שרשור חדש
מחפשת רעיונות למתנה לבעלי..אנונימית מיואשת
מאז ההפלה חיינו לא חיים בגלל בעיות רפואיות שיש לי...
בעלי ממש גומר את עצמו ולפעמים נשבר ובוכה בשקט בלי שאראה...
אתמול בכיתי איתו וביקשתי סליחה על הצער שאני עושה לו והוא בכה ואמר שאני לא אשמה שזה התיקון שלו ואני לא צריכה להתנצל ושהוא אוהב אותי.. ושהוא מצטער שהוא ככה... גמור... אבל לפעמים גם לו לא נשאר כוח והוא מתייאש למרות שהוא חזק באופי... אני רוצה לקנות לו מתנה להוקיר לו את כל מה שעושה בשבילי. הוא נשמה גדולה. זה לא מובן מאליו.. יש לכן רעיון למתנה??? רוצה לשמח אותו ולעודד אותו למרות שאני בעצמי צריכה את זה... חחח אני מצחיקה את עצמי אפילו.. לפחות זה. בעולם התהובהו הזה. במציאות הזאת שנקלענו אליה ולא מוצאים מוצא.. מחכים לאיזה ישועה.. בעזרת ה...
אוי יקירה, נשמע שמאוד מאוד כואב לשניכם!! כמה קשה וכואב!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

כתיבה מרגשת. בשורות טובותאנונימי (2)אחרונה
דימום אחרי הפלהbula
כמה זמן אמור להיות?
עבר בערך שבוע וחצי ואין כמעט דימום
שבוע 22, פלוס גרידה..
ממש משתנהאנונימי (2)
לי אחרי גרידה בשבוע 16 לא היה בכלל דימום רק כתמים יומיים וזהו. שאלתי ואמרו נורמלי.
בהפלה אחרת דיממתי 3 שבועות בצורה מטורפת ואמרו נורמלי
תנסי לעשות הפסק..ישועת ה' כהרף

תנסי לעשות הפסק עם הבנה שייתכן ולא יצליח ולא נורא..

בהפלה ספונטנית אחרי שישה ימים נגמר הדימום.. הרב אמר שלא ייתכן שייגמר כ"כ מהר.. עשיתי הפסק ואחרי יום חזר הדימום ליום אחד.. עשיתי שוב הפסק שהצליח.. אחרי שמונה ימים של דימום..

חבל לפספס ימים..

תנסי בעדינות, בלי לחץ, אם יצליח יצליח.. יכול להתפקשש גם ביום האחרון לצערי.. שיהיה במודע..

בהצלחה!!

כמו שכתבו לך... כל כך משתנה! נסי לעשות הפסק. מקווה שיצליח!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה על ההתעניינות! ועל התשובות!bula

ברוך ה' בסך הכל מרגישה טוב

הרגשתי שהאנדרנלין של אחריי הלידה התפוגג לו מתישהו שבוע שעבר

ופתאום התחילה יותר עייפות, עצבנות, והרגשת באסה כללית

הרבה התמודדות מול אמא שלי ובעלי..

טוב שהכנתן אותי לזה באמת

 

אוי, קשה לשמוע. אכן יש הרבה התמודדויות עם הסביבה הקרובהציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אולי תוכלו לשפוך קצת אור?מצפה בקרוב
בהמשך הבירורים.. אחרי שלחצתי על הרופאים, אובחנו שחלות פוליצסטיות. יחד עם הבדיקות ההורמונליות שדווחו על fsh גבוה..רוצה להתעודד אבל לא מצליחה.. לפני חודש בus זקיקים קטנים ועכשיו הגיעו רק עד 9 ממ..
מלאת פחדים.. ולא מסוגלת להכיל יותר.. לפני שלושה חודשים הכל היה בסדר, היה הריון והייתה תקווה. עכשיו כאילו נסגר המאגר..
היי יקרה, קשה כל כך להיות בבדיקות. זו תקופה קשה מאוד!ציפי כהןאחרונה

גם ההמתנה, וגם הדעות והאבחנות והאמירות של הרופאים השונים... איזה קשה זה!!

לא קל לעכל. לא קל לחכות. לא קל להיות לאחר גרידה, להמתין, לקבל פתאום אבחנה של שחלות פוליציסטיות, לעשות מעקבי זקיקים ולקוות... ולהתאכזב... איזו תקופה מותחת ומלאת קשיים. 

 

האמת היא שפשוט צריך להמתין. (כמה לא פשוט...)

ולראות.

ולא כדאי לומר אמירות שסוגרות. ודאי לא נסגר לך המאגר. את עוד צעירה. החיים לפנייך וגם הפוריות.

אם הרית סימן שיש תקווה וזה מעודד מאוד.

אמנם היתה גרידה, ובכל זאת היה הריון. זה בהחלט נותן תקווה (ומה הסיבה שהרופאים נתנו לכך שהיה הריון?)

 

דעי שגם עם שחלות פוליציסטיות ישנם הריונות רבים.

האם הרופאים הסבירו לך מה זה אומר ומה הסיכויים ומה הולך להיות עכשיו?

כדאי לשאות ולהבין, כי חור ידיעה מוביל פעמים רבות ל"סרטים" פנימיים, שאינם נכונים בהכרח.

 

בכל מקרה, חיבוק גדול על מה שאת עוברת, זו ודאי לא תקופה קלה.

את תצליחי. אני מאחלת ומקווה בחום. יחד איתך. אל תאבדי תקווה.

 

חיבוק גדול.

 

 

הריון אחרי שתי הפלותאמא_מאושרת
ב"ה שלושה ילדים בריאים ומקסימים בבית
לפני שנה בדיוק נכנסתי להריון רביעי, שהסתיים כשגילינו שאין דופק.
לפני חצי שנה נכנסתי להריון חמישי, שהסתיים גם הוא ללא דופק.
בזכות הפורום המקסים של נשואות בלבד לחצתי ולחצתי על בדיקת קרישיות ובסוף יצאו מדדים שמראים על apla.
בעצת ההמטולוג, המתנתי חודשיים וחצי וניגשתי לעוד בדיקת קרישיות, שבינתיים עדיין אין תשובות לגביה.
אבל.. הנה שבוע שעבר צצו להם שני פסים על מקלון
הפאניקה היתה רבה, ביום שישי התקשרתי לרופא נשים שלי שרשם לי קלקסן והנה ממוצאי שבת אני נרקומנית בהתהוות מזריקה כל ערב
אבל זאת לא הבעיה
אני מתה מפחד
פעם בדיקה חיובית אמרה שעוד כמה חודשים יהיה תינוק
ועכשיו, אני לא יודעת
אולי עוד שמונה חודשים תינוק
ואולי עוד חודש ציטוטק וגרידה. לא יודעת..
אני בכלל מפחדת לשמוח בהריון הזה
כאילו לא לתת לו את המקום, כדי שאם הוא נופל זה ירגיש כמו סתם מחזור כבד
לא רוצה את התחושה הנוראית של הציטוטק. לא רוצה רופאים שמחטטים לי בקרביים.
מפחדת נורא. מתה לעבור הכל ולדעת שהכל יהיה בסדר.
אוף, אבא בבקשה תחסוך לי את החוויה הזאת שוב.
אנונימי..? נו מילא תדעו מי אני גם אם יצליח וגם אם לא, לא?
עונה לך ממקום של מחכה וממקום של אחת שחוותה דבר דומה..מבט קדימה
מאוד מאוד עזרו לי שני דברים.
קודם לדעת שאיפה שאני נמצאת זה הכי כיף בעולם! זה אומר שזה לא משנה איך זה יגמר, הרגע הזה הוא הכי טוב בעולם! בהחלט נותן כוחות!
לטפי את הבטן ותשלחי המון חום ואהבה לבטן. מה שיהיה בסוף... בע"ה יהיה הטוב ביותר!

דבר שני, מבחינתך תעשי מקסימום השתדלות שזה נשמע שזה מה שאת עושה... ולגבי היתר תאמרי לעצמך- הרי בסוף אני אלד בע"ה כי ככה ה' רוצה, כמו שאני רוצה את הטוב ביותר לילדי ועוד הרבה יותר מזה... אז בוודאי שיהיה תינוק עוד שמונה חודשים בריא ומאוד מתוק.

תזכרי שה' לא מניח סתם בניסיון, אלא מגדל אותנו. תהיי קשובה היכן שזה נשמע הגיוני ותתני לו להוביל למקום שבטוח יהיה טוב, כי ה' לא רוצה נפלים. אלא רוצה את ילדינו בריאים שלמים ושמחים. וקרובים אליו באמונה ואהבה.
בשורות טובות יקרה!!
תודה יקרה!אמא_מאושרת
קראתי את מה שכתבת שוב ושוב
האמת היא שאני לא ממש מצליחה להנות מהרגע. כל מחשבה על ההריון הזה רק מכניסה אותי לחרדות. בא לי פשוט לשכוח שאני בהריון עד שיראו דופק. מפחדת כל כך לעבור את כל השטות הזאת שוב..
והלואי שהיה לי מושג מה באמת הנסיון הזה ללמד. אולי קצת התמודדות עם קנאה? כל הסביבה שלי יולדת עכשיו, והאמת היא שאני נתקלת פעם ראשונה בחיים בקנאה כזאת. מעולם זה לא קרה לי. לא אכפת לי שלאחרות יש יותר כסף, רכב יותר מפואר או בעל כזה וכזה. אבל הבטן העגולה..
אולי באמת זה המקום שאני צריכה לעבוד עליו. ובאמת שאני משתדלת.
תודה על התגובה, מקווה שתתבשרי גם את בקרוב בשורות טובות!
שלום לך יקירה. כל כך מובן ומוכר והגיוני מה שאת עוברת. כל כך!ציפי כהןאחרונה

הציפייה להריון מאוד קשה ושואבת כוחות, ואז כשהוא מגיע- זה כל כך מטלטל ומעלה את סף החרדה... כי מה יהיה עכשיו, והאם שוב יסתיים בהפלה, והאם שוב אחווה זאת?

נשים רבות רוצות להתנתק (לפחות בשלב בו את נמצאת) מההריון, בשל הפחד העצום לחוות שוב הפלה. 

זה טבעי וזה קורה. זו הגנה של הנפש שמגיעה ממקום שכבר חווה (פעמיים! כמה כואב!) את החוויה הקשה הזו של האובדן. ואינה רוצה שוב. רק לא שוב!

אז הנפש מגוננת על עצמה- בחוסר רצון להיות מחוברת לעובר ולמה שמתפתח שם בפנים.

זה הגיוני, זה טבעי, וטוב לדעת שאת נורמלית ושאלה ההגנות שאת נוקטת בהן כדי לעזור לעצמך לעבור את התקופה הזו.

ומותר לך.

 

לגבי הקנאה- היא גם מאוד לגיטימית. הקנאה מגיעה ממקום שרוצה גם, ובמיוחד על רקע האובדנים שלך- הקנאה היא לגיטימית.

אני דווקא לא חושבת שזה רע, אלא להפך- חושבת שזה אמיץ מצידך להתבונן על עצמך בפנים ולהודות בכך שאת מקנאה. שאת רוצה גם. שהבטן העגולה הזו כל כך מכאיבה לך וצובטת לך בלב... זה אמיץ מצידך לראות זאת. 

הרבה פעמים יש לנו פחד להכיר במקומות הרגשיים הפחות "יפים" שלנו. אבל הם גם שם. כעס, קנאה, כאב, צער ואפילו תוקפנות ואלימות כלפי דברי שקורים בעולם, או אנשים... אלה דברים שקיימים בנו. אם נכיר בהם ונודה שהם קיימים יהיה לנו קל יותר לאהוב את עצמינו ולהיות חומלים כלפי עצמינו וכלפי העולם, כי נפסיק להלקות את עצמינו על הדברים הללו, הטבעיים, שקיימים בתוכנו, ונתחיל להיות יותר אנושיים, מרגישים (כן, גם קנאה וגם כעס), ואז גם נוכל להפנות את הכעס והאלימות הפנימית אל עבר מקומות אחרים. ולא כלפי עצמינו. ("למה אני כועסת/מקנאה? מה יש לי? אני צריכה לעבוד על עצמי".... וכו)

 

קיצורו של עניין-

הקנאה שלך הגיונית ומותרת והיא כואבת. מאוד.

לא קל להסתובב עם רגש קנאה בפנים.

אני מחבקת אותך על הרגש, ועל האומץ להכיר בו.

אל תלקי את עצמך על כך. זה הגיוני. 

 

עצות פרקטיות:

- נסי לעבור כל יום בנפרד. אל תראי את ההריון הזה כהר גבוה, עברי כל יום כפי שהוא. אולי כך יהיה לך קל יותר להתחבר. היי עם מה שעכשיו. ואם לא טוב לך להתחבר למה שעכשיו- את יכולה גם להתנתק ממה שקורה לך שם בפנים ולהעסיק את עצמך בדברים אחרים. גם זה מותר.

אם את מודעת לכך שאת מגינה על עצמך בעזרת הניתוק- היי מודעת. המודעות עוזרת להבין שזה מה שקורה, ומאוחר יותר גם תעזור לך להתחבר. בקצב שלך.

 

- התמקדי בנשימות. נשימה זה דבר שעוזר.

 

היה פה שרשור לפני כמה זמן שכתבתי בו טיפים לעבור את ההריון שלאחר האובדן- אנסה למצוא ולהעתיק לך מה שרלוונטי.

 

בכל אופן- חיבוק גדול. את הגיונית ומותר לך. היי עם מה שיש לך. זה דבר טוב, חיכית לו. וזה גם מורכב, כי החרדה מציפה. זה יכול להיות יחד. אפשר להרגיש את שניהם. ולנסות להפחית חרדה בעזרת דברים שנעימים וטובים לך. (ממליצה על מוזיקה... מוזיקה... מוזיקה. שעושה לך טוב ללב ולנשמה. )

 

עצובה ככ..מצפה בקרוב
אחרי בדיקות פרופיל הורמונלי .. לא ככ מבינה בנתיים את התוצאות אבל משיטוט האינטנט זה לא נראה מזהיר.. מרגישה שהעצב אוכל אותי,, שאני נלחמת בהצליח להחזיק את הראש מעל המים..שעוד שניה אני טובעת ואין מי שיציל.. בעלי כבר לא יכול לשמוע.. והאמת, אני מבינה אותו. מתה מפחד.. ולא מבינה איל הגרידה שיבשה לי הכל.,
תודה למי שקראה
אהובה תחכי לרופא נשים.אל תמהרי לחפש באינטרנט.כמה זמן את אחרימצפה לילד
לגוף לוקח זמן לה.אזן.
חיבוק ענק
כ"כ מזדהה איתך
היי יקרה, כפי שכתבה מצפה לילד- אל תמהרי לבדוק באינטרנט.ציפי כהן

למרות שזה הדחף הראשוני...

פשוט כי באינטרנט ישנם הרבה מאוד דברים לא מדויקים, וגם לא מייחדים אותך ספציפית.

המתיני לרופא הנשים שיבהיר לך את התמונה.

 

זה ברמה הפרקטית.

 

ברמה הנפשית- נשמע שהעול הכבד של הבירור והבדיקות הללו מכביד עלייך מאוד, שמה שעברת יושב עלייך ושקשה לך להכיל זאת כבר.

האם יש מישהו שמלווה אותך/אתכם מלבד בעלך? שווה למצוא מישהו שיוכל להיות לך אוזן קשבת מלבדו, כדי שתוכלי לאוורר את רגשותייך ולא לחוש כל כך לבד.

 

אנחנו כאן כמובן איתך בכל.

אולי שווה למצוא חברה, או אפילו מטפלת רגשית, שתיתן לך מענה לצרכייך לפרוק ולדבר על כאבייך והרגשותייך?

 

חיבוקים חמים, תקופה לא קלה.

איתך.

היי תודבמצפה בקרוב
אחרי הרופא. החששות אומתו ושלח אותי לבדיקות נוספות.. מרגישה שההפלה הרסה לי את המאזן.. ועצובה מאוד..מקווה בהמשך לבשורות טובות
ממליצה מאוד על כושרמצפה לילד
כושר לאיזון הורמונלי?מצפה בקרוב
בכללי אין לי בעיית עודף משקל..
לא קשור. מזרים דם במערכת.והרב ה הרבה שתיה.מצפה לילד
ממליצה מאוד על שיטת אביבה
זו המלצה טובה. גם כושר וגם שיטת אביבה. ובנוסף-ציפי כהןאחרונה

לאחר הפלה ההורמונים בגוף משתנים, אכן הגוף (והנפש) לא מאוזנים. הציפייה לחזור לעצמך מהר הגיונית, אך אינה קורית לרוב. הגוף והנפש זקוקים לזמן שלהם כדי להתאזן.

תני להם.

 

חיבוק גדול.

אוווף הציפייה להריון גומרת אותי. 8חודשים אחרי הריון כימימצפה לילד
שלפניו 2 הפלות..
ואז התחרבש הגוף
ביוץ לפני טבילה
אסטרופם
ואין הריון
בעלי העלה את האפשרות לבצע בדיקת זרע אולי משהו איתו השתבש.
ריבונו של עולם אני מיואשת. זה נראה לי כמו נצח.
אווף אני יודעת שהכל לטובה.
אבל ההמתנה וחוסר בידיעה מתי זה יגיע אוכלת אותי.
ביום יום אני בסדר.אבל יש ימים שאני נופלת שוב לתוך ייאוש ענק.
בא לי לצרוחחחחל.. הבטן שמקובל רצף לא שיבושים הורמונים נראית הריונית.
הילדים שלא מפסיקים לשאול
והץגובות מהסביבה והחוסר טקט..
וניל לכל שנתיים וחצי כבר של נסיונות.
הקטנה שלי בת 5
ואני מתוסכלת.איך ממשיכים הלאה .
מה עוד לבדוק?
אצלי קרישיות לצילום רחם יצא תקין.
האם לבקש בדיקת זרע??
דייי ריבונו של עולם
התעייפתי.
יקירה, מרגישה את הסבל והכאב שבהמתנה. חיבוק גדול לפני הכל!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

פרופיל הורמונלי ב"נהיה תקין.ןעם אסטרופם נצפה ביוץמצפה לילד
לאנשים מסביב אני לא עונה .
רק אומרת שאני לא בהריון. לא מסוגלת להתחיל שיח בלי לבכות..
אבל אחרי הפגישה..אווהוו כמה דמעות נשפכות.
לילדים אני אומרת שנתפלל ונבקש מה שיביא לנו אח או אחות קטנה
מוכר והגיוני... וחיבוק. את לא חייבת להגיד כלום לאף אחד.ציפי כהןאחרונה

הקשיבי לעצמך מבפנים והיי עם מה שטוב לך עכשיו.

ותני לעצמך לבכות. הוציאי את הבכי בפני בעלך או מישהו אחר שטוב לך. אל תשמרי בפנים.

 

השיח שלך עם הילדים הזכיר לי שכשקרה לי מה שקרה אמרתי לילדים שכמו שצמח לא צומח לפעמים גם אם משקים אותו- כך גם התינוק בבטן של אמא לא צמח. ואנחנו מתפללים לה' שיביא לנו תינוק חדש, שיצמח...

 

חיבוק. לא קל.

 

והלוואי ותרגישי טוב יותר.

 

מעדכנתbula

זהו! אני אחרי הכל! 

ברוך ה' מרגישה טוב בגוף וגם בנפש

ומקווה שימשיך להיות טוב!

אשמח בהמשך לפרט יותר על מה שהיה...

תודה לכן שהייתן כאן בשבילי

חיבוק ענק!אמא_מאושרת
בע"ה שימלא מחסורכם במהרה!
חיכיתי לבשורה ממך..ישועת ה' כהרף

חשבתי עליך המון..

שמחה שאת אחרי..

תהי מוכנה לקבל שינויים במצב רוח שלא כ"כ בשליטתך..

בנוסף, ייתכן וקשיים צפים דווקא בהמשך (בתוך המאורע את מאופקת ובשליטה ובהמשך הגוף/הנפש מרשים לעצמם קצת להתלונן..)..

המון חיבוקים!!

מחכה לבשורות טובות בהמשך..

היי יקירה. שמחה שאת אחרי.ציפי כהן
וממשיכה להציע להיות קשובה לנפש- שזקוקה לזמן שלה להתאבל, לחוות ולעבד את האבדן.
עברת אירועים מטלטלים וקשים- הניחי לעצמך לכאוב, לבכות, להיתמך באחרים, להתאבל ולעשות תהליכי פרידה נפשיים משני העוברים מהם נפרדת.
הניחי לעצמך להרגיש, עכשיו לאחר שעברת את הלידה.

מזמינה אותך לכתוב על התהליכים שעברת- בפירוט או בקצרה- ככל שתרצי.

אנחנו כאן לתמוך בכל עת.
חיבוקים גדולים, חמים.
איזה כיף שאתן חושבות עלייbula

ממש מחמם את הלב

אני שמחה שאתן מכינות אותי למה שאני  עלולה לחוות

כרגע אני די בסדר נפשית

קצת מבוהלת מזה שאני בחופש! מצחיק נכון?

אני אחת כזאת שהשגרה ממש קריטית לה.. נותן לי ביטחון

מצד שני אין מאושרת ממני שאני לא צריכה ללכת לעבודה כרגע!

אז אני בעיקר עכשיו עסוקה במחשבות של איך למלא לי את הזמן כך שארגיש שהוא משמעותי

לא שאני חושבת שיהיה לי משעמם לרגע (כל ענייני הבית, מילון סידורים שחיכו לי, כתיבת דוחות סוף שנה...וכל מיני כיופים שאני מפנטזת עליהם)

אבל אני מפחדת מהשעמום של הריק הזה.. ואולי מפחדת שאם ארגיש ריקנות העצבות תחלחל והמחשבות ישגעו אותי

מוכר לכן אולי?

 

חוץ מזה רציתי לשתף על החוויה של המפגש עם החברה בפעם הראשונה

ממש חששתי! לא רציתי לראות אף אחת (אני גרה בקהילה מאוד קטנה ומשפחתית)

לא רציתי שירחמו עליי!

חברה טובה שעברה משהו קצת דומה ייעצה לי לחשוב איך אני רוצה שיתחסו אלי ולכתוב את זה לחברות..שיידעו כי גם להן זה לא קל..

אז בעצתה כתבתי להן..וקיבלתי פידבקים משמחים

כתבתי להן שאני מעדיפה שימשיכו להתנהל לידי כאילו הכל בסדר.. ושאני לא רוצה מבטים מנחמים ולא חיבוקים שמשתתפים בצערי..

וזה היה לי ממש כיף.. נחתתי לשבת.. והרגשתי מעולה אז העזתי ללכת לבית כנסת (נמצא מעבר לכביש..)

ודיברנו כרגיל, וגם קצת סיפרתי, אבל כמו שמספרים על לידה. לא כמו שמספרים על פטירה.

יכול להיות שאני בהדחקה וכו'

כרגע ככה ממש טוב לי. והיה לי ממש כיף כל התשומי שקיבלתי (תשומי נטול רחמים...)

 

יש לי עוד הרבה מה לשפוך.. כרגע לא אלאה אתכם.. תודה שאתן פה!

היי יקרה. סיפרת פה הרבה, זה אכן המקום.ציפי כהן

אני שמחה שהמפגש שלך עם החברה היה טוב, שידעת מה לבקש ושאכן החברה קיבלה זאת כפי שרצית ונתנה לך תחושה נוחה. משמח ומרגש! שימשיך כך בטוב.

הכי משמח אותי לקרוא שאכן הצלחת לשתף ולספר מסיפורך. זה משמעותי.

תמשיכי לספר. בין אם זה סיפור לידה ובין אם זה סיפור פטירה- זה עדיין ספיר שצריך לבוא לעולם (...), להיוולד, ולהתקיים בו. כמה זמן שהוא זקוק. תני לו את אויר העולם לשהות בו, במקומות בהם את מרגישה בטוחה לספר.

אם זה מציף בך משהופנימי לא טוב, או גורם לשאלות מביכות או גורמות לך לחוש לא בנח- שימי לב לכך. לא כל שיתוף לכל אחד/אחת הוא אכן טוב. שתפי את מי שטוב לך לשתף.

אבל טוב לאוורר את הנפש מהסיפור, לתת לו להיות באויר העולם ולא לסגור אותו בקופסא בתוכך.

 

אכן קשה להיות בבית לאחר לידה שקטה.

הריק והחסר מורגשים, ואז גם המקום של האבל תופס את מקום העשייה.

בעיניי זו תקופה שיכולה להיות עבורך זמן לעיבוד פנימי של אבדן שחווית. ברור שאת רוצה ונוטה להיות עסוקה, מטבעך את כזאת (ואני מזדהה... גם אני כזאת), ועם זאת- הצורך של הנפש לא לעבור הלאה הוא משמעותי. כשמאבדים אדם קרוב יש שבעה, שלושים, שנה... כי לנפש לוקח זמן להתאבל.

זה לא קל אבל זה כל כך נצרך. 

לכן כן כדאי לאפשר לעצמך להיות בתוך שלבי אבל ופרידה.

ולאפשר לעצמך לכאוב את האבדן.

זה הזמן שלך להתייחד עם מה שאיבדת ולאפשר לו ללכת.

 

ומה שקורה לפעמים זה שפעמים רבות המנוחה קשה בהתחלה ומתקשים להיפרד מהיומיום העמוס-- ואז מתרגלים אליו ודי מתמכרים אליו... וזו נהיית תקופה משמעותית למרןת הקושי להיות חסרת עבודה מוגדרת.

 

מאחלת לך תקופה משמעותית שממנה תצמחי קדימה.

 

 

 

 

יקרה,מאמינה ובטוחה
אני רק רוצה לשתף אותך בנסיון אישי ולא חס ושלום בשביל להבהיל אלא הפוך, שתהיי מוכנה למצבים אחרים ותדעי להכיל ולחבק את עצמך ולא להיבהל מהשינוי.
אני עברתי 4 אובדנים של הריונות רצופים, כל פעם אחרי גרידה הייתי באופוריה..הרגשתי פיזית תוך יומיים מעולה וגם נפשית הרגשתי שהצלחתי להתאושש מזה מהר, חזרתי לעבודה יום למחרת מתוך רצון לשדר לעולם ולעצמי שהכל בסדר ושאני מתרוממת מזה...
אבל בארבעת ההפלות (!) אחרי חודש היתה ירידה נפשית ככ גדולה שלא בצלחתי לשאת אותה, נבהלתי ממנה ממש,
הרי אני ככ גיבורה?

ואחרי ההפלה הרביעית בעצה של אנשים טובים הלכתי לטיפול...ואז למדתי לחבק את עצמי, להכיל , לכאוב ולא להתכחש לכאב, לבכות לפרוק ולא לנסות לשדר גבורה לעצמי כל הזמן....

הרגשתי שהטיפול רומם אותי...נתן לי חיים חדשים.

אז תני לעצמך את הזמן לבכות, לפרוק ואל תיבהלי אם פתאום תקומי ליום פחות מוצלח מבחינה נפשית..תכילי את עצמך, תספרי, תתפנקי(ממש ככה..תני לאחרים לעשות דברים בשבילך קצת) ובעז"ה תקומי מזה מחוזקת מרוממת ותזכי לבשר בשו"ט בקרוב ממש.


רק מציינת שמי ששלח אותי לטיפול היה דווקא רופא מומחה להפלות שאמר שבאמריקהאחרי אובדן ישר שולחים לטיפול..
בהצלחה יקרה!חיבוק!
שמחה שהעלת את זה..ישועת ה' כהרף

אני שמחה שהעלת את זה..

ניסיתי לרמוז בעדינות על ירידה במצב רוח לא נשלט..

וצריך ממש להיות מוכנים לכך..

לא הכינו אותי לכך וזה היה לי ממש חסר..

אני חושבת שכשאשה עוברת הפלה חשוב שהרופא יידע אותה במצבי הרוח המשתנים.. זה נתון חשוב ממש לדעת..

כשעברתי הפלה ניסיתי להמשיך רגיל והגעתי למחרת לעבודה.. חייכתי.. שידרתי שהכל בסדר.. 

אבל הבנות בעבודה לא נתנו לי.. וכשאמרתי "לא נורא/ יכול לקרות לכולן/ קורה להרבה/ בטח היה פגוע וטוב שנפל" וכל שאר התירוצים.. הן לא נתנו.. אמרו שזה לא נכון..שחיכיתי הרבה להריון.. שזה ממש מאכזב.. שחשוב להשתהות.. וכדומה..

הן נתנו קול לקולות שהחבאתי.. 

בנוסף,משפחתי הכריחה אותי לקחת שבוע מחלה בכדי להתאושש למרות שלא רציתי.. אחותי ובעלי ממש רבו איתי על זה..

וזה היה כל כך נכון בדיעבד..

השתהתי.. נתתי קול לכאב..

זה ממש מאכזב.. האבדן גדול.. הכאב גדול.. הציפייה גדולה...

מקווה שעזרתי במעט..

בהצלחה.. 

יקירה, אהבתי את הביטוי שנתת- "נתנו קול לקולות שהחבאתי"ציפי כהן

זה ביטוי יפה.

 

ואני מסכימה, מאוד חשוב לתת לעצמינו מקום וזמן להתאבל.

 

ועם זאת לזכור שלכל אחת הזמן שלה, הנפש שלה, חוויות החיים הקודמות שלה, התמיכה שלה, האישיות שלה ועוד- ולכל אחת סגנון ההתמודדות שלה.

הדבר המשותף לכולנו כבני אדם הוא הצורך כן לאפשר לעצמינו לעבור תהליכי פרידה ואבל, ולא להדחיק את הכאבים הנפשיים הנובעים מצער אובדן/אובדנים.

השאר- מנסיוני האישי ונסיון של ליווי נשים רבות- כבר תלוי בכל אחת ובתפיסת העולם שלה, האישיות שלה ועוד גורמים רבים נוספים.

 

על כן, אני שבה ומחזקת את דברייך- חשוב לאפשר זמן ומקום לאבל ולעיבוד האובדן.

ואם יש צורך בכך- אף לפנות לטיפול על מנת להיעזר במישהו/י מקצועי/ת.

ולפעמים תהליכי האבל עוברים בצורה שאנחנו לא צופים אותם.

 

תודה לך ול-

@מאמינה ובטוחה

שהעליתן את הנושא החשוב אל פני השטח, ונתתן קולות למגוון הקולות הקיימים.

 

חיבוקים!

 

ציפי

יש לי שאלה אלייעדן פנחסי
אמרת שעברת 4 הפלות ברצף..
את בחורה מלאה?
אנע גם אחרי הפלה, אני מלאה והרופא אמר לי שזה בגלל זה.
הגיןני?
היי עדן, ברוכה הבאה. לשאלתך- אין ממצאים לקשר בין הדברים.ציפי כהןאחרונה

גם נשים רזות מאוד עוברות הפלות, וגם נשים מלאות.

 

יכול להיות שאולי הרופא התכוון לשחלות פוליציסטיות? אחד מהתסמינים לשחלות פוליציסטיות הינו השמה. ישנו גם שיעור יתר, פצעונים ועוד מספר תסמינים. האם הרופא דיבר על כך?

בכל מקרה, בין אם דיבר על כך ובין אם לא- שחלות פוליציסטיות אינן גורמות להפלות.

 

אני מצטערת בשבילך על ההפלה שעברת, חיבוק גדול.

לא תמיד מוצאים סיבה להפלה, למרות שמציאת סיבה מרגיעה משהו בנפש. קשה להיות ללא ידיעה מה גרם לכך.

 

חיבוק.

חיבוק יקרהתחיה דולה

משמח שיש סביבך חברות מבינות. זה כל כך משמעותי שכתבת להן איך את רוצה שיתייחסו אליך. 
תזכרי שמותר כל יום להרגיש אחרת ומותר לתת עדכון לחברות שהיום צריך יחס אחר. 
 

אני מהשרשור שהיה לפני כמה שבועות כאן על 4 הפלות רצופות..מאמינה ובטוחה
הייתי אז מאנונימי..
אז הבוקר..
פס חלשלוש שמבשר על התחלה..
בעצת רופא מומחה לא מנענו כי אין טעם וחבל על הזמן לכאורה...
מה עושים ? איך מתמלאים בתקווה ומסלקים חרדה?
מרז שגיליתי הריון אני סביבון בבית..איזה לחץ אלוקים.
תן לי הפעם לסיים אותו בידיים מלאות ושמחות ובריאות!

טיפים להרפיה יתקבלו בברכה..
הרופא אמר לי שכשאכנס להריון אקפיד על פעילות גופנית ועל הרפיה ...
כמובן שבעצתו אקח גם הורמונים ומשו נגד קרישיות יתר(למרות שלא ניכרת בעיה)


בעז"ה יהיה בסדר נכון??
שלום לך יקרה. אני שמחה מאוד לשמוע את הבשורה המשמחת-ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תוגה לך ציפי על התגובה המושקעת, המשתתפת והמעודדת😘מאמינה ובטוחה
אני ממש אשתדל ליישם את ההמלצות והרעיונות ומקווה בעז"ה שאצליח לעבור את התקופה בשפיות...אני ממש מודה לך!
תבורכי בכל!
בשמחה. כתבי לנו ונהיה שותפות בתהליכים שלך. חיבוק!ציפי כהן
וואי אחותי איזה התרגשות!!!אמא_מאושרת

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

הי, גם אני במצב דומה ב"ה!אנונימי (2)
שיהיה לשתינו הריון קל עם ילד בריא בעז"ה.
אמן. מצטרפת לאיחולים שלך לעצמך!ציפי כהן
אמן ואמן!מאמינה ובטוחה
המתפלל על חברו נענה תחילה.
נכוון אחת על השניה
מעדכנת שגם אני מצטרפת אנונימי (3)
בע"ה שכל הדאגות יהיו לשואה לכולנו נזכה לסחוב עוד כמה חודשים עגלות מלאות בכל טוב!
בהצלחה, אמן!ציפי כהן


אמן ואמן לכולן פה בעז"ה רק בשורות טובות ובקרוב!!מאמינה ובטוחה
בשעה טובה לכל המעדכנות בשרשור הזהתחיה דולה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

ברור שיהיה בסדר!סטודנטית עסוקה
אני אחרי 2 הפלות ברצף, הראשונה הסתיימה בלידה שקטה, השניה הפלה טבעית, עדיין מאמינה, מקווה ומצפה שהכל יהיה בסדר!
אמן. אמן ואמן. איתך!ציפי כהןאחרונה
נפתחה קבוצת תמיכה לנשים שעברו לידה שקטה באזור הגלילתחיה דולה

המקימה היא דולה, ליאת בן אדיבה קופרברג
אפשר לשלוח הודעות למספר שלה 0507257090

 

כמה שאלות 'טכניות'bula

הי..

 

כנראה שיקבעו לי תור להפסקת ההריון ביום שלישי או רביעי, אהיה אז בשבוע22.5 בערך..

מאיזה שבוע מקבלים חופשת לידה? מסוף שבוע 22 או מתחילת שבוע 22?

 

ושאלה נוספת

יש למישהי המלצה על בית חולים העמק בתחום הזה? זה פשוט הכי קרוב לי, ואני צריכה להחליט די מהר..

 

מזל שיש פרטים טכניים להתעסק בהם.

תתפללו עליי

תודה לכן!

ועוד שאלהbula
כמה זמן אח"כ יד דימום? אני רוצה להתכונן נפשית ולהכין גם את בעלי...
עונה על מה שיודעת..יין עתיק
לפי מה שהבנתי-חופשת לידה מקבלים מהיום שנכנסת לשבוע 22. הויי אומר-שתקבלי כנראה.
לגבי הדימום-אני הבנתי שזה כמו לידה רגילה. לי היה שבועיים וחצי (המשיך עם כתמים וכאלה-אבל הם היו בכמות שהצלחתי לטבול..)
טייפ ממני-תשבו עם הרב שמלווה אתכם. תסבירו לו על הסיטואציה הלא פשוטה הזאת, ותקבלו ממנו הדרכה הלכתית לגבי מתי נאסרים ואיך נטהרים. אנחנו קיבלנו המון הקלות בגלל זה. גם ככה זה סיטואציה בכלל בכלל לא פשוטה
מצאתי באינטרנט..ישועת ה' כהרף

אולי יעזור.. כתוב משבוע 22..

זכויות עובדת אחרי לידה שקטה

בכל אופן, איני מגיבה לשרשורים שלך מפאת הזדהותי העמוקה..

אבדן קשה..

מניסיון של חברות הזמן עושה את שלו ומטשטש מעט את העצמה..

מתפללת עבורך שתכנסי להריון תקין ומהר..

בהצלחה.

וואו יקרה כמה קושיאמא של שבת
מתפללת עליך שיעבור כמה שאפשר בקלות.
יש סביבך תמיכה?? אל תעברי את זה לבד.
בשורות טובות ורפואה שלמה
אם תרצי לפרוק אני כאן
אכן משבוע 22. מתחילתו. ורוצים להקדים ל-20.ציפי כהן
עובדים על כך...
מה שלומך?אמא של שבתאחרונה
מחזור אחרי הפלה טבעית...?ישועת ה' כהרף

שאלה לבנות שעברו הפלה טבעית..

מנסה להבין את האי סדר..

הייתה לי הפלה טבעית שבסופה הטכנאית ראתה שהרחם נקי ושיהיה ביוץ עוד כמה ימים (לכאורה)..

אחרי שבוע וחצי קיבלתי מחזור שזה אומר לפי החישוב שלא היה ביוץ (?!?)..

ראשית, המחזור ממש חזק.. וגם לא נגמר.. (מתחילה יום עשירי..).

מישהי מכירה? היה לה? צריכה ללכת לבדיקה (ממש מעדיפה שלא..)?

איך ייתכן שיש מחזור ללא ביוץ?

לא מבינה..

תודה

מחזור ללא ביוץרחלי.ד

היה לי בדיוק ככה.. מחזור ללא ביוץ (בבדיקה אצל רופא נתן לי שבוע לביוץ ואחרי שבוע וחצי קיבלתי). אמנם לא ככ ארוך. אבל זה בהחלט קיים. משיחות עם הרבה רופאים אמרו לי שהביוץ פשוט יכול לדלג פעם אחת אבל עדיין הרירית גודלת ולכן מפרקת. יכול להיות שהמחזור שלך היה ארוך יותר כי הרירית יותר עבה. אני דאגנית מטבעי אז הייתי הולכת לאולטרסאונד אבל יכול להיות שזה תקין לגמרי.. בהצלחה רבה רבה!

אכן יכול להיות. וככלל, השינויים ההורמונלייםציפי כהן
אחרי הפלה הינם רבים. הגוף אינו מתנהג כפי שהתנהג קודם. כל אישה וגופה, אך פעמים רבות ישנם דימומים שונים, בעוצמות משתנות ובתדירות משתנה.
הגוף צריך זמן כדי לחזור לאיזון.
אם את מודאגת מכמות הדימום- פני לאולטראסאונד לבדוק שהכל נקי.

תרגישי טוב
גם לי אחרי הפלה היה מחזור ארוך נורא נוראאנונימית מיואשתאחרונה
והרופאה אמרה שסה תקין.. לוקח 3 חודשים לגוף לחזור לעצמו.. תני לך זמן לנוח
עם הפנים קדימההעץ הנדיב
שלום לכולם!
לפני קצת פחות משנה עברתי לידה שקטה בחודש תשיעי.
היום ב"ה לקראת לידה צפויה וכבר מתחילים לחשוב על שמות.
אשמח לרעיונות לשם לבן , שם שיהיה אופטימי, הודיה והערכה על הלא ברור מאליו, אבל גם יזכיר את החוויה הקשה שעברנו והתינוקת שאיבדנו..
תודה
טוביהישועת ה' כהרף

זה השם היהודי שנתנה אמו יוכבד..

משה קראה לו בתיה בת פרעה..

לאחר שהיה לנו נס בלידה התחברנו מאוד לשם ששומר על המשמעות שלו כשקוראים אותו במלעיל וגם במלרע..

שם שכולו טוב בO וטוב בU..

כל הטוביה שאני מכירה ילדים עדינים ומאלפים..

בהצלחה

ידידיה נדביה איתיאלאנונימי (2)
דורון. שי. שם שמבטא מתנה ותודה.ציפי כהן
לאיזה סגנון אתם מתחברים? זה צריך להגיע עמוק מבפנים.

ובנוגע לשיתוף הסיפור שלך- תודה לך. זה נותן תקוה לנשים שעוברות משבר עכשיו. אפשר להרות מחדש ולקבל מתנות גדולות.
אני שמחה בשבילך על המתנה, מקוה ומאחלת לידה בריאה מתוך שלווה ושמחה. וכמה שפחות מתח נפשי... (מניחה שבוודאי קיים אם האבדן היה בחודש תשיעי😟)

שתפי אותנו בבשורות טובות בקרוב🌸
מתניה? נריה? מנחם?נועה נועה
עקיבא מנחם/נחמן...אתבשגאחרונה
שואלת בשביל חברהממצולות
יש לה ילד אחד שאחריו מנעה תקופה עם נובה רינג,
ואחרי שהפסיקה למנוע הפילה 3 פעמים.
האם קרה כך לעוד מישהי? וכן יש איזה בדיקות שמומלץ לה לעבור?
היא מאד מבולבלת...
תודה לעונות.
אחרי 3 הפלות ההנחיה היא להתחיל בירור קרישיותתחיה דולה


איך בדיוק עושים זאת?ממצולות
כי שהיא שאלה את הרופא שלה הוא אמר שהכל בסדר ולא הפנה אותה לשום בדיקה
אויש נו תסכול שרופאים עוד מגיבים ככה תחיה דולה

אני חושבת שהכתובת היא רופא פוריות בשביל לעשות את כל הבירורים. 
 

אפשר רופא פוריות ואפשר רופא נשים שמתעסק בהפלות חוזרותציפי כהן

או מדויק יותר: רופא להריון בסיכון.

 

זה מצחיק ללכת לרופא תחת שם כזה, כשאת רק רוצה להיות בהריון... אבל רופא זה גם מבין מה מוביל להריון בסיכון ולכן יידע להפנות אותה לבדיקות הנחוצות לבירור.

 

שלוש הפלות הן עילה לבדיקת קרישיות בדם, כי ההנחה היא שהפלה עלולה לנבוע מקרישים בעורקים שמובילים אל השילייה, או למקומות אחרים בגוף- ובכך מונעים היווצרות תקינה של ההריון. זה הסבר בגדול ממש.

לכן לאחר שלוש הפלות הרופאים מפנים לבדוק מגוון פקטורים בדם שעלולים להיות קשורים לקרישת דם או לקרישיות.

באם מתגלה אכן קרישיות יתר בדם- לקראת הריון יינתנו הנחיות לדילול הדם (בעזרת תרופות מדללות דם כגון קלקסן, אספירין), ותרופות אלה עוזרות להתפתחות הריון תקין ללא קרישי דם.

 

 

אני ככהאנונימי (2)
מנעתי בנובהרינג אחרי כמה ילדים (שבאו טבעי ולא מנעתי לפניהם או ביניהם). הפסקתי נובהרינג ואז היו לי 2 הפלות.
נשלחתי נראה לי למעקב זקיקים (לא בטוחה. אבל אולטרא סאונד בטוח) וראו שיש לי שחלה פוליציסטית. הרופא אמר שלא בטוח שתמיד היתה לי. קיבלתי נראה לי איקקלומין. לא בטוחה.
אחרי כמה זמן נכנסתי להריון וילדתי בה.
קרישיות קרישיות קרישיותאמא_מאושרת
ושתתעקש!!!
ואם הרופא לא מוכן שתעבוד רופא. ועוד אחד. ועוד!
ובע"ה בשורות טובות והריון בריא בידיים מלאות!
לגבי בדיקת קרשיותגלוטנית לשעבר
יכולה להיות הפלה מחוסר קרשיות?
בד"כ זה ענייני קרישיות יתרתחיה דולה


לא שמעתי על משהו כזהאמא_מאושרת

בדר"כ זה ההפך

חוסר קרישיות מסוכן כי עלול לגרום ח"ו לדימומים פנימיים, אבל עד כמה שאני יודעת זה לא קשור להריון..

מה שכן זה לשים לב שזה משהו שיכול להגיע ככה פתאום. אצלי הכל היה בסדר, וב"ה שלושה הריונות בריאים ולידות רגילות שגרמו לרופאים להתעקש שהכל בסדר גם אחרי שתי הפלות רצופות שעברתי עכשיו. ורק בגלל שהתעקשתי ממש והחלפתי רופאים הגעתי לרופא שהסכים לעשות לי בדיקת קרישיות.

ב"ה, נראה שניצלתי מהפלה נוספת..

לי יש חוסר קרישיותגלוטנית לשעבראחרונה
ולפי מה שהבנתי יהיה בעייתי לקחת אפידורל בגלל זה
חשבתי אולי זה גם קשור להפלה שעברתי
אולי למישהי יש את הספר כחלום יעוף?..bula


יש לי. וגם חומרים נוספים בנושא לידה שקטה.ציפי כהןאחרונה
אני גרה באזור בנימין.
מניחה שזה מעט רחוק עבורך...

מישהו מגיע לכיוון שלך מאזור ירושלים?

חיבוק.
סליחה מאנונימי פשוט מכירים אותי , אשמח לעזרה.אנונימי (פותח)
אני בת 26
נשואה ויש לי 2 ילדים

הפסקתי גלולות (פמינט) לפני 5 חודשים ,
קיבלתי מחזורים 3 פעמים , והרביעי לא הגיע בגלל הריון משמח בדיקת דם חיובית
לאחר שבוע מהבשורה התחילו כאבים בלתי נסבלים
ויום לפני ערב חג פסח דיממתי ממש , מה שבישר להפלה ..

במוצאי החג נסעתי לבי"ח ואכן הייתה הפלה

ב29.3 קיבלתי שוב מחזור ,
זיהיתי ביוץ לפי סימנים טבעיים , צוואר רחם הפרשות (אני עוקבת אחרי זה מאז הפסקת הכדורים)

וקיוויתי להריון , היו לי בחילות כאבים בחזה..

ואתמול .. דם שוב !!!
אציין שלפני מחזור אפעם לא היה לי כאב בחזה תמיד כאב בטן לא נעימים בכלל

אז הכל נראה לי מוזר
עדיין יש לי בחילות , וכאבים בחזה מאד מאד לא נעימים
כאב בטן לא היה בכלל !!

לא יודעת מה לחשוב :/
בשתי ההריונות הקודמים שלי נכנסתי יחסית ישר להריון
בראשון הפסקתי כדורים קיבלתי מחזור ונקלטתי ישר
בשני הפסקתי הנקה וכדורים ואז לקח 3 חודשים שהייתי אחרי מחזור ראשון ובדיקות שליליות גם של דם וגם ביתיות
ואז אחרי 3 חודשים בדיקה חיובית.

מה אתן אומרות בנות ?
אני יודעת שאחרי הפלה נשים יותר פוריות
זיהיתי הכל לפי הספר , אפילו ההפרשות החודש הזה היו הרבה יות מהחודשים הקודמים
אני יודעת שהכל מאת ה' ללא ספק !!!
אבל לא יודעת מה לחשוב כבר ..

אודה לעזרה מכן יקירות
תודה לכל העונות
אין תשובה חד משמעית..ישועת ה' כהרף

הגוף משתנה כל הזמן..

גם מסביב להריונות והפלות וגם עם הגיל..

לפעמים גם התופעות לפני ווסת משתנות..

וגם חשוב לציין שלא כל פעם שנמצאים ביחד בביוץ נכנסים להריון.. חשוב לזכור את זה..

אם עוצמת הדימום לא גדולה ייתכן גם דימום השתרשות.. ואז בדיקת הריון אמורה לצאת חיובית..

חשוב לשמור על רוגע, אופטימיות, שמחה..

ולהשתדל לקחת דברים בקלות עד כמה שניתן..

בהצלחה.

כל השינויים ההורמונליים משפיעים על הגוףנועה נועה
תודה רבה על המענהאנונימי (פותח)
נכון להרגע זה דימום של ממש .. ממלא פדים.

כנראה שזה לא הריון
אבל זה רצון הבורא תודה לאל ..

בנוגע לשינויים , לא ידעתי שבמהלך החיים זה משתנה .. הייתי רגילה לדבר מסויים כל חיי ופתאום משהו אחר .
טוב נתרגל גם לזה.

תודה רבה לך על המענה המפורט !!
אני מצטערת לשמוע על ההפלה שהיתה, עול האכזבה של היום.ציפי כהן

אכן, כפי שכתבו לך למעלה- הגוף עובר שינויים. גם בין הריון להריון וגם לאחר הפלות.

ההורמונים אינם פועלים אותו הדבר תמיד, וכנראה גם לא לגמרי לפי הספר.

 

המתיני, אני מקוה ומאחלת שלא תצטרכי זמן רב.

 

חיבוק.

 

***ומבקשת סליחה- בטעות מחקתי מהשירשור את תגובתה המקסימה של נועה נועה זה היה ממש בטעות. 

 

תודה רבה על המענה יקירהאנונימי (פותח)
שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות לכולן אמן
נבדקת אצל רופא?אמא_מאושרתאחרונה
לוודא שכל החומר ההריוני יצא אחרי ההפלה?
לי המשיכו בחילות ובסוף גיליתי שנשאר חומר הריוני. שווה לבדוק..
הי..bula
אני בחודש רביעי בהריון תאומים שהפך להיות הריון יחיד..
ברוך השם שמחה על מה שיש
אבל מלאה בפחדים מה יהיה הלאה
אשמח לעצות תובנות עידודים.. מה שיש...
האולטרה סאונד האחרון היה לפני חודש
הקרוב יהיה ביום שישי
מקווה לחזור לשתף בבשורות טובות!
אכתוב לך פרקטית כי אין באפשרותי להאריך כרגע-אנונימי (2)
להיות כמה שיותר עסוקה,

לעבור כל יום בנפרד. לא לחשוב רחוק מידי...

בהצלחה, בנחת ושמחה, בידיים מלאות!
שלום לך. מדברייך אני מבינה שעברת חוויה לא קלה.ציפי כהן

אני מצטערת כל כך על התאום. כמה כואב.

בהריון שנותר אני מניחה שהרגשות מעורבים ומעורבבים: ישנו האבל על העובר שאבד לך, וישנה השמחה על העובר שעדיין קיים, והרצון לגונן עליו ולשמור אותו מכל משמר.

בהרין שכזה, כמו בהריון לאחר אובדן, יש צורך "להחזיק מעמד" ו"להישאר שפויים כמה שניתן". קשה כל כך להחזיק כי כל יום יכול להתמלא פתאום בחרדה, כי ישנה החווייה הקודמת של האובדן שעלולה להציף בזכרונות, רגשות, תחושות גוף וחרדות שלעיתים אי אפשר לשלוט בהם.

 

העצה המשמעותית ביותר שאוכל לתת לך היא לעבור כל יום בנפרד, להתמקד במה שיש ובאהבה שיש לך לעובר שלך, ולדמיין חיובי. היי עם מה שקורה לך היום. כל יום בנפרד.

אם יש לך איך להעסיק את עצמך- עדיף לעשות זאת, כדי לא לחשוב כל היום על האובדן ועל הפחדים מהעתיד.

 

אם את מרגישה שאת נכנסת לסטרס-

טכניקה משמעותית היא התמקדות בנשימה. התבונני בנשימה שלך. שימי לב האם היא שטוחה, עמוקה, מהירה, איטית, שלווה, לחוצה...? נסי לראות עד להיכן היא נכנסת. מה העומק שלה. עד לאן את יכולה להעכניס נשימה, ומה אורכה. היי עם הנשימה לרגעים הללו.

כאשר את מתמקדת בנשימה- היא נרגעת כמעט מיידית. שימי לב לכך ותני לעצמך זמן איכות עם הנשימה שלך. זה עוזר להרגעת הדופק, ובכך גם משפיע על רגיעה רגשית.

 

דבר נוסף- אל תלכי לבד לאולטראסאונד, תמיד לכי עם מישהו שיתן לך יד (בעל/אמא/אחות/חברה, לא משנה), וזכרי לנשום.

 

אני מקוה ומאחלת כל כך שיהיה בידיים מלאות ובבריאות גדולה.

חזרי לשתף אותנו?

 

ליל מנוחה,

 

ציפי 

חוזרת לעדכןbula
היום היה או'ס וברוך השם הכל בסדר! כבר היו לי תסריטים הכי גרועים שיש! הודו לה'!
יששששש איזה משמח. מחזיקה לך אצבעות. שימשיך תקין עגול ומשעמךמצפה לילד
חיבוק גדול
נהדר ומשמח!!! איזה כיף שחזרת לעדכן! שימשיך תקין ובלב שמחציפי כהן


מחר יש לי סקירת מערכות.. אמאלהbula
הלוואי שהכל יהיה בסדר...
וואי. כמה מתח... בהצלחה גדולה גדולה!!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

עצוב עצובbula
מסתבר שלא סתם הייתי עם תחושות לא טובות
גילו לעובר מומים קשים.. היינו גם בסקירה וגם אצל מומחית בבית חולים היום..
כרגע מחכים לתשובה ממכון פועה ומהרב כדי להחליט מה עושים הלאה.
קצת כואב לי שלא עשיתי בדיקות מוקדמות, אני כבר בשבוע 21..
הכל מאת ה' והכל באמת הוא טוב גמור..
מקווה שנעבור את הכל עם כוחות😔
אוי ליבי איתך יקרה😙מאמינה ובטוחה
תהיי חזקה.. חיבוק גדולמצפה בקרוב
אוי!!!! כמה נורא!!! אני כל כך מצטערת לשמוע!!!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

בעלי היה איתיbula
הרופאים היו ממש בסדר
אשמח לקבל כמה שיותר מידע על הפלה בשלב כזה
תתפללו עליי.. בזכות רבי שמעון..
אוףףף כמה כאב😢חמניה
אין מילים.. שולחת חיבוק וכוחות

בפן הפרקטי, מציעה לברר מה יהיה לך פחות קשה לידה או גרידה, יש בתי חולים שעושים עד שבוע 23

לי מאוד עזר שבעלי קנה לי ספרים חדשים לקרוא ולקח את הילדים כל בוקר לגן
חברות בישלו לי וזה היה הצלה ממש
תראי מה טוב לך❤
מה זה לידה ומה זה גרידהbula
לא מבינה בזה בכלל..
לידה זו לידה ממשחמניה
נקראת לידה שקטה מפני שאין בכי תינוק.. בד"כ נותנים אפידורל ומיילדים בחדר לידה

וגרידה זה הליך כירורגי המתבצע בחדר ניתוח, בו מרדימים את האישה ומרוקנים את רחם וקמים אח"כ כשכבר אין הריון

יש נשים שמלוות לידות שקטות דולות שהוכשרו עבור זה

ממליצה גם להכין את הצוות כדי שיוכלו להיות רגישים ויסדרו לך שלא תהיי במחלקת יולדות למשל.
התחברתי במיוחד בשבילך.יין עתיק
אני גם עברתי לידה שקטה, עקב מום קשה שהיה לעובר. אמנם זה היה בשבוע יותר מתקדם, אבל גם בשלב שלך זה לא פשוט בכלל!!
החזרת אותי לגמרי אחורה. שולחת לך חיבוק גדול להתמודד עכשיו ואחר כך. כוחות לבחור לקום כל בוקר ולשמוח בטוב שהקב"ה נותן לנו. לזכור שכל מה שהוא עושה מלמעלה הכי מדוייק שיכול להיות עבורנו.
אנחנו עברנו את התהליך של התייעצוות עם מכון פועה, וועדה להפסקת הריון ואז הלידה. אז אם יש לך שאלות-אני פה בשבילך. מוזמנת לשאול הכל!
ושוב חיבוק חזק.
תודה לך!bula

ולכולן!

האמת שמידע יכול להרגיע אותי, לדעת לקראת מה אני הולכת

וגם לגבי ההתמודדות

ואיך לספר ולמי, ומה לעשות עד אז...

אם יש מישהי שמתאים לה גם בטלפון אז אני אשמח

וכמה אירוניbula

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

שלום לך יקרה. מחבקת אותך.ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך י"ט באייר תשע"ח 01:09

א. את מוזמנת להתקשר אלי אם רצונך בכך, עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה וכן ליויתי נשים רבות בתהליך. אם תרצי לשוחח אני כאן. פני אלי באישי.

 

ב. לידה שקטה- כשמה כן היא. לידה. והיא שקטה מכיוון שלצערי לא שומעים את בכי התינוק בסופה. כמה מורכב וכואב.

הלידה מתבצעת בבית חולים, בדרך כלל משבוע 24 זה מתבצע במחלקת יולדות. מתחת לשבוע זה- עושים אותה במחלקת נשים (לא תמיד ולא בכל בתי החולים, אבל עדיף שכך- כי במחלקת יולדות שומעים אתהתינוקות הבוכים בסיום הלידות אחרות, וזה מאוד מכאיב).

 

אם התינוק עודנו בחיים והרופאים חוששים שהוא ייצא חי הם נאלצים לבצע הפסקת הריון (משבוע 23 בדרך כלל, או על גבול שבוע 24. כי זה הגבול ממנו העובר נחשב "בר חיים", ואם הוא ייצא בחיים יש להילחם על חייו. במקרים בהם יש חשש גדול שהעובר ייצא פגוע ולא רוצים שיהיה הסבל הנורא לו ולהוריו- להיות חייבים להחיות אותו ולהשאירו בחיים- בדרך כלל בוחרים בהפסקת הריון על מנת להיות בטוחים.)

 

הפסקת הריון הינה החדרת חומר לליבו של העובר על מנת להפסיק את הדופק שלו. זהו הליך קשה ביותר, מאוד לא קל (במיוחד רגשית) כי מזריקים לו זריקה דרך הבטן של האם. ההליך מלווה בבדיקת אולטראסאונד על מנת לבדוק האם זה באמת הצליח.

ההליך רגיש מאוד, ראוי ורצוי שיהיה מישהו קרוב ותומך על יד האישה, שייתן לה יד, ירגיע ויחבק. התמיכה שתהיה איתך היא מאוד משמעותית, בזמנים שכאלה חשוב לגייס את האנשים שיהיה לך הכי נח והכי טוב שיהיו איתך, בלי לחשב חשבונות כלכליים או חשבונות של מי עלול להיפגע. לחשוב על עצמך ועל צרכייך בתוך ההליך המאוד אמוד מורכב הזה.

 

בנוסף, הייתי מציעה לבקש מהרופאים להרדים או לפחות לטשטש את האישה במהלך הזריקה (אבל זה כבר לא משהו שאני יודעת אם עושים בבתי חולים). 

 

אם לא מבצעים הפסקת הריון (ועדיף להימנע ככל שניתן)- יוצרים לידה בעזרת זירוז. 

הזירוז יכול להיות בעזרת הכנסת למינריות- מעין מקלות היוצרים הרחבה של צוואר הרחם ומכינים ללידה.

הוא יכול להיות בעזרת בלון המוכנס לצוואר הרחם, ומנופח שם, וכך יוצר הרחבה של הפתח ומכין ליציאת התינוק.

יכול להיות שישנן עוד דרכים מקדימות להכנה לכך.

 

לאחר שצואר הרחם הורחב והוכן לפתיחה- נותנים פיטוצין או סוג זירוז אחר, בליווי אפידורל על מנת למנוע כאבים.

ניתן לבחור האם ללדת באופן טבעי ללא אפידורל, או עם הפירודל. כל אחת ובחירותיה.

 

לבסוף כאשר הצירים יוצרים הכנה מספקת- מתרחשת הלידה. התינוק יוצא החוצה, לעיתים האם צריכה לדחוף אותו החוצה.

יש צורך לבדוק שהכל יצא- כולל השילייה. פעמים רבות ישנן שאריות שילייה בתוך הרחם ועלולים לעשות גם גרידה על מנת להוציא את השאריות.

 

כל התהליך מלווה בכאבי לב ונפש, כמו גם כאבים גופניים. 

נשים שונות מתמודדות באופן שונה עם כאבים אלו.

ישנן נשים החשות שהן צריכות להרגיש את כאבי הלידה- הפיזיים- על מנת להרגיש את כאבי הנפש ואת הפרידה הכואבת. 

ישנן נשים המעדיפות לא לחוש את כאבי הלידה החזקים, ולאפשר לעצמן מנוחת הגוף בתוך כאבי הלב והנפש.

 

מה שבטוח- כאבי הנפש קשים וכואבים.

המלצותיי: 

- ממש כפי שכתבת- לקבל מידע כמה שניתן על התהליך שאת עומדת לעבור. לשאול כל דבר, לבקש מהרופאים והאחיות שיכינו אותך לפני כל הליך, שיסבירו ויהיו רגישים. מגיע לך.

- לקבץ סביבך את התמיכה שאת זקוקה לה. סביבה בה תרגישי שאת יכולה להיתמך, להישען ולקבל תמיכה. ישנן דולות שתומכות בנשים שעוברות לידה שקטה, זה יכול להיות לעזרה גדולה כי דולה אינה מעורבת רגשית והיא דמות חיצונית שיכולה לתת תמיכה רגשית וגופנית, מממקום מקצועי.

- לאפשר לעצמך תהליך פרידה. לבכות אם את רוצה, לכתוב לו מכתב, לשיר לו שירים, לאפשר לעצמך לומר לו שלום. פרידה הינה משמעותית. אפשר גם ליצור מזכרות ולצלם, או להימנע מכך- כל אחת ומה שליבה אומר לה שיעשה לה טוב.

 

אני מציעה להתקשר למכון פוע"ה ולהתייעץ איתם בכל הנוגע להיתרים הלכתיים, אם יש צורך בכך.

 

חיבוקים.

אני כאן אם את רוצה ומעוניינת.

 

 

 

 

רק לגבי תחושות אשמה-ציפי כהןאחרונה

אינך אשמה בדבר. 

אינך אשמה בדבר.

אינך אשמה בדבר.

 

יש נטייה להאשים את עצמינו או לחשוב שאילו היינו עושים כך או אחרת- זה היה משנה.

אך אין זה משנה. באמת. לא היית יכולה להשפיע על כך.

אינך אשמה, בסדר?

 

ואם רצונך בגירדה- בבי"ח אסף הרופא מבצעים גרידה עד שבוע 23 נדמה לי, כדאי לברר. גרידה זה פשוט יותר.

וזה בהרדמה מלאה.

 

מחבקת שוב.

פורום קשה.. שאלה טכניתאנונימי (פותח)
אני עכשיו חווה הפלה טבעית, שבוע 8 בערך, אבל אולי הוא יותר קטן.. האם יכול להיות שהשק נפל כבר בלי שראיתי או שאם לא שמתי לב כנראה שהוא עוד בדרך?
תודה רבה, בשורות טובות לכולכן ♥ ♥
רק אוסיף-אנונימי (פותח)
הדימום התחיל לפני יומיים ומתחזק עם הזמן, נחלש מדי פעם.. אתמול בלילה היה לי ממש צירים..
לא תמיד רואים ממש..ישועת ה' כהרף

יש לי חברות שראו ממש..

אצלי היו רק קרישי דם בכל מיני גדלים..

נראה לי שחלק גדול נפל לתוך השירותים ולא הספקתי לראות מה זה..

מאחלת שיעבור בקלות וממש מהר..

ופעם הבאה בעז"ה בידיים מלאות..

בשורות טובות!

מנסיוני*אורחת

עברתי כמה הפלות בשבוע 7+, לא ראיתי את השק, אבל יש להודות שגם לא חיפשתי.

שיהיה בשורות טובות בעז"ה

נמנעת מחפש, די לא רוצה לראות את זה..אנונימי (פותח)
אין עניין מבחינה הלכתית לדעת מתי הוא נפל בדיוק בשביל לדעת ממתי אסורים לשבועיים, בהנחה שהעובר עבר 40 יום?
תודה רבה!
אכן, קשה. וכואב. לעיתים לא רואים שק בשבוע כה מוקדם. חיבוק!!ציפי כהן


שאלה נוספת- דימום לאחר הפלה טבעיתאנונימי (פותח)אחרונה
בסוף יצא השק ביום חמישי, הדימום מאז כבר די נחלש, וגם בא"ס הרחם נראתה נקיה לגמרי ב"ה.. עכשיו יש דימום חלש, אבל הוא קיים... יכול להיגמר ממש בקרוב או שזה עלול להימשך ככה מלא זמן? אם יש טיפים איך לעזור לזה להיגמר- אשמח 🤗 חוץ מלימונים, זה גם ככה אני עושה.. תודה ובשורות טובות!
שבוע מבורך יקרות!תחיה דולה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

מתחילה..ישועת ה' כהרף

ראשית, הכי עזר לי בהתחלה שבעלי לקח פיקוד על הילדים והוריד את העול הזה ממני.. רציתי רק להתחפר במיטה ולישון.. לא לדבר עם אף אחד ולדבר מתי שנוח לי רק עם מי שאני רוצה.. היו לנו שני אירועים באותו שבוע שבעלי לקח את הילדים לבד והניח לי להיות בשקט עם עצמי.. הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ לטפל בילדים.. ברגע שלקח פיקוד על זה נרגעתי מאוד.. 

שנית, התפנקתי בלי סוף.. עד היום (חודש וחצי מאז ושני קילו נוספים..).. כל יום/יומיים מסעדה/גלידה/פינוקים בלי סוף.. בלי חשבון.. העיקר שיהיה לי טוב ולא אכנס למחשבות עצובות.. ממש השקעתי בלעשות כל הזמן מה שטוב לי ומשמח אותי כי כשעצרתי, שקעתי..

שלישית, אחותי הכריחה אותי לקחת חופש.. למרות שלא הרגשתי שאני חייבת מבחינה גופנית.. ופחדתי לשקוע במחשבות מדי ורציתי רק לשכוח מזה ולחזור לשגרה והיו לי מלא התחייבויות.. אחותי ממש הכריחה אותי ובעלי בעקבותיה לקחת שבוע חופש.. וזה ממש עזר.. ישנתי מלא והתפנקתי.. לא הייתי בלחץ של עבודה/ילדים/בית וכדומה.. הכל בנחת.. אחר כך שמעתי מלא סיפורים של בנות שהמשיכו בשגרה ולא עשו עיבוד של העניין ואח"כ נתקעו עם זה (מחשבות, חרדות וכדומה..).. לאחר שבוע חזרתי די חדשה (הבטא התאפסה וההשתוללות של ההורמונים נרגעה).. נחתי מלא.. התפנקתי מלא.. השלמתי עם האכזבה והאבדן (זה עדין נוגע בי אבל אני חיה עם זה ליד.. לדוגמא: לעבור ליד המוקד רפואת נשים חירום, ליסוע למקום שבו זה התחיל שוב וכו')...

מקווה שאעזור בכך למישהי..

ושלא תחשבו שאני אדם חומרי כ"כ..

בהצלחה..

ישועת ה את כל כך צודקתאנונימית מיואשת
אני חשבתי שאני גיבורת העולם... לא לקחתי חופש מהעבודה ובכלל מהחיים והילדים..חזרתי ישר לשגרה ולעבודה מהפחד שהמחשבות והדיכאון יכרסמו בי.... ומה שקרה מאז זה שאני מלאת חרדות כי לא עיבדתי ולא נתתי לעצמי לעכל הכל. הדחקתי כל כך... ועכשיו ברגעים אלו חושבת איך לפתור את כל מבול הפחדים והעצב שנפלו עלי. בעלי בכלל לא הבין מה עובר עלי כי הראיתי שאני חזקה ושנחתתי לדיכאון הזה.. להורמונים הפסיכים שמשתוללים הוא פשוט היה בשוק.. לא הבין מה קורה איתי... עשינו טעות. למדנו את הלקח. שחווים אובדן אסור להדחיק. הכל מתפרץ איכשהו .אצלי זה התפרץ גם באופן גופני וגם באופן נפשי.. צריך לדבר צריך להתאבל. מרים פרץ המדהימה לימדה אותי את זה גם.. כשהיא אמרה באחד מסיפוריה...שבעלה בחר להדחיק ולהמשיך ככה והיא בחרה לדבר ולדבר.. בעלה לא עלינו נפטר משברון לב והיא ממשיכה לדבר ולצמוח מהכאב. כי היא דיברה על זה. מטעויות לומדים... אל תנסו יקרות להיות "גיבורות.". .. תתנו לעצמכן את הזמן להירגע. תודה על הפורום המדהים הזה שכל פעם נותן לי מחדש לעבד ולעכל את האובדן... ומצד שני להמשיך הלאה...
אני גם כמוך..ישועת ה' כהרףאחרונה

רק שלא נתנו לי..

הכריחו אותי לקחת חופש למרות שרציתי לחזור..

חשבתי שהכל בסדר.. מבחינה גופנית זה עבר בקלות יחסית.. קורה להרבה.. לא צריך לקחת קשה.. יבוא בעז"ה פעם הבאה.. פרצוף של לא לקחתי קשה.. וכדומה..

אבל, אחרים עם ניסיון ממש הכריחו אותי לשבת בבית לנוח.. למרות שאמרתי שמפורש שאני מפחדת לשקוע במחשבות ומעדיפה להיות בעשייה.. אמרו שזה ממש חשוב לנוח ולעכל את מה שעבר.. למרות שזה נראה שהכל בסדר, הגוף והנפש עברו טראומה וצריך לתת לזה מקום.. כן לשקוע ולהתאבל.. 

וזה בדיעבד היה נכון עבורי.. לעצור את החיים.. להתאבל.. להתפנק.. לנוח.. לתת לבטא להתאפס.. ולחזור קצת יותר חזקים..

שנשמע בשורות טובות מכולן..

בהצלחה!

פתאם לראות דימום.בדיוק כשעשית עבודות נפש מטורפות להאמין בטובחן ציון
אני לא יודעת מה כואב לי יותר.
ההתכווצויות ברחם או הלב


אוף .למה?
הרגשתי שאני משתדלת כ''כ להיות אופטימית
לסלק את הפחד
לומר ץודה על הנס


היו הכתמות קלות בהתחלה
חשבתי שהכל כבר תקין
היום היה אמור להיות התור לרופאה
פיטנזתי על דופק ועובר קטן
דמיינתי בטן גדלה ולידה וריח של תינוק

ופתאם
לקום בבוקר בלי שום התראה וסימן מקדים
דקירות והתכווצויות
ודם

עצוב לי כל כך כל כך
אוי, חן ציון יקרה. אני כל כך מצטערת איתך!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה רבה על התגובה הרגישה והמהירה ממש עושה טוב בלבחן ציון
אני אגיב יותר באריכות בהמשך..בתור לרופאה..
אבל באמת תודה לך
וואי איזה עצוברר
חיבוק גדול!
אז בינתיים אני שוב במצב ביניים...ועם התלבטות נוראיתחן ציון
שבוע שלם של חוסר ידיעה לפני

יש שק הריון ושק חלמון .מתאים לשבוע 5.5
ויש המטומה...
כבר היה לי בעבר בהריון אחד המטומה שב''ה נספגה..ונולד ילד בריא.
אבל אז נאלצתי להפסיק להניק ברגע
עם תינוקת קטנה
וזה היה סיוטטטט
לי ולה


ועכשיו
שוב באותה הדילמה
יש לי תינוק יונק .אוכל גם מוצקים ולא מתקרב למטרנה ולבקבוק בכלל
ומה לעשות?
אולי ההריון יפסיק כל רגע
וא סתם להפסיק הנקה?

והרופאה היתה קצת מעצבנת ואמרה לי שהם לא ממליצים בכלל להניק בהריון
וגם במצב הזה עוד יותר לא...

וניסיתי לחלוב ממנה תשובה כנה- האם במצב הרעוע הזה שעוד שבוע אדע מה קורה
אם זה נורא שאניק בקטנה -כמה שפחות רק כדי לשמור את האופציה

היא לא נידבה תשובה..רק ציטטה הנחיות.
אמרה שאחליט לבד


איך מחליטים?
מרחמת על התינוק
וגם מפחדת להשאר בלי כלום בלי הריון ובלי ההנקה
וגודש זה היה סיוט חיי

אז להיות עכשיו שבוע בספק😞
יקירה, לכי לעוד חוות דעת.ציפי כהן

אל תישארי עם רופאה שמדקלמת לך את ההנחיות. תמיד כדאי לשמוע חוות דעת נוספת.

 

ואולי שווה גם ליצור קשר עם דולה שיש לה נסיון גדול עם הפלות והריונות ומגוון סיבוכים למיניהם.

אם את רוצה מספר של מישהי כזאת- את מוזמנת לאישי.

 

מחבקת, חוסר הידיעה מאוד לא קל!!

 

ומה שכן- משמח אותי לשמוע שבעבר היה לך משהו דומה, והסתיים טוב.

אולי זה מקור לתקווה בימים הללו של ההמתנה הדרוכה?

 

חיבוק.

באמת זה מה שמחזיק אותי עכשיו. בעיקר כואב לי על ההנקהחן ציון
בזמנו כן התייעצתי עם רופא שאני ממש סומכת עליו והוא אמר לי-

אם את רוצה את ההריון תפסיקי מיידית להניק
ואם לא אכפת לך- אז תמשיכי

והפסקתי בדמעות
ובכיתי מהגודש ומהקושי הרגשי..דאגתי לה...

גם עכשיו
היא אוכלת מקסים מוצקים ממש ארוחות שלמות. וזה נס. מעולם לא היה לי ילד שאכל לפני גיל קרוב לשנה ככה.
אבל עדיין יונקת...וגם נרדמת בהנקה
וגם לא אוהבת תמ''ל ולא מסתדרת עם בקבוק

ועם הטכני נתרגל כנראה
אבל הנפשי..שיהיה לה עצוב וקשה 😞
וגם לי😞


זה כן מרגיש לי הגיוני להפסיק כי בפעם שעברה הגמילה מהנקה והמנוחה ממש עזרו מיידית ותוך שבוע ההמטומה נספגה שזה ממש נס
וגם לקחת על עצמי את האחריות זה מפחיד

ומצד שני..מי יודע מה יקרה בסוף
אינך יכולה לדעת מה יקרה בסוף. הפחד מפני סיום ההריון אכן גדולציפי כהן

ולכן אני שומעת את הקול שבך שחושב להפסיק את ההנקה כקול חזק- שמחזק אותך שמנסיון העבר זו היתה הבחירה הנכונה.
מן הצד השני גם אינך יכולה לדעת מה יקרה אם תפסיקי את ההנקה. האם באמת ההריון יימשך.
ואם יסתיים חלילה- רגשות אשמה על ההנקה שהפסקת.

 

בחשיבה פרקטית- אני מניחה שגם לאחר הפסקה של שבוע ניתן לחדש את ההנקה. נראה לי שלוקח זמן לחלב להיספג לגמרי. אולי אני טועה, איני אשת מקצוע בתחום.

 

בין אם תחליטי כך או אחרת- תהיה לך התמודדות.

אני מאחלת לך התמודדות קלה, והורידי את רגשות האשמה. אינך אשמה בדבר.

 

חיבוק!

הפותחת- תודה ממש! לא מרגישה אשמה אם אפסיק להניקהריון ולידה
זה לא בחירה אגואיסטית שלי ולא בוחרת בזה מרצוני אלא מהבנה שכרגע זה כדאי כדי להציל

יותר מרגישה שהפחד שלי זה שסמקרה של הפלה פשוט ארגיש מרוקנת נורא נורא
בשביל האיזון..ישועת ה' כהרף

ראשית אקדים ואומר שגם אני אוהבת להניק וכשנכנסתי בעבר להריון בהנקה בעלי "הכריח" אותי להפסיק.. וזה גם היה לי קשה מאוד.. והמשכתי להניק "בסתר" עד ש..

אבל..

לא חושבת שצריך להגזים..

לתינוקת לא יהיה עצוב בלי זה.. כמה ימים שיהיה לה קשה בגלל שהיא רגילה לזה.. ואחרי כמה ימים (לדעתי לא יותר משבוע-שבועיים) היא תשכח מזה.. הקושי הוא בעיקר שלנו האימהות והוא שווה בשביל הסיכוי שההריון ימשיך.. בטח כשיש לך ניסיון חיובי עם זה..

הכל ממשיך רגיל, השגרה, ההורים, האהבה.. אין שום משבר.. רק שינוי בהזנה.. לא צריך להעצים את העניין מעבר למה שהוא..

תחשבי שאת עושה את הכי טוב עבורה.. מביאה לה בעז"ה אח נוסף..

נראה לי שאין סיבה להיות פסימיים לגבי ההריון הזה..

כבר היה לך דומה ונגמר בטוב..

גם זה בעז"ה יהיה בסדר..

המון בהצלחה!! 

זאת הפותחת(סליחה שעכשיו מאנונימי אין לי כח להחליף כינוי)אנונימי (2)
תודה רבה על העידוד
אני מסכימה איתך שצריך לקחת בפרופורציה
כן מדאיג אותי שהיא לא אוהבת תמ'-ל ושלא טועמת מבקבוק
אבל מאמינה שנמצא מוצא איכשהו כם לסה וגם לאיך להרדים אותה ...
לאט לאט
ומאמינה שתתגבר
ועדיין קשה לי רגשית בגלל שזאת הפסקה פתאומית ולא הדרגתית..

וגם מתה מפחד מגודש ודלקת והכאבי תופת שהיו לי

וגם מפחדת שאחרי כל זה תהיה הפלה חלילה

לא תהיה!!ישועת ה' כהרף

אל תחשבי פסימי..

יהיה בסדר..

מחשבות טובות מביאות טוב..

את חושבת שצריך להפסיק בבת אחת?

אי אפשר להפסיק בהדרגה במשך כמה ימים?

היי יקרה, אני מסכימה ומבינה שזה אכן קשה להפסיק בפתאומיותציפי כהן

את ההנקה.

הנקה היא דבר יקר, הן לאמא והן לתינוק. וזה מאוד לא קל להפסיק הנקה בפתאומיות.

אני מבינה אותך.

 

איך את היום? מה החלטת?

 

 

הפותחת-מעדכנת-הריון ולידה
האמת שלא יכלתי להחליט אחרת. מרגישה שלעולם לא אסלח לעצמי אם לא אדע שעשיתי כל השתדלות להציל את ההריון.
מה גם שראיתי בפועל שהנקה וכרגע גם מאמץ גורם לי עכשיו להתכווצויות ולכתמים.

כן הפסקתי😞😞
בוכה כששקולטת לרגע...
זה באמת ממש רגשי הנקה.
קשה להסביר

לא היה קל...
גודש פסיכי כואב כאבי תופת . לא נרדמתי יומיים מכאבים.
הנקתי אותה איזה פעמיים -שלוש ביומיים הראשונים.א בל ממש ל3 דקות וזהו כל פעם..והרגשתי שזה שיחרר קצת עומס

שמה מלא כרוב...
מאתמול נהיה יותר שפוי. יכולה לא להיות מכווצת מכאב כל היום,ישנה וזה גדוש וכואב אבל בעיקר במגע.

הילדה מהממת וגיבורה וטוב לי לראות שהיא שמחה.
היא כן מבקשת ממני לפעמים -קצת מתחפרת ..אבל מתרצה בקלות. מזל שהיא קטנה.
אוכלת מוצקים יפה.
וכדי להרגיל למטרנה שמים לה במטרנה טיפונת רכז פירות שטוחנים לה- ממש טיפה רק ככה היא מוכנה בכלל לטעום...מקווה שנצליח להוריד בהדרגה
אבל גם זה שבכלל מצליחה טיפה לשתות מבקבוק זה נס.
זה עוזר בעיקר בלילה.
המון התעסקות באוכל שלה..אבל לפחות יודעת שהיא לא מורעבת ושהיא שמחה .וזה מרגיע.

עכשיו החלק הקשה מאחורינו
עכשיו נשאר רק להתפלל שבבדיקה השבוע ברביעי הרופאה תראה עובר עם דופק והלוואי גם המטומה שנספגה או קטנה...
אין לי כח לחשוב מה אם חלילה לא...מרגישה התרוקנות מטורפת לחשוב שאשאר חלילה בלי כלום😞😞
יקירה, כמה קושי... תבכי. זה בסדר להתאבל ולהרגיש שנלקח ממךציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

שמעתי שגמילה מיידית עלולה גם לגרום להפלהאנונימי (3)
וכדאי לגמול לאט לאט.
בשורות טובות!
הצעה לבנות הפורום החדש..ישועת ה' כהרף

כשאני מסתכלת על השרשורים השונים אני חוששת שלאורך זמן הפורום ייהפך לקצת מדכא..

אני מציעה שהבנות השונות ישתפו גם בבשורות טובות שונות בכדי לתת תקווה לבנות השונות שמתמודדות עם קשיים שונים ומשונים..

שתדע כל בת ולא משנה מה היא עברה ועוברת שהכל יכול להתהפך לטובה ברגע..

אני מתחילה:

עברתי הפלה טבעית.. המליצו לי על גרידה או "לקחת את הסיכון" ולחכות במקביל לבדיקות שונות שייגמר באופן טבעי.. אז.. נגמר באופן טבעי.. ממש מהר.. שישה ימי דימום רצוף.. הפסקה.. ועוד יום אחד.. הרבה יותר קצר מכל הציפיות.. ובבדיקה האחרונה רואים שישנו ביוץ בקרוב שזה אומר שהגוף חוזר לעצמו.. משמח ממש..

בהצלחה לכולן!!

מחכה לקרוא בשורות טובות מכולן!!

מקבלת את הצעתך בידיים פתוחות, תודה! ושמחה על סיפורך.ציפי כהן

אספר בקצרה את סיפורי- בשורות טובות אמיתיות.

 

יש לי שני בנים שנולדו באופן בריא, אף שבלידת הבן השני היתה רעלת הריון בשבוע 36. יילדו אותי, הוא נולד בריא והכל תקין.

בהריון השלישי היתה לי רעלת הריון מוקדמת, חמורה, שגרמה לי להיות בסכנת חיים.

נאלצתי לבצע הפסקת הריון. ועברתי לידה שקטה. (שבוע 24.)

לאחר ההריון הזה חיכיתי זמן ארוך לריפוי הגוף, ובמקביל ניסיתי לרפא את הנפש.

ורציתי כל כך הריון חדש... תקין ומלא בידיים מלאות...

מי שעברה אבדן הריון יודעת כמה יש (לפעמים) רצון עז לעוד הריון, ושיהיה בידיים מלאות ובריא, וכמה לא קל להמתין ולמנוע ולחכות...

 

מנעתי זמן ארוך מסיבות שונות. רפואיות ונפשיות.

ובזמנים הללו רופאים רבים אמרו לי שזה עלול לסכן את חיי בשנית ושלא אלד עוד. שאסתפק בשני הילדים שיש לי.

היה לי מאוד קשה עם זה,

החלטתי שגם אם לא אביא ילד לעולם מהבטן שלי- יהיה לי עוד ילד. (העדפתי ילדה...)

חשבתי על אימוץ, אומנה, הבאת ילד מחו"ל, אם פונדקאית... הכל עבר כאופציה.

לי יהיה עוד ילד.

 

אבל החלטנו שלמרות הקושי והרופאים הרבים שאמרו לא- אנחנו בכל זאת מבררים עוד.

הלכנו גם לפרופסור קופרמינץ-

והוא נתן תשובה חיובית... הוא רק אמר שאצטרך לקחת מינון מאוד גבוה, ושיש רופאים שמתנגדים לכך,אך אם באמת אקח כפי שהוא ממליץ- הוא ילך איתי עד הסוף והוא חושב שיש סיכוי של יותר מ-90% שאסיים את ההריון בבריאות עם תינוק בריא.

 

מובן שזה היה יום של חגיגה גדולה...

והלכנו איתו. יד ביד.

 

המתנו עוד זמן די ארוך (כמעט שנה) להיקלט... ולבסוף נקלטנו.

הייתי בשמירת הריון מלאה.

ולבסוף קיבלתי מתנת שמיים מהממת בדמות ילדתי המתוקה, שנולדה כ-5 שנים לאחר הלידה השקטה,

וכיום היא בת 3 ולא מפסיקה לשמח אותנו.

 

יש ניסים,

יש אפשרות,

יש תקווה,

יש הרבה יכולת.

 

עוברים דברים בחיים, צומחים מהם, גדלים מהם, ומקבלים מהם כח.

 

זה המסר שלי להיום, לערב זה.

 

חיבוקים לכולכן, יקרות!

 

ציפי

 

מצטרפת- הסיפור שלנוחמניה
לאחר שתי לידות רגילות והריונות משעממים, נכנסנו להריון שלישי
בסקירה מוקדמת התגלו מומים חמורים. עברנו הפסקת הריון בשבוע 18
שנה בדיוק לאחר מכן הריון רביעי גם הפסקת הריון שבוע 19 על רקע מומים חמורים

רופאים מומחים שנפגשנו איתם בדקו וטענו שזה עניין סטסטיסטי לחלוטין ולא גנטי אך לנו היה קשה לנסות ולעבור שוב הריון
לאחר הפסקה של כמה שנים לנסות לאסוף את השברים ולרפא את הנפש והגוף החלטנו לקחת את הסיכון

והיום יש ב"ה תינוקת מתוקה בת כמעט שנתיים. אושר גדול
הפסקת הריון- חוויה קשה וטראומטית מאוד!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודהחמניה
היה הריון חרדתי ביותר.. הראיה הכי גדולה לדעתי הסכרת הריון שהתגלתה..

ועדיין מקלפת פיסות של שכבות עצב וכאב שכיסו והסתירו את האור במשך שנים והפכו להרגל.
היום הן מעטפת דקיקה שקופה, חלקן הפכו מיותרות ואותן משליכה בצד.. כבר לא זקוקה להן.
וחלקן הפכו צלקת למזכרת, שנשארה מהפצע הגדול שהיה
גם כשהנפש מתחדשת יש דברים שנשארים מאחור.ציפי כהן

ואולי נכון יותר לומר- מתוך הצלקות והכאבים הגדולים צומחים הצמחים היפים ביותר.

 

את לא צריכה להשליך שום דבר, אולי יותר ללמוד מהם ולהתעצם מתוך הקשיים הללו שחווית.

וכן, אחרי שחווית צער כה גדול זה די ברור שיש הרבה שכבות עצב וכאב שמכסות ואולי אף נוצקו לתוכך.

נדמה לי שאת מדברת פה על רצון (וגם הצלחה) לשנות הרגלים ולהוריד את השכבות הללו. 

 

אני אוהבת לראות את השכבות הללו יורדות, לגלות מתחתן גילויים חדשים של שמחות קטנות וגדולות, והרבה אהבות.

עם זאת זוכרת תמיד- שמתוך הקושי הנפשי הגדול צומחות ועולות יכולות מדהימות וכוחות חיים. אם בוחרים בכך.

 

חיבוקים וחג עצמאות שמח!

 

 

 

הרבה זמן מחכה לפרוק..משתפת גם..אחרונה

גם לי יש שני בנים בריאים ב"ה. הריון שלישי, רגיל, משעמם. אני הולכת לסקירת מערכות מוקדמת לבד (בעלי היה חולה ממש) ונאלצת להתמודד לבד עם אולטרסאונד בעייתי ממש, עם מום מהמח....

אחרי שלושה שבועות, של בירורים אצל המומחים והתייעצות עם רבנים, שבוע 19 מתאשפזת כדי לעשות הפלה..

אז כתבו פה בתחילת השרשור שצריך גם סיפורים אופטימיים-

ב"ה אחרי כמה חודשים של התאוששות, בעיקר פיזית, אני בהריון, מתפללת מאד מאד שיהיה בריא בע"ה. 

מרגישה שעם כל התסכול של כאילו להרוג עובר, למדתי הרבה על כמה התכנונים שלי הם כלום וכמה הכל מאת ה' יתברך. 

חלמתי שהייתי בהריון.....אנונימי (פותח)
בסוף החלום הוא נפטר, אבל התעוררתי עם חיוך על הפנים בזכות ההריון עצמו........
וואו!תחיה דולה

רוצה לספר על החוויה של החלום עוד? 

ההרגשה איתה קמת- נשמעת נהדרת! זה באמת מיוחד. הלוואי...ציפי כהן


צודקות..אנונימי (פותח)
זה הרגיש כל כך מציאותי, אני זוכרת שכל החלום הייתי עם הידיים על הבטן ולא הפסקתי לחייך לכולם. יותר זכורה לי ההרגשה שאני שווה, אני סוף סוף אמא ותחושת ההודיה העצומה לריבונות של עולם...
מנסה להיאחז בתחושות החיוביות ומשם לשאוב את הכוח.
זה ממש מענייןתחיה דולה

גם האפשרות לשאוב מזה כח אפילו שזה "רק" חלום
וגם התחושה שאת שווה, שאת סוף סוף אמא... מה זה עושה לך לחשוב על זה? 
 

וואו אני פשוט מתמוגגת...אנונימי (פותח)
כל כך מחכה לרגע הזה... אני לא יכולה לתאר עד כמה אני רוצה כבר להעניק הכל לתינוק קטן.. אני כל הזמן חוזרת ואומרת לעצמי שאני שווה, שאני יכולה ושאין כמוני וזה בכלל לא אשמתי, ובכל זאת הרגש אומר לי משהו אחר ואני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי כל הזמן.
אני מרגישה שאני באמת יכולה, והמחשבה הזאת שהקב"ה שיכול הכל (!) לא מביא לי את הדבר שאני הכי הכי רוצה בעולם פשוט ממוטטת אותי. משתדלת שלא להיתפס לדברים השליליים. לחשוב על דברי אמונה לביטחון, הרי גם אימותינו הקדושות היו עקרות לא?
אני חושבת שאותו חלום שיקף לי את החלום הגדול יחד עם הפחד הגדול.. החלום עצמו נגמר בצורה רעה כל כך...
מצטערת על ההודעה המבולבלת.. אני אפילו לא כל כך יודעת מה לענות לעצמי...
אפשר לשמוע את מגוון הקולות האלהתחיה דולה

גם הקול שאומר שאת שווה כבר עכשיו וגם את הקול שאומר שתהיי שווה רק כשתוכיחי את זה
 החלום הגדול יחד עם הפחד הגדול, הם נמצאים בתוכנו גם וגם. לגמרי. 

חיבוק יקרה! 

תודה רבה לך!אנונימי (פותח)אחרונה