פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 290)

זה המון. 

אני נשברת בערך ב17 שכיבות סמיכה...

בסקווש אתה מתכוון לסקוואט או שזה משהו שאני לא מכירה?

פעם (מלשון לפני כמה חודשים) לא הייתי צריך את ההפסקות.

אפשר להגיע להרבה יותר מ 30

@משטרת ישראל

@ימ''ל

@אורה2x

@רק בשמחה.

ו@יהיה בסדר....

קולולולולו!

ואם כבר מדברים על זה אז התיוגים בתחילת השרשור זו כבר ממש התקהלות.

אבל אם כן, בזמנינו אני הכי הייתי רוצה להיות 'רק בשמחה' (תרתי משמע). 

הוא זכה בארד!...

ואם כבר - ממה עשויה המדלייה הרביעית? נייר טואלט?

אבל אתה בהחלט יכול לשאוף להיות רק בשמחה. הבא

https://rotter.net/forum/scoops1/615615.shtml

נתקלתי בעיקר בהלכנים אחרים ובכמה אנשים עם כלבים.

יש כל מיני פתרונות.

נקודה ראשונה:

אם הבעלים יהודי, או חברה שלא בבעלות פרטית - בכלל לא בטוח שיש צורך בטבילה. זו נקודה להקל.

דבר שני:

אם ישנן ידיות לסיר שניתן לפרק ולהחזיר (בד''כ יש בורג) אז לדעות מסוימות זה פוטר מטבילה. 

למכור לגוי זה גם פתרון אבל לא אחד שהייתי ממליץ עליו.

אני לא מכיר דעה כזו שפירוק והרכבה כגון אלו יועילו.

כידוע לגבי קלקול הכלי, ישנן כמה דעות על הסקאלה של רמת הקלקול - מעשה אומן, קלקול בית הקיבול, השבתה משימוש וכד'.

ופירוק  ידיות לא עונה על אף אחת מהן. מיהו בעל הדעה?

לא כתבתי על קלקול ולא בכדי. פירוק הידיות הוא אכן לא פסילת הכלי, ואכן לא מבטל ממנו טומאה.

אם היה מדובר בטומאה אז אכן היה צריך פסילה שמבטלת את השימוש. 

אבל כאן לא מדובר בטומאה, אלא בדין על כלי חדש וההגדרה של כלי חדש הוא לא בפסילה אלא אפילו מחוסר הכאה בפטיש. כך שאם הכלי נפגם מעט, וחזר היהודי ועשה בו מעשה אומן הרי שהכלי נעשה בידי וברשות יהודי ופטור מטבילה.

"ואחר כך אמר ר' עקיבה שהכלי מכלי מתכות אם אינו מעכב אותו מלעשות מלאכתו אלא המירוק וההברקה הרי זה מקבל טומאה, וכל שחסר מעשה אומן כגון הכאה בפטיש וכיוצא הרי זה טהור, מפני שהוא מגלמי כלי מתכות" (פיה''מ כלים יד א)

וכבר אמרו כמה וכמה פוסקים (כגון הגרש''ז אויירבך) שבכלים שאי אפשר להטביל כגון קומקום ניתן לפרק ולהרכיב פירוק קל.

(למרות שחלק מהפוסקים דימו זל"ז).

המינימום שהצריכו הוא ביטול משימוש. וגם הגרש"ז אויערבך לא הקל בקלקול כגון זה כמבואר למעיין בדבריו. ולענ"ד אין אף פוסק שמיקל בזה.

זאת ועוד, אף למטונך, פירוק ידית והחזרתה אינו נחשב כמכה בפטיש. קודם כל משום שאינו נחשב כמעשה אומן (כמבואר בלשון הרמב"ם שהבאת, שזוהי ההגדרה). וגם, הרי שפתי הרמב"ם ברור מיללו - שהוא גלמי כלי מתכות. וסיר ללא ידית ודאי אינו נחשב גולם כלי.

האם לשיטתך אם לקחתי כלי צבוע, והסרתי ממש מעט מהצבע ושוב צבעתי, ייפטר הכלי מטבילה (אף למ"ד חזותא מילתא)? אתמהה.

ולכן הצריכו ביטול משימוש.

אבל גמר כלי (שעד אז מוגדר כגלמי כלי מתכות, על אף שהוא שלם וכמעט מושלם) - שהוא הכאה בפטיש - הוא גדר אחר לגמרי. למעט מלאכות קלות של ייפוי כמו "אלא המירוק וההברקה" ואולי גם צביעה בכללן.

[ראה איך הרמב''ם מפרש את המונח הכאה בפטיש: "המכה בפטיש - המכה בפטיש ואפילו בגמר מלאכה כדרך שעושים המרקעים בפטישים שמכים הכאות קלות מאד כדי לישר פני הכלי ולהחליקו"]

כזכורני שבשם הרב אויירבך התירו פירוק בורג במכסה, אם יש לך ראיה לסתור אשמח לראות.

סברא - שוב, הרמב"ם ביאר שמכה בפטיש הוא מעשה אומן. פירוק ידית הוא לא מעשה אומן.

קרא - אלו דברי הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה ח"ב (סימן סו אות ד), וחושבני שהם לא מותירים מקום לספק מכמה וכמה וכמה טעמים:

זה בהחלט מעשה אומן (מעשה אומן הוא לא דבר שרק האומן יכול לעשות ולא הדיוט אלא דבר שהוא מהיכנו של הכלי - והכלי בלי הידית אינו שלם). מפנה שוב לפירוש הרמב''ם להכאה בפטיש.

לגבי דעת הגרש''ז מסתבר שאתה צודק.

זו של הכאה לא הצריכה מומחיות רבה, אך בכל זאת היתה נדרשת בה קצת חכמה במיקומי ההכאות ובחזקן וכד', שהרי  בכל זאת מוגדרת כמעשה אומן.

אכן נכון שמעשה אומן הוא 'סימן' ולא 'סיבה', אך מעצם כך שמוגדר כמעשה אומן משמע שצריך ידע-מה (וכך בכל ההקשרים שבהם נזכר מעשה אומן).

ואני חושב שפירוק ידית לא עונה על ההגדרה הזו.

בכל אופן, לענייננו, הדיון בזה אך למחסור. אין מי שמיקל בזה לגבי טבילת כלים.

תתחילי מצוואה.

שזה אחרי המשמרת שלך.

וזה לא מר שלמה אלא אדוני המלך.

!Off with her head

הזדקנות לא מתחילה בגיל הזיקנה

הזדקנות היא תהליך איטי ש(מאיץ עם הזמן ו)מתחיל פחות או יותר עם ההגעה לבגרות.  

תתעודדי, אם זה לא הפריע לך עד עכשיו זה כנראה לא נורא כל כך ;)

אלו ביצים אורגניות?

עריכה: ראיתי שכתבת אדומה.

גם בביצים לא מופרות יכול להיות דם.

אישית אני מנדבת את הביצה למישהו אחר כי זה די דוחה.

אתמול גם אני הייתי בכפר שכזה.

הייתי יכול לקנות ביצים, ולי לא היו מזמינים כי אני מדבר ערבית.

חבל שיש תבנית מלאה ועוד שלוש בחוץ.

מה אתה אומרים? שקשוקה? חביתה?

הן משתמשות בהם ללחשים וזה

#רק_אומרת

לא היה תור להיכנס כשהגעתי, בהמשך אולי כן.

מה שהיה גרוע זה אווירת המתח והנכאים, ואולי דמיינתי אבל אני גם הרגשתי שאנשים מפחדים אחד מהשני.

אני השתדלתי להתרחק מאנשים.

ועוד ישימו אותי בבידוד.

היא מין כזה מקום בסהרה, שתכלס אין שם כלום.

אז הייתה בחורה שעשתה שמה טראק.

ואין שם אוכל, כאילו, לא מה שאנחנו אוכלים.

בסוף היא הגיעה לעיר הבירה, וחיפשה שם חלב וביצים.

ולא היה.

החלב היה באבקה, כמו מלבין לקפה, ובתור ביצים גם כן מכרו לה משהו כזה בקופסה.

בס"ד

כנראה עדיף אמיתי

ואנחנו נוטים ללראות דרמה

עשיתי את התרגילים שכתבת ביום הראשון, והליכה בין שני הסבבים.

ושיחקתי שחמט, ויקי קוראת לזה ספורט.

ותודה שהחזרת.

ואלו גם ההמלצות שאני מכירה ,רק עם הפסקות 

(בהתחלה מעט סטים ומעט חזרות, אחר כך מגדילים את החזרות, אח"כ את הסטים ושוב את החזרות בכל סט, עד לשלב שבו מספר החזרות כבר לא משמעותי, וצריך לחפש תרגיל מאתגר יותר )

אם כי במחשבה שנייה, גם אם הוא צודק, הרי שהיעדר-ספורט מקצר את החיים גם הוא (השלכות בריאותיות על כל כך הרבה תחומים). אז בעצם יש כאן חירה בין גרוע לגרוע יותר. השאלה היא מה הגרוע יותר.