פורום הריון ולידה (עמוד 108)

זה היה שנה ראשונה בעלות אחת

שנה שנייה בעלות אחרת

שנה שלישית משרד החינוך וגם השנה.

נראלך יתנו?

אחרי שנתיים יש למנהל בחירה אם לתת לך קביעות

אחרי 3 הוא כבר חייב לתת לך

וברגע שאת עם קביעות את מקבלת את התואר.

מעבר בין בעלויות לא נותן קביעות לצערינו הרב

אם את עומדת בקריטריונים אין סיבה שלא תקבלי

עובדת משה"ח עם קביעות או עובדת בבעלות עם ותק של 4 שנים לפחות באותה בעלות.
צריך לעבוד אחוזי משרה מסוימים, מפורט בפורטל.
צריך לוודא שמוסד הלימודים מוכר ע"י משה"ח,
להגיש בקשה להחזר בזמן, לדאוג שהמנהל יחתום ובעמותה גם מנהל העמותה,
להגיש אישור לימודים ומערכת לימודים...

בסה"כ ההליך לא מאד מסובך.
כמו כל דבר, בירוקרטיה...

לקרוא בסבלנות את ההוראות, לעמוד בקריטריונים ובזמנים...
 

כתוב בתנאי זכאות שזה רק למי שלומד לתואר בהוראה.

הם באמת מקפידים על זה?

מורה בחסד עליון אחד האלופים! ותק במשרד החינוך 7 שנים, לא באותו מסגרת אלא בשתי מסגרות שונות. אופק חדש (לא יודעת אם רלוונטי מפרטת הכל). עובד במשרה מלאה שישה ימים בשבוע בלי יום חופשי. תואר ראשון בחינוך מיוחד ועכשיו התחיל תואר שני במנהל עסקים שיש בו תת התמחות בניהול מערכות חינוך הוא בדק עם משרד החינוך וגם עם המכללה כמה וכמה פעמים ואמרו לו שיש החזר על הלימודים האלה. בעלי אחד האלופים בחפירות והוא חפר להם מלא ברמת האובססיה כדי לוודא שאכן יקבל החזר. מהבירורים שלו אני יודעת שיש החזר גם על לימודי ייעוץ חינוכי. 

בהזדמנות זו אומרת לכן תודה לכל אנשי ונשות חינוך שעושים כל-כך הרבה בשביל הילדים שלנו. 

לדעתי הוא תמיד תורן אם אני לא טועה.

תחפשי באינטרנט מס של הבלנית

הנסיעה לבית- אכן סיוט.
בבית עם אוכל חם הכל בסדר

אצלי ראיתי שגם אם חוזרים במרווחים של 10 דקות זה כבר משחרר.

אוכל על השולחן, לגמרי, אפילו צלחת נשנוש או ירקות עד שהאוכל מוכן

משהו שעשינו פעם - נשכבנו על מזרוני יוגה בסלון ונרגענו ,היה מצחיק ומאוורר..

עם ביסקוויטים ותה בתרמוס בספסל בפארק.

יש לי שתי ידיים ושתי אוזניים, ופרצוף שמביע יחס (קשר עין)

איכשהו אני מנסה לתת איבר לכל ילד בדקות הראשונות עד שלאט לאט הם טיפה נרגעים ומצליחים לדבר אחד אחרי השני ולא בתוך השני ואז קצת יותר קל.

אצלי שמתי לב שילד שלא מקבל די מיידית את הפורקן, אח"כ עלול להיכנס למצב רוח זיפתי למשך זמן ארוך.

לכן מעדילה קודם לתת להם לשחרר ורק אח"כ ללכת הביתה.

ב"ה היום יש לי רק אחד לאסוף מהמסגרת, זה באמת עולם אחר מאשר כשהיו כמה במקביל.

שאת צריכה לשים לב ולקחת לשרותים ביוזמתך,

זאת אומרת יש את הילדים שיקלטו את העניין תוך כמה ימים ויש את אלה שייקח להם גם יותר משבועיים,

אם כרגע זה מורכב לך לקחת על זה אחריות,

אולי לחכות לאביב. כי עכשיו מתחיל חורף וזה יותר שכבות בגדים ויכול להיות מורכב יותר במיוחד *עבורך* לנהל את זה. ו נראה לי שהכי חשוב שאת תבואי מוכנה לתהליך.

בהצלחה!

אני מנסה יומיים שלושה, אם אין הצלחות בכלל מחזירה חיתול ואומרת שננסה שוב 

אם תרצי יש לה קבוצת וואצאפ לשאלות תשובות

בגישה שלה גומלים בהדרגה, בהתחלה שעה ביום

בהמשך שעתיים שלוש וכו

(ניסיתי לפני כן לעשות גמילה של יומיים ברצף והיו מלא תסכולים לכל הצדדים)

בקיצור, היא בגישה של לשים תחתון ולא להזכיר ולא לשאול אם צריך להתפנות

איך שיוצא להגיד שוב ושוב שזה פיפי ועושים את זה בשירותים

יומיים ראשונים הילד רק מפספס וזה לדעתה חלק מהלמידה

ביום השלישי הילד מרטיב בדרך

בהמשך מרטיב על הישבנון

היא נגד ישיבה רציפה על הסיר כי הילד לדעתה בכלל לא מבין מה צריך לצאת 

בקיצור, גמלנו ככה בהתאם לגישה שלה יום ולילה ועבד ב"ה מעולה!!!!

לקח לנו מהיום הראשון שעשינו גמילה למשך שעה - שבועיים עד שהיה יבש ביום.

קצת אחרי התחלנו גמילת לילה, לא חיכיתי לטיטול יבש (כי אף פעם לא היה קם יבש, הוא היה קם רטוב למרות שלפעמים שמנו 2 טיטולים אחד מעל השני)

מה שעשינו זה לקחת מיוזמתנו לשירותים בערך בשעה 23, אחרי כמה ימים הוא אמר לנו שלא צריך לעשות

בשלב הזה הוא התחיל עם וירוס שלשולים אמרנו לו שבקבוק עושה שלשול ככה גם הפסיק לקחת בקבוק של 210 מל מים עם רבע כפית מטרנה בשביל הצבע

תודה לה' הכל התגלגל ממש לטובה 

בגמילה היא ממליצה לשים תחתון בלי מכנס כדי שמייד איך שמתחיל "לברוח" לו, את מייד אומרת לו שזה פיפי

ולא להגיד לו רבע שעה אחר כך כשאת מגלה מכנס רטוב שהוא עשה 

הוא צריך להבין שיש קשר בין התחושה לבין התוצאה ומה שמתבקש ממנו לעשות

קודם כל- אשמח לקישור אם יש לך

כל הילדים שלי?נגמלו בשיטה בבת אחת. בוקר ולילה מורידים?טיטול שמים לבנים וזהו! בדרך כלל תוך שבוע היינו מצליחים להגיע למצב שלא מפספסים בכלל

איתו- בלילה הוא באמת לא היה מפספס בכלל .. אבל ביום מה שציינתי... אז מוזר לי השיטה השניה .. לא מכירה את זה בכלל.. אבל שווה לנסות

אשמח לקישור או למס של קבוצת ווטצאפ של גמילה.

אני מנסה לגמול ילדה בת שנתיים וחצי וממש קשה לי למרות שהיא ילדה שביעית שלי ב''ה.

עד עכשיו גמלתי רק בנים שראו את האח מעליהם עושה בשירותים ככה שהיה לי יותר קל.

אבל אצלה אני ממש מתוסכלת , היא לא מבינה מה  צריך לעשות בשירותים.

אני מורידה לה את הטיטול והיא מפספסת על הרצפה אבל לא מבינה למה... ניסיתי לשים אותה כמה פעמים על הישבנון והיא מתאפקת לא להוציא.

על ישבנון בדיוק מהסיבה הזאת. הילד לא מבין מה הוא צריך לעשות

הוא משתעמם וסתם מתוסכל

מצרפת כאן קישור

ייעוץ גמילה עם ליבנת

גמילת יום ולילה

גמילת לילה לא עשיתי בגישה שלה 

עלול לפגוע ברצפת אגן. ישבנון הכוונה נמוך? או על האסלה?
אמרה לי פעם פיזותרפיסטית רצפת אגן. 

ולא טוב אצל בנות לקחת לשרותים ולחכות שיצא, המאמץ הזה לא טוב לרצפת האגן.

אני עם פעוט בן שנתיים וחצי, מתחילה גמילה אצל ילדיי מאוחר ואז זה מתקתק. ולא הייתי מתנגדת להתחיל עכשיו

באמת גיל מאוחר יחסית, ב''ה עבד לנו מעולה

ניסיתי לעשות לפני גמילה של יומיים ברצף בגיל שנתיים וחצי והיה סיוט אז החזרתי 

הן נגמלים מאוד מהר בגיל הזה

רק ממש שניה לפני שיצא לו

אז היה בורח לו הרבה

עד שהסברתי לו שצריך ללכת לשירותים כבר שמרגישים בבטן שצריך, ולא לחכות עד שייצא

ומאז ב''ה הוא קלט את העניין 

זה צבעים חלקים, אם לזה התכוונת

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪14.08 | סרט דקורטיבי לבן מרהיב PVC עצמי דביק נייר קיר רהיטים שיפוץ מדבקות ארון מטבח עמיד למים

סרט דקורטיבי לבן מרהיב PVC עצמי דביק נייר קיר רהיטים שיפוץ מדבקות ארון מטבח עמיד למים - AliExpress 13

לא יודעת להגיד לך מנסייון.

מעניין, עכשיו אני רואה שכתבת שהיה צריך.

אני הולכתבלי. אולי בפעם הראשונה כן היתה לי הפניה.. כבר לא זוכרת 

אז הבנתי שצריך

לא יודעת מה היה קורה אם הייתי באה בלי אבל נסעתי לשם הרבה זמן לא רציתי לקחת סיכון

אבל אם את לחוצה ואת דואגת בקשר לממצא

תדרשי א.ס.! או ממוגרפיה.

ממש תבקשי, לא מספיק בדיקה ידנית לפעמים.. תלוי בהקשר כמובן.

היא מסבירה יפה על "הצורך בשליטה" בנפש (שאיננו סתם שתלטנות)

ואיך אישה יכולה לעזור לעצמה , לקבל שינויים ואירועים

ותעשי משחק או יצירה קטנה או תדגימי ניסוי כלשהו

שקשורים לספר

הוא אוהב לאפות

אולי אם יש פעילות מקדימה לזה

או חלות

נניח סיפור שקשור לאפיה ואז אפית עוגה

משהו כזה

לק"י

תתייעצי עם הגננת כמה אפיית עוגה זה פרקטי.

כי בפועל זה כמה בודדים שיעזרו, והשאר יסתכלו עליהם.

אם זה מעט ילדים, אז אפשר להזמין ילד ילד לעשות משהו.

אני אוהבת אותו מאוד

אבל לא יודעת אם עוגת גזר מדבר אליך🙈

שנה שעברה היה לבת שלי משהו כזה בגן ותכננתי רק להכין איתם עוגיות

בפועל התברר לי שאני לא אוכל לצאת מהעבודה לשעה כמו שתכננתי (עבדתי ליד הגן) אז הכנתי איתה את העיסה אחר הצהריים ושמרתי במקרר עם ניילון נצמד, הבאנו בבוקר לגן והצוות עשה איתם את הפעילות 

טוב? אכין את הבצק בבית

כמובן קודם לספר סיפור

אצל הבן שלי היו עושים כל חמישי והם ממש מתרגשים מיזה.

גם כי זה של שבת וגם כי זה של אמא...

לק"י

את יכולה לסחוט קצת עד להקלה.

לפני כמה זמן הפסקת להניק ביום?

בכללי מומלץ לגוף להפסיק בהדרגה. 

אבל כשאת יודעת את מי לשתף ובאיזו דרך זה כן יכול להביא ברכה.

אצלי הכללים הם- אני לא אומרת דברים שיפגעו בכבוד של בעלי, לא משתפת בפירוט ולא בנושאים אינטימיים.

מה כן? דברים כללים כמו "יש התנהלות קבועה שתמיד קשה לי איתה" "יש בינינו פערים בנושא x"

וגם זה אני משתפת חברות שיודעת שינסו לעזור לי לפתור ולהרגיע ולא ללבות ח"ו.

אצלי החברות הטובות הן תמיכה משמעותית גם בנושא הזה, כאשר ברור לי ולהן שהזוגיות לפני הכל ומתוך כך נובעות השיחות שלנו, כאשר אני לומדת מהן והן ממני

מנתחת עם עצמי,  בהתבודדות, בדיעבד גם איתו

אבל לא מוציאה החוצה

ספציפי לא

בחילוקי דעות כן

עם גיפיטי אני מנתחת כעסים/ התנהלות/ מחשבות והיא ממש עוזרת לראות במבט רחב ונותנת עצות לשיפור ולביצוע שינויים 

שלעיתים רחוקות מאוד אני משתפת אותה בדברים.

וזה באמת עוזר לי מאוד שיש כתובת ולהתאפס..

זה גם עוזר לי להסתכל על הסיטואציה במבט מפוקח יותר כי אני לא יכולה להיות לא הוגנת ולהוציא את בעלי רע בפניה.. אז אחרי שפורקת הרבה פעמים מאזנת את עצמי ומסבירה לה ולי מה הוביל אותו להגיד או לעשות את מה שהכעיס אותי.

אבל גם לא כל פעם אני משתפת אותה.

חשוב לי לציין שהיא חברה לא מהמעגל היומיומי שלי, היא לא גרה קרוב אלי ונפגשת רק כשאנחנו קובעות במיוחד.

לא לשתף חברות טובות או שכנים בריבים, ויכוחים משמעותיים
כי אחרי כמה זמן הריב ידעך והכל יחזור בע"ה להיות כקודם.
אצל החברה או השכנה בראש תמיד יישאר לה שרבנו...
אני ממש רואה את זה על עצמי בקרב חברות שמשתפות אותי בדברים

חושבת שצריך אוזן קשבת, לשתף מישהי, אבל לא קרובה אלייך, וכמובן מישהי חיצונית בסיפור החיים שלכם.

והייתי שמחה אם גם לבעלי

היה את מי לשתף

לדעתי זה חשוב

נותן לפעמים פרספקטיבה אחרת

כמובן תלוי אם האנשים שאת משתפת

הם אנשים שיראו גם את הצד השני או רק יחממו סתם

אבל בכללי אין לנו יותר מידי פיצוצים

ריבים בקטנה כאלה

שלפעמים שאני מספרת עליהם זה אפילו מצחיק

פעם שיתפתי מישהי שמכירה אותי טוב ולא מכירה בכלל את בעלי. היינו עושות שיחות נפש ופעם אחת שיתפתי במשהו שהציק לי. אבל אחרי השיתוף, למרות שהיה ממש בקטנה היא פשוט 'צבעה' את כל הדמות שלו בשחור ובנתה עליו סיפור שלם והזכירה מידי פעם דברים לגביו ובאמת כבר כלום לא היה קשור לדבר הקטן ששיתפתי. מאז לא משתפת

בעלי לעומת זאת משתף המון 2 חברים קרובים שלו שמכירים אותי טוב ואין לי בעיה עם זה

מרגיש לי לא מתאים..

כלומר, יכולה להגיד לחברה שלא ישנתי טוב בלילה כי רבנו.

אבל בלי להיכנס לפרטים.

או לחילופין, משתפת בדיעבד, על דברים שהיו ועברנו ומבחינתי הם פתורים לגמרי.

משתפת רק חברה אחת, שגרה מאוד רחוק ואנחנו כמעט ולא נפגשות.

דברים קטנים כמו למשל שקבענו תור מסוים שחיכינו לו הרבה זמן ונאלצנו לבטל אותו כי הוא לא מצא מסמך חשוב. בשבילי זה מקום טוב לפרוק רגשות במקום להתרתח עליו, ואני יודעת שהיא תמיד תגיב בצורה שתרגיע אותי ולא תתסיס אותי יותר. וזה הדדי גם מצידה.

(אגב מוסיפה שבשנים הראשונות לנישואין ממש לא שיתפתי כלום ואני חושבת שצריך את הזמן הזה בתחילת הנישואין לשמור את הקשר לעצמנו ולא לשתף אחרים שיכולים להזיק בעצות לא מועילות. כרגע אנחנו כבר מתקרבים ל10 שנות נישואין, הקשר שלנו יציב ובטוח ואני מרגישה שזה לא כזה נורא לשתף קצת מדי פעם)

ממש לכתוב , או להסביר לעצמך מה את מרגישה.

מאוכזבת כי...

נבוכה...

פגועה- ממה בדיוק?

נעלבת?

ולקבל את זה שאת בהצפה עכשיו.

אולי מחר או עוד כמה ימים תוכלי לשקול תגובה, לחשוב בהיגיון.

דבר ראשון לתת מקום לעצמך

לברר את עצמך לעצמך

שאני לוחצת על הלינק של המקום כתוב לי שיש אפשרות למשלח עד הבית ב29 שח לפריט

מה זה פריט? החבילה ? או שאם יש לי שם 8 פריטים זה 8 * 29?

אבל את יכולה לנסות

ללחוץ על משלוח לבית

ולראות בבקשה לתשלום

כמה מבקשים ממך

ולפי זה להבין אם זה לפי חבילה או לפי פריט

יש לאסוף את דבר הדואר עד לתאריך 09/11/2025

תהליך השחרור המכסי של החבילה שלך טרם הסתיים.

בסיום התהליך הפריט ימשיך בדרכו אליך.

עדכון נפרד יועבר אליך במקרה בו יידרש תשלום או אישור חוקיות יבוא

לא נתקלתי בהודעה הזאתי אף פעם

אני מקווה לנסות מחר שוב אבל לא יודעת אם אצליח לאסוף 

ואגב זכור לי שמסכום קניה מסויים אז החבילה מגיעה אליך הביתה

אז שימי לב פעם אחרת פשוט לחכות שיצטבר לך מספיק דברים 

לא שמתי לב ללחוץ על זה שזה יגיע לבית .... היה לי מעל הסכום

הם אחלה ומחזירים בקלות את הכסף

אבל בכללי רוצה לעשות וילון לילדים אחרים, איך מציעה לעשות? אם את מכירה..

אם פינה שקטה אפשר לשים כמו כילה כזאת מעל המיטה זה הרבה פעמים בא בקטע עיצובי אבל זה יוצר כמו אוהל פרטי במיטה ונותן להם מקום לעצמם.

אם הוא רוצה מקום לחפצים ויש מספיק מקום בחלל החדר, הייתי מרחיקה את המיטה קצת מהקיר ואז בינה לבין הקיר שמה ספסל צר או מדף צר שהוא יכול לשים שם דברים

או לשים רהיט כלשהו בין 2 המיטות, נגיד מגרות או משהו כזה

את מלחיצה אותי

לצד זה פשוט מתוק שכבר בגיל כזה הוא יודע מה הוא רוצה

מתוק לגמרי!!!

זה מלא פעמים חיקוי של הגדולים,

לבכורים יש הרבה פחות ציפיות ו'רעיונות' מה לבקש

הוא קורה לזה "מחבוא"

פשוט מקום יותר נסתר קצת..

יש שני מקומות אהובים עליו במיוחד.

מתחת לשולחן המחשב (רק שצריכה לזכור לנתק מהחשמל לפני שבת)

או מתחת למדרגות.

הוא כל פעם מתלהב מהמחנה ובטוח שהוא הולך לגור שם,

עד שמגיע הערב והוא חוזר כמו ילד טוב למיטה שלו..

בקיצור זה נראה לי כמו צורך יותר למשחק ופחות באופן קבוע.

תבדקי אם יש אפשרות לסגור לו איזה פינה במרפסת או מתחת לשולחן או משהו כזה.

ובאלי אקספרס יש "אוהל חלומות".

נראה לי שבגיל 3 הוא יעוף על זה!

אם אתם רוצים ממש להשקיע - אפשר לבנות מעין בית מעץ מעל המיטה... (עשינו את זה לילדונת שלנו, בתור משחק, לא בשביל פרטיות, אבל בסוף הורדנו אותו מהמיטה, כי זה חסם את הגישה אליה בקלות בבקרים ובאמצע הלילה)

אבל למה באמת ילד בן שלוש ביקש שתהיה לו פרטיות? כדאי קצת לחפור בזה, לדעתי...

אבל אולי הוא רוצה

כמו של הגדולים

מקום תחום

(אצלי למשל כל הילדים מגיל מסוים אוהבם לרוקן את אחת מקערות המשחקים ולשבת לשחק בפנים. זה תוחם אותם באיזשהו אופן.

בצורה דומה, הם גם משחקים הרבה מתחת למיטה (פותחים מיטהנשלפת ומשחקים מתחת למיטה בגיל קצת יותר גדול (בעיקר כי זה דורש יותר כח פיזי

והבן שלי בן שנה וחצי- ממש אוהב את המיטה שלו (כל עוד היא מונחת באופן שהוא יכול לצאת ממנה לבד) כי זה גם אותו רעיון- מקום קטן ותחום משל עצמו

ותגידי , איך עשיתם וילונות?

באמת זכרתי שסיפרת פעם ורציתי לשאול אותך על זה יותר...

ולגבי הפרטיות- כמו ש @חנוקה הסבירה...

חוט חזק שמחובר לאורך החלק התחתון של המיטה העליונה, ועליו בד תלוי עם לולאות מתכת כדי שיהיה אפשר להסיט.

במיטות העליונות/היחידות זה כבר היה יותר קשה - אבל בעלי התקין עוגנים כאלה בתקרה ואליהם קשר את החוט של הווילון.

מציינת שלבעלי יש ידיים טובות וידע וניסיון בעניין. אני עצמי למשל כנראה לא הייתי מצליחה לעשות משהו כזה, לפחות לא משהו יציב...

וראי מה שכתבתי לחנוקה על הצורך האמיתי שלו🙂

זה לשים איזשהי מחיצה או שידה/כוננית גבוהה

אם כן-

2 אפשרויות-

או למחול הפעם אבל להבא לא להלוות לה יותר

לא כנקמנות

פשוט כדי לא להגיע שוב למצב כזה.

או לשלוח ילד לבקש ממנה אם יש לה סמקרה שקית של.. ואולי זה יזכיר לה .

משהו כמו אם היא כבר הספיקה לקנות עוד חבילה כי עומד להיגמר לך ואת תיכף צריכה.

אני הייתי גרה במקום שמה שלוקחים- מחזירים. גם אם זה כוס של משהו או שקית אבקת אפיה. אח''כ כשעברתי דירה, להפתעתי לא החזירו לי גם חבילות סגורות או מצרכים לא שגרתיים (שבעיני ממש לא שייך לא להחזיר. ולו משום הערך הכספי שלהם) באיזשהו שלב קלטתי שאנשים מבחינתם זו נתינה במתנה.. אני עדיין לחוצה להחזיר כל דבר. וכשלוקחים ממני, בדר'כ מציינת שלא צריכים להחזיר (במידה שמדובר בדברים קטנים)

דברים גדולים יותר אפשר פשוט לומר שאת צריכה את זה לשימוש שלכם. או לומר מפורשות שאת בונה על זה ותוכלי להלוות אם יחזירו לך נניח עד מחר..

ולהבין

שגם אני לפעמים מרחפת ולוקח לי זמן להחזיר

ומקווה ממש שלא פספסתי לגמרי שום דבר.

אז משחררת את זה וזהו 😀

אם יחזירו נחמד, ואם לא זכיתי לעשות חסד בממוני.

ומתחזקת בלהחזיר מהר.

יצא ככה סתם במקרה שכל אחת שכחה

אז הייתי משחררת

ואולי פעם הבאה א

נותנת ואומרת רק אשמח שתחזירו לי עוד שבוע כי חושבת שאצטרך בקרוב..

או משהו כזה

אני הייתי מתבאסת

כבר למדתי בבניין שלי למי להשאיל ולמי פחות

לא שכואב לי לעשות חסד

אבל את יודעת, אני קונה חבילת אורז נוספת כדי שיהיה למקרה הצורך ולא כדי לפתוח גמח 

הייתה לי שכנה שחשבה שאני סופר

לא פעם, פעמיים, שלוש

כל שבוע קבוע היא מבקשת כמה פעמים

האמת שעד שלא נתקעתי לא היה לי אכפת ובעלי יותר התעצבן מזה, אבל מאז שביקשנו פעם אחת שתחזיר היא לא ביקשה יותר

כתבתי בהמשך

זה 3 נשים שונות.. וזה בעיקר נובע מרחפנות.. 

יחזירו מצוין, לא יחזירו לא נורא... למרות שכנראה היה יותר קל לי להזכיר על מצרכים בצורה נחמדה (משהו בסגנון של אני צריכה לראות אם לקנות או שיש לך זמין להחזיר) מאשר על כסף, שזה יש מצב שהייתי מוותרת כי אין כל כך דרך נעימה לתזכר...

למרות שלפעמים זה ממש מבאס.

אז אחרי הרבה פעמים שזה קרה למדתי להגיד במקרים מסויימים שזו חבילה אחרונה ואני בונה עליה לימים הקרובים, לפעמים זה עוזר..

מעדיפה להלוות ולתזכר מאשר להלוות מראש עם טעם חמוץ או לא להלוות בכלל.

החסד מבחינתי זה לסגור פינה כשהיא הייתה בלחץ.

מטבע הדברים אחרי הצורך כבר שוכחים, זה לא שלא מתכוונים להחזיר.

מהצד השני הייתי שמחה שמזכירים לי,

כך אוכל לשים לב ולהיות יותר מרוכזת בפעם הבאה כשאני לווה דברים אוכל להשתפר בהחזרה.

שאני מתכוונת שמדובר ברחפנות נטו,

ולא במצוקה כלכלית או עומס נפשי שהתזכורת עלולה לגרום לה צער.

ואיך אפשר לדעת דברים כאלה...

או הלך להם האוטו וקשה להם לעשות קניות, אז היא בסחרור מתמשך עם החיים.

כמו שהתקשתה להתארגן עם קניות קודם, זה יקשה עליה גם עכשיו.

אבל נגיד אם היא אירחה אצלה או חגגה יום הולדת לילד והייתה צריכה משהו לאותו ערב,

או נתקעה רגע לפני שבת או בשבת עצמה, הבלתם עצמו עבר,

עכשיו יש לה פנאי בנחת לעשות קניות ולהחזיר, היא רק צריכה לזכור לעשות את זה.

דווקא אחרי אירוע יש ירידת מתח ולא זוכרים כלום.

גם בעלי נוחר אבל כרגע זה לא מפריע לי

אני חושבת שהייתי מנסה בזמן רגוע להעלות את הנושא מולו

ולנסות להבין מה אפשר לעשות

בלי אשמה ואמצויות

אלא לדבר על התחושות שלך

ומה הוא מציע לעשות

בנתיים אטמים נשמע אחלה

עד שתלדי בעז"ה 

וזה חשוב לדעת גם בשביל הבריאות שלו ולא רק בשביל איכות השינה שלך.

יש גם כריות נגד נחירות. אצלנו עזר חלקית

ובטח נחירות קרובות

זה לא אוטם

רק מטשטש

לא ישנה איתם בלילות..רק בשנ''צ..

אבל לדעתי לא יפתור את הבייה

אלא אם את לא רגישה לרעשים כמוני שקמה מכל פיפס

מה שכן

היתי מדברת על זה בזמן רגוע עם הבעל

מסבירה לו- שזה פשוט לא נותן לך לישון וזה לא אשמתו כמובן

אבל את כן מבקשת שאם אין לו בעית הירדמות שיקבל באהבה שאת רגע מעירה אותו לשניה ואז יעולה לחזור ליושן

ככה אני עושה אם קורה לבעלי בטעות

בסוף זה לא בחירי קורה לכולם לפעמים

זה הצחיק אותו

אבל כל פעם כשאני מעירה אותו הוא מתעצבן שהוא אפילו "עוד לא נרדם" וזה עובדה.. וגם זה הוא אומר שזה "לא באמת נחירות" אבל מה זה משנה איך הוא מגדיר את זה אם אני לא מצליחה להרדם ככה?

לק"י

*לך* אישית זה מציק.

במשהו שאני מתמודדת איתו..אני לא מאשימה כמובן אבל כן מחפשת פתרון ובטח לא ממציאה..

א י היתי גם אומרת- זה מעליב אותי כאשתה חושב שאני ממציאה משהו

אני רוצה שהפתור את זה יחד

מה אתה מציע

א י רגיה' לרעשים והישנה שלי 3לה

וקשה לי להרשם בקלות

הפת3ון לשי כרגע זה להעיר אותך לשניה כשהז קורה ואז נשינו נישן

אם לא מקובל עליך- אז אשמח למשוע מה י שלך להציע

ולדבר לדבר ולדבר

ואחרי הלידה לא תשימי אטמי אוזניים?

ובכללי יש מצב שאחרי הלידה זה לא יפריע לך באותה הרמה כמו עכשיו...

לפחות בקטע של הילדים ,אצלי.

ומה יהיה? אחרי הלידה אפילו לא אוכל להזיז אותו נורמלי כשאסורים

פירה- אפשר להכניס גם גזר או בטטה

קציצות רכות

אבל התחיל מוצקים מאוחר כי היה ממש סרבן

אז רק לפני 3 שבועות התחיל ממש לאכול מנות , ושבוע שעבר רק התחלתי למעוך לו במקום לטחון לגמרי למחית.

קציצות/לחם/פנקייקים עוד מרגיש לי מוקדם כי אפילו בטחון גס הוא עושה מוטיב הקאה

חביתה מקושקשת רכה?

אני הבאתי לבת שלי ככה-

מקשקשת ביצה עם חלב, שמה מעט חמאה במחבת קטנה (אם הוא צריך לעלות במשקל זה מעולה, וזה גם הרבה יותר טעים), עושה חביתה מקושקשת, מורידה אותה מהאש כשהיא עדיין מאוד רכה, מערבבת עם גבינה לבנה. בהמשך אפשר להוסיף גם שיבולת שועל דקה. יוצא טעים מאוד ובגלל שזה רך, עדיין יחסית קל לאכילה.

חוץ מזה - מרק עוף / ירקות עם קציצות שמתבשלות בפנים, ואז הן מאוד רכות ואפשר למעוך אותם עם הירקות