לה תהילה.
וסביבה
נוטפת הילה.
עיתים מבהילה, עיתים מבחילה.
לה. רק לה תהילה.
ולואי תאהיל גם עלי אהלה.
ותשרוף את כולם בכללה
לילה לה. רק לה. רק לה תהילה.
לה תהילה.
וסביבה
נוטפת הילה.
עיתים מבהילה, עיתים מבחילה.
לה. רק לה תהילה.
ולואי תאהיל גם עלי אהלה.
ותשרוף את כולם בכללה
לילה לה. רק לה. רק לה תהילה.
שושומושו.אחרונהתיק תק הזמן עובר
תיק תק הוא לא ממהר
תיק תק אין לאן לרוץ
תיק תק, אבל רוצה להיות חרוץ.
תיק תק רוצה להיות טוב.
תיק תק, את השקר לעזוב.
תיק תק יש פה תשובה.
תיק תק, זה קל, מאהבה.
תיק תק והשעון עוצר.
תיק תק, הטוב נצחי הרע לא חוזר.
תיק בו אלפי שני היסטוריה של עם.
תק ונסו הצללים, פתאום יבוא אור ישעם.
נעים ויפה.
התחברתי ממש
תודה על המילים האלה שלך.
יש בהן חמלה, וענווה, וכנות, ופשטות אמיתית כזאת.
עֲשֵׂה שֶׁיִּהְיוּ הַקְּשָׁיִים
נוֹהֲגִים בִּי בְּרֹךְ
נְכוֹנִים לְרַחֵם
בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, בְּעִתּוֹת מַשְׁבֵּר.
זה ממש מכמיר, המשפטים האלה.
ובכלל בבית הזה משהו במקצב נשמע מאד טוב.
מצטלצל נהדר.
בבית השני, שהמילים בו ככ מדודות, שקולות בפלס
חשבתי יכל להצטלצל טוב במקום 'הביתה' לביתה' (לבית שלה) כך מהדהד את ה'מתונה'
אבל גם כך זה נהדר.
ובבית האחרון,
ממש אהבתי איך שאפילו הצורה שבה שיבצת את המילים בו,
זה שהן ככ מעט, וקצרות
מבטאת יותר מכל את המסר שלהן. מעבירות את העייפות הזאת.
אָנָּא, עָשָׂה.
עָיַפְתִּי.
אין כח להרבה מילים. לתחנונים. פשוט אנא, עשה.
עייפתי.
מתחברת מאד מאד לתפילה הזו.
ולעייפות.
כיף לפגוש שיר כזה פה.
עֵת תְּהַלֵּךְ לָהּ הָרוּחַ
תְּלַטֵּף אֶת שְׂעָרֵךְ
אִסְפִי נָא עֵת, אֶת עִקְבוֹתַיִךְ
הַקְּבוּרוֹת בְּצַד דַּרְכֵּךְ
עֵת דִּמְעָה בְּצֵל תָּנוּחַ
עֵת תָּפִיג אֶת בְּדִידוּתֵךְ
זִכְרִי גַּם אָז אֶת שִׁיר חַיַּיִךְ
הַשְׁמִיעִינִי עֵת, קוֹלֵךְ
עֵת בְּצַד שָׂדֶה תַּפּוּחַ
אֶת פִּרְיוֹ יִשָּׂא, אֶת שְׁמֵךְ
סַפְּרִי לִי עֵת שִׁבְרִי חַיַּיִךְ
סַפְּרִי לִי דֶּרֶךְ נִשְׁמָתֵךְ
עֵת אֲנִי אֵינִי בָּטוּחַ
וְאַתְּ, אָבַד לְךָ חֲלוֹמֵךְ
כְּשֶׁאָבְדוּ גַּם תְּפִלּוֹתַיִךְ
נִשְׁאֲרָה רַק שִׁירָתֵךְ
אָז אֶכְתֹּב מִלִּים א-ל לוּחַ
עֵת אַקְשִׁיב לִשְׁתִיקָתֵךְ
בְּלֵב אֶחָד בֵּין שְׁתֵּי יָדַיִךְ
מִשְׁכַּן עוֹלָם לְדִירָתֵךְ
עֵת תְּהַלֵּךְ לָהּ שׁוּב הָרוּחַ
נָשׁוּב נִהְיֶ'ה בְּתוֹךְ לִבֵּךְ
עֵת, הָפִיגִי לֵילוֹתַיִךְ
בְּאוֹרָהּ שֶׁל זְרִיחָתֵךְ.
נִשְׁמָתִי,
עֵת אַקְשִׁיב לִכְאֵבֵךְ.
רחוב צר מתפתל אליך.
בלוני גז בחצר
לשבת על ידם,
לחכות
תני לי להכנס
לשבת
ולשתוק
עיניים שלך שקטות
כמו לנוח על שפת הים
אני נושמת את האין מילים
-אןחשיבות השתיקה וההרגשה בלבד, ללא מילים... ממש יפה!
נקודה קטנטנה
בתוך דף
זו אני
הקטנה
בתוך
עולם
מלא
וגדול
במקום להרגיש
שאני עולם ומלואו
אני רק חלק מהמערכת
מי אני בכלל?
וזה נותן הקלה גדולה
אף אחד
לא באמת זוכר
ולא באמת אכפת לו
שפישלתי
או התנהגתי בצורה שמתבישת מעצמי, בעבר
זוכרים, אך לא מתבוננים
יכולה להיות חופשיה
את רק נקודה
קטנ-
ט-
נה
....
רק רק נקודה....
אהבתי, ואת הסוף במיוחד
אבל מצד שני אסור להקטין את עצמך
אין הכוונה להקטנת עצמי, אלא רק רציתי להדגיש שכשאתה לא מרוכז בעצמך וקולט שאתה חלק מעולם גדול וענק ושלם ... זה נותן תחושת הקלה ( ואולי הרפיה?)
תודה
יקרה, הכתיבה הזו מפחידה אותי. זה לא טוב.

התחברתי מאוד! כיף לקריאה! מסרים מרוממים! מהמם ממש!!!! תודה

חיי
פתאום נגלים לי כאור מאיר
בסוף המנהרה
(
נקווה שלא מנבאת אני
את הקץ
של חיי
חלילה
)
איך?
איך זכיתי לכל כך הרבה טוב?
לא חלמתי שאקבל דברים כה טובים בחיי
בריאות
משפחה
פרנסה
לא מובן מאליו
השם, תודה
לא מגיע לי כלום
לא מגיע לי כלום
מאושרת ורוקדת
שנמשיך תמיד לרקוד ולחייך מרוב אושר ,
במחול טהור אינסופי
תהיות
מחשבות
דמיונות
רצונות
חלומות
תקוות
אכזבות
כשלונות
פחדנויות
שמחות
הצלחות
בום! פוף!
הכל מתנפץ על סלעי המציאות
ואין להם סוף...
אין להן סוף....
פרצוף כרית
גיליתי עכשיו שיש מקום שקרוי על שם שיר של אבא שלי...
אז שלחתי להם הודעה, והם אמרו שאקבל הנחה שווה
חחח
"מוטב לו לאדם שיזרוק עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים-
מהאין? מתמר שהייתה מוכנה להישרף ובלבד שלא לבייש את יהודה בן יעקב..."
כי היא כתבה שיר על התאבדות מתישהו, וקשה לי עם זה.
אבל אבא שלך כתב את המילים?
ואני מרגישה שיא הרעה עכשיו
כי זה משפיע.
בסוף, כשיש שדר של "תתאבד, וכל הכבוד לא שהוא התאבד" - ובוא נתאבד וכו', זה גורם לאנשים לחשוב על זה בתור פתרון כשזה לא, וחוץ מזה, ברור שזה משפיע על ילדים, ואנשים!
עכשיו שולדר התאבד אז גם שפרה התאבדה - זה קשור!
ואולי עוד אלפי ילדים, קטנים, בני 10+-, שמציקים להם בבית ספר, חושבים עכשיו על להתאבד- כי הם שמעו שיש אופצייה כזאת ואין להם פרופרציות!
ולדעתי, מי שכותב שירים על התאבדות הוא לא פחות ממושחת, כי יותר מכולם - כותבים של שירים ואלו ששרים אותנו יודעים יותר מכולם מה ההשפעה של זה...
ואם הם מעיזים לשיר את זה- כשהם יודעים איזו השפעה יש לזה, הם לא פחות מ-------------------------- (מצונזר...)
בכל מקרה, זה גם גורם לנו להיות אדישים למוות, לדעתי.
ולחשוב שזה לגיטימי.
סליחה אם יצאתי מזלזלת או לא מכבדת, ממש לא התכוונתי.
מרגיש לי כאילו פגעתי בך, סליחה, ממש לא התכונתי.
אולי באמת אני צריכה ללמוד עוד דבר או שנים על החיים, כולם צריכים.
בכל מקרה, ההשוואה של ולדר לשפרה באה לומר שבגלל שולדר התאבד שפרה התאבדה...
(הוא פגע בה, ואחרי שהיא ראתה מה היחס להתאבדות שלו היא התאבדה... זה מה שאני יודעת) אז כן, יש אופצייה שאם הוא לא היה מתאבד אז היא הייתה נשארת חיה.
ואם קראת את "קורבנות התרבות" של הרב ראובן פיירמן, הוא מביא שם המון הוכחות לזה.
יעשה לך המון טוב, וימנע ממך לרמוס אנשים
בדברים שאת כותבת מבלי משים.
והייתי עדין.
לא פגעתי בי, פגעת בזכרה של שפרה ובזכרם של כל אותם שמתמודדים עם הדיכאון-
*וזה* הרבה יותר חמור בעיני.
נעצור כאן.
שלא הבנת למה התכוונתי.
כי אני חושבת על זה שוב, ונראה לי שאין בזה שום פסול.
...
אולי אני באמת סתם לא מודעת לעצמי, אבל פשוט נראה לי שלא הבנת נכון.
כשכתבתי עכשיו שולדר התאבד אז גם שפרה התאבדה - זה קשור! התכוונתי שתכלס היא התאבדה כתוצאה מההתאבדות שלו.
בכל צורה שתראה את זה.
והשורות אחר כך היו קשורות לולדר ולא לה.
מה שתרצה.
בכל מקרה קשה לי אם זה שמרגיש לי שגם אתה קצת פחות שם לב אלי, למה שאני משדרת מאחורי הדברים שאני כותבת. אני בן אדם ומרגיש לי שמה שאתה כותב קצת מנוסח בצורה פוגעת.
אולי אני נעלבת מהר מדי, אבל ככה נראה לי.
[אבל הכל בסדר, תכלס אתה לא מכיר אותי אז לא אמור להיות לך אכפת ממני...]
עם נבל תתנבל
ועם רשע תתרשע
פורסם בדף הפייסבוק של ישראל שלי.
"עשי
שיהא עולמך עולם של שלום.
שלום עולמים, שלום עלומים.
זכרי,
את העלמה שאת
את הדבש שהיה
לפי שרדו בך.
נכסי לעצמך
מחדש
את המתיקות הזו
שהייתה
שלך.
החיי את העלמה
ובראי לך עולם
עולם של שלום
לפני המשא ומתן שלך עם עצמך
ועם אהובך
לפני ההסכמים
וההפרות
והמלחמות
עשי לך שלום
בתוכך".
יהי זכרה ברוך.
היום כתבתי "עשי לך שלום בתוכך" יפה כזה והדבקתי על השולחן...
פחד
זה שיר שאני לא גומרת לשמוע-
מישהי ביקשה ממני להעביר ;)
היי אנשים!
על ארגון עזר מציון כבר שמעתם? על ההגרלה המיוחדת שלו גם שמעתם?
אז ככה.
ארגון עזר מציון מסייע לחולי סרטן, לילדים בעלי תסמונת דאון, למשפחות של פגועי נפש ועוד ועוד. הוא נותן להם את הכלים שהם צריכים, עוטף אותם באהבה ומקל עליהם ועל משפחותיהם את כל תקופת המחלה.
בתקופה זאת הארגון עורך התרמה. ההתרמה הזאת מחזיקה אותו במהלך השנה וממנה בעצם היכולת שלו לפעול כל השנה.
חושבים על לתרום?
זה יכול להיות טוב יותר!
כדי לעודד אנשים לתרום ולצ'פר את התורמים הארגון עורך הגרלה. את הכרטיסים אתם קונים, ובעצם כך אתם תורמים!
רצית לתרום 50 שקל? קיבלת גם כרטיס הגרלה!
את כרטיסי ההגרלה ניתן לקנות מ75% כספי מעשר, ככה יוצא שגם אתם תורמים, וגם יש מצב שתזכו (לשם הדוגמא) ב100,000$ במזומן!
ניתן לתרום/ לקבל פרטים נוספים בקישור - https://www.ami.org.il/
גם אם אתם לא יכולים או מעוניינים לתרום, נשמח מאד אם תעבירו את ההודעה הזאת הלאה - זאת עזרה גדולה, כפשוטו!
החבל שלי ארוך
וקשורים אליו הרבה חבלים
השייכים
לאנשים אחרים
ולעולם לא אדע,
אם קשרנו יחד החבלים -
מספיק חזק
מספיק טוב
מספיק איכותי
ורק בבוא סערה חזקה
או
מישהו שמושך לי פתאום את החבל לכיוון השני
רק אז אדע
בוודאות
לאמוד את
חוזק ואיכות הקשר
אם הקשר בין החבלים עדיין נשמר -
או אז אדע
שקשרנו באיכות, בחוזק, ברמה
ואם הקשר ניתק בקלי קלות - - - -
או אז
למפרע
ניווכח
לעובדה המצערת,
כי הקשר היה רופף
על אף שהיה נראה חזק ויציב,
עובדה שניתק כה בקלות
אז אל נא תצטערי בתי,
אם הקשר מאחד החבלים ניתק בקלילות שכזו,
הן הצד השני - את החבל לא מצא לנכון
לקשור באיכות גבוהה ובחוזקה מספקת
הן הדבר,
לא תלוי רק בך,
הוא תלוי גם בחבל השני,
ובכמות הזמן, בערך ובחשיבות - שמצא לנכון להחשיב ולתת לאורך-זמן ההשקעה בקשירה......
אל תצטערי בתי,
בסוף הימים -
תדעי בוודאות מי היה קשור אליך חזק
ומי פחות
וזו ידיעה חשובה ביותר,
ושמעתי סיפור
על אישה
(לא אני, דוקא אחת מפורסמת)
שאימה היתה
קצת לא מתפקדת
אולי קצת לא הכי נורמלית
אולי בוכה הרבה
אולי לא הכי מכינה ארוחות
אולי קצת עצובה ובודדה
אולי חד הורית ומסכנה,
אך כשנפטרה -
אליה, מכל המפורסמים והמקובלים בחברה -
היא הכי התגעגעה
כי הקשר היה חזק
וזה ממש לא משנה,
כמה הבנאדם מוצלח או מקובל,
אלא בעיקר -
רמת הקשר,
האהבה,
וההבנה....
שם , אצל אימה המעט חולנית,
היא הרגישה הכי בבית,
והכי בנוח,
וכמה התרגשתי מהסיפור הזה,
עד כמה,
המון,
המון ,
המון .....