קול הדממה
השתתק בעת נשמעה
צעקת השתיקה.
והקול נחנק
כי אין הוא מורגל לשתוק,
רק יודע לזעוק.
ומה גרם לשתיקה הגדולה,
הוא לא זוכר,
אולי היה זה
הרצון לספר.
קול דממה דקה ישמעאורושקוש
ווואאווו..נגעת..
במבה!!!
הצילו...זה ממש מאפיין אותי עכשיו!!....
וזה כתוב מהמם..השורות הקצרות עושות את זה ממש יפה..
תודה רבה!אורושקוש
והד השתיקה נמשך והולך...אילת השחר
איזו צעקה שמתוארת בכל כך הרבה מילים שעומדות בשורה מנגד.
אפשר ללמד רק מהשיר הזה כל כך הרבה אמצעי עיצוב ספרותיים - הפסיחות, והאוקסימורון שמלווה לאורך כל השיר
מתחילתו ועד סופו, והחזרות...
והכל כמו מונח במקום.
המבנה של השיר כל כך מבטא את הטלטלה בה נמצאת המשוררת, כל בית עומד על הטור (כן, כן ...זה לא שורה זה נקרא טור)
הקצר ביותר.
וה'רגל' עליה עומד הבית האחרון...בכלל מעמידה את כל השיר במקום שמבטא את חוסר היציבות (על הזכרון שברח, על הספק)
השיר נגע בי מאוד.
תודה רבה. איזה תגובה מושקעת!אורושקוש
הי,הרהור
הציטוט בכותרת מאוד דרמטי ותיאורי, גם נבואתי... והוא מציב מטרה שלדעתי השיר הזה צריך לשאוף אליה. 'שתיקה רועמת' ו'קול הדממה' אלה ביטויים שעובדים רק בפעם הראשונה וחבל שהשיר ישאר שם – הייתי מוסיפה תיאורים, מוותרת על החריזה ומוסיפה פאן רגשי, מוסיפה לשיר בשר.
או ממש להפך, לכתוב אותו ב־7-15 מילים מחושבות ביותר ומינימליסטיות לחלוטין.
זה בכללי, בצורה ספציפית יותר:
קול הדממה
השתתק בעת נשמעה -- נשמע נכון יותר לומר "בעת שנשמעה" או "עת נשמעה" (האפשרות השניה פחות מתאימה מהשניה למשלב של השיר אבל גם פחות מסורבלת)
צעקת השתיקה.
והקול נחנק -- יופי של תיאור!
כי אין הוא מורגל לשתוק, -- הייתי מורידה את ה"כי" – זה יתן לקורא מרחב לאינטרקציה עם השיר והקורא לא ירגיש "מואכל".
רק יודע לזעוק.
ומה גרם לשתיקה הגדולה,
הוא לא זוכר, --- אהבתי את ההאנשה כאן ואת ההכנסה של ציר זמן מסויים, מאוד פותח ומביא צבע לשיר. נהדר.
אולי היה זה
הרצון לספר. -- סיום מעורר מחשבה, יש לך את זה עם סופים
תודה.אורושקוש
אני חייבת להגיד שגם לי הפריע החזרה על ביטויים האלו.. החריזה בכלל לא היתה בכוונה.
מקבלת את הערות. בעז"ה כשיהיה לי זמן אני יערוך את השיר.
מקבלת את הערות. בעז"ה כשיהיה לי זמן אני יערוך את השיר.
מקסים!חרותיק
אחרי שקראתי את ההערות של בא עט והרהור הבנתי מה הפריע לי.
אבל עדיין הרושם הראשוני הוא-
וואו!
שימוש מעולה בהפכים ובמשמעויות.
מעולה.
מהמם. מדהים.אאבבגגאחרונה
התחברתי ככ..
היה לנו היום טיול למדבר, ובאמצע המורה חילקה עטיםאווזה.
ואמרה שכל אחת תכתוב מה שיוצא.
אז הרי לפניכם התוצאות האמת שאני לא ככ אוהבת את זה. רואים שזה מאולץ.
הלכתי למדבר.
שקט
קול נהמה דקה
צללים
וסופות.
ושם
בתוך האינסוף
עולם שלם
רגוע
עמדתי אני
עולם שלם
נרגע
והקשבתי לקט
שנכנס
בין אצבעותי
ומילא את כולי
והכניס שלווה
שלא הכרתי.
החזרת אותי ליום שאני עמדתי שם באמצע המדבר וכתבתיאילת השחר
ובקשר לאילוץ - יש מה לעשות.
פעם הייתה לי סדנה (בת מפגש אחד - אבל מילאה אותי בתובנה חדשה)
שם למדתי מהמנחה את הדבר הבא:
כל שיר שנכתב הוא בעל יכולת להשתכלל.
לפעמים אנחנו נמצאים במצב שמעורר פרץ ראשוני של מילים מבולבלות, לא מדוייקות, בוסריות.
יתכן והתוצאה תמצא חן בעיננו. יתכן גם שלא.
אם בעבר לא הייתי נוגעת שוב בשיר שנכתב ממקום אמיתי - היום אני יודעת שזה אפשרי, והתוצאה נהיית טובה יותר.
עובדה - שיר אחד עבר שלושה גלגולים...ואת האחרון אהבתי מכולם (בהזדמנות אולי אעלה אותו).
קחי את המילים האלו ותשכללי אותן.
בהצלחה!
ישלך מורה שפיצית על !!עכבר הכפר
הלוואי שאותי היו מאלצים לכתוב . הלוואי . אני לא מצליחה לאלץאת עצמי .
ועוד במדבר . וואוו . |מקנא עד קצות אצבעותיו|
חח את אוהבת תמורה שלי? 
אווזה.אחרונה
[זה המורה השניה, אבל לומשנה 
]
יש משהו בשקט הזה של המדבר...רון א.ד
שמחלחל עמוק בפנים, הרחק מכל השאון של שגרת החיים השוטפת. קלעת יופי בתיאור של עולם בתוך עולם. חבלת שהמעטת בערכו של השיר, יצא יופי!
זו (רק) תקופה..ערפל..
הוא עומד שם לבד.
מרגיש את הריקנות מחלחלת אליו..
עוברת עליו תקופה קשה,
שבה הוא נותן לעצמו להיות פגיע..
הוא חשוף.
מרגיש יבש.
הוא רוצה לצעוק.
אך לא יודע איך..
(הוא נשאר שם עזוב על ידי מכריו..)
ענפיו הקטנים נשברו בסערה.
וחלק מעליו עפו להכיר את העולם הרע..
נחמתו היחידה היא שאר עליו,
שפזורים מבוישים מתחת לרגליו..
הם נשארים שם בשבילו כל הזמן..
אך תקוותו האחרונה היא שאחר כך תבוא צמיחה.
חייבת לבוא צמיחה..
הוא מאמין בכך.
צמיחה-
שתרים אותו מהמצב שבו הוא נמצא...
ואכן היא באה.
השמש יוצאת מנרתיקה,ומחייכת אליו.
הוא מחייך אליה,
וחושב לעצמו-שאולי גם לסערה הייתה מטרה..
הוא מתמתח,ומותח את ענפיו הנותרים.
מרים את ראשו המורכן לעננים.
שולח חיוך חזרה לעולם,
ויודע שתקופה חדשה ויפה תבוא עליו עכשיו..
אשמח ממש להערות...
צעיף ורוד
(כל פעם שיש שתי נקודות, שים אחת.
הוא חשוף- זה בפיסקה חדשה.
בלי הסוגריים(להוריד תמשפט)
"העולם הרע"- עולם הרע.
"הם נשארים שם בשבילו כל הזמן"?!- משהו לא מסתדר לי עם המשפט הזה, מרגיש לי ...לא נכון
(אך) תקוותו האחרונה- שוב .
משפט חמוד
"צמיחה-(אולי פסיק אולי בכלי כלום)
שתרים אותו מהמצב ש(בו)הוא נמצא.
ואכן היא באה- מי באה, הצמיחה?
אם כן אז לשים את השורה הזאת בפיסקה בפני עצמה,
וכביכול המשך הקטע על השמש הוא קטע בפני עצמו.
(ו)מחייכת אליו.
משהו בחרוזים שניסו לצוץ לא עשו לי את זה , מצטערת.
הקטע סה"כ חמוד. רעיון חמוד....
(אני לא יודעת אם זה היה נכון להגיב פה וככה- אתה תגיד לי...)
תודה!
תודה רבה..זה היה בסדר גמור!!ואני בתערפל..אחרונה
כיוון אחר - המסע (אשמח לתגובות )מלאך שחור
עבר עריכה על ידי בא עט בלי דיו בתאריך ט"ז בטבת תשע"ד 16:47
המסע
גישוש.
החלטה.
צעד ראשון, המסע מתחיל.
הציוד על הגב,
הכל מאורגן.
התחלתי ללכת.
צועד בדרך הטרשית אל הלא נודע.
יודע, שניתן לבקש עזרה בדרך, אל מול הרע.
השמיים קודרים, טיפות כבדות של גשם נופלות עלי.
אבל אני מהדרך לא ארד לעולם.
אם אעשה זאת - אעזוב את עולם החי.
לכן - אאזור אומץ, ואיישר מבט לעבר הים.
פעמים רבות אפול, אחליק ואף אדע כאב,
שמהם אצטרך לקום ולהיחלץ.
אמצא את דרכי במשעולי הלב,
בעזרת ידידי שבהם איוועץ.
האם בסוף הדרך מחכה לי מלאך,
שאת ליבו חצה ופצע,
ואותו יעניק לי בכך,
ששבועת אמת לו אשבע?
או שמא יחכה לי עולם המדע,
שאליו אקדיש עצמי ואחקור,
ולבדי אהיה כפי שנודע.
אם לא אמצאנו, כזאת אדור: בדד אגמור.
אני רוצה להגיב...צעיף ורוד
זה יפה, זה מהמם,
זה בא מכיוון אחר בכיוון אחר.
אבל-
(אם תרצה לשמוע, שלח באישי,
קשה להגיב פה בפרהסיה.
שלחתי...מלאך שחוראחרונה
קצת צרם לי, אז ערכתי קצת...
מלאך שחור
עבר עריכה על ידי בא עט בלי דיו בתאריך ט"ז בטבת תשע"ד 16:51
המסע
גישוש.
החלטה.
צעד ראשון, המסע מתחיל.
הציוד על הגב,
הכל מאורגן.
התחלתי ללכת.
צועד בדרך הטרשית אל הלא נודע.
יודע, שניתן לבקש עזרה בדרך, אל מול הרע.
השמיים קודרים, טיפות כבדות של גשם נופלות עלי.
אבל אני מהדרך לא ארד לעולם.
אם אעשה זאת - אעזוב את עולם החי.
לכן - אאזור אומץ, ואיישר מבט לעבר הים.
פעמים רבות אפול, אחליק ואף אדע כאב,
שמהם אצטרך לקום ולהיחלץ.
אמצא את דרכי במשעולי הלב,
בעזרת ידידי שבהם איוועץ.
האם בסוף הדרך מחכה לי מלאך,
שאת ליבו חצה ופצע,
ואותו יעניק לי בכך,
ששבועת אמת לו אשבע?
או שמא אראה שם את עולם הידע,
שאותו אתפנה לחקור.
אלמד ואשנה ולא אשבע,
אך בדד אגמור - כפי שאדור.
סיפורו של מלאךמלאך שחור
המלאך השחור בא.
הוא אמנם רק שומר, אך בכל זאת יש להיזהר ממנו.
שירי דיכאון מזמזמים סביבו.
חיוכים קמלים לידו.
ריקודים נעצרים למראהו.
מלאכים לבנים בורחים ממנו.
המלאך השחור.
הוא פה. ויהיה פה לאורך שנים.
עד שהמלאך הלבן יבוא, ויטהר אותו,
ואז המלאך יהפוך ללבן שוב.
וכשיהפוך המלאך השחור ללבן,
תשתנה כל סביבתו יחד איתו.
ריקודים שמחים ירקדו סביבו.
פרחים יפרחו בעוז למראהו.
מבטים נפולים יאירו לפניו.
וכשיבוא המלאך ששוב איננו שחור,
יקח הוא מלאך לבן, ויחד ירקדו את המחול הטהור.
ולאחר מכן ילכו שניהם לגן העדן,
ושם יאכלו חלב,דבש ושמן.
וכשיתאחדו המלאכים,
העולם כולו יאיר,
ושוב לא ידע איש,
בדידות מה היא.
איזה יופי! איזה כישרון!כפיר גולן
שיר מקסים! אהבתי ממש
המקצב,הסגנון
ההרמוניה ששוררת לכל אורך השיר...
יפיפיה
|מקפיץ| אשמח להערות והארות מלאך שחור
בתור הדבר הראשון שכתבתי, אשמח לשמוע תגובות להמשך הדרך.
וואוו...במבה!!!
אני ממש אהבתי!מושלם!! יש לך כישרון מיחד מאוד...כתבת את זה בצורה כ"כ יפה,וכיף לקרוא את זה!!
תודה! מלאך שחוראחרונה
מוזמנים להגיב בפסיפס 
אושר בפסיפס. בבקשה להגיב שם.הרהור
יש לי רעיון...אילת השחר
יש כאן הרבה אנשים מוכשרים (כל אחד ברמת שכלול אחרת)
ואפשר לעשות מזה מטעמים...
מה דעתכם לעשות תרגילי כתיבה משותפים?
זה יכול להיות מעניין...
אם תהיה הענות - אולי אהיה פה יותר.
|מה גם שנראה שלא רק אני נמצאת בתקופת יובש...
העט נשאר מלא|
נשמע אחלה .. רוש לילה.
צריך שתהיה הסכמה לזה בפורוםחידניסטית
אני מוכנה להצטרף
הסכמה של כמה תספיק כדי להתחיל?אילת השחר
הייתי מציע לך לנסות לתפוס את צור (L ענק - המנהל)ותן טל
לשיחה.
הוא בצבא עכשיו ולא כל כך פעיל, אני בטוח שאם יראה שאת רצינית יסכים להוסיף אותך לניהול הפורום ואז תוכלי לערוך הצבעות ואפילו לקבל החלטות כאלו ולהתחיל לבצע אותם ושהפורום יזרום אחריהם (אגלה לך בסוד - זה הייתה מטרתו של אלעד מלכתחילה, דברים כאלו. וכיוון שאת חדשה, מילון פורום - אלעד הוא המנהל של פסיפס, כשבין השאר הפורום הזה כמו עוד פורומים הוא תחת תת קטגוריה של פסיפס).
אבל משום מה יש לי הרגשה שתעדיפי לא להיות מנהלת כי זה מחייב...
ובכן, אני רק הצעתי
לא זכור לי..אילת השחר
שהפעלתי שירותי עקוב אחריי...
לא הזמנת.ותן טל
אסור גם להיכנס לפורום הזה ?
וברצינות - מפריע לך?
לא.אילת השחר
מותר לך.
ולמה שיפריע לי?
כי כתבתותן טל
של א הזמנת שרות וכו' - מכאן אולי משתמע בין השורות, שזה מפריע לך... יש מבין 
.
בכיף!שיי"לי
בעדאורושקוש
כבר קרה בעבר לא פעם.הרהור
מוזמנת לפנות אלי ונוכל לדסקס על זה.
הכוונה שלי היא אחרת...אילת השחר
שכולם ביחד יכתבו משהו משותף..
אבל גם זה נכון.
מגניב..נפתלי הדג
אבל אני לא יכול להתחייב...
זה היה הרעיון שליצעיף ורוד
חלק מפרוייקט שאין בשבילו שניה....
בהצלחה לכם!
איך? שירים אני לא כותבת כמה חודשים!!!!|כואב|מישהי=)אחרונה
אנשים פה כותבים כלכך יפה!!!יעלה אביגד.
ופשוט אין לי זמן להגיב!!
כ"כ, מצטערת.. מדהימים אתם..מקום אחר
^^מרב.אחרונה
וכשיש זמן אני לא במצב תקין של להגיב ברצינות.
אבל אנשים,
אתם מדהימים!
אחד לאחד!!
לאאאאאא!סגולה להצלחה!!
אוף, אני בייאוש כתיבתי 
את כל השירים שכתבתי (מולחנים כמובן) אני נושאת בתיק הגיטרה שלי, יודעים.. למקרה שיתחשק לי לחזור אליהם. (:
בפעם האחרונה הוצאתי אותם במקום שהייתי בו איתה ולא זכור לי מה עשיתי איתם,
אבל כשחזרתי הביתה גיליתי לדאבוני שהם אינם! כל השירים שלי! 
זה כ"כ מתסכל לאבד 15 שירים!!!!!! שעל כל אחד עמלתי להפיק את גרעין התוכן שלו! בחיי, כמה שזה מתיש למצוא גם לחן נכון...
וכעת, אני כלל לא בטוחה שאצליח לשחזר את כולם. שירים שכתבתי לפני שנתיים-שלוש לא זכורים לי באופן צלול, ויש לי 'חורים'!
מה אפשר לעשות במצב שכזה?
(השירים שלי עקרונית מקובצים בניילונית שמלפנים כתוב עליה 'לא לפתוח, אישי' או משהו כזה.. ועם השם שלי. יעזור..?)
ושוב התפרקות-->
אוי!הרהוראחרונה
זה נורא
הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו (מה הסיכויים אבל) -- אם בדרך עברת באוטובוס, אולי שכחת את זה שם והנהג מצא וזה מחכה במחלקת אבדות איפשהו. או שהיית עם חברים באותו זמן, אולי הם מצאו ולא מצאו זמן להתקשר ולומר שזה אצלם.
(לא בטוחה שהבנתי שאת יודעת איפה איבדת וחזרת וזה כבר לא שם או שאת לא יודעת איפה השארת אותם...)
אוף. בהצלחה בשחזור. הלוואי שמישהו ימצא וינסה לאתר אותך.
אפשר להעלות לכאן פארודיות?חידניסטית
למיטב הנבתי אפשר להעלות כאן איזה ז'אנר שרוצים~מישי~
בקיצור, כן...
אז פארודיה ראשונהחידניסטית
אז הראשון בעקבות המצב בחוץ:
אוויר הרים צלול כיין
כאן כולם קופאים
מנסים לעלות לירושלים
ובדרך נתקעים
יש כאן שלג
אבל אין חשמל
והא נדבק כמו גלד
לכל השלג שמעל
ירושלים של לבן ושל שלג ושל קור
על כל בנייניך יש כפור
ירושלים של לבן ושל שלג ושל קור
למרות הכל יש כאן אור
אממ הבנתי בערך מזה פארודיה.. אפשר הסבר מדוייק?רוש לילה.
זה שיר, או קטע, שמחברים לו מילים אחרות במקום מהחידניסטית
שיש.
ברשותך, אנסה להשלים את שיר הפארודיה שלך...ותן טל
כמחווה שלמה יותר לשיר המקורי
איכה מלאו בורות המים
כן, שלג זה טעים
ואין פוקד את הר הבית
כן, גם הערבים – נצורים
ובבתים אשר ברוממה
חשוך וקר מאוד
ועוד ילדון בוכה לאמא
משעמם כבר, רוצה ללמוד.
ירושלים של לבן...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קפאו לי השפתיים
לא מתפקדות גם הידיים
אז במקום לקשור עוד כתר
ושיר זמר לך לשיר
נצא ביחד שוב כולנו
לעזור לחלץ מכוניות בעיר
ירושלים של לבן...
חזרנו שוב אל בית הספר
הרחובות כבר לא לבנים
השמש שוב בעוז יוקדת
וכבר מתגעגעים, לאיגלויים
ובבתים שם ברוממה
שוב קולות שמחה וגיל
לא להאמין, איזו תדהמה
אבל שמחים על יום שגרה רגיל!
ירושלים של לבן...
חמוד ביותר~מישי~
תודה [רגע של השראת הרוח]ותן טל
וואו, כשחושבים על זה, כמה זמן כבר לא כתבתי 
מצד שני פרודיה המבוססת על שיר קיים, זה דבר שקל יותר לקבל השראה ולכתוב, אז אולי זה לא נחשב...
יפה!חידניסטית
וואו מגניב ממש.numbאחרונה
ואם כבר, אז פרודיה נוספת על המצב...באב אל וואדותן טל
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש מושלג כולו, אין דרך מעבר.
ערב אט יורד, רוח פרצים שורקת
אור כוכב ראשון, כי אור חשמל כבר אין.
באב אל וואד, מתי תיפתח כבר למענינו,
התחבורה כולה משותקת שם בעיר.
בצידי הדרך עומדות מכוניותינו.
האנשים כבר פונו אל בנייני האומה.
פה קפאו מקור, מבוגרים זקנים וטף.
פה עבר הלילה בלי חימום וגם בלי אוכל.
פה הגיעו ג'יפים, לחלץ כל איש ואיש
יחד שוב נפרוץ, את הדרך אל העיר.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
בנייני האומה, הילדים הישנים
כאן קיבלנו מים, אוכל ושק"שים
כאן חילקו אותנו לארוחות שבת אצל תושבים.
באב אל וואד...
יום שימשי יבוא, השלג שוב יימס,
אל המכונית נחזור, בהר וב443.
זה אשר נתקע, בדרך בה נתקענו
גם הוא כבר ייחלץ, ייחלץ מבאב אל וואד.
באב אל וואד...
הרהורי שלגנ.מ.ל
עומד מול חלון ביתי החמים, מוקסם מרבבות השבבים הנוחתים ברכות מופלאה על הדשא הירוק בגינתי הקרירה, עוטה את גופי בחמימותו של בית וליבי מתרחב בשלווה נעימה.. בבוקר קם אל עיר חדשה, שנדמה שאיני מכירה, לבושה היא שמלה לבנה כמו ביום חופתה, מחבקת אל ליבי בחיבוק אין סופי, שמרוב קרירותו מחמם את ליבי. מרגיש לא קיים מול עוצמות של בוראי, נעלם בין פתיתים כה קטנים ורבים. אז פרסתי ידי אל מול שמי אפילה, ועם רעם לחשתי שמך.
נחמד ויותר מזה.סמיילי...אחרונה
תשובות לאמת.נולאית
בס"ד
יש חוסר,
אין שלמות,
בין לבין
מתגלגלים ביחד
החושך והאור.
תשובות,
לוחשות, מלחשות
צועקות, זועקות
חלק מוצאים קרוב,
חלק מחפשים רחוק,
אך האמת היא,
קרובה ללב.
קשה, כואב
המסלול ארוך,
אך בסוף הדרך
נמצאת התחלה
עם חיוך
ושריר תפוס.
יש חוסר,
אין שלמות,
בין לבין
מתגלגלים ביחד
החושך והאור.
תשובות,
לוחשות, מלחשות
צועקות, זועקות
חלק מוצאים קרוב,
חלק מחפשים רחוק,
אך האמת היא,
קרובה ללב.
קשה, כואב
המסלול ארוך,
אך בסוף הדרך
נמצאת התחלה
עם חיוך
ושריר תפוס.
צעיף ורודאחרונה
"חושך ואור" (הלי ה')
החזרה על ה" קרוב" וקרובה- טיפה הפריע.
הסוף, המשפט האחרון ככ יפה!! אבל קצת לא מסתדר לי עם הקטע כולו שהוא לעצמו יפה.
יש פה משהו יפה אבל משהו שלא מסתדר לי,
אחשוב על זה....
על כנפי החלומותשיי"לי
האמת היא ששיר זה ניכתב ליפני כשנתים(אחד הרשיאונים שלי
)
אבל רק לאחרונה אבנתי כי שיר זה נוגע גם לאנשים שאנו -ליפעמים אפילו בלי להרגיש - סומכים אלים עם כול הלב.
אז לאחר שינוים קלים , הנה הוא ליפניכם.
אשמח לקבל תגובות
אילו החלומות שלי היו כנפים
לאן היו נוסעים אותי הם על גבם?
להן היתי עפה עם הירח והמים
עם כול מקום היה פתוח לפני?
היתי חולפת מעל ערים ויבשות
היתי רועה וניפגשת עם כולם
היתי בוכה וצוחקת חליפות
כשעל פני מיתיבשים ניתזי הים
אך עם מילותי שלי היו כנפים
אחרי שירם וסערות רבות
היתי נוכתת כאן
במקום הזה
הבית
המקום שבו צומחות האגדות
זה ממש יפה! רואים שיש לך כישרון רוש לילה.
אהבתי ממש את הרעיון. קצת קשה לי להבין עם השגיאות כתיב אבל בסה"כ זה נראה מהמם.
בהצלחה
תודה ובקשר לשגיאות הכתיב...שיי"לי
אני דיסגרפית אז תכלס אני לא מזאה תעויות ...
אהה ..רוש לילה.
אז אולי תתני למישהו שיעבור על זה לפני שאת מעלה?
כי באמת יש לך פוטנציאל .. אבל השגיאות קצת מסרבלות את הקריאה ..
לא אכפת לי לעשות את זה בשבילך אם תרצי.
בהצלחה!
אני מבקש סליחה.ותן טל
לפני שראיתי את ההודעה הזאת מעט...הפריע לי הקטע של השגיאות כתיב. לי דברים כאלו צורמים מאוד בעין. ואז ראיתי את ההודעה הזאת והבנתי, ואני מבקש את סליחתך.
הנה, למדתי דבר נוסף - אני אדם סטיגמתי ששופט מהר מידי. לפחות עכשיו אני יודע ואשתדל יותר לעבוד על זה ולהשתפר. תודה לך שיי"לי (מה פירוש הכינוי, מעניין אותי...) על השיעור הזה שהעברת אותי אפילו בלי להתכוון
בהמשך אגיב לשיר עצמו...
גמאניצעיף ורודאחרונה
גמאני חושבת שיש לך ממש פוטנציאל, את כותבת יפה ויש לך רקע שהוא שלך.
רק חבל להעלות ככה קטע, יש פה אנשים שישמחו לעזור לך לתקן את זה ולהעלות את הקטע בצורה מושלמת,
כי אם הוא כזה, מושלם, למה להעלות אותו ככה?!
(יכול להיות שקטע ריגשי יותר יכל לעלות ככה?! גם לא חושבת אבל אולי...
בכל מקרה, תודה לך!
הצלחות!
(וטל, אני חושבת שההתנצלות שלך במקום אבל.....
שבילי החיים - חלק א'סמיילי...
ללכת בדרכים לא לדעת לאן לפסוע בשבילים.
אני הלכתי לדרכים לחפש ולחקורה את הדרך בה הלך.
והנה בשביל הראשו,ן שביל קצר. עומדים שלוש אנשים ומדברים.
והאנשים לבושים בבגדי בד לבנים. ומכנסיים לבנות. וכיפה לבנה מבד.
ופניהם מאירות משמחה ואושר אמיתי.
ונחל לידם, נחל של חוכמה, נחל נובע.
ואש יוקדת שם וסודות נסתרים וטובים שם.
ושמחה.. או איזה שמחה!
איזה ריקודים.. איזה לימוד..
ואני לא ידעתי מה הדבר הזה אם טוב או לא והנה אני מבולבל.
והלך לשביל אחר.
ושם 2 אנשים יושבים. ולא לומדים ולא רוקדים.
הבעה של שמחה ורגש על פניהם. פנים מבשרות גאולה.
בחולצה כתומה האחד והאחר בחולצה ירוקה.
חורשים את האדמה, בונים בתים, מייבשים את הביצות.
וספר לידם. לימוד בערב ובבוקר. וביום? עובדים! מזרזים את הגאולה!
ואת הארץ בונים ומקדשים.
ואני לא ידעתי מהו? ממקום מואר הוא? אבל טוב? כן.
ואני מבולבל לא יודע וממשיך בשבילים, טועה.
והלך לעוד שביל..
זהויותכפיר גולן
זהויות/כפיר גולן
זהויות
שונות חיות בתוכך
את רוצה לחשוף
לגלות את אישיותך
רצונות ותחושת
רגעים,דמיונות
מבול של צבעים מסחררים
נסיונות,נפילות
תשוקות ודמעות
זה הכל משחק של חיים
והזרע שהרקיב
עוד ישוב ויפרוץ
ילבב בצבעים מרהיבים
והלב שנדם
עוד ישוב ויפרח
ירטיט מיתרים רדומים
וניגון אז יושר
ינפץ היגון
שלכת החורף יגדע
ומנגד ישיב,
האויב,הידיד
את אש האהבה
נכתב בעקבות הכתבה הזאת:
וואו..כתוב בצורה כ"כ יפה!!אהבתי...במבה!!!אחרונה
רציתי להסתיר.רוש לילה.
מתחבאת מאחורי הלבן
שמכסה את כל העיר
לא מצליחה להיעלם, אבל
לפחות ניסיתי להסתיר.
חיוך גדול מחזיק אותי
ועיניים שמסבות את המבט
אתה אפילו לא מכיר אותי
ואני שוב שתקתי, כמעט.
מילים שמציירות על הבד
ומטיילות עם המכחול
ורק אני יודעת- מאחורי העננים
מסתתר לו הרבה הרבה כחול.
הסרט הזה הוקרן כאן
כל כך הרבה פעמים
אך הצופים מגיעים, חבל
שאני שוב על כל המסכים.
עומדת מהצד, מוגנת
כמו מבט מרחוק, מסתכלת
זה כל כך פתטי, צוחקת
כמו ילדה קטנה, משחקת.
מבצר גדול, איתני ומאיים
למעלה השומרים עם הקשתות
ורק אני מחייכת, בפנים
טוב לי, אני מוקפת בחומות.
אם החיוך מחזיק אותי, אז שוב לחייך
אל הלבן שמכסה את העיר
וגם אם ניסיתי, ולא תמיד הולך
שהם יידעו שרציתי להסתיר.
צריכה לקרוא שוב כדי להגיבאילת השחר
רק שתדעי שקראתי...
והצטמררתי.
הצטמררת? וואו, למה? :Oרוש לילה.
למה?אילת השחר
משהו אמיתי מאוד יוצא מבין המילים שלך.
מרגש.
מראה על חיבור לעצמך .
תודה .. רוש לילה.
תודה שאת משתפתנולאית
בס"ד
תודה שאת משתפת אותנו, אני קוראת זה 'הנשמה שלך' .
מאוד נהנית לקרוא,
זה נגיש, הצלחת לכתוב את השיר בצורה ברורה, אפשר ממש 'לראות' את השיר, ואולי גם את מה שניסית להעביר.
תמשיכי לכתוב! ולפרסם!
תודה שאת משתפת אותנו, אני קוראת זה 'הנשמה שלך' .
מאוד נהנית לקרוא,
זה נגיש, הצלחת לכתוב את השיר בצורה ברורה, אפשר ממש 'לראות' את השיר, ואולי גם את מה שניסית להעביר.
תמשיכי לכתוב! ולפרסם!
מדהים!ומרגש!!!אל ההריםאחרונה
אני רוצה לכתוב פה סיפור שכתבתי אבל...שיחת נפש
אני מפחדת שיזהו אותי אני לא רוצה שחברות שלי ידעו שאני כתבתי אותו...וגם מאנונימי הם יזהו...
שיר קטן ונחמד.נולאית
עבר עריכה על ידי נולאית בתאריך י"ג בטבת תשע"ד 00:26
בס"דצעד צעד,
פסיעה דקה,
בין עלי השקט לעלוות הדממה,
העצים מלחשים על מלחמה אילמת.
מזמן לזמן,
לרגע קצר,
חולף סיפור רווי חיים ולהט,
נסחף בלאט על גלים שוממים.
מעט מעט,
לא הרבה,
ערפילי חלומות ענוגים ריחפו,
דמיונות תקווה נמוגו לנשייה.
איש לא יודע,
איש לא יידע,
שפעם היינו
נשמה.
ווואו.|בהלם| זה מדהים!!רוש לילה.אחרונה
אהבתי את החלוקה שלך לבתים, חלוקה מאד מיוחדת!!!
החרוזים מפתיעים, מקוריים..
הסוף עצמתי במיוחד ונותן לכל השיר אווירה גדולה הרבה יותר.
זה מדהים. ממש.
רוש לילה,אילת השחר
הזכרת לי שיר שכתבתי לפני שבועיים..
בזכותך אני מעלה לכאן...
קְרוּעוֹת עֵינַיִם
נִפְקְחוּ אֵלַי,
פִּסּוֹת שָׁמַיִם תְּכוּלוֹת
מֵבֵּין עֲנָנוֹת
שֶׁפָּרְשׂוּ כְּנָפֵיהֶן
לְאֹרֶךְ הָרָקִיעַ-- -
תִּקְווֹת נֶאֱצָלוֹת,
מִבֵּין מַחְשָׁבוֹת
שֶׁהֱעִיבוּ עַל
לֵב בּוֹטֵחַ.
הָאֵר פָּנֶיךָ,
לַאֲמָתֶךָ,
הָפוֹךְ לְמוֹצָאֵי מַיִם
צִיָּת שֶׁמֶיךָ.
וואו, השיר הזה פשוט גדול עליי.רוש לילה.אחרונה
אבל הוא מדהים.
דמעה אחת סוררת...במבה!!!
דמעה חמה זולגת על לחיי,
אני לא עוצרת בעדה,
וגם לא ששה לקרתה.
נותנת לה להמשיך לרדת בלי למחוק אותה.
וכבר לא מנסה להילחם בחברותיה...
לא יודעת אם שמת לב...אילת השחראחרונה
יש לך מעין אקרוסטיכון התואם את הזרימה של אותה דמעה...
דאון (DOWN) וממשיך: ו...
כנראה זה לא יגמר רק בירידה הזו כלפי מטה, כמו שהגשם לא נגמר רק בירידתו...
הוא מצמיח משהו אחריו, מביא איתו התחדשות.
מרגישים את ההרפיה גם במבנה של השיר - שורות מאוד הדוקות בהתחלה...
ואחר כך - מתרחבות, נוזלות...
מחכה לשמוע על הצמיחה.
כל פעם מחדש אני מקבלת חיזוק למה שאני חושבת...אילת השחר
כשאני נתקלת בכל האנשים שכותבים פה ובכלל.
אני באמת מאמינה שלכל אחד יש את היכולת הגרעינית לכתוב בצורה אומנותית.
השאלה עד כמה הוא בוחר לממש אותה.
תודה לכם שבחרתם לממש אותה.
מעצים לראות את פרי מחשבותיכם והרהוריכם...
אני
|מבקש סליחה מראש|כפיר גולן 21
אך אני חולק עליך... לא לכולם יש כישרון כתיבה
ברמה רצינית... אני מסכים איתך שיש הרבה שיכולים לכתוב והם עושים זאת אבל...
הרבה פעמים זה שיר בינוני-
כישרון לכתיבת שירים ברמה גבוה זה משהו מיוחד מאוד שדורש מספר תכונות שלרוב האנשים אין...
ברמה רצינית... אני מסכים איתך שיש הרבה שיכולים לכתוב והם עושים זאת אבל...
הרבה פעמים זה שיר בינוני-
כישרון לכתיבת שירים ברמה גבוה זה משהו מיוחד מאוד שדורש מספר תכונות שלרוב האנשים אין...
|אין על מה - זו דעתך|אילת השחר
אני חושבת שכאנשים שמתעסקים במילים, וחושבים מחשבות (לפעמים גם יוצא שהן עמוקות...) במילים, ומהרהרים בכל מיני דברים סביבנו, לכולנו יש את חומר הגלם הראשוני.
השאלה מה בוחרים לעשות עם חומר הגלם הזה. אם בוחרים להביא את הקסם של המילים לידי ביטוי בסדר ייחודי.
לגבי שיר בינוני ,
אני מאמינה שזה דבר שמשתכלל עם הזמן. ותסכים איתי שאין אפשרות להשוות בין מי שכתב שירים כל חייו והגיע לרמה מסוימת,
כי הכתיבה השתכללה עם הזמן, לבין מישהו שהתחיל לכתוב לא מזמן ובחר לשתף למרות שהכישרון עדיין בחיתוליו.
אם נחשוב על זה לעומק - בינוני משמעו בין לבין, זה שלב בדרך.
ואהיה לא הוגנת אם אשפוט אדם שנמצא בחצי הדרך במדדים של מי שנמצא כבר בשלב מתקדם יותר.
בקשר לתכונות - אני חושבת שאי אפשר להוציא מהמשוואה הזו פרט נוסף חשוב לא פחות -
לכולנו יש חלק אלו-ק ממעל, נשמה.
בעיני שיר זו מעין נבואה, וכל אחד שיש לו קשר לחלק הזה (מי יותר ומי פחות, כל אחד לפי רמת ההקשבה הפנימית שלו)
יכול לזכות לזה.
תודה.שיי"לי
ממש מעודד לאלו מאיתנו (אני למשל ) שדי חדשים בכתיבת שירים. נותן תיקווה
וסלחה על שגיאות הכתיב -אני דיסגרפית(לא מסוגלת ליזכור איות)
בשמחה שמחה לשמוע שנתתי תקווהאילת השחראחרונה
אני באמת מאמינה בזה.
ובהתחשב בעובדה שכולנו נמצאים יחסית בתחילת הדרך (מפאת גילנו...)
יש עוד לאן להתקדם.
גם למבוגרים - תמיד להיות במגמת שיפור ועלייה.
בהצלחה לך יקרה,
אשמח לקרוא שירים שלך.
זה ההתחלה (אני ישלים בעתידאנונימי667
כבר תשע עשרה שנה זה עדיין נשאר, העלם והסתר עדיין קיים, לזעוק אליך רבי התגלה עכשיו ומייד,