ביום שלישי היה לי שיעור הלכה.
הרב התחיל להסביר את חשיבות יום השואה...
הוא לא הסביר בצורה של "לזכור" אלא בצורה של "המדינה הקדושה קבעה שצריך להתאבל בכ"ז ניסן-אז מתאבלים"
ניסיתי לאמר משהו בקשר לאבילות בניסן וכמובן היתה התעלמות.........
התלבטות: ביום שלישי הקרוב יהיה לנו שיעור על "קדושתו העצומה של יום העצמאות" או משהו כזה, יש אולי רעיונות איך אפשר להוכיח לרב שאם המדינה אמרה-אז זו לא קדושה עליונה?
תודה רבה
א. זה בחודש שאסור להתאבל בו.
ב.קבעו אותו ביום מרד גטו וורשא.
ומעלים על נס את ההתנגדות שרבנים גאוני עולם שהיו בגטו התנגדו לה,הם טענו שזה יוביל ליותר הרוגים לחינם, ובצדק, הגטו הזה יכל להתקיים עוד הרבה כמו גטאות אחרות - ויכלו להציל ממנו עוד יהודים,בפועל המרד גרם לסגירת הגטו ולשליחת היהודים שגרו בו למחנות ההשמדה.
ואני מאמין בזה לר' שמחה עלבערג ז"ל מאשר לכל הציונים
ועדיין יש יהודים שהיו מעדיפים ללכת כצאן לטבח
זה מי שמסר את סיני ומי שמסר שטחים נרחבים מארץ ישראל וזה אותם אלו שנלחמו בגטו וורשא.
אני לא נגד המרד אבל היו מספיק דרכים אחרות להציל יהודים (כמו עסקת הטמפלרים למשל)
הבנתי את הרעיון שמאחורי זה, אבל חבר, פשוט אין יום כזה... באופן רשמי בספרי היסטוריה מסופר שהמרד פרץ ב-19 באפריל 1943, כלומר ליל הסדר ה'תש"ג. מכיוון שביום זה נכנסו הגרמנים לגטו על מנת לחסלו. עד כמה שזכור לי לא אירע ביום זה אירוע משמעותי שמייצג את המרד, ואני כמעט בטוח כי יום זה לא נבחר על בסיס אירוע ספציפי במרד.
אני ממליץ מאוד לקרוא את "דגלים מעל הגיטו" של משה ארנס, ספר ענייני שמציג את המרד בצורה אובייקטיבית למדי [ביחס לסקירות קודמות של המרד שמיזערו או פשוט העלימו את חלקו של האצ"י - ארגון צבאי יהודי - במרד].
אגב, בחודש ניסן לא מתאבלים, אך גם ביום הזכרון לשואה ולגבורה לא מתאבלים: זוכרים, מפנימים, מגיעים לתובנות אישיות-לאומיות, ומתחזקים. (או כך לפחות זה הרעיון במקום שממנו אני מגיע). ואם ההלכה זה מה שממש עלול להפריע לך לזכור את 50,000 יהודי סלוניקי שנשחטו או את המשפחות שעמדו מחובקות-עירומים על שפת בור והופלו ביריה (וברור לי שזה לא מפריע), תוכל להירגע ולסמוך על מנהגי האבלות של ספירת העומר, שנקבעו על אלפי תלמידיו של רבי עקיבא שמתו ומאוחר יותר היתווספו עליהם עשרות אלפי הקדושים, שחוטי הנוצרים באירופה.
או שאולי גם לזה יש בעיות, ואפשר להתיר פה ושם... בקטנה.
ספירת העומר על תלמידי רבי עקיבא וכ' סיון על מסע הצלב.
יש לי בעיה עם חגים שפורקי עול קבעו
וזאת בעיה שלך. כי הרי בסופו של דבר, היום הזה [ואני מתייחס ליום העצמאות, כיוון שלא הייתי מגדיר את יום הזכרון לשואה כ-"חג"...] מסמל את חידוש ריבונותו של עם ישראל בארץ ישראל, דבר מדהים לאין שיעור אם בוחנים את תולדות עם ישראל. כלומר, אם מתעלמים מבעיות המדינה וליקוייה (אין מה לעשות - השלטון הישראלי בא"י מאז ומעולם לא היה מושלם. ע"ע פילוג יהודה וישראל, מלכים שחטאו והחטיאו ונבואות זעם וחורבן בהתאם), ואם מתעלמים מהמנהגים החילוניים-מערביים שהולבשו על יום זה (ע"ע מופעות ראווה וזיקוקים...), הרי אני בטוח שרובו המוחלט של עם ישראל, המשייך עצמו לעם ישראל, ואני מניח שאתה ביניהם, יסכימו לפחות על סמליותו של יום זה, על הרעיון שהוא מייצג.
לכן ברור לי שמה שמפריע לך יותר זה האנשים שקבעו את יום זה, יותר מהיום עצמו...
תהייה - "אהוב יהודי והשי"ת יאהב אותך". השאלה מה המטרה שלך - שהקב"ה יאהב אותך או שתאהב יהודי? כלומר האם תאהב יהודי בשביל שהקב"ה יאהב אותך, או שתעשה זאת לשם אהבת היהודי (לשם מצוות "ואהבת לרעך כמוך").
אתה מוזמן לקשר את זה לדיון לגבי "חגים שפורקי עול קבעו". אבל סתם כך (במשמעות של 'תאהב יהודי בשביל שהקב"ה יאהב אותך') זה נשמע לי די נוצרי. ואני מתאר לעצמי שמי שאמר זאת לא היה נוצרי - השאלה איך אנחנו מבינים זאת.
כולל את הפורקי עול, אך לדרכם אני מתנגד.
וההבדל בפועל אפשר לראות מקיצוני מאה שערים שמציינים את היום הזה כיום שחור, נמניפים דגל שחור ומגנים כל יהודי שחוגג את זה.
ואתה בעצמך אומר שיש כו"כ דברים שצריך להתעלם ביום זה, זה אומר ש
א.היום הזה בעייתי.
ב.צריך לציין בהתאם את יום כיבוש ירושלים , סיום מלחמ המפרץ וכו' שהם גם ימי הצלה ליהודים
"אני אוהב כל יהודי כולל את הפורקי עול, אך לדרכם אני מתנגד". מכבד אותך מאוד על משפט זה.
ובנוגע למסקנותיך מדברי:
א - גם בדברי הדגשתי כי אמנם יש בעייתיות ביום זה (ובנוגע למהות המדינה - אולי לא הבהרתי את דעתי כמו שצריך. אבל אני באופן עקרוני מקבל את מדינת ישראל - הטוב עם הרע, ועל אף כל הקשיים והכשלים), אך בעצם מהות היום אין כלל בעיה, ואני מאמין שסביב עצם סמליותו של היום אין חולק [מלבד קבוצות קיצון שמלכתחילה סולדים מהלאומיות הישראלית].
הבעיות שהצגתי (מעמד המדינה וחגיגות הראווה), לא מהווים סיבה מוצדקת לביטול השמחה מעצם סמליות היום, או עילה לביטול ציונה. [אגב, בשנים האחרונות החלה להתפתח תופעה של אירועים אלטרנטיבים למופעות ראווה.]
ב - כמדומני, טענתך כאן היא שאין לראות ביום העצמאות כתאריך בלעדי לציון חידוש ריבונותו של עם ישראל בארצו. ולכן צריך לציין בהתאם את יום כיבוש ירושלים ואירועים נוספים (ניצחון במלחמות/סיום מלחמות) הממחישים את ריבונות העם בארצו. [או שמא אתה רואה ביום העצמאות "יום הצלת יהודים" ואז ממש לא הבנתי אותך...תתקן אותי אם אני טעיתי.]
בכל אופן, במידה והבנתי את הטיעון כמו שצריך, התשובה שלי היא שעצם ההכרזה מסמלת את החלת הריבונות. נדמה לי שמבחינת ההלכה, מצוות ישיבת עם ישראל בארצו מתקיימת רק כאשר שטחי ארץ ישראל מצויים תחת ריבונות ישראלית. כלומר, אפילו אם רוב עם ישראל יושב בארץ אבל הגוף הריבוני איננו יהודי, הרי שלא מקיימים את המצווה. ובהכרזת המדינה, פעולה סמלית לחלוטין, החלה למעשה ריבונות ישראלית על חלקים מארץ ישראל. ואם תטען כי מבחינה הלכתית אין לדבר תוקף, כיוון שגם לא יהודים נוטלים חלק במדינה, אני אאלץ להסתפק בטיעון כי כיוון שבשלטון דמוקרטי העם הוא הריבון, הרי שרוב האזרחים הינם יהודים ולכן ניתן לומר שהריבונות היא יהודית (כמובן זה לא המצב האידיאלי, אבל זה עדיף מחיי גלות תחת שלטון נכרי).
ולגבי יום כיבוש ירושלים - יום זה ייחודי לכשעצמו, כיוון שהוא מסמל חזרה של ריבונות ישראלית על ירושלים לאחר אלפי שנות גלות, בהם יהודים ערגו לירושלים ובכו בחורבנה.
אגב, יש טקס ממלכתי ל-"יום ציון כיבוש אילת", ולא נראה לי שזה מעסיק יותר מדי אנשים...
לא הוזכר שם ה' במגילת העצמאות כלל ובכוונה תחילה.
כיום הצלה זה דבר נכון ויש חוגים מוסימים בציבור החרדי שמציינים את זה כך.
מה שצריך כרגע בעבקות אירועי השנים האחרונות לעשות אירועים אלטרנטיבים במקום איך שמציניים אותם כרגע (זיקוקים ריקודים ומנגל)
אני באופן אישי מעדיף לייחס ליום זה ייחודיות מהותית, מעבר היותו יום "הצלה" לעם ישראל, כפי שכבר הזכרתי תכופות לעיל. אגב, גם לפי החוגים המסויימים בציבור החרדי, יום זה מקבל מעמד סמלי של "הצלה לעם ישראל", כלומר על אף שביום זה לא אירע אירוע ספציפי-מקומי בו ניצלו יהודים מסכנה ממשית (ואפילו עיון בהיסטוריה יגלה שההכרזה אירעה למעשה באמצע "מלחמת העצמאות", לאחר חודשים של פיגועים ועם חדירת הלגיון הירדני לגוש עציון. כלומר ביום זה לא רק שלא ניצלו יהודים, עד כמה שידוע לנו, אלא המון יהודים נמצאו בסכנה קיומית), הרי יוצא שהם מייחסים לעצם הכרזת המדינה מעמד סמלי, ולפי ראות עיניהם, מדובר בסמל להצלת עם ישראל. [גם אני רואה בהקמת מדינת ישראל, דבר שהציל את העם היהודי, אך אני מעדיף להדגיש את עניין החלת הריבונות].
ניתן אף לומר כי לפי הסבר זה, מדינה ישראל נועדה לשם הצלת יהודים (כפי שמבוטא במגילת העצמאות, וכפי שכה רבים הציגוה מראשית הציונות המדינית. ע"ע "בעיית היהודים). כלומר גישה זו לא מייחסת כל ערך היסטורי משמעותי למדינת ישראל, ולמשמעויות של חזרת עם ישראל לארצו ולריבונותו בארצו לאחר אלפי שנות גלות, אלא כקהילה יהודית גדולה, כדוגמאת זו בארה"ב או בבריטניה, והללו מושכים למעשה לא"י את חיי הגלות, ומלבישים אותם בכוח על האדמה המבטאת את חירותו הלאומית של עם ישראל.
וניתן להמשיך ולתאר איך ההסתגרות החרדית, וההתעלמות מהארץ ומיושביה (גם מהערבים), מייצרת תופעות כדוגמאת חוסר אכפתיות לגבי נקיון הארץ (זבל ברחובות ובפארקים), וחוסר התעניינות לגבי גורל אדמותיה של א"י (ומובן שיש יוצאים דופן..)
לסיכום, ניתן לחגוג רק את עניין ההצלה ביום העצמאות. זה לגיטימי, וזה נכון. אך זה מפספס את העיקר. וגישה זו שורשה בעיוורון, המסרבת לראות בחזרת עם ישראל לארצו תחילת הגאולה, אלא פתרון נוחות לרדיפת היהודים.
ב"ה
את חושבת ככה? את מאמינה ככה? זו נראית לך האמת?
אז תתמודדי עם מי שטוען אחרת.
לא מסוגלת להתמודד? תבררי לעצמך את העניין יותר לעומק, כנראה את לא מבוררת דיו.
לבקש 'רעיונות' לויכוח נראה לי רדוד לאין ערוך.
ובכלל, אולי יש צדק בדבריו?
בציפיית הישועה.
בס"ד
אני יודעת מה דעתי אבל עדיין צריכה לבסס אותה ולכן טבעי שאבקש פה הוכחות.
אף פעם לא נתקלת במצב שהתוכחת עם מישהו ובשלב כלשהו לא היה לך מה לענות אז אמרת לו "אין לי מה לענות לך אבל עדיין לא שכנעת אותי"?
לי יצא המון.
ידעתי שאני עדיין מאמינה בדעתי אבל לא מצאתי את כל התשובות.
כמו להבדיל בויכוח על אלוקים-
טבעי שלא יהיה לי תשובות להכל...
כי אני צריכה לבסס את אמונתי (לכאורה) אבל גם אם הצד השני יתקיל אותי זה לא אומר שאפסיק להאמין.
אני פשוט צריכה עוד הוכחות...
או שאולי את כן תפסיקי להאמין?
אם כן אז אני לא חושבת שמשהו אצלינו פגום...
ב"ה
אלא לברר את האמת.
לבקש 'רעיונות לויכוח' זה לא בירור האמת.
בציפיית הישועה.
מרד גטו ורשא היה מטורף. לא הייתם מצליחים לעשות משו יותר טוב. תפסיקו להעביר ביקורת על אנשים הרבה הרבה יותר גדולים ממכם!
ואז הוא יראה שאחרי שתשרפי את הדגל הקדוש לא יפגע בך ברק מהשמיים...
דם יזע ודמעות
מתקלח, מתגלח עוד מעט אני אגהץ את החולצה ואנקה את הנעליים.
כמעט מוכן לשבת.
שבת המלכה!
מחשבות חולפות במוחי לאיטן, אני חושב למשל על ההבדל בין שבת במחאז לבין שבת בבית.
ההבדל בין עונג שבת בספה לבין עונג ארץ ישראל בבוץ..
פעמון.
רגעים של חוסר שפיות עוברים עליי וכמעט משתבשת דעתי.
"זה דוד" לא יכול להיות!
זה דוד! שוב ושוב במשך עשרות פעמים באותו יום ומאז במשך ימים שבועות חודשים ושנים מהדהדת בי הקריאה
זה דוד!
ההמשך (וההתחלה) בבלוג שלי באתר למעש.
http://www.lms.org.il/Page.aspx/Blog/210
חג שמח!
קשקשן על הגגאחרונהאני מחפש.....
אתם לא חושבים שהגזמתם קצת מה קרה כולם יכולים לכתוב? כולם חשובים? ורק מה שאני כותב או נמחק או מורד לשפל המדרגה מה קרה מה כואב לכם ?אם זה ימשך ככה היחס שלכם אז אני מודיע שבלנ"ד אני יעזוב את הפורום הנ"ל לצמיתות
אמנם קצת באיחור, אבל מי שמעוניין לראות סרטי זיכרון,
יש כאן הרבה:
http://www.etrog.tv/galleries/memories/memories./levanonwar/
בשורות טובות!
דיווח: האקר הסעודי שפרץ למלא אתרים ישראלים מת מהתקף אסטמה.
משעשע ממש 
הוא לא מצא דרך יותר מכובדת למות.. מהתקף אסתמה..
ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל אני מבקש למחות בכל תוקף על הפגיעה באתר ההנצחה גבעת התחמושת. מי שהשחית את האתר הוא משחית ושום תואר אחר אינו יאה לו. זכרון הנופלים מאז ומתמיד היה מעל לכל ויכוח פוליטי וכך גם יהיה. דווקא במלחמת ששת הימים הייתה לנו אחדות נפלאה - קואליציה מקיר לקיר ובזכותה ניצחנו במלחמה. למי שעשה את המעשה אין מחילה ואין כפרה עד שלא יפצה את האתר על הנזק ויוסיף עוד סכום נכבד לאחזקתו.
מבקש מכל מי שזכר קדושי ישראל, שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ, להוקיע את המעשה הברברי.
עצומה נגד השחתת אתרי הנצחה??? רק מטורפים עלולים לעשות מעשה כזה.
בעניין הכתיבה בפורום "בצלם" אני מקווה שאתה לא רציני מדי...
כנראה נגד חרדים.
השפה הכתיבה והניסוח שם ברמה מאוד גבוה עם פסיקים וכו' +משפטים באנגלית גם כתובים נכון.
חרדים שעושים כאלו דברים הם לא ברמה כזו
אולי כדאי למשטרה לחקור ולמצוא את האחראים. סביר להניח, שחרדי לא יעשה דבר כזה, אבל צריך לפעול בכל המישורים למצוא את האחראי האמיתי.
אני צריך עזרה ממש דחוף,
אני מחפש רכב להובלות ו\או עגלה נגררת לרכב.
כמובן שזה לצורכי יישוב הארץ!
כמה מהר החבר'ה בפורום יוכלו לעזור לי?
אורי אמסלי, אבנר גלבוע, אלקיים.
http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=8940
יש לנו שלטון יהודי. האם אפשר להתעלם מכך ולעבור על כך לסדר היום?
אחת הדעות הרווחות בציבור שומרי התורה והמצוות על ימינו בהם האור והחושך משמשים בערבוביה, גורסת כי למרות שמדובר בשלטון רע מעללים, למרות שמדובר במדינה בה שולט בית משפט עליון שנלחם נגד תורת ישראל וארץ ישראל, למרות ששולט בה פרלמנט הרואה לעצמו זכות טבעית לחוקק חוקים הנוגדים את תורת משה, למרות שמוסדותיה הבטחוניים פועלים על פי מוסר לא יהודי החס על נפש האויב על חשבון סיכון חיי יהודים – זוהי מדינה בה שולטים יהודים בפעם הראשונה מזה אלפי שנים, ועל כן זוהי סיבה מספקת להכרת הטוב לקב"ה ולקביעת יום חג והודיה בה' באייר, יום העצמאות.
האם ניחא לו לקב"ה שנודה לו דווקא ביום זה? על כך נדון במאמר זה.
נתחיל בסקירה היסטורית קצרה: יום העצמאות מציין את חתימת מגילת העצמאות, או בשמה המקורי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בה' באייר התש"ח, נחתמה ההכרזה על הקמת מדינת ישראל במעמד ראשי מועצת העם והוקראה על ידי דוד בן גוריון במוזיאון תל אביב שברחוב רוטשילד. אין חולק על כך במסמך מגילת העצמאות ישנם אלמנטים מרובים הסותרים והמבזים את תורת ישראל. הציטוט הבא מהמגילה ממחיש זאת:
מדינת ישראל…תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
מגילת העצמאות עושה שימוש ציני בנביאי ישראל על מנת להכשיר את עקרונות הדמוקרטיה המערבית הזרים לתורה ולנביא. לדידם של מנסחי המגילה, נביאי ישראל תמכו במילוי הארץ מפה אל פה בפסילים ובגילולי ע"ז בשם "חופש דת". ואכן, צרה היריעה מלהכיל את העיוותים בהם מלאה וגדושה מגילת העצמאות. המגילה עצמה נחתמה בידי שונאי יהדות מובהקים כדוגמת הקומוניסט מאיר וילנר וכגון יצחק גרינבוים, הידוע לשמצה כמי שבעת השואה עמד בראש וועד ההצלה ועשה מאמצים כבירים על מנת למנוע סיוע והצלה מיהודים שעמדו על סף השמדה, כאשר בנו אליעזר תיפקד באותו זמן כקאפו אכזרי במחנה ההשמדה אושוויץ, לפי עדויות הניצולים. לא נפקד בה גם מקומו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן, שערב השואה האיומה הפטיר: "מליוני יהודים אלה אבק-אדם הם על גלגלי ההסטוריה ואפשר שיצטרך להיזרות ברוח, אין אנו רוצים שינהרו לארץ ישראל, אין אנו רוצים שתל-אביב שלנו תיהפך לעוד גטו בזוי" (מובא בספרו של הסופר היהודי-אמריקאי בן הכט).
יום העצמאות לא נקבע בתאריך יום סיום מלחמת השיחרור בה אכן נעשו ניסי הצלה כבירים ליישוב היהודי בארץ ישראל. יום ה' באייר נקבע בידי הכנסת כחג עצמאות חילוני, אזרחי, המעתיק חגים דומים בקרב אומות העולם – ומציין את היום בו חתמו מרשיעי ברית ושונאי יהדות מובהקים על מסמך הנוגד את תורת ישראל והמעוות את דברי הנביא כדי להתאימו לנראטיב "זכויות האדם" המצוי בקרב מדינות העולם המערביות המודרניות.
למה לא להשתתף בחגיגות יחד עם כל בני המדינה ומוסדותיה, הרי לא על זה נאמר "כל הפורשים מדרכי ציבור"?
שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ – נהרג, איוב ששתק – נידון ביסורין, יתרו שברח – זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית (סוטה יא.)
חז"ל מחדשים חידוש מפליא: יסורי התופת הנוראייים של איוב לא נפלו עליו אלא כעונש על שישב בעצה אחת עם בלעם, ועל אף שלא עשה כמעשיו, אלא שתק בלבד! בניגוד לאיוב, יתרו זכה שצאצאיו ישבו בלשכת הגזית בגלל שברח משם וסירב להשתתף במושב אחד עם רשע שיעץ להרע לבני ישראל. מה היו אומרים היום? יתרו אנטי-ממלכתי, מתבדל וקיצוני. שהרי אם היה נשאר, יכול היה להצביע נגד עצתו של בלעם ובכך לנסות להפוך את גזרת פרעה על פיה, "להפוך את הטומאה לקדושה" ו"להשפיע מבפנים".
עוד אמרו חז"ל:
מעשה באגריפס שמשחוהו ישראל מלך עליהן, וכיון שהגיע מוצאי שביעית לקרות המלך בספר תורה, עמד הוא וקרא ושבחוהו חכמים וכיון שהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות, ענו ואמרו לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו, מאותה שעה נחתם גזר דין על אבותינו לגלות מפני שחינפו (מדרש תנאים)
עם ישראל נענש על כך שחכמי ישראל החניפו לאגריפס המלך ועם ישראל אמרו לו "אחינו אתה". אבל הרי אגריפס לא היה רשע כלל! אגריפס היה מלך טוב! אלא שמכיון שנוצרה מראית העין שחכמי ישראל מקבלים את המצב הנתון בו יש מלך שמונה בניגוד לדעת תורה - זה דבר פסול, ונאמר בירושלמי שהרבה חללים נפלו באותו יום שהחניפו לאגריפס. ואם אסור לתת מראית עין של לגיטימיות לשלטון של מלך צדיק ואוהב תורה שהליך מינויו היה פסול להלכה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאסור לתת מראית עין של שיתוף פעולה עם משטר שמרגע הווסדו מחרף מערכות אלוקים חיים, רואה לעצמו זכות לחוקק חוקים נגד התורה ואף מיישם זכות זו חדשות לבקרים. ואיך נוכל לחגוג חג שעיקר תכליתו אינו אלא ציון התאריך בו חתמו יצחק גרינבוים וחבריו על מגילת העצמאות המסלפת את תורת ישראל להתאימה לחוקות הגויים?
האם מראית העין זו סיבה מספקת? הרי אנחנו עושים הכל לשם שמים ועל מנת להודות לקב"ה!
עניין מראית העין הוא יסוד גדול מאוד בתורה. מטרת הבריאה היא המלכת מלכות שמים על הנבראים, ואם על ידי מעשינו, גם אם הכוונה היא הקדושה והטהורה ביותר, נוצר רושם בקרב אומות העולם שאנחנו שותפים עם רשעים שמבזים את תורת ישראל, יצא שכרינו בהפסדינו. רבינו יונה בפרושו על המשנה במסכת אבות שאומרת "ואל תתחבר לרשע", כותב: "כל המדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם – נוטל שכר כיוצא בהם". ובאורחות צדיקים כותב:
…ואסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך"ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר: "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו", ואמרו חכמים: אל תתחבר לרשע – ואפילו לדבר מצוה.
תוכחת הנביא ליהושפט היא נדבך חשוב בהבנת יחסינו לשלטון המנוגד לתורה. מנגד להוגי דעות בני זמנינו המביאים את שבחו של אחאב במלחמותיו נגד הגויים ומצדיקים בכך את השלטון הנוכחי, הנביא קובע שהתחברותו של יהושפט לאחאב לצורך אחת המצוות הגדולות בתורה, מלחמת מצווה נגד אויב גוי, הינה אסורה ומהווה עבירה! יתרה על זאת, יש המפליגים לעשות ומלמדים זכות על משטר מלכות אחאב בהשענם על מה שאמרו ז"ל שהיו עובדים ע"ז ונוצחין במלחמה על שלא היתה דילטוריא ביניהם. ונעלם מעיניהם שאמרו ז"ל בירושלמי פאה: וכל עמא ידעין ולא מפרסמין למלכא – עובדיה הנביא החביא את נביאי ה' והעם לא הלשין למלך אחאב. ואין זו כי אם קטגוריה על אחאב וממלכתו הרשעה.
התחברות לרשע לצורך מצווה אסורה, ולא רק משום החשש שבסופו של דבר יחבור אליהם גם לדבר עברה –שהרי מדברי רבי יונה אף שאינו עושה כמעשיהם הדבר אסור, אלא בעיקר משום יסוד מראית העין של הצדקת הרשעים וחילול השם הנוצר כפועל יוצא של מראית העין.
אי איפשי לסיים בלא עצת קום עשה – אפשר כי על חכמי ישראל אשר אינם משועבדים לשלטון, לקבוע יום הודיה ושמחה נפרד על נס ההצלה במלחמת השחרור לפי ההלכה ובהתאם למסורת. ויותר חשוב מכך: על כל אחד מאיתנו מוטל לפעול ביתר שאת ויתר עז להקמת מלכות ישראל בעלת יסודות מתוקנים, החלש יאמר גיבור אני ויתחזק ישראל לקדש את השם בתרומת חלקו לממלכת כהנים ועם קדוש. אז ורק אז נוכל לומר בהודיה "הללו עבדי ה'" – ולא עבדי הדמוקרטיה המערבית.
או מתנהגת בצורה טובה.. או שהעקרונות שלה טובים..
ההודיה היא על עצם זה שיש לנו מדינה.
וממש אין לי כוח לנהל על זה דיון חופר!
הנה תקרא: http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=256
איייי הכהניסטים של היום.. לא מה שהיה פעם...
בכול הנוגע למדינה ניתן לובר בברור
הרב כהנה טעה!!!
אורייןותוך כדי מבקשים ממנו להעיף את כל הרשעים בממשלה ...
"יום ה' באייר נקבע בידי הכנסת"
יום העצמאות נקבע ע"י הרה"ר.
1. הרה"ר קבעה יום זה. יפתח בדורו כשמואל בדורו!
2."שלשה היו באותה עצה" - אני מסרב לענות לטיעון כ"כ מטומטם.
3.בספר של הרב טייכטל, מחייב חיבור עם רשעם לצורך המצווה של יישוב הארץ. הלכה כתבראי.
4.בחנוכה אומרים הלל בברכה למרות שחזרה מלכות ישראל שהוציאה את רבני ישראל להורג (ינאי המלך, ברכות פרק 6).
5. בחנוכה אומרים הלל למרות ש20 שנה אחרי זה המשיכו להילחם.
קיצור, הרצי"ה שהיה גדול הדור הקודם ("ראיתי בני עליייה והן מועטים. אם 2 הן, אני ובני הם",רשב"י/הרב קוק), אמר "אמונה איננה ספיקות"
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2022
סעיף י'.
האם בן גוריון גרוע ממנו?
הנה אין ספק שהיום ההוא [ה' אייר], שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת [שהם נבחרי רוב הציבור] ורוב גדולי הרבנים, לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" (שו"ת קול מבשר ח"א כא)
תגובה עניינית תתקבל בברכה.
אגב, מיעוט גדולי הרבנים שהתנגדו הם אשכנזים. עריכה: רובם. חוץ מהרב מוצפי זצ"ל ועוד
וכתב בעל הישועות מלכו, בעניין היתר מכירה:"בדבר השמיטה, תמה אני, והלא למכור את הקרקע, היתר פשוט הוא, ובפרט כי גדולי רבני ספרד,(כונתו להגאון הרב אלישר), אשר צפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז, הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה, ואיך נוכל לעשות את תורתם פלסתר"
והמאמר דלעיל מוכיח שאין כל היתר הלכתי להשתתף עם רשעים אפילו לדבר מצווה,
אזי ששיתופם של חברי הכנסת ושרי הממשלה עם הרבנים הגדולים זהו איסור גמור.
ואם נשתכחה ההלכה מרבנים גדולים ונמצאו עוברים על איסור חמור של חילול השם מפאת עוונות הדור, באותו היום צריך ללבוש שק ולצום.
לחגוג וודאי שלא.
ב"אם הבנים שמחה"
מחייב הרב טייכטל חיבור עם חילונים וזאת לאחר שפעם היה חרדי קיצוני.
יש לו שם איזה חשבון הלכתי מעמיק.
אתה לא יכול לדחות את רוב גדולי ישראל עם מימרת חז"ל אחת, הם ידעו אותה.
יממה לאחר הכנס של פורום מנהיגות יהודית ביו"ש
יו"ר פורום מנהיגות יהודית ביו"ש, יהודה גליק, אמר בתגובה לדברי ברק, " אנו שמחים שלקראת יום העצמאות השכל הישר חזר למשרד הביטחון. אין לנו ספק שבין השאר היה זה בזכות המסר הברור של שיתוף הפעולה של כל הגורמים הלאומיים בליכוד ובראשם מנהיגות יהודית והמטה הלאומי".
"הוכחנו שאנו יודעים לשחק במשחק הדמוקרטי ושעוצמתו של מפגן כח של אחדות בכוחו לסייע לממשלה לקבל החלטות נכונות. לא נרפה ונמשיך בעשייה האינטנסיבית עד לפיתרון הכולל והוא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון".
תמונות מהכנס
יש חדש?
איפה עומדת תוכנית ההריסה ל"ע?
חג התפתלות שמח ● אחרון חביב
שניאור חביב
א אייר ה'תשע"ב (23.04.2012)
הייתי קטן, כך שאין לי מושג מי הצטרף ראשון לבניין, הם גרו בקומה שמתחתנו בבניין מס' 6 בשיכון משה"ב בשכונת גילה בירושלים. משפחה חרד"לית נחמדה. כמונו, גם הם היו עולים מצרפת. עם ילדים בערך בגילינו, כך שמאז שנפגשנו, הפכו היחסים בין המשפחות מיחסי שכנות גרידה, ליחסי חברות קרובים.
כיוון שההורים משני הצדדים התברכו באינטלגנציה גבוהה וכושר שיחה לא מבוטל, החברות בין המשפחה החב"דית למשפחה החרד"לית לוותה באין ספור שיחות סלון ארוכות ודיונים מרתקים על השקפות עולם, ציונות, חסידות, רבנים, אמונה, ומה לא.
התקופה הסוערת ביותר, בדיונים שבין שתי המשפחות, הייתה כמובן הימים הללו שבין פסח לעצרת העצמאות המרכזית. הדירה מתחתינו הייתה טובלת כולה בכחול לבן חגיגי, והמשפחה כולה עסקה בחרדת קודש בהכנות לחג עד שהנושא היה עולה לדיון בפורום המכובד של המשפחות. תמיד נמצא מי שהטיל ראשון את הפצצה שאחריה הייתה בדרך כלל פורצת סופת ציקלון בחדר המדרגות של הבניין שרק השעה המאוחרת והצורך להשכיב את הילדים המשתוללים משני הצדדים גרמה לה לשכוך.
נער הייתי וגם זקנתי. הדיונים הללו בחדר המדרגות נראים היום כל כך עתיקים ומיושנים. ימי התום הללו, של וויכוחים ודיונים, כאשר כל צד אוחז בשלו, מביא ראיות והוכחות לדבריו מכאן ומכאן ומנסה לשכנע את הצד השני בצדקתו עברו חלפו מזמן מן העולם. כל זה נגמר. וויכוחים לוהטים, ניסיונות שכנוע, ראיות והוכחות, הכל פסה.
היום יש חיוכים, הסברים, תירוצים, ובעיקר התפתלויות.
הרבה אנשים הולכים להתפתל בשבוע הקרוב. הרבה אנשים שינסו להסביר להרבה אנשים אחרים מדוע הם לא חוגגים, ומדוע הם לא אומרים הלל, ומדוע יש חרדים ששורפים דגלים, ומדוע יש חרדים שלא עומדים בצפירה, ומה ההבדל בינם לבין החרדים ששורפים דגלים ומה ההבדל בינם לבין משה הבן של עליזה שגר בשומרון, גם הוא הרי הוא מאוד חרדי, יש לו אפילו כיפה גדולה ועשרה ילדים והוא כן חוגג.
וגם משה הבן של עליזה יתפתל כשהוא יצטרך להסביר לילדים שלו מדוע הם יוצאים למנגל? ומדוע במופע המרכזי בעיר הגדולה שרו נשים? והרי המחנך בתלמוד תורה (בשיטת זילברמן) אמר שאסור לשמוע נשים שרות. ומדוע תלו בגן של שריאל את הסמל שהיה על הזרוע של החיילים השחורים שגירשו את דודה סימה ודוד אביאל מהבית?
אבל מי שבאמת תתפתל בשבוע הזה, זו בעלת יום ההולדת עצמה.
כמה שהיא תתפתל כשהיא תצטרך להסביר איך זה שהיא משפילה ומדיחה בבוז סגן אלוף שהקריב את כל חייו עבורה, רק משום שהיכה אויב שנלחם נגדה, כאשר באותו יום שוטריה היכו עד זוב דם ילד יהודי בן 9 בחברון והיא עברה על כך בשתיקה?
כמה שהיא תתפתל כשהיא תצטרך להסביר מדוע התחייבה לבית המשפט הגבוה שלה לפנות את תושביה היהודיים של שכונת בית האולפנה בבית אל, ובמגרון, וכשכבר נקנה בית בכסף מלא, כחוק, מדוע היא אינה מאפשרת ליהודים להתגורר בו?
השאלות הללו לא חדשות. בדיוק אותן שאלות עמדו במרכז הדיונים בחדר המדרגות של בנין מס' 6 בשיכון משה"ב. טוב, והתשובה הנצחית הייתה תמיד: כך היא גאולתם של ישראל, קמעה קמעה...
בינתיים היא מסרה את סיני, החריבה ישובים פורחים וויתרה על שדות הנפט, מסרה את עזה ויריחו, הכירה באש"ף כשהיה על סף התפוררות ושיקמה אותו. היא הקימה משטרה פלסטינית וחימשה אותה, מסרה את חברון למחבלים וסגרה חצי ממערת המכפלה ליהודים, מסרה את שטחי A וB , העניקה למחבלים שליטה ביטחונית והסכימה לוותר על תשעים אחוז מיהודה שומרון ירושלים ורמת הגולן. גירשה אותנו בכח ובאכזריות מגוש קטיף ומסרה את השטח לחמאס, שלא יצטרך לטרוח כשירצה לירות על אשדוד... היא ניפצה גולגולות, הרביצה לילדות, משכה בכוח תינוקות בוכים מאימהותיהן חסרות האונים, הרסה בתים בשתיים לפנות בוקר על תכולתם והשאירה את בעליהם אומללים ורועדים?
אז, ביום חמישי הקרוב, תהיו רגע בשקט ותנסו לשמוע מבעד לזיקוקים, לתרועת החצוצרות והלמות פטישי הפלסטיק את פעמי האתחלתא דגאולה. אם לא תשמעו כלום, לא נורא. זה פשוט כנראה בגלל שהיא באה ממש ממש לאט. קמעה, קמעה, קמעה...
היום הגיעו מנהל ומגב לבת עין ב' הגיפים חטפו אבנים
המגבניקים ירדו וזרקו רימון הלם
ימחשימם
מקור:
הוא חי? אפשר איכשהו למצוא אותו (לצורך ראיון)?
ב"ה הוא חי ולחצתי לו את היד באזכרה האחרונה של אביו.
לפי מה שהבנתי הוא שמאלני, הוא גם אמר שאבא שלו יכול היה לבחור בדרך אחרת ולחיות.. (משהו כזה)
זה שהוא רוצה שאבא שלו יהיה בחיים לא אומר שהוא שמאלני.
לפי מה שהבנתי הוא דוקא יודע טוב את מקומו.
יש סיכוי לקבל איזשהו פרט שיעזור לי למצוא אותו? התקשרתי למס' מ144 והוא היה לא פעיל.
אז אם יש לך מכרים מקול ישראל תברר אצלם
