פורום אבדן הריון (עמוד 17)

בוכים איתך, ועצובים. 

 

תכלה שנה וקיללותיה גם לך גם לי ולכל השאר שפה

 

תוך כדי שאני כותבת לך, אני נזכרת בדבר ששמעתי פעם. 

בראש השנה הקב"ה נותן רמה מסוימת של התחדשות שאנחנו יכולות לשנות את הטבע שלנו.

ולכן קוראים את ההפטרה של חנה. שממש הקב"ה נתן לה מציאות וטבע חדשים. 

 

לא זוכרת ממי שמעתי, מקווה שזה נכון. 

בכל אופן הלוואי שזה נכון, ונתפלל כולנו וגם נצליח לשנות את הדברים האילו, ושנה הבאה כולנו רק מבשרות דברים טובים. 

 

לבנתיים שולחת לךהרבה הרבה כוחות...

זה תקופה לא פשוטה, 

התקוות שמתנפצות משולב עם החששות הלאה. 

ולראות את הסביבה שהולך לה בקלות. 

 

והטלטלה שבין השמחה לאובדן. 

 

שיהיה לך רק טוב

 

 

 

ציפית להריון הזה,בזמן שסביבך יש תזכורות מרובות לעיכוב הזה... גיסתך שילדה וכל ההריונות/לידות מסביב,
ואני מניחה שגם ספגתם לא מעט התייחסויות או מבטים בתקופה הזו,
וכמה זה קשה להתמודד עם הדברים החיצוניים, כשהדברים מבפנים כל כך דורשים התמודדות בפני עצמם...
חיבוק על זה!!

נשמע לי הלם. אחרי הציפיה, ואחרי השמחה שהיה הריון, ופתאום גילוי של דימומים, והגל מתרוקן בבת אחת... כמה זה קשה וכואב!!!

אני שולחת לך חיבוק מרחוק, מקווה כל כך שזה אומר לך גם תקווה- שיכול היה להיות הריון, וזה טוב, לצד האבל והעצב והכאב על מה שהיה והסתיים. וכמה זה קשה וכואב.

חיבוק חם חם!!
תני לעצמך זמן לעכל. לשניכם. ביחד.
דברו על הרגשות סביב הגילויים השונים שמטלטלים, כל אחד בפני עצמו.
תנו לעצמכם זמן לעכל זאת גם כזוג וגם כיחידים.
דברו על מה שעובר עליכם, דיבור מחבק ומחזק.

אנחנו כאן איתך ואיתכם.❤

לא מסוגלת לעשות כלום, לא הולכת לעבוד ולא מכינה אוכל לא מכבסת .. פשוט כלום.
ואף אחד חוץ מבעלי לא יודע שקרה מה שקרה
איך? איך אפשר להתרפא מניסיון כזה?
כשמהצד "מזל טוב ל××× נולד בן" ו"מזל טוב לyyy נולדה בת" וגם "נו מה איתכם?" "יאלה תביאו לנו נכדים"

חיבוק חם

הזדהות

וכח

 

שבועיים זה ממש מעט זמן

תני לעצמך זמן להתאבל ולכאוב ולבכות ולהתעצב

זה יהיה קצת יותר קל עם הזמן

החיים מושכים אותך ומחייבים

 

אבל להתרפא ממש?

קשה.

אני עדיין מקווה שכשיהיה תינוק - יהיה גם מרפא אמיתי.

לצערי עוד לא שם.

 

 

 

 

ושואלת בעדינות- לא שיתפתם את ההורים?

כי לנו התמיכה הסביבתית ממש עזרה.

ומשפטים כמו- יאלה תביאו לנו נכדים-

איך אנשים מרשים לעצמם

אני יודעת שזה קשה, אבל אלו לגמרי משפטים שצריך לעצור.

 

 

שוב חיבוק.

 

לא שיתפנו כי זה היה עוד לפני שבוע 11-12 ורצינו לספר (בשורה טובה) בערך סוף שלישי, אבל בורא עולם רצה אחרת...

ואני יודעת שאם נשתף את ההורים שלו, אמא שלו תדאג שכל העולם ידע... לפחות כל המשפחה המורחבת. והיו כבר מקרים אישיים לבני משפחה שרק ממנה יצא לי לשמוע... וזה לא דברים שאומרים. הפה שלה לא נסגר.

ואצלי אבא שלי גם ככה לא הכי מסמפט את השידוך אז הוא יכול להגיב בכעס ומלא ביקורת. ואת אמא שלי זה פשוט ישבור.

אם המצב היה אחר היינו משתפים...

מצטערת לשמוע.

 

ומה עם חברה טובה?

מישהי שפשוט תדע להיות איתך?

להקשיב ולתת לך לבכות?

 

 

מותר לך להתאבל כי מתוך זה מגיע תהליך הריפוי. בעניין הבעל מזדהה ממש כי בעלי גם לא ממש מבין מה עובר עלי,ולמה אני במיטה תמיד... אחרי כל הפלה הלב נופל לרצפה ולאט לאט מתרומם.
מציעה לך לחשוב משהי על שיתוף זה יעזור לך. אם תרצי נדבר בכייף!
חיבוק חיבוק חיבוק ❤

ובעזרת השם תראי ישועה בקרוב,אני גם עברתי המון אבל בס''ד

הכל הסתדר,מאחלת לך המון הצלחה ובשורות טובות בקרוב אמן.

רק רוצה לשתף שאני אחרי שתי הפלות כואבות מאד שכללו היסטרוסרופיה ניתוחית.
גם אני כמוך התרסקתי!!! חשבתי שאין מחר...
וב"ה לפני כחודשיים ילדתי תינוק. חי. בריא. נושם.
האור בקצה המינהרה אחותי, את בדרך לשם...

גם לי לקח לא מעט זמן,התפללתי בכל מקום ועשיתי הכל העיקר שיהיה לנו שלום בבית,

וברוך השם ונהיה לי ילדים,העיקר לא להתייאש בשום פנים רק להתחזק יותר בתפילה

לשם יתברך, והכל יפתח בעזרת השם,הציעו לי לעשות סעודה רביעית עם לחם ככה עשיתי

עם ברכות וברכת המזון וברוך השם השלישי בדרך,שוב רק תתפללי ויותר להשקיע בשלום

בית ותראה נפלאות בעזרת השם,שיהיה לך בשורות טובות בקרוב אמן.

אחרי ציפייה ארוכה,
עם כל האמירות הנחמדות של כולם
(שיצאו כבר מהרחם... אוף!)
עם כל ההתמודדות של אובדן הריון, עם כל ההשלכות שלה-
והכל לבד רק את ובעלך,
וגם התחושה שבעלך אינו מבין ואינו שותף.
כמה קשה ההתמודדות שלך,מורגשת מאוד בודדה.

אני מציעה, כאשת מקצוע שמבינה בנושא, שתמצאי מישהי לדבר איתה על כך.
לבכות את האובדן שלך.
לעבד אותו, לעכל אותו, להבין מה קורה לך ולכם בתוכו.
לאובדן הריון יש השלכות רגשיות חזקות, ואם תשכילו להתמודד יחד כזוג
בשיתוף רגשות ובהבנה של מה שאתם עוברים,
תוכלו לבנות זוגיות תומכת ומכילה שתיתן לשניכם כח להמשך.
במיוחד במציאות בה את מתארת שאין תמיכה משפחתית,
נכון בעיניי שתמצאו מישהו/י לשוחח איתו/איתה כדי חהקל מעט על הכאב הגדול.
בזוג או לבד.

האם יש מישהו כזה שאת יכולה לחשוב עליו?

אני מזמינה אותך למפגש איתי אם אינך מוצאת, אפשר בזום או בקליניקה פרטית (בישוב פסגות).
פגישה ראשונה פגישת ייעוץ והכוונה, 30 ש"ח תשלום סמלי.
אם תרצי.

חשבי על האפשרויות שלך, רק בבקשה אל תישארי עם הכאב לבד.
הבדידות מכאיבה ומעצימה את הכאב פי כמה וכמה.

חיבוקים חמים חמים!!!

ציפי

חשוב לעשות סעודה רביעית מלווה מלכה,כהלכה עם ברכות נטילת ידיים,ושל  לחם ברכת המזון,

ובעזרת השם הכל יהיה בסדר.

שולחת לך חיבוק מרחוקקק. מדובר על תחילת הריון עם דימום שצץ פתאום?
וואו כמה שזה קשההה

דימום קטן.. כתם קטן אתמול ואז נקי, כתם קטן היום ואז אני כבר לא בודקת.. מרגישה משו נוזל כל הזמן ולא יודעת. פשוט משפיע עלי נפשית רגשית גופנית שבא לי להעלם.

וכאלו שהשני בדרך
והראשון נולד לכולן דוך אחרי 9 חודשים
ורק אני מאחורה אפילו שהתחתנתי בין הראשונות
והמשפחה כבר חוקרת ולא נעים וכמו מלח על הפצעים
ולחשוב שחלילה אני ועצמי אעבור טיפולים... אני לא אחת שמסוגלת לזה. פשוט לא.

השם הכל יהיה בסדר.

אני מקוה שהכל נפסק והכל כבר בסדר עכשיו.
ובכל אופן, דעי מעכשיו: אם יש דימום, אפילו קטן, בהריון- ניגשים למיון נשים לבדוק מה קורה.

חיבוקים!!!

תשמעי אולי קצת דרשות מרבניות שמחזקות ומשמחות,

חוץ מימימה ?

גם הייתי שמחה למשהו בסגנון

הרב יגאל כהן. מדבר על אמונה ותמיד תמיד בשעת קושי או משבר שומעת אותו. אגב גם שירים שקטים ורגועים עוזרים לי מאוד!

מאת הרב בידרמן (עכשיו אני שמה לב שביקשת דווקא אישה)

לי זה מאוד עוזר, למרות שלא מדבר על הפלות, אלא על אמונה ובטחון. 

אני מעלה פה קובץ של הפרשה הבאה כי תצא. 

אפילו פעם אחת לא קראתי הכל , אבל יש שם קטעים קטעים וממש מחזק!

פתאום נותן מימד אחר לדברים שאני עוברת, ויש לזה סיבה ויעוד...

והחיזוק הזה באמת מרגיע הרבה פעמים את הלב. 

תנסי לקרוא, אולי יעזור גם לך. 

 

20200825122302.pdf

ומקורות כח.
אני מאמינה שכל אחת מתחברת לתפיסות אחרות ורבנים/רבניות אחרים,
מציעה להתבונן בעצמך, מי הרבנים או הדמויות שאת מתחברת אליהן? מי נתנו לך כח בעבר כאשר היית במשבר?
אילו תפיסות היו עבורך משמעותיות בזמני קושי?
ומי האנשים שאיתם את יכולה לחלוק את צערך,כאבייך ורגשותייך?

כל אלה יכולים אולי להוביל אותך למקורות מהם תשאבי כח.
וכמובן,אני תמיד חושבת על הרבנית ימימה כשמחפשית חיזוק רוחני. אבל לא לכולן זה מתאים.
בנוסף, קיים ספר של הרב אברהם סתיו, "כחלום יעוף", המדבר על התמודדות הלכתית עם אובדן הריון. יש בו גם מעט חומר על התחזקות רוחנית לאחר אובדן הריון.

חיבוקים!!

עכשיו אני בהיריון מתקדם. עוד רגע תשיעי...
ההיריון הזה קרה בלי שהספקתי לעכל או להאמין בכלל שאי פעם זה יקרה וזה עבר כל כך מהר...
גם לך אהובה זה יקרה... בעזרת ה'.
הרפואה היום מלאה בפתרונות.. מאמינה שתמצאי גם את.. בעזרת ה' יתברך...

הייתי אצל פרופסור כארפ ועוד רופאים. 

 

עד שבוע 12 וההיריון החזיק סוף-סוף... ניסית תמיכה הורמונלית כבר?

אל תאמרי נואש. גם את תזכי אהובה

וכרפ נתן פרגניל ולא עזר לי. כל הבדיקות תקינות
שמחה בשבילך שפרגניל עזר לך
לקחתי גם דופסטון, פרוגרסטרון.
תינוק מבחינתי עכשיו זה בגדר חלום, משהו שמיימי שרק בחלום הוא בר השגה

בדקת אצל עוד רופאים?
אני שומעת בכאב את הנסיונות הקשים של 7 הפלות ולידה שקטה, וכל כך מקווה שעשית את הבירורים כמה שניתן, ושניסית אולי שיטה אחרת מלבד פרופ כארפ.
לכל אחת יכול להיות שיעזור משהו אחר. בתקווה רבה.

פשוט מנסה להבין למה עזרו הזריקות

תודה

יודעת שזה עזר לנשים עם הפלות בשלב מוקדם יותר
מעניין באמת איך היה אצל האנונימית

ממש מתאר את התחושה הכואבת הזאת 

 

רואה את כל הנשים לידי יולדות בזמנים שקרובים אלי מחזיקות דבר קטן כזה של התחדשות וזה נראה לי כמו 

שדה שלא שלי והאם מתישהו אני אהיה שם

 

נתפלל כולנו שהחלום הזה יתגשם ויתממש במהרה!

אבל אחרי כן מצאתי סגולה נפלאה לעשות סעודה רביעית עם לחם דווקא

(כמובן עם ברכה לפני ואחרי האוכל)וברוך השם הבן השלישי בדרך בעזרת השם.

אז זה סגולה שהאישה לא תפיל ותלד בנקל.

ובלי ההריון שמעתי סעודה רבעית יכולה לעזור וברוך השם השלישי בדרך

 

עשית גם משהו רפואי, ששונה בהריונות שברוך ה' הצלחת בהם, לבין אילו שנפלו?

 

שוב סליחה

אחרי נסיונות חוזרים, קשה להחזיק תקווה.
לפעמים היאוש תופס מקום, וקשה לדמיין שיהיה תינוק בסופו של דבר.
איזה נסיון קשה וכואב זה.

אני מניחה פה את הדברים שאמרתי לעצמי לפני שנים, אחרי שקיבלתי תשובות מכמה רופאים,והתשובות היו שלא כדאי לי יותר להיות בהריון כי זה מסוכן לי ולעובר.
באותו זמן היו לי שני ילדים והייתי לאחר לידה שקטה, והיה לי כואב מאוד. רציתי מאוד. וחיכיתי הרבה זמן לתשובות הרופאים, שלבסוף אמרו לי לא...

אחרי שבכיתי וכאבתי נורא, אמרתי לעצמי: אוקיי. אז כנראה מהבטן שלי אני כבר לא אוכל להביא עוד ילד/ה.
אבל אני רוצה עוד. אני ממש רוצה עוד...
אז אני אוכל שיהיה לי עוד, בדרכים אחרות.
יש עוד דרכים להגשים את הרצון שלי. אני יכולה לקחת פונדקאית, או ללכת לבקש לאמץ ילד בארץ. או ליסוע לחו"ל ולאמץ ילד מבית יתומים כלשהו. או לקחת ילד אומנה...

אני לא אומרת שזה שווה.
אני לא אומרת שזה דומה.
זה לא.
באמת שלא.
על כל אופציה כזאת יש ים של מניעות ושל קשיים שנערמים בדרך בלי סוף... אבל גם האופציות האלה נמצאות בסל הבחירות שלי. ואני יכולה להתבונן בהן ולבחור מה מתאים לי בסיטואציה הנוכחית.

[תוספת קטנה,אולי לעידוד: לבסוף בחרתי ללכת לעוד רופא ולשמוע מה יש לו לומר, ואז להחליט. אם יגיד לא, אז נלך לכיוון אחר.
והוא אמר כן... רק המליץ שאלך עם הדרך שהוא מתווה. (פרופ קופרמינץ, עם קלקסן בכמות גבוהה וכו)...
ואכן הבאנו לעולם עוד ילדה.
הוספתי את התוספת כדי להראות עוד בחירה שהיתה לנו בדרך. וגם היא היתה לא קלה כי היתה רצופה מהמורות וקשיים. אבל בחרתי בה והלכתי איתה בכל העליות והירידות.]

איני יודעת מה יקרה לכל אחת מכן, אני בטוחה שהדרך קשה, כואבת ומטלטלת. ואיננו יודעות מה יהיה בסופה.
מה דכן יודעת לומר, זה שיש לנו בחירות במהלך הדרך.
והן יכולות להיות מגוונות ושונות, כל אחת ובחירתה היא.

הנה, בחרתן לשתף פה בקושי שלכן, ואולי גם לקבל חיבוק,הזדהות או תמיכה. זו בחירה מחזקת, כך נדמה לי.
ואני מקווה שתמשיכי את (הפותחת) וכל המשתתפות בשירשור ובפורום- לעשות את הטוב ביותר עבורכן, ולהרגיש שאתן בוחרות.

חיבוק חיבוק חיבוק.

 

מאוד מיוחד ממך לענות כך מכל הלב. 

אני תוהה מה הבחירה שלי במצב הזה?

 

 

 

להיות עם הלב.
לתת לעצמך מקום וזמן. לגוף, לנפש.
לבכות ולהיות עם האבל על מה שהיה, לצד התחדשות עם מה שעכשיו.
לעשות לעצמך מה שטוב עבורך, בהתמקדות בך ובמה שיש לך ובדברים שאת יכולה להנות מהם בחיים, עכשיו.
ללכת להתייעץ עם עוד רופא אם את לא מרגישה רגועה. ועוד אחד אפילו. ולבחור עם מי ללכת.
להיות נוכחת ברגעים הטובים של חייך.
להחליט כמה החלטות משמעותיות שממש לא קשורות לרצון להביא ילדים.
לאהוב את בן הזוג ולתת הרבה מקום לאהבה ביניכם.
להודות.
להיעצב.
ללכת לרקוד.
לבכות את הכאב בלב.
למצוא מישהי שיודעת להקשיב, ולבכות לה מרה,
להתישב עם האיש בסירה ולהנות מהשמש החמימה...


אין לי מושג למה כתבתי דווקא את אלה, זה נשלף לי מעצמי. אני הרי לא מכירה אותך ולא יודעת מי את ומה הסיפור שאת חווה, אני רק יודעת שאת מתמודדת עם הפלות חוזרות ושלא קל לך.
שאלת אילו בחירות יכולות להיות לך, אז רשמתי מהלב מה שהרגשתי שאולי יכול לתת מעט אור לכיוונים שאפשר לבחור בהם.
אבל אולי זה ממש לא מתאים עבורך, ואת מוזמנת לחלוטין לזרוק הכל לפח ולבחור בחירות אחרות לגמרי...

ובכל מקרה, חיבוקים מהלב על הכל.

אפשר פה או בפרטי, אם תרצי לשתף
חיבוק!

אני הלכתי לשערי צדק מיון נשים וקבלתי 

אולי תלכי בלילה ותקבלי

אני חושבת עליך במסע הזה. גם ככה זהו אחד הרגעים הקשים בחיים ועוד להיטרטר סביבו. מכעיס ומאכזב. האמת גם מעט מפתיע מענין מדוע. איך את בינתיים? שולחת לך כוח רב

או מפנים למחלקת נשים ושם נותנים.
נשמע מוזר מאוד!!

מה שלומך?

תופעות לוואי קשות וזה רק ניסיונות ולא באמת הוכח שזה עוזר

בנוסף להכל סובלת ממעי רגיז וכאבי בטן שבזמן האחרון מגיעים המון התקפים אולי מהלחץ... קשה לי. תעודדו אותי

כ"כ כואב לשמוע עם מה את מתמודדת 

 כ"כ קשה להכל את הסיפור הזה.

 

רוצה רק לחבק ולקוות יחד איתך לימים טובים 

 

אולי אני רק אוסיף סיפור קטן של שכנה שלי שעברה  חמש הפלות ועכשיו נולדה לה בת

וכל הזמן אני שואלת אותה איך איך התמודדת 

אני רק אחרי שניים ולא נושמת מזה 

 

היא סיפרה לי  הרבה נקודות בדרך

ואחד מהם שהיא עשתה הכללללל הלכה לטובי המומחים 

עשתה כל מיני שיטות ותזונה וטיפולים ולא עזר כלום

וביום שהיא החליטה שהיא מפסיקה עם הכל 

 

תקופה לאחר מכן היא נקלטה בהריון שהחזיק וילדה בת 

 

שנינו גרות בבית בדו 

 

בזמן שהיא ילדה אני עברתי הפלה 

וזה היה סיפור הזיה 

ומצד שני כמו אור בשבילי שהנה אם היא הביאה לעולם בת כנגד כל הסיכויים יכול להיות אחרת 

 

מתפללת עבורך שתזכי למלאות פנימים וחיצונית

 

איתך בכאב אהובה

חיבוק גדול

 

חיזקת אותי!!
האמת שאני כבר לא ממש מאמינה בגוף שלי , ונתת לי קצת תקווה
חושבת באמת לעזוב הכל כולל התמיכה עייפתי...
תודה מהממת!

גם אני,
עשיתי את כל הבדיקות שקיימות, דרך קופח, פרטי.
( לא בגלל הפלות, בגלל מומים)
והתוצאה הייתה בסוף,
שלא הייתה תשובה ברורה ( מקסימום להגיע לסקירה המוקדמת ולהפסיק הריון,או שיראו בסקירות מאוחרות יותר, או לקחת את הסיכון לבעיות במח שיראו בגיל שנה וכו'. )

ואחרי שסיימנו את כל הבדיקות.
אמרתי זהו.
עד פה אני
מפה ה'.

יש פה איפושהו את ההודעה הזאת.

ויש פה עוד הודעה( יותר משמחת) לא ממזמן.

שולחת לך המון המון המון המון כוחות!
והלוואי שתיפקדי ותצאי בידיים מלאות .

הקטנה בת חודש וחצי ישנה פה לידי.

אז באמת זה מעודד, את אומרת שבהריון הזה לא הלכת כבר לרופאים?

הריון רגיל רגיל?

הייתי במיליון מעקבים.
אבל הריון רגיל.
( זו בעיה אחרת. לא הפלות)

מה שרציתי להגיד,

שהגעתי לנקודה שמבחינתי עשיתי הכל הכל.
ומשם זה כבר אך ורק הקב"ה.

לא יודעת איך לכתוב ולהעביר את זה נכון
אבל פשוט הטלתי על הקב"ה את האחריות

מצב נפשי כזה
ואני לא דוסת על ולא קרוב לזה. משהו באמצע.

שאפילו שהתחזיות לא פשוטות סמכת על הקב"ה. והוא לקח את האחריות. משהו כזה. 

 

כמה קשה לקרוא שוב ושוב ושוב את כל מה שעובר עליך...

את הכאב והיאוש, רובינו מתעייפות כבר הרבה לפני. 

 

אני מתחברת לכאב שלך - שלנו

 

את בהחלט גיבורה!

 

רוצה לכתוב לך באריכות, אבל זה לבנתיים.

 

אומנם היום כבר יש לי שני ילדים ברוך השם,

לפני כן סבלתי נורא,קבלתי על עצמי לעשות 

סעודה רביעית דווקא עם לחם וכמובן הברכות 

של הנטילה והלחם וברכת המזון בכוונה,

ככה בעלי ראה סגולה שאישה תלד בנקל,

אז הוא הבין אם תלד בנקל בטח לא תפיל,

ועשיתי במסירות את הסעודה וכמובן בכל

מקום התפללתי,שיהיה לך המון הצלחה

ובעזרת השם בזכות ראש חודש שזה הלילה

תבשרי אותנו בשורות טובות אמן.

תמיד תמיד בטחתי בה וקיבלתי הכל באהבה, אבל כנראה שהאמונה שלי לא הייתה שלמה מספיק. מכאן באמת רק ה' איתי. גם לא בא לי ללכת לרופאים
נגמרו לי הדמעות אני חושבת.

לקבל באהבה כזאת דרך, זו אמונה מאוד חזקה.

וזה שהקב"ה מנסה אותך בנסיון כל כך כל כך קשה, לא אומר שלא עמדת בו עד עכשיו

מנגד אני שומעת נשים שמתלוננות בלי סוףף על ההריון והתינוק שקיבלו במתנה וזה כואב עוד יותר

גם חברה טובה לעבודה בהריון בשבוע שהייתי אמורה להיות וגם גיסתי, די ה' תביא את המשיח!!

 

באמת זה התמודדות קשה, 

 

גם אני שואלת את עצמי מה עוזר להתמודד עם החסר הזה מול ה'יש' של האחרים?

אולי לבנות פה יהיה קצת כלים?

אני בסדר, מנסה להסתגל למציאות החדשה של "השלך על ה'" . לא קל
אבל ב"ה. עובדת על עצמי להסתכל על מה שיש לי ולא מה שאין. ו...הכי קשה מתחזקת באמונה שהכל לטובתי!
תודה על התעניינות

כל התחזקות שלנו באמונה בה'

וזה שאנחנו נאחזות בה' ומאמינות בו. 

שווה בשמים המון כך נראה לי (לא שהייתי שם )

 

 

ממש מצטערת לשמוע על מה שעברת.

שולחת המון כח.

 

 

 

דבר שני, מקווה שזה בסדר להגיד, מסכימה ולא מסכימה.

מהנסיון המועט שלי,

אם לוקחים את הציטוטק אחרי שכבר התחילה הפלה טבעית (יש דימום משמעותי) הציטוטק מזרז את התהליך הטבעי שהגוף התחיל וגומר הכל ממש מהר. 

אם אין דימום בכלל והגוף לא התחיל שום תהליך - מסכימה איתך שעדיף ללכת ישר לגרידה ולגמור עם זה.

 

התכוונתי במקרים כמו אצלי שלא היה בכלל דימום לפני הציטוטק.  (שהציטוטק אמור לעשות את כל תהליך ההפלה מתחילתו ועד סופו)

 

פעם נתנו לי את זה בגלל דימומים ושארית שיליה חודש אחרי לידה וזה היה ממש יעיל

חיבוק חיבוק על כל הסבל הנורא שתיארת!! כמה כואב לקרוא, כמה קשה לחוות כל כך הרבה זמן של כאבים, של המתנה, מתח, תופעות גופניות קשות... כמה כואב!!!
חיבוק על מה שעברת.

רוצה רק לומר שכל מקרה לגופו. לפעמים הציטוטק עוזר מאוד גם להתחיל את התהליך. ולפעמים הוא לא...
נשים סיפרו כאן סיפורים שונים על ציטוטק.
ועם זאת, החוויה שתיארת היא באמת קיצונית וקשה ביותר. ממש הצטערתי לשמוע.

חיבוק חם!! אני מקוה ומאחלת שמעתה השיקום יהיה קל יותר פיזית ורגשית.

אני יודעת שברוב המקרים זה לא משפיע כ"כ קשה כמו שהיה אצלי אבל אני חושבת שחשוב שידעו את זה כי בד"כ נשים שבוחרות בציטוטק עושות את זה בגלל חרדה גדולה מניתוחים/ הרדמות ובסוף כשמגלים שצריך לעבור גם את זה , הקושי הנפשי נוראי!

 

 

שכל אחת תעשה מה שמתאים לה (נקווה שאף אחת לא תצטרך),  אני כתבתי מהנסיון המר שלי...

אני עברתי הפלה עם ציטוטק .אחרי שראו שאין דופק לעובר, ולא היה דימום או כאבים. החוויה שלי עם הציטוטק ברובה הייתה בסדר. שבוע אחרי לקיחת הכדורים התחיל דימום כבד וצירים איומים זה חוויה קשה מאוד, אבל לפעמים עדיף לקחת כדורים ולא לעשות פעולה כירורגית. אני לא חוויתי חום או כאבים לפני הצירים שהוציאו את התוכן, וב"ה בבדיקה ראו שהכל יצא ותקין. כל אחת צריכה להקשיב לרופא שלה וההמלצות שלו. זה נחמד שרשמת מה שעברת כדי שאחרות ידעו, אבל זה לא אומר שזה יקרה להם⁦❤️⁩

זה חשוב מאוד שאת משתפת כאן.
כי לרוב הרופאים שממליצים על ציטוטק, לא באמת מפרטים לקראת מה הולכים.
אם לא קוראים ומחפשים מידע באינטרנט..
חוויתי שני סיבובי כדורים, כאבים ברמה של צירי לידה ממש, דימום מסיבי, ועוד נשארה שארית,אמנם היה לי מזל שהשארית יצאה עם הוסת לבד.
אבל כול הסיפור הזה, הנמשך כחודשיים,עם אין ספור בדיקות וחיטוטים בגוף שלי והסטרס, והלחץ
ואת במצב שרק רוצה לסיים את זה, כשי לפנות את האנרגיות לבתילה חדשה,

אצלי בשתי הפלות עברתי את כל התהליך הנורא הזה (כולל צירים נוראיים ודימומים כבדים) ובסוף עוד הייתי צריכה לעבוד ניתוח עם הרדמה מלאה...

 

השבוע הייתי אצל פרופ' מומחה להפלות חוזרות והוא אמר לי שהוא לא מבין למה ממשיכים לתת את התרופה הנוראית הזאת (ולמה נשים מתעקשות לקחת אותה..)

ובימים הראשונים היה דימום יותר כבד מהרגיל עם הרבה קרישי דם
והפסק הצלחתי רק ביום ה7 -8 לעשות, שבדרכ אני מצליחה ביום 5 להתנקות
לכל אחת זה שונה

(שבוע שלישי)

יש שיגידו לקבוע תור לרופא מהר בגלל זיהום אני יודעת מה... אבל מה הטעם אם עוד לא מזהים דופק וכו? אקבע רק לשבוע 8-9
אבל עד אז אמאלה ואבאלה

או שאת מסיקה שאת אולי בהריון?

וזה יצא שהדימום היה אז ברביעי בערך

ואיך את יודעת מה השבוע?
האם היית באו"ס?

אם יצא שבוע רביעי איך קיבלת תשובה חיובית להריון בשבוע שלישי כשעדיין לא ניתן לדעת זאת?

עשיתי בדיקה בשבוע 5 שיצאה חיובית
ואז חישבתי אחורה מתי יוצא שיצא הדימום וזה יוצא שבוע 3-4

עשיתי בדיקה כשבוע לאחר שראיתי דימום
חיכיתי לראות אם זה מחזור אבל לא הגיע המחזור, רק דם קל חד פעמי

כתבת מבולבל לכן היה קשה להבין..
נשמע שתקין
אם יתפתח דימום חדש יש לבדוק זאת

באחד ההריונטת יצאו ממני מלא מלא דם, ממש שטף עם גושים. ו.. בבדיקה היה עובר עם דופק.

(אחרי כמה זמן הוא נפל אבל בכל זאת)

לא מידע רפואי, אבל כן משיתופים של חברות פורום

אני יודעת שמחזור אחרי הרבה זמן יכול להיות כבד מהרגיל ועם (מחילה מראש) גושים או חתיכות

פשוט רירית הרחם נבנתה במשך זמן רב ועכשיו הכלללל צריך להתפרק ולצאת

תרגישי טוב

שימי לב שאת לא מאבדת מדי הרבה דם תעקבי אחרי רמת ההמוגלובין

 

האם היית אצל רופא לאחר הגרידה?
האם הבטא התאפסה?
האם ראו שאין שאריות, באולטראסאונד?
אם כן, זה נרגיע וכנראה שהמחזור הפעם יהיה מעט יותר חזק, כפי שהסבירה @אם כל חי

תנוחי. מקווה ששלומך טוב.
חיבוק!

אם הבטא הספיקה לעלות לוקח לה קצת זמן לרדת

אבל לא בטוח שהדימום זה הפלה, אלא אם כן זה ממש בכמות של מחזור רגיל שלך

ממליצה לך לעשות בדיקת דם ובעז״ה בשורות טובות

היה לי דימום ברביעי בצהריים... לא בכמות של מחזור, פשוט יצא גוש אחד.

תודה אמן.

פשוט שמעתי על נשים שהיה להן הריון כימי ואחר כך המחזור הבא התעכב בכמה ימים באופן חריג מהרגיל

וזה יכול להתאים מסיבה של בטא שלקח לה קצת זמן לרדת

 

בודק הורמון אחר...
מתי הוא יורד אם חלילה הופל?

אם את רוצה לראות שהבטא ירדה או התאפסה, גשי לבדיקת דם ותוכלי לראות זאת שם.

בהצלחה רבה!

בגלל הגרידות הרירית דקה ולוקח זמן 

 

את יכולה לראות באולטרסאונד אם את קרובה לביוץ או אחרי 

לפי זה אני ידעתי בערך

זה היה הפלה טבעית, לא גרידא
בדכ בהפלות שלי קיבלתי די מהר מחזור, אבל פה... רק חסר לי עכשיו שנקלטתי שוב ככה

ב"ה שזה בטבעי 

 באמת שאלה , לפעמים לוקח למחזור זמן עד שהוא מגיע אחרי הפלה

אני לא בטוחה 

בטח יש  יותר שיודעות להשיב

היו לי שתי הפלות לפני הילד הראשון ו4 בין השני לשלישי.
לגבי להיקלט אחרי הפלה- הזהירו אותי לא לקיים אישות עד שאקבל מחזור.

לכן קשה לומר לך בוודאות מה יקרה.
המתיני עוד קצת, אני מקווה שיבוא בקרוב.
בינתיים, מקווה שאת מרגישה בטוב.

חיבוקים חמים!!

מבינה שאת ממש בלחץ ממה שקורה

זה באמת הגיוני לרגיש כך כשקורה דברים בלתי ידועים...

בעקרון בשבוע 3 לא תתכן הפלה היות שעוד לא היה השתרשות של העובר ברחם,וזה גם בעצם שבוע לפני האיחור במחזור

רק אם הייתה השתרשות שלא צלחה זה יהיה למיטב ידיעתי יותר בסביבות שבוע 4 ואז זה נקרא הריון כימי - ניתן לראות תשובה חיובית בבדיקה ביתית או בבדיקת דם, אחרי איחור במחזור אבל אחר כך מגיע מחזור- באיחור קל של יום עד כמה ימים.

ייתכן מאוד שמה שיש לך זה דימום השתרשות

אי אפשר לדעת יותר מדי... פשוט תחכי לאיחור במחזור ואז תעשי בדיקה

בהצלחה רבה

יש כבר איחור של שבוע/שבוע וחצי למחזור

אם חלילה זה לא צלח, המחזור מגיע כמה ימים אחר כך בעצם?

זה נקרא שבוע 4- 5

מחשבים שבועות הריון מהיום הראשון של הווסת האחרונה.

בהנחה שהביוץ בדיוק שבועיים אחרי.

לפעמים זה לא ממש מדויק כי הביוץ בזמן אחר- לפני או אחרי 14 יום מקבלת הווסת ואז הרופא ״מתקן״ את גיל ההריון.

בכל מקרה למיטב ידיעתי זה קורה להרבה נשים בתחילת הריון- דימום והכתמות

זה לא אומר שח״ו ההריון לא תקין

 

כל דימום במהלך ההריון יש לבדוק.
כמובן שלמרות זאת קיימים הריונות שהסתיימו בצורה תקינה למרות הדימומים

או בדיקת סטיק.

לפעמים יש דימומים אך זה משתנה מאחת לאחת.
בהצלחה!

ולא היו עוד דימומים
הפרשות שקופות וטיפה צהוב או חום ממש בהיר

בכל מקרה זה הריון ראשון ואני מאוד חוששת, וכמובן שקבעתי תור אבל זה עוד חודש.
צריך תפילות.

אם יהיו דימומים לכי לרופא להיבדק.

בהצלחה רבה!

כמה לא קל, איזו חוויה קשה לעבור לאחר שציפיתם להריון הזה 3 שנים... כמה כואב לשמוע!
מחבקת אותך, משתתפת בצערך יקרה.

לגבי הדימום, האמת שאני חוששת שלא נוכל לתת לך תשובה ברורה.
יש כאלה שמפתחות דימום מוגבר בעקבות הציטוטק ויש כאלה שפחות. הרבה תלוי בשאחה האם באמת הרוב יצא כבר,או שעדיין יש שאריות.
נשמע מסיפורך שהיה דימום רב גם ללא הציטוטק, כך שאולי סביר להניח שהרוב כבר מאחורייך? איני יודעת, וכנראה גם לא נוכל לדעת. כשתבואי לאולטרסאונד תוכלי לראות אצל הרופא מה מצב הרחם ועל פי זה לדעת בוודאות.

בכל אופן, אני שומעת מכאן את חוסר האונים שבמצב הזה, ואת הרצון שזה יעבור ויסתיים כבר. ועל זה ועוד על הרבה דברים מסביב- חיבוק גדול.

תודה רבה על החיבוק! באמת עושה טוב...
כן באמת זה חוסר אונים
מתי עדיף שאקבע תור לרופאת נשים כדי שיבדקו? במיון אמרה לי לחכות עד אחרי המחזור הבא אבל מתלבטת אם לא עדיף קודם... נראה לי הרבה זמן לחכות...

מחבקת אותך מאוד.

לגבי הדימום - מצטרפת למה שכתבה ציפי. היית גם בשבוע מוקדם יחסית וכבר דיממת אז נשמע הגיוני שלא נשאר הרבה מה שיצא. עדיין, אני אישית לא הייתי לוקחת סיכון ומנסה להתייעץ עם רופא נשים אפילו בטלפון, או עם אחות נשים, כדי לוודא אם צריך בכל זאת להיבדק.

באמת מחזק לקרוא ולקבל תמיכה...
אתקשר לאחות של כללית להתייעצות
כדי להיות יותר רגועה
המון תודה!

הי האם קיבלת תשובה רפואית? מה שלומך?

אתן מדהימות על ההתענינות והחיבוק!
התייעצתי עם אחות של כללית אמרה לי לקבוע תור לרופא נשים אבל לא בלחץ של הרגע. יש לי תור בעוד כמה ימים ומקווה לבשורות טובות בעז"ה.

שולחת לך חיבוק ענקי!
לי בשבוע 13 גם הייתה הפלה טבעית שהתחילה מדימום יחסית מסיבי כשבסופו (ואחרי כאבים מטורפים של התכווצויות ברחם) יצאו שני גושים (בשתי פעמים נפרדות, כלומר, כאבים ויציאת גוש אחד ואחרי ארבעים דקות עוד פעם כאבים וכו')
העניין הוא שכשהגעתי מיד לאחר מכן לבית חולים, ראו באולטרסאונד עוד שאריות הריוניות ברחם והציעו לי לפני גרידה לנסות לקחת ציטוטק.
הסכמתי (כמובן עם משככי כאבים) אבל בקושי יצא משהו.. ולכן הרופאה המליצה על שטיפה (שזה חלק אחד מתוך הגרידה).
שורה תחתונה, חשבתי שהציטוטק יחסוך את הגרידה ויגרום לדימום מסיבי שיוציא את כל התוכן ההריוני מהרחם, אבל זה לא קרה..

את זה כתבתי מיד לאחר הגרידה

 

היו ימים שהלכתי, 

בתוך מסך של דמעות.

היו ימים שנכלאתי,

בתוך מכלאות של אהבה

עזה, קשה ממוות.

מסומאת בבכי של כאב

הילכתי אז במסדרונות

מול יולדות ובלונים

מול דמעות של אחרים.

המיטה הצרה

לא הכילה תהומות,

בשיר ובמילים

הפרדנו שלשלאות.

החזרתי פיקדון

מפורק לגורמים

פרקתי עצמי

לחלקיקי כאבים.

אז אומרים:

״עוברים ימים״

״החזרת אותי בשנים״

״יולדו ילדים״

״כן, זה כאב

תהליך שעוברים...״

למות. לברוח. לא להיות.

פתרון של כסילים.

לחוש, לחוות, 

ככה יוצאים גדולים.

ימים של תהום

שעות של שכול

דקות של אבדן נצחי

יעבירו? יקהו?

 

העליתי דווקא את 2 השירים האלו שכתבתי, השני מייד אחרי ההפלה והראשון - לפני כמה ימים, בעקבות עוד טריגר שעורר בי את הכאב

והשאלה ששאלתי מייד אחרי ההפלה- מתי זה עובר? כאב כל-כך חד, עצמתי, בלתי אפשרי לשאת

חשבתי שעם הזמן זה דוהה, קהה

ואני מרגישה שממש לא . עבר למעלה מחודש וחצי. הוא לא תמידי, כמו אז, אבל חד ועוצמתי כשמגיע. 

ואני שוב שואלת-

זה דוהה עם הזמן?

הלידה הבאה מקהה את העוצמה?

או שלנצח זה נשאר בור פעור ונקודה כואבת עד מאוד....

אני יותר מאשמח לתשובות מה״ותיקות״ בתחום....

לצערי יש לי נסיון...

 

האמת שהיתה לי פעם הפלה ואחר כך לידות, ובאמת שזה הטשטש ואפילו די נשכח.

עכשיו כשיש לי כמה הפלות ברצף אני חושבת שגם הקודמים מצטרפים והופכים את הכל לכאב אחד גדול. 

 

זה ידהה, אני בטוחה!

הבור הפעור יעבור. 

 

נכון שיש דברים שלא עוברים, לדוגמא, המשוואה של הריון = לידה כבר לא יחזור. 

 

כרגע אני עומדת גם במקום הזה של כאב שלופת, אבל אני יודעת שהוא ידהה. 

תרשי לעצמך להיות עם הכאב, ככה אני עושה עם עצמי,

אני בטוחה שהכאב הזה ידע את הדרך החוצה מבלי שאלחץ עליו

 

נראה לי שאם אתן לו מקום ואכבד אותו, בהמשך החיים הוא יכבד אותי ויתן לי לעבור הלאה

 

 

 

קראתי כל מילה

אהבתי שכתבת שימצא את הדרך החוצה לבד....

את הכבוד ההדדי

תודה!

וואו. כמה הרבה כאב בשירייך!
אני מודה שקראתי אותם כבר לפני יום או יומיים, ומשום מה השתהיתי עם המענה. אולי חשבתי מה לענות לך ואיך, ורציתי להניח לך מילים שינוחו על לוח ליבך. שתדעי שגם הצער- סופו שיוכל לנוח במקום שאפשר יהיה למשש אותו בלי לחוש את צריבת הכאב החדה כל כך.

כשקראתי "שלום לך ילדי הבלתי מושג"
זה נתן לי את ההבנה של תחושתך. כמה זה בלתי מושג להיות אם לילד חי. וכמה הכאב לופת אותך.
כשקראתי "ימים של תהום, שעות של שכול, דקות של אבדן נצחי" חשבתי על כך שאת מצמצמת את הזמנים (ימים, שעות, דקות...) ומרחיבה בתוכם את הכאב... (תהום, שכול, אובדן נצחי).
איזו הרגשה בלתי נגמרת ועוצמתית!

ובכל זאת, יקירה, בהודעתך כתבת יפה- עבר זמן, כשהכאב מגיע הוא לא תמידי כמו אז, אך הוא עדיין חד ועוצמתי כשמגיע.
זה סימן טוב ליכולת שלך להחזיק את הכאב, אך לא כל הזמן. הוא לא קיים שם כל הזמן וזה בימן טוב לבאות.

את מרגישה כאב חזק.זה באמת כה כואב ולופת.
מותר לך לכאוב את לכתו של תינוקך. הוא היה שם ומותר לך לתת לו זמן ומקום.
אני חושבת שהזמן, כשהוא עובר, אולי עוזר לראות את הדברים בפרספקטיבה מסוימת. אבל לא תמיד הוא עוזר להקהות את הכאב.
אני תמיד אומרת: הזמן יעבור בכל מקרה. השאלה היא מה תעשי בתוכו.
ואני חושבת שגם אלייך אפשר לומר; יכול להיות שהזמן יעבור ואולי הכאב יישאר חד, איני יודעת. זה תלוי מה תאפשרי לעצמך בתוכו.
תני לעצמך את הדבר הנכון לךואם צריך לטפל במה שקרה ולעבד אותו, מצאי לך טיפול ולכי לעבד את אשר קרה.

הזמן יהיה אפקטיבי יותר אם נעבוד בתוכו על עיבוד, מציאת כוחות,תמיכה ואהבה לעצמינו.

חיבוק!!

תודה שחווית את מה שכתבתי כמוני.

באמת העוצמה של הכאב למול קטנות הזמן שעובר ועובר לו...

עוררת בי הרבה מחשבות על התהליך. אני צריכה להסתכל מלמעלה על עצמי. לחשוב קצת מה טוב לי....

אשלח לך שירים שכתבתי לאורך התקופה
שולחת מאנונימי כיון שלא רוצה שיזהו אותי..
חיבוק אהובה❤️❤️

חיכיתי לך
דמיינתי אותך
אהבתי אותך בלי תנאים
ואתה בתמורה שירטטת לי שני קווים יפים

האושר עלה ואיתו הדמעות
של שמחה, אהבה והרבה חלומות
והבית גדל וכך גם הלב
מתרחב וכל יום בך שוב מתאהב

אז הגיעו בחילות וקצת כאבים
אבל מה זה למול חיים חדשים
בועה של אושר בחוץ ובפנים
מעניין למי יהיו דומות הפנים..

ועלתה הבועה מעלה מעלה עד גדות
התנפצה ואיתה ערימה של תקוות
לא שלום, לא פרידה כך ללא שום מילים
נעלמת מבין אצבעות אוהבים

והראש מתאבן, הלב לא מבין
מנסה להחזיק, אתה לא בפנים..

בלי מילות של פרידה, רק שקט נשאר
מצטערת היא אמרה, נראה שנגמר
והוסיפה ברכה שיבוא משהו טוב
אבל אני לעולם לא אפסיק לאהוב

שלך, כמעט אמא

--


איבדתי, כאבתי ופרקתי
לסיים את המסע באתי
פחות אחד..
ואז אני שומעת פעימות לב
אבל לא שלך וזה כואב
כואב שאיבדתי אותך
כואב שנזכרתי בך
כואב שחשבתי שהדחקתי
כואב כמה חשבתי שהתגברתי
אז לך, שנמצאת מאחורי הוילון
מאחלת
שבשבילו המסע יסתיים קצת אחרת

--

איזה כואב זה
לבוא לביקורת בלעדיך
לבדוק בוודאות שאינך
ופתאום לשמוע פעימות לב
אבל לא שלך, זה כואב
אותו מסדרון אותו חדר
נשים בשורה ואין לי סדר
לא בראש לא בלב ולא בפנים
מחכה מה שיבואו ימים יפים

--

כמה עוד אפשר
ללכת במדבר
להזכר בעבר
אחרי שנגמר
המישקעים והפחדים
עלי עוד שולטים
אותי מנהלים
את תגובותי קובעים
זה לא פשוט להתנתק
לפתוח דף חדש ריק
בלי להזכר
ושוב להגמר
ושוב להשבר
כאב שלא עובר

--

איך זה להרגיש שיש
וכל שחלמת עם העתיד לא מתנגש
מאמץ אינו שם המשחק
והבלגן בראש לא מודחק

לא רוצה ממך, רוצה משלי
שלך שלך ושלי מתי יהא שלי?
אני שמחה בשבילך, שלא תטעה
אבל תחשבו גם עלי, שלא אבכה


--

מה עדיף?
דרך ללא מוצא
או מוצא ללא דרך?
האם המסלול העיקר
או היעד הסופי?
האם יעד ללא הכנה ניתן להערכה?

--

קראתי כל מילה

כל מילה במסע הזה

מזדהה מאוד

וחלק מהמילים היו ממש מוכרות לי-

כנראה העלית חלק מהשירים בעבר לכאן

והם כל-כך דיברו אליי כך שאני זוכרת אותם, לגמרי.

 

ועוד משהו שאני חושבת תוך כדי-

כשאנחנו כותבות להם שירי פרידה, הם עדינים כאלה. אוהבים. ממש לתינוק רך שצריך לשמור ולהגן עליו. למרות ובתוך כל הכאב שאנו מצויות בו,

אחר כך- נשארות עם הפצע הפעור, ומגיעות מילים חזקות ודוקרות: מדבר, משקעים,פחדים, להגמר, כאב שלא עובר

כאן כבר אין רכות, אין רחמים. 

ובאמת שלחתי את הלב שלי🙏
חיבוק ענק❤️ מסכימה איתך לגבי ההמשך שכתבת
נשאר כאב עצום וחלל ענק

ראשית חייבת לומר ששיריך מפלחי לב כל אחד בדרכו. ניתן לחוש מבעד למסך בכאב הרב שנשזר בין המילים. רוצה להתעכב רגע על שאלותיך המאוד לגיטימיות: דוהה עם הזמן? לידת ילד חי מקהה את העוצמה או לעד נשאר בוא פעור? וגם הפנייה אל ה"ותיקות" בתחום. הרצון לקבל "הבטחה" שהאירוע המורכב הזה אולי ידהה קצת בסיפור החיים היא משאלה שאותי ברמה האישית ממש מרגשת ומקפלת בתוכה המון משאלות פנימיות וכואבות שלך. התשובות לשאלות הללו הן מאוד סובייקטיביות ומושפעות גם מהסיפור האישי, גם מהחוסן עמו מגיעה כל אחת אל חווית החיים הזו וכמובן גם מהלגיטימיות שנשים (וגברים) מאפשרים לעצמם לעבד את תהליכי האובדן והאבל ולהעניק מקום לאירוע המורכב הזה. לטווח הקצר זה מייצר עיסוק באירוע הכואב שעשוי להכאיב יותר ולטווח הארוך פעמים רבות מוכיח עצמו כמפנה מעט מקום בלב ומסייע בעיבוד חווית האובדן.

מרגישה כאילו אני כתבתי

תל"מ היה אמור להיות בר"ה
כזה תאריך יפה ומיוחד
גם יוולד קצת אחרי או לפני
חודש אלול
חודש תשרי
קדושה כזו
התחלה
התחדשות

אבל נשארנו מאחור

או, אם נסתכל אחרת
בעז"ה נזכה להתחיל מחדש!
אולי אפילו עוד קודם

כבר תאריך לידה שלישי שאני עוברת בלי ילד....
מבינה אתכן ....

וכולם אמרו שמיד אחרי הפלה נקלטים מהר להריון
זה עוד לא קרה לא יודעת גם מה צופן העתיד
אני כבר באדישות מה שצריך לקרות יקרה

חיבוק לכולן יקרות❤️😘

חיבוק גדול!!
מאוד לא קל לראות הריונות אחרים, בעוד שלך הפסיק בלי שליטה ובלי יכולת לעשות משהו עבורה.

אני מקווה שעכשיו לפחות את עושה משהו עבור עצמך, בתוך תהליך האבל והפרידה שאת עוברת.

חיבוקים גדולים!

אני בכלל לא קלטתי ששלי מתקרב, יש כל כך הרבה טכני עמוס להתעסק בו בימים האלה... ואז כתבתי התייעצות בפורום לגבי יום ההולדת המתקרב שלי, ומישהי כתבה שהיא קיבלה מתנה ליום ההולדת שלה תינוקת, והכל חזר לי בבום לפנים. כי כן, זה היה אמור להיות סביב יום ההולדת שלי. 

אין לי מילים חכמות, באמת. רק להמשיך ולהאמין שזה יבוא, וכמובן לא ימחק את מה שהיה, אבל שיש רפואה בעולם.

כואב ומכווץ. אפשר לדמיין כמה מתנת יום הולדת בדמות תינוקת היא המתנה האידיאלית.. ועד הנה ניתן לחוש את הכאב שבהחמצה. ואולי לכבוד יום ההולדת הקרב תעניקי לעצמך מנה כזו גדושה של חמלה עצמית ואהבה שיתנו אולי מעט כוח לעבור את התקופה הזו.

היום בעבודה הגיעה עובדת שעוד לא יצא לי להכיר כי היא הייתה בבידוד.
היא בהריון בשבוע 20, בול השבוע שהייתי אמורה להיות בו.
יש לה בטן עגולה ויפה כזאת, אני חושבת שזה הריון ראשון. בדיוק כמו ההריון הראשון שהיה לי.

זה שיא הקשה, גם לפגוש אותה. וגם את החברות שלי שבהריון.

והחלק הכי קשה, שדווקא היום כשהתחלתי לחשוב שב"ה אולי אני שוב בהריון, קיבלתי מחזור.

יש רגעים שאני ממש בטוב, אבל יש רגעים של שבירה שהלב מתכווץ.
בעז"ה מאחלת לך ולכל הבנות המדהימות כאן שבקרוב מאוד נזכה כולנו לשמוע ולהשמיע בשורות טובות.

כמה מופעים כואבים, פעם אחת לראות מישהי עם הריון נפלא ובדיוק בשלב "שלך" ופעם שניה לשביב של רגע לדמיין שהנה זה מגיע ו.. לא. דייקת לתאר את התנועה העדינה בין "להיות בטוב" לבין להשבר לרסיסים. תנועה מוכרת וכה לגיטימית נוכח החוויה הקשה של האובדן. מאחלת המון כוחות.

אחרי הסערה/אהוד בנאי

אחרי הסערה
חלונות נפתחו
אנשים חזרו למלאכת יומם
הנחש נעלם.

רק לאישה אחת שהרוח לקחה את ביתה
הזמן כמו עצר מלכת.
משתאה, היא רואה איך כולם שכחו
והיא כל הזמן זוכרת.

לעלות פה את הרעיון הזה 

 אני  מאוד מחוברת למוזיקה 

 

והאמת שבתקופה הזאת ליוו אותי שני שירים משום מקום

 

אחד של הראל טל רחמיך רבים ה' 

 מישהי שלחה לי את המילים האלה תוך כדי ההפלה והשיר הזה ממש ליווה אותי תוך כדי ואחרי

 

והשני זה תפילת הדרך של סגיב כהן (גם שיר לא אופייני לי אבל המילים היו בעלות משמעות עבורי בתקופה הזאת

 עזר לי לשחרר את העובר ולאחל לו כל טוב

תוך כדי שכתבתי לו תפילת הדרך העלתי איזה שיר של תפילת הדרך וזה מה שיצא.

  להרגיש איזשהי תחושת אמא היחידה שיכולה לאחל לו כל טוב להמשך הדרך...

המילים שלו זה תודה לך בורא עולם על מה שלי גלוי ועל מה שנעלם על החיים במתנה על עוד יום ועוד שנה, על חלק שממך הנשמה..
אחרי ההפלה ובהריונות המאתגרים עם כל המסע שעברתי גם אחרי ההריון השיר הזה הצליח להרים אותי לעודד ולחזק

של אמיר דדון
אבל את החלל הזה מי ימלא מי ימלא את כל החלל הזה..
אלוקים אתה גדול אני לא יכול .. תעשה שיהיה קצת פחות כואב
שמעתי המון שאיבדתי את התינוקת עברו 8 שנים כמעט שאני שומעת את זה חוזרת אחורה

איזה מילים וואהו ממש מחזק

עכשיו , בחודש 9 , שמעתי sia
You can do anything.

אבל מה שבעיקר תופס אותי במוזיקה, זו המנגינה.

לפני שנה וקצת ,בתקופה של הגילוי עד ההפסקת הריון, evancsence , מוזיקה שנתנה לי להוציא מה שהייתי צריכה

אח"כ, שדות, של נרקיס.

את כל השירים, שמעתי בנסיעה בפול ווליום.

אני,
אוטו,
מוזיקה,
ולנסוע,

זה מה שעושה לי טוב.

היי, שוב אני
הבטחת שהכאב הזה זמני
ועוד אצליח לנתק אותך
היי, תקשיבי לי
אני רציתי אותך לידי
תראש להניח על היד שלך

ומי תכיל את השריטות שלי
ת'שיגעון שלי ממך

אווו, ביי לנשמה שלי
ביי לשותפה שלי
ביי להכל
רק תזכרי היה לך טוב
בגדול היה לך טוב איתי
אנ'לא יכול עלייך לב שלי
היית לי הכל
את היית לי הכל

היי, תעני
אני עבדתי על זה שנים
להרוויח את הלב שלך
ומה יהיה
ומה יהיה אני אמרתי לך שזה יקרה
הסוף יגיע גם במסע שלך

ומי תצרח את השירים שלי
את כל ההשראות שלי ממך

אווו, ביי לנשמה שלי
ביי לשותפה שלי
ביי להכל
רק תזכרי היה לך טוב
בגדול היה לך טוב איתי
אנ'לא יכול עלייך לב שלי
היית לי הכל
את היית לי הכל
-לא-

אווו, ביי לנשמה שלי
ביי לשותפה שלי
ביי להכל
רק תזכרי היה לך טוב
בגדול היה לך טוב איתי
אנ'לא יכול עלייך לב שלי
היית לי הכל
אנ'לא יכול עלייך לב שלי
היית לי הכל
את היית לי הכל

איך יהיה לי טוב אם אתה כבר לא בבית
איך יהיה לי טוב כשהלב כואב
איך יהיה לי טוב אם אתה עוד מסתיר ת'עיניים
איך יהיה לי טוב
איך יהיה לי טוב
(איך יהיה לי טוב)

מהעולם שלי אתה הצלחת בשנייה אחת לברוח
נשארתי לבדי ואין יותר למי לסלוח
אין לי אוויר בלעדיך
עכשיו אנחנו רחוקים ואין מי שאותי שומע
השקט משחק בחדר עם הזיכרונות
אני יודעת שלא תחזור
אז אני שוב צועקת

כמה יכולנו לחיות כך ביחד
ואני שוב חולמת
שעוד תגיע והזמן ירפא את הכל
אני בוכה בשקט
אולי אשמע במדרגות את צעדיך
הזמן עובר והכאב שלי גובר, אתה השקט שחסר
בוכה כמו ילדה
אולי אני משתגעת

ואיך אתה יכול לוותר כך וללכת
איך אתה יכול בלי לומר מילה
איך אתה יכול לעצום בלילות ת'עיניים
איך אתה יכול
איך אתה יכול

מהעולם שלי אתה הצלחת בשנייה אחת לברוח
נשארתי לבדי ואין יותר למי לסלוח
אני יודעת שלא תחזור
אז אני שוב צועקת

כמה יכולנו לחיות כך ביחד
ואני שוב חולמת
שעוד תגיע והזמן ירפא את הכל
אני בוכה בשקט
אולי אשמע במדרגות את צעדיך
הזמן עובר והכאב שלי גובר, אתה השקט שחסר
בוכה כמו ילדה
אולי אני משתגעת

אז אני שוב צועקת
כמה יכולנו לחיות כך ביחד
ואני שוב חולמת
שעוד תגיע והזמן ירפא את הכל
אני בוכה בשקט
אולי אשמע במדרגות את צעדיך
הזמן עובר והכאב שלי גובר, אתה השקט שחסר
בוכה כמו ילדה
אולי אני משתגעת

וואהו איזה מילים

שיר של ריטה- עטוף ברחמים

בשעות הספורות שהמתנתי בבית החולים לביצוע הגרידה

שמעתי שוב ושוב את השיר הזה

שניםםם שלא שמעתי אותו

למעשה מאז תום קורס ההכנה ללידה של הילד הבכור, אז השמיעו לנו אותו.

פתאום משומקום נזכרתי בו,

הרגשתי מין כזה דז׳ה וו, סגירת מעגל, חזרה למקום של חיים ראשונים דווקא בעת מוות.

שמתי אוזניה אחת לבעלי

אוזניה אחת לי

וביחד שמענו ובכינו.

 

השורה שהכי דיברה אלי

״אני תמיד אוהב זה ודאי יכאב״

כי אני היחידה שתמיד אזכור. ואוהב. עם ולמרות הכאב אני אמשיך לזכור.

השורה מתוך שיר שמלווה אותי היום

יש רגעים שהכל נשבר בפנים וכולם אומרים תפילות ואני מלא קללות

(אייל גולן, אם יש גם עדן)

קשה לי.

- אז תלכי לכותל לקבל רחל תתפללי .... תתפללי??? לא מסוגלת. בקושי.

כשהלב בוכה. של שרית חדד.

כשהלב בוכה
רק אלוקים שומע
הכאב עולה
מתוך הנשמה
אדם נופל
לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה
חותך את הדממה
שמע ישראל אלוקי
אתה הכל יכול
נתת לי את חיי
נתת לי הכל
בעיני דמעה
הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק
הנשמה זועקת
שמע ישראל אלוקי
עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוקי
עשה שלא אפחד
הכאב גדול
ואין לאן לברוח
עשה שיגמר
כי לא נותר בי כוח
כשהלב בוכה
הזמן עומד מלכת
האדם רואה
את כל חייו פתאום
אל הלא נודע
הוא לא רוצה ללכת
לאלוקיו
קורא על סף תהום
שמע ישראל אלוקי
אתה הכל יכול
נתת לי את חיי
נתת לי הכל
בעיני דמעה
הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק
הנשמה זועקת
שמע ישראל אלוקי
עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוקי
עשה שלא אפחד
הכאב גדול
ואין לאן לברוח
עשה שיגמר
כי לא נותר בי כוח
שמע ישראל אלוקי
אתה הכל יכול
נתת לי את חיי
נתת לי הכל
בעיני דמעה
הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק
הנשמה זועקת
שמע ישראל אלוקי
עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוקי
עשה שלא אפחד
הכאב גדול
ואין לאן לברוח
עשה שיגמר
כי לא נותר בי כוח
עשה שיגמר
כי לא נותר בי כוח

איך השיר הזהפתאום תופס מימדים אחרים 

המילים כ"כ נותנות ביטוי לכאב ומקומות נופים שעולים בנפש

שמעתי בלופים יחד עם עוד כמה של ישי ריבו תוך כדי התהליך בבי"ח
ואחר כך בבית

כל כך פשוט וכל כך מנחם.

ואני זוכרת שבדרך חזרה מהבדיקה שבה קיבלתי "אישור" סופי לזה שההריון לא תקין שמתי רצף של שירים שעזרו לי לבכות בצורה נקיה כזאת, אבל לא זוכרת מה הם היו. חושבת שהיה שם את 'אל תעזבי ידיים' של עקיבא ואת 'סדר העבודה' של ישי ריבו. בלי קשר ישיר לאובדן לכאורה, פשוט שירים שישבו אצלי ונגעו בי עמוק בלב באותה תקופה באופן כללי.

השנה האחרונה הייתה לי לא פשוטה מבחינה רפואית-
וכשכרגע ההתמודדות היא עם הפלה אחרי הריון מיוחל מאוד.
השיר הזה והמשפט שבתוכו- "והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי...אני צריך לגדול מזה ודי" זה מה שבעצם אני מנסה לקחת איתי מהתקופה הזו ובעז"ה בתפילה שהתקופה הקשה תיגמר ותביא איתה בשורות טובות לכולנו!
כל כך מרגש השרשור הזה כי באמת יש שירים שהנשמה ממש מתחברת אליהם ומרגישה כאילו שהם נכתבו עליי...
תודה על הזכות לשתף!

"ילד של אבא" של מוקי, מסתבר שנכתב בעקבות אובדן הריון
"עד מחר" אביתר בנאי. עורר געגועים ותקווה יחד
ו "שמחות קטנות" של עמיר בניון ומיכה שטרית

אחרי שלוש הפלות,הבירור נהיה מקיף וממצה.
אני כואבת עבורך את החוויות שנאלצת לעבור, ומקווה כל כך שהחוויות הפעם יהיו טובות, מלאות וממלאות.
אני פחות מכירה רופאים ופחות יודעת להמליץ,אך העברתי את שאלתך לחברות נשות מקצוע בתחום ההריון/לידה, והמליצו לי על:
פרופסור ישי לוין
פרופסור מזעקי
מתל אביב.

איני יודעת אם הם עובדים במכבי, אך הם כנראה טובים ומקצועיים, אכפתיים ורגישים.

התחום שאת צריכה ללכת אליו הוא תחום של הריון בסיכון או הפלות חוזרות. יש גם מרפאות להפלות חוזרות וניתן לברר במכבי.
בכל אופן, זה לא פוריות וגם לא רופא נשים רגיל.

מחבקת ומקווה איתך שתחזיקי טוב את העבר ותמשיכי בטוב אל העתיד.

אני כן הלכתי לרופא של הפלות חוזרות
קופרמינץ

אבל זה באופן פרטי
רציתי בנוסף מישהו שילווה אותי דרך הקופה
ויוכל לאגד את כל הבירורים

אני במכבי ולפי בירור שעשיתי עבורי 

 הפנו אותי לרופאת פריון (אני מקווה שאני אומרת את זה נכון) ושהתחום של הריון בסיכון לא שייך לפלות חוזרות

אולי בהריון עצמו בעז"ה כן נכון ללכת לרופא להריון בסיכון.

 

אני אנסה לברר באזור שלך

 על רופא במכבי

 

בהצלחה ובשורות טובות 

 הרבה כח

 חיבוק גדול

דר נעה פלדמן ודר עדי קוגן מקבלות דרך מכבי בתל אביב ברחוב הארבעה. שתיהן נשים רגישות מאוד.
אני חושבת שהיא מחפשת רופא בתחום של הריון בסיכון גבוה, כי להבנתי אין בעיה עם כניסה להריון אלא עם החזקת ההריון. דר פלדמן מומחית בתחום של הריון בסיכון.

מעריכה את זה מאוד!!

לגבי הכניסה להריון- זה לא שהולך לי בקלות... אבל לפי הפרוטוקול הרפואי אני לא חושבת שזה בעיה שלוקח כמה חודשים
פשוט אחרי כל הכאב זה נראה כמו נצח כל חודש שעובר ולא התקדמתי☹️

 אני הייתי אצלה בהריון של הבכור שלי 

 היא באמת מקצועית ונעימה

 

הייתי אצלה לפני 8 שנים באלעד

אבל המון תודה! אני אמשיך בבירורים שלי...

העוברים שהיו נוכחים היכנשהו, ואת חשה אותם פועמים וצומחים בתוכך יחד עם העובר הקיים.
אולי זו ההרגשה שצריך לתת להם קיום כי לילדים שנולדים בחיים יש קיום ברור וטבעי בעולם, ולעוברים הללו לא היה קיום נוכח בעולם?
אולי התחושה שלך היא שאת רוצה לאפשר להם מקום להיות נוכחים ולא להיעלם, אולי כאמא את רוצה לאפשר להם להיות נוכחים שם?

יכול להיות שאת יכולה לעשות דברים עבור העוברים שאיבדת, כגון הדלקת נר, קריאת שמות, יצירה כלשהי לזכרם. כדי להרגיע במידה מסוימת את התחושה הפנימית שאין להם קיום.
בוודאי שיש להם קיום, הם נמצאים בליבך כל העת!
אולי עכשיו חסר לך קיום קונקרטי, כשמגיע עובר חדש לעולם ואת חשה שאין לעוברים הקודמים את המקום.
אינך לוקחת להם את המקום. יש להם המקום שלהם בתוכך. ואם צריך אפשר באופן קונקרטי ליצור להם מקום.

חיבוק יקרה,
אני חושבת שהתינוק בפנים מרגיש את אמא כמו שהיא, וזה הכי בריא. מותר לילדים להרגיש לפעמים את אמא עצובה, או מאוכזבת, כועסת או מתוסכלת. זה קורה לכולנו וזה טבעי.
תני לך מקום. גם לך מותר.
ודמעות, זה תמיד טוב... זה נותן הרבה מקום...

חיבוק!!

פעם ראשונה שהרגשתי צער אמיתי מהו.

תמיד אני קוראת סיפורי חורבן ושואה

ועדיין- אנחנו בדור שפע. דור אחר.

הצער תקף אותי בפתאומיות, דווקא כשהסתכלתי עם הילדים באלבום תמונות שלהם מהינקות

צער על החלומות

צער על מה שלא יהיה

צער על האובדן

על התינוק שלא יולד

ופשוט

בכיתי והתפללתי

והרגשתי את זה לעומק!

את צער החורבן!

נשמע שיש גם מלאות (אלבומי ילדים) והכרה בהם ובקיומם בחייך,
לצד החסר והאין שהותיר הילד שהיה אמור להיוולד.

חיבוק!!

הזכיר לי שאני צריכה לצום בלי שום הקלה כבר צום שני השנה כי אני לא בהריון (שחשבתי שעוד אהיה)

ואני לא בהנקה שחשבתי שאהיה.

 

אבל הייתי חלשה והצום היה לא פשוט, עדיין אני עם החוסר ברזל שמזכיר את תוצאות ההפלה.

 

מנסה לחשוב על שנה שעברה איפה הייתי שכל השנה הזאת התחילה.

 שנה שעברה הייתי בהריון ובט באב אז התחילו כתמים ואז זה נגמר בגרידה ודימומים לכמה חודשים

ואח"כ שוב הפלה לפני חודשיים

 

אז בט' באב הזה הייתי עם ההבל של עמ"י  ועם האבל שלי על הרצונות/החלומות/ שלא יתממשו

 

והתקווה למלאות בתחושות במחשבות.

 

והחולשה שהזכירה לי את האובדן שליטה.

 

בתפילה לימים טובים.

 

תודה ציפי

ועבורך זה כל כך אישי וקרוב, בט' באב החלו הדימומים הראשונים ומשם זה המשיך לאובדן ולעוד אחד,
כמה עצוב.

חיבוק לך, בתקווה לחוויות של יכולת לשלוט כמה שניתן במה שקורה לך.

נשמע שעברת תקופה ממש מתוחה כל החודשיים וחצי האלו

גם הלחץ מהריון

גם להימנע

זה ממש לא קל...

לפי מה שהרופא אמר כנראה הביוץ כבר היה ולכן לכאורה לא הגיוני החודש הזה להיפקד

שולחת לך חיבוק אמיץ

מאחלת לך הריון תקין וקל בקרוב!

בעז״ה שהמועד של המחזור הבא יהיה בגדר ״תאריך וסת אחרון״❤️

קשה לחכות.
קשה להמתין לאחר שקיבלת אור ירוק.
ודאי שהרצון הוא להיכנס מיד להריון.

אני מקווה עבורך את הטוב ביותר!

חיבוק.