שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 11:19

 


טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507
 

/Forum/Forum.aspx/t772343#8426847

 

שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1430885#15654667

שרשור אירוח עם מרים קלין 

 

 

 

שרשור הטיפים הגדול להריון

 

מה עזר לכן להתמודד עם הצירים

 

סיפורי לידה

 

משכב לידה

 

פינות הנקה בכל הארץ
 

אירוח עם יועצת שינה וגמילה
 

עוד אירוח בנושא גמילה

 

אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת
 

הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות

 

שבועות וחודשים בהריון

 

שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון

 

זכויות עובדת בהריון

 

מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 

 

טיפים לקיסרי
 

תיק לידה
 

אני עוד לא בהריון, להילחץ?

 

למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??

 

ביות מלא או לא?

 

מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?

 

טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים

 

גלולות למניעת הריון

 

טיפים לאמא המלווה בחדר לידה

 

מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?

 

הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב

 

טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 

טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה

 

שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ

 

אירוח עם מיכל צור יועצת שינה

 

שרשור טיפים להנקה הגדול

 

שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה

 

סיפור לידה עם טיפים חשובים


 


https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשהפרח


 

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

למה זה לגיטימי שהקאתי כריות עם חלב😢 ואבטיחים. אוףפומלה

כל פעם מגלה משהו חדש 

בחילות...

וואו. אני לא בהריון ועבר הרבה זמן מההקאות האחרונותהתייעצות הריוןאחרונה
שלי, אבל ממש זוכרת את עצמי מקיאה אבטיח וברנפלקס עם חלב.. איזה פלשבק עם טעם..
מה אתם הייתם עושים?שוב אני2

הגעתם למסעדה שבחצי שנה האחרונה אכלתם בה כמה פעמים והיתה לכם הנחה של 20% דרך גוף מסוים.

מגיעים לתשלום ומגלים שהמסעדה החליטה להתנתק מאותו גוף ואין שום הנחה.

נותנים טיפ?

אני לא נותנת טיפ מעיקרוןהבוקר יעלה
אבל אם את נותנת ומאמינה בכך, מה זה קשור להנחה? 
בקטע שזה עלה הרבה יותר ממה שציפינו מלכתחילהשוב אני2
אבל אלו שני דברים שוניםהבוקר יעלהאחרונה

לכתחילה אציע לך לא לסמוך על הנחה אף פעם, תמיד נחמד לקבל אבל תתייחסי למחיר הראשוני כמחיר הסופי.

זה מבאס לשלם יותר ממה שתכננת, אבל אין לזה קשר לטיפ.

שוב אומרת, אני לא נותנת. מבחינתי נותני שירות עושים את עבודתם וצריכים לסמוך על המשכורת שלהם ולא על חסדים של אחרים, בדיוק כמו שאני לא מקבלת טיפ.

בקיצור, אם את מביאה בדרכ וחושבת שזה מגיע למלצרים, לא הייתי מחסירה בגלל שלא קיבלת הנחה, לא קשור אליהם. 

לא הבנתי מה הקשר...?מדברה כעדן.
אני נותנת טיפ כי ככה החלטתי.. אבל זה לא קשור להנחה שקיבלתי /לא קיבלתי (גם לי יש דרך אשמורת) 
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה

למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.

לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין

פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד. 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

הנקה נקיהניקזמני

היי
מחפשת נשים שהצליחו להניק "נקי" אחרי שלא הצליחו בעבר
כאלה שזה לא פשוט בא להן ככה (למי שזה כך- תודו לה' כל יום על המתנה הנפלאה הזאת) אלא חוו הנקות עם מחזור והצליחו להתגבר על זה אח"כ 
וגם טיפים למי שיש לה איך לשמור על הנקה נקייה וטובה לאורך זמן 
(אני עם ילד שישי ב"ה, בכולם נאבקתי עם ההנקה וקיבלתי מחזור בין 3-4 חודשים אחרי לידה והחזקתי מעמד בשיניים 6-7 חודשים של הנקה סה"כ)

להבנתיאיזמרגד1

אלו דברים שהם בסוף גנטיקה, ולא בטוח שמשהו יוכל לעזור. יש דברים שכן יכולים להשפיע- להניק הרבה, שינה משותפת, בלי מוצץ, בלי להכניס למסגרת

אבל אלו דברים קשוחים ממש שלא בטוח ששווים את זה...

אצלי בלידות מתקדמותפרח חדש

הייתי מניקה יותר לפי צורך

ופחות נאבקת בהנקות לילה

לא מסתכלת בשעון

כמו אצל הגדולים שלימדו אותי 3 שעות וכו וכו וניסיתי לרווח יותר בלילות (טעויות של טירונים..)

והמחזור חזר אחרי 6-7 חודשים

לעומת אחרי חודשיים אצל הגדולים 

תודה לעונותניקזמני

מנסה כמה שיותר להניק לפי הצורך

אני בהנקות מלאות נון סטופממתקית

גם בלילה
קיבלתי מחזור אחרי 4-5 חודשים מהלידה.
אצל האחרונים שלי, קיבלתי מחזור בערך שנה לאחר לידה
אין לי מושג למה ולמה זה קשור

אני לא עונה להגדרות שלךהשם שלי

הנקתי לטווחים ארוכים והלך לי בקלות.


כן היו הבדלים בזמן חזרת המחזור בין הפעמים השונות (בין חצי שנה לשנה ותשע).

זה בעיקר היה מושפע מהנקה בלילה, ובכללי התארך מילד לילד.


הרבה פעמים זה קשור לגנטיקה, ואין כל כך מה לעשות עם זה.

מה שיכול לעזור זה הנקות תכופות, בעיקר בלילה, שינה משותפת והנקה תוך כדי,

לאכול, לשתות ולישון טוב יכול להשפיע על כמות החלב.

מזדההראש111

אצלי המחזור חזר חודשיים אחרי לידה דווקא בלידה שהנקתי בלעדית לגמרי, כולל לילות כמובן, בלי מוצץ בכלל.

המשכתי להניק אחר כך לתקופה מאד ממושכת עם מחזור

סליחה לא הבנתי מה משפיע המחזוראור10
עבר עריכה על ידי אור10 בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 6:08

בכולם הנקתי מלא

בכולם חזר מהר המחזור והמשכתי להניק

בלי מטרנה, כולל לילה. מה קשור המחזור למשוואה ? אני באמת שואלת להבין. בכולם הארכתי חופשת לידה.

בשניים הראשונים היו לי פצעים כל הזמן ודלקות חוזרת, אחד מהם נשברתי בגיל חצי שנה מהסבל. בשלישי נפלתי על יועצת הנקה מהממממממת שהצילה לי את ההנקות לכל הבאים אחכ. (אביבה מתקוע. אגב)

הפעם משום מה עוד לא קיבלתי כבר חצי שנה )או שאולי כן פעם אחת חודשיים אחרי הלידה כבר ממש לא בטוחה) , אולי כי אני כבר בת 40. לא ידעתי שיש כזה דבר שלא מקבלים מחזור בהנקה! ואני כל הזמן בהיכון שיגיע. ובאיזה אולטראסאונד שנאלצתי לעשות בערך חודש אחרי הלידה היא עושה לי וואי את מאלה שחוזרות מהר לפעילות. לא ידעתי שיש כאלו שלא. חחח

אולי הפעם פחות ניסיתי לרווח 3 שעות. אלא שעתיים מהרגע שהתחיל. אבל גם זה כבר לא בחודשיים האחרונים הוא מעצמו פחות דורש וכבר אוכל רסק וכו. ועדין לא קיבלתי. והוא לא הראשון שנשאר לישון איתי במיטה וכאמור בקודמים כבר חזר לי המחזור. ככה שלא רואה הסבר למחזור מהסיבות האלו. 

 

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלהאפונה

בכל אופן אצלי הלך והתארך:

אצל הבכור קיבלתי וסת 4 חודשים אחרי הלידה,

אצל החמישית שנה ורבע.

את כולם הינקתי שנתיים ומעלה..

הרבה דברים השתנו:

הנקות לילה

לינה משותפת

אין מוצץ

הכנסתי למסגרת בגילים מאוחרים יותר


אני רואה שיש לי סיפור אחר ממה שכתבו כאן אז מוסיפהעוד הפעם כאן

אני את כולם הנקתי הנקות מלאות בלי שום תוספים עד גיל שמונה חודשים.

לינה משותפת

בלי להתחשב בשלוש שעות הפסקה בין הנקה להנקה הנקות ארוכוווות - בין ארבעים דקות לשעה וחצי.

איתי בבית עד גיל שנה לפחות.


אחרי לידה ראשונה חזר לי המחזור חודש וקצת אחרי לידה בבדיקה של שש שבועןת אחרי שאלתי את הרופאה והיא ראתה באוטרסאונד שהיה ביוץ ומאז תקתק המחזור


אצל השתיים הבאים חזר רק שהם התחילו לבסס מוצקים בסביבות גיל תשעה חודשים

נראה לי מושפע מאוד מהנקות לילה ומוצץשיפור

אני מעדיפה לישון כמה שאפשרי בלילה ולקבל מחזור...

האמת ההנקות הכי נקיות שלי היו עם גלולות דיאמיליה- אולי שווה לך לנסות אם מאוד חשוב לך להיות בלי מחזור.

ורק מעלה שהנקה עם מחזור, לאו דווקא אומרת שההנקה לא יכולה להיות לטווח ארוך... בלידה האחרונה קיבלתי מחזור ב4 חודשים והנקתי עד גיל שנתיים וחצי.

מהנסיון שליניקזמני

בחודשיים שלוש שלא היה לי מחזור ההנקה היתה הרבה יותר טובה, התינוק עלה במשקל והיה רגוע יותר ברגע שקיבלתי מחזור העסק התחיל להידרדר

אני גם רואה אצל אחיות שלי, כולם מניקות נקי ולכולם התינוקות עולים יפה במשקל (ממש שמנים!) אחות אחת ב-2 הראשונים קיבלה מחזור מהר וההנקה היתה קשה ובשלישית 11 חודשים הנקה נקיה קלה ומוצלחת

לפי ההגיון הורמונים של ביוץ לא הולכים ביחד עם הנקה, כנראה שיש לזה השפעה..

יש נקודה שולית שחוסר מחזור זה סוג של מוטיבציה להמשיך אפילו אם יש קשיים

שאלתי כי אני מנסה לבסס הנקה טובה ונקיה יותר הפעם (פעם שישית אולי יקרה לי נס) 

הוא ישן איתי במיטה, מניקה לפי מתי שרוצה, ואנסה לחזור מאוחר יותר לעבודה...

כל טיפ יעזור!

 

ההורמון של ההנקההלידה שליאחרונה
פרולקטין שמופרש  בעיקר בלילה ובזמן ההנקה, מדכא את הציר ההורמונלי שאחראי על הביוץ, ולכן אצל נשים רבות הוא מעכב את חזרת הפוריות והמחזור. לכן בדרך כלל לא המחזור עצמו או הביוץ בהכרח הם אלה זה שמשפיע על ההנקה, אלא השינויים ההורמונליים שאפשרו את חזרת המחזור. כל גוף מגיב אחרת, והאיזון ההורמונלי משתנה בין נשים ובין לידות שונות אצל אותה אישה. ממליצה מאוד להתייעץ עם יועצת הנקה או רופאת הנקה כדי למצוא דרכים להמשיך להניק בצורה נעימה ונוחה גם לאחר חזרת המחזור. זה כנראה יהיה יעיל יותר מאשר לנסות לדחות את הגעת המחזור... בהצלחה ענקית!
אני לא בטוחה שיש קשר בין הנקה מלאה לאין מחזורגבעול ורוד
לא יודעת אם זה דבר שיש איך להשפיע עליו...
רבון עולםנפש חיה.

תעזור לנו להתפלל אליך תמיד

ולזכור שאתה אחד יחיד ומיוחד.

אמן. 

אמןןןןממתקית
אמןגבעול ורוד
 חזקת
ממש. את כזו מדוייקתאוהבת את השבתאחרונה
הבדלים בין הריונות בשלב הגילויאמונה הודיה
האם אחרי כמה הריונות עם תסמינים התחלתיים היה לכם הריון שהתחיל בלי תסמינים בכלל? או בלי הקאות אחרי הריון עם הקאות? 
כל הריון אצלי תופעות שונות לחלוטיןמולהבולה
וזה הבדלים גדולים?אמונה הודיה
מקפיצה לעוד תגובות 🙏
אצלי כןילדה של אבא

הפער בין ההריון הראשון לשני היה גדול.

בראשון הרגשתי שהגוף לא ידע איך להתמודד וממש סבלתי, היה לי חום גבוה מאוד איזה שבוע.. וכו

בשני היה יותר רגוע, עדיין הייתי במיטה כמה ימים אבל חום פחות

חום בגלל הריון? אולי סתם וירוס?באתי מפעם
בגלל ההריון..ילדה של אבאאחרונה
הרופא נשים אז אמר שזה תקין והגיוני אבל כדאי להוריד אותו (עם אקמול) כדי שהעובר לא 'יתבשל'🫢
בהריון הראשון הקאתימתיכון ועד מעון
זה קרה לי אחרי זה רק בהריון השמיני שהקאתי מלא
כןעם ישראל חי🇮🇱

היה לי הריון אחד שלא היה לי שום דבר

ורק האיחור הצביע לי לעשות בדיקה

אני הקאתי בכולםהשם גדולל
הייתי סמרטוט מהלך חוץ מאחד שהיה לי רק בחילות ללא הקאות
בטח!!!ממתקית

אחרי הריונות עם הקאות סבירות ובחילות היה לי הריון בלי אף תסמין, לא חולשה, לא עייפות, לא הקאות, לא רגישות ולא בחילות.
ואז הריונות עם היפרמאזיס קשה.
היה לי מהכל...חחח

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

חוזרת שוב (אם מישהי זוכרת אותי...) על לידה קיסריתהגברת מהירח

מישהי ילדה לאחרונה בהדסה עין כרם או שערי צדק בלידה קיסרית מתוכננת?

לפי האינטרנט, שערי צדק התחילו לאחרונה "קיסרי ידידותי" - עם מסך שקוף שהיולדת רואה דרכו את הלידה ואפשרות למגע עור לעור והנקה מיד אחרי הלידה. זה באמת ככה במציאות או רק האידיאל של אתר האינטרנט שלהם?

ואיך החוויה מול הצוות שם? אנשים נעימים וקשובים או מעצבנים (ברור לי שה"צוות" זה הרבה אנשים וכל אחד שונה. אבל מה האווירה הכללית...)

יודעות אם בעין כרם יש אפשרות כלשהו כזאת, לראות את הלידה עצמה? לבקש מסך שקוף/ לפתוח את הווילון/ לקבל את התינוק עוד בחדר הלידה? אני ילדתי בקיסרי לפני שלוש שנים בעין כרם, אז אני יודעת מה היה לי אז. השאלה היא אם דברים השתנו בשלוש השנים האחרונות, או אם יש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום...

ילדתי קיסרי בשע"צ לפני כמעט שנתייםמתואמתאחרונה

אמרו לי שאם ארצה יהיה אפשר להוריד את המסך ואראה את יציאת התינוקת (לא רציתי, מעדיפה לא לראות איך אני מנותחת), ונתנו לי לנסות להיניק אותה לקצת זמן (אבל אי אפשר שהתינוק יהיה הרבה זמן בחדר ניתוח, כי קר בו).

כל זה היה בסיכום מראש עם הרופאה הפרטית.

אבל זה לא נחשב קיסרי ידידותי, במחילה... כלומר, מבחינתי קיסרי ידידותי הוא בלי הפרדה בכלל מהתינוק - זאת אומרת, שיש להם חדר התאוששות ליולדות קיסרי - ואת זה לא היה להם, ואני מבינה שעדיין אין להם... הלוואי שאי פעם יהיה. (דווקא בזמנו הבנתי שעין כרם יותר צועדים לכיוון הזה, אבל אז זה לא היה וגם היום מסתבר שלא)

כשביררתי לפני הלידה על קיסרי ידידותי באפס הפרדה שמעתי על בתי חולים מחוץ לירושלים (וולפסון ואסף הרופא). התלבטתי מאוד אם ללכת על זה. בסוף הקרבה לבית והרצון ברופאה פרטית ומקצועית הכריעו על ירושלים...

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
שאלת בישול- סוטאז'רוני 1234

ראיתי מתכונים ממש מעניינים של בשרים בסוטז' בתנור.

הלכתי לקנות אחד וראיתי שהם רק עד 150 מעלות למרות שהמתכונים יותר… מכירות את התופעה? מה אני מפספסת?


אשאל גם בפורום מתכונים

יש ליותר, אני מצאתי ל180 מעלותלראות את האור
אולי יש ל200 מעלות. אבל אני חושבת שרוב המתכונים צריך 180 מעלות
יש סוטזו יש רוסטרהמקורית
רוסטר זה ליותר מעלות. בדרכ אובלי/ ריבוע
אולי ההגבלה של המעלות היא רק על המכסה? לפעמים הסיררקלתשוהנאחרונה

עצמו יכול ותר

 

לא הייתי קונה את זה מראש אבל אם כבר יש לך אפשר לכסות עם נייר כסף או משהו ואז כן להכניס לתנור

איפה אני מוצאת עכשיו אננס? לא שימורים…חמדמדה
בבקעה.. חחחמאוהבת בילדי

באושר עד וכאלה יש תמיד, לא?

במשאיות סיוע של החמאס.. חח...יעל...
חחח עם הפתעות בפנים 🤦🏾‍♀️ytrewq
שופרסלהמקורית
היום הייתי בשופרסל והיהקטנה67אחרונה
אז תנסי לקפוץ לסניף הקרוב
אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

אשמח להמלצותרקאני

לרופאה ממאוחדת שמתקינה התקנים

אזור ירושלים או בנימין

ממליצה על נילי איסרלסאנונימית בהו"ל

לא יודעת איפה בדיוק היא מקבלת תבדקי. 

אני יודעת שבבית שמש ביתר ואולי בעוד מקומות.

התקנתי אצלה. הייתה מקצועית, רגישה, וגם היא דתיה אז מבינה את כל הקטעים ההלכתיים עם טאקט.

אמרה לי שאם יש בעיה אז אפשר לבוא אליה גם בלי תור. עשיתי את פעמיים וקיבלה אותי ממש יפה

תודה רבהרקאני

מקפיצה לי לעוד

יש בבנימיןשומשומונית

סיון ליווסון.

לא הייתי אצלה כי אני צריכה מומחה להריון בסיכון, אבל הבנתי מחברות שהיא מהממת. לא יודעת אם מתקינה התקנים. שווה בירור

תודהרקאני

כשקובעים תור צריך לעדכן שזה בשביל זה?

בבנימין יש גם את דר שוודשמעונה
הוא אומנם גבר , אבל מומחה מאוד מאוד, גם רופא הריון בסיכון, וגם יש לו הסכם עם לאומית שזה יוצא ממש ממש זול משמעותית
היא שאלה על מאוחדתהשם שליאחרונה

במאוחדת הוא מקבל בירושלים בראשית חכמה.

לא יודעת אם מתקין התקנים.

אובדת עצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

אני יודעת שהאנונימי לא קשור לפורום הזה. אבל פה יש כ"כ הרבה נשים חכמות שאולי יוכלו לעזור לי, כי אני מרגישה אבודה ולא יודעת איך נכון לפעול ועם מי להתייעץ. אין לי את הניק האנונימי של פורום הריון וממש לא רוצה שדבר כזה יישאר לי בניק הפרטי.  


פתחתי גם שירשור בפורום אמהות, אבל פה הרבה יותר פעיל. מקווה שיתקבל בהבנה.


סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

אני חושבת שדווקא זה שנתפסהאמאשוני

זו הזדמנות לדבר על זה.

הכי חשוב שאת תהיי אסופה ותביני לאן את רוצה להוביל את השיחה ומה לא לעשות.

זה לא חייב להיות היום, אפשר גם מחר, אבל לא למשוך יותר מדי כי לה אין מושג לאן זה הולך.

אני חושבת שכדאי גם לערב את בעלך אם יכולה להיות לו השפעה לטובה.


בעיני מה שחשוב בשיחה זה לתת מקום לרגשות שלה, לדחפים. להפריד אותם מהמעשים

(למשל הצורך בחטיף נוסף לעומת הדרך שהיא מצאה להשיג אותו שזה בגניבה)

לה מסיבה מסויימת היה מאוד חשוב שיהיה לה עוד חטיף. אולי עניין חברתי, אולי הממתק שהיא אוהבת, כך או כך, להעביר ביקורת על הצורך עצמו, לא יעזור לה להתמודד עם הניסיון בפעם הבאה.

אם היא תדע שהמחלוקת היא לא על עצם הצורך בממתק, אלא על הפתרון, אז היא תהיה יותר קשובה לשמוע ולקבל.

(את עניין הממתק אפשר לטפל בנפרד אבל זה לא מה שבוער כרגע, זה עדיין לגיטימי בגיל 12 לרצות מאוד ממתק גם אם זה לא בריא וכד')


אני חושבת שכדאי להתחיל את השיחה בלשאול איך היא הרגישה כשאדם זר תפס אותה על חם. זה כבר לא תאורטי.

להבין אם העא הבינה את הלקח בעצמה, או שמבחינתה הבעיה העא שהיא נתפסה ולא בעצם הגניבה.

לא הייתי באה בביקורת מאשימה, אלא בשיחה שבה אנו מנסים להבין מושגים כמו דחפים, איפוק, קבלת החלטות, אחריות ותוצאות. היא כבר בגיל שאפשר להבין מושגים כאלו.

אם עד כאן היא אתכם, תשאלי אותה מה לדעתה יכול לעזור לה בפעם הבאה לקבל החלטות טובות יותר.


אם היא לא אתכם,

אם היא בהכחשה, מסירה אחריות, לא מבינה את הקשר בין הדחף למעשה לתוצאה, הייתי עוצרת את השיחה ומסמנת לעצמי מה הנקודה שצריכה בירור ועל זה עובדת. כי אם אין החיבור בין כל החלקים האלו לא יעזור כמה שתגידו שזה אסור.


ממה הייתי נמנעת בשיחה על הנושא:

האשמה עצמית (ילדה רעה או איזה ילדה את. תזכרי שמה שרע פה הוא המעשה ולא הילדה)

מתח דתי (זה כתוב בתורה)

השלכה לעתיד (מה יהיה ממך)

הקצנה (קלפטומנית)

הפחדה (גנבים שמים בכלא)


רגשות/ תחושות שלה שכדאי לתמלל ולהנכיח (אם היא מרגישה אותם):

צער

בושה

חרטה

חוסר אונים

מתח

תסכול

בהלה

וגם מהצד השני:

סיפוק

הנאה

ערך חברתי


תזכרי שהיא עדיין ילדה, והתפקיד שלנו כהורים זה להוביל בבטחה בדרך הנכונה אל הבגרות.

כמו שאם היא עושה טעות בשחיה, אנחנו נלמד אותה לשחות נכון, אבל בלי רגשות מבוהלים מהצד ההורי, ככה גם בהתפחות המוסר ודחיית סיפוקים ושאר ההתמודדויות שעוד בפתחנו.


בנוסף, כדאי לבדוק אם יש בעיות קשב. אם היא מאובחנת, אפשר להתייעץ על טיפול מותאם. אם אין לה מטפלת אולי כדאי להתחיל טיפול. (יש קוגפאן וכד')

אם היא לא מאובחנת, כדאי להתקשר למורה לשוחח לשאול אותה אם היא רואה סימנים של בעיות קשב,

הרבה פעמים אצל בנות קשה לזהות בגיל צעיר בעיות קשב, (במיוחד אם היא מפצה על זה באסרטגיות אחרות)

כי זה לא מתבטא בהתנהגות קולנית או בתזוזתיות אלא יותר בחולמניות וקשיים תפקודיים אחרים (כמו סדר וארגון משימות)

אם זה עניין של בעיות קשב, אז הטיפול צריך להיות מותאם, כי היכולת לעצור ו"לחשב מסלול מחדש" לא נבנה אצל הילדים האלו באופן טבעי כמו אצל ילדים אחרים ולכן צריך לחזק מנגנון של תכנון ובקרה באופן אחר ומותאם.

זה שהיא למדה "לסובב" אותך ואת המורה בשקרים, יכול לחזק את זה שיש פה בעיה עמוקה יותר שטרם זוהתה כי פיתחה אסטרטגיות כיסוי משלה על הבעיות עצמן.


לא בטוח שזה יושב על זה, מעלה את זה כאופציה רק כדי לוודא...


בנוגע לבייביסיטר, כדאי לשקול אם לאפשר לה בשלב הזה אם את לא בטוחה שיש לה את הבשלות של התנהגות בבית של אחרים.

אולי ששתשמור עליהם אצלכם או בגינה או תעשה קייטנה אצלכם כדי לא לשבור אותה..

וואי! תודה על הפירוט הרחב🙏🏻אנונימית באהב"ה
בדיוק סיימתי שיחה ארוכה מאוד עם מדריכת הורים שמתמקדת בעיקר בגיל ההתבגרות. אמרתן דברים חופיים וזה מחזק אותי!

תודה על הנקודות שכתבת במה להתמקד וממנה להימנע בשיחה, עוזר לי.


היא באמת מאובחנת עם קשב, בלימודים מטופלת עם כדורים. חוץ מהקטע הלימודי הקשב בא לידי ביטוי בהתארגנות ובהתמקדות במשימה. אבל בשאר הדברים היא לגמרי איתנו. ילדה מאוד מאוד בוגרת ואחראית. יודעת טוב מאוד מה נכון ולא נכון. אחרי שמקלפים את קליפת השקר היא ממש מביעה צער וחרטה. מבינה שעשתה משהו לא בסדר.

זה מאוד מאוד תואם לבעיות קשבאמאשוני

התיאור שלך עכשיו עוד יותר מחזק את הכיוון של הקשב:


יודעת מה נכון ומה לא

מביעה צער וחרטה

מכסה בקליפות.


עוד יותר לא הייתי מדברת על מוסרי/ לא מוסרי

ואפילו הייתי חושבת פעמיים אם להשתמש בשורש ג.נ.ב כי די ברור שהבעיה לא שם, וזו מילה מאוד כבדה מוסרית.

יש לה בעיות של תכנון ובקרה (מרשה לעצמי להניח את ההנחה הזאת לפי מה שתיארת על התארגנות והתמקדות במשימה)

עוד יותר הייתי מרדדת את המסר מהשיחה כי לפי התוספת שלך הכיוון צריך להיות בכיוון אחר.

החשש שלי, שאם השיחה הזאת תוביל למקומות קשים בביטחון ובתפיסה שלה לגבי עצמה,

אז גם כשתקחו אותה לטיפול

זה יבוא ממקום שלילי.

את גנבת ולכן אץ צריכה טיפול

כשהכיוון הנכון יותר הוא יש לך (או את סובלת מ) בעיות תכנון ובקרה, עד היום התמודדת עם זה בדרכך שלך, בלימודים מצאנו פתרון של כדור (השפעת שעות מוגבלת) ועכשיו אנחנו רוצים ללמד אותך עוד כלים שיעזרו לך להתמודד עם התוצאה של חוסר תכנון ובקרה.

כשמקלפים קליפות, הילד חשוף ופגיע מאוד. לכן חשוב אחרי הקילוף לעטוף אותה במצב הזה ולא לקלף קליפות ולכוון חיצים..

לקלף ולחבק. האמת כבר יצאה החוצה.

שתדעי שלנו למשל אמרו בכמה מצבים שלא חייב לקלף קליפות, אם זה כרגע מגן עליה אז לשמור על ההגנה הזאת.

אמנם פה זה מקאה שונה, רק מחדדת כמה חשובה פה הרגישות כי ככל הנראה אין פה בעיית מוסר.


יכול להיות שאני כותבת טיפה נחרץ לכיוון מסויים, מנסה לא להכליל ולא להשליך, אז סליחה אם לא הכל מדוייק, מקווה שתקראי באופן הנכון לכם.


בכל מקרה, הטיפול שיכול להתאים לה נקרא קוג-פאן

והוא מתמקד בתקודים ניהוליים.

יפה שהתייעצת עם מדריכת הורים, האם היא יודעת שהילדה מאובחנת קשב? האם יש לה ידע אקדמי וניסיון מספק עם ילדי קשב ובמיוחד בנות בגיל הזה?

זה יכול לדייק ואפילו לשנות את התמונה.

כדאי להתייעץ עם מכון או מרפאה בעיסוק או מישהי שמטפלת בילדות גדולות/ מתבגרות עם בעיות קשב. כי בדיוק בתפר הזה של בין ילדה לנערה קורה משהו שאסטרטגיות ההסתרה והכיסוי על החוסר בתכנון ובקרה, כבר לא עובד ואז זה כבר "על השולחן"

ותופס את הדימוי העצמי של הילדה בדיוק בשלב הרגיש הזה של תחילת גיל ההתבגרות ותפיסת האני העצמי שמאפיין גיל בת מצווה.

ואז בנוסף להכל יש ביקורת על המעשים והתוצאה. לפעמים זה פשוט יותר מדי לילדה להתמודד עם הכל.

וגם לך תהיה יותר רגיעה לדעת על מה זה יושב ואיך מטפלים בשורש הבעיה. אז לא דחוף לדבר על הכל עד הסוף. אפשר לרכך את המסר ולדבר על הדברים החשובים בלי לפגוע.

איזה מקסים כתבתאוזן הפיל

לקחתי ממך המון.

אני שומרת לעצמי, יש כאן הרבה תוכן שיכול לעזור בהרבה סיטואציות דומות.


תודה🙏

חיבוק, באמת קשוחכולנה

אין לי ניסיון עם מקרה כזה, אבל פעם שמעתי עצה שנשמעת לי הגיונית

אחרי שאת עושה איתה שיחה, כמה שאפשר בלי להאשים, אלא מנסה לשדר לה שאת איתה ומבינה שיש לה כרגע בעיה שהיא לא מצליחה להתגבר עליה לבד, ולכן היא לא הולכת למכולת לבד ולא עושה בייביסיטר, או כל דבר אחר שיכול להפיל אותה, עד שתרגישו שתיכן שהיא מוכנה לזה.

תנסי להבין ממנה מה המניע לגניבה, אם זה ריגוש, או תחושת חסר, ולנסות להציע דרכים אחרות למלא את זה.


זה באמת נשמע קשוח, אבל מאמינה שזה עניין חולף שאפשר להתחזק ממנו, בע"ה תראו ישועות

נשמע לי קיצוני להגיד לא הולכת לבד כשהיא בכיתה ואונמר

ברור שצריך פתרון כלשהו,

אבל מאשים ממש ומנמיך ומבייש להגיד לילדה בכיתה ו 'אי אפשר לסמוך עלייך בכלום ומעכשיו את עם אזיקים להורים'. מזעזע.

ממש לא בקטע מאשיםכולנה

תלוי איך עושים את השיחה, כמו שאם ילד לא נראה מספיק אחראי לחצות כביש לא אתן לו עד שנראה שמפתח מסוגלות, גם כאן.

המסר צריך להיות אנחנו איתך ופה ללוות אותך, ומאמינים שזה משהו שיחלוף, אבל עד אז אנחנו נהיה איתך.

ולא אמרתי לא לשחרר, אבל לא הייתי שולחת לקניות ולא לבייבסיטר, בעיניי המחיר שהילדה תשלם בלהיתפס שוב גדול מחוסר עצמאות זמני.

היא כתבה למכולת ולבייביסיטראמאשוני

בייביסיטר בכיתה ו' זה לא טריוויאלי זה דורש בגרות מסויימת, ועדיין אין לה את הבגרות בכל הכיוונים הנדרשת, והמכולת היא כבר נפלה שם פעם אחת.

אולי היא למדה לקח ואולי לא.

אם הייתי חוששת להגיד לה לא ללכת בכלל למכולת זה מהבחינה שזה מחריף את הניסיון ואז אם היא כן תיכנס למכולת לבד אז היא כבר "עשתה מעשה אסור" אז כבר לא משנה איזה עוד מעשים אסורים עושים על הדרך כי הגבול כבר נחצה.


בכל אופן, לחברות, בילויים, חוגים, פעולות, מפגשים בשבתות הכל פתוח בפניה חופשי. זה ממש לא אזיקים.

וחוץ מזה שללכת עם חברה זה גם לא ללכת לבד וזה גם לא ללכת עם ההורים, אז מצד ההצעה זה גם תופס

וכשהיא עם חברה היא לא תתפתה לקחת בלי לשלם.


אולי זה גם שונה יישוב או עיר.

גם מעקב אחרי מיקומים לגבי תופס בגיל הזה באוכלוסיות רחבות במדינה. (ואולי באוכלוסיות אחרות נתפס כפולשביקי)

טוב. לוידעת.אונמר

מבינה מה הכוונה, אבל נשמע לי שאם אני כשהיתי בכיתה ו היו אומרים לי דבר כזה,

היה מאד מאד מוריד אותי ומנמיך אותי ומבייש אותי.

זה לא משהו שרוצים שהיא תחווה פה אחרי שהיא כבר בכל מקרה חוותה מלא בושה בסיטואציה הזו.

והיא כן מבינה את החומרה. היא פשוט לא מצליחה לשלוט בזה או למתן את עצמה.

אבל לא שווה את התחושה הרעה שהיא תקבל כשיגידו לה 'מעכשיו אי אפשר לסמוך עלייך'.

מאמינה שיש דרכים אחרות למנוע הישנות של מקרה כזה.

אפילו אם האמא תהיה עם יד הדופק שהיא כן הולכת למכולת להזכיר לה, או לתת לה כמה שקלים במיוחד כדי לקנות לה משהו טעים כדי שלא תתפתה.

לא חייב להוריד אותה לילדה בגן חובה חסרת שליטה.

אני מבינה מה שאת אומרתאמאשוני

אבל לא צריך להקצין את זה,

זה לא אזיקים ולא גן חובה.

לבת שלי בכיתה ג' לא אתן ללכת לבד לסופר מבחינת התמודדות עם גירויים והתנהלות כללית

אז זה אולי להוריד אותה שנה- שנתיים לא מעבר.

יכול להיות שגם שנתיים זה הרבה מבחינה הזאת, זה עדיין לא כמו רגרסיה של 6 שנים.


המסר צריך להיות בכל מקרה למנוע גירויים עד שנמצא מה יכול לעזור לך להתמודד איתם. ולא אי אפשר לסמוך עלייך שזאת אמירה הרבה יותר כללית וגורפת

ואפשר גם לשאול את היחדה מה יעזור לה.

זה לא תמיד אחיד בין כל הילדים.


אני לא יודעת מה דעתי על הפתרון הזה ספציפית, אבל הוא לא כמו שאת מתארת אותו לדעתי.

כן יש פה רגרסיה מסויימת אבל זה מתבקש שמשהו משתנה, לא חושבת שילד שנתפס במעשה אסור חושב שהכל ימשיך כמנהגו..

למה את מניחה שהיא מבינה את החומרה?נעומית

זה לא שאני בהכרח מסכימה עם העונש המוצע.

אבל יכולות להיות השלכות חריפות על גניבה שילדה בכיתה ו' לא מודעת אליהן. והיא לא מבינה כמה זה חמור.


(מה ההבדל בחומרה ובתוצאות של לקחת שוקולד שאמא לא מרשה לבין לקחת שוקולד מהחנות).


לעניות דעתי, אפשר להסביר בלי כעס מה ההשלכות. אנשים יכולים לכעוס מאוד אם משהו נלקח מהם. בעל המכולת מאוד רגיש למוצרים כי הם הפרנסה שלו ולכן הוא יכול מאוד לכעוס.

במקרים מסוימים יכול להיות שיזימנו משטרה/יערבו את ההנהלה של בית הספר.


לא לומר לה מה יקרה *לה* אלא מה יכול לקרות במקרים של גניבה.

אני חושבת שפחד זה מניע חברתי טוב, והוא בהחלט יכול לעזור להתגבר.

ככה האמא כתבה.אונמר

שהיא כן ממש מתחרטת אחרי שמדברים על זה.

ובעיני לדבר על מה יכול לקרות אם--

זה על הפנים.

לא ככה מחנכים. לא על ידי פחד מעונש.

למה לא בעצם?כורסא ירוקה.

לפעמים להבין את ההגיון לא מספיק, וצריך תמריץ נוסף. לא תמיד תמריץ חיובי עוזר כי הוא בתחושה יןתר דורש מאמץ ורצון ותמריץ שלילי הוא לרוב יותר פסיבי. בשניהם בסוף המעשה הוא אותו מעשה אבל תמריצים שונים גורמים לנו להתייחס למעשה ולמאמץ באופן אחר.

שיטת חינוך שמבוססת על הפחדה זה רע, אבל אם בנושא ספציפי הסברים לפני ושיחות והבעת חרטה לאחר מעשה לא עזרו אז כן יכול להיות שפחד מעונש יהיה עוד עזרה לילדה להימנע מזה.

כשאת מחנכת לא לרוץ לכביש את לא מסבירה שאפשר להיפגע? זה בול אותו הדבר. 

 

חוץ מזה הבעת חרטה לא בהכרח אומרת שיש חרטה על המעשה. אולי היא מצטערת שתפסו אותה או שכעסו עליה, או שהיא מבינה שככה מתאים להגיב. זה אמנם אפשרויות קיצוניות יותר אבל הן גם קייימות בעולם. לא בהכרח שנכון במקרה הספציפי, ועדיין. 

ככה או ככה, החרטה וההבנה לא עוזרות לה לעצור את עצמה

לא כדאי לבנות על זהאפונה

שהפחד יגרום לה להפסיק לגנוב.

כולנו יודעים שמי שצסמס בנהיגה יכול למות או להרוג חלילה, וכמה מאיתנו עושים את זה בכל זאת?

ובכן...


אפשר לציין את ההשלכות, אבל מה שיעזור לה, מה שהיא צריכה באמת זה התבוננות מעמיקה מה קורה בחיים שלה, ויצירת סביבה שתתמוך בתהליכי הבשלה שיאפשרו לה להיות פחות אימפולסיבית ויותר אינטגרטיבית.

הנזק רב על התועלת.אונמר

להפחיד ילד ממעשה בגלל שיהיה לו תוצאה מפחידה זה ידפוק לו את הניהול הפנימי שלו ויצר אצלו כעס, הרבה יותר מהסיכוי שהופ הנה היא תפחד ותהיה ילדה קסם.

כמו שלא תפחידי את הילד שלך לא לחלל שבת כי יש גיהנום.

בעיני עצם ההפחדה היא לא נכונה. זה לא דרך.

יש פה נשמה של ילד.

לא רק מעשה שנעשה או לא.

אין לי רצון שהילד שלי יהיהי מאולף. יש לי רצון שהוא יהיה מחונך.

הפחדה זה אילוף. שגם זה לא תמיד עובד, אבל גם אם כן, זה אילוף.

 

אם רוצים שילך באמת יתנהל בצורה נכונה,

צריך לראות אותו. לא רק את המעשה.

באמירה כזו, שאם נפחיד אותו מהמעשה ונגיד לו שאם יגנוב יהיה גנב גדול ושמים על זה בכלא,

את מנסה אך ורק להשיג תוצאה.

אני רוצה ילד שלא גונב ולכן אעשה הכל בשביל זה.

לא אכפת לך מה קורה עם הילדה. מה היא עוברת כשאת אומרת לה דבר כזה. מה זה עושה לה בראש.

יש פה הרבה יתר מהאם היא גנבה או לא.

דיי בסיסי בעיני לראות את זה.

טוב אני לא מסכימה איתכןכורסא ירוקה.

@אפונה @אונמר

אני מנש לא חושבת שצריך להסביר לילד על גיהנום אבל כן על השלכות קונקרטיות זה חלק מהחיים. לא צריך סדנת הפחדה אבל להבין מה התוצאות האפשריות של המעשה זה חשוב מאד.

לפעמים זה יעזור ולפעמים לא,אבל בכל מקרה זה משהו שצריך להסביר

אני חושבת שיש הבדל ענקאיזמרגד1

בין הפחדה- של ישימו אותך בכלא ותלך לגיהנום, שזה משהו שהוא לא פרופורציונלי ולא הגיוני או קרוב לילד

לבין הסברה של תוצאות- תיקחי בחשבון שיכול להיות בושות, דחיה חברתית (אם הגניבה קורית בכיתה), עירוב של היועצת או כל תוצאה אחרת שהיא הגיונית לגמרי אם תופסים אותה. וזה נראה לי לגמרי הגיוני להסביר לילדה בכיתה ו שאמורה לפחות להתחיל להבין שיש תוצאות למעשים שלה ומה הם.

לא רואה בזה צורך.אונמר

חושבת שיש מספיק דרכים להסביר לילדה לא לגנוב חוץ מלאיים שישתפו את היועצת או שהמוכר במכולת יכול לכעוס נורא.

ושגנבים גודלים מסימים בכלא, ושאפשר לפעמים להזמין משטרה. (כמו שכתבה @נעומית  בהודעה הראשונה שדיברו על הפחדה)

 

אני ממש בהלם שכולם פה סבבה עם להגיד דברים כאלה לילדה בכיתה ו.

מה קורה לכן.

זה נשמה של ילדה. יש פה נשמה קטנה שתכף תהיה גדולה. למה לצלק אותה ככה עם איומים. וואו.

 

ובשום אופן לא היתי רוצה שהילדה שלי  לא תגנוב מהסיבות שכתבת.

לא גונבת כי יהיה לי בושות.

לא גונבת כי ידחו אותי חברתית.

לא גונבת כי אם יתפסו אותי יגידו ליועצת.

 

זה הסיבות שגורמות לך כבן אדם מבוגר לא לגנוב? אז למה היא כן?

מזעזע.

בטח לא כשברור כל כך שאין ילדה שגונבת כי היא רוצה לעשות רע בעולם.

תקראו את התגובה של @אמאשוני על כמה שזה פשוט ילד קשב וכל כך לא כמו שעשיתם את זה.

https://www.inn.co.il/forum/t1438713#15770442

זה לא איום, זה הסבר של מה יכול לקרותאיזמרגד1
ואני לא חושבת שזאת הדרך לפתור את הבעיה. אבל כן אני חושבת שבמקביל לפיתרון אפשר או כדאי להבהיר מה ההשלכות שיכולות להיות לבחירה כזאת- שכן, זה יכול להסתיים סיפור הרבה יותר גדול ממה שהיא התכוונה אליו וזה משהו שלדעתי כדאי שהיא תדע. הרבה פעמים ילדים חושבים ששטות מסוימת היא ''בקטנה'' כמו לחשוב שלקחת חטיף מהבית בלי רשות ולגנוב מהמכולת זה אותו דבר, ואני כן חושבת שנכון להבהיר את זה שלמעשים שלנו יש השלכות ויש דברים שיכולים לקרות. (או לשמור עליה שלא תוכל להגיע למצב כזה כמו שהציעו פה בתגובה אחרת, זה עוד אופציה) 
צריך גם לקחת בחשבון124816
שאם נותנים את הדגש על ההשלכות אז הילד עלול להסיק שבמקרים שלפי שיקול דעתו לא יהיו השלכות (למשל לדעתו אין מצב שיתפסו אותו) אז אפשר לגנוב (או כל התנהגות פסולה אחרת)
נכון ממשאיזמרגד1

חינוך בסופו של דבר זה לעשות את הדבר הנכון כי זה הדבר הנכון, לא כי יש השלכות לעשות את הדבר השגוי

זה שלדעתי צריך להסביר לילד את ההשלכות של בחירה שגויה זה מבחינתי בעיקר כדי שלא יהיה בהלם מוחלט אם זה יפול עליו...

בוודאי שכןנעומית

לא לפחד מהורה

אבל לפחד מהשלכות שליליות זה בסדר גמור.


 

זה החיים, אם תרוץ לכביש, אתה עלול לקבל מכה.

אם לא תלמדי למבחן, את עלולה להכשל.

אם תקחי דברים שלא שייכים לך, יכעסו עלייך מאוד.

וכשתגדלי, אם תתכתבי בטלפון בנהיגה את יכולה למות.


 

אין סיבה להסתיר מילד את עובדות החיים הבסיסיות, בטח ובטח כשהוא מתקשה להבין אותן עצמאית.


 

כמובן שזה לא סותר את החינוך החיובי, האוהב והמלמד. שבו מסבירים על תוצאות חיוביות למעשים חיוביים.


 

גישה שבה לילד בוגר מגיבים רק באופן רך ומלמד מתוך הכלה אינסופית יוצרת ילדים חלשים, רכרוכיים, קורבנות תמידיים של המציאות, שמאשימים את הסביבה בכל בעיה שלהם. 

מסכימה עם זה האמתהמקורית
מתנגדת בכל תוקף.אונמר

ילד יוצא רכרוכי מסיבות אחרות. לא כי לא הפחידו אותו מהחיים ומהגיהנום ומעונשים ומתאונות ומכלא.

מצטערת.

אני גם לא אומרת לאף אחד אל תסמס בנהיגה כי אתה יכול למות.

לא ככה מנהלים חיים תקינים.

כמובן שאם ככה את מתנהלת אז זה נראה לך בסיסי,

אבל בעיני הנקודת מוצא הזו שגויה לחלוטין ולא בריאה בכלל.

 

אנחנו לא חיים במרדף. ולא בתחרות עם הרוע. לא מבינה למה לבחור לחיות ככה.

יש עוד מלא סיבות לתת כשאומרים לבן אדם לא לסמס בנהיגה חוץ מ 'אתה תמות'.

כמוןב שזו הסכנה, ויש סכנות, ואין התכחשות אליהם.

אבל מיפה ועד לנהל את החיים בצורה כזו זה קיצוני,

בטח שלא לתת לילד להתנהל ככה.

נוראי בעיני לחשוב על ילד שככה מנגישים לו כל דבר בחיים.

ואני ממש לא חושבת שזה מה שמייצר בן אדם חזק וערכי. יש למיון דרכים אחרות לעשות את זה בלי להכניס כלא גיהנום ומוות בסוף כל סכנה.

איפה ראית לנהל את החיים?נעומית

אני באמת לא מבינה.


אני חושבת שכתבת דברים שמכעיסים אותך בכללי למרות שהם לא קשורים לנושא.

כתבת תחרות עם הרוע??? איך זה קשור?


כתבתי שיש טעם לשתף גם בהשלכות שליליות, אפשר להגזים ולהגיד שאם ילד מודע להשלכה שלילית, הוא מפתח חרדות וחי בתודעת גהנום. וזה ממש ממש לא נכון.


אני יודעת שהילד שלי יכול לאבד אותי ולכן לא אני לא מסמסת למרות שממש בא לי. לא כי אמא שלי קנתה גלידה והסבירה לי.


אני באמת מופתעת שכתבת לנהל את החיים, אין לי מושג איך ולמה הסקת את זה.

חלק מחינוך זה גם הסבר של תוצאה שלילית אפשרית. מסבירים מידי פעם כשצריך, לא כל דקה, ולא כתגובה לכל מעשה. אם כשילד מתקשה להיות ממושמע לגבול כל כך חשוב של גנבה. מסבירים מה יכול לקרות. ובלי כף הקלע, (לאמיתו של דבר גהנום הוא לא חלק מהאמונה שלי).




מסכימה איתךממשיכה לחלוםאחרונה

זה חלק מתפיסת מציאות נכונה

להבים מה ההשלכות האפשריות של דברים, לא ממקום מבהיל או מאיים, אלא מציאותי

אם ילדה הולכת לבד בלי ליווי מבוגרפילה

אי-אפשר לאכוף את זה שלא תיכנס למכולת.

למה כולן פה יוצאות מהנחה שילדה לא שולטת בעצמה.

יש מצב שהיא כן שולטת. רק שהיא באמת לא מבינה למה זה כזה חמור. או יודעת שאין אחריות פלילית בגיל שלה. או מתביישת שכולן מביאות שלושה חטיפים לטיול והיא רק אחד.

יש סיפור לא יודעת איפה אפשר למצוא אולי מישי יודעת112233445566

שסיפרו פעם בבית ספר שהייתי שהיה מקרה של גניבה.

זה סיפור בתוך סיפור שמתאר מוסד שהיה בו גניבה וסיפרו לילדים סיפור על מקום אחר שהיה בו גניבה ואיפשרו להחזיר בצורה אנונימית ולילד לטפל בעצמו שלא יהיה בן אדם גנב.. לא זוכרת את הפרטים אבל זוכרת שזה סיפור ממש חזק.

שגם מתייחס ל"יצר" של אנשים ספציפים שיש להם את זה, ועל זה שאפשר לחזור בתשובה ולא כדאי להם לגדול להיות גנבים גדולים.

לא בטוחה אם מתאים לכיתה ו אבל נראה לי יכול לפתוח מחשבותץ בנושרא לאמא ואולי גם להנגיש לילדה.

 

חיבוק התמודדות לא פשוטה.

 

 

חיבוק גדולצלולה

אין לי מה להוסיף לתגובות היפות שנכתבו, אבל רק רוצה לספר שאני זוכרת את עצמי בערך בגיל הזה ''תופסת'' שתי חברות שכמעט גנבו במכולת (והבנתי שלא פעם ראשונה, פשוט הפעם הראשונה שהייתי איתן ותמהתי מה הן עושות). שתיהן היו ילדות חמודות ממשפחות טובות וגדלו להיות נשים מדהימות ומוצלחות.

עד היום מרגיש לי שפשוט הגבול לא היה מספיק ברור בשבילן, והן היו צריכות ''שיחת איפוס'' כדי להבין ולהפסיק.

מאחלת לך שתגדלו מזה בע"ה ❤️

נכון לגיטימי שאחרי שבוע מטורף אתארח לשבת?מולהבולה

אנחנו פעם בחודשיים אצל חמותי וזהו

ההורים שלי לא רלוונטי מכל מיני סיבות

ובא לי להתארח, פשוט להיות במקום אחר בלי כל ההכנות קודם

אני בשבוע מטורף גם בעבודה וגם ילדים חולים

הקטע הוא שמול חמותי אני מתפדחת לבקש להגיע לשבת, היינו לפני חודש וחצי

ואותנו משום מה היא מזמינה פעם בחודשיים ואולי אפילו יותר...

יודעת בוודאות שאחרים מגיעים הרבה הרבה יותר גם עם הרבה ילדים

אבל זה מה שהיא החליטה

ורק בעלי שואל. עכשיו אני בעמדת המחכה שבעלי ישאל.... זה הכי מעצבן שיש כי

אם לא יש לי ים הכנות שכוללות קניות במקום רחוק

וכן,יבאס אותי אם היא תגיד שלא אחרי שגיסתי הייתה באילת שבוע והיא שמרה על הילדים שלה

ובכללי הבנות אצלה זה מספר אחת....

פליז רק תגובות אנושיות😄🙏


 

 

אין ציפיות אין אכזבות..אוהבת את השבת

לדעצי תבני על זה שלא יקרה...


ןחיבוק על העומססס

זה קשוח!

מסכימה איתךמולהבולה
אני רקחמדמדה

אם היא שמרה על ילדים שבוע, אולי גם היא צריכה לנוח השבת?

טיימנג באסה, אבל דווקא הייתי יכולה להבין…


מקווה שה' ישלח לך כוח לכל כיוון אבל❤️❤️❤️

נכון.. ואני האמת לא מרגישה בנח לבא לחמות כדי לנוחנחת-רוח

מרגישה שבסוף לכולם י שעומסים ואחריות וארועים לא צפוים ואי אפשר לדעת איפה את תופסת מישהי אחרת


לגיטממי להרגיש צורך לשחרר אבל לא לצפות שמישהו אחר חייב לי את זה כרגע..

היתי מבקשת להתארח בשביל לפגוש את המשפחה

אישית לרוב גם מביאה משהו קטן איתי

ואם לא מסתדר עז פשוט לומדים לעשות שבת פשוטה פשוטה ..כמעט הכל קנוי

להכין סיר או מגש גדול של עוף ואורז וזהו

זה לא היה השבוע, ברור שלא הייתי נופלת עליהמולהבולה
זה היה לפני חודש
אהאה אוקיי סליחה❤️❤️חמדמדה
הכל טובמולהבולה

נשארנו בבית!

נס שלא ביקשנווו היא הייתה עמוסה

מתואמת

האמת שלנו כבר כמה שנים נוח בהרבה להישאר בבית מאשר לנסוע, ולשנע את כל הילדים, ולמצוא להם מקומות לינה נוחים אצל ההורים, ולהכיל את הקושי שלהם בהירדמות במקום חדש וכו'...

החופש שלנו בשבת הוא לפעמים לשלוח חלק מהילדים להורים, ואז יש נחת יחסית וגם (לפעמים) אפשר להכין פחות אוכל...

במהלך השנים מצאתי לעצמי דרכי קיצור בהכנת אוכל לשבת, ואני יכולה להספיק בתוך שעה להכין. (ובשנים האחרונות בכלל קל לי, כי הבת שלי מכינה חלק/רוב/כל האוכל...)


אז הצעותיי לך:

אולי אפשר לשאול את חמותך אם אפשר לשלוח אליה חלק מהילדים? (אם יש להם דרך להגיע לבד) אולי יהיה לה קל יותר לארח ככה...

ושנית - אולי הילדים יכולים לעזור בהכנת חלק מהאוכל?

אפשר גם לקנות אוכל מוכן, או קיצורי דרך לאוכל (כמו צ'יפס קפוא במקום לחתוך תפו"א).


בהצלחה❤️

אני חושבת שבמידה ולא תלכו שבתshiran30005

תנסי לקנות מה שאפשר, תורידי מעלייך עומס.

הוצאות של שבת ויום טוב חוזרים , תאמיני בזה. סופש שהיה לי שבוע קזה ועמוס אני מזמינה עוגות, קונה סלטים ועןשה הכי מצומצם שלי

לגיטימי אם מתאים לצד השניהמקורית

לפי שרשורים קודמים - מציעה להנמיך ציפיות

אני במקומך הייתי מתארגנת על שבת מינימלית כדי לנוח בבית, לא נשמע שאתם נחים ונהנים אצלה ממילא

ומצטרפת לדעה שכנראה גם היא צריכה לנוח אחרי שבוע עם ילדים אבל מקווה בשבילך שבכל זאת♥️

בנות ובנים זה שונההבוקר יעלה

מבאס אבל ככה זה לדעתי ברוב הבתים.

גם אצל חמותי גם אצל אמא שלי. קשר של בת זה לא של בן..

ועוד אמא שלי יחסית קשורה ממש לאחים שלי אבל לבנות יותר. ואגב ככה המחויבות שלנו האחיות כלפי ההורים-יותר חזקה.

זוכרת שכתבת על זה בעבר אז היה לי חשוב להגיב לזה, אבל מבינה ממש את הבאסה שלך. מבאס שאין למי ללכת להתפנק כשעייפים..

אולי תזמינו קייטרינג? 

לא לצפותואז את תראי

זו העצה שלי

מעדיפה להתאמץ ולהרים את עצמי בכל דרך מאשר להתאכזב אחר כך.


חיבוק❤

דווקא אחרי שבוע מטורף אעדיף לנוח בביתיעל...

תכיני מינימום, תביאי מישהי לעזרה עם הנקיון

ותהני בנחתתתתת של שבת..

במעוחד שנשמע שאת לא עפה על האירוח אצל חמותך, אז למה?

גם אני ככההמקורית

אגב לפותחת היקרה - נראה שכדאי לעשות הפרדה בין הרצון שלך לטרוח כמה שפחות לשהות אצל חמתך

אני לאחרונה נעזרת הרבה בילדים לקראת שבת בסדר וניקיון וגם בהכנות קצת. אולי עדיף את זה כל שבוע מאשר להתארח בתדירות יחסית גבוהה?

תכף נהיה כולנו מותשות מהחופש🤭 אני בונה על אוכל קל הכנה, חלק בחוץ, וידיים קטנות שיעזרו 

תקני אוכל מוכן ותארחי את עצמך.לפניו ברננה!
או שתנסי למצוא איזה חברים או משהו בסגנון שמספיק זורם להזמין את עצמכם..

ממש מבאס שזה ככה מול המשפחה.😘

ואז למי אבוא בתלונות על האירוח?שוקולד פרה.
ברור הורים לא חייבים לנו כלוםמולהבולה

אני נהנית להשתעשע ברעיון שיזמינו אותנו ולא זה לא קורה חח

כי פשוט כבד עליהם מה לעשות

מבינה אותם

מבינה גם את עצמי,

אני גמורהההה מנסה להרים את עצמי רגע

לא מאמינה שכבר מגיעה שבת

ראיתי רק עכשיו מה שכתבת, כבר בטח לא רלוונטימתיכון ועד מעון

ברור ממש שזו ציפייה הגיונית ולגיטימית, ובאסה שזה לא קורה.

אולי בשבתות כאלה פשוט לקנות אוכל מוכן לשבת? או לפחות חצי מוכן שלא צריך לטרוח?

יכולה להגיד שגם אצלנו יש פער בין ההזמנותגפן36

מעלה כאן אפשרות. אולי לא קשור למקרה שלך-


יש משפחות שבאות להתארח, והכל על חמותי, ואז יותר קשה לארח אותן, ויש משפחות שמגיעות ובערך מארחות את עצמן- מגיעים עם מראש, מבשלים, מנקים לשבת, מטפלים בילדים, משאירים בית מסודר ובדרך כלל גם שטוף אחריהם אז יותר קל לארח אותם והם מגיעים יותר.

זה ממש יפה אבל לא יקל על האירוחהבוקר יעלה

ולא נותן מענה לפותחת.

אני גם בדעה שלא צריך ליפול על ההורים וצריך לעזור. אבל יש הבדל בין להכין הכל ולנקות ולסדר לבין לעזור בעוגה/סלטים ולסדר אחרי.

זה לא יקל עליה להתארח ככה, זה ברור,גפן36

אבל היא תהתה למה מזמינים אותם פחות מאחרים אז הצעתי אפשרות.

אין לי מושג כמובן- אולי אין לסיבה הזאת שום אחיזה במציאות שלה, ואולי זה כן נותן איזה הסבר. 

וואי וואי התעייפתישירה_11

רק מלקרוא

עדיף כבר להיות בבית הרבה יותר קל

גם אנימנגואית
אין ספקגפן36
סליחה אבל זה תלוי תפיסה...מקרמה

לא הולכים להורים כדי לנוח/להתפנק

הולכים כדי להיות ביחד, כדי שהילדים יחוו סבא וסבתא

ואם מגיע עם זה גם אפשרות לנוח - זה בונוס

זה עדיין נראה מוגזםשירה_11

כשאני הולכת להורים אני מפנה עורכת מנקה מסדרת מארגנת ודואגת להשאיר נקי ומסודר אחריי.

מה שהיא תיארה זה אובר, זה ממש לארח את ההורים בבית שלהם. נראה כאילו הם לא יכולים לארח, והילדים מצידם יעשו הכל כדי להגיע. נשמע מורכב וקשוח

 

בסוף להורים יש טרחה לארח, ואם הם נהנים מזה אז זה מבורך לשני הצדדים.

 

מוגזם למי?מקרמה

יש אנשים שזו המציאות שלהם

וכן... ההורים כבר לא בנויים לארח

ואם רוצים שהילדים יחוו בית של סבא וסבתא- אז זה האופציה

זה מחיר ששוה את זה

אני מתכוונתשירה_11
מוגזם במקרה שההורים יכולים וזו הנורמה

וכמובן וכמובן שאם אין ביכולתם ז. שווה מעבר לכל ספק!!!

לי זה מוגזם...מנגואית

לכן אני אעדיף לארח אורחים כאלה פעם ב (צד אחד שלנו(

ב"ה שמסכימים ומתאים שיבואו הםמנגואיתאחרונה
אני חושבת שזה תלוי בשאלה "למה אני מתארחת"השקט הזה
אם אני מתארחת כדי להוריד מעצמי טרחה ואחריות- זה משהו אחד

אם אני מתארחת כי אני רוצה לשמר את הקשר עם ההורים והמשפחה וההורים נניח כבר לא יכולים ככ לארח, וגם לנסוע להתארח זה פחות בשבילם- אז להגיע ו "לארח אותם בבית שלהם" זה לגיטימי לחלוטין. בסוף זה היה פעם הבית של אחד מבני הזוג.


בכלל אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שההורים לא חייבים לי כלום. הם עשו מספיק בשבילי כל השנים. הם רוצים לתת, לעזור, לארח וכו'? מהמם. אני "אנצל" את זה בשמחה. לא מתאים להם? גם סבבה לחלוטין. אני אמצא פתרונות אחרים. (ואני אומרת את זה דווקא מתוך מקום של הורים שכן עוזרים מאד ב"ה אבל אני לא רואה בזה משהו מובן מאליו)

לא נשמע שהם באים להתארחכורסא ירוקה.
אלא להיות עם ההורים, ובמקום לארח את ההורים אצלם (אצל הילדים), הם "מארחים" אותם בבית שלהם (של ההורים) שיותר נוח להורים כנראה. אולי זה גם בתור עזרה להורים 
זה ממש תלוי בתדירותשואלת12

שבה מתארחים ובכמה עזרה יש מההורים בשאר השבוע/החיים.

אני מקווה שלא מצופה ממשפחה שמגיעה פעם בחודשיים ושאין לה שום עזרה בחיים להיות שותפה בהכנות לשבת כמו משפחה שמגיעים הרבה להורים ונעזרים בהם בכללי.

אני מניחה שזה תלוי במצב של ההורים בכל משפחהגפן36
ו-וואלה יכולה חהבין למה משפחות שיותר קשה לארח יוזמנו פחות. לא פחות אוהבים אותם. לא פחות מחכים להם, זה פשוט קשה. 
לא תמיד מצופה אבל בסוף י שעוד נתוניםהלוואייי

יש כמות ילדים שמאתגרת לארח

וגיל של ההורים שמאתגר לארח

ובית שמתרוקן ואז אין מי ש'עוזר לסבתא להכין הכל

אז כן יש בעיני מקום.לעזור גם אם באים פעם ב

בסוף גם לי קה' לארח עוד 10-15 איש בשבת בלי אף עזרה

ועוד כל הבלגן של לארח ללינה לפני ואחרי


אז משתדלים להתחשב

להביא מצעים

להביא עוגה או תבשיל כלשהו או סלטים

להשתדל לעזור לערוך ולפנות

ולארגן בסוף השבת


בעיני זה הוגן

אפילו שמבטיחה שמממממש מייחלת להזדמנות אחת בחיים להרפות ולהתפנק ולנוח

אין לי את זה בכללל אף פעם

אני עונה מהנקודה שבה אני נמצאתמולהבולה

כתבתי את הנכון לגיטימי-חצי בצחוק

ברור שאף אחד לא חייב לנו כלום

אבל כמו שמישהו כתבה כאן,אנחנו גרים רחוק,מוזמנים פעם בחודשיים או יותר,לא נעזרים בכלל בכלל בצד של בעלי כשכולם כן נעזרים בהם במהלך השבוע,השנה ....

אז הכוונה שלי היא שאם כוווולם יכולים לקבל עזרה בכיף ובאהבה, גם לנו מגיע

ואני לא חושבת שאני אמורה להיות הכי מבינה והכי נחמדה בעולם תמיד למה אנחנו לא,כי כל השאר לא מעניין אותם בכלל מה מצב ההורים של בעלי... כמה אפשר להתחשב רק באחרים? מה לעשות יש להם עוד ילדים חוץ ממי שגר לידם

הצורך שלך מובןנעמי28

רק רוצה להגיד שמה שאנחנו רואים לא תמיד משקף את המציאות.

 

למשל אצלנו אולי הבנות מקבלות יותר עזרה מהגיסות אבל הבנות גם צריכות להכיל אין ספור שיחות טלפון על כל בעיה ותלונות של אמא שלי.

קרבה ועזרה לרוב דורשות גם קרבה ועזרה בחזרה.
 

ככה גם מי שגר קרוב, אולי יש לו פיתרון יותר זמין כשהוא נתקע, אבל הוא כנראה הטלפון הראשון כשהצד השני נתקע, ולרוב זה לא מעט במיוחד כשההורים מתבגרים.
 

את לא יודעת מה מערכת היחסים של כל אחד עם ההורים.

במיוחד שאלה לא ההורים שלך.

אז בשבילך באמת חבל להשוות ולהתאכזב.

מבינה אותך..מרגישה שהששוואה זה בעיקר מה שקשה לךהלוואייי

וזה מובן קשה להרגיש ככה..ממש


אני מרגישה שאת באמת יודעת לבד שזה אולי צודק אבל פחות מקדם אותך.. כי הז מנציח את המרירות


גם לי י ש משפחה עם מלא מורכבות ..או סוג של.. אין כל כך משפחה ואפס עזרה

אז לא מדברת ממקום של התנשאות


ממליצה בעיקר לתת לעצמך חיבוק והבנה לרגוש

זה מה שעוזר לי.. לתת לעצמי מקום

אחרי זה זה קצת נרגע בלב...


וכן אומרת בסוגריים שלא תמיד יודעים הכל מבחוץ


קם אצלי ו אין אחידות

ההורים שלי נגיד עזרו כלכלית לאחות אחת ולאחרים לא..כי היה לה צורך אמיתי..ואח אחר אולי היה נעלב אם היה יודע

אבל גאמת יש לו ולא חסר לו.. וגם להורים שלי אין..נתנו במאמץ גדול


סתם דוגמא שיש סיבות מתחת לפני השטח

מבטיחה לכן שזו משפחה עם מלא אפליותמולהבולה

אני לא סתם אומרת

לגמרי משחררת ממזמן.....

ברגעים קשים זה צף