ידי משתוקקת לגעת אי שם.
לצבוע, לשזור עולמות בשמחה,
לגעת בנימי נשמתֵךְ,
להרטיט אותך בכאב אופטימי.
היד כה רוצה לשמח אותך
לגרום לך להבין כמה את טובה,
לשכנע אותך
שאין בך רוע.
היא כה מתאווה
להוכיח.
היא כל כך תשמח
אם תהיי מאושרת,
ובכל פעם שחיוך יפציע על פנייך
היא תצא בריקוד משוחרר.
היד שלי, היא זו, היא
היא הרוצה
שתלמדי את עצמך.
--
ובקריאה שניה
נראה לי שלא אני כתבתי את זה
ומה שכתוב כאן
גורם לי לבכות.
ומשום מה
בכל פעם שאני נזכרת בשיר הזה,
אפילו רק בעצם נוכחותו,
נתקעות לי דמעות בגרון
וחוסמות שם משהו.







