פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 77)

ומוכר מאוד באופן מפתיע...

ממש התחברתי

זה נוגע ומכניס לאווירה

נוגע, ודוקר מאוד..
מלא ברגש

נוגע מאוד

נוגע..

שיהיה טוב

נוגע...

אמן שבקרוב.

בקרוב ממש אמן

באמת יש כל כך הרבה לראות

וגם לך ר' @חלילוש

מוזר..
תשאל את המנהלים. אולי באג שנפל עליך בטעות

המילה 'ליבנות' לא יכלה להישלח בלי יו"ד.
זה מזהה את זה כנראה כמשהו עם כוונה שלילית..

מוכשר ועמוק ו... לא יודעת אם לומר שהבנתי (בטוח לא עד הסוף) אבל נגעת פה חד בנקודה גדולה

וואו כמה יופי ועומק

-אמן שיהיה רק טוב

החחח היה מיותר . מאוד.

שיניתי

השינוי חד וקצת נלעג .
כאילו ההבדלים בין חחח לבין כתיבה יפה אך תוכן כואב

ובלי קשר, בסדר, עבר,נגמר.

ממש לא לעגתי, סליחה אם כך הרגשת את זה....

כואב.
שייגמרו המלחמות והעולם ידע רק טוב

ומן הראוי שידעו לעשות בה שימוש.
גם הרעים זורקים את האחריות על האלוהים,
וגם הטובים חושבים שרק אלוהים אמור להיות אחראי.
אבל בכלל, בעולם הזה זהו תפקידו של האדם.

יש גם, לצערנו, כאלה שזורקים את האחריות מאלוהים אל האדם - הם לא דווקא יותר חכמים, לא דווקא יותר צודקים. רק יותר מציגים מערכת - לדעתם, מורכבת. (האם היא מורכבת? לדבריהם כן, אבל - רגע, - מישהו יודע, מה אלוהים אמר - ומי השליך או קיבל "סמכות" על עצמו להשליך את האחריות, מאדם לאלוהים, או מאלוהים לאדם? ובכן, זה לכל היותר, - האדם צריך, לקחת על עצמו - לבדוק - בדרך שבה הוא יכול. ככל שרלוונטי)

ולכן, אם זה נעשה מתוך החלק השני של הסוגריים - אז זה יכול דווקא להיות רצוי. - אבל זה עשוי, להיות גם תפקידו, קודם כל - של האדם השני - עוד לפני, ההחלטות של אלו - מהחלק הקדם-חלק שקודם לסוגריים.

הבחירה החופשית היא יסוד ביהדות.
האחריות של האדם בעולם היא המסקנה הבסיסית של פרשת הבריאה.
מצוות שבין אדם לחבירו מטילות את האחריות גם הן.
ומדרשי חז"ל עמוסים בזה לרוב.

אם כל זה גורם לך לחשוב שטענת האחריות של האדם מוחקת איכשהו את ריבונו של עולם, זו פרשנות מעוותת שלך. אין לה איך לצאת מתוך דבריי.
אתה צריך ללמוד לקרוא בין השורות, להבין דגשים, לתפוס הקשר. התגובות החוזרות שלך בתור הסגן האלוהי של הערוץ הן מגוחכות בדרך כלל והזויות בשאר הזמן.
משועמם.

יפה מאוד
החריזה יפה,

זה מתוק ומעורר מחשבה

אלו שאלות שדופקות את ההגיון ואת אלוקים ומוציאות אותך קירח מכאן ומכאן...
כי הסיכוי שאלוקים לא קיים מאד הגיוני, והסיכוי שהוא כן קיים גם הגיוני, ואת שניהם אין לי באמת דרך לברר.
לכן לפי מה שעיניי הקטנות ראו יותר סביר שהוא קיים מאשר הוא לא, והממשות שלו לא באמת חלק ממכלול השיקולים של האם להאמין או לא. אני מאמינה כי בחרתי בבחירה מושכלת להתעלם מדארווין ולעשות הפרדה בין כלמיני שאלות שצצות ביומיום לבין הידיעה שהוא קיים שכבר ביססתי בעבר, ולכן כל עוד יש בסיס מוצק כלשהו השאלות הקטנות יכולות להידחק הצידה (לא להתעלם פשוט להגיע למצב שהאמונה שלנו מבוררת ומבוססת מספיק שלא כל שאלה קטנה תגרום לנו להפסיק לקיים מצוות) ולפנות מקום לחיי היומיום השוטפים ולעבודת ה' הרגילה...


ד"א אנחנו לא בפורום הנכון...

לא כבסיס לדיון, (לא שאכפת לי כל כך לדון, אבל באמת לא פה המקום...) וחשבתי שזה המקום המתאים...

עמוק ומעניין.

אהבתי

אתה כותב כל כך יפה

כיף לקרוא

מעניין ושונה.

אני דווקא אוהבת שאתה מעלה מדי פעם דברים,
זה מוסיף משהו אחר

את לא מבינה. שאדם שמאשים 'עץ'. הוא בעצם אדם שלא מעוניין לבחון צדק במונחים אנושיים. 'משלים' כאלה ו'מטאפורות' היו מקובלות גם במחנה הנאצי עוד זמן רב לפני ההשתלטות וההשמדה ההמונית. - זה מלבד ההטעיות שהם נקטו בהם, בדיוק מאותה הסיבה - הם הניחו שמותר להם להסתכל על אדם 'לא נוח' כעל 'יצור שנמצא שם - ומזיק או לא מזיק או נמצא במידה מסויימת על סקאלת ההזקה' מתוך הנחה, שהם לא צריכים לבחון את מידת היחסים ההוגנים בינו לבינם. בגלל שהם פשוט לא רצו לבחון את מידת היחסים ההוגנים בינו לבינם. בשלב יותר מאוחר, כשתיעשה ההטעיה - את תגידי לעצמך, בתור התחלה: 'אני יודעת שההגדרות שלו לא הגיוניות - ומבלבלות את התפיסה האנושית מאוד - ' אבל את תגידי ' - מה לעשות שאני לא יכולה להגדיר במקומו - ' ולכן את תאמרי ' - אני אסכים איתו כי אין כרגע ברירה, עד שתהיה ברירה' - את רק לא לוקחת בחשבון - שאצל בן אדם כזה - הברירה לא תגיע - בודאי לא מצידו.

אתם כולכם, חושבים, אולי, שלמרות שיש בעיה כללית של 'חוסר הוגנות' או ליתר דיוק 'בעת שיש בעיה כללית של חוסר הוגנות'. - ואתם מניחים - שהבעיה הכללית של חוסר הוגנות - 'נובעת' מאיזה מקום. שאותו אתם צריכים לברר על ידי 'חוכמה של הבנה פסיכולוגית מלאת אנושיות, שתעזור לנו להבין'. - אבל אתם לא לוקחים בחשבון את מקומכם בעולם - כיהודים. וכל אדם - גם איש גוי - יודע - שבחובת התנהגות הוגנת, הוא מחוייב בראש ובראשונה לבדוק את עצמו. 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'. - וגם את, כיהודייה, מחוייבת לעשות את זה בדיוק - גם ביחס בינך לבין יהודים אחרים - וגם ביחס בינך לבין גויים (יש כללים כלליים שנוהגים בין אומות, וזה נבחן בהתאם לכך. אבל עדיין, הכלל קיים).

- אתם חושבים - שביחס למה שכתבתי בפיסקה הראשונה - על מטאפורות שמתעלמות מהבחינה האנושית - אתם מניחים ש'תפתרו' את הבעיה על ידי התייחסות ישירה למעשי הגויים. ותבחנו אותם, לאור ההסבר - הפשוט יחסית - שכתבתי פה בפיסקה הראשונה. - ואתם חושבים, שבמקביל - תתעלמו מבעיות פנימיות אצל היהודים. - זה ייראה לכם כ'עובד' בטווח הקצר, כשאתם מול הגויים, ועדיין לא ראיתם יהודי אחר שנכנס לתמונה. - אתם לא לוקחים בחשבון - שכיוון שיש יחסים 'שלמים' בין מערכת של אומה אחת למערכת של אומה שנייה - לכן זה לא יעזור לכם - ולא רק זה, אלא שזה עלול להזיק לכם. - גם אם היהודי השני לא עשה שום דבר לאף אדם גוי. אבל הזיק למערכת. - ולא רק זה. אלא אתם בכלל לא מבינים. או לא רוצים להבין. שאנחנו כרגע במקום - כבר מקום אחר לגמרי - שבו אתם יכולים 'רק' להתעלות לארץ ישראל הרוחנית - ומשם להיגאל. או, להישאר בחוץ לארץ הרוחנית - על אדמת ישראל הגשמית - ואז תיקלעו לאותה הבעיה הנ"ל כנ"ל. ושם לא יעזור לכם שום דבר מהבחינה הגשמית. - לא בגלל שהגשמיות לא קיימת או לא עובדת - אלא כי אין אף אחד - ואף עם - שמאמין או בודק רק תפיסות גשמיות. ואם מדובר באדם שמדבר ב'מטאפורות' גשמיות שמתייחסות לרוחניות. וכביכול הוא איננו מזיק, כי 'הוא רק דיבר'. - אבל את יכולה ללמוד מהתנהגותו, - שהרי הוא כבר התעלם - במכוון ובזדון - מקיומך, או מזכויותיך הרוחניות. - ואם כן - דיבוריו הם גם בעלי משמעות והשלכות מעשיות ממש - גם אם כרגע הוא לא יישם אותם או לא הוציא אותם לפועל - מסיבות אלה או אחרות.

- והבעיות האלה שכולם - כאמור - מתחילות ממקום פנימי שבין היהודים. - גם התנ"ך - אגב - הוא ספר פנימי שבין היהודים - בתור כזה הוא נכתב. כולל כל השבחים וההאשמות. כולל כל דבר. מי שמתייחס אליו אחרת, זה כמו אדם, שייקח איזה ספר על תוכנת מחשב. ויישם אותה לגבי תוכנה אחרת - זה לא עובד. אלא אם כן אתה אדם שלא איכפת לך - או רוצה בזדון להזיק לתוכנה שעליה אתה מנסה ליישם.

- כל זמן - שאתם תתייחסו לזה - כבעיה 'פסיכולוגית' במובנה ה'גשמי' - אתם לא תביאו לפיתרון - קרוב לוודאי, שגם לא תשימו לב - או תתעלמו במכוון תוך כדי - מעניינים 'רוחניים' - כלומר, כאלו שהם בעלי השפעה טרנסצנדנטית - ולא סימבוליסטית, וגם לא אקזנסציאליסטית. ברגע שתעשו את זה - אתם תתחילו להפיל את עצמכם - בין אם רציתם - ובין אם לא רציתם. - אלא אם תבינו את מה שאמרתי - אתם צריכים להגיע לארץ ישראל הרוחנית.

אני - אגב - מודיע לכם מראש - שכבר עכשיו אתם צפויים להתייחס - לא רק אליי - אלא גם למשפחתי - באותה צורה, אותה טעות. של התעלמות מהבחינה ומהנושאים הטרנסצנדנטיים - על חשבון תאוותכם המרובה לעיסוק בשאלות פסיכולוגיות - שאתם תרימו אותה על נס - בינכם לבין עצמכם - וחלקכם גם ביחס לאחרים (משפחתי) - בגלל שאתם לא מתגברים על תאוותכם - 'לשלוט' בשאלות פסיכולוגיות. ולתת מרווח אנושי לבני אדם מבחינה טרנסצנדנטית. בצורה הגיונית ואנושית. - שזה דבר מאוד בסיסי - גם לכל אדם. וגם היהודים - בגלות או שלא בגלות. - לא שרדו אלא כאשר זה היה להם. - לפנים, בזמן הבית בית המקדש - המרווח הטרנסצנדנטי היה בשלמותו, גם כאשר בני ישראל לא היו כולם על 'ארץ ישראל הרוחנית'. - כיוון שהקדוש ברוך הוא הוריד את השפע לעולם. בגלל שלא היה חטא או איזה דבר - שימנע מנתינת מקום טבעי פשוט וישיר לחזרה בתשובה, כל זמן שלישראל הייתה זכות האבות - לאחר מכן, בני ישראל נתבקשו ונדרשו לעמוד בזכות עצמם - הם אולי, כנראה לא התאמצו מספיק. בכל מקרה - אם אתם רוצים לחיות - אין לכם ברירה - בפרט אם אתם רוצים להיות 'צדיקים במיתתם קרויים חיים'. ולא 'רשעים בחייהם קרויים מתים'. - אז אתם צריכים - ואין לכם ברירה - אלא להבין את חובתכם לעלייה אל 'ארץ ישראל הרוחנית'. אין לכם משהו אחר. - על ארץ ישראל הרוחנית - יש מרווח לעם - 'ארץ הצבי'. במקום אחר - אין לכם מרווח - אלא זה או/או. - ולא בטוח שהמקום הזה יהיה נוח לכם.

אתם יכולים כמובן לשאול 'האם זה 'צודק' ' - וייתכן אולי, שזה לא 'צודק'. - ואני לא בא אליכם בטענות - כמו אחרים 'מי שלא עלה לארץ ישראל - למה לא עלית? אסור היה לך לחיות באירופה' ואז כביכול אתה לא צודק, וכיבכול זה הופך לכלום מבחינת צדק. - אני אומר - שאם אתם חפצים בצדק - וזה חפצכם - אתם לא יכולים להגיד ש'העולם חסר צדק ביסודו'. ו'השואה קרתה סתם'. ובמקביל להגיד 'אני מאמין ומבין את מלוא המשמעויות של המושג 'צדק' ' - שזה אולי נכון, מבחינה פסיכולוגית - לא יכול להיות נכון מבחינה רוחנית וטרנסצנדנטית - כי אם זה היה נכון מהבחינה הזאת - הייתם צריכים לפחות להביא איזה הסבר שאתם מבינים משהו ביחס למצב שלכם שם - ואת זה אתם לא עושים. ובעיקר לא רוצים. - זה אולי הגיוני שאתם כועסים ו'לא נוח לכם' להתייחס לכך - אבל זה שזה 'הגיוני' שאתם כועסים - לא אומר שזה 'צודק' שאתם כועסים. - כעס, הוא באופן כללי, מידה שמחייבת יותר בחינה של 'צדק' עבור גבולותיו - יותר ולפני בחינה של 'היגיון' עבור גבולותיו. (יש מידות אחרות, שבהם המצב הפוך - והבחינה של 'היגיון' עבור גבולותיהם, קודמת לבחינה של 'צדק' עבור גבולותיהם - לא בגלל שהבחינה של 'צדק' איננה קובעת בסוף - כי היא בודאי קובעת. אבל אי אפשר לבחון אותה כראוי אם לא תמדדו קודם עד הסוף את הבחינה של ה'היגיון' - בדיוק כמו - שבכעס, גם אם יש צורך - וכמובן שיש צורך - כי כעס תמיד כולל איזה 'תוכן' שאליו מתייחסים - ואי אפשר לבדוק את ה'תוכן' בלי בחינה של 'היגיון' עבור גבולותיו של התוכן. - אבל מידת הכעס עצמה - לא תיבחן לעולם על ידי 'היגיון' סתם. אלא על ידי 'צדק' - דווקא ובמיוחד בגלל, שכעס תמיד מתקשר לאיזה 'תוכן' - ולא באוויר). אז אולי זה 'הגיוני' לכעוס - אבל אם אתם חושבים שזה 'צודק' לכעוס - בלי להסביר למה - אתם אולי צודקים. - אבל אין שום דבר שמצדיק את טענתכם או מחשבתכם ש'אתם מבינים בדיוק מהו צדק, רק כולם בוחרים להתעלם מכך בגלל שהעולם חסר צדק, ואתם לא מוכנים לבדוק את השאלה 'האם העולם אכן חסר צדק' או שהוא 'לא לגמרי' 'חסר צדק' - רק בגלל שאתם כועסים. - כי אם הכעס שלכם הוא הסיבה, שבגלל זה אתם לא בוחנים את השאלה של צדק - אז הכעס כבר לא מוצדק. - גם אם הכעס היה בעל התחלה צודקת.

כתיבה יפה ומלאה בעומק.

אהבתי מאוד

יפיפיה, נהנתי מאוד.

אין מילים

זה פשוט יפה

עמוק ויפה.
אהבתי מאוד

התוכן נעים.
וזה מעט מעורר מחשבה..

אהבתי

איזו כתיבה יפה.
וזה קסום טהור כזה

אהבתי ממש

מעניין..

יפה ונכון.