שיר של אביב גדג'. אחד האומנים היחידים שאני שומע לכתחילה, נקרא "בכל גן עדן יש נחש". אני לא בטוח שאני יודע למה אביב התכוון כשכתב. המשפט "בכל גן עדן יש נחש" מנסה להסיק כלל מסיפור בראשית ולהגיד שבכל דבר טוב ומושך מסתתר דבר אפל ומאכזב.

אבל להרגשתי ההשיר מתאר משהו אחר, דרמטי יותר, של חתירה בחושך. מרגיש לי ש"גיבור השיר" כלומר הנמען שאליו שר הזמר בגוף שני הוא אדם שה"מבוגרים" שיקרו לו, והגילוי שלו שיש משהו שבור בעולם ובחיים גרם לו להפוך להיות נוקשה יותר, סלחן ומאמין פחות. המשפט "גורשנו מזמן אבל חזרנו אל הגן" ממש מתאר מרידה במנח הקשה מדי הזה וניסיון להגיע לשמחה בעולם השבור חרף הנסיבות

🤷‍♂️🤷‍♂️🤷‍♂️

מצטער לגבי שלושת השבועות. ממה שידוע לי מותר לשמוע שירים לא שמחים בשלושת השבועות אז כל אחד ינהג כמנהגו

אתה מוכשר ממש!! 🙊

ממש ממש.

הרעיון של השיר יפה, אבל לדעתי לא שווה לוותר על הגן עדן בגלל הנחש. אז בסדר, דברים תא תמיד ורודים כמו שחשבנו, אבל יש לנו בחירה במה להתמקד. זה לא חייב להיות או הכל או כלום (: 

אני ממש בתחילת דרכי בפסנתר, מכוון רחוק בעז"ה.

מסכים לגמרי שצריך להתמקד בחיובי, ויחד עם זאת זה מרגיש אחרת כשמרגישים ופוגשים ונפגעים ומתמודדים מול הצד המנוול והקשה שבחיים. כשמתפקחים מהאמון הנאיבי וכו'...

שיר חזק. אני לרוב לא מסכים איתו אבל לפעמים הוא מבטא כזו חריפות שאני מתמסר לגמרי

המשפט הנוכחי הוא כותרת ספרו של ניטשה. משפט מרמור כשלא מצליח להיחלץ מהקטנות

בקטע טוב בטח

אמרתי תודה אולוקים

אם הוא זז אתה כבר לא מזהה?

אפילו שכתוב: אריק איינשטיין ?

הם די מובלים לטלפון,

אני בעצמי משתדל לבחור אחרת,

אבל זה נראה שהעולם צועד פה בעל כורחו למציאות אחרת.

מעניין באמת מה יהיה בסוף תוצאות הניסוי הגלובלי שאנחנו חיים בו.

פשוט אחד רגיל. אבל בחודשים האחרונים אני כמעט תמיד עם הרגיל. לפני זה זה היה אחרת

אני עם נוקיה,

רק בבית לאחרונה אני נמצא הרבה במחשב...

את השיר של פרימט הפרימת עכשיו ונראה לי שששיר כזה ישמיעו לי אם אהיה נידון בגיהנום. ואז נזכרתי שספירת העומר ואני לא אמור לשמוע את זה בכלל

@צדיק יסוד עלום 

הרב הנזיר שם שם.

סתם בצחוק

ואגנר היה מאוד מוכשר ויצירתי מוזיקלית. זה חפירה...

יש סצנה מטורפת ב"אפוקליפסה עכשיו" שההליקופטרים האמריקאיים מפעילים את flight of the valkyries מעל הכפר הויאטנמי כי המפקד קילגור (שזה שם פארודי - קיל = רצח; גור = שפיכות דמים פראית) טוען שהויאטנמים מתיםם מפחד כשהם מנגנים את זה

של רצח.

ומדהים שכל מוזיקת מלחמה ומתח בסרטים היום מבוססת על סגנון כזה

שאלתי גם אני את הג'ימיני והוא הסביר על זה שזה קשור לחוויה הומוריסטית, 

ולכן המילה קוף מקוצרת למשהו שדומה לקופיף.

קיפופים – ויקיפדיה

אלא ההשפעה על המוח

בעיקר על ילדים שעם סמארטפונים מגיל צעיר.

הורס את הקשב, יכולות חשיבה, מיומנויות לאינטרקציה אנושית, מאמץ ועוד.

או... שעכשיו שקט (טכנית), ואפשרי (טכנית) לתפוס מרחק ולהתאושש?

האמת היא התוכן, והרגישות היא הכלי. אפשר לומר כמעט הכל, השאלה היא באיזו נימה ובאיזה הקשר הדברים נאמרים.

אם המטרה היא בנייה, הרגישות תגיע באופן טבעי כי אנחנו נחפש את הדרך שבה הצד השני יוכל באמת לשמוע אותנו.

האמת לא חייבת להיאמר בכל רגע נתון. רגישות היא היכולת להבין מתי הקרקע בשלה לשמוע את האמת.

נאמר ש"אמת ושלום אהבו".

האיזון הוא לא לוותר על אף אחד מהם, אלא להבין שהאמת הכי עמוקה היא שאנחנו בני אדם, ולכן הרגישות היא חלק מהאמת. להתעלם מהרגשות של הצד השני זה פשוט לא להיות "אמיתי" לגבי המציאות האנושית המורכבת.

אם נדבר על "רגישות" במובן "אבחנה דקה", היא דווקא הולכת עם האמת יד ביד.

כששמנו את המובן הזה בצד,

ההבחנה הנצרכת היא בין מישור הכרת המציאות (כפי שהיא ככל הניתן) ובין הבחירה איך לנהוג בכל רגע (שמושפעת ישירות מהנ"ל, כמובן - אבל לא תמיד "ראש בקיר").

שים לב: הבחירה מה לומר, ובאיזה זמן, היא כבר בחירה במישור ההתנהגות.

מנסים לפעול את הטוב ביותר - ופעמים רבות אין פירוש הדבר לפרט בפה את כל מה שעובר לך בראש.

מבחינת הכרת המציאות, מצידך, חפש את האמת ככל שתוכל - זה נהדר.

מתוך הערכה אליה, אני בטוח שגם תחפש את הדרכים להנכיח אותה בסביבתך, ותשתדל לעשות זאת בחכמה.

אני מקווה שתחושת הסתירה מתיישבת אצלך במידת־מה.

וואו אם זה בזבוז זמן שלך...

בואו נסכים שאם אני כותבת כאן - שריטות ליליות

חיכיתי לפיצ'ר הזה של תמונות באמת המון זמן

המרצה מודיע שהוא מאשר לכווולם לגשת למועד מילואים
 

בא לי לנסות את זה גם על המבחנים הבאים (לא יקרה בחיים)

הם מודעים לזה שאתה רוצה למסור אותם?

כמה אתה משלם?

אזני יהושע זה רק בירושלים בטו אדר

@אני)))) 

@אנימה 

@ל המשוגע היחידי 

@תמימלה..? 

באבולוציה שחוזרים להיות קופיפים

אלא אם כן הן ג'ינג'יות גם