיר שכתבתידוס בדם
חשבתי על זה כשכתבתי את השיר
אבל זה חלק קטן מהמשמעות😆
אבל זה חלק קטן מהמשמעות😆
תביא פה נראה...בחור שמח
נשמע מעניין
עד מתידוס בדם
עבר עריכה על ידי דוס בדם בתאריך כ"ח בטבת תשע"ט 21:30
יכול לצרף כקישור בגוף ההודעה?שורקת
לוידעת לאיזה נושאים את מתכוונתפיצוחית
אם תמקדי אוכל יותר.
יש לי דברים שכתבתי (כולל השרשור תובנות בריק ומוסתר)
וגם מלא פתגמים פצצות)
אז אשמח לקישור..שורקתאחרונה
ומתכוונת פשוט לדברים לא ארוכים מידי, לא קטעי מקורות, שמעוררים מחשבה, אבל לא הממ מחשבות אובדניות אם נלך לקיצון רגע.
ז"א אני לא אביא קטע על הדיכאון שמישהו נכנס אליו או הרצון להיגמר כי זה אולי מעורר מחשבה אבל זה גם יכול לבאס ואני רוצה קטע שיעורר מחשבה במובן הטוב..
(ולא מזלזלת בקטעים עצובים, כן?)
מקווה שהובנתי.
שמייםשורקת
תראה את השמיים
הם סגולים עכשיו
כמו המכות היבשות
שהוכה ליבי.
תביט לי בעיניים
זוכר איך עושים את זה?
פעם ידעת.
וכשהסתכלת עלי ככה
עם החיוך הדק הזה
הייתי מאושרת
לשניה קטנה אחת.
ראית את השמיים היום?
תזכור את הצבע הזה
עוד תתגעגע אליו
יום אחד
כשהאופק יכוסה שחור.
אוך אחותי...קשה לי בשבילך.גיטרה אדומה
זה מהחופש..שורקת
נרגעתיגיטרה אדומהאחרונה
וואו איך את כותבת... מדהימה!,,,,,,,,
תודה נשמהשורקת
עדין ויפהדעתן מתחיל
משהו שכתבתי על מה שאני מרגישה בזמן האחרון...בלחית מן המניין
אבא!
אני רוצה שתראה לי את הדרך
שתעזור, אני רואה את השליחה שבדרך.
מי אני? סתם ילדה מוזרה, יצורה, סתומה, טיפשה, משוגעת ככה כולם חושבים עלי.
אבל זאת מי שאני
המשוגעות והיצורות והמוזרות זה פשוט אני
כח השמחה שמתפרץ זאת אני באמת.
פשוט לא כולם רואים את זה
רק הבודדים שמכירים אותי באמת.
ואלה שלא זה מה שהם חושבים עלי
ושאר הדברים הנ"ל הם חושבים כך בגלל
שהם חושבים שרמת המשכל שלי מאוד נמוכה.
אני מערערת קצת בעניין החברות.
חברות זה דבר שצריך להיות לעד,
דבר אמיתי,
דבר שרוצים אותו,
ששמחים בו,
שיש בו שותפות,
הדדיות,
עזרה אחד לשני.
אני חושבת שבעניין הזה אני קצת מסתבכת..
מצד אחד אני אוהבת אותן כל כך כאלה מדהימות,
נשמות טובות .
אבל מצד שני זה לא נראה שהן חושבות עלי את אותו הדבר
ושהן לא באמת מעוניינות בי,
אולי אני סתם לוקחת קשה?
אבל יש אחרות
שהכרתי לא מזמן
והן גם כאלה טובות,
כאלה נשמות שרק רוצות לעזור לנשמה אחרת
שבדיכאון מתחילת השנה
כי אתה אבא מביא על הנשמה הזאת את נסיון הדיכאון כל פעם בדרך אחרת
כי אתה יודע שיש בה את כח השמחה העצום
שהיא לא גילתה אותו לבד
אחת מהנשמות הטובות שהיא הכירה לא מזמן הבהירה לה את זה
והאירה לה את האור הזה
שיש בה את הכח הזה.
אבא, תן לה כח ותביא את השליחה השניה
הייתה כבר אחת
אבל היא ממש צריכה את השניה
אני יודעת שבעזרתך אתה תשלח אותה שבוע הבא
אבל בלי נדר!
אממניצוץ ההוויה
קשוח ודוקר,מכה בנקודות רגישות
ומתזכר אותי במחשבות על תקופות דומות.
יהיה טוב כי הכל טוב.
בהצלחה לך
ומתזכר אותי במחשבות על תקופות דומות.
יהיה טוב כי הכל טוב.
בהצלחה לך