התינוקת שלי צורחת את נשמתה מתחילת המקלחת ועד שמסיימת להלביש אותה.
יש לכן טיפים למקלחת רגועה יותר? אני שוטפת את איזור הטיטול בטוש ואז רוחצת בתוך גיגית, מים נעימים, מה אפשר לשפר?
התינוקת שלי צורחת את נשמתה מתחילת המקלחת ועד שמסיימת להלביש אותה.
יש לכן טיפים למקלחת רגועה יותר? אני שוטפת את איזור הטיטול בטוש ואז רוחצת בתוך גיגית, מים נעימים, מה אפשר לשפר?
אני מכניסה אותם לתוך האמבטיה כשהבטן כלפי מטה.
ככה הם יותר רגועים מאשר הפוך.
רק בסוף אני הופכת כדי לסבן את הבטן.
לא שוטפת בכלל בטוש בגיל קטן, רק במים שבתוך האמבטיה.
כשאת מוציאה אותה ומלבישה, תשימי לב שלא קר מידי.
תנקי עם מגבונים אם צריך
כל התינוקות שלי באמבטיה היו בסדר
ברגע שהצטרף הטוש- צרחות. משהו בו מלחיץ תינוקות
נראה לי קוראים לזה צופי.
הרבה יותר נעים מהפלסטיק.
בנוסף לבדוק את טמפ' המים עם המרפק שלך. תינוקות לרוב לא אוהבים מים חמים. פושרים חמימים מסםיק להם בהחלט (אני מתפלאה לפעמים על המים שבן ה3 וחצי שלי אוהב. אבל ככה נעים לו. אם אני מחממת יותר חם לו).
ולא משתמשת בכלל בטוש בגילאים קטנים. מקסימום בכיור את אזור הטיטול אם חייב, ועדיף שהמים יפלו על היד שלך ואז אליו. וכמובן לא חמים מידי.
לבדוק את חום המים, ולתת לפיצפונת להסתגל, זה חלק מההסתגלות לעולם הזה. אצלי עד גיל עשרה ימים בערך הוא צרח וצרח, (בשלושה ימים הראשונים הוא גם צרח בכל הורדת מכנסיים להחלפת טיטול) עד גיל חודש זה כבר היה הרגעים הכי מאושרים ומחוייכים שלו ביום. אני לא עשיתי שינוי, הוא למד להסתגל ולאהוב את זה. התפקיד שלי היה לתת לו הזדמנות יום יומית להסתגל עם אמא רגועה ובטוחה בעצמה, לא נלחצת מהבכי ולא מוותרת על מקלחת בגללו.
מקלחת על דפני אבל בגיל הפיצי עם היד שלי מתחת לגב שלו והראש שלו קרוב למרפק שלי, בלי טוש, מסבנת עם היד השניה ושוטפת מהמים באמבטיה עם היד.
הייתה צורחת במקלחת עד גיל גדול ממש, סביב שנתיים.
הפתרון היה לקלח מהר, לנסות לעשות נעים אבל מהיר ותכליתי, בלי שירים או משהו כיף ולעבור הלאה.
רוב הצורחים האחרים עבר להם כעבור כמה חודשים
הפשטה וכניסה פתאום למים, שזו תחושה שונה מאוד, יכולה להלחיץ תינוקות. השינוי הפתאומי.
תנסי למלא את הגיגית, להכניס לה את כפות הרגלים לקצת ולהכניס אותה לאט לשם.
אפשר לנסות לשיר לה שיר נעים תוך כדי האמבטיה, לשדר חיוביות ומרגוע.
ואפשר גם לקצר את המקלחת. רק כדאי שהזירוז לא יגרור איתו תחושה של לחץ.
כשהחלטתי להכנס להריון ידעתי שאצלי החווה תהיה קשוחה כמו הקודמות (הקאות בחילות קשות עייפות קיצונית) אבל איכשהו שכחתי או בחרתי להדחיק ועכשיו כשכל התסמינים חוזרים אני מפחדת להכנס לדיכאון.
הריון צעיר שהסביבה לא יודעת עליו + תסמינים קשים, איך עושים את זה? אתמול בכיתי במיטה בלי סוף.
יש לי כאבים בקיבה כל היום ובלילה ולא מצליחה לישון.
ואני עושה עם עצמי עבודה לא לרחם על עצמי ולא לקחת את זה למקום של כמה אני מסכנה כי ב"ה זה ברכה
אבל אני עייפה ועצובה. מפחדת ממחשבות קשות שיכנסו לי לראש.
תרגישי טוב!
הסביבה זה ילדים בני 11,8,4… אני רק שבוע 7
הגיוני לספר בשלב הזה?
כי אין מה לעשות. נכנסים למצב מאתגר.
כמובן שגם כל העולם ידע יומיים אחריהם. אבל- זה באמת מאד עזר לי.
קיבלתי מעגלי תמיכה מהחברות ומהמשפחה.
והילדים היו עטופים ומובנים.
לכן אני דווקא ממליצה לגלות כשיש צורך. ובטח ובטח כשההסתרה גובה עוד כוחות שאין לנו.
כותבת שוב- שאני נזקקתי גם לכדורים פסיכיאטריים בתקופות ההריון שלי. (בלי הריון אני ב"ה לא זקוקה בכלל) זה ממש עזר.
עדיף מאשר שיחשבו שאמא הולכת למות(וזה המחשבה ההגיונית במצבי בהריון....)
אז הם יודעים שזה כי יש תינוק בבטן וככה אמא בהריון...
אני כן יגיד שתמיד חוששת ממצב שתהיה הפלה ואצטרך לשתף בזה ילדים קטנים ממש
מקווה ומתפללת שלא אתנסה...
שנה, שנתיים ומעלה..
כן אמרתי להם שזה סוד ולא לגלות
וגם באמת גם ככה יחסית יודעים בגלל המצב שלי ורואים ומבינים מהר..
בכל אופן פעם הבאה מתכננת לספר לכולם על ההתחלה, אין לי כוח לבזבז אנרגיות על הסתרה בתוך קושי ככ גדול (היפראמזיס קשה מאד)
אם זה יכול לעזור וגם כדי שלא ידאגו..
זה לטובת ההריון
בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!
בדיקת הריון ביתית חיובית בטא 61..יומיים אחרי בטא 47...יומיים אחרי דימום(כמו מחזור)
בנות שעברו מקרה דומה...עשיתן אולטרסאונד?או שלשחרר?ולראות בזה כמו מחזור רגיל...
מה הסיכוי שמשהו לא יצא?
הרופא אמר זה בטא נמוכה וזה פשוט יוביל לדימום
באסה...
ממש באסה! מצד מה שצריך לעשות פשוט לשחרר ולחכות שהדימום יגמר כמו בכל מחזור
בבדיקת דם שהבטא התאפסה
לא נראלי שיש בשביל מה לעשות או"ס
חיבוק 🫂
לא רואים בערכים האלו כלום בUS...
אני עשיתי בדיקת דם כל כמה ימים לוודא שהירידה ממשיכה, והבטא מתאפסת.
חיבוק לך ובהצלחה!!!
450בערך. כשבועיים אחרי התחיל דימום אז עשיתי אולטרסאונד ובטא.
הבטא ירדה ל190. שאלתי את הרופאה אם מספיק שרואים מגמת ירידה או שכדאי לוודא שמתאפס. ביקשה בטא נוספת.
עשיתי והבטא עלתה ל3000. כמובן שמיד הופניתי לאולטרסאונד וראו שק ללא עובר. עברתי אחכ ציטוטק.
מהניסיון שלי, ממליצה לוודא איפוס..
במקום להחליף כל פעם את כל המצעים
ממש ממש ממליצה
עלה 60 לאחד, קניתי שניים שיהיה להחליף למחר ולא אהיה חייבת לכבס ביום של הפספוס.
זה גם שומר על הסדין וגם סופג יחסית מהר והרבה אז רוב הפעמים שומר גם על השמיכה ואני מחליפה לו רק סדינית ופיג'מה ואת השמיכה רק מאווררת.
הסוג הפחות מוצלח (הוא גם בסדר אבל יותר זז) הוא עם הרבה דוגמאות וצבעים, הסוג שממש אהבתי היה שם רק בצבע לבן עם כוכבים זהב כאלה, לא זוכרת איזה חברה.
קניתי גם אחד משיין, הוא הכי גרוע
ראיתי שיש לפוליז ובסופר פארם.
בזאר שטראוס אין בקרבתי
שבוע 9 ב"ה!
הריון מורכב בסיכון, נצטרך יותר בדיקות מהרגיל ויותר חשש לעובר.
יש לי נפיחות ממערכת העיכול+ בטן הורמונלית מהממת, באמת בטן מהממת! אבל עדיין לא סיפרנו אפילו להורים, תכננו לחכות לפחות לשקיפות.
לא נעים לי להסתובב ככה. כי אני אוהבת מאוד ללבוש בגדים שמחמיאים לי ובגדים רחבים פחות יפים עליי (יש לי כמה בודדים כאלה)
מצד אחד בא לי להסתובב בגאווה עם הבטן שכל כך משמחת אותי, מצד שני עדיין מפחיד אותי לקבל מזל טובים...
איך מסתירים בלי שזה ירגיש מתאמץ?
אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?
לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח
המון מזל טוב
אפשר לא לספר
אבל לא להתאמץ להסתיר.
בצורה בולטת מאודדד
מוכר ככ!!
האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..
שיהיה קצת סודי לבינתיים..
אולי סריגים?
או סרפנים?
בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה
אנונימית בהו"ל(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣)
גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,
הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!
רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן
קטנה וחמודה
ונראית הריונית
כשזה לא הריון....
אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה
לא הזוי
הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.
אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌
הי, אני ההיפראמזיס.
מעדכנת שכרגע קיבלתי שמירה ואישור הפסקת עבודה עד להודעה חדשה.
ההריון כבר מוגדר כהריון בסיכון בזכות ההיפראמזיס. טררם רציני.
נלחמת לשתות ולאכול ומידי פעם מקבלת עירוי נוזלים לוריד.
אבל חיה ונושמת.
לא ברור מאליו.
תופעת הריחות הקשוחים בהריון מוכרת לכולן כאן אני מניחה.
היה שאני פשוט לא מסוגלת לשאת את הריח של בעלי.
גם אם הוא מקולח ומצוחצח והולך לישון אני לא נרדמת מהריח.
נשארת ערה עם בחילות שיא עד שעוברת חדר.
אם לא בדיוק התקלח אז בכלל... נגיד בצהריים נכנס לחדר אני לא נושמת שלא להקיא.
יש למישהי פתרון לזה?
משהו שעשיתן ועזר?
ככה לא מריחים...
דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.
בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך
די מתייאשת מלמצוא.
אולי אאזור אומץ מתישהו
תודה
לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.
גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..
אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך
מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים
אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום
פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,
פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.
אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.
וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.
הי אולי למישהי תהיה עצה טובה. אני קצת מעל גיל 40. עם התקן לא הורמונלי. אחרי הרבה בדיקות וניסיונות זה הדבר היחיד שטוב לי. החסרון- דימום ארוך ומסיבי מאוד בווסת. לוקח לי לפחות שבוע עד שאני מצליחה לעשות הפסק. וגם כמה ימים לפני שמתחיל הווסת כבר יש כתמים קטנים. אבל עיקר הקושי זה שפשוט יש יומיים שלושה עם כמות דימום ממש גדולה! זה פשוט סיוט! מחליפה תחבושות בקצב ועדיין יכולה לשבת ולגלות שהדם עבר לכסא
לא יודעת אם יש מה לעשות או שאני רק רוצה לפרוק פה.
הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.
אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים
זה מאתגר, גם אני ככה
כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה
הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים
יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.
🫂
למה תחבושות ולא טמפון?
בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח
הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.
הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.
וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.
כמה זמן את איתו?
יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.
אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!
הוא פשוט לא נראה טוב! לא פזור ולא אסוף
אני מסתובבת עם כסרש בבית לא רק בגלל צניעות ונוחות אםא כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה מתחת.
וגם כשאני הולכת לאימון כושר יש איתי נשים שמורידות את הכיסוי ונראות רווקות נחשקות
אין שום סממן על השיער שהוא מכוסה
ושלי אבוי אם אני יוריד הוא לא נראה טוב וגם הוא מעוך לי על הראש כאילו שמתי קסדה על הראש
מה עושים עם זה? לא באלי החלקה
לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,
לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה
אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...
יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי
ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה
יש משו שאת ממליצה?
אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני
החלקה
גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...
וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר
כלי ועפה בעברו לפחות
וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר
שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר
אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח
יחסית קצר.
יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי
שגרת טיפוח טובה לשיער.
שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,
אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..
כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים.
אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.
גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.
וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.
רוזמרין - לוונדר נוכח מאד
רוזמרין אישית יותר נעים.
זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה
את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג
כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה
מישהי זוכרת ויכולה לתייג לי (?) את השרשור עם הקישור לפרקי תנך מוקלטים?
זה היה בשרשור של הפודקאסטים? כי אני אשמח גם לזה
או שמישהי הגיבה ואחפש אצלה בכרטיס...
תודה!
אבל @מתיכון ועד מעון הגיבה שם ונראה לי שלחה קישורים.
את יכולה גם לחפש בחנות האפליקציות נך יומי
יש שם את הכל+ קישורים לקבוצות ווצאפ ייעודיות (קבוצה שבה שולחים כל יום את הפרקים, וקבוצה של דיונים, חידושים שאלות וכו).
בשבועות מתחילים סבב נוסף של כל הנך..
מומלץ ממש!
בווצאפ זה רק שמע, הרב מקריא את הפסוקים ומסביר עם פרשנים.
באפליקציה זה אותו שיעור בדיוק רק שאפשר לעקוב אחרי הפסוקים

לשלוח לך שוב?
היום התחלנו דברי הימים...
אני ממש אוהבת
כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.
מה אוכלים? איך מתפנקים?
איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?
איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?
מה יכול להרים ברגעים קשים?
תודה אהובות.
קודם כל חיבוק זה קשה ממש.
דבר שני- מה שלי הכי עזר:
1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.
2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.
לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.
חלבונים שאוהבת.
להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.
3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.
לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.
לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.
במקום סוכר אני שמתי בננה.
וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.
תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.
ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה.
מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.
וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.
זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.
בונוס נוסף ולא פחות שווה
סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.
הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).
והאמת זה היה כיף ברמות.
בהצלחה רבה וחיבוק.
בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.
דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.
ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.
ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.
לי זה ממש עזר.
חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.
יש פחמימות כמו פירות וכדומה.
אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.
אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי.
לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.
ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.
בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.
עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..
דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..
כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)
ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..
בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!
אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין
שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת
אמהלה איזה מבאס
איך אתן שורדות?????
זה באחוזים גבוהים יחזור
באמת מבאס ברמות
בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...
אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור
להיות במעקב סוכרת ולהיות סופר מאוזנת. זה יכול להשפיע משמעותית על רמת הסוכרת בהריון.
ואני לא יודעת אם ינחם אותך אבל גם בסוכרת הריון עם אינסולין יכולה להיות נחמה- ברגע שהיא עוברת אחרי ההריון ולא נשארת כסוכרת קבועה.
בע'ה בבריאות ובטוב!
דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר
מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר
דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.
עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.
בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.
ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה
זה ממש מאתגר סוכרת הריון.
אני זוכרת שבהתחלה היה לי ממש קשה,
ואז קבעתי תור לדיאטנית והיא אמרה לי מה אפשר לאכול בתפריט.
ממליצה מאוד על הקבוצה בפייסבוק:
הריון מתוק-סוכרת הריון
יש שם טיפים וגם מתכונים טובים.
אני מצאתי שם מתכון לעוגות שוקולד שמותאמת לסוכרת וגם פשטידה חלבית טעימה.
וגם ירדתי ממש מלא במשקל, בזכות הדיאטה של הסוכרת, חושבת שירדתי איזה 10 קילו..
בהצלחה רבה! ♥️
שאמרה שהיא קנתה ספר מתכונים של לירון בטט, השמונים שקל והיא המליצה ממש עליו.
אמרה שהציל אותה בהריון.
בכללי צריך להבין שאחוזי שומן גבוהים ממתנים את העליה של הסוכר.
ככה שאת יכולה להכין למשל עוגת גבינה, עם כמות יחסית קטנה של סוכר (או סוכר שמותר כמו אלולוז או ממתיקים אחרים שהדיאטנית מאשרת לך( וגבינת נפוליון. ואז את אוכלת פרוסה ביום יחד עם הקפה וזה ממש מאוזן.
למרוח כמות גדולה של גבינת שמנת על פרוסת לחם מקמח מלא וכו
אני מקווה בהמשך היום להכנס לפה ולתת לך עוד טיפים.
אבל הספר מתכונים של לירון מעולה.
ככה יש לי מדי פעם משהו מתוק, וב"ה הסוכר נמוך אחרי שעה.
אני מחליפה חצי מחמאת הבוטנים הטבעית בטחינה גולמית
כדורי אנרגיה תמרים, חמאת בוטנים ושיבולת שועל | חן במטבח
בתיאבון😋 ומקווה שיהיה לעזר
אחרי 12 בטוח לא למרות שנשארת בעבודה.
עד אז? לא יודעת, כולם אצלנו מאוד עצובים וכואבים (הבן של אחת העובדות בצוות נפל במלחמה)
קבוע עם החתימה יש 'בברכה'
אני לא ממהרת להוסיף עוד איחולים
רק אם זה ממש נצרך
ביום הזכרון לא רואה צורך להוסיף משהו
כמה חודשים אחרי לידה. על הנקה מלאה.
בלידות קודמות קיבלתי מחזור רק כשהפסקתי הנקה מאה אחוז. בערך חודש אחרי.
לא משתמשת באמצעי מניעה. כמובן שהחזקנו בראש שזה לא אומר שככה יהיה גם הפעם , בלב שלם עם מחשבה.
לפני שבוע בערך התחיל לי כתמים חומים כמה ימים. עם ירידה בכמות החלב. בדיקת הריון שלילית בשישי.
בשבת בקושי היה לי חלב..אבל חזר בראשון.
מרגישה התכווצויות בבטן ובגב שבא והולך. עצבנית. רגישות כשמניקה. כאבי ראש. נפיכות. בקיצור - מזכיר לי תסמינים של הריון.
מחזור לא מגיע, נעלמו הכתמים החומים.
הבנתי שזה יכול להיות שהגוף מנסה לחזור לעצמו ולייצר מחזור שוב? מישהי חוותה את זה? אם כן, כמה זמן עד שקיבלתם מחזור/ עברו התסמינים?
לא רוצה כרגע לעשות עוד בדיקה. אחכה עוד כמה ימים אם לא עובר.
אבל תמיד בודקים הריון וגם מתכוננים לזה שזה סוג של איתות שהפוריות חוזרת...
לפעמים סיוט להיות אישה🙈
בכללי אחרי הלידה הזאת לקח מלא זמן להורמונים להתאזן. ופתאום זה... מתגעגעת להרגיש קצת "אני".
כמה זמן אחרי הלידה חזר לך המחזור, אם בכלל?
זה היה קשור לסיום הנקה?
אני עם מירנה, לאחרונה קצת הופחתו ההנקות ואני בלחץ שהמחזור עומד לחזור..
המחזור לא חזר
למרות שחזר הביוץ בערך בגיל 7-8 חודשים כשהתחיל מוצקים.
אבל תמיד שבועיים אחרי הביוץ היו כמה ימים עם כתמים.
שבגלולות הנקה התחילו כתמים, אז כנראה פחות עוזר.
בחצי שנה הראשונה היו כתמים לכמה ימים פעם בחודש.
עוד לא היה לי דימום מאז הלידה, רק כתמים (הילדה בת שנתיים)
לאחר שנה עם ההתקן..
מחזורים קלים אבל עדייין באסה
ההתקן
אצלי התברר שההתקן היה יותר בחוץ מאשר בפנים
ובגלל שההתקן מונע מקומית אז אם הוא לא במקום פחות משפיע על הרירית והיא מצליחה להתעבות ואז יש מחזור.
איזה קטע זה הריון במלחמה מסכן אני לא מתייחסת אליו מספיק😅
אבל שמחים ממש
אני עדיין שליש ראשון, אבל לקראת סופו (שבוע עשר)
ואני
זומבית
כל היום רוצה לישון
ואם אני לא אוכלת יותר משלוש שעות אני ליטרלי קורסת (ברמת הלא מסוגלת לשבת או ללכת בקושי וחייבת לשכב)
אני לא הייתי ככה בהריונןת הקודמים אני הייתי טובה בזה😂
רעיונות??
אני עכשיו שבוע 11
גם מרגישה פחות טוב משני ההריונות הקודמים.
לגבי אוכל - אני בהתחלה ממש עשיתי לעצמי שעון לאכול משהו קטן כל שעתיים, כדי שלא אשכח ולא אגיע למצב של קריסה. אחרי כמה זמן התרגלתי והבנתי מתי שאני צריכה לאכול והשלמתי עם זה שזה לאכול בתדירות יותר גבוהה מהרגיל. אוכל אפילו משהו קטן, כמות קטנה יותר מארוחה רגילה, אבל אוכלת.
לגבי שינה - אני גם גמורה, וממש ממעיטה בקפה אז גם אין לי ישועה. משתדלת לתפוס מנוחה במהלך היום אם אני יכולה. אפילו 15-20 דקות.
וגם, מופרך ככל שיישמע - ספורט. אני ממש מכריחה את עצמי לזוז, במיוחד אם את בעבודה שאין הרבה תזוזה במהלך היום, או בבית. כשמזיזים את הגוף זה מכניס אנרגיות.
אני עושה אימונים ממש קלילים, לפני ההריון יכולתי לעשות דבר יותר מאתגרים. אבל עכשיו, המטרה היא פשוט לזוז. ולפעמים אחרי אימון גם מתמלאת לי אנרגיה ויש לי כוח.
אבל חוץ מהטיפים האלו, לנסות להשלים עם זה.
אני עושה הרבה פחות בבית, בעלי הרבה הרבה יותר. לא נעים לי, אבל אין מה לעשות
הגיוני סה"כ שזה חלק מתופעות ההריון. 😅
ואני לוקחת פרנטל
אבל מרגיש לי שזה יותר מזה
איך אני יכולה לדעת אם זה לא סוכרת הריון או משו?
אולי להם יהיה כיוון לבדוק.
בעיקרון בתחילת ההריון בודקים סוכר בצום, בדקת?
וממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל הברזל. כדאי להתייעץ עם הרופא.
ממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל להעלות ברזל.
הייתי מתייעצת עם רופא.
לי המוגלובין היה בסדר והמאגרים ריקים והייתי סמרטוט ממש
ובחילת ההריון המאגרים היו בסדר אז זה יכול לרדת ממש מהר
אם כן, תבקשי עירוי ברזל - ממש הצלה! ( גם עם המוגלובין בסדר תתעקשי )
ולי לא היה סכרת אבל בהריון הסוכר שלי מוזר וחייבת לאכול כל שעתיים כדי שלא ייפול.
בשעה טובה!
וזה הצורך בהריון... להשקיע בארוחות מזינות עם פחמימות, חלבון וירקות..
וכן מהריון להריון הגוף פחות מנומס ויותר דורש בפה מלא את מה שהוא צריך..
ושנים שהזנחנו את עצמנו הגוף מבקש עליהם בריבית....😏
ותקפידו על מולטיויטמין , בהריון האחרון מאוד הקפיץ לי את התפקוד..
בהעברת בעלות לחברת גז נדרש חתימה על חוזה?
שהעברנו למים וחשמל נדרשו רק פרטים וזהו.
שאולי יש לי תאומים
ברוך ה' שלא
זה פחד חיי 🙈
הייתי חייבת לפרוק את זה איפשהו
וממש לא יודעת מתי לספר להורים
הם ממש מחכים (הילד הקודם כבר ממש גדול)
מרגיש לי מוקדם טירוף, אבל מצד שני באלי ללכת ברחוב ולצרוח את זה
העיקר שיהיה בבריאות ובשמחהאמהלהבידיים מלאות.
הריון תקין וקל
יפה לראות שלאחד זה פחד נוראי ולשני חלום מתוק
בשעה טובה יקרה
תמיד אני בחרדות מתאומיםםם....
שפע שצריך אליו כלים מרובים.
מזל טוב!!
זוכרת את עצמי בהריון הראשון הולכת לי ברחובות ירושלים חושבת לעצמי: אני בהריוןןןןןן!!! אהההה!! רוצה לדלג ברחובות מאושר...
(עד שהתחילו הבחילות ורציתי למות בגדול 😅 )
בע"ה הריון קל בידיים מלאות!
מכירה כ"כ את ההתרגשות והרצון לצרוח,
אישית קצת נרגע אחרי יום/יומיים (כמובן השמחה האדירה נשארה) וסיפרנו להורים כשהרגשנו מוכנים. סביב שבוע 9 -11. תלוי הריון.
היה לנו מיוחד שזה היה שלנו לתקופה
מסוג המבחנים שאין להם מועד ב'
או שאת באה מחדר לידה או נוסעת לחדר לידה משם
לי היה מבחן שבועיים לפני תל''מ, שרדתי.
הייתי בלחץ אימים, בקושי הצלחתי ללמוד למבחן מרוב לחץ
אז ביום של התלמ אמאאאאאא
שיהיה הריון קל תקין בידיים מלאות
מחכה לסקירה לדעת בוודאות שיש לי אחד....
כבד לי יותר מתמיד!
מצאו עוד אחד.....
בהריון האחרון לקח לי הרבה זמן לעכל שיש רק עוברון אחד
זה אפילו אכזב אותי ברמה שבעלי היה צריך להזכיר לי שנס שיש 1 כי גם לו חיכינו ועברנו המון עד שהגיע.......
העיקר שיהיה בבריאות ובידיים מלאות
אפילו אחרי הא"ס הראשון לא האמנתי שזה רק ותמיד קיוויתי שהם פספסו את השני.
אני בעצמי תאומה, ובעיני זה ממש מתנה.
אני מאוד רוצה בהריונות הבאים לזכות לתאומים.
קצת חוששת, בעיקר מהלידה כי בראשונה עברתי קיסרי.
אבל איכשהו זה לא גורם לי לא לרצות....
זה מה שהרגשתי בכל תחילת הריון, שאין סיכוי שאני מצליחה לשמור בסוד, באלי לצעוק את זה לכולם
אנחנו מספרים להורים, מיד אחרי הבדיקה הביתית, אבל זה גם תלוי קשר ומה שמרגיש.. אז תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון וטוב לכם
ולגבי התאומים זה גם קטע, כי בגלל שאני מחכה להריון כבר כמה שנים, יש איזה מקום בלב שבאלי תאומים, סוג של פיצוי🫣
מצד שני, יודעת בפנים שמעדיפה אחד אחד, אפילו צפופים, אבל בנפרד😅
חיכינו כל כך הרבה זמן להריון, שכאילו מצד אחד את רוצה שניים
מצד שני, ניובורן אחד זה התאבדות מבחינתי אז שניים?
לא מדמיינת את זה עובר אצלי בלי קטסטרופות מכל הכיוונים, אולי אני אצליח להנות מתאומיך כשיהין בני ארבע
אמרתי לבעלי, אם הקב''ה רוצה לעשות לי בית ספר ולצחוק עלי, אז שיביא לנו תאומים
ומביא לפי הכוחות
זה היה לי גם כשחיכינו להריון הראשון, בגלל שחיכינו כבר רציתי ממש תאומים, ואז היה אחד והרגשתי שתכל'ס באמת זה הכי מתאים לי ולא הייתי מסוגלת שניים יחד
ואז הריון שני הגיע תודה לה' ממש מהר, אז זה הרגיש לי תאומים, אבל יותר בקל
עכשיו כששוב מחכים, משתדלת להאמין שמתי ומה שה' יחליט להביא זה הכי נכון וטוב
העיקר שיהיה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות❤️
הייתי דואגת לממש "מערכת שעות"
אם את אוהבת לקרוא - שבעלך יביא לך ערימת ספרים מהספריה
לקחת נושא שאת רוצה ללמוד וללכת על זה - יש קורסים מעניינים בחינם בקמפוס il
אני לא יודעת מה מותר לך לעשות פיזית אז קחי רק מה שמתאים -
מדי פעם לצאת לבד/עם מישהו לגינה הקרובה לנוח על ספסל להנות מהאויר
לאפות או לבשל כדאת מכינה הכל בישיבה במטבח
קחי לך נושא שמעניין אותך, חפשי פודקאסטים מעניינים,
וככה תרגישי שאת לומדת ומעשירה את עצמך, ולא שורפת את הזמן.
את יכולה לחפש על הריון, על הנקה על זוגיות וכו',
כמובן אם את בקטע ומתאים לך.
או לחילופין אם יש לך איזה נושא לימודי שמעניין אותך,
לחפש חומר ברשת ולראות אם באמת את מתחברת לזה.
הרעיון הוא להרגיש שעשית עם עצמך משהו משמעותי בזמן הזה.
כמובן רק אם מתאים לך.
הרבה בריאות ושמחה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוקות בריאים.
הדבר החמוד הזה כבר לא מתאים ללול קמפינג אצלי בחדר ולא נוח לו כל כך
אז אנחנו עוברים למיטת תינוק (לול גדול)
אני עוד מניקה חלקית גם בלילה
ופחות מעוניינת לשים את הלול אצלי בחדר מרגיש לי גדול מידיי
מצד שני לשים אותו בחדר עם אחותו נשמע לי קצת מאתגר, היא קמה לפעמים בלילה והוא לא יישן חזק
ופעמיים בלילה בערך הוא קם והם יכולים להעיר אחד את השני.
את הילדה שלי העברתי לחדר משלה רק בגיל שנתיים
אז מרגיש לי מוזר ומאתגר ששניהם יישנו באותו החדר
ובטח ייקח לי זמן לשמוע שהוא בוכה...
וזה גם אומר שנגמרו ההנקות לילה? כי אם אני מנ יקה בלילה זה רק בשכיבה, ואם אני צריכה לקום אלליו ללול אני כבר יכין בקבוק יותר זריז
אשמח לתובנות שלכן זה חדש לי הנושא ואני קצת לא יודעת מה לחשוב

כל האופציות הן מיטות די גדולות באמת. מיטת מעבר או מיטת תינוק זה אותו גודל. מבאס אבל לא רואה אופציה אחרת לא הייתי מעבירה לפני..
הדדולה היתה עד גיל שנתיים בלול קמפיגג?
הייתי כמה חודשים אצל ההורים שלי אז היא ישנה איתי במיטה
ואחרכך במיטת מעבר אצלי בחדר (עכשיו כבר בקושי יש מקום בחדר)
אז יהיה מקום
שוקלת להפסיק להניק בלילה
בדרך כלל אני מספיקה להניק פעם אחת לפני שאני עולה לישון
באמצע הלילה בקבוק
ובבוקר לפעמים בקבוק ולפעמים לוקחת אותו למיטה שלי
והוא גם ינק
והחדר השני עם עוד 2 ילדים
לילה אחד או שניים היה מאתגר כי הם התעוררו
ואחכ כבר לא שמעו כשקם לינוק.
אני קמתי בין פעם לפעמיים להניק אותו בלילה
והנקתי אותו בכיסא בחדר השני.
אני ממש חששתי מהמהלך הזה אבל בסוף היה יותר קל משחשבתי ומאוד חשוב לי ולזוגיות
גם כשהתינוק איתי בחדר
וגם כשישן במתחברת
לא מסתדרת עם הנקה בשכיבה.
יש קושי באמת יותר גדול לקום פיזית מהמיטה ולעבור לחדר אחר
זה גם הוציא אותי יותר מהשינה
אבל מתרגלים.. מבחינתי זה היה שדרוג גדול שהחדר חזר להיות זוגי
כאילו מזה משנה לי אם יש לידי תינוק או לא?
כי דווקא כן חשבתי על זה אם באמת כשאני אוציא אותו מהחדר אני יגיד לעצמי איך לא עשיתי את זה עד עכשיו
החדר היה סגור מ7 בערב כשהלך לישון
וגם אם התרגלתי לזה, ועשיתי דברים בשקט
רק אחרי שהוצאתי אותו מהחדר ראיתי כמה זה אחרת כשהוא בחדר אחר
מודה שזה היה לי קשה ריגשית המעבר הזה, הייתי רגילה ללטף אותו באמצע הלילה וישנו במתחברת. כל אחת באמת מה שטוב לה וחשוב לה
אצלי בחדר. קניתי את המיטה של איקאה שהיא קצת יותר קטנה
אצל השניה פתחתי את המיטה
אבל היא שמשה בעיקר כמחסן/מעקה למיטה שלנו
הילדונת העדיפה לישון איתנו
השלישי- כבר לא טרחתי לפתוח אותה (או את המתחברת...)
קניתי מעקה למיטה שלנו והוא ישן איתנו מגיל 0
יום שישי האחרון הוא חגג שנתיים - והוא קיבל מתנת יומולדת = הגליה למיטת מעבר בחדר ילדים (והפסיק לינוק)
ככה יש פינה באמת בטוחה
ומהצד השני את ישנה וחוסמת לו את המעבר...
כבר בבית חולים הכנסתי אותו אלי למיטה
העריסה שלו נמצאת בחדר לקישוט ולאחסון שמיכות, חיתולים, טיטולים ומגבונים...
בתחילת הלילה הוא ישן בעגלה (פעם פעם הייתי מנסה להעביר למיטה שלו, התעורר תוך 5 דקות) מההנקה הראשונה הוא נשאר איתי אל המיטה שלי צמודה לעריסה שלו שצמודה לקיר אז זה כמו מעקה.
חילזון 123אחרונהלהניק...
זה כן אחרת לקום וללכת לחדר אחר, אבל את יכולה לסדר לך בחדר השני כורסא נוחה ולהניק שם או בסלון.
ומזרון לידך.
תחילת לילה במיטה שלו, ואחרי הנקה ראשונה לשים אותו לידך על מזרון עד לבוקר.
(אלא אם את קמה לפניו ואז זו בעיה)
מבחינת הנקות לילה אם לא בוער לך להמשיך להניק, זה ממש בסדר לגמול אותו מהנקת לילה.
הורדנו צלע וחיברתי אותה איכשהו שתהיה באותו גובה של המיטה שלי והיא הייתה כמו מטחברת.
פעם ראשונה שעשיתי את זה והיה לי מושלם, להניק בשכיבה ולישון יותר.
הייתי בטוחה שלא אצליח להכניס אותה לחדר כי היא גדולה, אבל ניסינו והצליח (לפני כן הייתה שם מטחברת). הזזנו קצת את השידות, המיטה..
והפסקתי את ההנקות בלילה
בימים הראשונים בעלי הציע בקבוק ואחרי כמה ימים הפסיק להתעורר לאכול
פתאום הרגשתי כמו בן אדם חדש
והייתי מניקה השכיבה תוך כדי שינה ...
כי הבין שאין הנקה?
אמאלה חלום
ופתאום אני חושבת גם על זה, הוא לא נרדם עצמאית
בדרך כלל עם בקבוק ואם הבקבוק לא הרדים אותו אז צריך לנדנד או להרים אותו
אז בעצם זה גם מסבל את העניין??
איך אתן מחליטות עם איזה צד להיות בחג?
נגיד עכשיו ביום העצמאות צריכים לבחור עם מי להיות ובעיקר לא רוצה לפגוע בהורים של בעלי. מרגישה שהם רוצים יותר להיות איתנו ושואלים. ההורים שלי פחות ככה ונותנים לנו להחליט
נגיד עכשיו ביום העצמאות נחגוג עם הצד שלי כי כבר מזמן לא פגשנו אותם (מלבד את ההורים שלי), ואילו בפסח פגשנו את ההורים של בעלי. יש גם עוד סיבה שאנחנו רוצים לפגוש אותם דווקא...
לפעמים זה גם תלוי במי הזמין אותנו קודם (שזה בדרך כלל ההורים של בעלי, שמתוכננים תמיד הרבה זמן מראש🤭).
האמת - לבעלי זה כמעט לא משנה. הוא מעדיף להיות בבית... אז אני זו שמחליטה לרוב, ועושה את זה לפי מה שנראה לי שיהיה לנו נוח ולפי מה שנכון יותר מבחינת המשפחות.
לא כולן יתחברו
אני בגישה של לבחור מה יעשה לנו טוב
אם אפשר על הדרך לכבד - לכו על זה
אבל לא לסבול, לא להקריב
גם ככה יש אתגרים, כשאתם יכולים סופסוף להנות - תעשו את זה עד הסוף.
אם אין הבדל מהותי, או שכל אחד *מבני הזוג* רוצה אחרת - פה כבר יש עניין של תקשורת (וויתור של אחד מכם, תור תור וכן הלאה).
אם שניכם רוצים צד אחד, אל תכניסו את הרצון של ההורים לשיקול.
זה כמו שכולם רוצים שנהיה אצלהם בראש השנה, אנחנו הולכים למקום שנוח לנו בו - ההורים שלי
לעומת זאת, חג אחר נלך דווקא לצד השני.
כן משתדלת לתת מקום לכולם
אבל חמותי למשל קצת נפגעה שלא הגענו לליל הסדר כי לפי הספר זה תורם בעיקרון
אבל לי היה קשה ללכת לשם
ידעתי שאני לא אהנה אז לא הלכנו
וכן באנו שבת חול המועד
ואירחנו אותם יום אחד בחול המועד
לא מתה על חגים, כי שונאת להחליט בין 2 ההורים, ולפעמים גם רוצים לחגוג בבית, בישוב.
ולכן למשל, עוד לא החלטנו מה עושים ביום העצמאות... 😅
נטו מהסיבה ששלו זוג מבוגרים שגרים לבד עם אופי פולני ולא כל כך חוגגים לא עצמאות ודומיו ולא שבועות ודומיו
ופשוט משעמם איתם ולילדים שלי אין מה לעשות שם…
ואני מאוד רוצה ואוהבת להרגיש חגים, ושזה יעבור גם לילדים,
אז אצל ההורים שלי זה מורגש הם יותר זורמים ומשקיעים וגם יש לי אחים לא נשואים והרבה יותר כיף אצלם.
אני מציעה שפשוט תלוי תאריך, מה עושים אצל כל צד ומה יותר יזרום לכם ואיפה יותר תהנו… לנסות לאזן כזה.
איפה שעצמאות יהיה לכם כולכם יותר כיף לשם תלכו
ואם סבבה לך עם ההורים של בעלך ומזמן לא הייתם ויזרום אז מה טוב