| | בר לב: ההתנתקות יצרה את הסיכון הביטחוני בדרום לדברי הניצב, אשר פיקד על המשטרה במהלך הפינוי, גם מבצע עופרת יצוקה לא השיג את מטרתו: "הסיכון לאזרחי ישראל היום הוא גדול יותר" 
בר לב באשקלון לאחר נפילת רקטה צילום ארכיון: יוסי אלוני ניצב אורי בר לב מוטרד בימים האחרונים יותר מתמיד. אמנם כבר כשנה הוא לא נמצא בחזית הפעילות הביטחונית הצבאית או האזרחית, אבל הקצין המוערך, ששירת 35 שנה בצבא ובמשטרה, רואה את האירועים שמסעירים את המדינה וחש דאגה, שלא לומר חרדה.
בר לב, שהקים את יחידת דובדבן של צה"ל ואת יחידת הגדעונים של המשטרה, חושש מאוד מהאפשרות שהפעילות של נוער הגבעות ושל הקיצונים החרדים תוביל בסופו של דבר להקמתה של מחתרת חדשה. הוא פיקד על כוחות המשטרה בהתנתקות, שהייתה אחד האירועים הגדולים, הקשים והרגישים ביותר, וגם באירועים המתרחשים עתה במאחזים ובמקומות כמו בית שמש נאלצת המשטרה להתמודד עם קהל גדול. לדעתו של בר לב, ההתנתקות מרצועת עזה לא היטיבה את המצב הביטחוני של ישראל, אלא החמירה אותו, והוא רואה קשר בין תוצאות הפינוי מגוש קטיף לפעילויות של נוער הגבעות ושל הגורמים החרדים הקיצוניים, כמו גם לתופעה המרתיחה של הדרת נשים. היית מפקד ההתנתקות מרצועת עזה לפני שבע שנים. אתה רואה קשר בין האירועים היום בחברה הישראלית לבין ההתנתקות? "ההתנתקות בוצעה ללא הסכם עם שום צד שני. אף ריבון מהצד השני לא קיבל אחריות על מה שהשארנו בגוש קטיף מאחור. במקום שבו אין הסכם עם הצד השני, שמקבל מראש את השטח, הדבר מוביל לאנרכיה. עזבנו את עזה, לא התנתקנו. התנתקות היא מילה יפה, אבל זה לא מה שקרה". "חודש אחרי ההתנתקות נפלו 30 טילים על שדרות. ישראל לא הגיבה על הירי. לא כיסחנו כלום. לא היה הסכם אמיתי כמו שנעשה עם מצרים וירדן, שגם הוא, אגב, הסכם על תנאי, כפי שאנחנו רואים היום. גם לא יצרנו שום הרתעה כלפי הצד השני. לא יצרנו משוואה שבה על כל טיל שנוחת בשטחנו, נפגעים כך וכך בתים בעזה. איבדנו את ההרתעה ואת הדיאלוג. נתנו אישור לראש הנחש להמשיך לפעול בעזה, ובמצב הזה נוצר גם בתוך הארץ מצב שבו אוכלוסיות שלמות מרגישות שהמדינה בעצם לא דואגת להן, ואז הן מחליטות לפעול בדרך שלהן. כל העסק הזה מוביל לשינוי. אנחנו רואים את זה בקהלים הקיצוניים, אבל זה יכול להיות גם בקהלים אחרים". אתה חושש שמעשי הקיצוניים יתגברו? "בוודאי. אני אפילו חושש שתקום פה מחתרת נוספת, שתקרא תיגר על שלטון החוק. אנחנו רואים תחילה את קצה הקרחון בקהלי הקיצון, אבל אחרי הקיצון מגיעים זרמים אחרים, מתונים יותר, וזו הבעיה". אז אתה אומר בעצם שההתנתקות הייתה טעות? "רצינו שקט, אבל לא קיבלנו שקט. גם לא שקט עתידי. המהלך הזה של ההתנתקות לא מספק את הסחורה. הוא לא מספק ביטחון. כשמנהיג חמאס בעזה מחליט לירות טיל על ישראל, הוא עושה את זה. הייתי מצפה שאותו מנהיג יחשוש מאוד מהתגובה הכואבת על כל טיל שהוא יורה. אנחנו משחקים שח כשבצד השני משחקים ששבש, ואנחנו לא יודעים למה זה לא מצליח". "המטרה לא הושגה"
היית מפקד המחוז הדרומי של המשטרה בתקופה שבין ההתנתקות למבצע "עופרת יצוקה". היית שותף גם לתוכניות של המבצע. האם "עופרת יצוקה" החזיר את כושר ההרתעה של צה"ל בדרום? "עופרת יצוקה היה מבצע מצוין ברמה הטקטית. התיאום בין כל הזרועות היה מושלם. המודיעין היה מעולה, החיבור בין המודיעין לכוחות, לחיל האוויר ולעורף, היה מושלם. אבל ברמה האסטרטגית החטאנו את המטרה. בשורה התחתונה, המטרה להבהיר ש'בעל הבית השתגע' לא השיגה את יעדה. אין ביטחון לציבור. אנחנו שבע שנים אחרי ההתנתקות ושלוש שנים אחרי עופרת יצוקה, והמטרה לא הושגה. העובדה היא שטילים נופלים בבאר שבע ובאשדוד. המטרה האסטרטגית של ההתנתקות לכאורה הייתה שאנחנו יוצאים מהשטח שלהם וכל אחד נמצא בשטח שלו, וברגע שצד אחד פוגע בשטח של הצד השני - יש לגיטימציה לצד הנפגע להגיב בעוצמה רבה. אבל מיד אחרי ההתנתקות לא הגבנו ולא יצרנו את המשוואה. להפך, הסיכון היום לאזרחי ישראל הוא גדול יותר. עובדה היא שחמאס מתעצם בעזה ומקבל כמויות נשק עצומות שמוברחות אליו, ומצד שני ההרתעה שלנו נפגעה בצורה קשה". . גיל: 52 . מצב משפחתי: נשוי פלוס ארבעה. עיסוק: נמצא בחופשת פרישה מהמשטרה. תפקידים קודמים: נספח משטרת ישראל בארה"ב, מפקד המחוז הדרומי במשטרה, ראש אגף המודיעין, מפקד מחוז מרכז, מפקד מרחב ירקון, מפקד היחידה המרכזית בירושלים, הקים את הגדעונים במשטרה ואת יחידת דובדבן בצה"ל. מעריב פורסם אמנם לפני כמה שבועות, אבל אקטואלי מתמיד ! |