פורום ארץ מולדת (עמוד 7)

התכוונתי כמה גבעות למה אתם נכנסים לפרטים הקטנים!!!!

לכל מי שבאמת אכפת לו מהארץ ישראל ורוצה לעשות מעבר לרק דיבורים:

מחנה קיץ במעוז אסתר לבנים מוזמנים!

תביאו חברים ולא לשכוח לתאם מראש!!!

 

זה שמור לי שזה של התנועה עצמה.. 

הכי בוגר שלך עד היום

בחיזוק יישוב הארץ ככה שאין לזה מדד

יותר זמן(נראלי), חוות גם משתלטות על הרבה יותר שטח(עם המרעה), וגם בימינו אין כמעט מצב שגבעות יהפכו ליישובים..

אבל מכיוון שאתה לא יודע את מטרתם של הגבעות אז אתה לא מבין את התועלת הענקית שיש בהם, תועלת שאין לה שום תחליף. הגבעות לא רק באות כדי לבנות ישובים יש להם מטרה הרבה יותר גדולה...

מעבר לזה שהגבעות הם הכלי מאבק בן היחידים שנשאר היום שלא מוכן להתפשר אלא הולך עם האמת עד הסוף גם כשקשה מאוד וביחוד שהם לא מרוויחים מזה שום דבר אישי, אלא זה גם גם בניין לעתיד שהוא יוביל את כיבוש ארץ ישראל השלמה! הוא ולא אחר..

שחובלים בהם...אם אתה עולה למקום קח אחריות...

גם בסרוגה ובאזור כוכש חברה נחבלים

א. זה לא כל שבוע 

ב. זה שכתוב בקול היהודי ופה  שיהודים "הותקפו" אתה יודע שלפעמים זה לא כל הסיפור....

ג. בהרבה גבעות היו סיפורים לא נעימים אפילו שהיה אנשים קבועים ..

ואולי זה היה מקרה של טעות בשיקול דעת ,וזה לא הסיפור המלא .......

לא קוראים לזה התנהלות של בריחות או משהו כזה קוראים לזה מקרים לא נעימים שקוראים כמעט בכל גבעה ... אולי פשוט מה שאתה מנוייעס זה רק על הדברים הלא נעימים .. ועוד לעזוב את הגבעה הזאת זה יהיה יותר חילול ה' כי עכשיו אין שם ערבים מסתובבים ובתקופות שלא היה שם גבעה היו זורקים משם כל הזמן אבנים על הציר ..

וחוץ מהפעם האחרונה ששרפו את המבנה 

הפעם הקודמת הייתה לפני כמה שנים 

אחרי שהערבים שם חטפו... ועלו 80 ערבים

ושרפו את הבית

נכרתו 150 עצי זית...

תגיד אתה עדיין מורחק?

 אור לציון, חלק ג' פרק כג, אות יב

נמצא ברמב"ם, הלכות תרומות פרק א הלכות א- י.

הלכה א

התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהו נוהגות אפילו בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לא"י ורוב ישראל הולכין ושבין שם והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לא"י.

הלכה ב

ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא או שופט מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו.

הלכה ג

הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כא"י לא הגיעו ומפני מה ירדו ממעלת א"י מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואחר כך כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא.

הלכה ד

סוריא יש דברים שהיא בהן כא"י ויש דברים שהיא בהן כח"ל והקונה בה קרקע כקונה בא"י לענין תרומות ומעשרות ושביעית והכל בסוריא מדברי סופרים.

הלכה ה

כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה כיון שגלו בטלו קדושתן שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא והניחו אותם המקומות שהחזיקו בהם עולי מצרים ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיו ולא פטרום מן התרומה והמעשרות כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות שלא החזיקו בהם עולי בבל והוא נמנה על אשקלון ופטרה מן המעשרות.

הלכה ו

נמצא כל העולם לענין מצות התלויות בארץ נחלקת לג' מחלוקות א"י וסוריא וח"ל וא"י נחלקת לשנים כל שהחזיקו עולי בבל חלק א' וכל שהחזיקו עולי מצרים בלבד חלק שני וח"ל נחלקת לשנים ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב המצות נוהגות בהם מד"ס ונביאים ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן.

הלכה ז

אי זו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים מרקם שהוא במזרח א"י עד הים הגדול מאשקלון שהיא לדרום א"י עד עכו שהיא בצפון היה מהלך מעכו לכזיב כל הארץ שעל ימינו שהוא מזרח הדרך הרי היא בחזקת ח"ל וטמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שאותו המקום מא"י וכל הארץ שעל שמאלו שהוא מערב הדרך הרי היא בחזקת א"י וטהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שיודע לך שאותו מקום ח"ל וכל ששופע ויורד מטורי אמנום ולפנים א"י מטורי אמנום ולחוץ ח"ל והנסים שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנום ועד נחל מצרים מן החוט ולפנים א"י מן החוט ולחוץ ח"ל וזו היא צורתה.

הלכה ח

מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד המזרח ומכזיב ולחוץ עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל מצרים לא החזיקו בו וכזיב עצמה לא החזיקו בה.

הלכה ט

אי זו היא סוריא מא"י ולמטה כנגד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל כגון דמשק ואחלב וחרן ומגבת וכיוצא בהן עד שנער וצהר הרי היא כסוריא אבל עכו חוצה לארץ כאשקלון והם תחומי א"י.

הלכה י

עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעוה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה כאילו לא נמכרה לעכו"ם מעולם ויש קנין לעכו"ם בסוריא להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שיתבאר.

מי שאומר שסיני לא. אז גם אילת לא. הגבול עובר ניראה לי בקו של מיצפה רמון, אולי קצת יותר צפונה לכיוון באר שבע

כך מתואר גבול דרום בתורה- והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה: ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה [והיו] תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה: ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה.

נחל מצרים הוא או ואדי אלעריש, או הזרוע המזרחית של הנילוס. אז צפון מזרח סיני בודאי חלק מגבולות עולי מצרים.

לעומת זאת, מהפסוק הזה נראה שגבולות עולי מצרים דרום צפוניים בהרבה לאילת.

לעומת זאת, בפרשת משפטים מופיעה בפירוש הבטחה עתידית- "ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר", שמסתבר שזה כולל את אילת, אבל לא כל השטח הזה נכבש והתקדש ע"י עולי מצרים.

לא שמעתי על דיעה שזו הזרוע המערבית. על פי דיעה כזו יצא, שהדלתא - ליבה של מצריים היא ארץ ישראל.

המקורות הקדומים שראיתי לא מפרטים איזו זרוע של של הנילוס מדובר, אבל מקורות מתקופתנו [למשל פניני הלכה ומאמרים שונים], כותבים שזו הזרוע המזרחית, הזרוע הפלוסית, שהייתה קיימת בעבר.

כמו שהיו צריכים לבחור את הדרור ולא את הדוכיפת

כל מי שנמצא קצת בשטח...