שרשור חדש
ממש מתלבטתאנונימי (פותח)
אנחנו באמצע בירור לגבי הפלות.
עדיין לא סיימתי בדיקות. בתחילת השבוע שאלתי את הרופא אם צריך למנוע- הוא ענה לי "החלטה שלך".
הייתן מונעות בכזה מצב?
עונה לגבי עצמי בלבד..ישועת ה' כהרף

עבורי זה לא היה נכון למנוע..

רוצה הריון ורוצה לתת לגוף לחזור לעצמו..

בהצלחה..

לא ככ הבנתי את השאלה..מצפה בקרוב
הכוונה למנוע הריון נוסף לאחר הפלה לפני קבלת ווסת ראשונה?
לא, קיבלתי כבר מחזוראנונימי (פותח)
הכוונה למנוע עד לקבלת תוצאות הבדיקות.
כמה הפלות היו?ישועת ה' כהרף


חוזרת לעדכןאנונימי (פותח)
התייעצתי עם רב, והוא אמר שנראה שאין סיבה למנוע.

ביקורת, הרופא אמר, שבגלל הסטוריית הלידות שלי, סיכוי גדול שזה סתם צירוף מקרים.

ולמי ששאלה- זו הפלה שלישית, אבל לא ברצף. יש באמצע כמה וכמה ילדים ב"ה.
נשמע שכל הכיוונים (הרב, הרופא ובעיקר את)- מצביעים לא למנוע.ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אוווף אז אחרי סבב אסטרופם..קיבלתי .כ"כ רציתי להיות בהריוןמצפה לילד
חשוב אכזבה.
דייי ריבונו של עולם.
מה ??מה כבר ביקשתי??
חיבוק יקרה תחיה דולה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אוי, אני מצטערת כל כך לשמוע. איתך בצער הזה. עוד פעם...ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

מחזור לאחר גרידהמצפה בקרוב
שלום לכולן. כבר מחזור שני לאחר גרידה שממש ממש מועט. למישהי היה גם ככה? בראשון לא הייתי בטוחה שמדובר במחזור בכלל כי היו הכתמות בעיקר בניגוב.. המחזור עכשיו הגיע בדיוק חודש אחרי ונראה אותו הדבר..
צריך ללכת לבדיקה..ישועת ה' כהרף

צריך לעשות אולטראסאונד אצל טכנאית ובדיקות דם מקיפות של הורמונים..

לכי לרופאה לבקש/אם יש לך תקשורת דרך המחשב תתארי את המצב ותבקשי את שני הדברים..

ייתכן והכל בסדר וייתכן ונשארו שאריות (לא תמיד מסיימים הכל בגרידה..)

המון בהצלחה!!

תחזרי לעדכן..

הייתי בבדיקות ככ הרבה פעמיםמצפה בקרוב
והרופאים לא נותנים לי בדיקות דם כי מבחינתם הכל תקין..לפחות לפי האולטרסאונד.. ויותר הזה, באולטרסאונד האחרון הייתה ריריץ של 9 ממ.. לעומת הרירית לפני המחזור הקודם שהייתה 4 ככה שציפיתי למחזור יותר כבד הפעם
טבלת מאז?מצפה לילד
אולי הריון?
ברור.. מזמן..מצפה בקרוב
עברו כבר חודשיים מהגרידה.. ובלתי 14 יופ אחריה. ההכתמות היו בדיוק לפני חודש ולא טבלתי כי לא נאסרנו.. בזמנו בדקתי ולא הריון,, בבדיקת שתן לפני שבוע שלילי.. אני לא חושבת שזה היריון כי זה זהה לאופן ההכתמות הקודמות
נשמע לי שהגוף שלך איבד את האיזון ההורמונלי שלו,ציפי כהן

וזו תגובה טבעית לגוף לאחר גרידה.

 

אם בדקת את הנושאים הרפואיים, והכל תקין מבחינת שאריות ברחם-

כנראה שהגוף צריך לחזור ולהתאזן.

זה לוקח זמן, כל גוף והצרכים שלו,

כל גוף והזמן שלו.

 

תני לעצמך ולגופך זמן להחלים מהחוויה שעברת.

לאט לאט, זה יגיע.

ולפעמים לאחר טלטלה הורמונלית הגוף משתנה בצורה כזו שהדימומים כבר נהיים שונים.

 

(מכירה נשים שסבלו מכאבים לפני הריונות, ולאחר ההריון- פתאום כל כאבי המחזור נעלמו... או הפוך. או נשים שדיממו המון לפני כן ולאחר מכן הדימום פחת, והפוך... קיצורו של עניין- הגוף צריך את הזמן שלו לחזור לאיזון. היי קשובה אליו.)

 

חיבוקים על הטלטלות הגופניות והנפשיות

 

ציפי

ממשיכה..ישועת ה' כהרף

לפעמים יש שאריות שרואים רק באולטראסאונד מיוחד או בבדיקות דם ספציפיות..

תבקשי מהרופא שייתן לך..

זו זכותך.. הם יכולים לא להסכים איתך אך עדיין צריכים לתת לך..

בהפלה שלי לפני חודש קיבלתי המלצה לבצע בדיקות מסוימות מרופא נשים חבר של בעלי.. הרופאה שלי אמרה שהיא חושבת שזה לא נחוץ אך נתנה בלי בעיות..

ומאחלת לך שלא תספיקי לעשות את הברור כמו שצריך ותכנסי להריון תקין..

בהצלחה. 

תודה לך..מצפה בקרוב
אני באמת כבר לא יודעת ממי לבקש.. הייתי אצל כמה רופאים ושניהם ניפנפו אותי.. ומשתמשת במילה הזו כי ככה באמת הרגשתי
את לא מקבלת נפנוף..ישועת ה' כהרף

את מגיעה עם בעלך (אם אפשר..)..

מספרת את המהלכים.. אומרת שאת לא רגועה.. ששמעת שלפעמים יש שאריות שרואים רק באולטראסאונד אצל מומחה ובדיקות דם ספציפיות.. ואת מבקשת את הבדיקות הנ"ל.. 

ייתכן והרופא יגיד שהוא חושב שלא צריך (וייתכן שיסכים אתך וייתן בלי בעיות)..  ואת תגידי שאת מבקשת אותן כדי להיות רגועה שעשית את כל מה שניתן בכדי לסיים את העניין.. לדבר באופן מכובד ונחרץ.. לא מראה סימני קימה לפני שיש לך את הבדיקות בידיים.. חוזרת על משפטים פשוטים : אני לא רגועה.. אני רוצה את הבדיקות.. וכדומה..

בכל אופן, הלוואי שעד שתגיעי לרופא ועד שתעשי את הבדיקות תהי כבר בהריון..

בהצלחה.

תודה רבה-מעדכנתמצפה בקרוב
ב״ה זה התפתח למחזור רגיל. אף פעם לא שמחתי ככה שהגיע מחזור.. מקווה שגם הביוץ יסתדר. תודה לכולכן!
שמחה איתך, וגם מקווהציפי כהןאחרונה


מישהי פה עברה הפלה עם ציטוטק?אנונימי (פותח)
אני אשתף שלצערי עברתי הלילה הפלה. הריון ראשון שחיכינו לו הרבה זמן.
שמו לי ציטוטק ואמרו שאם הדימום יהיה מוגבר מידי אז לחזור ויעשו לי גרידה.
אני מתפתלת מכאבים ומדממת מאוד.
יעזור לי לדעת שעוד מישהי עברה את זה ואיך זה היה לה..?
אני עברתי..החיים תותים=)
כאבי טופת, לדעתי לא פחות מלידה.. (ב"ה אחרי לידה ואני עדיין משווה את הכאבים...)
אבל אני יודעת שלא אצל כולם כואב כ"כ.
גם לנו אמרו לבוא למיון אם הכאב חזק אבל בסוף לא נסענו, עדיף לא למהר לנסוע כי אין להם כ"כ מה לעשות איתך שם.. זה בעז"ה יעבור תוך כמה שעות והכאב ילך וירגע בימים הקרובים.. אלא אם כן אחרי יום עדיין הכאב בלתי נסבל ואת מחליפה 4-5 תחבושות בשעה, שזה הרבה, אז תשקלי לנסוע.
בכל מקרה את יכולה להתקשר למיון לתאר להם מה את מרגישה והם יגידו לך.

קחי משכך כאבים, ותעשי נשימות, זה יעזור להרגע..
תנוחי ותשתי ותפנקי את עצמך...

חיבוק גדול
קשה. חיבוק גדול. קחי במחשבה שזה עובר בסוף.ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה רבה לשתיכן!אנונימי (3)
אני עדיין מאוד כאובה והדימום קצת התגבר.
מאוד מקווה שעד מחר כבר יהיה יותר טוב, בעז"ה.
מעודד לדעת שאני לא היחידה שעברה את זה...
בודאי שאת לא לבד. ובודאי שאת לא היחידה. אחת מארבע נשים עוברתציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אני עברתי (באמת הפתיע אותי שכל השאלות פה רק על גרידה)אנונימי (4)
זה כואב, וזה הרבה דימום. וזה קשה
אושפזת להשגחה לכמה שעות? אצלי בגלל שהיה שבוע 11+ קיבלתי ציטוטק רק כי היה עובר קטן וגם אשפזו אותי לילה להשגחה כי היתה אפשרות שיצטרכו לעשות גרידה מיידית אם יהיה דימום מרובה. ההנחיה שנתנו לי בשחרור לדימום שצריך לחזור בגללו לבי"ח זה שלושה פדים בחצי שעה... והסבירו שכל עוד זה לא המצב זה דימום נורמלי להפלה.

יקרה, חיבוק גדול, זה קשה מאוד לראות בעיניים איך הכל נגמר... אבל בעז"ה שיחסוך לך ניתוח ושתזכי בקרוב להריון ארוך ותקין. אני שנה אחרי ההפלה כבר הייתי באמצע הריון שנגמר בידיים מלאות, בקרוב אצלך 3>
משמח לשמוע! (הסוף של הודעתך). ועל ההתחלה- חיבוק גדול.ציפי כהן


יש לי עוד שאלה למי שעברה את זה-אנונימי (פותח)
כמה זמן אחרי זה המשכתן לדמם?
כמה זמן אח"כ טבלתן?
אני יודעת שזה משתנה בין אחת לאחת, אבל בכל זאת יעזור לי לדעת איך זה פחות או יותר. כי אני לא רואה את הסוף ואין לי מושג מתי זה ייגמר... זה מייאש.
אוי, יקרהאנונימי (4)
זה כל כך קשה... לא מאוד מבינה בתחום אבל לדעתי לרוב הדימום נמשך פחות זמן מאחרי לידה, עד חודש או משהו כזה. למרות שאף אחד לא יבטיח לך שלא יהיה יותר בגדול אם זה נראה לך תקופה ארוכה מידי כדאי להתייעץ עם רופא נשים, אולי יש שארית חלילה.

[בנימה יותר אישית - מבינה מאוד את הקושי. לא זוכרת בדיוק מתי טבלתי, חושבת שאחרי משהו כמו שלושה שבועות+, אבל בחודשים שאחר כך היו לי הכתמות וקצת בלגנים, כולל באחד מימי המקווה שבעלי רץ חצי שעה לכל כיוון כדי לראות רב (שהתיר ב"ה, אבל לא תמיד היה ככה). והיה לי אז הרבה כעס וקושי על זה שאין הקלות למפילות, כאילו לא מספיק סבלתי מזה שאיבדתי הריון עכשיו אני גם צריכה לסבול את הריחוק הזה? אז אני ממש מבינה ומחבקת♥ שולחת לך הרבה כוחות. אצלנו (בזכות בעלי) כן ניסינו למצוא איך בכל זאת להתחזק וללמוד מהתקופה המתסכלת הזאת. מאחלת לך שתצליחו גם.]
בכל מקרה תתייעצי עם הרב על כל דבראנונימי (5)אחרונה
לנו אמרו לחכות למחזור הבא, אחרי חודש +שכבר הייתי אסורה) כדי לוודא שהכל עבר ותקין ועד אז לא לקיים יחסים. בסוף עשיתי בדיקה לפני שהראתה שהכל תקין והיה בסדר, אבל היום אני מניחה שהיה אפשר למצוא לזה הקלות..
ממליצה על הרב זכריה בן שמעון
פורקת קצת מהלב...מכירות את זה..מצפה בקרוב
שפתאום כל מה שאת רואה זה בנות בהיריון, אלה שהתחתנו לפנייך, אלה שקטנות ממך בכמה שנים, ואלו בעבודה שהרגע התחלת והבת דודה והשכנה..:/ והציפייה ממך, והרצון שלך.. הופך את הכל ליותר קשה. וכבר זה שאין מילים.. אין מה להגיד יותר לעצמך, קשה להתעודד ולהתנחם אפילו אצל הקרובים ביותר.. ואת בסטטוס מחכה.. ושואלת עוד כמה זמן תחכי.. ובנתיים רק מחכה שלפחות הסימן הראשון לאחר האובדן יגיע, הווסת והביוץ, שיגידו לך שהכל בסדר ובעה גם את תזכי..
חיבוק ענק יקרה.הציםיה קשה מאוד.מצפה לילד
בע"ה זה יגיע.
בקלות בקרוב בנחת ובשמחה.
אצלי מטעדד אותי השיר
שזה יבוא זה יבוא זה יבוא בלי מקום לטעות
כ"כ מבינה אותך..ישועת ה' כהרף

מזדהה עם הדברים שכתבת..

נראה שלכולן חוץ ממני כ"כ קל להיכנס להריון מתי שהן רוצות ולא רוצות..

חיבוק גדול..

זה מגיע.. וודאי.. רק קצת עיכובים בדרך..

לשמור על אופטימיות ומצב רוח טוב עוזר לקדם עניינים..

בהצלחה.

מוכר מאוד... בהחלט קורה המון. פתאום כל בטן או תינוק בולטיםציפי כהן

ממש קופצים מול העיניים... ומכאיבים מאוד.

 

והמילים של האחרים מסביב,

והמבטים

או ההתעלמות כי לא נעים,

או השתיקות,

או דווקא האמירות (שיכולות כל כך לפגוע במקום רגיש לפעמים)

או הציפייה הזאת-

כל אלה מתווספים לכאב פנימי עמוק שגם כך נושאים בפנים,

גם כך הלב מדמם וכואב כל כך.

ההתמודדות הפנימית קיימת כל כך,

ונוספת עליה גם התמודדות חיצונית עם כל אלה-

 

זה באמת קשה.

 

יש נשים שבוחרות להתכנס ופחות לצאת,

יש נשים ששמות על עצמן הגנות ובכל זאת יוצאות,

יש כאלה שקשובות לעצמן ולפעמים יוצאות כי יש להן כח, לפעמים פחות יוצאות כי קשה.

 

יש כאלה שעונות תשובות,

יש כאלה ששותקות.

יש שמדברות על החוויות שלהן, אולי גם בוכות אותן,

יש כאלה שמפנימות ומסתירות הכל בפנים. שרק לא יידעו.

יש מגוון התמודדויות. 

 

מציעה לך להקשיב ללב ולבדוק עם עצמך מה ההתמודדות הכי קשה לך,

ומה יכול לעזור לך בתוכה.

 

(לי אישית עזרה יצירה. כתבתי הרבה, וגם למדתי המון. ותמכתי בנשים אחרות שעברו דברים דומים, וניגנתי. וציירתי... יצירה מתוך הכאב הוציאה מתוכי הרבה. ממליצה. למי שרוצה).

 

מחבקת. התמודדות לא קלה.

 

ציפי

תודה ❤️מצפה בקרובאחרונה
אוווף מבואס ממש. ב.ביוץ חיובית וב.הריון שליליתאנונימי (פותח)
אוווף אני יודעת בדיוק מתי היה הביוץ כי היה מעקב זקיקים.
הביוץ יצא בשבת.
ועשכשיו לא קיבלתי מחזור עדיין.
עשיתי ב.ביוץ שממש הראתה 2 פסים.
אתמול בערב.
מנגד עכשיו ב.ביתית שלילית.
בא לי לצרווווווחחחחח.
די
מה אתה רוצה ממני??מה כבר ביקשתי?
לא ברור..ישועת ה' כהרף

כמה זמן עבר בין בדיקת הביוץ החיובית לבדיקת ההריון השלילית? 

יום אחד..בין הבדיקות.אנונימי (פותח)
ו17 יום מטבילה
נכון שב.הריון יותר מדוייקת?? אווף כל כך קיוויתיאנונימי (פותח)
לא ככ הבנתירחלי.ד

לא הבנתי את הבדיקות שעשית.. עשית בדיקת ביוץ שיצאה חיובית ואחריה הריון שיצאה שלילית?

אתמול עשיתי ב.ביוץ שיצאה חיוביתאנונימי (פותח)
והיום ב.ביתית שיצאה שליליתאנונימי (פותח)
המעקב זקיקים הביוץ בוודאות היה יום שבת לפני שןבעיים
בדיקת הריוןרחלי.ד

עשית בדיקת הריון שלילית? או בדיקת ביוץ שלילית? אם עשית בדיקת הריון אז ברור שהיא תצא שלילית יום לאחר ביוץ. במידה ונקלטת תוכלי לבדוק רק שבועיים לאחר הביוץ..

בדיקת ביוץרחלי.ד

שוב לא הבנתי. אם הביוץ היה בוודאות לפני שבועיים איך יכול להיות שיצא חיובי בבדיקת ביוץ אתמול?

הביוץ היה בוודאות לפני שבועיים ויוםאנונימי (פותח)
כי אני במעקב זקיקים.
בדקתי (כי טוענים שאפשר לזהות הריון בבדיקת ביוץ)
ולכן במלאי שהיה לי ניסיתי לבדוק..
ואכן יצאו שני פסים.
אווף מרגישה שמשתגעת
בבדיקה ביתית יצא שליליאנונימי (פותח)
בדיקת ביוץרחלי.ד

הבדיקות מזהות שני הורומונים שונים. בדיקת שתן להיריון אמורה בהחלט להיות אמינה יותר. בכ"מ גם אם יצאה שלילית זה לא אומר שאת לא בהריון.. בהריון שאבד לי הבדיקה הראשונה הייתה שלילית ושבוע לאחר מכן חיובית. תבדיק שוב עוד כמה ימים ותבקשי בטא בדם כי בטוח.

בהצלחה רבה!

תודה יקרה!אנונימי (פותח)
מקווה ממש
יקירה, אני מבינה את המתח והלחץ והרצון כבר לדעת מידציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אצלי פעמייםרסיס אמונה
היה בדיקת ביוץ חיובית והריון שלילי וזה אכן היה הריון מאוווד צעיר אז לא ראו בבדיקת הריון
אוווף ב.דם היום שלילית.. מה קורה לגוף שלי.אנונימי (פותח)
לפי מ.זקיקים ללא ב.דם הביוץ היה בשבת לפני שןבעיים.
בא לי לצרוח.
ריבונו של עולם מילא אם אין הריון פליז אל תעכב לי את המחזור..
זה מוציא אותי מהדעת
חיבוק גדול..ישועת ה' כהרף

ממש מתסכל..

מבינה אותך..

הרבה כוח וסבלנות..

בלי לחץ.. זה לא מקדם ומעכב את העניין..

תנסי להעסיק את עצמך בדברים אחרים ולא להיות מרוכזת רק ברצון להיכנס להריון..

למצוא סיבות לשמוח מדברים אחרים..

שמחה ומצב רוח מביאים עוד שמחה..

להתמלא באופטימיות..

הכל יכול להתהפך בשנייה..

חיבוק גדול ובהצלחה.

אוי, זה קשה ממש להתמודד עם המתח, הרצון, ההמתנה, הכאב...ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אווף הימים הנוראים ומורטי עצבים שלפני באיחור במחזוראנונימי (פותח)
פשוט מתוסכלתתתת
המתח מוציא ממני שדים
אני חברת סבלנות ,עצבנית,
וצועקת על הילדים

ואז מאשימה את.עצמי שהקב"ה בגלל זה איך ייתן לי עוד ילדים??
שאני אמא כזו נוראית..
אווווףףף
אכן, נשמע מתח קשה להכלה. ואת אינך אשמה בכלום.ציפי כהן

ניתן להבין ולהתחבר מאוד למתח שלך.

את ממתינה למחזור ומקווה שלא יגיע... כדי שסוף סוף תוכלי להתבשר בבשורה המשמחת הזאת, בצורך האנושי הזה שלאחר אובדן מתעצם כל כך... בהריון. 

כמה ציפיה את נושאת על כתפייך ובגופך, כמה תקווה ורצון

וכמה חוסר יכולת לשלוט במה שקורה לך!

המפגש עם חוסר האונים והרצון העצום יוצר מתח שאכן מאוד מאוד קשה לשאת.

 

והמתח יוצא, כן, גם לכיוון הילדים.

כי ילדים עלולים ליצור מתח גם ללא קשר למתח פנימי בתוכך... ילדים דורשים מאיתנו הרבה כוחות נפש. במיוחד כאשר אנחנו בעצמינו, ללא קשר אליהם, מצויים במתח פנימי. 

זה מובן כל כך והגיוני.

 

ומה שקורה לך- שאת במתח פנימי, ויוצא לך שאת מתפרצת כי קשה לשאת,

ובנוסף לכל- את גם מאמשימה את עצמך על כך...

זה מעגל שאינו נגמר. את אינך אשמה באמת. את זקוקה לפריקת המתח בצורה כלשהי שתאפשר לך להיות עם הילדים, וגם לדרך לשאת את המתח בתוכך, כי זה באמת קשה מנשוא.

 

והקב"ה... הוא לא יעניש אותך על התנהגותך. ממש לא. אל תכניסי אותו לפינות הללו...

ואל תקראי לעצמך אמא נוראית רק בשל המתח שאת מצויה בו.

 

את נורמלית.

זה קורה.

ואני מניחה שזה לא קורה תמיד, כך שאם בבסיס ישנה יציבות בסך הכל, באופן כללי, עם מעידות פה ושם- את ודאי אינך אמא נוראית. רחוקה משם.

 

הצעות פרקטיות:

- כשאת מרגישה עולה על גדותייך דאגי שמישהו בסביבתך יסייע מעט עם הילדים ואת תוכלי ללכת לנוח/ לצאת להליכה/ לעשות משהו אחר מרגיע.

- בני כמה הילדים שלך? פעמים רבות אני אומרת לילדיי במצבי מתח : "אני עייפה וכנראה שאהיה עצבנית בקרוב אם לא אנוח קצת. אני הולכת לחצי שעה לנוח. אני לא רוצה לצעוק עליכם מתוך עצבים". הם מבינים זאת ואומרים לי ללכת כבר לישון... השיתוף הקטן והמודע הזה עוזר לשני הצדדים.

 - נשימות מודעות פנימה והחוצה עוזרות להרגיע מתח פנימי.

- דברי על הקושי עם מישהו קרוב. שת]פי בקושי. אל תהיי לבד. (טוב ששיתפת פה, שתפי גם מישהו "אמיתי" שנמצא בעולמך, ולא רק דרך מחשב)

- עשי לעצמך משהו טוב בתקופה הזאת. חבקי את עצמך במקום להאשים. מגיע לך.

 

חיבוקים.

 

ציפי

ציפי יקרה מעניין מאיזה אזור אתאנונימי (פותח)
הלוואי ואת קרובה למקום מגוריו.
הייתי שמחה לטיפול בתנועה.
ההודעה שלך הצליחה להוציא ממני בכי עצור.
תודה!!
שמחה לשמוע שהבכי יצא. זה טוב! אולי זה השחרור שהיית צריכה...ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

כ"כ מכירה את זה..ישועת ה' כהרף

שנה וחצי ניסיתי להיכנס להריון..

כשבחודשים האחרונים כבר הייתי ממש בתסריט שאת נמצאת..

ואז החלטתי שזה ממש לא טוב לי לבריאות הנפשית.. לקשר שלי עם בעלי.. להתפתחות הילדים שלי.. לזה שזה מבזבז לי את החיים לשווא..

והחלטתי/הצלחתי לצאת מזה.. וחודש אחר כך נכנסתי להריון (שנפל לצערי אבל לא קשור..).

הרגשתי ממש שהלחץ מונע.. ושהרגיעה מקרבת את זה..

בהצלחה.

נ.ב- את אמא נהדרת!! שרוצה לגדל עוד ילדים של ה'!! אי אפשר לפקפק בזה!!

הבעיה שאני אחרי כמה הפלות. וזה גם הציפייה להריון והחרדה מהריאנונימי (פותח)
אוף.
מוכר כל כך... מצד אחד ציפייה עצומה להיריון, מצד שני חרדה-ציפי כהן

חרדה עצומה מהריון...

 

כל כך מוכר והגיוני!!

 

ניתן לשאת את שני הצדדים הללו בפנים.

יש רצון להריון- והוא בוודאי קיים.

ויש הפחד מההריון בגלל כל מה שעברת. הפחד שתחווי הפלה שוב הוא גדול.

ואולי יש פחדים נוספים?

 

היי מודעת למה שמפחיד אותך. היי מודעת למה שגורם לך לרצות הריון, וגם למה שגורם לך לפחד ממנו.

מודעות עוזרת להבהיר לעצמינו, הפחד יותר ידידותי כשאנחנו מתבוננים עליו ומתקרבים אליו. כך אנחנו גם יכולים יותר להתמודד איתו, כי יש לו צורה והוא מוגדר. הוא לא איזו מפלצת רחוקה חסרת שם...

 

אז אם את רוצה, כתבי פה ממה את מפחדת.

נעזור לך להגדיר.

 

ליל מנוחה.

מקפיצה...אנונימית מיואשת
בסד

מאז ההפלה לפני חודשיים סובלת נורא מחרדות... מישהי יכולה להמליץ לי על טיפול או משהו שיכול לעזור? החרדה אצלי בעיקר חרדת בריאות כאילו יש לי איזו בעיה. יכולה לקום באמצע הלילה בלי להצליח לנשום ומדמיינת שיש לי התקף לב.. סתם דוגמא... איך פותרים את זה? כולן פה מרגישות שברגע שהן יכנסו להיריון תגיע הנחמה על ההפלה. אני בכלל לא מרגישה כרגע רצון שוב להיות בהיריון בגלל החרדות. זה ממש מעיק עלי.. ומפריע לי לתפקד כמו שצריך.. בעלי התעייף ממני .. וגם אני התעייפתי... אם למישהי יש איזשהי המלצה על איזה אשמח לשמוע...
יקרה חיבוק ענק!כמה הגוף שלנו מדבר.אנונימי (פותח)
מה עוזר לך להרגע?
אולי טיפול ממוקד בחרדה/טיפות טבעיות להרגעה!?
בעיני המדד הכי טוב שרק את יודעת.זה עד כמה החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי?
יקירה, שומעים את הקושי שלך. החרדה בהחלט גדולה.ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

היי ציפי תודה לך.. אז ככהאנונימית מיואשת
זה מתבטא בכל דבר בריאותי שצץ ואז אני נתקפת קוצר נשימה ולא שולטת בזה... בבקשה אם יש לכן רעיונות לטיפול בחרדה במקום להיות תלויה בכדור קלונקס שאני לוקחת.. רוצה לטפל מהשורש. לפני ההפלה לא הייתי חרדתית.. היו תקופות אבל לא ככה. הייתי מאוד זורמת ורואה את הטוב.
הפלה ואובדן הריון הם אירוע מטלטל- לפעמים משנה חיים ממש.ציפי כהןאחרונה

וכן, את אינך אותו אדם מלפני כן. 

איני יודעת מה עברת ועד כמה היה טראומטי, והאם את עוברת תהליך פסיכולוגי כלשהו. אלה שאלות שהייתי רוצה לברר.

אני שומעת שאת מקבלת קלונקס (זה טוב ולא טוב ביחד... כי זה כדור מרגיע ועוזר באמת, אך אם את לוקחת באופן קבוע לתקופה ממושכת הוא בהחלט עלול להיות ממכר)- האם זה אומר שאת בטיפול פסיכיאטרי, או שמא רופא משפחה נתן לך?

זה משמעותי לדעת, כי רופאי משפחה עלולים דווקא לתת מינונים גבוהים לעיתים, לעומת פסיכיאטרים שיודעים לדייק יותר.

 

אם ישנה חרדה שממש מפריעה לתפקוד היומיומי- במקביל לטיפול תרופתי המסייע לחרדה- מומלץ לעבור טיפול רגשי להפחתת החרדה ולעיבוד הטראומה שלך.

 

לעיתים אחרי אובדן יש תופעות הקושרות את הטראומה לתסמינים שנראים כמו פוסט-טראומה.

פוסט טראומה היא תופעה של חרדה בעקבות טראומה קשה של חשיפה למוות של אדם קרוב או לסכנת חיים לאדם עצמו. אם לאחר חודש מהאירוע- ישנן עדיין חרדות, קשיי שינה, פחד להיחשף לדברים המזכירים את הטראומה (מראות, צלילים, מחשבות, הבזקי זיכרון, אנשים, מקומות ועוד), זכרונות שפולשים לתוך המרחב המחשבתי ואינם נותנים מנוח, וניסיון להימנע מהזיכרונות הללו, עוררות גופנית גבוהה (זרמים, צמרמורות, קשיי נשימה, בהלה מרעשים או מאורות חזקים, רעד)-

כל אלה או חלק מהם יכולים להצביע על פוסט טראומה כתוצאה מחוויה טראומטית.

 

אם את חווה חלק מהתסמינים הללו במשך חודש ויותר- כדאי לפנות לעזרה.

לטיפול פסיכולוגי. יש מגוון מקומות בהם ניתן לקבל עזרה.

 

הצעות פרקטיות שלי להתקפי חרדה או לרגשות חרדה באופן כללי:

העצות יתחלקו ל-3 מישורים: מחשבה, דמיון ונשימה. בכל אחד ניתן לעשות עבודה רבה, ויש עוד הרבה אפשרויות אך זה דבר שאני צריכה להתאים לך באופן אישי ואיני מכירה אותך.

1- מחשבה- פעמים רבות החרדה נובעת ממחשבות שאנחנו חושבות, או פחדים שאנו מגדילות ומעצימות בתוכנו, עד שהם הופכים למפלצת גדולה ומאיימת. מצד האמת, אילו היינו יכולות לבחון את המחשבה באופן הגיוני- היינו מגלות שלא תמיד יש בה הגיון.

אני מזמינה אותך לחשוב על המחשבות שלך, לצפות בהן כאילו היו על מסך. בחני אותן אחת אחת- ושימי לב שלעיתים אלה מחשבות שאינן רלוונטיות או שאת מגדילה אותן. עשי להן "זום אאוט" וצאי מהן. התבונני ממרחק. גלי בהן את ה"חורים" המחשבתיים, ונסי לתקן אותן למקום יותר הגיוני. 
לדוגמא: "אני אף פעם לא אצליח ללדת יותר".
האם מחשבה זו אמיתית? האם אני יכולה לדעת אם אלד או לא? האם מישהו אמר לי זאת? וגם אם אמר, האם לא חסרים מקרים בעולם שקרה הפוך? האם ביררתי עם מספיק חוות דעת כדי להבין באמת מה עומד בפניי? האם אני רק מפחדת כל כך ממה שקרה, אבל לא באמת יודעת מה יקרה- ולכן אני מגזימה...?
המחשבה קטנה ככל שאת מתבוננת עליה ושואלת את עצמך שאלות עליה.

 

2- דמיון. חפשי מקום שקט, נעים ובטוח שישרה בך תחושה שלווה, נעימה ולא מורכבת מדברים רעים. היי עם המקום הזה לזמן מה בכל יום.כאשר את נמצאת בתוך סערה גדולה של חרדה- קשה לעשות זאת, כי באופן טבעי את בסערה וקשה לך לצאת ממנה, לכן עדיף שכאשר את רגועה ונח לך תרגלי שוב ושוב הליכה למקום בטוח. עצמי עיניים ודמייני אויר, את שעת היום, את האוירה במקום. הריחי ריחות, ראי צבעים, ראי את העצמים או האנשים שאיתך. מהם הרעשים שאת שומעת סביבך? היי עם הפרטים.
כך תרגלי לפחות פעם ביום, בזמנים רגועים. תוך כדי נשימה. 
כאשר תיכנסי למצב חרדה- יהיה לך המקום הזה רגוע ובטוח ללכת אליו. לכי אליו ושבי בו בדמיון. נשמי עמוק. היי במקום הזה לזמן מה. 

 

3- נשימה. כאשר את מתמקדת בנשימה- בדרך כלל היא הופכת להיות רגועה יותר. 
עצם שימת הלב לנשימה מאפשרת לה להרגיע אותך. הדופק פוחת.
שימי לב לנשימה- עד כמה היא שטוחה/עמוקה? לאן היא מגיעה? נסי להעמיק אותה עד לבטן.
נסי לספור עם הנשימה שלך: ספירה עד 5 בשאיפה, ספירה עד 8 בנשיפה. העיקרון הוא שהנשיפה תהיה ארוכה יותר מהשאיפה. היי עם נשימה כזאת כמה פעמים. עשי זאת עד שתרגישי שהגוף מרפה.

 

 

אלה תרגילים שאפשר לעשות מהבית.

יש עוד הרבה אך בינתיים אסתפק באלה...

לעיתים מספיק לעשות עבודה עצמית פנימית ולעיתים צריך הנחיה וטיפול כדי להרגיע.

ספרי לנו מה שלומך ומה עזר לך?

מנסה להגדיר..אנונימי (פותח)
בהתחלה פחד מזה שמשהו לא תקין..
שהסתבך בגרידה/בחשד לחוצרחמי
אחר כך מההריון הפחד לאבד אותו. לשאת שוב את הציפייה ואת האכזבה. הפחד מלא לעשות שום דבר שאולי יגרום לדימום לשוב..הרגשות אשמה שכעסתי שלט נחתי מספיק..
ואחר כך.. לעבור את השבועות בנחת(לפחות את השבוע 13 של ההפלה)..שכל הבדיקות יהיו תקינות.שהלידה תעבור בשלום שאני והעובר נהיה בריאים.
ואחרי כל זה תמיד מתגנב חשש כלכלי..
אההההההה פרקתיייי
אוקיי. זה הרבה חששות. אפשר להתמודד איתם אחד אחד.ציפי כהן

ברגע שהבהרת במילים את כל חששותייך אפשר לפרק אותם ולהתמודד איתם בנפרד.

...אנונימי (פותח)

אני רק

חצי בן אדם

חצי אישה

וחור גדול

 

אין לי בטן ענקית

וטביעות ידיים משוקלדות בחצאית

אני רק חצי אישה

 

חלקית

וואי... כואבת איתך את החיסרון...אנונימית מיואשת
כשקשה לי. אני חושבת איך לשמח את עצמי. מה יעשה לי טוב ... אחרי ההפלה שחוויתי כלום כבר לא שימח אותי... רק הזמן ריפא. ושכחתי ....
אישה שלמה!!ישועת ה' כהרף

את אישה שלמה!!

מושלמת!!

נהדרת!!

שעדין לא קיבלה את מבוקשה (שמתבקש על ידי רוב הנשים.. כולל האמהות..)..

חיבוק ענק..

בוכה איתך.. 

ומתפללת עליך..

היי אהובה.כמה קשה להרגיש חצויהמצפה לילד
לא שלמה.
לא מלאה.
מבינה את כאבך מאוד.
שולחת חיבוק ענק. ומאחלת לך למצוא דברים שימלא אותך(כלום לא משתווה להריון)
חיבוק גדול שןב
כן, זו אכן ההרגשה לפעמים- כאילו לקחו חצי ממך... אולי אף חתכוציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אז החלטתי לדבראנונימי (פותח)
נשואה כ3 שנים
בלי ילדים
אחרי החתונה, הפסקת הגלולות והמחזור שמיד אחרי היו 2 פסים
חיכיתי שבוע לעשות בדיקת דם (ביום החופשי שלי)
אבל ביום החמישי התחיל דימום כבד מאוד
ביום של הבחירות
כאבים חזקים.
לא הלכתי עם זה לרופא. הבנתי שנגמר וזהו.
לקח לי קצת יותר זמן מהרגיל להטהר
ונשארתי אופטימית
יום העצמאות
קיבלתי מחזור נוסף
צעקתי מכאבים
הרגשתי שמנסרים לי את הרחם
ביקור אצל סבא וסבתא.
מנסים לרמוז אם אני בהריון.
והיום, 3 שנים אחרי, עדיין אני לא בהריון...
המחזור מגיע בקביעות
וזהו
חיבוקמצפה בקרוב

הרמיזות האלו הכי קשות.. לא ככ הבנתי את מהלך האירועים. היה הריון והפסיק טבעי ומאז חלפו 3 שנים ואין היריון?

כן,אנונימי (פותח)


קפץאנונימי (פותח)
כן
וכבר אין רמיזות
יש אמירות ברורות
אנחנו (אחרי בדיקות) יודעים שהסיכוי שיהיו לנו ילדים באופן טבעי נמוך מאוד.
ולא עומדים ללכת לטיפולים כי החלטנו שזה לא יהיה לנו טוב.
אז יודעים שיכול להיות שלא יהיו לנו ילדים. ושיכול להיות שנשאר משפחה של 2 אנשים.
המתנה לילדיםיהושבעט5
מכירה מנהרות קרובה אנשים,שאמרו להם את ונולדו להם הרבה ילדים ההריונות טבעיים.
שהרבה ימלא את חסרונכם בקרוב.
חיבוק על התחושהאימל'ה
נשמע ממש לא פשוט.
וסליחה אם ההצעה לא במקום האם ניסיתם נטורופתיה אני מכירה נשים שלא היה להן מחזור או פולציסטיות וכו שנכנסו להריון לאחר תזונה טובה ולעיתים איזון צמחי.
זה לא פולשני. ובכללי טוב לחיים.
וממש לא פשוט המשפטים והמבטים מהסביבה.
חיבוק גדול..ישועת ה' כהרף

טוב שבאת ודיברת..

זה חלק מתהליךהריפוי..

הקב"ה יכול הכל.. בשנייה.. צריך לבקש.. להתחנן.. לדרוש.. ולהאמין שהכל אפשרי..

אל תתייאשי.. כבר נכנסת פעם אחת.. זה מראה על יכולת..

נשמח ממש אם תיידעי אותנו כשזה יקרה..

שבת שלום

אוי יקירה. כמה כאב!! אני קוראת אותך וחושבת- אישה אמיצה.ציפי כהן

אישה אמיצה שהחליטה לעבור מסע.

 

את עוברת יומיום לא קל, אובדן ההריון הראשון מכאיב ביותר. והתזכורת של החג, כל שנה מחדש מאז- מרגיש כאילו יום העצמאות הוא סוג של יום אבל עבורך בכך שמאז את מקבלת מחזור בקביעות, ללא שינוי. כאילו יום העצמאות הוא יום הבשורה הגורלית, כבר 3 שנים, שמחזקת את אמירות הרופאים. כמה כאב!

חגים זה זמן שמחזק את תחושות האובדן והכאב סביבו. 

במיוחד אם יש משפחה והם רומזים או אומרים אמירות ברורות, שעושות חשק בעיקר להיעלם... או לתת איזו מכה במקום (מחילה, גם זה חשק שמתעורר, ולגיטימי...)

 

אני קוראת את אמירות הרופאים ושואלת את עצמי המון שאלות כמו-

אצל אילו רופאים הייתם ומי אמר לכם אמירה כה נחרצת?

כמה התייעצויות עשיתם?

מה גרם לכם לחשוב שאין תקווה ושתשארו זוג ללא ילדים ככל הנראה?

האם אתם  מאמינים ביכולת לשנות? האם אתם רוצים לנסות בשיטות שונות שבכל זאת יהיו לכם ילדים?

האם חשבתם על האופציות השונות העומדות בפניכם, מלבד הטיפולים- אותם החלטתם לא לעשות?

 

הרבה שאלות מתרוצצות בי, ואני שואלת אותן לא בשביל מענה פה דווקא, אלא יותר בשביל התבוננות פנימית שלך.

ואת מוזמנת כמובן לענות על מה שיתאים לך, כדי שנוכל לדעת תמונה רחבה יותר, ואולי לתת כיווני מחשבה.

רק אם מתאים.

 

אני רוצה לומר לך שהתקווה לילדים אינה שבה ריקם לעולם, שתמיד יכולים להיות ילדים בבית- בין אם יהיו מהבטן שלך ובין אם יהיו מאומצים/אומנה או מכיוונים אחרים. השאלה היא שאלה של בחירה, ועד כמה רחוק את רוצה לבחור ללכת בשביל להגשים את החלום.

 

מחבקת אותך, על כל ההתמודדות.

 

אנחנו כאן איתך. תודה ששיתפת.

 

ציפי

 

 

עונהאנונימי (פותח)

עשינו בין היתר בדיקת זרע.

אין זרע, ליתר דיוק יש, אבל חסר תנועה...

הכל איתי תקין

זה שנכנסתי להריון בהתחלה זה נס...

צריך ללכת לIVF

וזה משהו שאני לא עומדת לעשות (אחרי התייעצות רפואית+פסיכולוגית)

לא בעתיד הנראה לעין, בכל מקרה...

אז מתפללים... ועושים מה שאפשר מעבר (באמצעות תזונה ותוספים בעיקר)

ובינתיים- אני משקיעה בעצמי, לומדת דברים שרציתי וכולם אמרו לי לא ללמוד כי אי אפשר לעשות אותם עם ילדים

וגם הוא- גדל בתורה, ואנחנו לא לחוצים על משכורת גבוהה יותר

ורק כשמגיע משהו קשה

כמו לידה שניה או שלישית של מישהי שהתחתנה איתי, או לידה של מישהי שנשואה פחות משנה, בטח כשהיא באה לבכות לי שהיא לא רוצה את הילד בכלל, ורוצה להפיל כי היא רוצה לחכות קצת עם הריון- אני בולעת את הרוק, ונמצאת עם כולם, עם המסיכה הזו שלא רואים כלום מתחתיה...

ולפעמים, לפעמים מתפרצת

אבל כמעט ולא

לא קל בכללאמא, ברוך ה'

אבל שתדעי שאם הבעיה היא אצלו ויש זרע, רק חסר תנועה - הסיכוי להצליח בIVF הוא די גבוה.

מנסיון שלי, וגם של כמה זוגות שליויתי, שעם כמה שהטיפולים האלה לא תמיד קלים - זו הדרך שלנו להביא ילדים לעולם.

הבנתי שהתייעצתם מבחינה רפואית ופסיכולוגית ולכן יכול להיות שזה באמת לא רלוונטי כרגע וזה בהחלט מאוד קשה.

בכל מקרה, אם כן יהיה רלוונטי ואם תרצי יותר לשמוע, אני אשמח לדבר איתך בפרטי ואפילו בטלפון.

טיפולים זה לא סוף העולם. נסיונות חוזרים שלא מצליחים - זה כבר הרבה יותר קשה, גם בגלל הזמן שחולף ללא ילדים וגם בגלל ההשפעות הנפשיות והפיזיות של הטיפולים המרובים. אבל זה ממש לא כך אצל כולם.

אני לא אומרת שהכל בדרך דבש, אבל זה בהחלט אפשרי ושווה את התוצאות.

וכמו שאמרה מתחדשת - יש גם עוד אפשרויות אם רואים שזה לא אפשרי.

 

הרבה הצלחה ואל ייאוש - גם אם המצב נראה מייאש מאוד כרגע.

זה שנכנסת להריון זה נס... ובכן, קיימים הרבה נסים בעולם. משמחציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

היה לי איחור במחזור 5 ימיםאנונימי (פותח)
אתמול 2 פסים
1 חלששש מאוד
והיום דימוווווווום ממש מחזור

זה כנראה הריון כימי
חשוב לבדוק
או רק שיגמר הדימום וזהו?
אשמח לעונות
מציעאולי תבקשי מהרופא בדיקת בטאאנונימי (3)
מצטרפת להצעה לעשות בדיקת בטא. הסיבה:ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה על הפורום, ושאלהאנונימי (פותח)
כשעברתי את ההפלה שלי, לפני כמעט שנה, חיפשתי כל שביב מידע, טוב שיהיה מקום לקבל אינפורמציה ולפרוק.
בהזדמנות אכתוב את הסיפור שלי, אולי יהיה לעזר למישהי אחרת.
אבל עכשיו שאלה:
הימים האלה שלפני ווסת, עם הסימן שאלה אם היא תגיע או שיגיע הריון חדש, מאתגרים..
אני לקראת ווסת, ויש לי כאבים בצד ימין למטה.
לא כל הזמן, מידי פעם (היום) כאב חזק בצד ימין, ועובר אחרי כמה שניות.
מתי זה יכול להיות סימן לא טוב, ומתי אין בעיה? לא מכירה כאב כזה כמבשר ווסת..
הכאב כבר..אנונימי (פותח)
חששתי שימשיך, אבל עבר ברוך ה.
בשורות טובות לכולן.
קודם כל- חיבוק ונשמח שתשתפי בסיפורךציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה!אנונימי (פותח)
מה זה לקראת ווסת? יש סיכוי שזה ביוץ?ניקיתוש
נשמע כאבי ביוץ כאלו
זהו, שזה לא היה כאבי ביוץ..אנונימי (פותח)
הווסת הגיעה אחרי שלושה ימים.
מוזר..
לפעמים אחרי הפלה הגוף קצת משתבש. לוקח לו זמן לחזור לעצמו.ציפי כהןאחרונה

ולפעמים סביב הוסת יש כל מני דברים שלא היינו רגילים אליהם.

 

יכול להיות שזה קשור לשינויים הורמונליים סביב ההפלה, ואולי זה דברים אחרים.

אם את רואה שזה קורה שוב- אני ציעה כן לבחון זאת עם איש מקצוע מתחום הרפואה (הקונבנציונלית או המשלימה)

 

מאחלת הרגשה טובה מעתה.

 

ציפי

מחכה להריון חדשאנונימי (פותח)
אוווף לאחר 3 הפלות
רצופות.
בדיקות קרישיות תקינות.וברור צילום רחם וקריוטיפ.
כבר 8 חודשים מההפלה האחרונה ..
הגוף כל כך התחרפן ועשכשיו הביוץ יוצא לפני טבילה
קיבלתי אסטרופם..
ואני מתוסכלת.מפוחדת.ובא לי לצרוח לריבונו של עולם
שדיייי
שנמאס לי
שאני בחרדה נוראית להיות בהריון
וגם לא להיות בהריון
איך מתחזקים באמונה????
בידיעה שזה יגיע?וייהיהב תקין בריא ומשעמם??
אוי, יקירה. שלוש הפלות זה באמת הרבה מאוד!!ציפי כהן

מתסכל, לפעמים גורם לשבר גדול באמונה ובאמון בגוף, ולתחשות רבות נוספות.

תקופת ההמתנה מורטת עצבים וכל חודש מאכזב מחדש ומקשה כל כך!!

חיבוק על הניסיון הקשה.

 

אני שמחה לשמוע שעברת את בדיקות הקרישיות וכל שאר הבדיקות (חתיכת פרוצדורה לעבור..)

וכל כך מצטערת לשמוע על הצורך באסטרופם....

כמה הרבה בשביל הריון!!!

 

שני דברים יש לי- הראשון המלצה על רופא, והשני אמירה נפשית-רגשית.

 

1- מהיכרותי ישנם מספר רופאים מעולים שמטפלים בבעיות הפלות חוזרות בהצלחה רבה.
הראשון הוא פרופסור קופרמינץ, מבית החולים איכילוב בתל אביב. (גילוי נאות: טופלתי אצלו בהצלחה לאחר שעברתי לידה שקטה.) הוא מטפל בהמון מקרים של הפלות חוזרות, בהצלחה רבה. שיטתו מצליחה ברמה הקלינית (הוכחות של מאות נשיםשהשיטה שלו הצליחה איתן). הוא ממליץ לקחת קלקסן (תרופה לדילול דם) לפי משקל האישה.

ניתן לפנות גם לפרופסור קרפ, הוא מקבל בתל השומר.

בירושלים פרופסור סמואלוב מקבל בשערי צדק. איש מקסים ומיוחד שדואג למטופלות שלו.

 

אם את מעוניינת ללכת על מי מהם- פני והתייעצי איתם. כולם מומחים בתחום ההפלות החוזרות.

 

2- החרדה של לפני ההריון, והמחשבות על "מה יקרה אם-" אלה דברים משתקים לפעמים. וקשים מאוד מאוד!!! אני ממליצה על דמיון מודרך רגוע בכל ערב: דמייני את עצמך בהריון. תקין. מתקדם. העובר זז ובועט בתוכך. ואת בריאה ושלמה ומאודרת. או דמייני את עצמך עם תינוק בדיים. או דמייני שאת עוברת את השבועות של ההריונות שאיבדת. מה שמתאים לך. אך חשוב שתהיה לך תמומה פנימית שנותנת תקווה.

אולי בהתחלה זה נשמע לא הגיוני לדמיין את זה בכלל, אבל לאט לאט זה באמת ייכנס לראש וזה אפשרי.

לדמיון יש כח. נסי זאת.

ואם קשה לך מאוד ואת חשה חרדהה קשה- אולי כדאי לפנות לטיפול, ישנם טיפולים קצרי מועד (12 מפגשים הכי הרבה) מאוד מועילים לתחום החרדה.

 

מחבקת ומאחלת תקווה ושמחה בהווה ובעתיד.

תודה רבה. אוף אני שבוע אחרי טבילה והתחילן לי כאבים בצד שמאלמצפה לילד
ישר עולות החרדות להריון חוץ רחמי.
ריבונו של עולם ..
אווף.
התמימות נעלמה לי.הנחץ מהריונות רגילים
החרדות מובנות והגיוניות. רק נסי לזכור שהן מגיעות מתוך הפחדציפי כהן

לאבד שוב, ומתוך הגנה על הנפש.

 

אכן, לאחר האובדנים הללו התמימות נעלמת, ומפנה מקום להבנה מפוקחת שקשה לנו לגמרי לסמוך על עצמינו בלבד, או יותר נכון- שלא תמיד הכל פועל מאה אחוז כפי שהיינו רוצים...

זו תזכורת לחוסר היכולת שלנו לשלוט בהכל, ולכך שלא תמיד הולך חלק.

צר לי על אובדן התמימות, ועל התזכורות הכואבות.

עם זאת, ישנם הרבה דברים שכן יכולים ללכת בסדר, וכאבי בטן אינם תמיד הריון חוץ רחמי או אינם מעידים בהכרח על דברים קטסטרופליים אחרים.

 

נסי להכניס לעצמך מחשבות טובות,

בעזרת מוזיקה טובה ודמיון נעים של עצמך במום רגוע וטוב

 

מאחלת שלווה כמה שניתן שתאפשר רוגע נפשי ומתוך כך רוגע פיזי.

תודה לך יקרה!התגובות שלך רגישות.נעימות וקולעות לנקודהמצפה לילד
בשמחהציפי כהן


איך מזמינים לקופרמינץ הזה?אמא ל2 אוצרות

אני גרה בפריפריה ובאמת הרופאים בבית חולים פה לא משו... אני הכתבתי לרופא איזה בדיקות מקיפות עכשיו כדאי שאעשה, כל פרט אני חייבת להחזיק ראש שלא אאבד בתוך ים הבדיקות. מתלבטת אם גם היסטרוסקופיה לנסוע למרכז כדי לעשות ואולי לא לסמוך עליהם כאן,מה אתן אומרות?

מציעה בהחלט להשקיע וללכת לרופא מומחה, שיכתיב לך במקום שאתציפי כהןאחרונה

תכתיבי לרופא... (נשמע קצת הזוי שאת "מחזיקה" הכל).

זה משמעותי שאת יודעת הרבה מידע רפואי ושאת חוקרת ובודקת ויודעת מה כדאי, ועם זאת- לרופאים צריך להיות הידע המקצועי ואם הרופא אינו אדם עם ידע מקצועי מספק- שווה ליסוע ולהשקיע להגיע לרופא מקצועי.

 

אישית, כשהייתי בשמירת הריון, נסעתי מספר פעמים לקופרמינץ בשביל ייעוץ. זו היתה טירחה גדולה (ופעם לא הספקנו להגיע בגלל פקקים וחזרנו במפח נפש הביתה כי הוא לא יכול היה להמתין והלך לנתח כבר מישהי בבית החולים...)

אך זה היה שווה את זה. יש לי בת קטנה, שבעיניי הוא בהחלט שותף מרכזי בהבאתה לעולם, לאחר שהרבה רופאים אמרו שלא אוכל להביא עוד ילדים לעולם...

 

אז כדאי.

 

קופרמינץ-המספר במשרד שלו: 03-5717877.

 

(אני לא מקבלת אחוזים... רק ממליצה. לי הוא סייע. מעבירה הלאה.)

 

רק לדעת- כשהוא מקבל בפרטי המחיר בהתאם. (בערך 800 ש"ח לפגישה. יש הנחה בקופ"ח השונות בביטוחים המשלימים- זהב, פלטינום וכדומה. בררו עם המזכירה שלו.)

כואב מאוד לקרוא אותך!! ממשאנונימי (3)
נגעת בליבי...

אז..... תעשי את מה שבא לך.... תצעקי לה'! תתחנני! תבכי! מהתפילות האלו שיוצאות ממעמקי הלב הכי רואים ישועות! וגם זה ממש משחרר את הנפש הכואבת.

בשורות טובות!
תודה.. לעיתים הדמעות זולגות.אבל בעיקר אטימות..מצפה לילד
הלב מפחד להיפגע שוב..
לא באמת זה יעזור..זה סתם מנגנון הגנה לא רציונלימצפה לילד
חיבוקים!! רק מי שעברה תבין...אמא ל2 אוצרות

כל כך לא קל, נאבד האמון בגוף שלך... מאחלת לך בקרוב הריון תקין ומשעמם, זה כל כך לא קל גם כל העניין של הבדיקות והבירורים, מבזבז ימים שלמים

תודה על פתיחת הפורוםאנונימי (פותח)
ממש ממש תודה.
כאחת עם הפלות חוזרות ומתסכלות אני שמחה שיש מקום לפרוק ולהתייעץ..
אז תודה ובשורות טובות לכולן
כמה הפלות עברת? עשית בירור רפואי?אנונימי (3)
חיבוק
4 הפלות...אנונימי (פותח)
עשיתי ברור והכל...אחרי הפעם השלישית ולצערי הפלתי גם בפעם הרביעית...
מחככ לישועת ה'
אצל מי עשית בירור?ה' הוא מלכינו
מה העלה הבירור?
)מכירה מקרוב ויכולה לנסות לעזור בהמלצות על רופאים ועוד...)
הפותחת..אנונימי (פותח)
עשיתי אצל ד"ר כארפ..
שבסוף הביא לי זריקות פרגניל בהריון השלישי , זה לא עזר וגם זה נפל, הוא לא מצא את הבעיה אחרי כל הברור ואמר שבהריון הבא אקבל פרוגרסטרון ישירות, ממש לא אהבתי את הגישה שלו, מרגיש כאילו את חלק ממחקר ולא מטופלת...עזבתי אותו אבל בהריון הרביעי לקחנו בהמלצתו את הנרות וזה שוב נפל...עכשיו קצת מבולבלים כי ב"ה הכל תקין..אם יש לכן עוד רעיונות לברור שניתן לעשות אשמח לשמוע!
יש כמה ילדים תודה ענקית לה' הטוב
תודה על תשובתך. קודם כל- כואב לשמוע. אכן לפעמים רופאיםציפי כהןאחרונה

לא נותנים תחושה נעימה, לפעמים אני רק חלק מעוד שורה של מטופלות, או רק חלק ממחקר.

לפעמים היחס קר או מנוכר או לא מספיק רגיש...

זה קורה פעמים רבות.

יש רופאים שמתיחסים אחרת ואליהם שווה ללכת.

ויש פעמים שצריך לפנות דווקא למומחים, שלעיתים הם פחות נחמדים, אבל לדעת איך לגשת.

 

מהנסיון שלי, עזרו לי מספר דברים מול רופאים כאלה:

1- באתי עם מחברת שבה היו מפורטות כל השאלות שלי ובידיעה שאצא משם לאחר ששאלתי את הכל וזה יהיה ברור לי.

2. פתחתי במבט ישיר אל עיני הרופא (פנייה לאדם שבו...) ואמרתי משהו כמו: "היי. אני ציפי. עברתי הרבה דברים קשים עד שהגעתי לפה, חיכיתי לתור הזה זמן רב ואני ממש מבקשת אם אפשר שתתן לי מענה לשאלות שיש לי. זה משמעותי לי. ממש" בדרך כלל פתיחה כזו יכולה לרכך ולאפשר הקשבה יותר נקייה של האדם שמולך. (הוא מקבל הרבה נשים ביום,זה לא קל להישאר אמפתי כל כך הרבה זמן, יום אחרי יום. זה שוחק. צריך להזכיר לו שאני בנאדם מפעם לפעם.)

 

דבר נוסף ואחרון- לגבי התחושה שלך שהדברים לא עזרו והבלבול שאת חשה- זה הגיוני ומובן. ואכן מבלבל מאוד. לא תמיד יש תשובות ברורות וחד משמעיות. זה קשה.

אני מציעה להתייעץ גם עם פרופסור קופרמינץ מאיכילוב. טוב לשמוע עוד דעה של מומחה. והוא סייע לנשים רבות.

 

מאחלת לך תהליך קל יותר מעתה.

 

ציפי

 

 

 

מצטערת לשמוע...אנונימי (3)
עלה משהו בברור?
עשית בדיקת קרישיות?
פרופ' קופרמינץ מאיכילוב הוא ממש מומחה בתחום, ממליצה להתייעץ איתו.
מצטרפת לשאלות- ולהמלצה. ומצטערת לשמוע על 4 הפלות. קשה.ציפי כהן


בנות אחרי גרידהאנונימי (פותח)
אחרי כמה זמן קיבלתן מחזור?
זה משתנהאנונימי (3)
אני קיבלתי פעם אחת אחרי חודשיים, ופעם אחת אחרי 3 שבועות. בעיקרון אחרי 3 שבועות, רצוי לעשות בדיקות דם.
זה באמת משתנה מאישה לאישה ומהפלה להפלה. קשה ללמוד דפוס.ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אצל כל אחת זה שונהרימון א"י
אצלי אחרי שתי הגרידות שהיו לי הגוף חזר לעצמו מיד, אחרי שבועיים - שבועיים וחצי, כבר היה לי ביוץ, והמחזור הגיע שבועיים לאחר מכן.

הסבר בבקשה על תהליך הגרידה..ישועת ה' כהרף

יש כאבים אח"כ?

איך ההרדמה וההתאוששות ממנה?

ישנו דימום אח"כ?

כמה זמן מצליחים להיטהר לאחר מכן?

האם הייתן ממליצות לעבור גרידה או לנסות לחכות כמה שיותר לתהליך טבעי?

האם היו גברים (בעלים אחרים) שראו אתכן בהתאוששות, כשהתעוררתן מההרדמה?

מתלבטת כ"כ..

אצליחמניה
לא היו כאבים.
ההרדמה- פשוט נרדמים. מחליפים בגדים מניחים אותך על שולחן כזה ומכניסים עירוי. (אני ביקשתי שיכניסו אחרי ההרדמה והם זרמו)
ההתאוששות, יש מספר תגובות אפשריות, כמו קצת קוצר נשימה ברגעים הראשונים, הקאה, בחילה, ויש אפשרות שפשוט מתעוררים..
גם אחרי ההתעוררות הראשונית יש זמן עד שממש פגה ההשפעה של חומר ההרדמה

לא היו אנשים חוץ מאנשי צוות ומתאוששים אחרים לכל אחד היה וילון הפרדה (חדר התאוששות כללי)
מחזור לאחר גרידהרחלי.ד
אני כמעט 8 שבועות לאחר גרידה וטרם קיבלתי מחזור.. מתחילה להתייאש קצת..
אל ייאוש... לא קל אבל אפשרי.ציפי כהןאחרונה


התלבטות... לחכות להפלה טבעית או לעבור הליך רפואי?אנונימי (פותח)
הפורום הזה נפתח בדיוק בזמן בשבילי😔
מה בעצם קורה אם מחכים שיפול לבד? שק ההריון (הריק) ממשיך לגדול? עד איזה גודל הוא מגיע?
הבנתי שיש סיכון לזיהום אבל אם מרגישים טוב ואין חום אז אין זיהום, לא? בפעם הקודמת הרופאה לחצה על ציטוטק. התלבטתי ממש וב"ה לפני שהספקתי לעשות משהו עברתי הפלה שלמה בבית לבד. הייתי ממש רוצה כך שוב.
השק הריון קטן, ולא גדלממוחשבת
הוא מצטמק.
יש 2 סיכונים בזה:
א. יכול להתפתח זיהום.
ב. יכול להתחיל דימום, שעלול חלילה להוביל לאובדן דם, ולהכניס את האישה לסכנה.

הבנתי שעד שבועיים, אין שום בעיה להמתין.
תודה רבה.אנונימי (פותח)
הרגעת לגבי השק. ובאמת אשקול את הדברים יחד עם הרופאה בשבוע הבא.
כעת באותו שלב..ישועת ה' כהרף

התחיל דימום לבד.. הבנתי מעוצמתו שהריון כנראה לא יצא מזה..

הלכתי לרופאה שאשרה שההריון נגמר..

המליצה על גרידה או מעקב צמוד (אולטראסאונד ובטא..)

התלבטתי רבות אם לעשות גרידה ולסיים את זה ישר (רוב הסיכויים למרות שגם להם יש פדיחות..)

בינתיים מחכה בסבלנות (ממש) לראות מה קורה..

מקווה שלא יימשך לנצח (יש לי תחושה חזקה שזה מה שיקרה..)..

מצב רוח משוגע, בוכה בלי שליטה, גלי מצבי רוח, משגע ממש.. מקווה שכשהבטא יתאפס המצב רוח יתאזן כי קשה לי לתפקד ככה.. בינתיים לקחתי חופשת מחלה..

ומה שהכי משגע בסיפור זה ששום החלטה שתחליטי לא מחייב שהיא הנכונה (לחכות להפלה טבעית מסתיים ברוב המקרים בגרידה (60%), הכדורים לא תמיד עושים את העבודה וגם גרידה לצערי לפעמים צריך פעמיים)..

סליחה על התסכול..

אני חיכיתי 3 שבועות...אנונימי (3)
יותר נכון... בשבוע עשר גיליתי שכבר אין דופק והעובר התאים לשבוע 8 הייתי אצל מומחה והוא אמר שאין בעיה לחכות עד 6 שבועות... לא שהייתי מחכה.. אבל אחרי שבוע זה התחיל לבד.. והכל יצא והכל תקין. העדפתי טבעי למרות שבמוקד המליצו על התהליך הרגיל של מיון גרידה וכו.. אני מאושרת שזה נגמר ככה. מה שכן ההפלה עצמה הייתה קשה. ובשבוע הראשון אחרי היה לי קצת קשה. עכשיו אני אחרי והטראומה נעלמה. והכל נשכח. ושלימה מאוד עם ההחלטה. המומחה אמר שבכל דבר יש סיכון.. בטבעי בגרידה בכדורים. כלום לא בטוח. צריך להתפלל לעשות את הבחירה הנכונה לגוף שלך.. ולתחושה האישית שלך..
מוסיפה האנונימית למעלהאנונימי (3)
שגם ךי היה קשה נורא להסתובב שבוע עם התחושה הזו שיש לי עובר מת בבטן... הדחקתי נורא והתייחסתי לזה כאילו זה לא משהו חי בי שמת.. ההדחקה עשתה לי לא טוב וגם מצהי רוח ובכי ותחושה קשה מהאי ודאות והתקיעות הזאת. זה היה שבוע לא פשוט... אבל זה עבר. כל התקופה הזו עברה... אני מאחלת לכל העוברות זאץ כעת שתעבורנה את זה בקלות. חיבוק ממני גדול. תבכו תפרקו תדברו.. אל תדחיקו.. לי זה רק עשה בעיות אחר כך כל ההדחקות ואי דיבור על האובדן.
אל תתנצלי, זה לגמרי המקום להביא את התסכול. חיבוק.ציפי כהןאחרונה

א. מצבי הרוח קשים לקריאה, נראה שהמצב באמת מטלטל אותך חזק. היי עם מה שקורה לך, עם הבכי הכאב והאבל החזק על האובדן הזה. זה הזמן וזה המקום ואל תחושי אשמה על רגשותייך. זה באמת במקום לבכות על זה ולהתחבר לכאב. זה טבעי ובריא. אף שלא קל בכלל...

 

ב. אכן, אי אפשר לדעת מה נכון לעשות בהקשר של הטיפולים

יש נשים שבוחרות לסיים את ההריון מהר ככל שניתן, ובלי להרגיש, ובוחרות בגרידה.

יש נשים שבורחות לעבור תהליך טבעי ללא התערבות רפואית, וממתינות להפלה טבעית, בידיעה (או לא) זה יהיה כואב יותר ועלול לקחת זמן.

יש נשים הבוחרות לקחת ציטוטק ולעזור כך לרחם להתנקות.

כל שיטה והיתרונות והחסרונות שלה, מה שבטוח- אף שיטה אינה קלה. וגם אין "אמת" מוחלטת אחת. לכל אישה מתאים משהו אחר בזמן אחר וכל חויה היא ייחודית בפני עצמה. 

 

ההחלטה אינה פשוטה וכרורכה במאמץ נפשי לא קל.

 

מצאי לך מי שיתמוך בך ואולי מי להתייעץ איתו/ה על העניינים המטרידים אותך כרגע.

 

ושוב, אל תתנצלי. את לגמרי בסדר.

 

חיבוק.

התייעצות לאחר גרידהרחלי.ד
שלום לכולן. אולי אתן תוכלו קצת לשפוך אור מנסיונכן. שבעה וחצי שבועות לאחר הפלה שהחלה טבעית והסתיימה בגרידה בשבוע השישי להריון ראשון. הייתי במספר בדיקות אצל כמה רופאים שאשרו שהרחם תקין. 5 שבועות לאחר הגרידה התחילו לי הפרשות חומות לבערך 4 ימים בעיקר בניגוב. האם לדעתכן מדובר בווסת? יש לציין ששבוע לפני שהחלו ההםרשות הייתי אצל הרופא שבדק את הזקיקים ולפי מה שאמר הייתי אמורה לבייץ מתי שבערך החלו ההפרשות, כך שלא ממש ברור מה קורה. בשבוע שעבר הייתי אצל עוד רופא שלא הסכם לבדוק אותי ושלח אותי רק לבדיקת היריון שיצאה שלילית. בקיצור מבולבלת מאוד. עזרתכן? האם חוויתן משהו דומה לאחר גרידה? תודה רבה
תבדקי שוב בדיקת הריוןתקווה_לעתיד
אולי אם היה זקיק ובייצת נקלטת ולכן לא קיבלת מחזור. לא רוצה לעורר בך ציפיות אבל מצד שני זה לא מופרך וזה בהחלט יכול לקרות.
אולי ביצעת בדיקת הריון מוקדם מידי. וגם אם לא מדובר בהריון -אם אכן בייצת אז אמור להגיע המחזור. אולי צריך קצת סבלנות . יהיה בסדר יקירה!
טבלת??מצפה לילד
תעשי בטא
בטאמצפה בקרובאחרונה

טבלתי בערך שבועיים לאחר הגרידה עצמה. עשיתי בטא שבוע שעבר.. כרגע שלילי..

שלום רחלי. קודם כל- חיבוק גדול, כמה לא קל בהריון ראשוןציפי כהן

לחוות כזו חוויה.

 

ממה שאני קוראת בדברייך- הרופאים שללו הריון כרגע, וכך גם הבדיקה.

 

פעמים רבות לאחר שעוברים הפלה או גרידה- הגוף עובר טלטלות ושינויים הורמונליים ולוקח לו זמן להתאזן. פתאום מופיעים דימומים לא מוסברים (שגם לרופאים אין הרבה הסברים עליהם...), המחזור עלול להקדים או לאחר, והבגלל ההרגשה היא שהגוף קצת "התחרפן"... זה מוכר ומובן, ומאוד מעצבן. במיוחד כשמצפים למחזור שלאחר הגרידה (שכדאי שיבוא, לנקות את הגוף). ובמיוחד כשרוצים כבר הריון נוסף.

 

קחי אויר, נשמי עמוק והמתיני עוד כמה ימים לבדוק מה קורה עם זה. 

קשה אבל אפשרי.

 

מקוה בשבילך שהגוף יתנקה ותוכלי לחזור לשגרה של גוף מתפקד ופורה.

 

חיבוק על תקופת ההמתנה.

הפלה לפני 7 חודשים..אנונימי (פותח)

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

לא פשוט בכלל...אנונימי (3)
באמת ניסיון קשה.
ההפלה עצמה היא טראומה בפני עצמה וגם ההמתנה המורטת עצבים הזאת...
גם אני בתקופה לא קלה. אחרי הפלה ... התפתחה לי איזו בעיה ואני משתגעת ורוצה שזה יעבור. אני בטיפול. זה אמור לעבור. הכאב שלך הוא על אובדן מתפללת עלייך שתזכי בקרוב להתנחם.. בעזרת ה'.. לא פשוט.. אני גם בלילות מרוב צער בתקופה האחרונה בגלל מה שאני עוברת אני בוכה ומרגישה חסרת אמונה ושואלת את ה' מה הוא רוצה ממני. בחיים לא הייתי במצב כזה. הניסיונות האלה לא פשוטים... מה יהיה?.. שהקב"ה יתן בנו כוחות להתמודד עם הקשיים ושנזכה לנחמה במהרה. מאחלת לך גם מכל הלב..
אוף יקרה זה כלכך קשהאנונימי (4)
במיוחד בהריון ראשון...

בע"ה שתזכו לשפע בקרוב! חיבוק גדול
זה באמת קשה אנונימי (5)
אני הייתי מוקפת הריוניות אחרי ההפלה, חלקן עם פער קטן מהלידה הקודמת. והכי היה לי קשה לא להראות כמה זה מעציב אותי (גם מול אלו שידעו על ההפלה) ולשמוח איתן.
ברוך השם, בערך בשלב שאת נמצאת נכנסתי להריון חדש שהסתיים בידיים מלאות לא מזמן. אז מאחלת לך ממש גם 3>
חיבוקתחיה דולה

זה נשמע שיש כל כך הרבה דברים שמדגישים עד כמה ההריון אבד,

הווסת שכל חודש מגיעה, התל"מ שמתקרב, הנשים שבהריון וצריכות ללדת מתי שאת היית אמורה. 

 

כשאנחנו מתכוננים לעשות משהו "המערכת" שלנו מכוונת כולה להשלמת התנועה וכשהיא נקטעת כל המערכת מחפשת דרך להשלים את התנועה כמו שאמרת, הבטן היתה אמורה לגדול, היית אמורה להרגיש תנועות... 
ואז יכול לעזור למצוא משהו שימשיך את התנועה ההיא, לפעמים הריון חדש מספיק כדי להיות המשכה של התנועה אבל זה גם לא ממש בשליטתנו וגם לא תמיד זה מספק אז אני מציעה לחשוב מה את יכולה לעשות כדי להשלים את התנועה? 

יש נשים שידליקו נר, יש שישמרו בקופסה את מה שיש להן מההריון שאבד, אפשר לכתוב מכתב לעובר שהיה.. 
מה את אומרת? 

 

כל כך כואב וקשה. ומובן כל כך...ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה רבה לכולכן על התגובותאנונימי (פותח)

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

ואז פתאום זה קורה..ישועת ה' כהרף

את לא מאמינה שזה כבר יקרה..

ואז פתאום זה קורה..

לא מקבלת.. עוד יום לא מקבלת.. מעזה לחשוב שאולי הפעם זה קורה.. לא בודקת כדי לא להתאכזב.. ואז בודקת..

וזה קרה..

אל תתייאשי..

זה שנכנסת כבר להריון זו בשורה טובה..

זה עניין של זמן שזה יצליח..

תחשבי טוב, תתמלאי אנרגיות טובות, מניסיוני זה מגיע אז.. כשאת אופטימית ורגועה..

בהצלחה!! 

הימים שלפני המחזור... והגוף ש"בוגד"-ציפי כהןאחרונה

הימים שלפני המחזור קשים מאוד בגלל המתח האם תקבלי, ונשמע לי ברור שאת כבר מנבאת רעות ובוכה שתקבלי עוד מעט, בגלל הנסיון המר עם בגידת הגוף בכל החודשים האחרונים. שוב ושוב המחזור חוזר, שוב ושוב להתאכזב... וגם בגדית הגוף בשל ההפה- קשה להרגיש אמון חזרה בגוף.

לאט לאט המון יחזור, הלב יפעם ויקבל רווחה, וכל דבר יבוא בקצב שלו.

את יודעת זאת עמוק בפנים, ובכל זאת קשה להתמודד כל פעם חדש.

זה כאוב,אני יודעת ומכירה זאת היטב.

 

ממליצה להקדיש זמן מסוים ביום לאבל, מחשבות, בכי אם צריך ועוד רגשות קשים סביב אובדן ההריון והקושי סביב המחזור החוזר (אם חוזר), ובשאר הזמן להתעסק בדברים משמחים ובונים עבורך. 

להרגיש שיש משמעות אחרת לדברים שאת עושה- מלבד האובדן והפחד מחזרת המחזור.

 

ושיר שאני מקדישה לך- מקוה שייגע במקום המתאים- מחכה. מילים: ריטה, לחן: עידן רייכל.

 

 

 

חיבוק יקרהמצפה לילד
באמת לא קל
בע"ה שתזכי לידיים מלאות
גרידה שבוע 10אנונימי (פותח)
כמה זמן אחכ טבלתם?
קודם חיבוק משתנה מאחת לאחת654654

אצלי פעם אחת גרידה  כמעט שבוע 15 לקח שלוש שבועות 

ופעם אחרת שבוע 13 לקח שבועיים 

בכל שבעת הנקיים הלכתי עם תחתית לבנה על תחתונים לבנים  כי היא   מקבלת פחות טומע 

והרב אמר לעשות שלוש בדיקות ראשונה שנייה ושביעית

אנחנו היינו בקשר עם מכון פועה וקבלנו הדרכה 

מקווה  ומאחלת לך  בפעם הבא לצאת בידיים מלאות 

אני פעמיים טבלתי אחרי שלושה שבועותאנונימי (3)
בעיקרון, יכול לקחת גם שישה שבועות.
גרידה פעמיים בשבוע מתקדם יותראנונימיתתתתת
טבלתי אחרי שבועיים וחצי
כל גוף והזמן שלוקח לו. קצת מורכב ללמוד מאחת לשניה כי לכל אחתציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

שלום! אם יש סיכוי שהפורום יהפוך לסגור אשמח לשמוע ולהשתתף בו!אנונימי (פותח)
שלום לך, אנו מבינות את המורכבות לפתוח פה,ציפי כהן

זה חשוף והנושא כה רגיש, ויש צורך לכתוב דברים אישיים- ולקבל תמיכה, ולא מפונקציית "אנונימי" אלא מניק מוכר. ואף לכתוב אולי כניק מוכר. זה אחרת.

אולי יש מי שחוששת לספר דברים או לפתוח, אפילו באנונימי, מחשש לחשיפה מול גורמים שאינם רלוונטים לפורום זה.

יש מגוון סיבות לרצון לפתוח פורום סגור.

 

מהצד השני- פורום פתוח נותן מענה לנשים שחוות את האובדן ורוצות לקבל תגובות מיידיות, ולא יהיו מעוניינות להמתין תקופת זמן עד שנכיר אותן וניתן להן אישורי כניסה לפורום הסגור.

 

התלבטנו לגבי זה, הוחלט שכרגע ייפתח כפתוח, עם אופציה לאנונימי, ואם יעלה צורך משמעותי- נעביר אותו לפורום סגור.

 

אני מזמינה אותך לשתף כמה שאת זקוקה וחושבת שיעזור לך.

ואם יש צורך אישי ניתן לפנות אלי/לתחיה דולה באופן אישי ונשתדל לתת מענה ככל שניתן.

 

האמת, שב"ה כרגע אני לא במקום שצריך תמיכה,אנונימי (פותח)
חוץ מאולי נקודות שמציפות יותר.
אבל אני כן בעלת עבר עשיר בתחום לצערי,
וכן הייתי יכולה ושמחה להיות חלק...

אני מבינה את מה שאת אומרת. ולא יודעת להכריע. רק אומרת את הצד האישי שלי, שאולי יכריע את הכף...
המשיכי לומר את הצד שלך, אולי יעזור... ובכל אופן-ציפי כהןאחרונה

בזמנים שכן מציפים או מוצפים (ויש כאלה, בודאי) את מוזמנת.

 

מצטערת לשמוע על עברך. 

נשמח שתהיי חלק.

 

 

למישהי חוותה בהיריון שנגמר בשליש הראשון באורטיקריה ואנגיודמהאנונימי (פותח)
זו אלרגיה שלא עוזבת אותי מאז ההיריון שנפל לפני חודש וחצי כמעט חודשיים.. אני בטיפול אבל זה מעיק ומלחיץ במיוחד שזה מגיע לפנים או לפה... מישהי מכירה את התופעה?
אוי, זה נשמע קשה. מה המאפיינים של האלרגיה? איך היא מופיעה?ציפי כהן

ומהו הטיפול שאת עוברת?

 

אני מודה שלא שמעתי על כך, אולי יש פה נשים שחוו.

 

חיבוק על ההתמודדות.

 

ציפי

תודה על תגובתך המהירהאנונימי (פותח)
זה התחיל כגירודים בתחילת ההיריון... כל איזור הגפיים והבטן היו מלאים בפריחה..כמו עקיצות של יתושים או כתמים אדומים ענקיים..אחר כך כשגירדתיי התנפח לי באיזור הגפיים למטה.. לא יכולתי לדרוך על הרגל אבל זה עבר מהר.. מאז זה בא והלך בערב לא היה כרוני ושכחתי מזה.. ביום שהייתי במוקד ואמרו לי שהעובר ללא דופק זה התחיל להחמיר והתפשט לכל הגוף.. אחרי ההפלה לקחתי כדור נגד כאבים שגרם להתנפחות בפנים ובפה והתחיל לי צרידות בעלי הזמין מדא.. מאז אני בטיפול אצל אלרגולוגית... עשו לי מלא בדיקות דם וברוך ה הם תקינות.. השלב הבא זה טסטים. אבל מאז אני חיה ללא חיים ובחרדות.. כל הזמן מדמיינת שקשה לי לבלוע שנפוח לי בגרון.. הלכתי לכמה רופאי משפחה שלא מצאו כלום ואמרו שכנראה קשה לי לבלוע כי זו תופעת לוואי של האנטיסטמינים שאני לוקחת עכשיו במשך חודש. האלרגולוגית נתנה ואמרה שהם צריכים להעלים לי את התופעה ההזויה הזו שנחתה עלי באמצע החיים.. לא יודעת עם מי ללהתיעלפלמי עוד לפנות.. כבר ביררתי בכל מקום . למה זה קורה ואיך בכלל לצאת מהחרדות. מה גם שאני צריכה למנוע היריון עד סוף הבירור של האלרגיה. אם למישהי יש משהו שיכול לעזור לתרום לי בנושא הזה אשמח לשמוע
תודה יקרות..
אולי כיוון למחשבה יכול להיות עניין רגשי שמעיק עלייך?ציפי כהן

נסי לחשוב- האם יש משהו שיכול היה לגרום לפריחה הזו באופן רגשי? האם משהו הבהיל/הטריד אותך במהלך ההריון?

פעמים רבות הגוף מגיב תגובות אלרגיות שונות בעקבות חוויות רגשיות.

 

רעיונות לפתרונות:

1- נסי לפנות לאפיק של ליווי/טיפול רגשי, ולבחון את האופציה שזה משהו רגשי שמשפיע עלייך, ובוודאי שטיפול רגשי יכול לסייע לך באופן מיידי עם החרדות שלך.

2- שווה תמיד לבדוק דעה נוספת של רופאים. התייעצת עם אחד ואמר לך חוות דעת? לכי לרופא נוסף באותו מקצוע, ושמעי מה יש לו לומר. לפעצים יש דעות שונות וזה משמעותי.

3- גם טיפול אלטרנטיבי כמו דיקור סיני/ רפלקסולוגיה יכולים להועיל. כדאי לנסות.

 

תרגישי טוב. נשמע מאוד מטריד וקשה, אכן גורם לחששות.

מכירה נערה עם אורטיקריה.אנונימי (3)
סיוט מאוד מאוד..
עבר לה לאחר שנתיים. שנה וחצי לאחר שהיא פרצה היא עשתה דיאטת מזון מסוימת שבעזרתה האורטיקריה עברה לחלוטין
תנסי הומאופטיה אצל מישהי טובה ומנוסהאנונימי (4)
מחוללת פלאות גם בצד הפיזי וגם בנפשי.
את יכולה להתייעץ עם הניק לב אמיץ. היא מבינה בזה.
תודה . אכן פותחת יקרה מוזמנת להתייעץ. אפשר לרפא לחלוטיןלב אמיץ

בזמן יחסית קצר ולתת מענה מיטבי לנפש ולגוף.

הצעה לגבי טיפולים ברפואה משלימהפיגאאחרונה

ראשית - חיבוק אדיר, מגיע לך!

שנית, אני מכירה את נושא הרגישויות, כבת ונכדה למי שהתמודדו איתן, וכמי שמתמודדת בעצמי.  יש רפואה משלימה שנקראת IPEC - אייפק.  כל מהות הרפואה הזו היא לנטרל\לבטל רגישויות.  הן רגישויות שנובעות מגורם פיזי והן רגישויות הנובעות מסיבה רגשית.  בשיטה הזו לא מבדילים, אפשר לטפל בשני הגורמים בו זמנית.  שיטת האייפק היא פרי המצאתם של שני ישראלים שלקחו את הידע שלהם ברפואה סינית, בפסיכולוגיה ובשיטות ריפוי אחרות, הוסיפו סיעור מוחות יהודי, והתוצאה מדהימה.  גם מעביר טראומות.  יש מטפלים ומטפלות בכל הארץ, אם מעניין אותך.

גם קרניו סקרל יכול לסייע להעלים רגישויות.  

וכמו שכבר אמרו - גם הומיאופטיה (ואולי עוד שיטות רפואה משלימות).

יתכן שהדבר החשוב ביותר בבחירת מטפל\ת היא הזמינות שלו\ה אליך, וכמובן גם הכימיה בינכם והעלות.

אם מעניין אותך, את מוזמנת ליצור קשר.

בהצלחה ורפואה שלמה!!!!