פורום שריטות ליליות (עמוד 115)

אני מתחילה לקנא

אני יודעת שזאת חסידות, אבל את/ה מתכוונ/ת שהאנשים בחסידות שומעים ישי ריבו? 

נחשו מה יש לו בתיק

אולי מכתב

אולי תמרור (?)

מה זה?! ג'ס החתול!

רק בגרסאות המאוחרות שלו שינו לו תשם לדר דוור.

בהתחלה הוא היה דני חותם לך בהן צדקי.

שיר של אביב גדג'. אחד האומנים היחידים שאני שומע לכתחילה, נקרא "בכל גן עדן יש נחש". אני לא בטוח שאני יודע למה אביב התכוון כשכתב. המשפט "בכל גן עדן יש נחש" מנסה להסיק כלל מסיפור בראשית ולהגיד שבכל דבר טוב ומושך מסתתר דבר אפל ומאכזב.

אבל להרגשתי ההשיר מתאר משהו אחר, דרמטי יותר, של חתירה בחושך. מרגיש לי ש"גיבור השיר" כלומר הנמען שאליו שר הזמר בגוף שני הוא אדם שה"מבוגרים" שיקרו לו, והגילוי שלו שיש משהו שבור בעולם ובחיים גרם לו להפוך להיות נוקשה יותר, סלחן ומאמין פחות. המשפט "גורשנו מזמן אבל חזרנו אל הגן" ממש מתאר מרידה במנח הקשה מדי הזה וניסיון להגיע לשמחה בעולם השבור חרף הנסיבות

🤷‍♂️🤷‍♂️🤷‍♂️

מצטער לגבי שלושת השבועות. ממה שידוע לי מותר לשמוע שירים לא שמחים בשלושת השבועות אז כל אחד ינהג כמנהגו

אתה מוכשר ממש!! 🙊

ממש ממש.

הרעיון של השיר יפה, אבל לדעתי לא שווה לוותר על הגן עדן בגלל הנחש. אז בסדר, דברים תא תמיד ורודים כמו שחשבנו, אבל יש לנו בחירה במה להתמקד. זה לא חייב להיות או הכל או כלום (: 

אני ממש בתחילת דרכי בפסנתר, מכוון רחוק בעז"ה.

מסכים לגמרי שצריך להתמקד בחיובי, ויחד עם זאת זה מרגיש אחרת כשמרגישים ופוגשים ונפגעים ומתמודדים מול הצד המנוול והקשה שבחיים. כשמתפקחים מהאמון הנאיבי וכו'...

שיר חזק. אני לרוב לא מסכים איתו אבל לפעמים הוא מבטא כזו חריפות שאני מתמסר לגמרי

המשפט הנוכחי הוא כותרת ספרו של ניטשה. משפט מרמור כשלא מצליח להיחלץ מהקטנות

כי בד"כ אנשים אומרים "תרמודינמיקה" וחושבים שזו תשובה, ואפילו לא יודעים להגיד שהם מתכוונים לחוק הראשון

סתם מילת קסם שאנשים זורקים בלי קשר לכלום

אין לי כוח לאנשים.

אבל לא, אנשים ממש ממש אוהבים את החוק הראשון

אבל אם יש מהווה ומקיים מחוץ למערכת הסגורה מובן איך נמנעת האנטרופיה. נראה לי שזה הארגומנט

לאן האנרגיה אמורה להתפזר?

ומי אמר שהאנטרופיה נמנעת? זה פשוט לוקח זמן. והרבה ממנו

שימור אנרגיה!

ש-י-מ-ו-ר א-נ-ר-ג-י-ה

זה אפילו לא החוק הראשון!

זה אחד הדברים הכי מצחיקים ששמעתי.

החוק אומר שלעולם על כל מעשה מביך יש סך בושה קבוע שאמור להיות מורגש. אם אדם מודע עושה מעשה מביך הוא חוטף בושה בשיעור שווה ערך. אבל אם אדם לא מודע עושה מעשה מביך הוא לא יחוש בושה ולכן אנשים סביבו יאנקו תחת משקולות הקרינג'

(אני צריכה להסביר את זה לאח שלי

מצד שני להכניס אותו למשוואות שימור של כזה דבר, אני די משוכנעת שזה מסתיים במשהו או מישהו שמתפוצץ בסוף)

להשקיע? פחות מדבר אלי .. ובכלל, אין לי כוונה להתחזות אליה באופן מוחלט ככה שהחתימה לא משנה לי. 

שנפס בעצ יצ בצאלפפטא כלאפב?😅

והיה לי בראש משהו לא ברור על אנטרופיה, ועל דברים אחרים

זה נשמע כאילו ישנתי, אבל רק חצי

אולי שלושה שבועות אחרי הפעם הזו, היא שאלה אותי משהו, והייתה כזה "רק תזכירי לי מה השם? ${שם_משפחה} אני זוכרת, אבל מה השם שלך?"

מי שמכיר, מבין שזה לא טריוויאלי

(אבל אהבתי אותה על הפעם הראשונה, כי היא הקפידה לשאול על כל שם אם זה במלעיל או מלרע)

למה אני כאן?

למה אני לא ישנה?

ולמה אני כותבת לכם על דברים מלפני עשור?

במהלך היום אנחנו עסוקים בעשרות משימות קטנות —

הן גוזלות משאבים מנטליים (עיבוד, זיכרון, ניהול רגשי).

בלילה, כשאין יותר “מטלות” — המוח פנוי לעסוק בריכוז עמוק

גם הסביבה הפיזית רגועה יותר — פחות תנועה, רעש או דרישות מאנשים אחרים

עכשיו אתה מבין למה לעבוד ב1 בלילה ולא עכשיו?

תכלס אני צריך לספור דבר כזה גם לא בלילה

אני רק עכשיו סיימתי להתארגן לשינה🙈

ימים עמוסים…

חשבתי על המסכת

מה לגבי יחס קוטר להיקף, המצאה או גילוי?

שבני האדם המציאו את התיאור שלו, בטבע אין מעגל מושלם וגם לא אפשרות למדוד בצורה מושלמת. גם פאי זה לא משהו שקיים בפני עצמו.

נניח שהמתמטיקה היא המצאה של שפה ומערכת מושגים מוסכמים שבין היתר מתארים כל מיני תופעות שאפשר לראות אותם או לדמיין אותם במציאות. אז אחרי שהגדרנו מעגל, פאי ויחס, לכאורה אנחנו חייבים להגיד שהיחס בין הרדיוס להיקף המעגל הוא פאי ואי אפשר להמציא יחס אחר.

אז נכון שאנחנו חייבים להסיק את זה, אבל עדיין קשה לי לחשוב על זה כגילוי של אמת מוחלטת שקיימת במציאות עצמה. זה פשוט נובע מתוך כללי המשחק שסיכמנו עליהם שהם השפה שלנו.

הייתי אומרת שהיחס בין הרדיוס להיקף הוא לא המצאה כי זה לא שהייתה לנו אפשרות להמציא מה שרצינו, אבל עדיין היחס הזה קיים רק בשפה ובמערכת שהמצאנו. ולכן באופן כללי נראה לי שהמתמטיקה היא כן המצאה אנושית, אבל אני מניחה שיש דרכים אחרות להסביר את היחס הזה אולי בצורה יותר משכנעת.

זה כמו להגיע למסקנה שמנח מסויים בשחמט יוביל לסיום המשחק בתיקו. במובן מסויים זה באמת גילוי ולא המצאה, כי אי אפשר להמציא שכל מנח מוביל לתיקו. אבל אין כאן גילוי של אמת אובייקטיבית שקיימת במציאות מעבר לחוקי המשחק שיצרנו. יש כאן חוקי משחק מוסכמים שבני אדם יצרו, ומתוך ההבנה של החוקים מסיקים שהמנח המסויים מוביל לתיקון. אבל הרעיון של משחק השחמט על חוקיו וכלליו הוא המצאה אנושית.

אני חושבת שאפשר להסתכל על מתמטיקה באותו אופן. אנחנו המצאנו את המספרים (אולי חוץ מהמספרים הטבעיים), המעגל, היחס, המספר פאי כמושגים בשפה האנושית שלנו, ואנחנו משתמשים בזה לתאר כל מיני תופעות מהמציאות או מהדמיון. הקיום של כל המושגים האלה וגם של הלוגיקה וחוקי ההיסק, הוא רק בשפה שאנחנו פיתחנו, ולכן קשה להגיד שאנחנו מגלים אמת אובייקטיבית של המציאות במסגרת המשחק שהמצאנו.

בקשר לתגובה הקודמת, לפי הגישה הזאת אנחנו לא ממציאים כלים כדי להתמודד עם המתמטיקה, אלא אנחנו ממציאים את המושגים, הבעיות, הלוגיקה וחוקי ההיקש והפתרונות.

אני לא מעריצה שלו או משהו, אבל חשבתי שכולם מכירים 

המוצ"ש יותר.

תהיתי אם חוקי לפתוח שרשור: "יש אנשים שצריכים לקבל מכות".

או כמו בשעשועון אחד שראיתי "אנשים שאפשר לוותר עליהם"

וכל זה אמר פעם אדיר זיק, 'אני עשיתי סוסורוסו קוקורוסו לוונטלה פנטבלה שמצ'י רצי' קורורצ'י מיליגרם נגד קאש הממשלה אריק שרון'

מעניין אם יש את ההקלטה.

ישנתי הרבה