עם ישראל היה בארץ תקופה ארוכה.
לאחר מכן יצא בהדרגה לגלות.
כאשר התחילה ההתעוררות מחדש לעלייה לארץ, הארץ הייתה מיושבת באופן מאוד דליל בערבים, והיו בה גם מעט יהודים. השלטון בה, לא היה ערבי, אלא טורקי.
היהודים שהגיעו עד אותו שלב, לא כבשו אלא קנו שטחים ואדמות, ויישבו שטחים ריקים.
בתש"ח, היו בא"י המנדטורית, מיליון ומאה אלף ערבים, ושש מאות אלף יהודים. והשלטון היה בריטי.
מתוך אותם מיליון ערבים, חלק היו כאלה שהגיעו בעקבות פיתוח הארץ ע"י היהודים והבריטים, ובעקבות מדיניות בריטית.
האו"ם החליט על חלוקה של הארץ לשתי מדינות, ההנהגה הפוליטית של היהודים קיבלה את החלוקה הזו, ושל הערבים לא. הערבים הפסידו במלחמתם לחיסול המדינה היהודית, והפסידו חלק מהשטח שניתן להם ע"י האו"ם. והחלק האחר, עבר לשלטון ירדן ומצרים. מדינות ערב לא השלימו עם המדינה היהודית, ורצו לחסל אותה, הם נערכו למלחמה בשנת תשכז, ואז ישראל הקדימה אותם, וכבשה מאיתם איזורים גדולים.
אם אתה מעוניין במקור לגבי משהו מעובדות שהזכרתי, תציין לאיזה ואשתדל להביא.