לומר דבר מסוים ואז להסתכל על תינוק ולומר "נכון? נכון?"
ולמרחיקי לכת: "הנה הוא מחייך, הוא מסכים איתי!"
ימ''ליהיה בסדר....הנחתתי, שלא תהיה הרמה לבטלה.
אמרתי את זה עכשיו לתינוק והוא חייך, אז הוא מסכים איתי.
יהיה בסדר....
ימ''ל(על מה אני מתפלא? לא ממש הבנתי)
ימ''ל
פסידוניתבינגו
שנהב
הנורמלית האחרונה
חדשכאןאז אני רוצה לתת פה מספר מילים (הלוואי וזה יהיה שרשור) על מו"ר, שפספסתי ללמוד אצלו בשנה:
'מי תלה את הכתבה?', תמהו בצדק מספר תלמידים. כתבה על שחקן כדורסל מארצות הברית שעלה לשחק עם 38.5 מעלות חום לא אמורה להיות תלויה על לוח המודעות של הישיבה. ידו של אחד התלמידים כבר הושטה לתלוש את הכתבה, כשלפתע שם לב לשורה שהוסיף תולה המודעה האלמוני בכתב ידו.
בכתב יד קטן וצפוף, האופייני רק לראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, נכתבה ההערה: 'אם מייקל ג'ורדן יכול לעלות למגרש עם חום גבוה, גם אנחנו יכולים לעלות לבית המדרש עם כאב ראש'.
אני חושב שאז למדנו שבועות ונדרים:
הזמן התחיל בדיוק ביום ראשון, נכנסתי לבית מדרש עם תחושות אימביוולנטיות מעט, מצד אחד התרגשות גדולה לקראת התחלה של זמן חדש ומצד שני פחד מעולם לא מוכר, עולם חדש לגמרי, בעל נושאים לא מוכרים, נושא שהוא אימננטי לשאר הלימוד, עולם ההפלאה. בקיצור פחד והתרגשות שימשו בי בערבוביה.
***
יום שלישי 8ורבע בבוקר ואני כבר מתמקם במקומי, עומד שעון על הסטנדר בקידמת בית המדרש, השיעור הראשון של הזמן יחל רק בעוד רבע שעה ואפשר לחתוך את הדממה שבבית המדרש בסכין, הבית מדרש מתמלא במהירות ועוד לפני שמונה וחצי הוא כבר הומה אדם נשאר רק להתחיל את שיעור הפתיחה.
***
"אדם כי יפליא לנדור נדר לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" האדם נשבע וחייב לעמוד בדיבורו, חייב לקיים את שהבטיח. אם לא קיים את הנדר הוא חייב קרבן או מלקות. עד כאן הדברים פשוטים ואז מרעים הראש ישיבה בקולו ושואל למה השבוע עובדת? ניתן לומר שני הסברים מרכזיים, ראשית האדם נשבע בשם השם ומערב את הקב"ה בנדר, עירוב זה מאפשר נתינת תוקף לדיבור, אולם יש אפשרות שניה, הדיבור עובד כי לדיבור יש כוח, יש לדיבור חשיבות, אדם צריך לשים לב מה הוא אומר ולדעת שלכל מילה ומשפט יש משמעות. על פי זה מובן למה יש חיוב האדם מבזה את עצמו בכך שלא מאמין בעצמו ובעצם מזלזל בבריות.
***
בשמינית באלון מורה על כל כיתה היה מוטל לארגן ארוחת בוקר בראש חודש פעם בשנה, ראש חודש אייר היה תורנו לארגן. היינו מבסוטים מהארגון ואיך שהתנהלה הארוחה, הוצאתי בהיסח הדעת את הפלאפון מהכיס, ההודעה למעלה הייתה התראה מערוץ 7, הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר. נסעתי ללוויה ושם החלטתי שבמקום בו הוא לימד אני אלמד. רק שלושה ימים קודם לכן דיברתי עם אחראי הקבלה בישיבה אולי בעל אופי שונה מרוב החבר'ה הם עירוניסטים ולא חברתיים, הוא אמנם הרגיע אותי אבל אמר לי שההחלטה שלי , אבל לא השתכנעתי כל כך, באותו יום של הלוויה כבר הגשתי את טפסי ההרשמה - במקום בו הוא לימד שם אני אלמד.
***
"אדם כי יפליא לנדור נדר לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". הבן של הרב אהרן מעביר שיעור כללי ואי אפשר שלא לחשוב על האבא, הרב, שלא זכיתי להכיר ולא זכיתי ללמוד אצלו, תורתו השתמרה בנו והוא אחראי באופן ישיר לכל לימודי בישיבה אבל הוא איננו. הרב שכל מילה שהוציא מהפה הייתה שקולה ומדודה שלא ניתנת לפרשנות לשני צדדים אלא זוהרת ומאירה. הרב שעולם ההפלאה ומשמעות הדיבור נכתב עליו איננו. והנה אנחנו לומדים בישיבה - אותו, את חשיבות במילים ודיוקם ואת העובדה שמילים נותנות תוקף להתחייבות. כבר שנתיים הוא איננו והלב עוד מדי פעם מדמיין את דמותו שראיתי רק בשבו"ש. מדמיין את מבטו הטוב ורק שואל למה לא הייתי פה שנה אחת לפני.
***
ת.נ.צ.ב.ה
געגועים
עצוב שלא זכינו
ממליץ לא טוב באופן עקבי הוא ממליץ טוב (על דרך השלילה).
הבהרה:
ממליץ לא טוב אין הכוונה שלא חכם או לא מבין אלא שהצעותיו בעניין מסוים לא מתאימות לי. לדוגמה - סגנון לבוש.
בוז
סליחה שאני מתנשא, אבל איך אפשר להרוס אורז?
זה פשוט פשוט:
שמים אורז,
כמות כפולה של מים,
מעט שמן ומלח.
מרתיחים ומבשלים על אש נמוכה ל10-15 דקות ואז משאירים עם מכסה סגור לעוד 5-10 דקות. ככה פשוט.
לפעמים אני גם מכין בתנור, זה אפילו פשוט יותר.
לרוב בסמטי ולעתים רחוקות פרסי.
בתנור פשוט שם בתבנית את האורז עם המים השמן והמלח (ולפעמים מעט צ'ילי אם הילדים רוצים), מכסה בנייר כסף ומכניס לתנור.
יש כאלה שאפילו צריכים להימנע מזה.
פעם הייתי משרה קצת אבל זה כשהייתי מכין קדירה של אורז עם עוף וירקות, כדי שיספוג מהטעם של התבלינים והירקות.
מצאתי תמונה משנה שעברה:
מערבבים פעם-פעמיים במהלך ההרתחה כדי למנוע הידבקות, אבל לא בשלב השני כי אז האורז מתרכך ונשבר בערבוב מה שגם גורם להידבקות.
באומורייסו את יותר.
למעשה, גם בפעמים שאת לא מצליחה באורז זו בעצם הצלחה באומורייסו.
הנורמלית האחרונהלמרות שהתלבטתי.
אבל ראיתי וחוויתי כזה גל עוצמתי של פריחת הדרים שפשוט לא יכולתי להתאפק 😍
עכשיו כבר יש פחות פריחה.
מתי אמורים לברך.
כי בגמרא כתוב ש"היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך".
ובד''כ המשמעות של "ימי ניסן" היא לא ימי חודש ניסן אלא ימי תקופת ניסן, כלומר תקופה אסטרונומית (השנה מחולקת ל4 תקופות - ניסן, תמוז, תשרי טבת), והן לא חופפות לתחילת החודשים.
והוא לא מתחיל בתחילת ניסן.
זה יכול להיות מאד נוח ולא מחייב.
אם הרבה אנשים מרגישים משהו מסוים אולי זה לא סתם.
אם מישהו מרגיש באמת משהו, הוא מוזמן לתת דוגמה שאפשר לדון עליה ולא רק לומר איך הוא מרגיש.
מצד שני,
לא בטוח בכלל שזה הרבה אנשים וצריך לחשוב כמה במה ואישיו צריך לתת לזה.
מצד שלישי,
אולי עדיף לסגור את העניין וזהו.
מצד רביעי,
אנשים חושבים יותר לפני שהם מדברים.
מצד חמישי,
קשה לדבר בחופשיות.
אישית,
לא מרגישה שמישהו מתנשא פה
אבל זה לא אומר לגבי אחרים ועליי.
אבל הייתי צריכה ללכת לברך ברכת האילנות 
אני ממש רוצה לעשות את זה אבל.
אין זמן ממש אין זמן...
מילא לא לאהוב את המדינה, אבל לשנוא אותה?
סתםםםם.
חלאס עם זה כבר. באמת.
כי המסך שלי (!) היה תקוע רק על השרשור הזה, ולא שמתי לב לכל ההתרחשות מסביב.
בוזאחרונהמעדיפה משהו ממשו.
