מתחת לעינו השמאלית של איבראהים בני ג'אבר עוד מתנוססת חבורה. המכות על אוזנו הימנית של אחיו ג'אודת, שעדיין גורמות לו תחושה של כבדות בראשו, לא השאירו סימנים. בפגישה בביתם בכפר עקרבא באמצע השבוע, הם קימצו במלים שמתארות את הפחד והכאב שחשו כשהוכו. הם דיברו יותר על הכבשים של המשפחה, שאותן חשו להציל באותו יום שבת, ה-7 ביולי, כששמעו שמתנחלים תוקפים אותן.
העימות האלים בין מתנחלים מאזור איתמר ומאחז 777 לבין תושבי עקרבא היה החמור ביותר בחודש זה, אבל עדיין חלק משגרה
יום-יומית של התנכלויות, התקפות ופגיעות. רק לעתים רחוקות מקרים אלו הופכים לחדשות. בדרך כלל, אם יש חקירה, אין כתב אישום.
המפה המוצגת כאן מציגה רשימה (לא מלאה שאינה כוללת את ירושלים) של התנכלויות שקרו רק בחודש שעבר. היא מבוססת על דיווחים מוצלבים ועדויות ראייה של תעאיוש, אוצ'ה (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים) ו"בצלם". "הארץ" ימשיך לעקוב בקביעות אחר אירועים דומים ואחר טיפולן של הרשויות בהתנכלויות אלו.
בשבת ה-7 ביולי, כשהאחים בני ג'אבר עבדו בשדה החיטה, האח ג'יהאד, שהיה עם הצאן, התקשר אליהם מבוהל. "מתנחלים ירדו למעיין והם טובחים בכבשים", הוא צעק. שני האחים היו במרחק של כשלושה ק"מ מהמעיין ומהבוסתן שצומח בוואדי שממזרח לכפר יאנון. ג'אודת, בן 44, הלך לדבר עם החיילים שליוו את החקלאים הפלסטינים לשדה.
לפני כחצי שנה החל צה"ל לרענן את פקודת שטח אש, באזור שבו נמצאים שדות ומטעי המשפחה ומבני מגורים של כמה ממשפחות עקרבא. עם החייאתו של שטח האש, החל צה"ל לאסור על הפלסטינים להגיע לאדמותיהם. המאחז 777 (צאצא להתנחלות איתמר) נמצא באותו שטח אש (904א). דרור אטקס, חוקר ההשתלטות הישראלית על אדמות הגדה המערבית, קובע שרוב השטחים המעובדים של 777 מצויים באדמות פרטיות פלסטיניות ובשטח האש.
בחודשים האחרונים החלו ראש מועצת יאנון ראשד פהמי, הקבוצה הישראלית-פלסטינית "לוחמים לשלום" ו"רבנים למען זכויות האדם" במסע מפרך וממושך של פניות לרשויות, בדרישה שתכובד זכותם של הפלסטינים לעבד את אדמתם. המאמצים הניבו פרי מריר: הותר לחקלאים לגשת לשדות בתיאום ובליווי צבאי לשבוע אחד, בין ה-3 ל-10 ביולי. החיטה כבר יבשה ברובה.
שני ג'יפים צבאיים הצטרפו לכארבעים חקלאים שבאו לשדותיהם בשבת בבוקר. אחרי שג'יהאד התקשר, בסביבות שתיים בצהרים, אמר ג'אודת לחייל דובר ערבית שמשהו רע קורה במעיין. הוא התרשם שהחייל פוטר אותו בזלזול. בינתיים איבראהים, בן 42, מיהר לרדת בהר, לכיוון המעיין. הוא החזיק בידו מקל הליכה שמשמש אותו בזמן הרעייה. ג'יהאד כבר ברח מהמקום. הכבשים - חלקן נפוצו. בין אלו שנותרו היו מתנחלים, שלדברי איבראהים, חבטו בהן. היו אולי עשרה מתנחלים, אולי עשרים. "מה עשו לכם הכבשים", הוא צעק בערבית.
בשלב זה, עוד כמה בני משפחה הצטרפו אליו. בינתיים באו שלושה או ארבעה חיילים, שמנעו מהם להתקרב לכבשים. מספר המתנחלים גדל. רובם לבשו חולצות לבנות. שניים, כנראה, היו חמושים. איבראהים אומר שהוא נופף במקל שלו כדי להרחיק מתנחל מכבשה. חייל תפס אותו, הוא סיפר, והכה אותו בקת הרובה מתחת לעינו. הוא נפל וקם שותת דם. הוא ראה שהחייל מוציא אזיקי פלסטיק כדי לעוצרו והחל לברוח "מפחד שישאירו אותי למתנחלים, שירביצו לי" (כפי שקרה בעוריף ביוני, ע"ה). היו יריות, הוא אומר. הוא החל ללכת דרומה, שותת דם.
החיילים, שמנעו מג'אודת לגשת לאחיו, כבלו אותו והושיבו בכוח על הקרקע. חייל הכה אותו באלה על אוזנו, הוא סיפר. חייל גם בעט בו באותו מקום. כשהוא כפות, ידיים מאחורי הגב, הוא ראה מתנחלים מתקרבים לעברו, והתרשם שאחד מהם החזיק בגרזן. כאן, הוא סיפר ל"הארץ", הוא עצם את עיניו ונפרד מהחיים. הוא מסיק שהוכה בצד הקהה, ואיבד את הכרתו. לדבר עדי ראייה, במשך כשעתיים החיילים לא אפשרו לתושבים לחלצו. הוא זוכר שהתעורר כשהועבר מאמבולנס ישראלי לאמבולנס פלסטיני, בדרך לבית חולים בשכם.
העימות התרחש בכמה זירות. אף אחד לא ראה את כל תמונת המצב. לתושבי עקרבא המותקפים נראה שמספר המתנחלים הלך וגדל, והגיע לעשרות רבות. היו חילופי אבנים בין הצדדים. חיילים ירו באוויר ורימוני הלם וגז מדמיע הושלכו לעבר התושבים שרצו לעזרת אחיהם. אש פרצה בשדות - אם בשל הצתה מכוונת או בשל רימוני הגז וההלם. אחד מתושבי הכפר נפצע ממטול גז מדמיע, אחר נפצע בזרועו מכדור מתכת מצופה גומי - פצע עמוק שחייב אשפוז בבית חולים.
בן משפחה אחר, עדוואן בני ג'אבר, בן 58, שהיה אף הוא בשדה סיפר כי "במרחק של כ-800 מטר מהבוסתן נתקלתי בחיילים ובמתנחל. החיילים החלו לירות. שאלתי ‘למה אתה יורה, אני בביתי'. הוא צעק עלי ‘תחזור'. ‘לאן אחזור' אמרתי, ‘זה הבית שלי'. החייל אמר לי שאין שום בעיה ואין פצועים". הוא הרגיש חבטה בראשו - מאבן. לדבריו מתנחל יידה אותה - בנוכחות החיילים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מבדיקה שנערכה עולה כי המקרים המדוברים (פציעתם של ג'אודת, אבראהים ועדוואן בני ג'אבר, ע"ה) לא מוכרים. בתאריך ה-7.7.12 התפתח עימות בין כמה מתיישבים לכמה פלסטינים. לאזור העימות המשיכו להגיע פלסטינים רבים, והחל יידוי אבנים הדדי והצתת דלקות על ידי הפלסטינים. כוחות הביטחון פעלו במקום על מנת לפזר את העימות, תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. במהלך העימות נפצעו מתיישב ושני פלסטינים באורח קל. הפצועים טופלו על ידי כוחות רפואה צבאיים, אשר גם פינו את הפלסטינים לקבלת המשך טיפול רפואי בבית חולים. האירוע תוחקר על ידי המפקדים הבכירים והופקו הלקחים הנדרשים".
ג'יהאד דיווח על 14 כבשים שנהרגו: ארבע נהרגו באותו יום ועשר אחרות בימים שלאחר מכן. את הצאן הוא כבר לא משקה במעיין. השטח החקלאי כולו שב ונסגר לתושבי עקרבא ויאנון. מרחוק הם רואים את המתנחלים שגרים בשטח האש 904א ומעבדים את אדמותיהם.
