יזכה לעלות איתי לצפון,
יאלה חבר'ה
לא להתבייש אני לא נושך.
ל המשוגע היחידייזכה לעלות איתי לצפון,
יאלה חבר'ה
לא להתבייש אני לא נושך.
ל המשוגע היחידיכתובת: גן אור 10
למרות שזה רכב גדול,
אני יכול לעשות עזרת נשים מאחורה עם וילון 😂
וזה קשה כשהשירים בפוול ווליום, מניסיון
אבל את צריכה יותר לשדר את זה בתגובות שלך,
אני הייתי ממליץ על הסמיילי הזה: 
קלאסי וחמוד, ויכול לשדר את כל מה שצריך 
הבוקר הייתי בגולן, טיילתי, ועכשיו אני חוזר מטיול בירושלים בקישלה
איפה היה יותר כיף?
חדמ"ש בגולן. בקישלה היה משעשע אבל קצר ומשעמם יותר
אתה מהטיילים המומחים בטח, אני הייתי תמיד במקומות עם מלא אנשים 🙄
(וכמובן עם חבר דוס פצץ שלא נכנס למים כשיש בת במאה מטר הקרובים למים בערך
)
פתית שלגלא נורא, תמיד יש את שנה הבאה 
אז חשבתי,
לה' ולרכב היו תוכניות אחרות 
אל תסעו ברכב אם הברקסים שלו לא עובדים (או קרובים לזה)
כולם שונים בדרכם שלהם,
בכל אחד יש משהו שאני מקנא בו
דברים מדהימים ומעלות טובות,
ויש כאלה שאני מסוגל לחשוב אפילו
שאם הייתי מתחלף איתם
היה לי חיים טובים ויפים.
אבל רק כשזה מגיע אליי
הכל נעלם,
היתרון נהפך לחיסרון
ביופי יש דופי
והמעלה נעלמת כלא היתה.
בהרגשה הפנימית
יש דברים חשובים
ויש כאלה שפחות,
אבל זה תמיד נראה
שאני קיבלתי את הקטנות,
את הדברים השולייים
ואת החוסר.
אבל זה לא נכון,
כי ברור שלכל אחד
יש את התיק שהוא קיבל משמים,
ואת כל המכלול שמיוחד בשבילו.
רק חבל,
שאני רק מאמין,
ולא מצליח להפנים 
כשאני רואה מישהוא פחות מוצלח ממני.
אני מרגיש כאילו אני סבבה,
כי יש יותר גרועים.

הכל בא להשפיע עליך.
צריך ללמוד לצאת מזה אדם טוב יותר
ל המשוגע היחידיאשריך
יש לך הרבה תכונות שיובילו אותך להיות אדם טוב ומצליח, מוערך בקהילה ובחברה, בן זוג אהוב ואבא משמעותי.
אם החיים שלך יהיו חיים טובים ויפים או רצף טרגי של כשלונות, זה תלוי בעיקר בך ובבחירות שלך.
השוואות לאחרים זה תמיד מפיל, אבל לומדים לחיות עם זה.
זה בסדר אם הלב מתכווץ לפעמים מקנאה או אכזבה, אבל מתרגלים להסתכל בחזרה על מה שיש ולהמשיך הלאה בשגרה פעילה.
ואם אין לך שגרה של פעילות משמעותית לך ולסביבה שלך, אז אולי זה המקור של הבעיה.
ל המשוגע היחידיאחרונהחלק מהעניין זה גם שהחיפוש תמיד מבליט את הדברים האלה, ואז זה יותר מורגש.
וגם זה שזה תלוי בי יכול לבאס, כי אני מסתכל על בחירות שלי ואומר, כנראה לא בחרתי טוב...
אבל בסוף, אני יודע שיש מסלול שבו אני יעבור, וכל השאר סתם מבלבל
אנימההחברה, הרוח, המגדר והאומנות.
מחקר איכותני, מחקר נרטיבי ותצפית משתתפת.
משהאיכותני זה לפעמים דרך לקבל חותמת לשטויות.
🫃🏻
אנימהוזאת על פי תצפית משתתפת?
..
אם בכוונה - מזל"ט!
אם בטעות - לננ"ח! (לא נורא נקנה חדש)
שבור לרסיסים
דמיורגוס אוהב אותך אח יקר
והלוחות
וזה ממכר
אז חשבתי שאם זה יישאר בארון
אני ימשיך
כנראה שבתום החופשה יהיו לך הרבה עיסוקים חשובים ו/או מעניינים - ובאופן טבעי שריפת הזמן ברשתות החברתיות תפחת מאוד
איזה יומיים של ריקבון בניתי ממלכה עשיתי פלישות קניתי בכסף דמויות פרימיום
😀
..
זה מטומטם, אי אפשר לראות אנשים מתים
אני אחכה יש לי אגוזים קלויים
והסברים שונים נמנעים מלאכול אגוזים או לשלב אגוזים במאכלים זבימים הנוראים
חודש טוב ומבורך
(עם הכולל\בלי הכולל) אבל בכל אופן ברור שיש בזה טעמים מהותיים יותר
אולי אגוז דומה לאגזוז שזה איכס
שתים עשרה שנים
חודשים של לימודים
שבועות של מבחנים
ימים של לימוד
שעות של תסכול
דקות של הצלחה
שניות של משמעות
ועכשיו הכל לפח, מה נשאר?🤦🤦🤦
ונשאר המון - לאו דווקא הידע הפורמלי, אלא הרבה כישורי חיים
אבל גם הרבה ידע כללי ואוריינות שכל בן תרבות
חייב שיהיו לו
מה שנשאר זה מה שתבחרי להישאר איתו,
מה ש@פ.א. אמר
ללמוד לעשות גם את מה שלא בא לך
לעבוד קשה
להסתדר מול סמכות, גם כשהיא טפשית להחריד
כישורים חברתיים
ללמוד איך ללמוד
לא יודעת אם באמת הפנמת את כל זה, אבל זה מיומנויות קריטיות מבית הספר לחיים האמיתיים בעבודה ומשפחה.
וגם כתיבה, קריאה, חשבון לקניות בסופר וכדומה זה מיומנויות שמן הסתם יועילו לך בהמשך החיים.
אבל זהו, זה מאחורייך. איזה כיף להיות אחרי
זה הזמן להגשים חלומות, לפתח תחביבים, ללמוד את מה שמעניין אותך, לפגוש אנשים.
להסתכל קדימה ולסלול את החיים שלך, לממש את היכולות והבחירה שלך כדי ליצור לעצמך את המציאות שאת רוצה לחיות בה.
זה אחריות אבל כיף שאין כמוהו
בתקופה ההיא הייתי מוציא כל שנה 'ספירת הגומר' מעוצבת ומושקעת. יותר זמן חיכיתי לחופש הגדול מאשר חוויתי אותו.
חבל שלא מקבלים כובעים מרובעים
היתה לו חכמת העמונים?
היתה לו חוכמת ההמונים - AI של העולם העתיק
או שיכורים קלות?
ולא המונית
לשון הרע או רק אבק לשון הרע?
ואם זה רק אבק, אז שתנקה אותו, או שהכושיה עשתה כבר את שלה?
"וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם..." (בראשית י"ט, ב').
נביא לך צורי ולוט.
יש לי טיפות עיניים
בח"ת
אפרו אמריקאית?
בסוף גנב לי את פרטי האשראי
אז אם יש לו חוכמה זה רק מאמא שלו.
וזהו, נגמרה כלכלת החימושים?
הוא דלאי לאמה?
אז רבקה היתה דלאית. למה?
שם נמצאות הלמות


כל מי שמתעסק בחומרה של מחשב מכיר אותם
אותו "שלמה שלמהּ שׂלמה שלמה?"
קפיץומה הקשר לאמיר מויאל? הסיפור הזה מן הסתם זקן ממנו בהרבה
קן, כן. קן, כן!
וגם: קלע כלא כלה קלה
בעלה של ברבי שאל את מויאל אם בית של ציפורים לעולם לא משקר.
אז הוא ענה לו: כן, קן. קן כן.
זה לא שרשי (שלמה) שילם על שמלה שלימה?
ש למה - מילת שאלה
מדוע
טוב. לא מראש המגדל. סיפור שנזכרתי בו היום כשביקרתי עם הילדים באנדרטת הנח"ל.
לפני כ-18 שנים עבדכם הנאמן היה עבד עברי. כלומר חייל מפקדה. בתור שכזה הביאו אותנו (ועוד כמה גופות נושמות שהתפקיד שלהן היה בגדול פשוט למלא נפח) על מנת לכבד את הטקס השנתי לאזכרת החללים של החטיבה. מכיוון שהביאו אותנו מוקדם מדי ועייף מדי, היה לי עוד שעה עד שהטקס יתחיל. חיפשתי מקום שקט לשבת בו ולא כל כך היה. בסוף מצאתי דלת חשוכה ומאחוריה מדרגות שמובילות למגדל ההנצחה שם. התיישבתי עליהן, פתחתי מחשב נייד. מצאתי שם WiFi שווה של 3Mbps ועשיתי משהו במחשב. אפילו לא זוכר מה.
פתיחת דלת דרמטית
מי בדלת? מפקד המחנה (דרגה מעל רס"ר, נגד שתפקידו לחולל משמעת). מוצא אותי שם. למזלי מדוגם. וצועק עליי לעוף משם תכף ומיד. עם אותו הנגד היה לי סיפור. הנ"ל שירת בתפקיד אחר ושם נעזר בי מקצועית. משנתנה רשות למשחית להשחית - היה יכול להשחית. אבל נזהר לא להשחית יותר מדי.
בכל זאת באתי להתקפל משם. הוא ביקש. שניה אחר כך מופיעה מאחוריו קצינת החינוך של החטיבה. למי יש מחשב נייד? היא שואלת. תוך שניה היא מזהה אותי ואת הרס"ר צועק עליי. הסתבר שהכוכבים הסתדרו לי.
או ליתר דיוק כוכב חמה.
לחברת ההגברה של הארוע התחמם כונן הדיסקים עד מוות, ולא היה להם איך לנגן מוסיקה בטקס. הסכמתי מיד אבל דרשתי שישאר בידיים שלי. אחר כבוד הוצאתי מחבורת החיילים והושבתי ליד הבחור של ההגברה. כל הטקס יכולתי להמשיך לשחק במחשב חופשי חוץ מזה שהיה צריך מדי פעם להחליף מוסיקה. ובסוף ההגברה הודה לי שהצלתי אותו.
ל המשוגע היחידירוצים משחק?
ימח שם עראפתתאכלי סביח
פעם החתן היה מגיע להתחתן ופתאום היו מקיפים אותו האחים שלה עם חרבות גדולות ומושחזות, לא כמו הצעצוע הקהה שהבחורה הזו מחזיקה.
ולא היה מלא סמארטפונים ופלאשים וחיוכים מסביב, אלא שומרי ראש דרוכים עם יד על המותן החגורה בחרב, וכולם מחכים לראות איך החתן יגיב, ואיך האחים של הכלה יגיבו
אבל פעם כדי להראות שצריך לכבד אותם ושהם חזקים ומגנים על המשפחה, כשהחתן היה מגיע בתהלוכה, היו חוסמים אותו האחים של הכלה, והוא היה צריך לשלם להם בשביל אחותם, יעני מוהר
יפה.ל המשוגע היחידיאבל אתה יכול לנחש שברור שהיו
איזה עדה זה בכלל?

איזה "עדה" זה?
ימח שם עראפתערבים, דרוזים, צ'רקסים...
ימח שם עראפתזה לא מהמשפחה שלנו אחי
שניצל זה דבר קדוש, אל תעיז ללגלג עליו
מעין עולם הזה
זה דודה מרים, זה דודה מרים 🐔
לאיודע, לא כתוב שמות על השקית🐂
הייתי אומר לך שאתה היחיד חושב אותם, אבל זה נראלי היה רק מדרבן אותך
ייתכן גם היחיד שחושב, מאחר ואין לי כל הוכחה לכך שאתם חושבים. ואני מפקפק באמינות שלכם
למרות שאתה לא קיים כנראה
ממתי ברית מילה בחתונה?
בהתחלה כתבת רק מנהג מגונה ורק בסוף משפט כתבת חתונה
ימח שם עראפתתתאסלמי
שעה וחצי של הליכה, מהסלון למטבח לחדרים ובחזרה.
בדרך הספקתי גם קצת תרגילים של חדר כושר וקצת יוגה. בלי לגעת בטלפון
אתה עושה יוגה? מגניב.
עשה טוב לגוף
תגגל קצת.
אני עושה את זה לרוב עם קבוצה.
נשמע ספורט משולב עם שלווה פנימית ושחרור הצפות, קאלסה.
בדיוק זה. שקט.
אחים שלי אוכלים לי את המוח
אבל המחשב יותר מזמין כרגע
אבל הוא מפעיל רק את המוח
צריך את כל הגוף.
מסתבר שנהיגה יכולה לשאוב מלא אנרגיה במצבים מסוימים, מלא.
הרבה אנרגיה של חשיבה. של להבין לאיפה ההוא נוסע ומה הסיכון הבא שיכול לקרות. אני לפעמים יוצא מנהיגה ממש ממש עייף.
אבל מלא מוקשים על הרצפה שצריך להתחשב בהם.
אפשר גם בערב
פתית שלגשכסף זה האידיאל הכי גדול של האנושות
תמצא את עצמך חוזר לבית עם 20 טון מטבוחה ושלל סלטים
אבל עכשיו לישון, צריך לקום מוקדם מחררר
לילט👋👋
לילט
היסטוריה ברחובות: היריבות מתאחדות
אני התרגשתי 🤦♂️