אני לא
איכשהו מרגיש לי לא פייר כלפיהם..

חן,
בוז
בוז
חן,אל תהרסי את מעט האמון במין האנושי שעוד נותר...
בברכה וכו'
אעדכן ואשלח קישור..
אל דאגה! נראה לך נוותר עלייך??
איך התחמקת?
הולכים לעשות את זה אצלי מחר ואני לא מעוניינת בכלל בכלל בלשון המעטה גדול מאד מאד.
בקיצור,
איך התחמקת?
אני לא מצליחה להוריד שום פרק..
אנשים אתם מסכימים לגלוש פחות ולפנות את הרשת? 
ארץ השוקולד
ימ''לאם הם לא ימותו מקורונה לפני.
יהיה בסדר....


פנסאי
רקשאלה
חופשיה לנפשי
(חציבוחק)אורה2x
רקשאלה
סביוןאחרונה
Silence like a cancer growsימ''ל
פנסאיאחרונהאבל יכולה
אלא אם כן יש דבר מטונף שמפסיק ביניכם
ככה זכור לי, לא בטוח

מפוחית
חופשיה לנפשימה הטעם?
שסוף פסוק נראה כמו נקודתיים.
זה כמו, ובכן:
(לא הבנתי)
יש טעם שנקרא מהפך, והסימן שלו הוא >
נראה לי שפעם ידעתי את זה.
זה הצד שלי, ומה הצד שלך בעסק?
נ"ב
זה מזכיר לי סיפור;
פעם שני חיילים חילוניים ביקשו שאלמד איתם משהו, זה היה חודש אלול אז למדנו הלכות תשובה.
הם לא הביני למה הרמב''ם אומר שחייבים גם חרטה וגם קבלה לעתיד אז נתתי להם משל:
תרחיש א: אתה הולך ברחוב, פתאום ניגש אליך מישהו ומעיף לך סטירה. אתה כמובן מתעצבן עליו אז הוא אומר לך "יודע מה? בסדר, אם זה מפריע לך לא אעשה את זה שוב" מסתובב והולך.
תרחיש ב: אתה הולך ברחוב, פתאום ניגש אליך מישהו ומעיף לך סטירה. אתה כמובן מתעצבן עליו אז הוא אומר לך "וואי אני ממש מתנצל, באמת מעומק הלב, לא נעים לי, אני לא יודע מה קרה לי..." ואז בום! הוא מעיף לך עוד סטירה.
בקיצור,
(סליחה)
ימ''לאני חושב שזה כבר הופך אותי לאחד מזקני החסידים לפחות אם לא לאדמו''ר השמיני.
אל דאגה, את קיום החלק שלך בעסקה אני עוד אדרוש אבל לא כאן.
)
ימ''ל
כלב: "מבצע קורונה עובד! כל בני האדם שלנו נשארים איתנו בבית עכשיו!"
חתול: "למה לא התייעצו עם המחלקה שלי לגבי זה?!"
תודה
מפוחיתאחד ספרים הטובים שנכתבו.
תנסי 
לא תיכננתי לדכדך איתה, היא פשוט מתארת משהו מאוד נכון בעיניי.
של מי זה?
אבא ארך רגליים (ספר) – ויקיפדיה
של ג'יין וובסטר
זריחה
חופשיה לנפשינעמי רייגן כנראה אדם נורא, אם כל הדמויות שלה כאלה.
מ שהביל אותי למחשבות על איך בעצם כל דמות בכל ספר היא השתקפות מלאה של פן מסויים של הכותב (וכשכולן אותו הדבר - במקרה הזה, חומריות, תאוותניות ורדודות לעילא - כנראה לסופר אין יותר מידי פנים)
הספר של אהרון רזל שיש לי עליו בקדשה אישית "החיים כניגון"
קצת יותר כבד ממה שחשבתי אז אי אפשר לקרוא את כולו ברציפות
קצת עילעלתי ב"במכתבים מאת הנזיר שמכר את הפרארי שלו"- רובין שארמה, בפעם הלא יודעת כמה
והתלוונתי שהספרייה סגורה
ואין ספרים מעניינים בבית
ועד שהייתי יום אחד בספרייה הבאתי איזה ספר מזוויע ואני נלחמת שלא לקרוא אותו רק מרוב שעמום

יש בי פחד דתי-הלכתי (דמיינו שהמקף הוא מקף עליון).
הקורונה הזו מתחילה להתיר דברים חסרי בסיס בשם שעת הדחק וכאלה, וככה בדיוק נוצרים תקדימים.
זה המניינים דרך הרדיו והזום. אלו פסיקות על היתר לקבוצת זום לייב בליל הסדר.
היתרים בשמיעת מגילה דרך מיקרופון, ועוד נושאים שאין לי מושג לגבי ההשלכות ההלכתיות שלהם כמו טבילת נשים. (כלומר, יש לי מושג לדעתי פשוט אני מרגיש לא בנוח להביע דעה על נושאים שאני לא מצווה עליהם).
היום מתירים בשל שעת הדחק מניין בזום, ועוד שבועיים או שנה או עשור חייל יחליט שהמצב שלו הוא שעת הדחק, או הפתרון של שעת הדחק יעבור נרמול מסוים.
אין לי מושג איך הקורונה תגמר, אבל אני מעדיף להחמיר בתפילת יחיד והיעדר קריאת מגילה או היעדר המשפחתיות בליל הסדר ולא להשתמש בהיתרים האלו.
(שוב, זו די בריחה כי בטבילת נשים לדוגמה אין לי איך לברוח, יש נפק"מ מיידית. אבל כאמור, אני מרגיש ממש שלא בנוח ולכן אשתוק)
קודם כל מעניין שזה בא ממך כי לא תפסתי ממך כפרומר ו/או שמרן במיוחד.
שנית כי זה לא חדש ששעת דחק מולידה פתרונות הלכתיים שאינם לכתחילאיים, זה מצוי לא מעט בדברי חז''ל ובספרות הראשונים.
שלישית כי הדברים שציינת הם לא חדשניים במיוחד, שמיעת מגילה דרך הרדיו זה דיון מפורסם ואת הגמרא על התפילה בבית הכנסת בקיסריה אתה בוודאי מכיר (על הקלות בטבילת נשים לא שמעתי, על מה מדובר?).
אבל אני חושב שבימינו הם ישארו גם אחרי ששעת הדחק הזו תגמר.
הגדרת ציבור כעשרה שנמצאים גם בזום היא מוזרה. להקרין בזום ליל סדר זה תמוה.
(להתיר חיבוק ונישוק כי לא טובלות בגלל סטריליות זה די תקדים עד כמה שאני מכיר)..
{אני שמרן בדברים מסויימים}
אני לא מאמין שיהיו מניינים וירטואליים אחרי הקורונה.
ואם הבנתי נכון זה לא שהחשיבו את הזום כמניין, אלא שזו תפילת יחיד (וזה החידוש ההלכתי שהורו להתפלל יחיד וטוב שכך) שעושים אותה בזום כעניין חברתי/פסיכולוגי ולא הלכתי.
לגבי הטבילה לא ראיתי שמישהו יצא בהיתר כזה וזה באמת לא כהלכה.
אמרת הרב שפרבר אמרת הכל.
ימ''ל
מפוחית