לכבוד
ראשי הרשויות ביהודה ושומרון
חברי מזכירויות ומזכירי הישובים

שלום רב,

"האיחוד הלאומי" רואה כערך מרכזי את ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל, כפי שאמרו חז"ל "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" (תוספתא, ע"ז ה
"האיחוד הלאומי" יפעל לחיזוק הנגב, הגליל, יהודה ושומרון והגולן.

בשנים האחרונות החילו ממשלות השמאל השונות מדיניות מוכוונת של יבוש והקפאה בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון.
הקפאה זו באה לידי ביטוי בכל המישורים, הן באלו הכלכליים - במניעת תקציבים כללית, והן באלו הנוגעים למדיניות לנהלים ולחקיקה, כדוגמת עיכוב ומניעת הליכי תכנון, מניעת הפשרה של קרקעות לבניה ולפיתוח, הוצאת צווי אלוף מגבילים כלפי האוכלוסייה היהודית, אכיפת ייתר ונקיטת יחס מפלה בסכסוכים בין יהודים לערבים וכדו'.
עם הקמתה של ממשלה לאומית הנשענת על קואליציה ימנית יש לעגן בקווי היסוד על בסיסם תוקם הממשלה שינוי מדיניות מובהק בכל הנוגע להתיישבות. יש לעגן התחייבות למדיניות שונה בתכלית, מדיניות שיהיה בה כדי שינוי ממשי, כזו שתיתן מענה הולם לצרכי המתיישבים ותאפשר את המשך צמיחתה והתפתחותה של ההתיישבות.
מפלגת 'האיחוד הלאומי' מעלה על ראש שמחתה את פיתוחה של ההתיישבות בכל מרחבי הארץ, ובפרט ביהודה ושומרון.
'האיחוד הלאומי' היא מפלגת הימין היחידה בבחירות הנוכחיות שמתנגדת באופן מוחלט לנסיגות וויתורים מכל סוג שהם. כיום, אפילו הליכוד 'הימני' מדבר על 'גושי התיישבות' – מונח המקפל בתוכו נסיגה מלמעלה מ 60% משטחי יהודה ושומרון והקמת מדינה פלסטינאית, כך גם ליברמן שמדבר על חילופי שטחים, וש"ס שכבר הוכיחה את חוסר נאמנותה בימי אוסלו ובהמשך ישיבתה בממשלת אולמרט גם בימים  שזה דיבר על חלוקת ירושלים ונסיגה מרמת הגולן.
שמירה על ארץ ישראל, פיתוח ההתיישבות ומניעת נסיגות נוספות חלילה, כל אלו מחייבים 'איחוד לאומי' חזק בממשלה.
לפניכם עיקרי תוכנית עבודה של 'האיחוד הלאומי' בתחום פיתוחה וקידומה של ההתיישבות ביהודה ושומרון ובתחום הדאגה לתושביה החלוצים.

א. קידום תב"עות ביו"ש:
בשנים האחרונות הוקפאו בהוראת הדרג המדיני הליכי התכנון הנוגעים לישובים היהודים ביהודה ובשומרון.
כך, הופסקו הליכי סקרי מקרקעין, הופסקה כמעט כליל עבודתו של צוות קו כחול, נעצרו הדיונים בתוכניות מתאר חדשות ובשינוי תוכניות קיימות, הוקפא אישורן בידי שר הביטחון של תוכניות שכבר נסתיימו הדיונים לגביהן ופעמים שאף בוטלו למפרע תוכניות שכבר אושרו.
כל זאת בניגוד מוחלט לנעשה במגזר הפלסטינאי, בו קודמו ואושרו בסיטונאות עשרות תוכניות תוך הכשרה והלבנה רטרואקטיביים של אלפי מבנים לא חוקיים.
האיחוד הלאומי ידאג ל:
• התחייבות שר הביטחון לקדם הליכי תכנון, להביא באופן מידי לדיון ולאישור את כלל התוכניות שהונחו זה מכבר על שולחן הדיונים ולפשט את הליכי התכנון מכאן ולהבא (זאת כמובן בכפוף לדיני בתכנון והבניה החלים באזור).
• התחייבות לתגבר את פעילותו של צוות קו כחול במנה"ז כך שיוכל לתת מענה לצרכים בשטח.
• התחייבות לסיים את הליכי הסקר התלויים ועומדים ולהביא לחתימת שר הביטחון על הכרזות.

ב. הסדרת המאחזים:
מדינת ישראל הייתה שותפה מלאה לאורך השנים בבנייתם של הישובים המכונים שלא בצדק 'מאחזים' בתכנון במימון ובביצוע. מציאות זו בה משיגים ההליכים בשטח את הבירוקרטיה האין-סופית אינה ייחודית לתחומי יהודה ושומרון והיא נחלתה של ההתיישבות הכפרית בכל הארץ.
'המאחזים' הינם ישובים לכל דבר ועניין, וביחס לרובם המוחלט אין כל מניעה חוקית עניינית מלקדם ולסיים את הליכי התכנון וההסדרה. מניעת הסדרה עד כה נבעה משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים גרידא.
האיחוד הלאומי ידאג ל:
• קבלת החלטת ממשלה על ביטול אימוצו של דו"ח ששון בידי הממשלה.
• התחייבות להסדרה מידית של כלל המאחזים הממוקמים על קרקעות אשר אין לגביהן מניעה מהותית. זאת לרבות קידום ואישור הליכי תכנון מזורזים, הסדרת מעמד המקרקעין מקום בו הדבר נדרש, הכרה ברכישות שבוצעו כדין, ועוד.
• הפשרת תקציבי תשתיות בינוי ופיתוח, בשיטה של 'העדפה מתקנת' כלפי ישובים אלו, שפיתוחם עוכב במשך שנים.
• החלת הוראות מעבר שיאפשרו פיתוח ומתן מענה לצרכי האוכלוסייה והגידול במקביל לביצוע הליכי ההסדרה.

ג. תקציבי פיתוח:
ב 15 השנים האחרונות קוצצו בעקביות ובאופן דרסטי תקציבי הפיתוח ביהודה ובשומרון. בשנים האחרונות הגיעו הקיצוצים עד כדי הקפאה כמעט מוחלטת.
כך, נמנע מתן מענה מינימאלי לצרכי הגידול הטבעי באוכלוסיה, נמנע ביצועם של פרויקטים תחבורתיים ובטיחותיים, והוטל למעשה חנק כלכלי על ההתיישבות.
האיחוד הלאומי ידאג ל:
• העדפה מתקנת תקציבית ל'השגת' הפער שנפער עם השנים בתקציבי הפיתוח.
• הקצאת משאבים למטרה זו דרך משרדי השיכון, התחבורה והתשתיות הלאומיות.
• הקצאת משאבים לצורך הקמתם של מבני דת ומקוואות.
• הקצאת משאבים למבני חינוך וכך גם בכל משרדי הממשלה.

ד. מרכיבי ביטחון:
ההקפאה התקציבית של השנים האחרונות לא פסחה גם על מרכיבי הביטחון הנדרשים להגנה על שלומם וביטחונם של תושבי האזור בבתים בישובים ובצירים.
כך הופקר, פשוטו כמשמעו, ביטחון המתיישבים, ונמנעה נקיטתם של צעדי ביטחון מינימאליים נדרשים.
האיחוד הלאומי ידאג ל:
• הקצאה של המשאבים הנדרשים למרכיבי ביטחון ישוביים, לרבות שב"מ פיזי וטכנולוגי, פריצת דרכי ביטחון, תאורת גדר היקפית, מוקדי ביטחון, וכדו'.
• זירוז הליכי התכנון של מרכיבי הביטחון.

ה. פרויקט מבצר:
• חיזוק פרויקט "מבצר" להגנת הישובים ע"י הרחבתו לעוד ישובים וע"י תוספת תקציב.

ו. החזרת הגדרת אזורי יו"ש כאזורי עדיפות לאומית:
בעבר הוגדרו הישובים ביהודה ובשומרון כאזורי עדיפות לאומית א' בכל משרדי הממשלה. להגדרה זו משמעותיות כלכליות רבות שנועדו בכללן לסייע לתושבים המתגוררים במקום, לפצות ולגשר על הפערים הכלכליים הנגזרים מעצם המגורים באזורי ישוב מרוחקים ופריפריאליים.
בין ההקלות המוענקות למי שמתגורר באזורי עדיפות לאומית ניתן למנות הקלות במס, הנחות בגנים ובמעונות, עידוד עובדי הוראה וכדו'.
עם השנים ומסיבות פוליטיות מובהקות חל כרסום משמעותי בהגדרה זו בחלק ממשרדי הממשלה. כך, בוטלה ההנחה שניתנה במס הכנסה, בוטלו תמריצי משרד החינוך למורים תושבי האזור, בוטלו הנחות בגני הילדים, ועוד
האיחוד הלאומי ידאג ל:
• הגדרה מחודשת של הישובים ביהודה ובשומרון כאזורי עדיפות לאומית א' באופן גורף ובכל משרדי הממשלה.

ז. תיקוני חקיקה נדרשים:
הדין הנוהג בשטחי יו"ש הוא הדין הירדני שחל באזור ערב מלחמת ששת הימים (7 ביוני 1967), בצירוף תחיקת הביטחון של צה"ל מאז ועד עתה.
מבחינה משפטית, הגדירה מערכת המשפט בישראל את שטחי יו"ש לאחר מלחמת ששת הימים כ"שטחים בתפישה לוחמתית", ובהתאם לכך היא מחילה על האזור את עקרונות המשפט הבין-לאומי הפומבי, הקובעות בין השאר כי הריבון בשטח הוא המפקד הצבאי, ומשום כך שינויים בחקיקה אינם נעשים בכנסת אלא על ידי הצבא.
חוקים רבים שהיו נכונים לתקופה העותומאנית והירדנית זקוקים לרענון בתחיקת הביטחון כך שהמציאות המשפטית תותאם למצב הקיים ולצרכי האוכלוסייה היהודית.
יתרה מזו, בשנים האחרונות ועקב לחץ מאסיבי מצד ארגוני שמאל קיצוני וארגונים פרו-ערבים נחקקו צווי אלוף שונים שתכליתם הצרת צעדיה של ההתיישבות תוך מתן יחס חמור ומפלה לתושבי האזור הישראלים על אלו הפלסטינאים.
האיחוד הלאומי ידרוש ביצוע תיקונים בתחיקת הביטחון כדלקמן:

א. תיקוני חקיקה שתכליתם התאמת המצב המשפטי למציאות הקיימת:
• נכסי אויב – השבה מהאפוטרופוס לבעלים היהודי המקורי: ע"פ הדין הירדני החל באזור, עם כיבוש שטחי יהודה ושומרון ע"י הירדנים בשנת 1948 עברו קרקעות שהיו בבעלות יהודית (והוגדרו בשל כך נכסי אויב) לבעלות האפוטרופוס הכללי הירדני. עם שחרור האזור ב-67 עברה הבעלות בקרקעות אלו לאפוטרופוס הישראלי (הצבאי).
נראה כי הגיע הזמן להשיב קרקעות אלו לבעליהן היהודיים והדבר דורש תיקון חקיקה.
יצויין, כי עד כה ישנם שלושה פסקים של ועדת העררים הצבאית המצדדים בכך, האחרון וחיובי מאוד בכיוון זה ניתן לאחרונה בסוגיית החנויות בחברון.  כמו"כ יצויין כי בעבר דחה בג"ץ דרישה כזו משיקולים מדיניים (בג"צ קיבל את טענת המדינה לפיה הדבר עלול לפתוח פתח לזכות שיבה ערבית לשטחי מדינת ישראל).

• ייפוי כוח בלתי חוזר: הליך רכישת קרקע כרוך תמיד בחתימת המוכר על ייפוי כוח בלתי חוזר המאפשר את רישום הזכויות בקרקע על שם הקונה לכשזה ישלם את מלא התמורה.  בדין הירדני המקורי היה ייפוי הכוח תקף לשנה אחת בלבד, זאת בעוד בישראל הוא תקף לעד. בעבר הוארך כבר תוקפו ביו"ש מס' פעמים וכיום הוא עומד על 15 שנה.
ישנן כיום עסקאות רבות שנערכו לפני יותר מ 15 שנה וכיום לא ניתן לרושמם בפועל מאחר לא ניתן לעשות שימוש בייפוי הכוח.
יש לבצע שינוי חקיקה נוסף שישווה את הדין בעניין לזה החל בישראל (מאותו ההיגיון התקף בישראל), זאת ראשית מאחר והחוק הירדני כבר ממילא שונה (עברנו את משוכת איסור השינוי שבמשפט הבין-לאומי), ושנית, ולגופם של דברים, התמורה שולמה במלואה ואין כל היגיון במניעת הרישום רק בשל פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח (טענה הרלוונטית גם לאוכלוסייה הפלסטינאית כך שניתן לעבור גם משוכה זו של המשפט הבין לאומי).
• הרחבת סמכות וועדת עררים:  כיום ישנן החלטות מנהליות מסוימות עליהן לא ניתן לערער בהליך מסודר בפני ועדת ערערים (בעיות בתכנון ובניה וכדו'), ולמעשה אין כל ערכאת ערר אליה ניתן לערער על החלטות אלו. האפשרות היחידה העומדת בפני מי שנפגע מהחלטה שכזו היא לפנות לבג"צ, אפשרות רעה שכן בבג"צ אין הליך ברור אמיתי הכולל ראיות, עדויות ומסמכים.
יש להרחיב את סמכות ועדת הערערים לדון בעתירות מנהליות אלו. לחילופין, להסמיך את ביהמ"ש לעניינים מקומיים לדון בכך (עליו ניתן יהיה לערער לביהמ"ש המחוזי).
• מתן היתר עיסקה – תחימה בזמן והסדרת הליך ערעור: השלמת עסקת מקרקעין ביהודה ושומרון ורישומה דורשת קבלת היתר עיסקה מהמנה"ז.
כיום המנה"ז האזרחי אינו נדרש לתת את החלטתו בזמן קצוב וכתוצאה מכך ההליך נמשך חודשים ואף שנים. יש לחייב מתן תשובה תוך זמן קצוב מהגשת הבקשה, וכמו"כ לתת אפשרות ערעור מסודרת תוך זמן סביר (כיום על סירוב של סמי גבאי  ניתן לערער לועדת ערער, אולם מול סירוב רמ"א לא ניתן לערער אלא רק בבג"ץ, כתוצאה מכך מחתימים את רמ"א על הסירוב ומדלגים בכך על וועדת הערר).
נושא זה אינו כרוך בשינוי חקיקה אלא בהסדרת נהלי עבודה נקודתיים.

ב. ביטול חקיקה מפלה:
• ביטול ארבעה צווי אלוף שנכנסו לתוקפם בראשית שנת 2007:
בראשית שנת 2007 נכנסו לתקפם ארבעה צווי אלוף חדשים שנחקקו בעקבות לחץ פוליטי מאסיבי שתכליתם היא להצר את צעדיה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. צווים אלו מגבילים עד מאוד את האוכלוסייה היהודית ומפלים באופן בולט את המגזר היהודי על פני המגזר הפלסטינאי.
ארבעת הצווים הם:
1. צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה ושומרון)(מס' 1586) התשס"ז-2007: צו מפלה המעניק עדיפות אוטומאטית לערבי הטוען לזכות בקרקע על פני יהודי הטוען לכך ומעניק סמכויות נרחבות לרמ"א להורות על סילוק מנהלי של היהודי.
2. צו בדבר תכנו ערים כפרים ובניינים (תיקון מספר 18) (יהודה ושומרון) (מס' 1584) התשס"ז-2007, והתקנות שהותקנו על פיו: צו ותקנות שתכליתם הגבלת יכולת הבניה הישראלית באזור. הצו והתקנות קובעים סטנדרטים מחמירים מאלו הנוהגים ב'ישראל הקטנה' ומפלים בכך את ההתיישבות על פני שאר אזרחי ישראל.
3. צו בדבר תכנון ערים כפרים ובניינים (תיקון מספר 19)(יהודה ושומרון)(מס' 1585) התשס"ז-2007: צו הקובע הוראות פליליות ועונשיות חמורות על הפרת דיני התכנון והבניה – הוראות אלו חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות, הן אינן מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם הנורמות המקובלות במשפט הישראלי.
4. צו בדבר העברת טובין (תיקון מס' 3)(יהודה ושומרון) (מס' 1583) התשס"ז-2007, והתקנות שהותקנו על פיו: צו ותקנות הקובעים סנקציות פליליות ועונשיות חריפות על שינוע יבילים (קרוונים).

ח. סגירת צוות אכיפה מיוחד:
מזה כ 15 שנה פועל במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה צוות אכיפה מיוחד לאכיפת החוק על ישראלים בשטחים. צוות זה ידע גלגולים רבים בממשלות ישראל השונות וכיום הוא פועל במלא המרץ בריכוזו של עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים במשרד המשפטים.
בצוות חברים נציגי המשטרה הפרקליטות, צה"ל השב"כ ועוד, ובעצם קיומו יש משום אפליה חמורה. הצוות מתווה מדיניות חמורה של אכיפת ייתר כנגד התושבים היהודים והוא מונע ממניעים זרים ופוליטיים ומלחצים המפעלים מצד ארגוני השמאל הקיצוני והתקשורת.
'האיחוד הלאומי' ידרוש:
• פירוק מידי וסופי של הצוות וחזרה לפעילות אכיפה סטנדרטית במסגרות המקובלות בדין הישראלי ובמדינת ישראל.

ט. חידוש תפקידה של החטיבה להתיישבות:
בכל שנותיה של ההתיישבות הייתה החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית זרוע חשובה ומרכזית בפיתוחה (בדומה לתפקידה החשוב והמכריע של החטיבה להתיישבות בבניינה של ההתיישבות הכפרית והפריפריאלית מדינת ישראל כולה).
בשנים האחרונות, וכחלק ממדיניות הייבוש וההקפאה, קוצצו באופן דרסטי תקציביה של החטיבה וצומצמה עד מאוד פעילותה.
'האיחוד הלאומי' ידאג ל:
• חידוש פעילותה של החטיבה להתיישבות.
• הקצאת משאבים לפעילותה של החטיבה להתיישבות ביהודה ובשומרון.

חברים יקרים,
תוכנית זו היא בגדר מעט המחזיק את המרובה. יצאנו לדרך חדשה ואנו קוראים לכם להצטרף אלינו להמשך המסע הגדול שאנו באמצעיתו.
כפי שהיינו עד כה, אנו מתחייבים להמשיך ולהטות אוזן קשבת לצרכי ההתיישבות והמתיישבים ולהיות כתובת לכל דבר ועניין.
נשמח להערות והארות במייל: