לא ידעתי מזה כי המחזור המשיך כרגיל, גיליתי את זה כמה ימים אחרי טבילה בשבוע 7
כנראה שזה קורה. גם אחרי הזריקה המערכת המשיכה כרגיל.
זאת בדיקה כרומוזומאלית
אמנם את הבדיקה מבצעים בעזרת בדיקת דם
אבל זאת בדיקה יקרה מאד, שגם לוקחת זמן (לא תוצאות מידיות)
אין בה הרבה רווח
א. כדי לבצע אותה צריכים להיות בשלב שיודעים שהעובר כבר בלי דופק אבל כשהוא עדיין בגוף
ב. היא לא תורמת כלום מבחינה רפואית לגבי ההריון הבא
לא נשמע לי כמו בשורה כזאת גדולה
אני שאלתי את הרופא שלי לגבי ביצוע בדיקה גנטית לעובר כדי לדעת אם אכן זה בעיה כרומוזומאלית בעובר עצמו,
הוא רופא מאד מומחה שאמר שאין לי מה להשקיע בזה כסף ושהמידע הזה לא יתרום הרבה
במידה, ויש הפלה, אז במקום לערוך מלא ברורים, קודם כל לוקחים מיד בדיקת דם מהאמא כשעדין החומר של העובר נמצא בתוכה ובודקים אם יש הפרעה כרומוזומלית אקראית במידה ויש נחסך הצורך בבדיקות נוספות.
מנסה לחשוב במה זה יעזור לחסוך הפלות חוזרות???
אבל הלוואי שלא הבנתי נכון.
כל כך מתחשק שמשהו ימצא פתרון פשוט וחלק...
הלוואי!
מצד שני- יש בזה משהו מסיר אשמה ועול ואחריות
כי זה לא אני או משהו בגוף שלי ש״בעייתי״ וצריך לגלות אותו
זה נטו משהו בעובר שה׳ נתן לי אותו עם הנסיון הזה...
במאמר מוסגר- עברתי ״רק״ הפלה אחת, אבל אם הייתי יודעת שהסיבה בוודאות לא קשורה אליי זה היה מרגיע ביותר.
כי עכשיו זה מצב שמי יודע מה יהיה בהריונות הבאים ואולי ח״ו הבעיה אצלי ואדע עליה רק אחרי עוד חוויות קשות של הפלה?!
זה בהחלט מרגיע, חוץ מזה שאני חושבת שאם אפשר לעשות את הבדיקה הזאת, אפשר בטח גם בתחילת ההריון הבא.
ואז ממש תהיי רגועה.
בעזרת ה' לא יחזור על עצמו 
אני עוברת משהו דומה עם גיסתי.
לא יודעת להגיד אם זה קנאה בלבד. אבל זה וודאי דוקר בעניים לראות אותה עם ילד ועוד אחד, ואת לא מצליחה.
ונמאס כבר מכל אילו שהכל בא להם בקלות...
ראשית, אני רוצה לחזק אותך שאת פה בפורום הזה לא במקרה. (אני מתכוונת שה' לא נתן לך עד עכשיו תינוק)
אנחנו פה, כי ה' שהכי אוהב אותנו שהוא אבא שלנו, ואין לו שום בעיה טכנית לתת לנו תינוקות קבע שפה נכון לנו להיות.
אני יודעת שאת כבר חיה ככה כל הזמן, ואת גיבורה וחזקה. אבל לא פעם ולא פעמיים צריך להיזכר בזה.
שנית, רוצה להזכיר לך איך את מיוחדת וגיבורה ואת זה אני אומרת רק לפי הצצה קטנה אליך.
שלישית, מציעה לך ללכת לטיפול, אצלי זה ממש עוזר.
לא יעזור לך לברוח מזה, זה יפגוש אותך במקום אחר.
אבל אם תצליחי להתגבר ולגדול, זה בטח יתן לך כוחות.
את יכולה למצוא מה מתאים לך ואיך את יכולה לעבור את התקופה הזאת.
ועוד נקודה קטנה לשמח אותך. התפללתי עליך אתמול
אני משערת שזה מה שהיה לך.
למה לדעתך זה לא הצליח לך?
ציפי כהןאחרונהאת עומדת בתקופה בחיים שהיא קשה מאוד מאוד, וכואבת.
בטח את דואגת כל הזמן, וחוששת ומתפללת ומעבירה את כל התסריטים בראש.
כל דקה... כל שניה...
לצערי, אין לאף אחד גם היכולת לקחת לך את הכאב הזה, לתת לך תרופה ואפילו לא לתת לך תשובה למה את קיבלת את זה?
אני יכולה רק להתפלל שה' יתן לך כוח לעבור את הימים האילו.
שתמצאי את הכוח בתוכך, את אותה היכולת המיוחדת שגייסת כדי לעבור את השנתיים הלא פשוטות שעברת,ואת השמחה המיוחדת שלך.
את הדברים הבאים אני מקווה שיש לך סבלנות לקרוא, אבל אני כותבת אותם בשבילך אבל לא פחות מזה גם בשבילי...
החג הזה באופן ספציפי הוא פחות חג של שמחה ויותר של לדעת ולהרגיש שה' הוא המלך.
ודווקא לזה את בטח מרגישה חיבור עכשיו. רק ה' יכול לשנות את הדברים לטובה.
(אני אחרי 3 הפלות רצופות ואין לרופאים שום תשובה למה)
בחג הזה אנחנו מרגישות כמה אנחנו קטנות כמה הקב"ה גדול ויכול לעשות הכל הוא הרי מלך העולם.
נרגיש את האהבה שלו אלינו ושלנו אליו כי הוא אבא שלנו והכי אוהב אותנו בעולם.
ואז נבכה אליו, נספר לו על השנתיים הקשות שעברו עלינו (גם עלי 
)
ונקבל את מה שהוא הביא עלינו בעבר באהבה, למה? כי זה אבא שאוהב אותנו שהביא לנו את זה.
וגם נבקש שהשנה הבאה תהיה שנה מלאה! שמחה לך, שמחה לי ושמחה לכל הבנות שכאן שמחכות לתינוק קטן וחמוד.
שינחם וישמח אותנו הרבה יותר ממה שהצטערנו עד עכשיו.
שנה טובה💗
וזה לא בדיחה.
חוץ מזה, חיבוק על מה שאת עוברת זה ממש ממש לא פשוט.
הם יודעים, שמעתי על עוד סיפור כזה שטופל שם
הריון ראשון, לא תקין. בשבוע 9- שק הריון עם קוטב עוברי אבל לא התפתח דופק.
הביאו לי לפני שבועיים ציטוטק לנרתיק, היה דימום כבד. אחרי שבועיים ראו חשש לשארית הריון של 1 סמ.
שמו לי שוב 4 כדורי ציטוטק אתמול בנרתיק אבל מאז אני לא מדממת בכלל, ו2 כדורים יצאו בשלמותם. לתחושתי לא הכניסו את הטבליות מספיק לבפנים ביחס לפעם הקודמת.
האם קרה למישהי? יכול להיות שבגלל שלא דחפו עמוק מספיק את הכדורים הם פשוט לא השפיעו? כי אני כלל לא מדממת.
אשמח לשמוע אם מישהי מבינה בזה או עברה דבר דומה ויכולה לספר. מה עושים?
אני יודעת שבתי חולים נותנים רק פעמיים ציטוטק, אני לא רוצה ללכת לגרידה בגלל שלא הכניסו לי אותם טוב בפעם האחרונה (אם זו באמת הסיבה שבגללה אני לא מדממת)...
2 כדורים יצאו יום לאחר מכן, ועוד 1 יצא אחרי יומיים. עד עכשיו עדיין לא מדממת כלל...
תודה בכל אופן!
אם קרה למישהי אשמח לשמוע מה עשתה ואיך זה נגמר בסוף, תודה!
*כוכבית*כל כך קשה השנתיים שעברתם, ואח"כ האושר הגדול כשמרגיש שהכל מסתדר.
והנה נפילה שכזאת...
אין מילים.
מתפללת שיהיה לך כוח לעבור את הכל.
היא עוזרת ומצילה!!!
היו אצלה נשים במצב דומה לשלך והיא עזרה להם בכל העניין כולל כספי. וכמובן הצילה את העובר!!!
וגם היו דברים מעולם שהרופאים ראו מומים ובעיות מפחידות כמו מפלצות וכו' ההורים לא עשו הפלה, ואחרי הלידה ראו שהרופאים טעו בגדול, יצא תאומים! בריאים ושלמים!!!
עדיף שתתייעצי עם קלינה לפני שאת הולכת עיוורת אחרי הרופאים שלא מספרים לך את כללל ההשלכות של ההפלה ומנסים רק להפחיד...
בהצלחה ותעדכני!
קשה לי לדמיין 5 הפלות.
נתחיל מהסוף, כשאת בוכה את בוכה על כל המסע, לא רק עם משהו קורה לך עכשיו.
והמסע שלך הוא ענק ועצום, והבכי משחרר והכי הגיוני בעולם, תבכי תבכי ותבכי. (לעניות דעתי)
הפחד ענק, ויש כאן בליל של רגשות, הצעה שלי, תנסי לפתוח אותם ודווקא לכתוב או לדבר עליהם.
אולי תתני להם מקום של כבוד? משהו מבפנים יכול דווקא להרגע.
את יכולה להוציא כאן או למצוא משהו אחר, בדיבור, בכתיבה.
פשוט לעבד את הרגשות, לתת להם לזרום החוצה.
בטח שאת מפחדת, בטח שאת לא נושמת. וודאי אם את צריכה לשמור את החומר! איך תרגעי?!
יש לי עוד איזה כיוון שאולי יכול לעזור להוריד את המתח.
תנסי להעביר אותו למשהו אחר, יכול לעבוד? (זה עניין של אישיות)
אם תצליחי להרפות לדעת שזה לא תלוי בך אלא בקב"ה, לעצום עיניים לשים איזה סרטון הרפיה בYOUTUBE ולהגיד לעצמך:
"זה לא אני, זה לא באחריותי, אני את שלי כבר עשיתי, זה שם למעלה, הקב"ה הוא שישמור לי על העובר היקר הזה"
אני כמובן לא אומרת את זה כהטפה אלא זה מה שעזר לי (לפעמים הצלחתי יותר ולפעמים פחות) הריון אחרי הפלות זה כל כך קשה וכל כך מאתגר.
מתפללת בשבילך שהפעם ילך, שתזכי לצאת עם האוצר הגדול הזה, בשמחה!
חיבוק ענק
*כוכבית*אחרונה🤗נסיון לא פשוט
מקווה בשלביך שהבדיקה הבאה תהיה יותר טובה
שנה טובה ומבורכת
חיבוקים אהובה!! בוכה איתך..*כוכבית*בוכים איתך, עם כל מה שאת עוברת.
באמת משבר!
שתהיה לך שנה טובה מאוד למרות השחור הגדול.
ושרק יהיה לך כוחות לעבור כזה כאב נוקב.
הי חברות,
שמתי לב שלי ממש ממש קשה לראות את כל ההריוניות האילו מסביבי (ואיכשהו בתקופה הזאת זה כל מה שאני רואה ;) )
שברתי את הראש שלי מה יעזור לי עם זה.
בסוף מצאתי רעיון הפוך על הפוך ומשתפת אותכן,
כל אישה בהריון אני מברכת אותה בלב שלי, שתהיה לידה קלה. שהתינוק/תינוקת יוולדו בזמן ובשמחה.
זה ממש קשה, אבל איכשהו זה מרגיש לי יותר טוב כי נותן לי לפחות את ההרגשה שאני טובה.
בהמשך אני משערת שזה ממש יעזור לי.
סתם שיתוף...
@ט' המדהימה
אני באמת מפחדת להתפרק בברית
וזו אחות שלא יודעת מה עברתי, הקורונה וכו׳ הרחיקה אותנו עוד יותר, לא ראיתי אותה מאחרי פסח...
זה כאילו נראה לי מוזר לא להתקרב ולהשתתף ולהסתכל על התינוק ולהחמיא ולאחל מכל הלב כי זו אחותי! ויש בינינו בד״כ קשר די טוב
אבל אולי זה מה שנכון לי לעשות
ומקווה שלא תיפגע ותהיה מספיק עסוקה עם עצמה
ואני אבקש מאחות אחרת (שליוותה אותי בזמן ההפלה) שפשוט תעסיק אותי
הלוואי שיכולתי להביא את הילדים שב״ה יש לי
גיליתי שזה המסיח דעת הכי גדול שיכול להיות
אבל בגלל הקורונה לא בטוחה שזה יתאפשר
אנונימי (פותח)יום לפני הברית פרקתי את הקושי ודיברתי עם אחותי שליוותה אותי בכל התקופה האחרונה
סיפרתי לה שאני מפרגנת מכל הלב ליולדת אבל אצלי זה מעצים את הקושי
ביקשתי ממנה שתעזור לי לא להתפרק...
ודיברנו הרבה על הודעות על הריון של אחרים אחרי הפלה...
אני מגיעה לברית באיחור
קולטת אותה
מעיפה מבט
שוב מבט
לשאול או לא?!
אזרתי אומץ ואמרתי לה- אני האחרונה שחופרת בעניינים האלו אבל את בהריון?
היא: כן. סוף שלישי
אני: 🤦♀️ בשעה טובה.
אז היא כן רצתה לומר לי ולא רצתה לצער אותי ומלא בלה בלה בלה
תכל׳ס- מרגישה נבגדת.
אני יודעת מה זה ההריונות שלה- קשים מאוד, שהיא לא רואה ממטר אף אחד!
אז לפרוק ולפרוק כשהיא בעצם לא הייתה באמת קשובה
היא לא נתנה לי אפילו את ההזדמנות לברור את המילים שלי ולהחליט אם ואיך אני רוצה לדבר איתה כשהיא בסטטוס הזה.
כאילו ניהלנו שיחה שלמה על נושא, מבלי שאדע שזה בינינו הנושא...
מרגישה פשוט מטומטמת
ישבתי חנוקה שם
עד שנגמר.
מזל - טוב לכולם!
לא יודעת איזה מזל אצלי...
*בעצם נראה לי שאני יודעת-
מזל דלי.
ממלאה דליים של דמעות.
אני מזדהה איתך, עברתי משהו דומה.
באמת ההרגשה היא שנבגדת!
וכמה קשה שחוץ מכל מה שאנחנו עוברות, יש עוד רגשות קשים מסביב.
לבד מהאובדן בעצמו נמצאים הרגשות של אנחנו מול האחרים וההתמודדות איתם.
מקווה שתתאוששי במהרה (אולי כבר התאוששת?)
שתדעי להתעצם ולגדול מזה.
ובכלל אני קראתי עוד פעם את מה שציפי כתבה,
יש בזה הרבה חוכמה.
שולחת חיבוקים וכוחות
זה ממש תחושה קשה. חיבוקים לך!!*כוכבית* בהצלחה בכול!*כוכבית*מחפשת מידע על ההבדלים בין ציטוטטק לבין גרידה.*כוכבית*ציפי כהן*כוכבית*
