פורום הריון ולידה (עמוד 1016)

עקב המקרה של ילד החמד עידו בן ה5 משדרות הי"ו שנכנס לממד ונהרג שם. הזווית בה הרקטה נכנסה לימדה שמתחת לחלון הכי בטוח כי גם אם רקטה ח"ו חודרת את החלון, זווית הכניסה לא תאפשר פגיעה מתחת לחלון בסבירות מאוד גבוהה

והכל צריך סיעתא דשמייא והגנה גדולה מאיתו יתברך

זה ייתן לך רעיונות למשחקים.

אם הבנתי אותך נכון

זה כל מיני אביזרים כדי להגיע לעונג.

וזה לא מה שאני מחפשת. אני מחפשת ל"משחק המקדים".

אלא על אביזרים שהם יותר בגדים וכאלה, כמו 'תחפושת'. אפילו בשיין ראייתי. ממליצה לך להעיף מבט

תלבושות ותחפושות זה מעולה וכיף אבל לא יודעת כמה עוזרות למשחק מקדים 

אני לא זוכרת אז איפה ראיתי...אולי אזכר בהמשך 

יש ליהונתן ויסכה שומר משחק רביעיות, לא יודעת אם התכוונת לסגנון כזה

רביעיות אינטימי - כלים שלובים - מרכז להתפתחות אישית וזוגית

משחק טנטרה...מומלץ...

גם משימות טכניות וגם מעלה ריגוש      

יכול להיות נחמד

אפשר גם משחקי תפקידים

ע״י פלירטוט, משחק חיזור, רמיזות מיניות, דיבור מיני ישיר, התקרבות, נגיעות קלות, לאורך היום.

לכן אני מחפשת עזרים חיצוניים. 

(ועובדים גם להשתפר בזה במקביל)

לשפר דברים שפחות טובים בהם, ע״י העשיה שלהם שוב ושוב, בכל פעם לבדוק מה אפשר לשפר לפעם הבאה.

ככה גם לומדים להיות מיומנים יותר וגם מתגברים על פחד או מבוכה.

מה הכוונה "פחות טובים בזה"?

אין "זה", אין כללים. 

אין ספר הוראות למשחק מקדים.

יכול להיות שקיים לך בדמיון איזה סוג של חלום מה בדיוק הוא צריך לכלול ואיך זה מרגיש?

משחק מקדים יכול להיות גם משחק טאקי. וגם ארוחת ערב רגילה ביותר. באמת. זה לא החפץ עצמו - זה מה שאתם יוצקים לתוכו.

@oo 

יש לנו כמה דברים קבועים שאנחנו עושים, וגם כשמגוונים זה רק ע''י החלפת הסדר, ולא דברים שונים. ואנחנו רוצים יותר גיוון.

ניסינו למצוא לבד מה אוהבים ורוצים, אבל כנראה אין לנו הרבה דמיון, ולכן אני מחפשת עזרים חיצוניים.

וזה לא מגיע כי יש לנו איזה פנטזיה בראש, זה רצון של שנינו.

ומתוכנן מראש

שהדרך למצוא מה אוהבים ורוצים לא עוברת דרך דמיון אלא דרך מחשבה עצמית של כל אחד מה הוא אוהב ורוצה (לכולם יש רצונות, צריך להקדיש זמן ומחשבה להבנה מה רוצים), שיתוף של בן/בת הזוג ברצון, התנסות משותפת, פידבק עצמי ומשותף האם זה ענה על הרצון או לא.

היחד ולחוד

ויש לנו תקשורת מעולה ב''ה

במהלך היום/שעות הקודמות

כמה דברים כאלו..

תשלחי לה הודעה והיא תציע לך בדיוק את האופציות.

יכולה לשלוח לך את המספר שלה.

עם כל מיני קרמים, נשמע ממש מתאים....אולי יש את זה באתר של ספירולינה 

שהיא ובעלה הכינו.. 

תגידי לי בפרטי אם את רוצה מספר

@חצילוש @יעל מהדרום - אם זה נראה לכן לא מתאים, תמחקו/תצנזרו.

זורקת כמה רעיונות ותבדקי אם משהו מדבר אלייך-

-שיח של "מה אני אוהב ב..."- כל פעם לקחת איבר אחר מהגוף של השני ולהגיד מה אני אוהב בו (גם ברמה של תפקוד יומיומי, גם בצד האינטימי).

-להפוך את הגוף של השני למשהו אחר (כלי נגינה, מפת טיול, דברים שקשורים למדורה ברוח ל"ג בעומר...).

-משחק א"ב- כל אחד בתורו צריך לומר (ולגעת) איבר בגוף לפי האות.

-משחק רגיל כלשהו (נגיד טאקי או דמקה), שכל פעם שמישהו מפסיד הוא צריך לעשות משהו מוסכם בשביל השני (אפשר מתוכנן מראש- ולהכין כרטיסים ששולפים מהם, או בבקשה ספונטנית).

-לשלב קרמים, קוביות קרח, ספרי קצפת.

תעבדי ע עצמך להפנים שזה לא מחוסר אכפיות אלא הבדל אופי.

מצד שני תקבעי עוגנים שבהם הוא כן מתאמץ לזכור להתקשר. למשל: לעדכן אותך שהוא עלה לטרמפ, להתקשר מאירוע או יציאה בשעה מסיויימת או משהו כזה שנותן לל עוגן לא לדאוג, אבלי תשחררי אותו שאר הזמן.

לא, כי בשלב הזה זה לא קשור לביצית אלא לפרוגסטרון. הגופיף הצהוב (שממנו השתחררה הביצית) מפריש פרוגסטרון שגורם לרירית להישאר. הגוף לא יודע מה עובר על הביצית עד שהיא משתרשת ולכן אין הבדל אם הייתה הפריה או לא. יכול להיות הבדל אם הייתה השתרשות שלא הצליחה ואז יהיה עיכוב קטן וזה בעצם הריון כימי.

לראות ממה זה נובע

אולי ביוץ מאוד מוקדם? הרי באופן טבעי אמור להיות וסת כ14 ימים אחרי הביוץ

ואולי זה בגלל חוסר בפרוגסטרון שגורם לרירית להתפרק לפני הזמן כך שיש פחות מ14 ימים בין הביוץ לוסת

שאי אפשר לצאת בלעדיו

אבל, וזה אבל גדול: זה סיכון גדול מאד להנקה

יש ילדים שאחרי בקבוק כבר לא יונקים...

וזה גם להכנס לסאגה הזאת של איזה תמ''ל טוב לו והוא לא פולט וכו'....

אז תשקלי היטב וברגע שתחליטי שיהיה בלב שקט!

כן אם לא יעדיף בקבוק (בשביל זה כדאי לתת בצורה תומכת הנקה) זה עלול לפגוע בכמויות החלב לפני שההנקה מתבססת. אני משלבת, לא מבחירה, מהלידה והיא זורמת אבל פשוט אין לי מספיק חלב אז חייבת תוספות של המטרנה. ב"ה לפחות היא לא מסרבת לינוק

אצלי היא קיבלה מטרנה בבית חולים, עכשיו נתתי כשהיא בת חודשיים וחצי, והיא פיתחה אלרגיה.

זה גם שיקול אולי, לתת מגיל קטן כדי שלא תתפתח אלרגיה 

לק"י

לקטן כתבתי בפירוש שלא לתת תמ"ל בבית חולים.

והתחלתי לתת אלרגנים מגיל 4 חודשים (יש לנו ילדה אלרגית לחלב, וזו היתה ההמלצה של האלרגולוגית. היא גם המליצה לתת תמ"ל מהלידה, אבל אין לי סבלנות לזה. אז התחלתי חלבי עם שאר האלרגנים).

(וממש מעצבן שלא אומרים שאלרגנים צריך לתת ברצף. יכול להיות שאם הייתי יודעת, הבת שלי לא היתה מפתחת אלרגיה).

יותר קריטי מאשר החשיפה בגיל צעיר, זו נתינה רציפה. כך לפחות לפי מי שאני שמעתי ממנו.

לק"י

אבל באמת נראה לי שהעיקר זה חשיפה רציפה.

אני לא באמת יודעת....

תודה שכתבת את זה! 

ואז הפעם הבאה בגיל כמה חודשים.

זה טריגר לאלרגיה (אף פעם אי אפשר לדעת מה היה לולא זה... אבל זה מקרה מצוי).

וכשאומרים רק חשיפה בגיל צעיר,

עלולים לעשות ככה.

או לדוגמא לתת ללקק במבה בגיל שלושה ארבעה חודשים (כי אמרו שחשיפה בגיל צעיר טובה למניעת אלרגיה), ואח"כ לא לתת בוטנים במשך כמה חודשים, זה לא כדאי.

המחקרים שדיברו על חשיפה בגיל צעיר, הם מהתקופה שהיו נותנים בארץ במבה לתינוקות בגיל קטן, אבל היו נותנים את זה באופן קבוע, בתור אוכל.

לק"י

ואני מבינה שחשיפה רציפה כנראה חשובה יותר.

כי בתקופה שחשבנו שאולי הבת שלנו אלרגית לביצים ואז גילינו שלא, היא אמרה לי לתת לה חביתה כמה פעמים בשבוע.

באמת כנראה בשביל חשיפה רצופה.

גם כשהיתה רגישות לטחינה והפסקתי לתת לה, היא אמרה לי שבמקרה כזה היא היתה אומרת להמשיך לתת, אבל כנראה בגלל שהפסקתי לתת לתקופה, אז עשינו תגרי מזון.

כתבה שזה מיתוס לא נכון.. אבל לא יודעת, לא אשת מקצוע

לק"י

אלרגולוגים הם המומחים לתחום.

ולי אמרו לתת חביתה בתדירות גבוהה בגלל שהיה חשד לאלרגיה שב"ה התבדה.

(אלרגולוגית ילדים שעובדת גם במחלקת אלרגיה בבי"ח).

לק"י

לתת בקבוק בשעה קבועה.

לתת בתנוחה תומכת הנקה.

ולכן התינוק יכול לפתח העדפת בקבוק. גם כל סוגי הבקבוקים והצורה הכי תומכת הנקה לא מתקרבים לתנועת היניקה הטבעית.

בנוסף, ההנקה בנויה על ביקוש והיצע, ולפני שההנקה מתבססת ברגע שמדלגים על הנקה ההיצע ירד בהתאם להורדת הביקוש, וכשיש פחות חלב, הכי קל במקום להניק כל שניה,לתת עוד בקבוק.

אני מכירה מלא שהתחילו לשלב בקבוקים מה שגרם לאבד את ההנקה לחלוטין.

מצד שני, זה באמת מסובך תינוק שלא לוקח בקבוק.

מניחה שבאתר של ליגת לה לצה תוכלי למצוא מידע נוסף.

מציעה לך אם מתאים לך ולא דחוף לך לשלב בקבוקים,לחכות לגיל חודשיים. זה גיל שההנקה מבוססת ועדיין אפשר די בקלות להרגיל לבקבוק.

שלי מקבלת בקבוק מגיל 00 והיא גם יונקת ואין לה בעיה עם סוגי בקבוקים שונים, אבל זה סיכון, כי זה יכול לקרות.. לי לא הייתה ברירה, אם הייתי יכולה, לא הייתי לוקחת את הצ'אנס הזה..

כמובן מה שמרגיש לך טוב ונכון! אני אישית נותנת תמיד בקבוק כנראה לי שיהיה יותר טוב לי ככה.. מה שכן, משתדלת שעה קבועה (נגיד בקבוק באזור 10 בלילה ובקבוק באזור 12 בבוקר) ומשתדלת בשעות האלה תמיד לתת בקבוק.. ב"ה לא נרשמו בעיות בהנהקה בגלל זה וממשיכה להניק ככה עוד חצי שנה לפחות וגם אח"כ ממשיכה בשעות קבועות הנקה והולך טוב ב"ה.

הלוואי שתחליטי לעשות מה שנכון וטוב לך בלי קשר למה שאומרים בסביבה!!🤗🙃

פעם- פעמיים בשבוע מגיל שבועיים בערך כדי שהילדה לא תפתח סרבנות בקבוקים.

תמל יצא שקיבלה פעמיים בשבוע הראשון ואחכ קיבלה בקבוקים של חלב שאוב..

ב"ה לא פגע לי בהנקה ולגמרי הקל עליי שיכלתי לצאת בלי בעיות מהבית..

אבל אני מניחה שזה קשור הרבה גם לאופי של התינוק וייצור החלב של האמא. 

לק"י

ככה היה עם הבן הגדול שלי.

והוא גם חזר לקחת שוב כשחזרתי לעבודה כאילו לא סירב מעולם.

(קיבל מגיל אפס מידי פעם. פתאום התחיל לסרב, והסכים בקושי. ובגיל 4 חודשים חזר לקחת)

איך היה בסוף?❤️

היה סביר, והעיקר שב"ה הילדים נהנו ואני נהניתי מהם!!

איזה נס שיש ילדים!! מתוקים קטנים

אני דוקא מאוד מבינה

כשהוא בבית איתךזה מרגיש יותר מובן מאליו.

מזדהה עם התחושות שלך ועוקבת

דווקא לא ראיתי את זה כמשהו שלילי

מפגשים חברתיים הם הזדמנות לצאת מאזור הנוחות קצת

בדרכ מתארגנים ומתבשמים,לא בפיג'מה או בגדים זרוקים (אני לא אוהבת בגדים זרוקים ופיג'מה, כזו אני )

משנים אווירה

מתנהגים אחרת קצת.. זה לא כמו אחד על אחד

זה נותן תיבול כזה לקשר

אבל המניעה וההנקה -- הגיוני שאין לך חשק שבא מעצמך ושצריך לעורר אותו.

יציאה זוגית רק שלכם לא עוזרת? 

לא  יודעת אם זה שלילי

אדייק, בסיטואציות האלה במובן מסויים אני מרגישה שאני נמשכת אליו כי הוא גבר. בגלל הגוף לא בגלל האידיות

נכון שהזוגיות והאהבה שלכם לא יכולה להבנות על זה, אבל זה שזה מה שמעורר אותך לא אומר שאת מוחקת את כל השאר

אני חושבת שאין שום רע להעזר בכל מיני עזרים חיצוניים  כדי לעורר חשק

ולא משנה אם זה נרות ארומטיים או מפגש חברתי

במיוחד שאת יודעת למה קשה לך כרגע ושיש סיבה טובה להאמין שבהמשך תמצאו עוד דרכים פשוטות ואינטימיות יותר

ושווה גם כרגע להמשיך לחפש עוד דרכים שיעוררו אותך- מגע נעים, שיח, משחק או סרט

להעלות אנרגיה מינית 

לדעתי הרבה יותר בעייתי מאשר סתם לדבר עם גבר, זה האווירה הזאת שצריך להיזהר ממנה.

מחדדת

אני לא אומרת שהפותחת לא בסדר, רק אמרתי את זה כנקודה 

זה בסדר גמור להימשך לבעלך כי הוא גבר, זה הבסיס לנישואין, הבסיס לאינטימיות זוגית. על גבי זה נבנים האהבה היותר עמוקה וכל האידיות כמו שאת אומרת. אבל הבסיס הזה הוא טוב. הוא בריא. ולדעתי לא נכון להרגיש רע לגבי זה. כן להשקיע גם במעבר.

וואלה. לא רואה בזה בעיה.

מה לעשות שבהשוואה לגברים אחרים הוא יוצא בעיני מושלם?!😅

משהו מצחיק שהם חייבים לצאת עם עוד זוג כדי להנות

נשמע לי משהו כללי כזה.

וסתם בדיוק מתחילה עכשיו נובהרינג ורועדת על החשק

או היציאה יחד, הפסק זמן, האיפור...

נתתן נקודות למחשבנ

אנע אוהבת אותו מאד, את האישיות שלו

רק החשק המיני עולה לי כשאני בחברת גברים.. 

זה לא היציאה ןהאיפור, זה אחרים שמסתובבים לידי

לא נעים לי בלב שהביחד שלנו מתחיל משם. 

(ברור שהוא ממשיל הרבה מעבר. זה הניצוץ כזה. אבל באלי ניצוץ אחא....)

גם סובלת מבעיה דומה של חוסר חשק בתקופות של מניעה/ הנקה או אפילו סתם עייפות.

ניסית להשתמש בדמיון? דמיון זה כלי נפלא להעלת חשק.

כמובן לדמיין את בעלך ולא גברים אחרים.

וככה את לא חייבת מפגשים חברתיים, את יכולה לדמיין שאת נמצאת איתו במפגש חברתי, לדמיין איך הוא לבוש, מטופח או איך הוא מדבר (או כל דבר שעושה לך את זה).

ואני בעד מבצע לא רק בעזה.

יש עוד חבלי ארץ שצריכים ניעור

המצב הבטחוני בשנה האחרונה קשוח. ממש מפחיד לצאת מהבית 

ושיביא שקט להרבה זמן...

בס״ד

לכל תושבות הדרום,

ולכל הנשים כאן שבעליהן במילואים או בסדיר.

חושבת ומתפללת על שלום כולם ❤️

צא למבצע בעזה, קבל בחינם שיבה מושלמת לגוש קטיף עם חורבן שלם של עזה.

(כי משום מה עד כה אף מבצע לא הגיע לזה )

או שהכי טוב:

צא למבצע בעזה, וקבל בחינם גאולה שלמה!!

מהבוקר אנשים בורחים מאיפה שאני גרה ומפלס החרדה רק עולה

רק נזכרת מה שהיה לפני שנתיים 

ואני לא גרה בעוטף

כשקורים דברים כאלה... כמו המצב הבטחוני אצלכם בזמן האחרון או המבצע.... לצד הפחד להיות שם, יש רצון עז להיות מחובקת בינכם, כל עם ישראל!! ולהיות חלק בזה

כי אין ספק שאלו צירים שמקרבים את לידת הגאולה!!

אז תתחזקו!! שולחת חיזוק בעיקר לדרומיות אבל לכולן!!

נחשבים טובים וגם נחמדים

לא יודעת לגבי פרטי

אבל רק בשד. וזה התברר כפיטריה

זה בא והלך אצלך או תמיד נשאר הכאב עד שטיפלת?

אבל ממש החמיר עם הזמן ברמה שהיה לי גלים שורפים, הרגשה כמו נמלים מעקצצות וכאב ברמה שלא יכולתי ששום דבר יגע לי בחזה. מלא זמן אף אחד לא אמר לי שזה יכול להיות פיטריה ופשוט סבלתי נורא. כשהתחלתי לטפל בזה, זה עבר.

אם חיצוני אולי זה באמת פטבריה

באיזה מקומות עוד שורף לך?

הגיוני בכלל?

זוכרת זבתור ילדה היינו עושים עם פטיש שניצל בתוך שקית

אבל אין לי גם את זה עכשיו 

פשוט לדפוק על ביסקוויטים בתוק שתי שקיות

בתוך 2 שקיות. כמו שכתבת. מתרסקים בכיף 

על הרצפה הנקייה

ועדיך חזקות

בתוך שתי שקיות ו"לרדד" את הביסקוויטים.

לשים בתוך 2 שקיות ולדפוק

לק"י

זוכרת אותם מפעם

ורוצה דק ממש... דופקת עם זה😅

הבנתי שזה לא כזה בריא לדפוק... משהו שם נהרס במבנה המקורי של החלבון אנאערף... 

חח בטח שקיים😆

ושיתוף מחייך האישיים, לזה בדיוק נועד האנונימי.. לא לסקר על מלכה פיוטרקובסקי או על רופא באפליקציה של כללית- שאלה דברים שכל אחת יכולה לרשום מהמשתמש האישי.. אני מקווה שאנחנו לא מפחידות מישהי שלא להשתמש באנונימי כשהיא צריכה חלילה, בטח להשתמש, לזה הוא נועד! העניין הוא שכשמגיבים איתו בכל מיני שרשורים תגובות לא קשורות, או שפותחים ממנו שרשורים שחוטאים למטרתו, זה גורם להרגשה לא נעימה.. הוא לא נועד כדי להסתתר מאחוריו ולכתוב כל מיני תגובות, דעות או סקרים שמישהי לא רוצה לפתוח מהניק שלה (לפעמים תגובות תוקפניות עם הרבה סימני שאלה או קריאה, שאני בטוחה שמתנסחים פחות ברגישות דווקא כי נמצאים מאחורי האנונימי וזה לא "מכתים" את הניק המקורי).. בקיצור יקרה, מקווה שהסברתי.. אנחנו לא רוצות בכלל להיות רודניות מפחידות או משטרת המחשבות, אלא שגבולות האנונימי יהיו ברורים כדי שיהיה נחמד פה לכולן, ושנשים יפתחו בו שרשורים לצורך אמיתי, כמו שאת פתחת עכשיו..❤

שבקשה לא להיות בתפקיד חינוכי מסוים

ואמרו לה רק בתנאי שהיא לא נעדרת בגלל הילדים בכלל!!

נשמע הגיוני? לא.

בכל אופן, הייתי אומרת שיכול להיות שיצוץ  עניין אצל בעלי בעבודה שבגללה אאלץ להיות יותר בבית או  "בעיה" משפחתית אחרת ויכול להיות שהשיבוץ יהיה בעייתי 

ממש לא עניין של אף אחד או אחת. בטח לא מנהלות או מנהלים. זה לא קשור דתי חילוני זה עניינים אישיים שלנו.

אם את ממש חוששת ואולי בצדק כי מדובר בילדים אז תעדכני בדרך עוקפת

אני כן רוצה שעות, אבל לא רוצה לתקוע אותם...

בגלל הילדים??

???

יותר מדי משקיעה בילדים וקריירה זה יותר חשוב?!

מה ?!?

אין לי מילים

עד כאן לגבי דברי הסגנית שפשוט הקפיצו אותי...

לגבי התייעצות / עדכון וכו' - לדעתי אין שום עניין. זה פרטי שלך ושל בעלך וכל מעסיק יודע שיש אפשרות להריון ויש אפשרות כלשהיא לשמירה. את השיקול שלך מבחינת הוגנות תעשי מול עצמך / בעלך / להתייעץ עם רב אם את חושבת שצריך. את יכולה לבקש שעות לפי מה שאת חושבת שיהיה נכון בלי להסביר למה. 

בכל מקרה אני לא רוצה הרבה שעות...

עוד לפני שהתחלתי לעבוד אצלם (כי אמרתי לה שאני עובדת רק בבקרים, ומאחת ורבע עם הילדים...) והיא לא ר=אמרה כי זה תוקע להם את המערכת או משהו (אני המורה היחידה מבין ה125 מורים שביקשה דבר כזה, והם סידרו את זה ממש בקלות).

רק כדי "לחנך אותי" אידיאולוגית...

איזה סדר עדיפויות עקום

דבר ראשון ברור שאל תגידי כלום מראש כי את לא יודעת מה יהיה ומתי 

אם את מרגישה שאת לא רוצה לעבוד כי זה לא מסתדר עם תכנון הריון זה משהו אחד אבל לא משתלם להם זה לא שיקול...

עידוד ילודה זה אנטרס של המדינה וגם אמהות עובדות זה אנטרס של המדינה אף אחד לא עושה לך טובה ואת לא צריכה להרגיש נחותה או אשמה.

הילדים שיש לי בגילי...

אוף, אני מידי חוששת מהתגובת שלהם

סובלת מהפרמזיז ולא היית מונעת והיית צריכה לצאת לחופשת לידה.. גם היית מרגישה רע?

מנסיון של מה שאני מכירה ושומעת גם פה בפורום מנהלים לא תמיד מקבלים בטוב שמודיעים להם דברים

כאלו מראש למה להדאיג אותם כשתגיעו לגשר תעברו אותו  

לפי החוק אסור להפלות אישה בגלל סיבות כאלו אז אם את מספרת להם כדי שיקחו בחשבון והם

פועלים לפי זה זה יכול להעמיד אותם במקום של עבירה על החוק  

להבין מה את רוצה, מה נכון לך, לבעלך ולמשפחתך ולהיות הכי שלמה עם זה.

את לא דופקת אותם ואת לחלוטין לא צריכה לעדכן את הנהלת שאת מתכננת להפסיק מניעה. זה לחלוטין אישי ולא קשור

גם לא הכל תלוי בידנו בכלל.. אנשים חווים שינויים, דברים קורים באופן פתאומי ולכן אין טעם לדבר על תכנונים רחוקים. בעבודה שלי למשל בדיוק בעלה של אחת העובדות כרגע חולה מאוד והיא נעדרת כבר תקופה ארוכה ולא ברור מתי היא תחזור...את גם לא יודעת באמת מתי בדיוק תיכנסי להריון, מאחלת לך כמובן שבעזרת השם זה יקרה בקלות ובמהירות אבל לדעתי ממש לא רלוונטי לעדכן אותם.

מה שחשוב זה שתהיי הכי שלמה עם ההחלטה שלך ושתשקפי את זה בהתנהלות מול ההנהלה 

מצד שני, כשמעסיק לוקח אישה בשנות הילודה, הוא צריך לקחת את זה בחשבון.

אבל בדיוק לכן אסור לפטר אישה בהריון .

זו זכות המלאה. ולא מתאים לסגנית- אז זו כבר בעיה שלה.

את לא צריכה להגיד שום כלום

את לא יודעת גמככה אם ישר תיקלטי. כאילו הלוואי, כן? אבל לא הכל בידינו

לא הייתי מכניסה אף אחד לתוך השיקולים האלה, בטח לא אנישם מהעבודה. בטח לא אנשים שומרי תורה ומצוות

שמבינים משמעות של משפחה גדולה למי שחפץ בה

בקיצור תעשי מה שבא לך וזהו. יותר או פחות ילדים לא נותנים לגיטימציה להריון או לא

שאם מעסיקים אישה בשלב הפוריות

יש מחיר.

אני כן מתחשבת במה שאוכל ובמה שלא פוגע בי ובבית שלי ובזוגיות כמובן.

אבל-

לא ברמה כזאת

אני לא משתפת על ההחלטה שלנו להביא עוד חיים לעולם

זה שלי ושל בעלי

וכן, יש מחיר שישלמו.

מבינה ממש את החששות שלך ואת ממש מתוקה שיש לך רצון לא לדפוק את המערכת

אבל בעיני זה ממש לא לדפוק. 

הייתי אולי רומזת.. לא יודעת.

אבל ממש לשתף מתי אתם מפסיקים מניעה וכו

פחות בעיני.

אבל אני לא מורה, ולא יודעת איך העסק הזה עובד..

לא הצלחתי להבין אם כבר נכנסת להריון או לא?

כי אם לא, איך את יודעת מתי בדיוק תיכנסי להריון?

ה'מנהל את העניינים. וכמו שאת לא יכולה לדעת מראש, גם הם לא אמורים לדעת מראש...

בהצלחה רבה

אני עובדת בחברה ממשלתית גדולה כ 11 שנים. יש לי ילדים בני 11-12 ועכשיו תינוק כך ששם לא ילדתי 

אני בתפקיד סופר מאתגר, אחראי וגדול, סוג של מנהלת משרד אבל כל האגפים בחברה תלויים בי. אנחנו צוות קטנציק אני, עוד בחורה ומנהל זהו. כך שאם משהו לא מגיע זה תוקע הכל לכול החברה. התלבטתי הרבה אם לשתף את המנהל שלי שאני מתכוונת לנסות להרות. אני כן הייתי בהריון אבל עברתי הפלות ובחרתי לא לשתף כי הוא לא מבין אותי כ"כ אז אני סופר סגורה בנושא הזה. החלטתי לא לשתף ושהעבודה עם כל הכבוד תחכה בצד אבל יש לי את החיים האישיים שלי. באמת נכנסתי להריון ולשמירה מרגע גילוי ההריון. אפילו לא שיתפתי את המנהל הישיר שלי על ההריון רק בחודש שלישי כי פחדתי מהתגובה שלו. שמתי בצד והתעסקתי בעצבי, בהריון ובעובר. לא רואה צורך לשתף בחיים האיישים שלי בכלל. זה שלי. נקודה. אמורה לסיים את החל"ד בסוף החודש וכן גם פה, שמתי את הרגש בצד ועדכנתי שלוקחת חל"ת לכמה חודשים נוספים, הם לא מעניינים אותי. רק הקטנציק שלי וזהו. 

מה שכן אני בחברה גדולה שלא יכולים לפטר אותי אז אולי זה שונה. 

חברה אמרה לי גם אולי תשתפי שאת מתכננת עוד הריון ואני אמרתי לה מפתאום. זה שליי. שליי ואף אחד לא יכנס לי לחיים האישים של להביא עוד אחד או לא, ממש לא.

בהצלחה והכי חשוב, בקלות ובידיים מלאות!! 

תעשי מה שנח לך ומרגיש לך בנח.

למדתי כלל,לא משנה כמה תנסיצלהיות נחמדה לבוסים, רובם יישארו בוסים ולא יעריכו את המאמץ מצידך,

והפוך זה יכול לבוא לרעתך...

יש תפקידים שמצריכים תקופת חפיפה ארוכה, אם זה היה תפקיד כזה היה ראוי לומר מיד עם הכניסה להריון כדי שיהיה זמן לחפיפה, אבל מורה מחליפה יכולה להסתפק במס׳ ימים של חפיפה, ככה שאין שום טעם להודיע למראש.

מהם אני הכי נזהרת. 

חילוני מהפחד שהוא ידרוך איפה שרגיש לא מתערב. 

0 התערבות. 

דתי לייט תמיד יותר יותר טוב ממך ועקרוני לו להסביר לך איפה את טועה. 

ולעניין- 

את ממש לא אמורה להסביר למישהו מתי והאם את מתכננת להיכנס להריון ואילו השלכות יש לזה כל הבריאות שלך. 

הממונים שלך מתפקידם למצוא פיתרון לשיבוצים ושעות, משלמים להם עבור זה. 

אף אחד גם לא אמור לדעת האם ומאיזו סיבה היית בשמירה בהריון הקודם. 

יכול להיות שיש דתיים לייט כאלה, וזה לא נעים. אבת לחשוב שכולם כאלה זה לא נכון

עמם היה לי ניסיון לא טוב. 

(אגב, הפותחת עצמה ביקרה דתיים לייט ולא ראיתי שאת או אחרת הערתן לה)

וזה באמת לא הה נעים. לא ראיתי שאמרה ע כולם 

בשיחת פטפטת מזדמנת לספר שהריונות הקודמים היה לך היפרמיסעס עד כדי שמירה וכמה זה זה סיוט וכו וכו 

ושאת לוקחת בחשבון שזה יחזור על עצמו בהריון הבא (ואיזה באסה וכו וכו)

ובשיחה אחרת לשתף שתרצו בעתיד עוד ילדים

ושעוד לא סגרת את הבסטה אבל מי יודע מה יקרה.

ושהם יסיקו את המסקנות.

מצד אחד לא שיתפת בתוכניות להפסיק למנוע

אבל הם גם יבינו שהכל יכול להיות

לעבוד רק בשנה שאני לא אלד? כי אני אוהבת חלד ארוכה.. ואם אצטרך לנוח ואם אצטרך לצאת לשמירה וכו...

גם אותי זה מעסיק והעסיק בעבר, אז מעניין גם אותי הדיון..

יש לי חברה שבבית הספר שלה המורות מתכננות היריון לקיץ כי המנהל לא מסתיר את חוסר שביעות הרצון שלו מחופשות לידה...

אולי עדיף לה לא לדעת מה דעת המנהל ולתת לחיים לזרום ולסמוך על הקב"ה שההריון יגיע בזמן המתאים ושהצוות שם ישרוד בשלום את הבשורה המשמחת.

אני גם עם היפר.. לא שידעתי שיהיה לי לפני ההריון כי הוא היה הראשון.. אבל בדוק היו מפטרים אותי אם היו יודעים שאעדר ככה.. 

אני אישית בהריון הנוכחי אמרתי לבוסית שלי ברגע שגיליתי על ההריון ואמרתי לה שסביר להניח שיתחיל בעוד שבועיים שלוש מה שנתן לה קצת זמן למצוא מישהי שתחליף אותי  

אני לא זוכרת בדיוק אבל בגיל הזה הם ישנים בסביבות חצי מהזמן וחצי מזמן העירות שלהם הולך על יניקה.

זה 90% מהזמן שהוא ישן

נראה לי בגיל הזה בדרך כלל ערים שעה- ישנים שעה וחצי.

כזו 💓

לא משהו נקודתי

לדוג' ב 1 התעורר לאכול, שיחק קצת, 1:40 נרדם שוב 

אני חושבת שזה הגיוני ממש 

שלי בת שלושה חודשים עוד מעט והיא גם ישנה המון. 

השתנה לקראת גיל חצי שנה. אל תשכחי שבשינה הם גדלים... אם הוא נראה חיוני בזמן עירות ועולה במשקל לא הייתי נלחצת.

כן נראה שהוא מרגיש טוב, רק ישנוני כזה

חיבוק ענק!!!

על כל הטלטלות וההמתנה!!

ורפואה שלימה מהר מהר!!!!!

אולי תישהי קצת ותשימי לך שעון מעורר לעוד שעתיים בערך לראות אם עשה?

אני בחרדה איומה.

אני מסתכלת עליו פה ומחכה.

120

במנות של 30 30 ו60.

אז רוצה להאמין שבקרוב הוא יעשה ואלך לישון.

אתמול גם היה לנו ככה.

ואז בסוף הקיא.

אז עפנו למיון בשתיים בבוקר.

אבל תחשבי רגע, מה יעזור להישאר ערה אם בסוף הוא לא יקיא (בע"ה!!!!) ויעשנ פיפי רק בשלוש בלילה?

סתם תהיי גמורה ויהיה לך יותר קשה לטפל בו למחרת,לא?

סליחה אם יצא בוטה..

בסוף אם הוא שתה 120 אז הדבר המדאיג הוא רק אם יקיא ומזה את כבר תקומי...

אז מתי בדיוק יעשה פיפי פחות רלוונטי, לא?

ובאמת מצדיעה לך כאן חבל על הזמן,אמא אלופה שאת!!!!!

ובאמת חייבת להגיד לך שלמדתי שכשהילדים חולים אני חייבת לישון כדי לתפקד מספיק טוב ואחראי... אז מחזקת אותך לכיוון❤️❤️

ועוד צריכה ללכת לעבודה מחר

אבל את אלופה ונהדרת!!

ומבטיחה לך שזה יעבור!

אולי שבעלך ישאר כמה זמן לבדוק עם עושה פיפי ואת תשני?

ולגבי הרופא.... הרבה פעמים אין להם בכלל ילדים.... הם לא יודעים אפילו רבע ממה שיודעת אמא מתחילה, כי אין על אמא ועל האינטואציה שלה!!

ואומרת ממש בזהירות... אולי מתאים לך יותר לאשפז שוב? במקום להיות בחרדות האלו? תזרקי לפח אם לא רלוונטי! חיבוק ענק ורק בריאות!

והייתי מאשפזת אם הוא היה בן יחיד.

יש לי עוד שניים שיהיו בריאים אני לא רוצה להשאיר אותם ככה בגלל החרדות שלי.

אני חושבת שמחר אצל הרןפאה אבקש עירוי, שלפחות מחר בלילה אדע שאני מכוסה ואשן איתו.

ואם ימשיך ככה גם לרביעח אז אקח אותו שוב למיון ואבקש להתאשפז.

אבל אני רוצה להאמין שמחר זהו. שמחר יהיה כבר בסדר.

ברור שיש מגמת שיפור אבל היא נורא נורא איטית.

רפואה שלימה.. עשה כבר? איך עבר הלילה? 

בחמש וחצי בערל הגוף קרס מעייפות. נרדמתי עד שש ואז הוא קם בבכי ועשה בטיטול

אחכ שוב שלשל החלפנו לו ועשה פיפי על כולי😅 הוא עדיין מסרב לאכול.

השתן לא כמו קודם. אבל לפחות עושה..כנראה בלילה משהו במנגנון גורם לו לא לעשות.

תני לו לשתות כל מה שהוא רוצה. אפילו שתיה ממותקת.. אם לא מדובר בתינוק קטן)

העיקר שישתה..

ולא ללחוץ לגבי אוכל.

העיקר שישתה!! שלא יתיבש..

ולעזרה לגבי שלשולים- לתת פרוביוטיקה.

אצלי זה עוזר בס"ד.

ואם צריך אשפוז ונוזלים- למה לא?

רפואה שלמה בקרוב ותרגישו טוב.

אמן

אין בעיה עם אשפוז.

אבל הוא לא מיובש תודה לאל. 

היינו במיון לפני יומיים ושלחו אותמו הביתה

מה שהוא רוצה.. אפילו מתוק.

אני נתתי בתקופה כזאת טרופית עם קשית- כדי שישתה ולא יתיבש לי.

אוכל - לא להעמיס ולהרפות. לא דחוף..

רפו"ש

שימי אולי מים חמים על המקום.

תראי אם זה משפר את המצב.