רעיון למשחק שעוזר לילדה בכפולות וחילוק ..
אשמח לעזרתכם 
רעיון למשחק שעוזר לילדה בכפולות וחילוק ..
אשמח לעזרתכם 
שמראה איך שכפל וחילוק הם אותו דבר בהפוך?
לוח מחיק?
דף עם פתרונות וחידות?
סתיו-סמנני הסתיו ציור של חילזון שבלול נחליאלי וכו'
אותיות-לשום בקו קוים(מכירה?)אפשר סתיו וכו'
טבע-כל הים שקיעה זריחה אדמה.
עוד?
היום יצא לי להחליף סייעת בגן חינוך מיוחד (חינוך מיוחד קל - שפתי /התנהגותי ...)
הם למדו על עיגולים . הוי 2 קבוצות אם דפים . וקבוצת יצירה.
הגננת אמרה לי לגזור עיגולים מבריסטולים בצבעים וגדלים שונים.
ולחפש בגרוטאות כל מיני דברים עגולים (פקקים למינהם). ולהביא דבק לבן.
ושהילדים ייצרו מה שבאה להם ....
* אפשר גם להוסיף (לפי דעתי ) חרוזים /כפתורים .... כל מיני דברים עגולים.
** נושא סתו
1) לקחת שבלונות / או להכין שבלונות של :שמש , עננים, עלים , עץ.
והם יעתיקו לדף ויצבעו בגואש /טושים ויגזרו .
2) לאסוף (איתם או לבד) עלי שלכת מהאדמה.
לקחת דף וצבע . להניח את העלה מתחת לדף ולצבוע אם הצבע בשכיבה ואז יראו את העלה ...
לגזור ולהדביק על בריסטול לבן /שחור.
מי שיש לו ביקוש או חיפוש עבודה בתחום
בבקשה לרשום כאן.
בצירוף פרטים חשובים
מה המשרה?באיזה איזור?וכו'
שנזכה לעזור זה לזה
משל ומליצהאבל- צריך לעשות 'משמרות' גם ביום.. אז לא בטוחה שיתאים אם את פנויה רק בערבים ומוצשים..
מחפשת משרה של 3 ימים בשבוע (שני, שלישי, רביעי. אפשרות גם לחמישי בבוקר)
סטודנטית למדעי החברה.
בעלת ניסיון בעבודה עם ילדי חנ"מ (בעיות רגשיות והתנהגותיות בעיקר), כולל שילוב בגני חובה רגילים.
מורה פרטי - מורים פרטיים - שיעורים פרטיים - לימוד נעים
ובכיפה יש כל חודש
דברו איתי.. התמיינתי לזה ומכירה את העבודה בלי קשר..

ביררתי לך אצל חברה שלי שעשה סטאז בתחום אחר
שאלתי איך מצאת? והיא ענתה לי שפשוט (?)מצאה חברה שנה מעליה שסיימה סטאז'
ונכנסה לאיפה שהיא היתה אותו שעות אותו דבר.(פנתה לבית ספר ואישרו)
יש לך מצב לכזה דבר?

רק אמונהמוזמנת לכאן תמיד
איך הסתדר בצהרון?
ובמטלה ההיא שהיית צריכה מורות עם וותק?
יכולה לשלוח לי באישי?
אעביר לו
לכפר הנוער אמי"ת פ"ת דרושים:
* מורה לחנ"מ באופן מיידי למילוי מקום לכ4 חודשים
* תרפיסט/ית לעבודה עם תלמידי חנ"מ המאושר/ת ע"י משרד החינוך
קו"ח ניתן לשלוח למייל: diditreves@gmail.com
פרטים באישי
לשלב ילד חינוך מיוחד בגן רגיל,
או כסייעת לילד חינוך מיוחד בגילאי גן.
באזור בת ים,חולון,ראשון לציון.
עבדתי כ7 שנים במעון ילדים
וגם מחוץ לשעות המעון עבדתי בתחום.
יש המלצות.
אשמח אם יש משהו שמתאים,
תודה![]()
אתרים למציעת עבודה?
מחפשת מ"מ ל 3 חודשים,
מורת חנוך מיוחד לכיתה ב' מקדמת רגשית
ביה"ס ממ"ד ב' גילה.
מי שמעוניינת- אני אשלח לה את המספר.
החוסר אונים הזה לראות אדם אהוב מאבד צלם אנוש, זה משהו נורא
ולפעמים כאב פיזי הוא מוחשי יותר ולכן כשכואב מאוד נפשית אנחנו בורחים אליו. לפעמים מרוב רגש אנחנו כבר לא מרגישים כלום ואז כאב פיזי גורם לנו להרגיש.
למה? עד מתי? האם זה ישתנה יום אחד? שאלות קשות, מאוד, ואנשים עונים 'רק אמונה' ולא מבינים שהם מצפצפים אמונה, מדברים על אמונה, אבל אתה חי אמונה.
לא יודעת לומר לך האם אי פעם זה ישתנה, יודעת לומר לך שאתה תשתנה מזה, ולטובה. ועוד תקופה תסתכל אחורה ותגיד שגדלת, שאתה טוב יותר, מכיל יותר, מבין יותר, רגיש יותר, קשוב יותר, קרוב יותר לאלוקים.
שתזכה להתקרב אליו רק מתוך שמחה.
ותודה על השיתוף.
מקווה שהוא עשה לך קצת יותר רוגע בלב.
זה קשה מאוד לשתף בסיטואציות שכאלה, יפה שאתה כן משתף ופורק.
בשביל זה המקום הזה מיועד.
אני שמחה שה' שלח לך את המילים שהיית צריך לשמוע ושהם התגלגלו על ידי.
תשמע משהו חזק ששמעתי וממש לקחתי אותו איתי: לעולם הקב"ה אינו מפגיש 2 אנשים לטובתו של אחד מהם בלבד, תמיד כל מפגש בין 2 נועד לטובת שניהם ומלמד משהו את שניהם.
ואיך זה קשור? כי אחת התובנות שכתבתי כאן לך, הדהדה לי כאן עכשיו בסיטואציה מסויימת ועזרה לי לעבד אותה. אז כבר הועלת לי בחזרה
ואתה יותר ממזומן להמשיך ולשתף כשאתה מרגיש צורך.
כואב.שריקהרק לומר שקראתי.
אני פחות טובה במילים כמו כל מיני אנשים כאן שיודעים לחזק כל כך יפה.
אבל קראתי.
וזה כואב.
(התגובה שלך נשמעת לי הגיונית מאד, למרות שזה כואב לו)
לפעמים אני חושבת לי שלדעת שיש עוד מישהו שיודע בכלל שקיימת כזו סיטואציה הזויה ושאני הייתי בה ושרדתי כדי לספר כבר תוכל להועיל לי.
מאמינה שגם פותח השרשור יחוש כך.
אישית לא הצלחתי להתחבר ופחדתי ממנה
למרות שהיא ניסתה להתחבר עימי
פשוט לא היתי בשלה מספיק לזה
והיה חסר לי הרבה הדרכה איך לעשות את זה.
היה לה סייעת לחלק מהזמן בעיקר עזרה לה תפקודית
כמובן שלא חובה לענות על כל השאלות...
סתם חשבתי שזה חשוב שיהיה כזה עוד אנשים שאפשר לדבר איתם פה וגם באישי
אז....
-בן כמה את/ה?
-האם האח המיוחד גדול או קטן ממך? {בכמה?}
-מה יש לו?{אוטיזם,תסמונת כלשהי,וכו}
-איפה הוא לומד?
-איך את/ה מקבל את השונות והמיוחדות שלו?
-איך המשפחה שלך קיבלה?
מוזמנים להוסיף כלללל דבר שקשור![]()
-בן כמה את/ה?
15 בדיוק![]()
![]()
-האם האח המיוחד גדול או קטן ממך? {בכמה?}
קטן ממני{אבל האח שצמוד אלי מלמטה...} בערך בשנתיים
-מה יש לו?{אוטיסט,תסמונת כלשהי,וכו}
תסמונת דאון
-איפה הוא לומד?
בבי"ס לילדים מיוחדים בירושלים
-איך את/ה מקבל את השונות והמיוחדות שלו?
תאמת שאני ממש עם גאווה שיש לי אח כזה{נשמע לא אמין,אבל כן...}ומתה עליו הכי בעולםםםםםםם
-איך המשפחה שלך קיבלה?
אני לא זוכרת את הלידה...אבל נראה לי שממש בסדר, וגם המשפחה המורחבת ממש סבבה עם זה...
והם גם ידעו לפני הליה שזה תסמונת דאון....
התקמצנתי בפרטים כי יש אנשים שיכולים להכיר אותי
בשמחה אפרט בפרטי
וסליחה על כל הבלאגן שעשיתי....

איך אתם מתמודדים בחגים ובחופשות?
נגיד עכשיו הולך להיות ראש השנה.יוהכפ סוכות
וגם לילדים רגילים החופש מורכב
אז שתפו נא איך החופש ?איך החג?
מי שיעז לשפוט ישפט
בהתחלה זה יהיה מחיקה של הודעה
ואם ימשך חלילה
זה יהיה חסימה
ועוד לפני ראש השנה!!
לא יעזו מבטיחה לך
וכתוב כבר אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו
למקומו ממש

תודהפה לקצת
היא צריכה תסדר יום שלה?רק אמונה
ואצל כולם זה שבירת שיגרה

רק אמונהמזכירה לי את בת דודה שלי
ג
3 אחים מיוחדים אני צכה 3 תגובות?![]()
צריכה רק מה שאת רוצהבלי רעיון לשם
לי אמנה יש ילד יחסית רגיל , אם מגבלות פיזיות -פרוטזה ו-9 אצבעות.
עקב חיידק הטורף /אלים שבני קבל כאשר היה בן 8 חודשים....
כיום הוא בן 5. לומד בגן שפה אצלנו בישוב.
יש לו חברים ומשחק הרבה אם אחותו בכיתה ג. ולפעמים מצטרף גם לחברותה ....
או מחשק אתנו ההורים,מנסה להעסיק את עצמו גם.
שוגינסעתי איתה, אם לשני ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ונפעמתי
הגישה שלה הייתה כל כך מיוחדת, סגנון הדיבור, הירידה לרמת הילד, השימוש באוצר מילים מגוון ומקורי, כיוון המבט המעניין, האהבה, האופטימיות, ההשלמה, האמונה, האהבה והערכה ללא תנאי וגבול, החינוך השליו ואפילו הענישה הנשלטת בקור רוח מצמרר....
כבר כתבתי ואכתוב שוב נפעמתי.
וכאבתי כל כך את העובדה שאילו שני ילדיה היחידים,
התכווצתי ממחשבה שמעולם ילדיה לא יזמו חיבוק מעצמם, וכמה עבדו ועובדים על קשר עין קצרצר
כאבתי בשבילה,
כאבתי את העובדה שלא תזכה לעולם לשמוע את האחד מדבר ואת רעהו מביא הביתה בחורה יפה,
כאבתי את העובדה שלא תזכה לעולם לחבוק נכד או להקפיץ לחבר, לדאוג מטיול בחו"ל של הבן השובב או להחזיר את הבת ממפגש חברות מרענן, לשמוח ממילה ראשונה נאמרת או נקראת, לקבל חיבוק ספונטי מבן אהוב או פרוסת עוגה שרופה שהכינה הבת ליום ההולדת, להשוויץ בטקס הענקת התואר/ סיום קורס/ אחר הצהרים אצל סבתא יעל.
אבל יותר מכל כאבתי את העובדה שכל כך הרבה ילדים היו שמחים לאמא שכזו, ואיך חיים של נערים היו משתנים אם היא זו שהייתה עומדת מאחוריהם, כמה היו נשכרים ילדים מהורה מיוחד שכזה, איזה ילדים לתפארת היא הייתה יכולה לגדל,
כמה ילדים חסרי הורים יש, כמה ילדים יתומים וכמה יתומים חיים, כמה הורים לא מכילים, לא יודעים לתת, לא יודעים לאהוב, כמה הורים מנצלים או מתעללים וכדו'
וכמה כמה איכות יש בה, כמה תועלת היא נותנת לילדיה הפגועים וכמה הייתה יכולה לתרום לילד נורמלי.
בשולי הדברים:
כן, אני יודעת שדווקא ילד פגוע צריך הורה מסור עוד יותר ולכן ההענקה המיוחדת שלה נדרשת, אבל הייתי חייבת לפרוק את עומס מחשבותיי ורגשותיי.
ואת שם, אם את מזהה את עצמך כאן, דעי שאת מהווה בעבורי מודל סמל ודוגמא לאמא יהודיה.
רק אמונהחמודה שאת טורחת להגיב כאן לכל אחד ואחת, כיף להרגיש שיש מישהו שקורא בתשומת לב
מקווה שלא מידי חופרת
רק אמונה
שוגיכן, לצערי זה באמת קשה לעיכול וכואב כל כך, אני מתנדבת כבר 6-7 שנים ופשוט לא מתרגלת,
אני מעריצה את ההורים הללו ועוד הרבה הרבה הורים לילדים מיוחדים שכאלה. ה' מנסה את מי שיכול לעמוד בכך... לומדת מהם הרבה וכואבת מהצד הרבה את כאבם. מתפללת שלעולם לא אבין אותו.
הייתי צריכה איזשהו מקום לפרוק ומצאתי אותם כאן איתכן...
אבל חברותא.
איכשהו קרה לי כמה פעמים שאני מגלה שלחברותות הצעירים שלי יש קשיים בקריאה. לא במובן של הבנת הנקרא או הבנת משפטים מוסגרים ארוכים אצל הרב קוק, אלא ממש דברים אלמנטריים: התעלמות מניקוד, פיסוק, ניתוק מילים מההקשר, הפסקות באמצע משפט, גמגום, כל זה ברמה שהוא צריך לחזור כמה וכמה פעמים על אותו משפט או מילה. לא רוצה להשתמש במונחים מקצועיים, אבל זה מרגיש מאוד דיסלקטיבי.
להיפטר מהחברותא אני לא רוצה, כי אני זוכר שלי חברותא בוגר מאוד עזר להשתלב בישיבה, ואני חושב שזה הוגן להחזיר טובה שקיבלתי לדור הבא. וחוץ מזה, זו חברותא בשבילו, לא בשבילי... לתקן אותו בקריאה אני לא רוצה, כי זה יצא שאני אתקן אותו כל מילה שלישית (וגם כי זה המצב, ותיקון לא ישפר אותו). לקרוא בעצמי אני לא רוצה, כי אם אני אקרא הוא יחלום או לא יהיה מרוכז או לא מעורב מספיק בלימוד ואז כל חברותא נצטרך לעשות מחדש חזרה על הפעם הקודמת. ובינתיים זה באמת מה שאנחנו עושים, חוזרים על אותו רעיון הרבה פעמים עד שהוא נקלט...
כל זה נורא מתיש כי רוב הפעמים הלימוד שמוגדר לחצי שעה מתארך לשעה, וגם אז אנחנו לא מספיקים הכל.
[בשביל ההרחבה, ככה אני לומד עם הצעירים: בדרך כלל אנחנו לומדים ספרים שכבר למדתי. אני נותן להם לקרוא קטע מוגדר, שואל מה הבינו, דנים ביחד ומחדדים נקודות, אז אני קורא מחדש את הקטע בחלקים, מסביר כל אחד בנפרד, מוציאים את העיקרון הכללי, מרחיבים ממקורות אחרים אם צריך, שוב דנים ומחדדים, מסכמים ונפרדים לשלום].
אם אפשר בבקשה שזה לא יעלה למומלצים בפורומים...
יש לי אחות בת 25 כזו
אפשר להוסיף פרטים?(מה הבעיה נגיד ללמוד קצת .יש חומר שחייב להספיק וכו'
מה מצב הבחור מבחינה רגשית(ביטחון עצמי ועוד)שכלית איך הוא בלי הקריאה ועוד
ותכוון אותי איזה תגובה אתה מחפש
ובלי קשר וואו אשריכם תלמידי חכמים(מזדהה עם פה לקצת)
יכול להיות שלבחור יש קשיי קשב וריכוז ואז הוא לא שם לב לדברים הקטנים הללו,
יכול להיות מבעיית ראייה למשל מיקוד,
יכול להיות חוסר עניין/ רצון/ מוטיבציה,
יכול לנבוע מלחץ ממך או בושה/ חוסר נוחות בסיטואציה שלא נוח לו לקרוא בקול, לי למשל מאוד לא נוח להקריא בקול טקסט באנגלית,
יכול לנבוע מקושי בקריאה ואז חוץ מדיסלקציה יש עוד הרבה קשיים, דיסלקציה זה הקשה ביותר ולפי התיאור פחות נשמע, כדי שאדם דיסלקטי יצליח לקרוא כפי שתיארתי חייב שהיה שנים אצל מורה מתקנת וכדו'
יכול לנבוע מקושי בהבנה/ אוצר מילים דל למשל מחוסר קריאה או מחשיפה לסביבה המדברת בשפה נמוכה או לא תורנית
בקיצור, אל תמהר להחליט ממה זה נובע,
עיצה מעשית-
תשאל אותו אם נוח לו להקריא בקול, אם הוא אומר שלא- תזרום אותו ותבוא לקראתו, אתה יכול להקריא ולהסביר ואז לבקש ממנו לסכם/ להסביר לך.
אם נוח לו להקריא בקול- תבקש ממנו להיות מרוכז, תתחילו את הלימוד בכוס קפה חם, תנסה להוריד דיסטנס, להתעניין בו ולגרום לו להרגיש נוח מבחינת מיקום הלימוד/ סוג הספר/ תאורה וכדו', תנסה לתת לו להקריא קטעים קצרים יותר,
מעבר לזה- תנסה שהלימוד יהיה יותר פעיל ומרכז אתם יכולים לצייר/ לסכם/ להדגיש במרקר/ לכתוב נקודות/ סכמות...
שיהיה בהצלחה
ואגב, איך הבחור מעבר ללימוד יחד? ביישן? דומיננטי? מפחד לשגות? קליל? קשה הבנה מילולית? אוהב לקרוא? איך הוא סתם כך עם חברים?
תשאל אותו האם מה שאתם לומדים מעניין אות / הוא מתחבר /מעוניין? או שלא ממש ומעדיף משהו אחר ?
אולי תשאל אותו איזה נושאים חביבים עליו /מענינים אותו /יתר קל וכייף לילמוד אותם?
אולי אפשר ללמוד בדרך חוויתי יותר. משחק /או טרוויה של שאלות בנושא מסוים ?
(משחק : סולמות ונחשים עם כרטיסי שאלות, טריווה ,משהו יותר חוויתי כזה )
שהיה בהצלחה
אתה רוצה שאפרט לך קצת על ההפרעה ואיך זה קשור לקושי שתיארת?
לך דומיה תהילהקשב זה היכולת להתרכז באופן מתמשך בגירוי או בפעילות מסויימת.
קושי בקשב מוגדר כקושי להתרכז על אך שיש מוטיבציה לכך. לא מדובר בחסך בקשב, אלא באי רציפות קשב לאורך זמן.
בנ"א זקוקים לרמות ריכוז שונות בחיי היומיום שלהם, כל מטלה או פעילות דורשת רמות שונות של ריכוז וקשב, מוח ממוצע משנה את רמות הקשב והריכוז שלו בתדירות גבוהה. עבור פעולה שדורשת יותר ריכוז חלקים במוח נכנסים ליתר פעילות. א"א להיות כל הזמן ברמת פעילות גבוהה.
אנשים המתמודדים עם הפרעות קשב אינם מצליחים לגייס את רמת הקשב הנדרשת לפעולה שהם מבצעים. כשהם נדרשים להתרכז חלקים במוח שלהם נכנסים למצב של תת פעילות במקום יתר פעילות ואז הם עלולים מצד אחד להתנתק ולרחף ומצד שני להיות תנועתיים ומילוליים וזאת במטרה לגייס את הקשב הנדרש מהם.
המאמץ שאדם שמתפקד בעזרת גלי מוח נמוכים משקיע בלמידה, גבוה פי כמה מאדם אחר שעובד על גלי מוח גבוהים בעת הלמידה.
קריאה דורשת תשומת לב מירבית, יש משמעות לכל הבדל קטן של ניקוד ואות, נדרש ריכוז רב, שימת לב למשמעות המילולית ולצורת הקריאה, ולכן היא נפגעת אצל בעלי הפרעות קשב וריכוז. מה עוד שפעמים רבות מופיעה הפרעת הקשב יחד עם לקות למידה כמו לקות קריאה/ כתיבה/ חשבון ואז הם נפגעים פעמיים ביכולת הלמידה שלהם.
מצרפת לך הגדרה של הלקות:
הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD מאופיינת בקשיים, המפריעים להתנהגות יעילה ומכוונת למטרה, במיוחד אימפולסיביות, פעילות מוטורית עודפת וקשיים בשמירה על הקשב. ילדים הסובלים מההפרעה מראים פעילות חריגה ומוגזמת של שרירים, דברנות יתר, חוסר משמעת, קשיי התארגנות, אי היענות להוראות ודרישות, ודעתם מוסחת בקלות. ניכר קושי בויסות ובשליטה על הדחפים וקושי בסינון גירויים. מתעוררות בעיות רגשיות עקב רגישות למגע, הילד מעורר כעס וחוסר אונים בקרב ההורים והמורים ובקרב חבריו ומתפתח אצלו בעקבות כך דימוי עצמי שלילי. להפרעה מתלווים ליקויי למידה ספציפיים. אצל חלק מהילדים מופיעה גם בעיית התנהגות.
הדגשתי את המאפיינים שבגללם חשדתי מהתיאור שלך שייתכן ויש לבחור הפרעת קשב.
אגב, הפרעת קשב וריכוז יכולה להופיע גם בלי ההיפראקטיביות. וסתם מעניין לדעת כי שיעור ההפרעה בקרב בנים הוא פי 6-9 בהשוואה לבנות. כמו"כ רוב הלוקים בהפרעה מראים הקלה בבגרותם כנאה בעקבות יכולת ויסות גדולה יותר.
הטיפול בד"כ הוא תרופתי ריטלין או קונצרטה ומלווה בטיפול משלים אימון קוגניטיבי/ טיפול רגשי/ הוראה מתקנת/ לימוד כישורי חיים ואסטרטגיות למידה וכדו'.
האם הוא לוקח ריטלין?
האם מפריע לו חוסר הדיוק בקריאה? (בלי קשר לכלום מציעה לך ליזום איתו שיחה נינוחה על הציפיה שלו מהלימוד איתך, ממה הוא מרוצה ומה היה שמח לשפר, איזה שינוי הוא מצפה שיהיה עוד X זמן, וכדו', שיחת משוב כזו מידי פעם יכולה להקפיץ לכם את הלימוד)
האמת שאני מתפלאת שבלימוד עימו אתה שב לב לקושי רק כאשר הוא קורא בקול. מעבר לזה הוא לא מקשיב לך חלקית? לא מתקשה לחזור לנקודה שאחזתם בה כאשר מפריעים לכם? לא מחמיץ פרטים מהותיים בהוראות? לא עובר מדבר לדבר? לא נוטה לתנועתיות יתר למשל רגל מקפצת? לא קם מידי פעם לשטוף פנים או להתמתח? לא מתפרץ ועונה תשובה לפני שסיימת לשאול?
ההפרעה לא נולדה לבחור היום, הוא וודאי מתמודד עימה כבר כמה שנים לפחות, והוא זה שידע מה עוזר לו ללמוד בצורה הכי יעילה. הכי טוב לשאול אותו מה יועיל לו.
מעבר לזה כדאי ללמוד בשעות שבהן הוא מצליח יותר להתרכז זה יכול להיות כשהוא עדיין תחת השפעת הריטלין/ אחרי אוכל/ שינה וכדו'
חשוב שתזכור שהוא מוסח בקלות ולכן כדאי ללמוד בפינה הכי שקטה שאתה מצליח למצוא.
בנוסף אסטרטגיות שיכולות להועיל לקריאה תראה מה יכול להתאים מבחינת הקשר שלכם:
- תנחה אותו לקרוא קריאה ראשונה מרפרפת ולאחריה קריאה מעמיקה
- סמן לו מראש במרקר את המילים החשובות או המשפטים החשובים
- שאל שאלות מנחות לפני ואחרי הקריאה
- נסה לגרום לו לעקוב עם האצבע בעת הקריאה
- הכן תרשים מסכם ומלאו אותו יחד
מה לא לעשות?
לא לרדת עליו ולא להאשים אותו, זו לקות מוחית לא נשלטת, הוא מתוסכל מספיק, תחשוב כמה קשה להיות מוסח בקלות שכזו ופתאום לגלות ששוב הוא פיספס אותך ולא נעים לו להחזיר אותך אחורה ואז הוא עסוק במה שהפסיד ושוב מפסיד והדימוי העצמי יורד וכו'
לא לרחם ולא לתת לו הרגשה שהוא שונה, לדבר ברגישות אבל לזרום ולא להלך על קליפות ביצים על ידו.
לא לתקן אותו בקריאה אלא אם כן הוא ביקש מעצמו וגם אז להשתדל בתדירות נמוכה ורק את השגיאות הקריטיות.
בהצלחה! וכל הכבוד לך שככה אכפת לך מהחברותא שלך!
יש לי חברותא שהוא יותר גדול ממני, והוא דומה למה שסיפרת, הוא מתבלבל במילים, קורא ניקוד לא נכון וכו' ככה שבסוף יוצא שהוא קורא הרבה פעמים בלי שום קשר לטקסט המקורי, וזה ממש מעייף ומאתגר כי קשה להבין מה כתוב כשמי שלומד איתך קורא פשוט לא נכון.
שאלתי על זה את הראש ישיבה שלי מה הוא אומר, והוא ענה לי שפשוט לשאול בעדינות את הבחור האם הוא רוצה שאתקן אותו שכשיש לו מידי פעם טעויות בקריאה, וגם אז להשתדל לתקן בעדינות, ולא כול פעם שהוא טועה ישר לקפוץ, ולאט לאט... אין מה לומר זה צריך הרבה סבלנות.
אם יש למישהו עצות נוספות בעניין - כמובן שאשמח מאוד.
אבל נראלי נשאיר את זה לאחרי החגים...
בנתיים נהפוך תשרשור שכל אחת צריכה (יכולה) לכתוב קצת איך היה לה החגים עם הילד המיוחד
יאללה מוזמנות![]()
![]()
מוזמנת
כן בערך
אבל אני אחת שבעיקר לא מוחקת תוך כדי כתיבה....
אז לא שיניתי
(ורואים כותרת בדר'כ)רק אמונהזכיתי בראש השנה:
למצוא בהשגחה פרטית של ממש ילד אוטיסט אובד ברחובות העיר ולהשיבו להוריו,
לשאלתם איך להודות לי עניתי ברכו אותי, ונעניתי בברכה מכל הלב.
זכיתי להוציא כמה ילדים מיוחדים לטיול בשבת ובחג אחר הצהרים.
זכיתי להתייחס יפה ולדבר כחברה שווה עם נערה אספרגרית ועם נערה בעלת פיגור בינוני (2 סיטואציות שונות), את האור שנדלק להן בעיניים אינני יכולה לתאר.
פיצוחיתאחרונהבס"ד
ואני בסטאז'
ככה שהכל קצת חדש לי..
מרגישה שנפל עלי הרבה..
ותכלס- התפקיד הזה מלחיץ אותי ממש!
אשמח ממש לעזרה מהניסיון שלכן!
הלוואי ויש פה מישהי באותו תפקיד
או כאלו שיוכלו לתת לי טיפים ולכוון אותי...
נכנסתי לאתר של המתיא וזה עזר לי מאוד מאוד!
אבל עדיין יש לי חוסר בהירות לגבי מה אני אמורה לעשות..
הלוואי ותוכלו להרגיע אותי קצת..
רק אמונהאת יכולה למקד יותר במה את צריכה עזרה?
(פריקות גם רצויות כאן אגב=אם זה העזרה)
בס"ד
האמת.. שנראלי יעזור לי יותר לדעת על התחום...
אם יש פה גננת שילוב אז בכלל יעזור...
תפרטי..![]()
אני מנסה לברר לך אצל מישהי שבתפקיד זה
האם היא תוכל לעזור...
מניחה שאחרי החגים יהיה יותר היענות מצד הקהל ה'רחב'
אז למה הייתי משוכנעת שאת עובדת בגן רגיל?
דברי איתי, אני גם בסטאז' בגן תקשורת! נוכל לעזור אחת לשנייה!

לב טהור:)מה התפקיד שלך בעצם?
רק אמונה
יעל מהדרום
לב טהור:)בס"ד
ולא יודעת... מקווה שאני אקבל
אני גננת שילוב השנה זו שנה ראשונה שלי בגן, עד עכשיו הייתי מורת שילוב בבית הספר.
רוצה לפרט לי מה מלחיץ אותך אנסה לעזור ממה שאני יודעת..
שלום,
אני לומד חינוך מיוחד ורוצה לעשות עבודה סמינריונית על הגדרת האחריות של ההורים כלפי הילד המיוחד.
מה שמעניין אותי זה מהי חובת ההורים לאחר שהילד סיים מסלול (18-21)?
אני לא מצליח למצוא חומרים בנושא וזה קצת מתסכל.
אם מישהו מכיר את התחום החוקי ו/או ההלכתי בנושא ויכול לעזור לי, זה ממש יציל אותי.
תודה רבה,
יעקב
משום כיון הוא מפסיק לקבל תקציבים וכו'
הוא מחוק תכלס
אני מכירה מסגרת תעסוקתית לגיל זה
יש לך מצב להחליף ?
שריקהאת מדהימה.
והכנות לך מהממת.
תסתכלי במראה ותעריכי את מי שאת רואה.
זה ל כך חשוב ומאיר עיניים
שנס שלא מחקת..
מאחלת לך
ש'כל שנבקש-לו יהי'![]()
ויהיו לרצון אמרי פי-שהכל יהיה לטובה ולרצון לפני האלוקים
חג שמח
וד' רואה את דמעותיך ומאמציך ורצונך הטוב
מעריכה ממש
אני
מצטרפת למשאלות שלך מכל הלב.
ורוצה רק לומר שהכל תלוי במודעות, ויש היום יותר מודעות מפעם, אז הכיוון חיובי בעז"ה.
רחפת..ואני ככ מזדהה... (גם וככ בקטע האחרון...)
לא יודעת אם זה מלב רע ח"ו..
אבל טוב לי לדעת שלא רק אני עוברת...
שלא רק אני שורדת..
ותמשיכי לשתף!! ![]()
על הנושא.. בהרחבה...![]()
פה לקצתאחרונה@קול דממה (בכוונה לא תייגתי באמת) אמרה
על השבת באולפנה ועל האוטיסטים
גם אותי זה מקומם ומעצבןןן
לא מזמן ראיתי מודעה ברחוב
"שמי ש.... יהיה לו ילד אוטיסט"
ובהשגחה פרטית מופלאה גילו לאחותי אז אחרי כמה שנים שהוא על הספקטרום האוטיסטי
וישר מי ששמע פה מהסביבה הגיב באוטומט "אהה זה בגלל שהפרתם תפסיקה" "מה לעשות אם אתם מתנהגים ככה אתם חייבים"
בחייאת תרגיעו לי זה העלה תעצבים.
שחשבתי כשקראתי
ושמעתי על התקופה![]()
כאילו מה עבר??
אבל לאם זה היה בשליטתי הייתי או מברכת שיזכו לכאלה נשמות
אבל עזבו לא מגיע להם
או שפשוט הייתיט מעיפה תתואר רב
זה חוייה ממש קשה
ואין לי מילים 
(מתלבטת אם לערוך את ההודעה שלך כי מצד אחד זה פריקה אישית
מלאת כאב ומובנת
ומצד שני היא טיפה מכלילה וטיפה יכולה לסטות מהנושא שלך
אז אני עורכת בסדר?)
אם כן תנסי מקסימום אני יבקש למחוק וזהו![]()
עכשיו קלטתי שהתכוונת לאנונימי
יעל מהדרוםזה נכנס לפוליטיקה...
ולגבול לשון הרע.
יש לי דיעה בענין וידע עשיר בנושא הזה ובמגדר
ותאמת שהתחשק לי לדון ולהגיד וברור לי שהיה מסעיר פה את הפורום
אבל זה מתאים לפורומים אחרים או בפרטי
ככה חשבתי.
מותר לחלוק
ושונאת לעשות את העריכות הללו לאנשים
אז סליחה
אפשר לבקש לא לדבר ליד ילד עליו או על משפחתו? אפשר?
אף פעם אי אפשר לדעת מה הוא מבין
אפשר לבקש לא להכניס לעולם שלו את המושגים נורמלי או לא? אפשר?
זה תפקיד של הורה או מחנך ושלהם בלבד. בטח לא של סייעת או מתנדבת.
אפשר להזכיר שאחרי ולפני כל הקשיים הוא ילד ומגיעה לו ילדות? אפשר?
כן, גם לילד מיוחד מגיע לפעמים לקבל ממתק ככה סתם ולא רק כי התאמץ ממש, וגם לו מגיע לפעמים שיעור שלא מין המניין.
אפשר לבקש לדבר עם הילד ולא מעליו, אפשר?
כן, מכובד להציג את עצמך בפניו ולא רק לתת לו יד וללכת לטייל או ללמוד בכיתה אחרת.
אפשר להזכיר לשבח ילד בפני הוריו, אפשר?
לא לתת תקווה לא ריאלית, אבל כן לראות בו דברים יפים ולומר אותם בקול, ומומלץ גם לשבח את השקעת ההורים, הבגדים המטופחים של הילד וכדו'.
***נכתב מנקודת מבטה של מתנדבת מזה 6-7 שנים ועובדת לשעבר בתחום.
זה ככ חשוב!!
כדי שכולם יראו אפשר להמליץ עליו לשים בראשי?
כתבתי את השורות הללו עקב מקרה מסויים שנתקלתי לאחרונה ככה מתוך כאב פרקתי לי, חשבתי אולי יעניין אתכן ויעלה למודעות.
רק אמונהתודה שזיכית אותנו


ע מועדיין אני נתקלת במתנדבות/ עובדות 5-6-7-8 שנים שנופלות בדברים הללו.
כתיבה ממש יפה..!
לילדי החינוך המיוחד?
אם כן, איזה?
חושבת המון על זה
להופיע על רקע זה.
ילד מיוחד נתקל בהרבה קשיים בחייו, הרבה תסכול, הרבה יכולות לא ממומשות, קושי להביע את עצמו, הבנה שהוא שונה, שקשה לו, מלחמה על דברים שלאחרים באים בקלות....
תחשבי על ילד רגיל שחלילה נפצע ועכשיו איבד יד/ רגל וודאי שגורם לקושי רגשי ג"כ.
תחשבי על אוטיסט שלא יכול להביע את עצמו, שרוצה קשר ולא יודע ליצור אותו,
תחשבי כמה קשה לא להצליח להתרכז בשיעור כשכל החברים מצליחים, כמה קשה לנסות ולא להצליח ולראות אחרים מצליחים בלי קושי,
כמה קשה ללקוי למידה ללמוד שבוע למבחן ולוותר על כל כך הרבה בשביל זה ושוב לקבל 60,
תחשבי כמה קשה שוב לאכזב את אבא/ אמא /מורה, כמה קשה להיות תלוי פיזית בהורה או בסייעת,
תנסי לדמיין איזה סיוט זה לא להצליח ללכת בזמן לשירותים ואז שוב מבוגר צריך לעזור,
כמה קשה להבין שאתה שונה ואחר ותמיד תפסע במסלול איטי יותר, כמה קשה לא להבין שאתה אחר,
כמה קשה שנרתעים ממך, שלא מבינים אותך, שמכתיבים לך,
כמה קשה להיות ילד בלי ילדות אמיתית, בלי יכולת לרוץ או לדבר, בלי חברים או טיולים,
רק ממחשבה על כמה מורכבים חייהם של ילדים ומבוגרים אילו אני מצטמררת, הקשיים והתסכולים גורמים להרגשה של ייאוש, תסכול, חוסר אונים, קושי בלאכזב, בלהתאכזב, אובדן אימון בבנ"א ובעצמי, ועוד ועוד,
וודאי שיכול לגרום להרבה קשיים רגשיים וגם אם לא גרם טיפול רגשי יכול לסייע. ואם לא לילד אז לפחות למשפחתו.
שאין להם קטע לימודי רק נפשי ורגשי?
לדעתי התשובה היא בגדול כן אבל זה תלוי,
ציטוט של ההגדרה של חינוך מיוחד מויקפידיה:
"חינוך מיוחד הוא חינוך הניתן לתלמידים עם לקויות הפוגעות בתפקודם באופן משמעותי, או לתלמידים מחוננים (בחלק מהמדינות). החינוך נועד לספק מענה לצרכיו הייחודיים של כל תלמיד.
תלמיד נזקק לחינוך מיוחד כאשר הוא אינו מסוגל להפיק תועלת מתוכניות החינוך של בתי-הספר והגנים הרגילים, אשר אינם מתאימים לו ואינם עונים על צרכיו".
אם כן, תלמיד בעל קשיים נפשיים/ רגשיים שאיננו מסוגל להפיק את מלוא התועלת מהחינוך הרגיל ונדרש להתאמות בחינוך הרגיל או לחינוך שונה ומותאם שייך לחינוך המיוחד.
בהמשך הערך בויקיפדיה כתוב: "אוכלוסיית החינוך המיוחד כוללת בין היתר מצבים קיצוניים של פיגור שכלי, הפרעה נפשית, הפרעת התנהגות, לקות שמיעה, לקות ראייה וכו"
ענין אותי גם מה דעתכם
קוצבי זמן-לפרט
פינות אישיות
ציפיות ודיונים
מה תרצי להיות כשתהיי גדולה
שכל דבר מחוץ לבית יותר כיף
וכל ילד מיוחד מחוץ לבית מתוק! ממש!
ובבית אני (ספציפית לא מכלילה) לא מסתדרת איתם.
קבוע!
אבל אם אני שומעת שעושו להם משו ווואה וואה עצבים וכו![]()
סתומרת שבלב עצמו הם בובים מתוקים וכיוב אבל שאת איתם 24\7 באיזשהו מקום כאילו נמאס לך מהם...
זה רק אני?
זה לראות שאת מזה לא מסתדרת איתה ולא סובלת אותם (את אחותך הרגילה)
וכולם חולים עליהץץץ
ב"ה אני מסתדרת מעולה
ואני יכולה לקרוא לעצמי(לפי איך שקראו לי) יאאלה בוא נעוף![]()
שאני הכי עם רגש ויחס לילדים מיוחדים במשפחה...(חוץ מההורים כמובן)
אבל סתם זה היה נחמד
תודה![]()
ויש לך כאן כתובת תמיד
כל אחד עם הצורעס שלו את יודעת![]()
אז ככה שאני לא מאלה המרחמים והמצקצקים בלשונם
פיצוחיתאחרונה