שם תאונה (כרגיל...) של ערבים קוראים לזה דילול עצמי!...
בא לקפה ומצא שמפניה...
"שיחה על כוס קפה" אליה הוזמן תושב מעלה אדומים בתחילת השבוע, התגלתה כהצעה להפוך למודיע של השב"כ. בראיון לקול היהודי מספר הצעיר על השיחה ועל סירובו לשתף פעולה. לסיום מספר טיפים של 'חננו' עבור מי שמקבל הצעה שכזו…
בדומה לגופי ביון רבים בעולם, גם שירות הביטחון הכללי, צבר במשך השנים הילה של חשאיות ועצמה המעוררת הערצה בארץ ובעולם.
אולם התנהלותו של הארגון, בעיקר סביב "המחלקה היהודית" שכבר תפחה לאגף, סודקת בשנים האחרונות בשיטתיות את התדמית הרצינית של הארגון, כמו גם את הלגיטימיות הציבורית למעשיו.
ממצב בו נלחש שמו של הארגון ברעד, ושיטות החקירה בו היוו השראה ליוצרים הוליוודיים, הפכו בשנים האחרונות סוכני שב"כ הנמלטים ממאחז מפני אימת מצלמה שנשלפה, למליצה בקרב הנוער בגבעות.
ההדרכות והסיפורים העוברים בקרב הצעירים מפה לאוזן כיצד לנהוג במקרה של פניה מצד השב"כ לשתף עמו פעולה, מקשים מאוד על ניסיונותיו התמוהים של הארגון לקבל תמונת מצב על כל נער שהחליט להשתתף בהפגנה.
ביום שני האחרון קיבל דוד סעדה (22), תושב מעלה אדומים, שיחת טלפון ממספר חסוי בה הוזמן לתחנת המשטרה במעלה אדומים, לא הרחק מביתו. כששאל מדוע, הסביר לו המטלפן האלמוני כי אין לו מה לדאוג כיון שמדובר ב"שיחה על כוס קפה".
"הגעתי לתחנה ללא שחשדתי בדבר", מספר סעדה בראיון לקול היהודי. "בתחנה המתין לי אדם שהציג עצמו כאיש שב"כ המכונה "איתמר", ופתח בשיחה נעימה וקלילה".
"אחרי שהוא דיבר איתי על החיים שלי, השיחה עברה לנושא הנוער בכלל, ומשם לנושא נוער הגבעות", מספר סעדה."הוא סיפר שהם עוקבים אחרי כבר פרק זמן וביקש את העזרה שלי בטיפול ב'טרור היהודי', ככה הוא הגדיר את זה".
זריקות אבנים – טרור או הפס"ד
סעדה מפרט מהי הגדרתו של איש השב"כ למושג טרור. "כמו שערבים מיידים אבנים וזה נחשב לפיגוע טרור, ככה "איתמר" מתייחס לאירוע שיהודים זורקים אבנים על ערבים", ממשיך סעדה. "מבחינתו הצתת מסגדים זה חציית קווים אדומים. סתם מתסיס את כל האזור".
סעדה מספר כי "איתמר" הזכיר בשיחה את המאחז רמת מגרון ואת הישיבה במצפה אשתמוע, הישיבה בה למד סעדה. "הוא אמר שהם ישבו כמה פעמים עם ראש הישיבה באשתמוע הרב מוטי גנירם, בנושא ה'טרור היהודי' שהתלמידים כביכול עושים".
לאחר הסברים על 'הסכנה' שיש ב"נוער הגבעות", עבר איתמר לדבר על מטרתה האמיתית של השיחה. "הוא שאל אותי האם אני מכיר חבר'ה במאחזים וביקש שאני אעזור לו להגדיר את נוער הגבעות", מספר סעדה. "אמרתי לו שאני לא יודע להגדיר ושיעזוב אותי".
סעדה, שהבין את הסכנה שבקשר עם השב"כ, סירב להצעה. "כל הזמן אמרתי שאין לי קשר לנוער הגבעות, ואני לא רוצה לעזור לו. אבל הוא המשיך ללחוץ עלי שאני ילך על זה".
בסיום השיחה הבטיח איתמר לסעדה כי יתקשר אליו בהמשך וישמור איתו על קשר. סעדה יצא מתחנת המשטרה ומיד סיפר לכמה מחבריו על נסיון הגיוס. בינתיים נראה כי "איתמר" לא ממהר לטלפן, אך סעדה מבטיח כי אם הוא יקבל טלפון כזה, הוא ינתק את השיחה מיד.
" מי שבקשר עם השב"כ נפגע". חיים פרלמן ברגע שחרורו ממתקן השב"כ (הקול היהודי)
המלצת חננו: לסרב להצעה ולפרסם לכולם
פנינו לעמותת 'חננו', שטיפלה במקרים רבים שכאלו, לשמוע את עצתם למי שנקלע לסיטואציה שכזו.
"הנוהל של הזמנת אדם לתחנת משטרה לצורך הצעה שכזו מצד השב"כ הוא נוהל בעייתי שאינו מעוגן בחוק, ואין כל חובה להתייצב לשיחה שכזו" אומרים בחננו. "מה עוד שפעמים רבות מוזמן אדם לשיחה שכזו באמתלה של חקירה פלילית בעוד שהוא אינו חשוד בדבר, ושימוש שכזה מצד השב"כ הוא שימוש לא ראוי ואפילו מכוער".
"בכל מקרה, אם מצא עצמו מישהו בתוך סיטואציה שכזו בה התבקש לשתף פעולה עם גורמי מודיעין כאלו ואחרים ובעצם להפוך למלשין, עליו לזכור כי אין כל חוק המאפשר לחייב אותו בכך".
בחננו ממליצים במצב שכזה לבקש לסיים את השיחה ובמידה שלא מאפשרים זאת פשוט לשתוק ולא לאמר דבר עד לסיומה למרות הלחצים והפיתויים שיופעלו.
בחננו מספרים כי בדרך כלל מתבקשים אנשים בסיומה של השיחה להסתיר את קיומה ומדגישים כי העצה הטובה ביותר במקרים אלו, שתחסוך עוגמת נפש רבה בהמשך, היא דווקא לספר לקרוביך ומכריך על מה שאירע ולפנות מיידית לחננו לייעוץ והכוונה משפטית.
בחננו מבקשים בהזמנות זו לפנות אל הציבור בקריאה, שגם אם ישנו אדם הנמצא כעת בקשר עם השב"כ, להפסיק להסתיר אותו מקרוביו ולנהוג כפי ההמלצות שהובאו. לדבריהם, אנשים שהסתירו קשר שכזה לאורך זמן הסתבכו עם עצמם נפשית חברתית ואף בפלילים, ומביאים כדוגמה את מקרהו של חיים פרלמן.