שרשור חדש
הפסקת היריון מלית ברירהאנונימי (פותח)
היי,
זקוקה לתמיכה.. לא מצליחה להבין איך להתמודד עם הכאב.
לאחר שנתיים של נסיונות להיכנס להיריון, סוף סוף הצלחתי להיקלט.
הזמן עבר ומבדיקה לבדיקה הכל היה נראה תקין.
עד שהגעתי לבדיקה של השקיפות (שבוע 12+6) וגילו שהעובר לא התפתח מספיק.(חסר כליה אחת, עקמת בעמוד השדרנ וככל הנראה שבקרןב יצצו בעיןת נוספות)
המלצת הרופאים להפסיק את ההיריון...
אני אוחזת בבדיקות אחרונות שבאמת אין סיכוי להציל את העובר אבל מבינה כבר שאין ברירנ ואצטרך לעבור גרידה.
איך מתמודדים עם הכאב?? אני לא רואה אור בקצה המנהרה. לא מבינה איך להמשיך הלאה ולאגור כוחות.
הלב שלי פשוט שבור.
אוי יקרה, זה באמת כל כך כואב שכמעט ואין מילים...ציפי כהן
יקרה, הלב נשבר. להחליט החלטה כה קשה שתגרום לך לאבד את עוברך שכה חיכית לו... להחליט החלטה שאי אפשר להחליט...
זה קשה מנשוא. אין לי מילים לנחמך, יקרה, ההחלטה שעל כתפייך היא מהנוראות שאישה יכולה להחליט.

השכל יודע שנכון, השכל רואה מה קורה לעובר הקטן והאהוב שבתוכך... אבל הלב מסרב להאמין ואולי גם מסרב להחליט. לחתום על הדף. להבין שזה תלוי בך...
כה קשה וכה כואב. כמעט בלתי אפשרי לשאת...

ובכל זאת יש לי מילים. עברתי הפסקת הריון ואני מכירה רגשות עמוקים וקשים אלה. הם קשים ומורכבים ולעיתים באמת נראה שאי אפשר לצאת משם... שקשה להבין איך אפשר להחליט כזאת החלטה...
אך רצוני לומר לך.
א. אינך אשמה בדבר. זו המציאות וכך קרה. זה כואב מאוד, ואת אינך אשמה.
ב. תני לעצמך להרגיש את גלי הכאב, את חוסר ההבנה איך זה יכול להיות, תני לעצמך להיות בתוך תהליך פרידה ותהליך אבל, תני לעצמך להיפרד ולתת לו מקום בתוכך, תני לעצמך לומר לו את כל אשר על ליבך ותני לך לעבור בתוך הכאב העצום הזה. הוא קיים, והוא עצום, ולעיתים נראה שאי אפשר לעבור אותו... אבל את תוכלי. אפשר לעבור. רק לא להתכחש אליו, ולתת יד ולצעוד בתוכו יחד. עם לב אוהב.
יש תהליכים שצריך פשוט (לא פשוט....) לעבור דרכם. בלי לגלג מעליהם או לברוח. זה אחד מהם. תני לך להיות. זה יכאב, וגם יכול להירגע בשלב מסוים.
ג. היי חומלת כלפי עצמך.
ד. תני לעצמך דברים טובים בתוך המסע הזה. חבקי את עצמך בעזרת תמיכה ומילים טובות וכל מה שיעשה לך טוב וחם בלב. את השאר הזיזי הצידה...
ה. זה יעבור. לאט לאט. זה אפשרי. לאט לאט. צעד צעד. היי עם מה שצריך עכשיו. ולאט לאט התהליכים יקרו.

חיבוקים חמים!
אנחנו כאן כדי להיות איתך.
חברה יקרה. אני התיעצתי עם רב.אנונימי (3)
ממליצה לך לעשות כך.
הרגשתי שהרב שמבין גם בעל מיני דברים שקשורים גם לרפואה. והוא אמר שאם כך וכך אז צריך להמשיך כמו שהרופאים אומרים-הפסקת הריון.
זה נתן לי קצת טיפה רוגע שאני עושה את הדבר הנכון.
בהצלחה יקרה!
מתפללת איתך!
הלכתי לרב פעמייםאנונימי (פותח)
ניסיתי את כל הדרכים...
הלכתי לרב לפני כניסת ההיריון ובמהלך כניסת ההיריון שעוד הכל היה בסדר.
עכשיו? לא מצליחה כבר להבין מה לעשות
לעובר חסר כליה ויש עקמת בעצוד שדרה.
שולחים אותי עכשיו לבדיקות דחופות שבמידה ויש עוד בעיות- נבצע הפסקת היריון
ואם הכל יהיה תקין- החלטה שלי אם להביא ככה ילד...
הכל נראה לי שחור, לא משנה איך אסתכל על זה
לא מצליחה לחשוב בהיגיון והכי גרוע שאני עדיין סוחבת את העובר אני בקושי מסוגלת לאכןל ולישון.
לא מסןגלת כבר לתפקד .
אוי אוי! כמה קשה! מתפללת איתך! שהקב״ה יתן לך כוחות*כוכבית*
חיבוקים גדולים! ❤️
לכי להתייעץ. דברי עם מישהו. נשמע כמו צורך מיידי ודחוף.ציפי כהן
בחרי עם מי להתייעץ: רב או אדם שאת סומכת עליו, או פני לטיפול רגשי כדי לעכל ולעבד את הבחירות בזמן הזה.

האם יש מישהו שתומך בך במסע הייסורים הזה?

אני כאן ואם את חשה שאת רוצה את מוזמנת לפנות אלי באופן פרטי. למספר הטלפון שפה למטה בחתימה שלי.
אני מטפלת רגשית ומלווה נשים במצבי אובדן הריון. מקבלת און ליין, במפגשים דרך תוכנת זום. אני בעצמי עברתי הפסקת הריון והייתי צריכה להחליט החלטות אלו, קשות מנשוא.
מזמינה אותך להיעזר במי שמתאים לך, אל תישארי עם זה לבד.

טרם התקבלה החלטה מה לעשות עם ההיריוןאנונימי (פותח)
כרגע אני ממתינה לבדיקות הדחיפות של יועץ גנטי, סיסי שליה וסקירת מערכות לוודא האם יש עוד בעיןת בעובר
אם כן- לא תהיה ברירנ אלא לסיים את ההיריון
ואם לא- והבעיות היחידות יהין כליה ועקמת- אני אלך למומחים להבין את החומרה ואשקול האם יש סיבה מוצדקת לסיים את ההיריון.
כך או כך כרגע מדובר על תהליך של בדיקות ותוצאות במהלך השבועיים הקרובים.
תחושה של חוסר אונים מוחלטת היחידה שאני סוחבת היריון ולא יודעת אם הוא יסתיים או לא..
כל יום שעובר אני מרגישה ייסורי גיהינום.
אני מבינה אותך יקרה. באמת נשמע כמו ייסורים קשים.ציפי כהן
מישהו תומך בך? האם יש סביבך אנשים שמודעים למה שאת חווה ועוזרים לך?
יש לי תמיכה מהאימהותאנונימי (פותח)
שיתפתי כרגע את 2 האימהות וחברה קרובה
לא הרגשתי מסוגלות לשתף עוד אנשים..
מצטרפת לחיבוקים הגדולים.מקווה לטוב מאוד

כל כך קשה השנתיים שעברתם, ואח"כ האושר הגדול כשמרגיש שהכל מסתדר. 

והנה נפילה שכזאת...

אין מילים. 

 

מתפללת שיהיה לך כוח לעבור את הכל.

 

 

אוי וי אוי הלב שלי בוכה איתך!!! תפני לקלינה מאירגון הידברות-פנינה 0אחרונה

היא עוזרת ומצילה!!!

היו אצלה נשים במצב דומה לשלך והיא עזרה להם בכל העניין כולל כספי. וכמובן הצילה את העובר!!!

וגם היו דברים מעולם שהרופאים ראו מומים ובעיות מפחידות כמו מפלצות וכו' ההורים לא עשו הפלה, ואחרי הלידה ראו שהרופאים טעו בגדול, יצא תאומים! בריאים ושלמים!!!

עדיף שתתייעצי עם קלינה לפני שאת הולכת עיוורת אחרי הרופאים שלא מספרים לך את כללל ההשלכות של ההפלה ומנסים רק להפחיד...

בהצלחה ותעדכני! 

 

רק משתפתאנונימי (פותח)
הריון שמיני.
בבית 2 ילדים מתוקים ב"ה.
אבל מאז שהקטנה נולדה כבר 5 הריונות לא תקינים. 4 שהסתיימו ההפלה בשבוע 7 בערך. והאחרון שהתחיל עם דימום כבד בשבוע 7 והסתיים עם מומים קשים ובהפסקה יזומה בשבוע 35.
עכשיו הריון שמיני. שבוע 8 לפי וסת אחרונה אבל עובר תואם לשבוע 7. יש דופק והאיחור מופיע בכמה אולטרסאונד שעשיתי. אז כנראה שאני בשבוע 7.
בתחילת השבוע התחילו כתמים שמתחזקים לאט לאט.
נכון לאתמול העובר עם דופק. אבל אני כמעט ולא. לא מצליחה לנשום ברוגע. לא מצליחה לישון. וכשאני כן נרדמת אז יש לי סיוטים.
אני בפחד תמידי. אפילו אם זה הסתיים ההפלה אני צריכה לנסות לשמור את מה שיוצא כדי שיתקדמו עם הבדיקות אז בנוסף לפחד מהפלה אני חוששת מהתזמון שלה. אני כמעט ולא יוצאת מהבית כדי שלא יתפוס אותי לא מוכנה. ואני מפחדת ללכת לשירותים כדי לא לאבד את החומר שיצא ממני. אני פשוט משותקת למיטה רוב הזמן. ואני אפילו פוחדת לבכות כי לכאורה עדיין כלום לא קרה. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני משתגעת.
זהו. הנחתי את זה פה.
אשמח לעידודים, עצות ושיתופים מסיפורים דומים.
תודה לכן שאתן פה!
את גדולה מהחיים!!מקווה לטוב מאוד

אוי אהובה! כמה קשה!*כוכבית*
יש לך תמיכה? את חייבת לפרוק מישהי..משיהו קרוב..
אל תהי בזה לבד!
זה סיטואציה ממש לא פשוטה.
(אז רק מהקטע הטכני.. באחת הפעמים הייתי בחנות-והרגשתי פתאום ש זהו... אז רצתי לשירותים (היתה לי שקית בתיק. וכך אספתי את מה שיצא. מזעזע! אבל אפשרי😔
מחבקת אותך חזק!!! חזק!!!!
מאחלת לך שבע״ה! יסתיים בטוב ובשמחה ובידיים מלאות!

אם מתאים לך סיפןר של נס שלנו כתבתי: אבל אם לא -אל תקראי תבבקשה לא רוצה להכאיב חלילה ..
(
למודת הפלות בשבועות מוקדמים_בהריון שלמקטנה הנוכחית. לא התפתחה כמעט בכלל. הייתי באולטרסאונד כל שבוע או חמשיה ימים. משבוע שש בערך כל שבוע ׳גדל ב יום או יומים..׳ בשבוע 11 עדין תאם שבוע שבע פלוס משהו.. מלא דימומים-וכבר דיברו על גרידה. אבל יש דופק אז חיכיתי וחיכיתי חשבתי שהנה עוד הריון שלא יצליח להסתיים בטוב. שינו את גיל ההריון בלי סוף...
מתפללת ובוכה כבר לא יודעת מה לבקש מ ה׳ ..
שהטוב בעיניו יעשה...
והנה
ובשבוע 12+3 היתה ״קפיצת גדילה ״ זה במרחאות כי אין לזה באמת הגדרה רפואית. רופאים היו בשוק.
ומאז
וב״ה כל הסקירות היו טובות. ונולדה תינוקת מקסימה ובריאה. בחסדי שמיים !!ממש!
.
אין עוד מלבדו!
מעדכנת (הפותחת)אנונימי (פותח)
תודה למגיבות!
מהממות אתן!! 3>
מעדכנת שהגעתי למיון וכבר לא נשאר כלום.
אני מקווה שיהיה עם מה לעבוד.
אני ממש מנסה לעבוד על העניין הזה. על האמונה שזה בידיים שלו. אבל אני לא מצליחה להבין איפה כן השתדלות שלי נגמרת ומתחילה האחריות שלו. איפה עובר הקו.

אני משתפת חברות, ומשפחה. אבל הרבה פעמים מרגישה שלא מספיק. שלא מבינים אותי. אבל אני לא מכירה מישהי עם סיפור דומה שתוכל להבין אותי.

תודה לכן על התמיכה! אני ממש מעריכה את זה.
שתהיה לכולנו שנה טובה וידיים מלאות בעז"ה.
אויש, התעצבתי לשמוע, חיבוק גדולמקווה לטוב מאוד
אני מבינה את התחושה הזאת של "לא מבינים אותי עד הסוף" למרות שהסביבה מקסימה ומכילה.
בשביל זה גם אנחנו פה...
להבין אותך ולהסכים איתך שאת עוברת משהו באמת גדול, שלא קל להתמודד איתו.
האמת שלחלק מתוכינו יש גם ספורים לא קלים.
אני באופן אישי עברתי 6 הפלות ובאמת רואה בזה מרכיב משמעותי בחיים שלי למרות שברוך ה' יש לי ילדים ואני מאושרת מהם.
יש כאן אחת אולי תכתוב לך בעצמה שעברה גם 7 הפלות בשבועות שאת מתארת. זה באמת נסיון לא פשוט. קשה כל כך להרגיש שזה לטובתינו ומאבא אוהב...
אבל זה חלק מהעבודה שלנו נראה לי.

השאלה של ההשתדלות היא קשה ואין עליה תשובה אחת. אני עושה המון השתדלות רופאים וכו' אבל בד בבד מזכירה לעצמי שברגע שהקב"ה יחליט פתאום הכל יסתדר, והסטטיטעקות לא משנות לו.
ממש לא תמיד מצליחה🙈

עכשיו רק תתני לעצמך להצטער ולבכות.
ובעזרת ה' פעם הבאה, שנה חדשה בידיים מלאות!

אוי יקרה!! *כוכבית*אחרונה
מחבקת אותך! אוך! איזה כאב...
אני ממש מבינה אותך על ׳לא מבינים עד כמה׳
הצלחתי להרגיש מובנת אצל חברה טובה שלצערי עברה דברים קשים.. אוף אין לזה באמת מדד. זה כואב ושורף ולא נתפס. ועדיין צריכה להתמודד עם המציאות.. (לא מיד- קחי לך את הזמן..)
התחושה היא שהכאב הוא שלך ורק שלך ואף אחד בעולם לא מבין או לא מצליח להבין אותך ו את הסיטואציה הלא נתפסת הזאת.
.
אהובה יקרה!! מחבקת אותך חזק! ומתפללת שהקב״ה ימלא חסרונך ...
הלוואי שעם הזמן תצליחי להגיש נחמה אפילו שהלב לא שוכח לעולם.
מליוני נשיקות וחיבוקים!
אם תרצי לדבר.מקווה להיות לעזר❤️
שנה חדשה בפתח...ציפי כהן
זמן של סגירות הדברים הישנים,
פתיחה של דברים חדשים
חלקם מרגשים, חלקם מפחידים
חלקם מהנים
חלקם מעוררי חרדה
חלקם משמחים
חלקם עצובים
חלקם מפליאים ביופיים
חלקם מעוררי תחושות לא נעימות
חלקם מחבקים ואוהבים
חלקם פחות.

מה נאחל לעצמינו בשנה זו,
וממה היינו רוצות.ים להיפטר, ולהשאיר מאחור מהשנה החולפת?

מוזמנות.ים לשתף.
וכמובן אם יש שיר, או שורה משיר שמתאימה לזה- ניתן לצרף או לרשום.

מאחלת שנה טובה טובה וחיבוקים גדולים❤🤗


ואני מצרפת שיר של לאה נאור.

סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ נִגְמֶרֶת מַתְחִיל אֵיזֶה שְׁבִיל,
כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִגְמָר אָז הַבֹּקֶר מַתְחִיל.
כְּשֶׁנִגְמֶרֶת שָׁעָה עוֹד שָׁעָה מַגִּיעָה,
רַק בְּסוֹף הַיְּדִיעָה מַתְחִילָה הַשְׁגִיאָה,

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה...

יֵשׁ תָּמִיד יוֹם מָחָר לְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר,
כָּל חֲלוֹם מְשֻׁמָּשׁ מַחֲלִיפִים בְּאַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֶרֶת שָׁנָה – עוֹד שָׁנָה מַתְחִילָה,
כָּל תְּשׁוּבָה מַתְחִילָה רַק בְּסוֹף שְׁאֵלָה.

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה...

כְּשֶׁהַסֶּרֶט נִגְמָר הַחַיִים מַתְחִילִים,
הַצְּלִילִים מַתְחִילִים כְּשֶׁאֵין כְּבָר מִלִּים.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַצְּלִיל אָז נַתְחִיל צְלִיל אַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַשִּׁיר אָז נַתְחִיל לְדַבֵּר.

כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה...

(מילים: לאה נאור
לחן: קובי אשרת
ביצוע: חוה אלברשטיין אברהם מור שלמה וישינסקי וחנן גולדבלט.)


האם דיקור סיני אכן עוזר למניעת הפלות חוזרות?אנונימי (פותח)


אני עושה דיקור כבר למעלה משנתייםshiran30005
וזה לא עזר להפלות שלי. חוויתי עוד 2 הפלות תוך כדי הדיקור, עושה במכבי טבעי. אבל עזר לי לכאבי בטן ומעי רגיז
גם הומאופתיה לא עוזר, מסקנה שלי - רק ה' עוזר...
אולי לך זה כן יעזור שווה לנסות
אני הלכתי למישהי פרטית (חברה של חברה)אנונימי (3)
וספציפית לאחריו ההריון הצליח ב״ה..
אחכך היו עוד כמה הפלות..(לא חזרתיאליה כי היא עברה למרחק של שעתים נסיעה... אולי לקראת ההריון הבא אשקול זאת שוב)
כל גוף וכל אישה ומה שעוזר לה. זה טיפול שעוזר להגיע לאיזוןציפי כהןאחרונה
ולפעמים מסייע בבעיות גופניות עוקפות (כמו למשל כאבי בטן וכדומה), אבל לא ממש מונע או מרפא את המחלה הספציפית עבורה באים.
זה טיפול הוליסטי שרואה את הגוף והנפש כדבר אחד, ומטפל בדברים באופן שרואה את כולך ולא רק בעיה ספציפית.
זאת בשונה מרפואה קונוונציונלית שרואה את הבעיה הספציפית ומנסה לת מענה נקודתי לבעיה זו.

לכל דבר יתרונות וחסרונות, אף דרך לא יכולה להבטיח לך רפואה במאה אחוז. יש דרכים שיכולות לתת לך איכות חיים טובה יותר,הרגשה כללית טובה יותר או ריפוי לבעיה מסוימת.
אבל אף דרך לא יכולה להבטיח לך שזה מה שיעזור למנוע הפלות חוזרות... לצערי. אילו היתה כזו דרך, אני מניחה שהיינו מציעים אותה באופן גורף...

חיבוק, לא קל להיות בחוסר ידיעה וחוסר אונים לגבי מה שיקרה.

שתהא שנה טובה טובה
זקוקה לתמיכהאנונימי (פותח)
היי בנות...
לאחר טיפולים רבים נקלטתי להיריון וכעת מתחילה חודש 4 פעם ראשונה... לחא הפלות קודמות.
לצערי נאלצת ככל הנראה לבצע הפסקת היריון כיון שעובר לא תקין.
אני בן אדם מאוד מאמין, לא מפסיקה להתפלל לשמור שבת ואפילו הצלחתי להוביל גם את בעלי לשמור שבת.
וכעת חשכו עינינו.
לא מצליחה להבין איך להתחזק, איך לא ליפול, כמה צער אפשר לחוות ועדיין להאמין ״שהכל לטובה״?
במשך שנתיים חיזקתי את עצמי בידיעה שבורא עולם יביא לי ילד בזמן הנכון.,. ועכשיו שאאלץ לעשות הפסקת היריון מרגישה שאין לי מקןם שם למעלה. הלב שלי פשוט שבור ומרוסק. לא צפסיקה לבכות ולהבין למה זה קורה...
איך מתמודדים עם צער ככ כואב במשך תקופה בלתי נגמרת?
אין מלים לנחמה. הלב שלי נשבר בשבילך ..אנונימי (3)
מהיכן מוצאים כוחות חדשים? מהיכן אפשר למצוא אמונה אחרי משבר כזה?
תבכי ותפרקי לקדוש ברוך הוא..
אני עברתי הפלות רצופות.. בשניה הייתי שבורה כל כך... (לא חיכיתי כמוך אז היתה לי אולי בגלל זה התאוששות יחסית מהירה אחרי ההפלה ראשונה) ואז בפעם השניה בכיתי את החיים. צרחתי. כעסתי פרקתי. שאלתי למה זה קורה לי? למהההההההההההה מה אני רעה כל כך? מה עשיתי?
לא באתי בטענות לה'. לא הצלחתי לכעוס עליו. (ככה הנפש שלי פעלה. לא היתה לי שליטה בזה) כעסתי על בני אדם... הוצאתי תיסכולים. האשמתי את כולם... זה לקח זמן להתאושש אבל זה עבר ברוך ה'.
קמתי... כי נפלתי קמתי. ה' שלח לי כוחות מחדש. כוח חדש להאמין בו.. הרפיתי לגמרי.
מה שאני מנסה להגיד שהכוח של החיים חזק מאיתנו את תקבלי כוחות לקום מזה. את תתרוממי.
את תזכי בעזרת ה' לזרע בר קיימא..
הנה הצלחת להיקלט... אז את תזכי.
אני מאמינה בזה.
תני לעצמך זמן להתאושש מהאובדו הזה.
את לא חייבת למצוא כוחות. תנוחי קודם . תתאבלי..הכח יגיע מחדש.. הלוואי ויכולתי להבטיח לך שזה מה שיקרה.
אבל ככה אני מאמינה באמונה שלימה. כי זה מה שקרה לי...
בקרוב תהי בהיריון תקין בעזרת ה' ובסופו תלדי תינוק חי וקיים בריא ומתוק.
מאחלת לך החלמה מהירה ובריאות..
והיריון בקרוב בידים מלאות. אמן.

תודה על התמיכהאנונימי (פותח)
היי,
הוצאת לי מילים מהפה... גם אני לא מבינה מה עשיתי רע? איפה טעיתי? מה עוד אני צריכה לעבור? למה התפילות שלי לא נענות שם למעלה שממשיכים להעמיד אותי במבחנים ככ קשים.
הלוואי והייתי מקבלת תשובות, הכוונה...
כרגע מרגישה שאחרי שנתיים להגיע סוף סןף להיריון ראשון פעם ראשונה בחיי וכעת אחרי כמעט 4 חודשים זה עומד להילקח ממני- לא מבינה למה.
יש סיכוי אחרון לבדיקנ אחרונה שאבצע השבוע וצריך שיקרה שם נס רפואי לחלוטין כדי שההיריון ימשיך אבל לא מצפה כבר לכלןם.
הלוואי שאזכה להיות אמא אי פעם...
מרגישה שזה משהו שלעןלם לא יקרה.
חיבוק אהובהרק בשמחה תמיד

נסיון לא פשוט

מקווה בשלביך שהבדיקה הבאה תהיה יותר טובה

שנה טובה ומבורכת

יקרה, יש לפעמים הרגשה שקשה לשאת. וזה בסדר.ציפי כהן
לפעמים,במיוחד לאור חוויות שאת מתארת (המתנה ארוכה וציפיה גדולה, ועכשיו צריך לבצע הפסקת הריון...)- יש תחושה של "למה זה קורה לי" ו"למה דווקא אני" והרבה שאלות שעולות סביב הגורל והמהות של מה שקרה לך, חוסר יכולת להאמין שזה אכן קורה, אולי אפילו חוסר רצון להאמין בזה והכחשה שזה באמת קורה. זה פשוט לא נתפס ולא הגיוני. זה לא קורה לי.

יקירה, זה הגיוני ונורמלי לחוות ולשאול את השאלות. זה שלב של הלם, כאב בלתי נתפס, שוק שקשה להתמודד איתו. המח והנפש לא קולטים.
זה באמת קשה מנשוא.

יש שלבים בתוך התהליך. הנפש עוברת משלב של כאב והכחשה לשלבים של כעס, לעיתים גם עצב גדול, לעיתים צורך לעשות משהו כדי שלא יקרה מה שקרה, לעיתים הכל מגיע יחד או בא בגלים, ונרגע ואז חוזר...

מה שאני רוצה לומר בכל זה- שאת נורמלית.
שמה שקורה לך זה מה שלא נורמלי.
והתגובה שלך לחלוטין נורמלית והגיונית.

זה כואב מאוד, כמו חץ בלב, ואין דרך להימנע מהכאב.
פשוט להיות בו, ולשאול את כל השאלות ולכעוס את כל הכעסים ולכאוב ולהיות עצובים... הכל מותר.

היעזרי בבן זוגך, משפחה, חברות וחברים וכל מי שיכול לתמוך בכם בשעה קשה זו. אם את חשה שזה יותר מדי עבורך ואת זקוקה לעזרה מקצועית, אל תהססי לפנות לטיפול על מנת לעכל ולעבד את כאבייך.

מחבקת אותך בחום!! וכואבת איתך.
ציפי
חיבוקים אהובה!! בוכה איתך..*כוכבית*
קשה קשה חיבוק גדול💗!מקווה לטוב מאודאחרונה

בוכים איתך, עם כל מה שאת עוברת. 

באמת משבר!

שתהיה לך שנה טובה מאוד למרות השחור הגדול. 

ושרק יהיה לך כוחות לעבור כזה כאב נוקב. 

 

מנצלת לשאלה (טהרה) מקווה שזה בסדראנונימי (פותח)
כמה זמן לוקח להיטרה אחרי ציטוטק?
שאדע להכין את האיש......
איזה שבוע היתה ההפלה?אנונימי (3)
זה שונה מאישה לאישה...
עם ציטוטק בערך שישה שבועות בשבוע 10 שהעובר התאים לשבוע 8 פלוס יומיים
בלי ציטוטק שבוע שמונה פלוס שתיים הפלה אחרת לקח לי שלושה שבועות אבל כמה ימים אחרי המקווה כבר קיבלתי מחזור...
ובשבוע 7 בלי ציטוטק לקח לי פחות משבועיים..
אבל זה ממש אידיווידואלי בין אחת לשניה.
נראה לי שישה שבועות זה הכי הרבה ששמעתי.
אצלי היהshiran30005
הפלה טבעית בשבוע 5-6 והיה לי דימום 3 שבועות. מחזור קיבלתי רק אחרי חודשיים . כך שהיה לי הרבה זמן של טהרה. אבל אצל כל אחת זה שונה.
הפלה אחרת לקח לי שבוע וחצי להתנקות
הפרדתי את השרשור כדי שתוכלי לקבל תשובות כמו שצריךציפי כהן
וגם פותחת השרשור תוכל לקבל התיחסות בנפרד.

בכל אופן, ענו לך. זה כל כך משתנה ותלוי בכל סיפור בפני עצמו... שאין ממש כללים.
זה יכול לנוע בין שבוע לכמה שבועות...

חיבוק חם!!
אני אחרי ציטוטקאנונימי (פותח)אחרונה
הריון שהפסיק להתפתח בשבוע 7+3 (בערך)-לא היו בטוחים.
כבר עברו 4שבועות ועוד לא יכולה לעשות הפסק.
.
(אחרי לידה היה לי פעם אחת אחרי 9שבועות ופעם אחת אחרי 8שבועות

)
משתפת אתכם...מקווה לטוב מאוד

הי חברות, 

 

שמתי לב שלי ממש ממש קשה לראות את כל ההריוניות האילו מסביבי (ואיכשהו בתקופה הזאת זה כל מה שאני רואה ;) )

שברתי את הראש שלי מה יעזור לי עם זה. 

 

בסוף מצאתי רעיון הפוך על הפוך ומשתפת אותכן, 

כל אישה בהריון אני מברכת אותה בלב שלי, שתהיה לידה קלה. שהתינוק/תינוקת יוולדו בזמן ובשמחה. 

 

זה ממש קשה, אבל איכשהו זה מרגיש לי יותר טוב כי נותן לי לפחות את ההרגשה שאני טובה. 

 

בהמשך אני משערת שזה ממש יעזור לי. 

 

סתם שיתוף...

 

 

 

זה מקסים לנסות לשנות את המבט.ציפי כהןאחרונה
אני מבינה אותך, קנאה אף פעם אינה נעימה. זה רגש שמעורר בנו הרבה אשמה. לא נעים לקנא או להרגיש רע כשיש משהו טוב למישהו אחר, ולנו אין. זו דינאמיקה פנימית קשה.
מקווה שתרגישי טוב עם עצמך למרות הרגשות הלא פשוטים,
גם קנאה קיימת וזה בסדר להרגיש אותה למרות הכל.

חיבוק חם!

ציפי
שלום לכולן, יודעות אולי אם יש פורום של נשים מצפות להריון?עלעלית
היי יקרה, חיבוק על הציפיה. אני חושבת שפעם היה פורום כזהציפי כהן
והוא היה סגור.
אולי @ט'
יכולה לעזור למצוא?
או
@אדמין
ובכל אופן, בין אם קיים ובין אם לא- אפשר גם להביא לפה.ציפי כהן
הרבה מהנשים והזוגות פה מצפות ומצפים להריון.
תפני ל-ראש111

@ט' המדהימה

תודה לכולןעלעלית
פה מרגישה קצת פחות בנוח וקצת צובט.. ❤
כן זה מובן... בכל זאת, כאן יש/היו הריונות... חיבוק יקרה.ציפי כהן
הגיוני שתחפשי לך מקום מדויק להניח את כאבייך, ולא רק בערך.

מקווה שאכן תמצאי!
תודה רבה על החיבוק וההבנה כמה עדינות ❤🌸עלעליתאחרונה
אחרי ציטוטק,מנה שניה.. התיעצות (תיאורים)אנונימי (פותח)
בחמישי קיבלתי מנה שניה של ציטוטק אחרי ששבוע לפני קיבלתי את המנה הראשונה.
המנה השניה השפיע כמעט מיידית (חצי שעה אחרי..)
באוצו ערב ולמחרת היו כרבים ודימום מוגבר.
בשבת כבר היה יותר טוב.. ואפילו שקלתי לחןזר לעבודה.
בשני(אתמול בצהרים התחילו כאבים ממש משתקים.. בסביבות שלוש בצהרים ועד שלוש לפנית בוקר היה דימום מטורף עם מלאאא גושים בגדלים עצומים!! החלפתי פדים כמו לא יודעת מה והתקלחתי בלי סוף..
היום שוב רגיעה.. (חוץ מהעייפות המובנת..)׳נשמע הגיוני?
גם אצלי עם ציטוטק עבד רק בפעם השניהאנונימי (3)
והתיאור שלך מזכיר את התיאור שלי...
אחרי ערב פסיכי זה נירגע...
חוויה בהחלט לא נעימה..
בעיקרון אם הדימום לא מפסיק ובכמויות בלי סוף עד כדי חולשה חושבת שכדאי ליסוע למיון..
אני בדיעבד רק הבנתי שזה לא היה נורמלי הכמויות שיצאו ממני... יותר משלוש שעות זה נראה לי מוגזם..
ואצלי לקח 6 שעות דימום בלי הפסקה.
מתיש בהחלט.
אבל יצא הכל...
מקווה שכך גם אצלך ולא תצטרכי התערבות נוספת..
לא פשוט בכלל..
קשה נורא
חיבוק
תודה (הפותחת) (תיאורים !!)אנונימי (פותח)
פשוט כבר היה הקטע הפסיכי שמלא דברים יצאו ממני....
ואז נרגע
ואז אחרי ארבעה ימים שוב כאבים וכמויות של דם וגושים בגדלים עצומים!
ממש סליחה על התיאור אבל יותר גדולים מכף היד שלי כשהיא פתוחה... (הייתי צריכה להרים חתיכות מהרצפה🥺
אז לא נבנתי אם הנגלה השניה היא הגיונית..
ב״ה עכשיו הדימום ממש מינורי.. אז מקווה שזהו זה.
ממליצה ללכת להיבדק אפילו היוםshiran30005
נשמע שאיבדת המון המון דם, ולכן את ממש חלשה. עברת חוויה מטלטלת ואולי כדאי שתנוחי עוד קצת בבית.
אבל לפי מה שתיארת שזה כבר דימום מעבר לנורמה שמצריך בירור ובדיקה די דחופה. תתקשרי להתייעץ עם מוקד אחיות ותפני למיון. שלי ככה היה אפילו פחות ממה שתיארת הגעתי למיון אחרי עילפון של כמה פעמים כתוצאה מאיבוד דם. חבל שתסבלי ככה
תעדכני מה איתך... חיבוקים
שלום יקרה, נשמעת חוויה כואבת וקשה!! חיבוק חם!!ציפי כהן
אני מניחה שזה יכול להיות נורמלי, ויכול להיות גם שלא. זה ממש תלוי בהמון גורמים, וגם משתנה מאחת לאחת.
מה השבוע שבו היית? ככל שהשבועות מתקדמים יותר, כך ההפלה לצערי מאסיבית יותר. הדימומים מוציאים גושים גדולים... כמה זה קשה, כואב ומתיש נפשית!!
יקרה, זו חוויה קשה. במיוחד כשהיא הסתיימה ואז חזרה שוב בעוצמה.

לרוב, פונים למיון אם יש דימום חזק במשך כמה שעות שאינו נחלש. או אם יש חולשה קיצונית או כאבים חזקים שקשה לשאת.
כעת את מרגישה טוב יותר? הדימום פחת? איך את עכשיו?
אם יהיה עוד דימום חזק, ממליצה לחזור למיון.
אם נחלש הדימום ואת התחזקת- נשמע אולי הגיוני.
איני יודעת, אני לא רופאה. לכן אני ממליצה שאם יש סימני שאלה- עדיף ללכת להתייעץ עם רופא/ה, או להתקשר למוקד של הקופה ולתאר מה קורה לך.

בכל מקרה, יש להגיע לרופא נשים כדי לראות שהכל יצא. אם את בסדר עכשיו, חזרי לבדיקה מתי שאמרו לך לחזור.
חיבוק חיבוק חיבוק!!

תני לעצמך לנוח וגם להיפרד, להתאבל ולכאוב על מה שאיבדת. תני לעצמך להרגיש, למרות שזה נורא כואב. מתאים לתת לרגש לבוא בזמן הנכון.

חיבוקים!
תודה❤️אנונימי (פותח)
מרגישה יותר טוב.
(התאים לשבוע 7) אני בעצם הייתי בערך בשבוע עשר.
.
אכן אם יחזור אגש מיד להיבדק.

ווידוי: הרגשתי קצת ..כאילו ״כיף״ לי להרגיש שכואב לי..
עזר לי הסבל.
נשמע הגיוני?🙈🙊
(גם נתן לסובבים לראות את הסבל, וגם כאילו נתן לי לגיטימציה לכאוב.😰
באמת? לי הסבל השאיר טראומה..אנונימי (3)
אני רק נזכרת בזה ויש לי צמרמורות...
אולי כל אחת לוקחת את זה אחרת.
מה שכן בזכות הסבל הזה שעברתי כמה פעמים
אני לא חוששת מהלידה הקרבה... ברוך ה' אני בהיריון מתקדם.. ותמיד חששתי נורא מהלידה והייתי בחרדה..(יש לי בבית ילדים)
אבל אחרי כל ההפלות שעברתי..
אין לי פחד... מבחינתי זה היה הכי נורא שיש
אז לקבל תינוק חי עם כאב זה בקטנה... זה טבעי ונורמלי. בשבילי כמובן ..
בעזרת ה' שיהיה לך במהרה היריון חדש תקין ובידים מלאות.. אמן!!!
אנונימי (פותח)
נשמע שהכאבים הגופניים והנפשיים שעברת חיזקו אותךציפי כהן
נשמע כמו אמירה: "אם עברתי את זה, אני יכולה לעבור כל כאב... או לפחות- כאב של לידה. של תינוק חי."
זה דבר נפלא, הנפש שלך כמו נמתחה והתרחבה ומסוגלת לומר לעצמה שהחוויות שעברת העצימו והגדילו את הכוחות שלך.
נשמע טוב וחשוב!
תודה ציפי יקרהאנונימי (3)
ואני לתומי חשבתי שנשרטתי מזה ונגמרו לי הכוחות.. אבל משום מה פתאם לידה רגילה ניראת לי טבעית וטובה.. פעם זה היה נראה לי זוועה והייתי בחרדה אטומית...
היום החרדה זה מההפלה.
הפלה זה לא טבעי. זה עצוב. זה לא נורמלי.
לידה זה טוב ובריא וטבעי.
ככה התחלק לי הכל במוח.
תמיד בחודש תשיעי לא זזתי מלחץ.
הייתי בחרדות יתר והייתי חייבת הכנה ללידה.
עכשיו שנכנסתי לתשיעי מבחינתי הגעתי למנוחה והנחלה.. כי לא עברתי הפלה לפני ולא היו סיבוכים.
אני רפויה מדי.. חחח
ברוך ה'
אני ממש שמחה לשמוע שאת רגועה.ציפי כהן
מקוה שתצליחי להכין את עצמך כמה שניתן ללידה, מתוך בחירות בתוכה וגם תוך יכולת לשחרר שליטה.
הבאת חיים לעולם... איזו מתנה מדהימה זו.
בהצלחה!
הגיוני לחוות זאת, זה מאוד תלוי מה הרגשות שאת חווה.ציפי כהן
יכול להיות שהרגשת אשמה כלשהי סביב ההפלה?
הגיוני לחוש אשמה, רוב הנשים חשות אשמה על משהו סביב הפלה, הן חושבות שהן אשמות במשהו ולכן זה קרה.
ברוב המוחלט של המקרים, האישה אינה אשמה בדבר. הפלות קורות כי הן קורות. זה עצוב וכואב, אבל זה קורה בעולם... וככה זה. לפעמים אין סיבה. לפעמים הסיבה היא משהו שקשור לעובר, שכנראה לא היה בשל מספיק להגיע לעולם בצורה המסוימת הזאת.
אין לדעת.
אבל כן, נשים רבות חשות אשמה, לעיתים קשה מנשוא.

אולי חוויה של אשמה מובילה לתחושה שטוב לי לחוש כאב, כי זה מגיע לי? אולי עשיתי משהו רע ומגיע לי לסבול, מגיע לי עונש כי אני אשמה...?
יש גם רגשות כאלה.
כמובן, אינך אשמה בדבר, וודאי שלא מגיע לך לכאוב או לקבל עונש. מספיק שאת עוברת הפלה... הכאבים אינם צריכים להיות לך משהו נוסף על כאב ההפלה.

עוד יכול להיות, שהכאבים מסמלים עבורך חלק מתנליך הפרידה. אולי הפרידה מהעובר שהיה בתוכך קשה עלייך, כואבת מאוד, והכאבים כמו מביעים בגוף את מה שקשה כל כך להביע במילים. מה שמסתובב בפנים הוא כאב גדול, והוא מתבטא בגוף ככאב פיזי, ואולי זה מה שגורם לתחושת הקלה.

בשני המקרים, אני מציעה למצוא מילים לכאב הפנימי/לאשמה ולרגשות נוספים, למצוא מישהו שיבין ויכיל את כאבייך באופן מילולי, וכך יתאפשר לך גם לתת פשר לתחושות הגופניות והרגשיות, לא דרך כאב פיזי.

חיבוק חם, וירטואלי ומילולי לחלוטין, אבל מאוד עם כוונה מהלב.
❤️ הייטבת כלכך להסביר. תודה לך!אנונימי (פותח)
❤ באהבהציפי כהןאחרונה
לפעמים זה פשוט אוף. סתם אוף.אנונימי (פותח)

ובשעה טובה אחותי ילדה בן

ברית שבוע הבא

כל-כך תכננתי שיהיו לנו ילדים קרובים בהפרש של 3 חודשים

אבל לא.

אני באה ריקה.

שיהיה לה המון מזל טוב

אני מפחדת להחזיק ולראות מקרוב תינוק פצפון...

היי יקרה, זה באמת אוף. ולא סתם בכלל... זה פשוט אוף. מבאס ממשציפי כהן
מזל טוב לאחותך, זה משמח מאוד שיש לה בן ולך יש אחיין חדש.
ובכל זאת, האובדן שלך כואב, וממלא בצער,
והכאב הוא גם על הפרש החודשים שאמור היה להיות ביניהם, ועוד אובדנים קטנים וגדולים בתוך מערכות היחסים המשפחתיות.
כואב כל כך.
אני שולחת לך חיבוק חם.

בהקשר הברית, מוכר שקשה ללכת לברית, לראות תינוק קטנטן, לפעמים להחזיק... זה קשה מאוד רגשית.
אני תוהה האם בהכרח תצטרכי להחזיק?
האם בהכרח תצטרכי לראות?
אולי נכון יותר אילו תבחרי להיות מאחור, לא מעורבת או קרובה כל כך, על מנת לשמור על עצמך בסיטואציה הזאת?
זה לא קל, אבל מציעה לך לחשוב על דברים שיעזרו לך להתמודד עם הברית, ולעשות בחירות קטנות בתוך זה.
את יכולה למשל לבחור לשתף מישהי/ו מהמשפחה בקושי שלך, ולבקש שיעזרו לך לשמור על עצמך, לא בהכרח להחזיק או להיות בסביבת התינוק אם זה מכאיב מדי, לבקש שיצאו איתך החוצה לחבק או לתמוך בך אם תרצי לבכות,
אולי לדבר עם אחותך על כך שהיית רוצה להיות יותר מעורבת אבל קשה לך בגלל מה שעברת,ולבקש ממנה שתבין...

אני לא יודעת מה מערכות היחסים שלך עם משפחתך ועד כמה את פתוחה לספר מה את מרגישה, אבל הגיוני שדיבור על רגשותייך יכול להקל ולתמוך בך.

חיבוק חם!!
תודה על התגובהאנונימי (פותח)

אני באמת מפחדת להתפרק בברית

וזו אחות שלא יודעת מה עברתי, הקורונה וכו׳ הרחיקה אותנו עוד יותר, לא ראיתי אותה מאחרי פסח...

זה כאילו נראה לי מוזר לא להתקרב ולהשתתף ולהסתכל על התינוק ולהחמיא ולאחל מכל הלב כי זו אחותי! ויש בינינו בד״כ קשר די טוב

אבל אולי זה מה שנכון לי לעשות

ומקווה שלא תיפגע ותהיה מספיק עסוקה עם עצמה

ואני אבקש מאחות אחרת (שליוותה אותי בזמן ההפלה) שפשוט תעסיק אותי

הלוואי שיכולתי להביא את הילדים שב״ה יש לי

גיליתי שזה המסיח דעת הכי גדול שיכול להיות

אבל בגלל הקורונה לא בטוחה שזה יתאפשר

ותודה על החיבוק💕💕אנונימי (פותח)


נשמע כמו החלטות טובות עבורך. שמרי על עצמך.ציפי כהן
ואולי נכון להיות כנה ולספר לאחותך, רק אם מתאים. כך היא בטוח לא תיפגע.
ובכל אופן, אולי פחות מתאים, איני יודעת.
אני שמחה שיש לך אחות שיכולה לתמוך בך. ושהיתה איתך בהפלה. כמה לא מובן מאליו!

לגבי הילדים, באמת באסה שהם לא יכולים לבוא...
חיבוקים!!!
אז היה קשהאנונימי (פותח)

יום לפני הברית פרקתי את הקושי ודיברתי עם אחותי שליוותה אותי בכל התקופה האחרונה

סיפרתי לה שאני מפרגנת מכל הלב ליולדת אבל אצלי זה מעצים את הקושי

ביקשתי ממנה שתעזור לי לא להתפרק...

ודיברנו הרבה על הודעות על הריון של אחרים אחרי הפלה...  

אני מגיעה לברית באיחור 

קולטת אותה

מעיפה מבט

שוב מבט

לשאול או לא?!

אזרתי אומץ ואמרתי לה- אני האחרונה שחופרת בעניינים האלו אבל את בהריון?

היא: כן. סוף שלישי

אני: 🤦‍♀️ בשעה טובה.

אז היא כן רצתה לומר לי ולא רצתה לצער אותי ומלא בלה בלה בלה

תכל׳ס- מרגישה נבגדת. 

אני יודעת מה זה ההריונות שלה- קשים מאוד, שהיא לא רואה ממטר אף אחד!

אז לפרוק ולפרוק כשהיא בעצם לא הייתה באמת קשובה

היא לא נתנה לי אפילו את ההזדמנות לברור את המילים שלי ולהחליט אם ואיך אני רוצה לדבר איתה כשהיא בסטטוס הזה.

כאילו ניהלנו שיחה שלמה על נושא, מבלי שאדע שזה בינינו הנושא...

מרגישה פשוט מטומטמת

ישבתי חנוקה שם

עד שנגמר.

מזל - טוב לכולם!

לא יודעת איזה מזל אצלי...

 

*בעצם נראה לי שאני יודעת-

מזל דלי.

ממלאה דליים של דמעות.

אויש יקרה,נשמע כואב מאוד מאוד!!ציפי כהן
גם לגלות את ההריון שלה,
גם לפרוק תסכול סביב הריון ובסוף לגלות שהיא עצמה בהריון,
גם לדבר בדיוק על זה- על הודעות הריון- ואז לגלות שהיא לא הודיעה לך שהיא בהריון...
וואו, כמה עומס בלב וכמה כאב!!
חיבוקים חמים.

אני מרגישה שהרגשות שלך הם של בגידה וכעס עליה, ושעיקר הכאב הוא על כך שנתנה לך לדבר על הנודא בלי שיידעה אותך קודם, בעדינות, שהיא גם בהריון...
מדמיינת אתכן משני צידי קו הטלפון, את מנסה למצוא דמות תומכת, היא מנסה להיות דמות תומכת, ובתווך הנושא של ההריון שלה, שאינה יודעת איך לספר ומה לומר לך בלי לדרוך על פצעים ובלי לבטל את דברייך...
זה באמת ממש כואב לגלות את זה בדיעבד.

אני חושבת שאילו היא היתה מוצאת את האומץ להיות גלויה איתך, למרות הפחד לפגוע בך, זה היה מקל על שתיכן.
זה היה אולי כואב לגלות שעוד אחות בהריון... אבל עדיין, זה היה משאיר את האמון ביניכן על כנו.
עכשיו אני חשה שליבך נשבר בגלל שהאמון ביניכן חווה טלטלה. אני רוצה לומר לך שאת יכולה להתקשר ולסךר לה מה הרגשת, לתת לאמון לחזור אליכן בצורה שבה תוכלו לדבר באופן פתוח על הרגשות שלכן ועל החוויות הפנימיות.
למרות שההריון עומד ביניכן, אתן עדיין אחיות, והיא היתה שם תומכת וקשובה ורגישה בזמן המשבר שלך עם ההפלה. בעיניי נכון שתדברו על רגשותיכן, משני הצדדים, ותוכלו לנהל דו שיח (גם כועס, כואב או פגוע) על מה שקרה ביניכן.
לאט לאט. היחסים לא ייעלמו.
אל תתני להם להיעלם בכעס. יש לך הרבה מה לתת לה ולה מה לתת לך.
מציעה שאחרי שתירגעי מעט שבי ודברי איתה בכנות ועם לב פתוח.
מקווה שתצליחו ליצור קשר חזרה, מתוך תחושת אמון של אחיות אוהבות.

חיבוקים גדולים!!
וואו ממש תודהאנונימי (פותח)

שיקפת כל כך נכון את כל הרגשות...

אני אנסה לאזור אומץ ולדבר איתה

אולי עוד כמה ימים כשהכאב והעלבון ישככו קצת

אני בטוחה שנוכל לחזור לקשר שהיה לנו

רק קצת קשה לי להיות שוב בודדה

בלי מישהו ״אמיתי״ נוסף לפרוק 

ףמלבד הפורום הוירטואלי)

בכל אופן תודה שהשקעת וכתבת לי כל-כך יפה ומדויק

באמת הבדידות היא קשה. כדאי למצוא מישהי/וציפי כהןאחרונה
מה עם בן הזוג? מדוע אינך מדברת איתו על רגשותייך?
ואם יש צורך ואין חברה (וגם אם יש) ומרגישים כאב גדול ובדידות ושאר רגשות חסרי מוצא ולא פשוטים, אפשר לפנות גם לכמה מפגשים טיפוליים, לפי הצורך. כדי להקל.

חיבוק חם!!
הויש יקרה, באמת באמת הרגשה קשה.מקווה לטוב מאוד

תודה. על ההזדהות והחיזוקיםאנונימי (פותח)

חיבוקים זה ממש תחושה קשה. חיבוקים לך!!*כוכבית*
תודה❤️❤️אנונימי (פותח)


סיוםשני כהן שכטר
נשים יקרות. בשל סיבות אישיות
לא אמשיך בניהול הפורום לצד ציפי הנהדרת.

אמנם הייתי פה אורחת לרגע, אך מספיק על מנת להתפעל מהכוחות הרבים והאמונה והאחוות הנשית המרגשת שנוכחת פה בין המילים.
מאחלת למצוא נחמה גדולה במהרה.

שני
שני היקרה. תודה לך על הנכונות, האומץ והקפיצה למים העמוקיםציפי כהן
הרגשתי את הנכונות והאהבה שלך להיות פה איתי בניהול, ותודה לך על התקופה הקצרה בה ניהלנו יחד והיית פה עבור הבנות כאשר אני (מעומס) לא הצלחתי להיות מספיק.
מקווה ומאחלת ימים בריאים ושמחים,
שכל האתגרים שבאים עלינו יעברו בנינוחות כמה שניתן ועם הרבה תקווה.

תודה לך על ההיענות, שיהיה בטוב!
אוהבת.
ציפי
תודה לך בהצלחה בכול!*כוכבית*
תודה על הכל!חמניהאחרונה
אז נשלחתי-מחפשת מידע על ההבדלים בין ציטוטטק לבין גרידה.*כוכבית*
ורוצה לשמוע ממי שיכולה לשתף אותי.. האם ועד כמה כדאי לחכות עם הפרוצדורה..
נצפה שק ריק שבוע 7+4
עברתי עם ציטוטקאורית13
תנסי לחפש בארכיון, אומבהודעות שלי, לפני כשנה ( יוני- יולי) עברתי את התהליך עם ציטוטק, כתבתי הרבה על התהליך..שנמשך חודשיים , בדיעבד, אולי הייתי בוחרת בגרידה
אבל יש לי פחד גדול ממצב של חוסר שליטה, סוג של טראומה, ולהיות מורדמת, בחדר עם אנשים זרים בלבד, נתונה לחסדיהם של המנתח והמרדים, כנראה, עבורי יותר קשה והתהליך של ציטוטק.
אני דווקא הייתיshiran30005
הולכת על גרידא. ציטוטק לפעמים מלווה בכאבים עזים ולא מתאים לכל אישה במיוחד בתקופה רגישה כזאת
תודה חברות*כוכבית*
שלום אהובהאנונימי (2)

הייתי מציעה לך לחכות שיפול לבד 

זה שבוע מוקדם 

ואולי לא להתעסק עם גרידה ולא עם ציטוטק

 

הגוף יודע להוציא לבד את מה שלא נכון לו

שלום לך יקרה, חיבוק על הגילוי הקשה הזה ציפי כהן
קראת את השרשור הנעוץ למעלה? יש בו הרבה מידע על ההליכים השונים- ציטוטק, גרידה והפלה טבעית ומה שקורה בכל אחד מהם.

חיבוק חם!!
מה שלומך?
כן קראתי.תודה. משתפת+שאלה.?*כוכבית*
שהלכנו למחרת לבי״ח אחר (קפלן) הגענו בתשע. באחת בערך קיבלתי את הכדור (נרתיקית)
כעבור חצי שעה התחילו התכוציות (לא נוראות כמו שדמינתי)
ושוחררתי הביתה .אם ההנחיה שאם הדימום רציני ממש אז לחזור.
.
אבל מה עושים כשהדימום לא כזה...
בכלל כל זה היה ביום חמשיי ואני משבת בלי טיפת דימום- אפילו לא שאריות חומות...
תקין?
יש לי ביקורת בחמישי.. לחכות עד אז?
לקבוע תור לרופאת נשים?-מוקדם יותר?
עונהרק בשמחה תמיד
לפי דעתי תלכי לקבל עוד מנה
כנראה לא נתנו לך מספיק
כמה כדורים נתנו לך?אנונימי (3)
אהממ.. לא הייתי ממש בפוקוס.. אבל*כוכבית*
אבל נראה לי שיותר מאחד.. כי היא אמרה ׳שהיא שמה *אותם* עמוק..׳
כי חששתי ללכת לשירותים אחרי..
אמור להיות כתוב במכתב שחרוראנונימי (3)

בכל מקרה אם את מחר לא מתחיל דימומם הייתי חוזרת למיון הם המכתב שחרור

תודה!! שאלה: כמה הגיוני להתעכב עם זה..?*כוכבית*
יש לי בנות שמתחילות מסגרות חדשות...ו בא לי להיות חלק..
עונהאנונימי (3)

לפי דעתי תחכה לחמישי אבל אני לא רופאה 

ובמקרה שלא יהיה דימומם יתנו לך עוד מנה 

אבל אולי תשאלי את רופא\ת נשים שלך

תודה רבה*כוכבית*
כתבו לך במכתב השחרור להגיע בחמישי,ציפי כהן
נראה לי שזה בהחלט מספיק.
אם יהיה דימום רציני לפני כן, ותרגישי שזה מאסיבי- הגיעי לפני כן. אך שבוע המתנה הוא זמן סביר להמתין לאחר מנה של ציטוטק, למיטב ידיעתי.

אני חושבת לעצמי כמה קשה להיות בחוסר וודאות מתי יגיע הדימום, ובציפייה שהוא יגיע כבר, כשבעצם... את ממש לא רוצה שהוא יגיע או יהיה... לא רצית את זה מלכתחילה ובוודאי לא עכשיו.
וכמה זה כואב.
בינתיים את יכולה לנסות להיפרד מהעובר שהיה לך, ולהבין שעומד להיות דימום, אולי מאסיבי מעט. אולי אף עם גושים. אולי עם כאבים.
מאוד לא קל.
ועם זאת, ניתן להיערך בעזרת הכנה לנשימות בזמן הזה, אמירת דברי פרידה בלב או בפה, עשיית מעשה סמלי לצורך פרידה וכמובן התחברות לכאב ולצער שבמה שקורה לך: בכי, חיבוק מנשים קרובות, ביטויי צער ואבל.

חיבוקים חמים, מקווה שתעברי את זה הכי טוב שאת יכולה.
מעדכנת- הגעתי לביקורת.*כוכבית*
עוד יש שק ברחם.
קיבלתי עוד מנה של ציטוטק.
...
הרופאה שם אמרה לי שבגלל שזאת פעם שלישית - גם אם לא רצופים כדאי לעשות בירור קרישיות..
וסכרת
ועוד משהו.. שכחתי.
מישהי יודעת על זה משהו?
.
וגם.. באסה לי ממש... בא לי כבר להיות אחרי😔
אוי, תקופה קשה. קשה לחכות כל כך הרבה!! חיבוק.ציפי כהן
מיידעת אותך שאם זה יימשך כך, ככל הנראה תיאלצי לעבור גרידה. אם לא יתפתח כלום בזמן הקרוב. זה כבר נשמע כמו תקופה ארוכה להמתין 😔

אכן, אחרי 3 הפלות שולחים לבירור הסיבה. נותנים בדיקות לבירור האם יש קרישיות יתר בדם, מכיוון שזו אחת הסיבות האפשריות להפלות.
אם אכן יש פקטור כלשהו בדם שמראה על קרישיות (נטיה לקרישת דם), בהריון הבא יתנו קלקבן או אספירין- תרופות מדללות דם. אלה תרפות שמסייעות במניעת קרישיות. הרבה נשים נעזרו בתרופות אלה וזה עזר להן לעבור הריון תקין.

לגבי שאר הבדיקות (סכרת ועוד)- כל אחת תישלח לבדיקות המסוימות האישיות לה, הגיוני שהרופאה מנסה לברר האם יש גורמי סיכון נוספים כגון סכרת או דברים אחרים.

חיבוק!!
תפרגני לעצמך פינוקים בתקופה הקשה הזאת.
מה את עושה כדי להקל?
תודה! (תיאורים) הפותחתאנונימי (4)
האמת שהדימום היה מסיבי ודיי מידי (חצי שעה אחרי)
אז אני מקווה שלא אצטרך גם גרידה בנוסף לכל.

החלק הקשה כרגע הוא להיות בבית-ולא לתפעל אותו או להתעצבן על חוסר התפקוד
.
אני אחרי לילה קשה וכואב החלפתי פדים כל שעה בערך וגם מצעים החלפתי באמצע הלילה...
.
וכשקטנים התעוררו הייתי צריכה להעיר אותו(בעל) ולהסביר לו שאני גמורה וכאבה ואין מצב שאני מצליחה להתיחס אליהם.

קשה לי
ועצוב לי
ואני מרגישה לבד.
כי יום שישי היום..״ואיך אני מעיזה לא לתפקד״
אוי יקרה, חוויה ממש קשה!ציפי כהןאחרונה
נשמע כואב, פיזית ורגשית,
ונשמע שאת חווה חוסר הבנה בסביבתך הקרובה.
אנא ממך, נסי להיות שגרירה של עצמך, נסי להסביר לבן זוגך כמה שניתן את מה שאת חווה. נסי להעביר לו את תחושותייל, מכאובייך ורגשותייך, אמרי לו שאת זקוקה לעזרתו ותמיכתו, נשמע שיש ציפיה ממך לתפקד בזמן שאינך יכולה באופן הפשוט. רק לקום ולתפקד זה כה קשה במצב כזה!
נסי להעביר לו, או לבקש תמיכה ועזרה מחברות או מסביבתך הקרובה, משפחה וכו.
שלא תישארי כך עם זה לבד.

מאחלת שבת טובה, עד כמה שניתן.

באהבה
הפלה טבעיתPandi99
שלום לכן, ככ לא רציתי להגיע לכאן ...
הייתי בערך בשבוע 6 , היה שק הריון .
בחמישי התחילו דימומים, הלכתי למיון וראו שק הריון וחלמון, והרופא אמר שרק אם הדימומים מתגברים לחזור אליו
הדימום לא היה מאוד כבד, היו קרישי דם קטנים אבל לא ראיתי שום גושים, והדימום נחלש מאוד עד שנעלם. מה שכן, היו לי כאבים עזים בבטן התחתונה, שנחלשו ונעלמו.

אתמול הלכתי לרופא שיבדוק, והוא לא ראה כלום... אמר שהרחם ריק לגמרי, ולא צריך לעשות כלום...

הייתי בהלם..

הריון ראשון שחיכינו לו שנה וחצי, לאחר שבדיוק כמה ימים לפני שידענו עליו גילינו בבדיקת זרע בעיה... ככ מקווה שיהיה בסדר וניקלט להריון טבעי בעה.

היה ככ כיף לדעת שאני בהריון.. נורמלית... כמו כולם. בדיוק בתקופה הזו גם גיסתי ילדה..

הקב"ה בונה עולמות ומחריבן. הכול לטובה בעה
חיבוק יקירהאנונימי (2)

בוכים איתך, ועצובים. 

 

תכלה שנה וקיללותיה גם לך גם לי ולכל השאר שפה

 

תוך כדי שאני כותבת לך, אני נזכרת בדבר ששמעתי פעם. 

בראש השנה הקב"ה נותן רמה מסוימת של התחדשות שאנחנו יכולות לשנות את הטבע שלנו.

ולכן קוראים את ההפטרה של חנה. שממש הקב"ה נתן לה מציאות וטבע חדשים. 

 

לא זוכרת ממי שמעתי, מקווה שזה נכון. 

בכל אופן הלוואי שזה נכון, ונתפלל כולנו וגם נצליח לשנות את הדברים האילו, ושנה הבאה כולנו רק מבשרות דברים טובים. 

 

לבנתיים שולחת לךהרבה הרבה כוחות...

זה תקופה לא פשוטה, 

התקוות שמתנפצות משולב עם החששות הלאה. 

ולראות את הסביבה שהולך לה בקלות. 

 

והטלטלה שבין השמחה לאובדן. 

 

שיהיה לך רק טוב

 

 

 

תודה רבה לך!!Pandi99
אוי, אני ממש מצטערת לשמוע. כמה כואב!!ציפי כהן
ציפית להריון הזה,בזמן שסביבך יש תזכורות מרובות לעיכוב הזה... גיסתך שילדה וכל ההריונות/לידות מסביב,
ואני מניחה שגם ספגתם לא מעט התייחסויות או מבטים בתקופה הזו,
וכמה זה קשה להתמודד עם הדברים החיצוניים, כשהדברים מבפנים כל כך דורשים התמודדות בפני עצמם...
חיבוק על זה!!

נשמע לי הלם. אחרי הציפיה, ואחרי השמחה שהיה הריון, ופתאום גילוי של דימומים, והגל מתרוקן בבת אחת... כמה זה קשה וכואב!!!

אני שולחת לך חיבוק מרחוק, מקווה כל כך שזה אומר לך גם תקווה- שיכול היה להיות הריון, וזה טוב, לצד האבל והעצב והכאב על מה שהיה והסתיים. וכמה זה קשה וכואב.

חיבוק חם חם!!
תני לעצמך זמן לעכל. לשניכם. ביחד.
דברו על הרגשות סביב הגילויים השונים שמטלטלים, כל אחד בפני עצמו.
תנו לעצמכם זמן לעכל זאת גם כזוג וגם כיחידים.
דברו על מה שעובר עליכם, דיבור מחבק ומחזק.

אנחנו כאן איתך ואיתכם.❤
תודה רבה על התגובה המכילה והרגישהPandi99
חיבוק !*כוכבית*אחרונה
איך מתמודדים?אנונימי (פותח)
איך אפשר לאחר זמן ארוך של ציפיה, עד שזה סוף סוף הגיע... ולגלות שבסוף לא יהיה תינוק...
אני כבר שבועיים בוכה ימים ולילות, כאב פיזי ונפשי, לא ישנה; לא ידוע מתי בכלל המחזור או הביוץ הבא, בעלי איכשהו מאוד אופטימי ובכלל לא מבין ולא הבין את התהליך של ההריון.
קשה לי לתפקד
ממשיכה, נשלח באמצע...אנונימי (פותח)
לא מסוגלת לעשות כלום, לא הולכת לעבוד ולא מכינה אוכל לא מכבסת .. פשוט כלום.
ואף אחד חוץ מבעלי לא יודע שקרה מה שקרה
איך? איך אפשר להתרפא מניסיון כזה?
כשמהצד "מזל טוב ל××× נולד בן" ו"מזל טוב לyyy נולדה בת" וגם "נו מה איתכם?" "יאלה תביאו לנו נכדים"
ממממ לא מתמודדים?אנונימי (3)

חיבוק חם

הזדהות

וכח

 

שבועיים זה ממש מעט זמן

תני לעצמך זמן להתאבל ולכאוב ולבכות ולהתעצב

זה יהיה קצת יותר קל עם הזמן

החיים מושכים אותך ומחייבים

 

אבל להתרפא ממש?

קשה.

אני עדיין מקווה שכשיהיה תינוק - יהיה גם מרפא אמיתי.

לצערי עוד לא שם.

 

 

 

 

ושואלת בעדינות- לא שיתפתם את ההורים?

כי לנו התמיכה הסביבתית ממש עזרה.

ומשפטים כמו- יאלה תביאו לנו נכדים-

איך אנשים מרשים לעצמם

אני יודעת שזה קשה, אבל אלו לגמרי משפטים שצריך לעצור.

 

 

שוב חיבוק.

 

תודה לך.אנונימי (פותח)
לא שיתפנו כי זה היה עוד לפני שבוע 11-12 ורצינו לספר (בשורה טובה) בערך סוף שלישי, אבל בורא עולם רצה אחרת...

ואני יודעת שאם נשתף את ההורים שלו, אמא שלו תדאג שכל העולם ידע... לפחות כל המשפחה המורחבת. והיו כבר מקרים אישיים לבני משפחה שרק ממנה יצא לי לשמוע... וזה לא דברים שאומרים. הפה שלה לא נסגר.

ואצלי אבא שלי גם ככה לא הכי מסמפט את השידוך אז הוא יכול להגיב בכעס ומלא ביקורת. ואת אמא שלי זה פשוט ישבור.

אם המצב היה אחר היינו משתפים...
אנונימי (3)

מצטערת לשמוע.

 

ומה עם חברה טובה?

מישהי שפשוט תדע להיות איתך?

להקשיב ולתת לך לבכות?

 

 

וואו קשה קשהshiran30005
מותר לך להתאבל כי מתוך זה מגיע תהליך הריפוי. בעניין הבעל מזדהה ממש כי בעלי גם לא ממש מבין מה עובר עלי,ולמה אני במיטה תמיד... אחרי כל הפלה הלב נופל לרצפה ולאט לאט מתרומם.
מציעה לך לחשוב משהי על שיתוף זה יעזור לך. אם תרצי נדבר בכייף!
חיבוק חיבוק חיבוק ❤
כדאי לשדר אופטימיות להתחזק במשהו שאת חלשה בורויטל.

ובעזרת השם תראי ישועה בקרוב,אני גם עברתי המון אבל בס''ד

הכל הסתדר,מאחלת לך המון הצלחה ובשורות טובות בקרוב אמן.

חיבוק גדול-אנונימי (4)
רק רוצה לשתף שאני אחרי שתי הפלות כואבות מאד שכללו היסטרוסרופיה ניתוחית.
גם אני כמוך התרסקתי!!! חשבתי שאין מחר...
וב"ה לפני כחודשיים ילדתי תינוק. חי. בריא. נושם.
האור בקצה המינהרה אחותי, את בדרך לשם...
אל תתיאשירויטל.

גם לי לקח לא מעט זמן,התפללתי בכל מקום ועשיתי הכל העיקר שיהיה לנו שלום בבית,

וברוך השם ונהיה לי ילדים,העיקר לא להתייאש בשום פנים רק להתחזק יותר בתפילה

לשם יתברך, והכל יפתח בעזרת השם,הציעו לי לעשות סעודה רביעית עם לחם ככה עשיתי

עם ברכות וברכת המזון וברוך השם השלישי בדרך,שוב רק תתפללי ויותר להשקיע בשלום

בית ותראה נפלאות בעזרת השם,שיהיה לך בשורות טובות בקרוב אמן.

יקרה,שולחת לך חיבוק ארוך וחם!! כמה כאב וכמה צער.ציפי כהןאחרונה
אחרי ציפייה ארוכה,
עם כל האמירות הנחמדות של כולם
(שיצאו כבר מהרחם... אוף!)
עם כל ההתמודדות של אובדן הריון, עם כל ההשלכות שלה-
והכל לבד רק את ובעלך,
וגם התחושה שבעלך אינו מבין ואינו שותף.
כמה קשה ההתמודדות שלך,מורגשת מאוד בודדה.

אני מציעה, כאשת מקצוע שמבינה בנושא, שתמצאי מישהי לדבר איתה על כך.
לבכות את האובדן שלך.
לעבד אותו, לעכל אותו, להבין מה קורה לך ולכם בתוכו.
לאובדן הריון יש השלכות רגשיות חזקות, ואם תשכילו להתמודד יחד כזוג
בשיתוף רגשות ובהבנה של מה שאתם עוברים,
תוכלו לבנות זוגיות תומכת ומכילה שתיתן לשניכם כח להמשך.
במיוחד במציאות בה את מתארת שאין תמיכה משפחתית,
נכון בעיניי שתמצאו מישהו/י לשוחח איתו/איתה כדי חהקל מעט על הכאב הגדול.
בזוג או לבד.

האם יש מישהו כזה שאת יכולה לחשוב עליו?

אני מזמינה אותך למפגש איתי אם אינך מוצאת, אפשר בזום או בקליניקה פרטית (בישוב פסגות).
פגישה ראשונה פגישת ייעוץ והכוונה, 30 ש"ח תשלום סמלי.
אם תרצי.

חשבי על האפשרויות שלך, רק בבקשה אל תישארי עם הכאב לבד.
הבדידות מכאיבה ומעצימה את הכאב פי כמה וכמה.

חיבוקים חמים חמים!!!

ציפי
קשה לי בטירוףאנונימי (פותח)
אני מפחדת שאני מתחילה לאבד את ההריון הזה, וכמה חיכינו לו. כמה אנחנו מצפים לילד.
אין לי מושג מה הגוף שלי עובר ומה הוא מוציא שם. אין לי כח להיות אסורה, מקווה שלא נטמאתי. בכל מקרה אין מלעשות.
ולמה אני אובססיבית כל כך ומתעקשת להסתכל בניגוב?! ומה שיוצא שם ה יודע.
ואפילו לא הייתי בא"ס הראשון. רק עוד 3 שבועות... אז לא באמת ישלי מלעשות עם הפחד והאי וודאות.
ואוף רע לי רע לי רע לי!
עדיף כבר היה לקבל מחזור כרגיל וזהו.
בעזרת השם יהיה בסדר תשדרי אופטימיותרויטל.

חשוב לעשות סעודה רביעית מלווה מלכה,כהלכה עם ברכות נטילת ידיים,ושל  לחם ברכת המזון,

ובעזרת השם הכל יהיה בסדר.

וואו אהובהshiran30005
שולחת לך חיבוק מרחוקקק. מדובר על תחילת הריון עם דימום שצץ פתאום?
וואו כמה שזה קשההה
שבוע 6 +4אנונימי (פותח)
דימום קטן.. כתם קטן אתמול ואז נקי, כתם קטן היום ואז אני כבר לא בודקת.. מרגישה משו נוזל כל הזמן ולא יודעת. פשוט משפיע עלי נפשית רגשית גופנית שבא לי להעלם.
ולראות את כל החברות כבר עם ילדאנונימי (פותח)
וכאלו שהשני בדרך
והראשון נולד לכולן דוך אחרי 9 חודשים
ורק אני מאחורה אפילו שהתחתנתי בין הראשונות
והמשפחה כבר חוקרת ולא נעים וכמו מלח על הפצעים
ולחשוב שחלילה אני ועצמי אעבור טיפולים... אני לא אחת שמסוגלת לזה. פשוט לא.
לא אל תתייאשי יש לנו אבא רחמן,רק לבטוח בו ובעזרתרויטל.

השם הכל יהיה בסדר.

יקרה, מה שלומך? אם יש דימום גשי להיבדק.ציפי כהןאחרונה
אני מקוה שהכל נפסק והכל כבר בסדר עכשיו.
ובכל אופן, דעי מעכשיו: אם יש דימום, אפילו קטן, בהריון- ניגשים למיון נשים לבדוק מה קורה.

חיבוקים!!!
חיזוק רוחני אחרי גרידהאנוני123
שלום. אני שלושה שבועות אחרי גרידה. עדיין לא מעכלת. ברוך ה לאט לאט הדברים קצת מתכהים אבל הכאב עוד גדול גדול מנשוא.
מחפשת חומר באינטרנט/ספר של אישה או רבנית לחיזוק רוחני נפשי. תודה ובעזרת ה בשורות טובות
רפואה שלמה אמן,רויטל.

תשמעי אולי קצת דרשות מרבניות שמחזקות ומשמחות,

על מי ממליצה?אורית13
חוץ מימימה ?
יש את הרבנוית,ורד סיאני,יש אהובה ארד,ויש את מיטל בוארוןרויטל.


הלוואי והיה משהו כזהאורית13
גם הייתי שמחה למשהו בסגנון
תנסי ביוטויב את ימימה מיזרחי,את ורד סיאני את אהובה ארד.רויטל.


אני ממליצה עלshiran30005
הרב יגאל כהן. מדבר על אמונה ותמיד תמיד בשעת קושי או משבר שומעת אותו. אגב גם שירים שקטים ורגועים עוזרים לי מאוד!
יש חוברת מדהימה שמחזקת אותי כל שבוע מחדש בנושא אמונה ובטחוןאנונימי (2)

המשך מצרפת את הקובץאנונימי (2)
שלום לך יקרה, זו בהחלט תקופה לא קלה, שבה מחפשים חיזוקציפי כהןאחרונה
ומקורות כח.
אני מאמינה שכל אחת מתחברת לתפיסות אחרות ורבנים/רבניות אחרים,
מציעה להתבונן בעצמך, מי הרבנים או הדמויות שאת מתחברת אליהן? מי נתנו לך כח בעבר כאשר היית במשבר?
אילו תפיסות היו עבורך משמעותיות בזמני קושי?
ומי האנשים שאיתם את יכולה לחלוק את צערך,כאבייך ורגשותייך?

כל אלה יכולים אולי להוביל אותך למקורות מהם תשאבי כח.
וכמובן,אני תמיד חושבת על הרבנית ימימה כשמחפשית חיזוק רוחני. אבל לא לכולן זה מתאים.
בנוסף, קיים ספר של הרב אברהם סתיו, "כחלום יעוף", המדבר על התמודדות הלכתית עם אובדן הריון. יש בו גם מעט חומר על התחזקות רוחנית לאחר אובדן הריון.

חיבוקים!!
גם לכם יש תחושה כאילו תינוק זה משהו בלתי מושג?אנונימי (פותח)

אחרי הפלות חוזרות...

בודאי. ככה היה לי בול. אחרי 3 הפלות.. אבללאנונימי (3)
עכשיו אני בהיריון מתקדם. עוד רגע תשיעי...
ההיריון הזה קרה בלי שהספקתי לעכל או להאמין בכלל שאי פעם זה יקרה וזה עבר כל כך מהר...
גם לך אהובה זה יקרה... בעזרת ה'.
הרפואה היום מלאה בפתרונות.. מאמינה שתמצאי גם את.. בעזרת ה' יתברך...
אבל עשיתי המון בדיקות ולא מוצאים שום סיבה...אנונימי (פותח)

הייתי אצל פרופסור כארפ ועוד רופאים. 

 

גם לי לא מצאו סיבה. כארפ נתן לי זריקות פרגנילאנונימי (3)
עד שבוע 12 וההיריון החזיק סוף-סוף... ניסית תמיכה הורמונלית כבר?
ניסיתי נירות של אוטרוגסטן ובשבוע 14 פתאום לא היה דופקאנונימי (פותח)


מאמינה שכארפ יביא לך גם זריקות. אולי ישלח לעוד בירוריםאנונימי (3)
אל תאמרי נואש. גם את תזכי אהובה
אני גם אחרי 7 הפלות ולידה שקטהshiran30005
וכרפ נתן פרגניל ולא עזר לי. כל הבדיקות תקינות
שמחה בשבילך שפרגניל עזר לך
לקחתי גם דופסטון, פרוגרסטרון.
תינוק מבחינתי עכשיו זה בגדר חלום, משהו שמיימי שרק בחלום הוא בר השגה
יקירה, אולי כדאי לבדוק שיטות רפואיות אחרות?ציפי כהן
בדקת אצל עוד רופאים?
אני שומעת בכאב את הנסיונות הקשים של 7 הפלות ולידה שקטה, וכל כך מקווה שעשית את הבירורים כמה שניתן, ושניסית אולי שיטה אחרת מלבד פרופ כארפ.
לכל אחת יכול להיות שיעזור משהו אחר. בתקווה רבה.
ההפלות היו בהתחלה או שבועות יותר מתקדמיםאנונימי (פותח)

פשוט מנסה להבין למה עזרו הזריקות

תודה

כרפ נותן פרגנילshiran30005
יודעת שזה עזר לנשים עם הפלות בשלב מוקדם יותר
מעניין באמת איך היה אצל האנונימית
הבעיה שאצלי הדופק מפסיק בשבועות מאוחרים יותר נניח 18 וכדומהאנונימי (פותח)


שבועות מוקדמים. סביבות 8-10אנונימי (3)
מזל טוב אנונימי (פותח)


איזה הגדרה חזקהאנונימי (4)

ממש מתאר את התחושה הכואבת הזאת 

 

רואה את כל הנשים לידי יולדות בזמנים שקרובים אלי מחזיקות דבר קטן כזה של התחדשות וזה נראה לי כמו 

שדה שלא שלי והאם מתישהו אני אהיה שם

 

לגמרי לגמריshiran30005
נתפלל כולנו שהחלום הזה יתגשם ויתממש במהרה!
בדיוק!!! ואז איך מתמודדים?אנונימי (פותח)


גם לי לצערי קרהרויטל.

אבל אחרי כן מצאתי סגולה נפלאה לעשות סעודה רביעית עם לחם דווקא

(כמובן עם ברכה לפני ואחרי האוכל)וברוך השם הבן השלישי בדרך בעזרת השם.

לא הבנתי מה הסגולה?אנונימי (פותח)


כשהאישה בהריון ועושה סעודה רבעיתרויטל.

אז זה סגולה שהאישה לא תפיל ותלד בנקל.

במוצאי שבת?אנונימי (פותח)


אכן כן, דווקא אם אפשר עם לחם.רויטל.


שמעתי שזה סגולה ללידה קלה, אבל להפלות? לא ידעתי.אנונימי (פותח)


לי היה גם כמה פעמיים הפלה לצערירויטל.

ובלי ההריון שמעתי סעודה רבעית יכולה לעזור וברוך השם השלישי בדרך

 

ממש מענין, 3 בנים מאז ההפלות?אנונימי (פותח)


לא יש לי בן ובת ובעזרת השם השלישי בדרךרויטל.


שיהיה בשעה טובה, לא ממש משנה אם בן או בת העיקר ילד.אנונימי (פותח)


סליחה שאני חופרת..אנונימי (פותח)

עשית גם משהו רפואי, ששונה בהריונות שברוך ה' הצלחת בהם, לבין אילו שנפלו?

 

שוב סליחה

יקרה. ההרגשה שלך מאוד מובנת.ציפי כהן
עבר עריכה על ידי ציפי כהן בתאריך כ"ט באב תש"פ 07:35
אחרי נסיונות חוזרים, קשה להחזיק תקווה.
לפעמים היאוש תופס מקום, וקשה לדמיין שיהיה תינוק בסופו של דבר.
איזה נסיון קשה וכואב זה.

אני מניחה פה את הדברים שאמרתי לעצמי לפני שנים, אחרי שקיבלתי תשובות מכמה רופאים,והתשובות היו שלא כדאי לי יותר להיות בהריון כי זה מסוכן לי ולעובר.
באותו זמן היו לי שני ילדים והייתי לאחר לידה שקטה, והיה לי כואב מאוד. רציתי מאוד. וחיכיתי הרבה זמן לתשובות הרופאים, שלבסוף אמרו לי לא...

אחרי שבכיתי וכאבתי נורא, אמרתי לעצמי: אוקיי. אז כנראה מהבטן שלי אני כבר לא אוכל להביא עוד ילד/ה.
אבל אני רוצה עוד. אני ממש רוצה עוד...
אז אני אוכל שיהיה לי עוד, בדרכים אחרות.
יש עוד דרכים להגשים את הרצון שלי. אני יכולה לקחת פונדקאית, או ללכת לבקש לאמץ ילד בארץ. או ליסוע לחו"ל ולאמץ ילד מבית יתומים כלשהו. או לקחת ילד אומנה...

אני לא אומרת שזה שווה.
אני לא אומרת שזה דומה.
זה לא.
באמת שלא.
על כל אופציה כזאת יש ים של מניעות ושל קשיים שנערמים בדרך בלי סוף... אבל גם האופציות האלה נמצאות בסל הבחירות שלי. ואני יכולה להתבונן בהן ולבחור מה מתאים לי בסיטואציה הנוכחית.

[תוספת קטנה,אולי לעידוד: לבסוף בחרתי ללכת לעוד רופא ולשמוע מה יש לו לומר, ואז להחליט. אם יגיד לא, אז נלך לכיוון אחר.
והוא אמר כן... רק המליץ שאלך עם הדרך שהוא מתווה. (פרופ קופרמינץ, עם קלקסן בכמות גבוהה וכו)...
ואכן הבאנו לעולם עוד ילדה.
הוספתי את התוספת כדי להראות עוד בחירה שהיתה לנו בדרך. וגם היא היתה לא קלה כי היתה רצופה מהמורות וקשיים. אבל בחרתי בה והלכתי איתה בכל העליות והירידות.]

איני יודעת מה יקרה לכל אחת מכן, אני בטוחה שהדרך קשה, כואבת ומטלטלת. ואיננו יודעות מה יהיה בסופה.
מה דכן יודעת לומר, זה שיש לנו בחירות במהלך הדרך.
והן יכולות להיות מגוונות ושונות, כל אחת ובחירתה היא.

הנה, בחרתן לשתף פה בקושי שלכן, ואולי גם לקבל חיבוק,הזדהות או תמיכה. זו בחירה מחזקת, כך נדמה לי.
ואני מקווה שתמשיכי את (הפותחת) וכל המשתתפות בשירשור ובפורום- לעשות את הטוב ביותר עבורכן, ולהרגיש שאתן בוחרות.

חיבוק חיבוק חיבוק.
תודה רבה על התגובהאנונימי (פותח)

 

מאוד מיוחד ממך לענות כך מכל הלב. 

אני תוהה מה הבחירה שלי במצב הזה?

 

 

 

בחירהציפי כהן
להיות עם הלב.
לתת לעצמך מקום וזמן. לגוף, לנפש.
לבכות ולהיות עם האבל על מה שהיה, לצד התחדשות עם מה שעכשיו.
לעשות לעצמך מה שטוב עבורך, בהתמקדות בך ובמה שיש לך ובדברים שאת יכולה להנות מהם בחיים, עכשיו.
ללכת להתייעץ עם עוד רופא אם את לא מרגישה רגועה. ועוד אחד אפילו. ולבחור עם מי ללכת.
להיות נוכחת ברגעים הטובים של חייך.
להחליט כמה החלטות משמעותיות שממש לא קשורות לרצון להביא ילדים.
לאהוב את בן הזוג ולתת הרבה מקום לאהבה ביניכם.
להודות.
להיעצב.
ללכת לרקוד.
לבכות את הכאב בלב.
למצוא מישהי שיודעת להקשיב, ולבכות לה מרה,
להתישב עם האיש בסירה ולהנות מהשמש החמימה...


אין לי מושג למה כתבתי דווקא את אלה, זה נשלף לי מעצמי. אני הרי לא מכירה אותך ולא יודעת מי את ומה הסיפור שאת חווה, אני רק יודעת שאת מתמודדת עם הפלות חוזרות ושלא קל לך.
שאלת אילו בחירות יכולות להיות לך, אז רשמתי מהלב מה שהרגשתי שאולי יכול לתת מעט אור לכיוונים שאפשר לבחור בהם.
אבל אולי זה ממש לא מתאים עבורך, ואת מוזמנת לחלוטין לזרוק הכל לפח ולבחור בחירות אחרות לגמרי...

ובכל מקרה, חיבוקים מהלב על הכל.



כבר כמה ימים חושבת על מה שכתבת, תודה!אנונימי (פותח)


שמחה לשמוע. אשמח לשמוע מה נגע בך ומה מחשבותייך.ציפי כהןאחרונה
אפשר פה או בפרטי, אם תרצי לשתף
חיבוק!
איזה חכמי חלם! (ציטוטק)*כוכבית*
הקופ״ח שלחו למיון.. המיון לא נותן ציטוטק שולח אותי לקופה- הם יתנו לך....
מ ה נסגר??😣
אוף, אוף, אוף. וזה כשאת ממש במצב רוח 'מעולה' מההפלה אנונימי (2)


וואהו איזה מוזראנונימי (3)


ואוי חיבוקאנונימי (4)

אני הלכתי לשערי צדק מיון נשים וקבלתי 

אולי תלכי בלילה ותקבלי

מה נסגר באמתשני כהן שכטר
אני חושבת עליך במסע הזה. גם ככה זהו אחד הרגעים הקשים בחיים ועוד להיטרטר סביבו. מכעיס ומאכזב. האמת גם מעט מפתיע מענין מדוע. איך את בינתיים? שולחת לך כוח רב
אויש! נשמע הזוי!! בדרך כלל מפנים למיון נשים ושם נותנים...ציפי כהןאחרונה
או מפנים למחלקת נשים ושם נותנים.
נשמע מוזר מאוד!!

מה שלומך?
זהו, עשיתי כללל מה שיכלתי ועדיין אין תשובות לאף אחד.. פורקתshiran30005
אז זאת שוב אני, אחרי 7 הפלות ולידה שקטה, לפני כל זה יש לי בבית 2 ילדים די גדולים
הכללל תקין, אין בעיות (לצערי או לשמחתי) פרופ כרפ המליץ על זריקות וכדורים שלא עזר כבר 2 סבבים. התקווה האחרונה הייתה במרפאת פוריות היום אבל שם לא המליצו בכלל על הפריות ו IVF שזו הייתה התקווה האחרונה שלי, כיון שלא הבעיה זה להיקלט אלא להחזיק את ההריון
קלקסן לא מתאים מבעיות קרישה אחרות שלא קשורות להפלות.
קיצר הרופא אמר להמשיך לנסות לבד אפילו שנופל עד ש...יתפס או שיפול בששלב שכבר יש עובר ואז יקחו בדיקה גנטית לעובר שנפל. זה קששה רק בגלל שחשבתי ש IVF כן יתן מענה אולי , והכל התנפץ לי בפנים.
כמה עוד אפשר? כמה? להמשיך לנסות ואז מה? לחיות בחרדה יום יום עד הדימום שתמיד מגיע?
כרפ המליץ גם על אימונוגלובילים שאני לא רוצה כרגע כי שמעתי שזה עושה תיפעות
המשך - הפותחתshiran30005
תופעות לוואי קשות וזה רק ניסיונות ולא באמת הוכח שזה עוזר

בנוסף להכל סובלת ממעי רגיז וכאבי בטן שבזמן האחרון מגיעים המון התקפים אולי מהלחץ... קשה לי. תעודדו אותי
שירן אהובהאנונימי (2)

כ"כ כואב לשמוע עם מה את מתמודדת 

 כ"כ קשה להכל את הסיפור הזה.

 

רוצה רק לחבק ולקוות יחד איתך לימים טובים 

 

אולי אני רק אוסיף סיפור קטן של שכנה שלי שעברה  חמש הפלות ועכשיו נולדה לה בת

וכל הזמן אני שואלת אותה איך איך התמודדת 

אני רק אחרי שניים ולא נושמת מזה 

 

היא סיפרה לי  הרבה נקודות בדרך

ואחד מהם שהיא עשתה הכללללל הלכה לטובי המומחים 

עשתה כל מיני שיטות ותזונה וטיפולים ולא עזר כלום

וביום שהיא החליטה שהיא מפסיקה עם הכל 

 

תקופה לאחר מכן היא נקלטה בהריון שהחזיק וילדה בת 

 

שנינו גרות בבית בדו 

 

בזמן שהיא ילדה אני עברתי הפלה 

וזה היה סיפור הזיה 

ומצד שני כמו אור בשבילי שהנה אם היא הביאה לעולם בת כנגד כל הסיכויים יכול להיות אחרת 

 

מתפללת עבורך שתזכי למלאות פנימים וחיצונית

 

איתך בכאב אהובה

חיבוק גדול

 

איזה מדהימה אתshiran30005
חיזקת אותי!!
האמת שאני כבר לא ממש מאמינה בגוף שלי , ונתת לי קצת תקווה
חושבת באמת לעזוב הכל כולל התמיכה עייפתי...
תודה מהממת!
מצטרפתבאפל
גם אני,
עשיתי את כל הבדיקות שקיימות, דרך קופח, פרטי.
( לא בגלל הפלות, בגלל מומים)
והתוצאה הייתה בסוף,
שלא הייתה תשובה ברורה ( מקסימום להגיע לסקירה המוקדמת ולהפסיק הריון,או שיראו בסקירות מאוחרות יותר, או לקחת את הסיכון לבעיות במח שיראו בגיל שנה וכו'. )

ואחרי שסיימנו את כל הבדיקות.
אמרתי זהו.
עד פה אני
מפה ה'.

יש פה איפושהו את ההודעה הזאת.

ויש פה עוד הודעה( יותר משמחת) לא ממזמן.

שולחת לך המון המון המון המון כוחות!
והלוואי שתיפקדי ותצאי בידיים מלאות .

ומה היה הסוף?אנונימי (3)


ומה היה הסוף?אנונימי (3)


לא בראשיבאפל
הקטנה בת חודש וחצי ישנה פה לידי.
איזה אושר!אנונימי (3)

אז באמת זה מעודד, את אומרת שבהריון הזה לא הלכת כבר לרופאים?

הריון רגיל רגיל?

אני לא רוצה להסיט את השרשורבאפל
הייתי במיליון מעקבים.
אבל הריון רגיל.
( זו בעיה אחרת. לא הפלות)

מה שרציתי להגיד,

שהגעתי לנקודה שמבחינתי עשיתי הכל הכל.
ומשם זה כבר אך ורק הקב"ה.

לא יודעת איך לכתוב ולהעביר את זה נכון
אבל פשוט הטלתי על הקב"ה את האחריות

מצב נפשי כזה
ואני לא דוסת על ולא קרוב לזה. משהו באמצע.


סליחה, הכוונה שלי הייתה גם לעודדאנונימי (3)

שאפילו שהתחזיות לא פשוטות סמכת על הקב"ה. והוא לקח את האחריות. משהו כזה. 

יקרהאנונימי (3)

 

כמה קשה לקרוא שוב ושוב ושוב את כל מה שעובר עליך...

את הכאב והיאוש, רובינו מתעייפות כבר הרבה לפני. 

 

אני מתחברת לכאב שלך - שלנו

 

את בהחלט גיבורה!

 

רוצה לכתוב לך באריכות, אבל זה לבנתיים.

 

לבי לבי איתך, גם אני לצערי היה לי כמעט כך,רויטל.

אומנם היום כבר יש לי שני ילדים ברוך השם,

לפני כן סבלתי נורא,קבלתי על עצמי לעשות 

סעודה רביעית דווקא עם לחם וכמובן הברכות 

של הנטילה והלחם וברכת המזון בכוונה,

ככה בעלי ראה סגולה שאישה תלד בנקל,

אז הוא הבין אם תלד בנקל בטח לא תפיל,

ועשיתי במסירות את הסעודה וכמובן בכל

מקום התפללתי,שיהיה לך המון הצלחה

ובעזרת השם בזכות ראש חודש שזה הלילה

תבשרי אותנו בשורות טובות אמן.

תודה לכולכן, טוב שיש את הפורום!shiran30005
תמיד תמיד בטחתי בה וקיבלתי הכל באהבה, אבל כנראה שהאמונה שלי לא הייתה שלמה מספיק. מכאן באמת רק ה' איתי. גם לא בא לי ללכת לרופאים
נגמרו לי הדמעות אני חושבת.
אל תמעיטי בעצמךבאפל
לקבל באהבה כזאת דרך, זו אמונה מאוד חזקה.
בדיוק! את מדהימהאנונימי (3)

וזה שהקב"ה מנסה אותך בנסיון כל כך כל כך קשה, לא אומר שלא עמדת בו עד עכשיו

נכון צודקת אבלshiran30005
מנגד אני שומעת נשים שמתלוננות בלי סוףף על ההריון והתינוק שקיבלו במתנה וזה כואב עוד יותר

גם חברה טובה לעבודה בהריון בשבוע שהייתי אמורה להיות וגם גיסתי, די ה' תביא את המשיח!!
זה לא מנגד, זה חלק מהנסיון והקושי.אנונימי (3)

 

באמת זה התמודדות קשה, 

 

גם אני שואלת את עצמי מה עוזר להתמודד עם החסר הזה מול ה'יש' של האחרים?

אולי לבנות פה יהיה קצת כלים?

רק מתעניינת, מה שלומך?אנונימי (3)


אהובה ומהממתshiran30005
אני בסדר, מנסה להסתגל למציאות החדשה של "השלך על ה'" . לא קל
אבל ב"ה. עובדת על עצמי להסתכל על מה שיש לי ולא מה שאין. ו...הכי קשה מתחזקת באמונה שהכל לטובתי!
תודה על התעניינות
את מדהימה!אנונימי (3)אחרונה

כל התחזקות שלנו באמונה בה'

וזה שאנחנו נאחזות בה' ומאמינות בו. 

שווה בשמים המון כך נראה לי (לא שהייתי שם )

 

 

לכל מי שמתלבטת אם לקחת ציטוטקgol

לפני כשבועיים נודע לי לצערי שלעובר אין דופק ובגלל שעברתי המון גרידות (6 הפלות!)  החלטתי לנסות ציטוטק

 

עברתי 9 ימים של גיהנום!! 2 מנות. כאבי תופת! חום! דימומים מטורפים!  בדיקות, אשפוזים....

 

ואחרי כל הסיוט הזה גילו שיש המון שאריות עם זרימת דם עשירה וחייבים לעשות גרידה.

 

עברתי ביום חמישי גרידה מתישה מאד (בגלל שכבר הגעתי מותשת לחלוטין ואחרי איבוד דם משמעותי )  ולקח לי המון זמן להתאושש (כבר עברו יומיים ואני עוד במיטה)

 

ממש קינאתי בכל הנשים שם שבאו מיד לגרידה ועברו את כל התהליך תוך 20 דקות!

 

בקיצור, לא ממליצה!!!!!   

 

(כבר לפני כמה שנים ניסיתי ציטוטק והיה בדיוק אותו דבר, העדפתי לנסות שוב כי אני ממש פוחדת מהרדמות  ופעולות כירוגיות אבל לצערי זה לא מנע ממני לעבור גם את זה...)

קודם כל חיבוקאנונימי (2)

ממש מצטערת לשמוע על מה שעברת.

שולחת המון כח.

 

 

 

דבר שני, מקווה שזה בסדר להגיד, מסכימה ולא מסכימה.

מהנסיון המועט שלי,

אם לוקחים את הציטוטק אחרי שכבר התחילה הפלה טבעית (יש דימום משמעותי) הציטוטק מזרז את התהליך הטבעי שהגוף התחיל וגומר הכל ממש מהר. 

אם אין דימום בכלל והגוף לא התחיל שום תהליך - מסכימה איתך שעדיף ללכת ישר לגרידה ולגמור עם זה.

 

מסכימה איתךgol

התכוונתי במקרים כמו אצלי שלא היה בכלל דימום לפני הציטוטק.  (שהציטוטק אמור לעשות את כל תהליך ההפלה מתחילתו ועד סופו)

 

פעם נתנו לי את זה בגלל דימומים ושארית שיליה חודש אחרי לידה וזה היה ממש יעיל

אוי,איזה כאב!! כמה הרבה סבל עברת...ציפי כהן
חיבוק חיבוק על כל הסבל הנורא שתיארת!! כמה כואב לקרוא, כמה קשה לחוות כל כך הרבה זמן של כאבים, של המתנה, מתח, תופעות גופניות קשות... כמה כואב!!!
חיבוק על מה שעברת.

רוצה רק לומר שכל מקרה לגופו. לפעמים הציטוטק עוזר מאוד גם להתחיל את התהליך. ולפעמים הוא לא...
נשים סיפרו כאן סיפורים שונים על ציטוטק.
ועם זאת, החוויה שתיארת היא באמת קיצונית וקשה ביותר. ממש הצטערתי לשמוע.

חיבוק חם!! אני מקוה ומאחלת שמעתה השיקום יהיה קל יותר פיזית ורגשית.
תודה על התמיכה!!gol

אני יודעת שברוב המקרים זה לא משפיע כ"כ קשה כמו שהיה אצלי אבל אני חושבת שחשוב שידעו את זה כי בד"כ נשים שבוחרות בציטוטק עושות את זה בגלל חרדה גדולה מניתוחים/ הרדמות ובסוף כשמגלים שצריך לעבור גם את זה , הקושי הנפשי נוראי!

 

 

שכל אחת תעשה מה שמתאים לה (נקווה שאף אחת לא תצטרך),  אני כתבתי מהנסיון המר שלי...

לפני חודשייםRainbow baby
אני עברתי הפלה עם ציטוטק .אחרי שראו שאין דופק לעובר, ולא היה דימום או כאבים. החוויה שלי עם הציטוטק ברובה הייתה בסדר. שבוע אחרי לקיחת הכדורים התחיל דימום כבד וצירים איומים זה חוויה קשה מאוד, אבל לפעמים עדיף לקחת כדורים ולא לעשות פעולה כירורגית. אני לא חוויתי חום או כאבים לפני הצירים שהוציאו את התוכן, וב"ה בבדיקה ראו שהכל יצא ותקין. כל אחת צריכה להקשיב לרופא שלה וההמלצות שלו. זה נחמד שרשמת מה שעברת כדי שאחרות ידעו, אבל זה לא אומר שזה יקרה להם⁦❤️⁩
עברתי גם חוויה לא נעימה עם ציטוטקאורית13
זה חשוב מאוד שאת משתפת כאן.
כי לרוב הרופאים שממליצים על ציטוטק, לא באמת מפרטים לקראת מה הולכים.
אם לא קוראים ומחפשים מידע באינטרנט..
חוויתי שני סיבובי כדורים, כאבים ברמה של צירי לידה ממש, דימום מסיבי, ועוד נשארה שארית,אמנם היה לי מזל שהשארית יצאה עם הוסת לבד.
אבל כול הסיפור הזה, הנמשך כחודשיים,עם אין ספור בדיקות וחיטוטים בגוף שלי והסטרס, והלחץ
ואת במצב שרק רוצה לסיים את זה, כשי לפנות את האנרגיות לבתילה חדשה,
אני שמחה שאצלך לפחות השארית יצאה לבדgolאחרונה

אצלי בשתי הפלות עברתי את כל התהליך הנורא הזה (כולל צירים נוראיים ודימומים כבדים) ובסוף עוד הייתי צריכה לעבוד ניתוח עם הרדמה מלאה...

 

השבוע הייתי אצל פרופ' מומחה להפלות חוזרות והוא אמר לי שהוא לא מבין למה ממשיכים לתת את התרופה הנוראית הזאת (ולמה נשים מתעקשות לקחת אותה..)

מה כמות הדם שאמורה לצאת ל"ע בהפלה בחודש הראשון?אנונימי (פותח)
וגם במשך כמה זמן?
כמו כמות מחזור? כמו ימי מחזור? כמו צבע מחזור?
איך?

תודה מראש.
לי היו הריונות כימיםמצפה להריון.
ובימים הראשונים היה דימום יותר כבד מהרגיל עם הרבה קרישי דם
והפסק הצלחתי רק ביום ה7 -8 לעשות, שבדרכ אני מצליחה ביום 5 להתנקות
לכל אחת זה שונה
זאת אומרת שיציאת דם קטנה חד פעמית לא אמורה להדאיג?אנונימי (פותח)
(שבוע שלישי)

יש שיגידו לקבוע תור לרופא מהר בגלל זיהום אני יודעת מה... אבל מה הטעם אם עוד לא מזהים דופק וכו? אקבע רק לשבוע 8-9
אבל עד אז אמאלה ואבאלה
שבוע שלישי? לא ניתן לזהות בשלב זה הריוןאשה שלו
או שאת מסיקה שאת אולי בהריון?
בדקתי לאחר מכן בדיקת הריוןאנונימי (פותח)
וזה יצא שהדימום היה אז ברביעי בערך
ההודעה לא מובנת לי. תסבירי בבקשה מה זה אומר שיצא ברביעיציפי כהן
ואיך את יודעת מה השבוע?
האם היית באו"ס?
לפי בדיקה במחשבון הריוןאנונימי (פותח)
לפי בדיקה במחשבון הריון את צריכה להכניס תאריך וסת אחרוןאשה שלו
אם יצא שבוע רביעי איך קיבלת תשובה חיובית להריון בשבוע שלישי כשעדיין לא ניתן לדעת זאת?
לא הבנת אותיאנונימי (פותח)
עשיתי בדיקה בשבוע 5 שיצאה חיובית
ואז חישבתי אחורה מתי יוצא שיצא הדימום וזה יוצא שבוע 3-4

עשיתי בדיקה כשבוע לאחר שראיתי דימום
חיכיתי לראות אם זה מחזור אבל לא הגיע המחזור, רק דם קל חד פעמי
אז כנראה שהיה מדובר בדימום השתרשותאשה שלואחרונה
כתבת מבולבל לכן היה קשה להבין..
נשמע שתקין
אם יתפתח דימום חדש יש לבדוק זאת
אין בזה כלליםממוחשבת
באחד ההריונטת יצאו ממני מלא מלא דם, ממש שטף עם גושים. ו.. בבדיקה היה עובר עם דופק.

(אחרי כמה זמן הוא נפל אבל בכל זאת)