פורום חינוך מיוחד (עמוד 10)

שכשהייתי קטנה היה לנו בבית ספר שאהבתי מאוד בשם 'אני לא מה שאתם חושבים'.

מסופר בו על ילד דיסלקט, בגוף ראשון.

והמילה תוייגה לי בראש בתור קושי מעצבן שצריך להתמודד איתו, לא יותר.

הופתעתי מאוד לגלות בגיל מאוחר יותר שיש כאלה שמשתמשים במילה בתור עלבון. א הסתדר עם התפיסה שהייתה לי בראש, ועד היום אני לא רואה בזה עלבון או שום דבר רע בכלל.

מסקנות מכל הברברת:

א. סיפורים טובים זה דבר שעובד. 

ב. גיל צעיר זה זמן טוב לקבע תפיסות נכונות. אחר כך זה נשאר ככה לכל החיים.

ביום ראשון יש לי מועד ב' בקורס הזה 

ככה זה עם הג'ינג'ים, המשקפופרים, החנונים... וגם עם החבר'ה המיוחדים.

יש אנשים שמתייחסים ככה פשוט כי הם לא מכירים, או לא יודעים, או חוששים, ובראש שלהם הלקות מתעצמת באופן לא רציונלי למשהו ענק ומפחיד... לא חסרות סיבות.

כדי למנוע רתיעה שנובעת מבורות, חייבים ללמד מגיל קטן שהשד לא נורא כל כך.

שגם באוכלוסייה הזו יש הרבה הרבה מעלות, כמו כל בני האדם ועל אף השוני.

כדאי מאוד ליזום חיכוכים עם ילדים מיוחדים, כאלו שלא מזדמנים ביום יום - בין אם בהתנדבויות בגנים מיוחדים ובין אם ביצירת קשרי חברות עם ילד מיוחד.

החינוך לשיוויון מתחיל מהגיל הרך!

אני שונאת את זה. שונאת את זה כל כך.

היה לי איזה משהו שקרה לפני בערך שבועיים. היה לנו שבת אולפנה עם אורחי שבת, בעל ואישה. בבוקר שבת האישה העבירה לנו שיחה והיו לה כל מיני פעמים שהיא זרקה כל מיני ביטויים והערות על מחלות נפש, פסיכיאטרים, אוטיסטים, וכו' וכו'.

בסוף השיחה מצאתי אומץ ופניתי אליה, הערתי לה על זה. היא קיבלה את ההערה והודתה לי.

התופעה הזאת כל כך מתסכלת אותי.

עוד מעט

בין זה שהילד אומר שהוא דיסלקט ואוטיסט

או שהסביבה אומרת לו את זה

וחופרת לו על זה

עד שהוא מחדיר לעצמו.

כיון החשיבה שונה

אני זוכתר שפעם ילדים בבצפר ירדו כל פעם על אח שלי כל דבר שהוא עשה(היפראקטיב יתר) 

שוואי איזה ילד אוטיסט" "ושכחת היום תכדור הא?" וכהנה וכהנה.

והילד מסכן קולה גיל 8 הלך כל פעם ואו הגיב באלימות קשה מצידו אליהם (מעניין למה הבנתי אותו.. אבל מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהם החזירו לו אחר כך) או הלך ובכה.

ילדים ילדים. אבל בחייאת..,.

אפחד לא נהנה מדברים כאלה..

יכול להיות שיהיה לה נחמד לחיות בסביבה וירטואלית. המקלדת תעלים את בעיות הדיבור וכו'.

אייפד פרטי. פעם היה לה מחשב נייד (עם מדברים על שרהלה) והדיבור שלה עכשיו נקרא לעומת מה שהיה מעולה!...

יחס. הרבה סבלנות. קלניאית. (תקשורת)

באייפד היא לצורך יותר הבצפר ותעסוקה...

יחס תשומת לב. סבלנות.

יש כאן הרבה צוות שיוכל להיעזר בנסיון שלך

ערב חג היום בישראל כמדומני

כל אחד שמתחיל לעבוד בתחום צריך שיהיה לו 

יחס טוב מאוד באנשים ובמיוחד במיוחדים...

וביטחון עצמי חזק בילד שהוא איתו...

גם אם הכל נראה שהילד כלומניק... וסתם היפראקטיבי קשה..

על זה נאמר.. ילד מיוחד הוא נשמה מיוחדת בגוף מיוחד 

אני הרבה כאן וכנראה עוד ננסים

ראו שאת נחה וויתרו שוב בקריצה כן?

מי שיודע ובא לו להעלות אותם. לא יודעת על בעיות צניעות- אולי לא וואוו נקי

נשמע לא קל

(וזה בדיוק המקום לכתוב את זה, בדיוק בדיוק...)

ולדאונים יש את העקשנות הזו בהחלט 

למדתי על זה

מצאתי ברשת ממש מידע מקיף ומרתק

תסמונת דאון - התפתחות קוגנטיבית

ריגשת אותי ברמות!

בסה"כ אנחנו גם חלק מזה

באלי לעשות כזה הכרות וזה עם האחים של,את/ה יודע/ת על עוד אנשים?

רשמתי כאן

שאלה - חינוך מיוחד

אז היא שפתחה גם אחות של...

וגם עוד מישהו@ע מ רשם בשרשור היכרות

כמובן שלא חובה לענות על כל השאלות...

סתם חשבתי שזה חשוב שיהיה כזה עוד אנשים כמוך שאפשר לדבר איתם פה וגם באישי

אז....

-בן כמה את/ה?

-האם האח המיוחד גדול או קטן ממך? {בכמה?}

-מה יש לו?{אוטיסט,תסמונת כלשהי,וכו}

-איפה הוא לומד?

-איך את/ה מקבל את השונות והמיוחדות שלו?

-איך המשפחה שלך קיבלה?

מוזמנים להוסיף כלללל דבר שקשור

-בן כמה את/ה?

15 בדיוק

-האם האח המיוחד גדול או קטן ממך? {בכמה?}

קטן ממני{אבל האח שצמוד אלי מלמטה...} בערך בשנתיים

-מה יש לו?{אוטיסט,תסמונת כלשהי,וכו}

תסמונת דאון

-איפה הוא לומד?

בבי"ס לילדים מיוחדים בירושלים

-איך את/ה מקבל את השונות והמיוחדות שלו?

תאמת שאני ממש עם גאווה שיש לי אח כזה{נשמע לא אמין,אבל כן...}ומתה עליו הכי בעולםםםםםםם

-איך המשפחה שלך קיבלה?

אני לא זוכרת את הלידה...אבל נראה לי שממש בסדר, וגם המשפחה המורחבת ממש סבבה עם זה...

והם גם ידעו לפני הליה שזה תסמונת דאון....

התקמצנתי בפרטים כי יש אנשים שיכולים להכיר אותיבשמחה אפרט בפרטי....

תודה רבה!

אחים של מיוחדים לכאן - חינוך מיוחד

ברוכה הבאה

את רוצה לפתוח פורום?

זה מקום שנותן סדר מקום וכבוד והרבה שוויון

גם לאלה שלא כמו כולם

זה החינוך החדשני האמיתי שמבקש מכל אחד מה שהוא יכול 

ומעצים אותו

חינוך אינדבדואלי(מילה שכזו)

זה גם מקצוע לחיים שהתאים לי בול

(חשבתי להתקבל לגננות ולתרפיה במוסיקה)

בזה הצלחתי  הכי הרבה במבחן כניסה

וזה היה פשוט הראש שלי

(חוץ מהקטע המרגיז של הטכני)

חינוך מיוחד זה שאיפה זה אידיאל

זה הפורום הזה

בשביל זה אחות קטנה ומתוקה

שלנצח תשאר קטנה ומתוקה

ומפה שולחת את הערכתי לכל אחד ואחת שמתעסק עם הנשמות המיוחדות האלה.

שצריך מסגרת מיוחדת כמוהו (לחיובי)

שיתנו לו אכפתיות, אמפטיה, יבינו אותו בקושי שלו בתקשורת שלו וכו

שיעזרו לו להתקדם למרות המוכבויות שהוא נתקל וכו

אפשר הרחבה על האוכלוסיה?

אני נתקלתי בהתפרצויות זעם ולמדתי קורס(דרך העבודה) ששינה לי את החיים

קוראים לזה התערבות מכילה

אולי יעזור ?

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=video&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiO8dPR6L_WAhWKA8AKHdWvAfgQtwIIJDAA&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DL1dhBHSgUVg&usg=AFQjCNE4qJO1gdlCqLeRHpsC3UMCKoSUBw

וצהרון זה פרויקט 

בשיטה שהבאתי למעלה לא צריך לאיים

לתת עיצות?

אבל קודם לא מסכימה שככה יתנהגו אליך

תגידי להם

יש מקומות שבהם ההורים נלחמים לשלוח את הילד למוסד כזה.

אפילו בלי שתהיה לילד בעיה, המשאבים גדולים יותר, הרגישות לילד גבוהה יותר, וגם כזה הוא איכותי יותר באופן כללי.

שווה לחשוב על זה.

יש מגוון

שפה

שילוב

רגשי

שפתי

שעות שילוב

שכחתי משהו?

אבל הילד לא יילך לשום מקום לפני שיעבור אבחונים של אנשי מקצוע ואישור של וועדת השמה.

בסופו של דבר, לא כל ילד שקט ומתבודד הוא בהכרח בעל בעיית תקשורת, וחבל לצאת בהצהרות לפני שבטוחים. 

של הוועדה וכל השאר...

אני מניחה שהיא מבססת את ההמלצה שלה על ראיות כלשהן, שאותן היא אמורה גם להציג בוועדה (אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא לא מאלו שזורקות את הפתרון של גן מיוחד בכל פעם שמצטרף לגן שלהן ילד מאתגר שהן לא בטוחות איך להתמודד איתו).

במקרה כזה, שווה לשבת איתה לשיחה, לשמוע מה היא ראתה שגורם לה לחשוב ככה. אולי גם אתם תשתכנעו שזה הפתרון האידיאלי. כי במידה והיא צודקת, זה באמת יכול לעשות לילד רק טוב.

למה לשים לב?

וללכת לאבחן\השאלה בן כמה הוא

את רוצה לשתף למה הכוונה במעריכים?

יש מלא סוגי איבחונים

נראה לי שאיבחון טובה

זה מה שעושים כולם

עשיתי מוקסו,

מה עכשיו?

טרם קיבלתי את תוצאות המוקסו,

מגיעים איתם לרופא והוא נותן ריטלין?

נראה לי צריך ללכת לנירולוג

תבררי ברופא משפחה באמת

מתחברת וממש מסכימה

נראה לי נהגת בחכמה

וזה באמת מכבד אותה ככה

וחוץ מזה סתם ביזבוז לקנות שוב תיק ילדותי

ואגב-בדיוק התחלתי לרשום פעם סיפור דומה על ילדה עם תסמותק

שבדיוק התעקשה הפוך ללכת עם ילקוט אפילו שהיא לא בכיתה א' כמו אחותה

תמיד רציתי מקום כזה.

תודה

ברוכים הנמצאים!!

עם מי יש לנו הכבוד?

בעיקרון שמיניסטית

יש לי אחות גדולה עם תסמונת נדירה, מתבטא בפיגור קל

התמודדות לא קלה לפעמים

@יעל מהדרום

אולי תוכל לעזור יותר מנסיונה

אבל אני עונה ממה שאצלי

בבית -יש ויתורים כשאני עובדת.

(הרבה פעמים בהתחלת שנה ותפקיד חדש)

יותר אוכל מבחוץ יותר גינה ופחות בית

-נעזרת כמה שאני יכולה בחברות ובמאגרי מידע להכין את השיעורים

(והפורום כאן יכול להיות מקום טוב לעזרה של שיעורים בקלות ובפחות זמן

זה הצפיה שלי)

וכן קונפלקט בית עבודה-קשה(חנה קטן רשמה על זה טור מקסים באתנחתא השבוע)

עזרתי?תכווני אותנו לענות.