שרשור חדש
חדר ושינה של בן 10 חודשיםשירה_11

הדבר החמוד הזה כבר לא מתאים ללול קמפינג אצלי בחדר ולא נוח לו כל כך 

אז אנחנו עוברים למיטת תינוק (לול גדול) 

 

אני עוד מניקה חלקית גם בלילה 

ופחות מעוניינת לשים את הלול אצלי בחדר מרגיש לי גדול מידיי

מצד שני לשים אותו בחדר עם אחותו נשמע לי קצת מאתגר, היא קמה לפעמים בלילה והוא לא יישן חזק 

ופעמיים בלילה בערך הוא קם והם יכולים להעיר אחד את השני.

 

את הילדה שלי העברתי לחדר משלה רק בגיל שנתיים 

אז מרגיש לי מוזר ומאתגר ששניהם יישנו באותו החדר

ובטח ייקח לי זמן לשמוע שהוא בוכה...

 

וזה גם אומר שנגמרו ההנקות לילה? כי אם אני מנ יקה בלילה זה רק בשכיבה, ואם אני צריכה לקום אלליו ללול אני כבר יכין בקבוק יותר זריז 

 

אשמח לתובנות שלכן זה חדש לי הנושא ואני קצת לא יודעת מה לחשוב

 

לגבי ההנקה זו באמת התלבטותמחי
לגבי להיות עם אחותו בחדר ושיעירו אחד את השני - בלילות הראשונים כן, אחר כך מתרגלים. והגוף שלך יתרגל מהר לשמוע אותו גם מרחוק
אני הייתי משאירה אותוכורסא ירוקה

כל האופציות הן מיטות די גדולות באמת. מיטת מעבר או מיטת תינוק זה אותו גודל. מבאס אבל לא רואה אופציה אחרת לא הייתי מעבירה לפני..

הדדולה היתה עד גיל שנתיים בלול קמפיגג?

לא בקמפינגשירה_11

הייתי כמה חודשים אצל ההורים שלי אז היא ישנה איתי במיטה

ואחרכך במיטת מעבר אצלי בחדר (עכשיו כבר בקושי יש מקום בחדר)

זה בעיה באמתכורסא ירוקה
אם יש מקום פיזית, נניח אם מזיזים את השידות ומזיזים את המיטות לפינה וזה פשוט מוזר לך אני אישית הייתי שמה עדיין בחדר עם מיטת תינוק או מיטת מעבר. אם פיזית אין מקום נראה לי זה שאלה של תקציב ומבנה הרהיטית בחדר. אפשר אולי לבנות מיטה צרה נמוכה ליד המיטה שלכם. השאלה גם מה הרוחב שיש, אם נכנסת עריסה זה באזור ה50 סמ. מיטת מעבר היא כ70 סמ, אז זה פער של 20 סמ, שהוא לא מטורף אם מזיזים קצת את המיטות אולי תצליחו להתגבר עליו אבל אם אין אופציה ויש אפשרות כלכלית אולי לפנות לנגר שייצר מיטת מעבר צרה יותר
אני מניחה שאם אני יזיז את המיטה עד הסוףשירה_11

אז יהיה מקום

שוקלת להפסיק להניק בלילה

בדרך כלל אני מספיקה להניק פעם אחת לפני שאני עולה לישון

באמצע הלילה בקבוק

ובבוקר לפעמים בקבוק ולפעמים לוקחת אותו למיטה שלי

אני העברתי את הקטן בגיל הזהפרח חדש

והוא גם ינק

והחדר השני עם עוד 2 ילדים

לילה אחד או שניים היה מאתגר כי הם התעוררו

ואחכ כבר לא שמעו כשקם לינוק.

אני קמתי בין פעם לפעמיים להניק אותו בלילה

והנקתי אותו בכיסא בחדר השני.

אני ממש חששתי מהמהלך הזה אבל בסוף היה יותר קל משחשבתי ומאוד חשוב לי ולזוגיות 

הנקת בישיבה לא נהיית עייפה יותר למחרת?שירה_11
לא הרגשתי הבדל. אבל אני מניקה בישיבהפרח חדש

גם כשהתינוק איתי בחדר

וגם כשישן במתחברת

לא מסתדרת עם הנקה בשכיבה.

יש קושי באמת יותר גדול לקום פיזית מהמיטה ולעבור לחדר אחר

זה גם הוציא אותי יותר מהשינה

אבל מתרגלים.. מבחינתי זה היה שדרוג גדול שהחדר חזר להיות זוגי 

האמת שבקטע הזוגי פחות מפריע לישירה_11

כאילו מזה משנה לי אם יש לידי תינוק או לא? 

כי דווקא כן חשבתי על זה אם באמת כשאני אוציא אותו מהחדר אני יגיד לעצמי איך לא עשיתי את זה עד עכשיו 

זה הפריע לי כי חששתי שכל דבר יעיר את התינוקפרח חדש

החדר היה סגור מ7 בערב כשהלך לישון

וגם אם התרגלתי לזה, ועשיתי דברים בשקט

רק אחרי שהוצאתי אותו מהחדר ראיתי כמה זה אחרת כשהוא בחדר אחר

מודה שזה היה לי קשה ריגשית המעבר הזה, הייתי רגילה ללטף אותו באמצע הלילה וישנו במתחברת. כל אחת באמת מה שטוב לה וחשוב לה

אנחנומדברה כעדן.
תמיד קונים מיטת מטר. לא בשביל לשים אצלנו, אלא לחדר ילדים... פשוט מיותר בעיניי המיטה הרגילה של התינוק אין צורך במטר ארבעים... 
זה לול שנפתח למיטת מעברשירה_11
תמיד אפשר לקנות חדש לצורך מקוםמדברה כעדן.
אצל הגדול פתחתי מיטת תינוקמקרמה

אצלי בחדר. קניתי את המיטה של איקאה שהיא קצת יותר קטנה


אצל השניה פתחתי את המיטה

אבל היא שמשה בעיקר כמחסן/מעקה למיטה שלנו

הילדונת העדיפה לישון איתנו


השלישי- כבר לא טרחתי לפתוח אותה (או את המתחברת...)

קניתי מעקה למיטה שלנו והוא ישן איתנו מגיל 0

יום שישי האחרון הוא חגג שנתיים - והוא קיבל מתנת יומולדת = הגליה למיטת מעבר בחדר ילדים (והפסיק לינוק)


מה זה מעקה למיטה זוגית?ואז את תראי
קניתי מעקה בצורת Lמקרמה
שנכנס מתחת למזרן
היי, ממש מגיל 0 אתך במיטה?מצפה88
ב"ה רוצים עוד ילד והפעם בדירה שאין שום מקום למיטחברת בחדר כמו שהיה עם הילדים הקודמים ואין מצב שאני לא ישנה קרוב לתינוק בחודשים הראשונים. כשיהיה רלוונטי חשבתי על הפתרון של מעקה אבל תהיתי איך זה יהיה כשהתינוק כל כך פיצי (ואני רגילה לשינה משותפת ולמרות המיטחברת חצי מהלילה היו איתי במיטה ועדיין זה מוזר לי מחשבתית להצהיר שישן במיטה שלנו)
לדעתי במקום מעקה עדיף שהמיטה תהיה צמודה לקירחילזון 123

ככה יש פינה באמת בטוחה

ומהצד השני את ישנה וחוסמת לו את המעבר...


אין קיר להצמיד אליומצפה88
יש ארונות קיר בשני הצדדים…
לא בטוחה שצריך ללמוד ממנימקרמה

כבר בבית חולים הכנסתי אותו אלי למיטה

גם אני עשיתי את זה עם הילד השני חחחמצפה88
שלי חצי לילה בעגלת אמבטיה וחצי איתישמש בשמיים

העריסה שלו נמצאת בחדר לקישוט ולאחסון שמיכות, חיתולים, טיטולים ומגבונים...

בתחילת הלילה הוא ישן בעגלה (פעם פעם הייתי מנסה להעביר למיטה שלו, התעורר תוך 5 דקות) מההנקה הראשונה הוא נשאר איתי אל המיטה שלי צמודה לעריסה שלו שצמודה לקיר אז זה כמו מעקה.

רק אומרת שזה מקום מצויין לכביסה נקיה ולא מקופלתחילזון 123אחרונה
אני העברתי לחדר לפני כן והמשכתיואז את תראי

להניק...

זה כן אחרת לקום וללכת לחדר אחר, אבל את יכולה לסדר לך בחדר השני כורסא נוחה ולהניק שם או בסלון.

 

אולי מיטה בחדר עם האחותאמאשוני

ומזרון לידך.

תחילת לילה במיטה שלו, ואחרי הנקה ראשונה לשים אותו לידך על מזרון עד לבוקר.

(אלא אם את קמה לפניו ואז זו בעיה)


מבחינת הנקות לילה אם לא בוער לך להמשיך להניק, זה ממש בסדר לגמול אותו מהנקת לילה.

אנחנו שמנו מיטת תינוקאוויר לנשימה

הורדנו צלע וחיברתי אותה איכשהו שתהיה באותו גובה של המיטה שלי והיא הייתה כמו מטחברת.

פעם ראשונה שעשיתי את זה והיה לי מושלם, להניק בשכיבה ולישון יותר.

הייתי בטוחה שלא אצליח להכניס אותה לחדר כי היא גדולה, אבל ניסינו והצליח (לפני כן הייתה שם מטחברת). הזזנו קצת את השידות, המיטה..

אני העברתי בגיל הזהשמ"פ

והפסקתי את ההנקות בלילה

בימים הראשונים בעלי הציע בקבוק ואחרי כמה ימים הפסיק להתעורר לאכול

פתאום הרגשתי כמו בן אדם חדש

והייתי מניקה השכיבה תוך כדי שינה ...

באמת את חושבת שהוא הפסיק לקוםשירה_11

כי הבין שאין הנקה?

אמאלה חלום

עכשיו הוא קם ולא הפסיק לבכותשירה_11

ופתאום אני חושבת גם על זה, הוא לא נרדם עצמאית

בדרך כלל עם בקבוק ואם הבקבוק לא הרדים אותו אז צריך לנדנד או להרים אותו

אז בעצם זה גם מסבל את העניין??

חגיםפרח שמח

איך אתן מחליטות עם איזה צד להיות בחג?

נגיד עכשיו ביום העצמאות צריכים לבחור עם מי להיות ובעיקר לא רוצה לפגוע בהורים של בעלי. מרגישה שהם רוצים יותר להיות איתנו ושואלים. ההורים שלי פחות ככה ונותנים לנו להחליט

עושים שנה בצד שלי שנה בצד שלונירה22
על כל אחד מהחגים שיש לגביהם התלבטות.
מחליטים ספונטנית, לפי נתונים משתניםמתואמת

נגיד עכשיו ביום העצמאות נחגוג עם הצד שלי כי כבר מזמן לא פגשנו אותם (מלבד את ההורים שלי), ואילו בפסח פגשנו את ההורים של בעלי. יש גם עוד סיבה שאנחנו רוצים לפגוש אותם דווקא...

לפעמים זה גם תלוי במי הזמין אותנו קודם (שזה בדרך כלל ההורים של בעלי, שמתוכננים תמיד הרבה זמן מראש🤭).

האמת - לבעלי זה כמעט לא משנה. הוא מעדיף להיות בבית... אז אני זו שמחליטה לרוב, ועושה את זה לפי מה שנראה לי שיהיה לנו נוח ולפי מה שנכון יותר מבחינת המשפחות.

כל פעם לפי מה שנוח וזורם לנו באותו חגכורסא ירוקה
הרבה פעמים עושים גם עם עצמנו
אני בגישהשושנושי

לא כולן יתחברו

אני בגישה של לבחור מה יעשה לנו טוב

אם אפשר על הדרך לכבד - לכו על זה

אבל לא לסבול, לא להקריב

גם ככה יש אתגרים, כשאתם יכולים סופסוף להנות - תעשו את זה עד הסוף.

אם אין הבדל מהותי, או שכל אחד *מבני הזוג* רוצה אחרת - פה כבר יש עניין של תקשורת (וויתור של אחד מכם, תור תור וכן הלאה).

אם שניכם רוצים צד אחד, אל תכניסו את הרצון של ההורים לשיקול.


זה כמו שכולם רוצים שנהיה אצלהם בראש השנה, אנחנו הולכים למקום שנוח לנו בו - ההורים שלי

לעומת זאת, חג אחר נלך דווקא לצד השני. 

אני גם בגישה הזאתרקאני

כן משתדלת לתת מקום לכולם

אבל חמותי למשל קצת נפגעה שלא הגענו לליל הסדר כי לפי הספר זה תורם בעיקרון

אבל לי היה קשה ללכת לשם

ידעתי שאני לא אהנה אז לא הלכנו

וכן באנו שבת חול המועד

ואירחנו אותם יום אחד בחול המועד

באמת מאז החתונהשומשומונית

לא מתה על חגים, כי שונאת להחליט בין 2 ההורים, ולפעמים גם רוצים לחגוג בבית, בישוב.

ולכן למשל, עוד לא החלטנו מה עושים ביום העצמאות... 😅

בדיוק ההתלבטות שלנופרח שמחאחרונה
99% אצל שלישיח סוד

נטו מהסיבה ששלו זוג מבוגרים שגרים לבד עם אופי פולני ולא כל כך חוגגים לא עצמאות ודומיו ולא שבועות ודומיו

ופשוט משעמם איתם ולילדים שלי אין מה לעשות שם…


ואני מאוד רוצה ואוהבת להרגיש חגים, ושזה יעבור גם לילדים,

אז אצל ההורים שלי זה מורגש הם יותר זורמים ומשקיעים וגם יש לי אחים לא נשואים והרבה יותר כיף אצלם.


אני מציעה שפשוט תלוי תאריך, מה עושים אצל כל צד ומה יותר יזרום לכם ואיפה יותר תהנו… לנסות לאזן כזה.

איפה שעצמאות יהיה לכם כולכם יותר כיף לשם תלכו ואם סבבה לך עם ההורים של בעלך ומזמן לא הייתם ויזרום אז מה טוב

זוגות חברים-איך להתייחס ולנהל את זה?אובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך ג' באייר תשפ"ו 15:53

 

נכון הכי כיף כשיש חבורה\זוגות של חברים עם ילדים שגדלים יחד? יוצאים לטיולים יחד, חוגגים עצמאות, הולכים כל הדרך יחד ועוד.

אבל מצד שני צריך לוותר-יש נניח חברה שאצלה הכל "מושלם" וצריכה תמיד לייעץ לכולם ואת נאלצת להקשיב, חברה אחרת שתמיד קובעת לאן הולכים ומה עושים כי היא יותר "אמא ופרקטית ממך" אז "היא יודעת מה הכי עדיף לעשות עם הילדים", חברה אחרת שאת מרגישה שאת נותנת לה המון (עוזרת לה עם הילדים, מזמינה אלייך) ונותנת מעט מדי בחזרה (פחות מגלה עניין, פחות עוזרת כמו שאת, היחסים פחות הדדיים).  וגם- נכון שתמיד כיף להיפגש אבל מתעוררות השוואות, למי יש ילד יותר נוח ולמי ילד מנג'ס, איזה הורים יודעים לחנך יותר טוב ומי מהילדים ממושמעים או חכמים יותר ומי בעייתיים יותר, איזה בעל יותר קשוב ומה היחסים ביניהם, כלומר אתה רק רוצה לבלות ביחד אבל מקבל אינפורמציה על כל מה שקורה איתם וזה קצת מביך ולא נעים, זה יותר ממה שביקשת או שרצית אי פעם לדעת. וכאילו לא די בזה, אז יש צביעות-תמיד יש את האמא שיש לה בתיק מלא אוכל להביא לכולם או שתעזור לילדה שלך או תייעץ אבל אח"כ כולם מרכלים על כולם: "ראית את הילד של אברמוביץ? מסכנים! הוא צריך אבחון דחוף". וכל זה מעצבן,

אבל יותר גרוע מכל זה זה להישאר לבד רק את בן זוגך והילדים שלכם בלי חברים

 

מצד אחדקמה ש.
בס"ד

ברגע שעושים עם עוד זוגות/משפחות לפעמים חלק מהדברים שכתבת מתעוררים (איך קובעים את המסלול? את התוכנית וכו' - אלה דברים שעלולים להיות מלווים בדעות סותרות ובקצת מתח לפעמים). נראה לי שצריך לקבל את זה איכשהו כי זה חלק מ"עבודה בצוות".


מצד שני עצם המפגש אמור להיות מהנה בסופו של דבר, ולתרום ללב הרבה יותר ממה שהוא עלול לפגוע בו. רכילויות לדוגמה? אישית הייתי מתרחקת מחבורה שבה ככה מדברים אחד על השני.


בסוף, באופן אישי אני קצת חולקת על המסקנה שלך. הכי כיף זה לחגוג עם חברים טובים באווירה טובה. אבל אם לבחור, לי הרבה עדיף להיות לבד רק אנחנו מאשר עם אנשים שאיתם אהיה עסוקה בהשוואות ואפחד מיחס צבוע... הייתי מחפשת חברים אחרים, ועד שאמצא הייתי מעדיפה לחגוג לבד.


מקווה שזה כיוון שעוזר 🫶🏼

נראה לי שזה בלתי נמנע, לא? אנחנו בני אדם.אובדת חצות

אנחנו לא מגיעים למפגש לחוות דעה, אבל זה מתעורר. ולא בהכרח רע אלא אנושי.

אם את שואלת אותי, אני לא חושבת שזה בלתי נמנע...קמה ש.

בס"ד
 

קצת השוואות פה ושם בתוך הלב זה נראה לי משהו אפשרי וסביר אם יקרה, אם כי ממש לא בהכרח.


 

הקטע של הרכילויות, זה ממש ממש תלוי מי הנפשות הפועלות וממש לא חובה שיהיה. 

מהודעת הפתיחה התרשמתי שאת אומרתקמה ש.
בס"ד

ששאר הזוגות מרכלים לפעמים בינתם לבין עצמם על כולם, כולל כמה זוגות ביחד על מישהו, וכולל עליכם. זה הרגיש לי מצב ממש לא נעים שממש לא הייתי רוצה להיות בו.


עכשיו אני מבינה שאת מתכוונת למשהו יותר מתון, לדיבור בין בני הזוג בסוף היום. שזה באמת יותר טבעי ויותר מצוי, אם כי לדעתי, מעבר לעניין ההלכתי שיש בזה, יש בזה משהו שפוגע בלב, בטוהר היחסים וביטחון העצמי שלנו בסופו של דבר. יש דיבור שהוא ברמה של פריקה, וזה מובן הרבה יותר. אבל סתם רכילות כדי לשתף מה הרושם שאחרים עשו עלינו, נראה לי ששווה ללמוד להפחית, כל אחד איפה שהוא נמצא ביחס להרגל הזה, כי בסוף כמו שאת אומרת זה משאיר טעם לא טוב, גם אצלנו-בתוכנו. (אני אישית עם אמונה ללא בסיס ואולי אפילו שגויה שמי שמשתדל לא לדבר על אחרים, גם פחות מדברים עליו. ולכל הפחות, אני חושבת שפשוט הרבה פחות חושבים על האפשרות שידברו עלינו, אם אנחנו גם משתדלים לא לדבר על אחרים).


לגבי מפגשי חברות וכו', אותו דבר. המורכבות באמת מוכרת. החיבור עובר דרך דיבור, והדיבור לפעמים יכול לקחת אותנו לכל מיני מקומות. אני חושבת שבסוף בתוך תוכנו אנחנו יודעות מה נכון ומה פחות מתאים לשתף. לפעמים ניפול ונגיד יותר ממה שרצינו, זה חלק מהלימוד. אבל בכללי שווה שהשאיפה תהיה  לבסס חברויות על דיבור מותאם. השאיפה, כן? לא תמיד נצליח, אבל לפחות שההתכוונות תהיה כזאת. אגב לגבי זה אני מאמינה שכשמחליטים שלשם אנחנו שואפות, ה' רואה את המאמץ ושולח חברות באותו ראש.


אין לי זמן להאריךכורסא ירוקה

אבל בקצרה אני לא עושה את החשבונות האלה, יוצאת עם המשפחות שנעים לנו עם ההורים ולילדים שלנו נעים עם שלהם.

כן, כל משפחה היא אחרת ויש כאלה שיותר "טובים" בדבר כזה או אחר. לא מפריע לי ככ האמת.

טבעי שאחכ בעלי ואני מדברים ביננו על איך היה ועל אחרים, משתדלים לא להכנס יותר מדי לפרטים אבל קורה.

אם בקבוצה מדברים על מישהו - פחות קורה אצלנו בחבורות, אבל פשוט לא נכנסת לשיח הזה. זה לא נכון ולא יפה לדעתי. 

דברתי על רושם שנוצר אצלך\בדיבור עם בעלך.אובדת חצות

לא החבורה על מישהו.

זה נכתב באופן חצי משעשע כי ככה זה.אובדת חצות

זה כמו שגם זוגיות דורשת התפשרות\ צמצום מסוים\ התחשבות באחר אבל שווה לעשות את זה ולהיות בשניים. 

אף אחד לא מושלם, אבל שווה להיות בחבורה. פשוט יש בזה מורכבות.

זה כמו מפגש רק עם חברות- אני זקוקה לזה מאד אבל אחרי, יוצאת קצת בעמדה לא נוחה שכל אחת משתפת אבל קצת "נכנסת לחיים של האחרת". ותמיד מרגישה אולי עברנו גבול? אולי חשפתי קצת יותר מדי? אני בטוח שמעתי יותר ממה שרציתי לשמוע. הרי אחרי ש"המידע" יצא החוצה, כל אחת מהחברות יכולה להתהלך איתו ולפרש כרצונה. 

לטוב (נניח שיתפת בהישג של הילד\שהבעל קנה לך פרחים היא יכולה לקנא או מצד שני ספרת על חולשה\קושי\מורכבות היא יכולה לרחם)- אבל הבעיה, שאתה לא יכול בלי שיתוף אם יש קרבה בין החברות.

לא רואה בזה צביעות או רכלנותכורסא ירוקה

כי גם אנחנו לא מדברים באופן הזה. זה קורה גם אחרי מפגש עם שכנים או משפחה.

טבעי לחלוק תחושות "וואי יוסי כהן קצת לחוץ הוא ממש לא שיחק יפה עם דודי. התבאסתי" או "חבל לי שדוידוביץ לא על הילדים שלהם, כי אני לא מרגישה בנוח להשאיר את הילדים איתם והם מפסידים חברים שהם אוהבים"

בעיני זה לא אמירות פסולות כי התכלית שלהן היא לא רכילות.


לא חושבת שיש בשיתוף גבול אובייקטיבי. כל אחד ומה שנעים לו..  לא אכנס לשיחות עם חברה שמשתפת קבוע דברים שאני לא מעוניינת לשמוע, ולא אשתף מה שלא בא לי. יוצאת מנקודת הנחה שמה שסיפרתי עלול לעבור הלאה או להיות מפורשן ומשתפת בהתאם. וכן אני בוחרת למי אספר מה גם לפי מה שנראה לי שתרגיש השומעת וגם לפי התגובה המשוערת שלה

לא חייב לשתף את הקישקעהמקורית

חברות לא פה רק בשביל זה

אפשר גם פשוט שיהיה כיף בלי שכל אחת תשמע מה הבעל קנה לשנייה ולא כל מפגש חברי הוא מפגש פריקה. וגם אם כן - בפרופורציות. אני סומכת על החברות שלי שהן מספיק בוגרות (ובוחרת אותן כאלה) כדי להבין ששיתוף של רגע בחיים לא מעיד על הכל, אם כבר שיתפתי משו.

ואם זה נוגע בי, השיתוף, אז צריך להתבונן בו.

מתחברת למה שכתבה @דיאן ד. על סנטר חזק, ואני בכלל לא משתפת דברים כאלה, כמו מה הבעל קנה לי ומה בזבזתי. אי אפשר לדעת איפה זה פוגע את הבנאדם שיושב מולך 

ואגב,הלכות לשון הרע תקפות גם במפגש חברות. 

השאלה מה זה חברים?ממתקית

איך את מגדירה חברים?
ומה הם בשבילנו?
אם חברים זה מה שאת מתארת, אז עדיף רק אני ובעלי והילדים...

הכי נכון להיות עם סנטר פנימי חזקדיאן ד.

ואז לא מפריע לך העצות, ההשוואות, הפערים וכו'.

 

את פשוט עושה רק מה שמתאים לך ונכון לך ושמה פס על כל השאר.

 

אגב, לנו אין זוגות חברים.

לבעלי יש את החברים שלו, לי יש את החברים שלי.

אם לצאת עם מישהו זה רק המשפחה היותר מורחבת (אחים/ אחיות שלי או שלו)

בולאמאשוניאחרונה

לא יודעת מה הכי נכון,

אבל ככה אני גם פועלת במציאות.


נהנים מהביחד, ושמים פס על מה שלא מתחברים.

מי שמעקם את האף שישאר עם אף עקום, לא מפריע לי.

ואין דבר שמישהו מכריח אותי להקשיב למשהו.

תמיד יש לי אפצי חזק לשלוף 😉

וגם אלה שתמיד יודעים לאן ללכת, אצלנו זה אלה שיודעים לבחור את המסעדה. זורמים עם הכל. למי אכפת. אם יש מסעדה אחרת שממש אהבתי תמיד יהיו הזדמנויות אחרות.

כשהסנטר הפנימי מסרב להוציא את סרגל ההשוואות אז ההתמודדות עם ההתנהגות ממש קלילה, האווירה טובה, יש יותר פרגון ופחות תחרות אז גם נהנים יותר.

וואו בדיוק לאחרונה התלבטנו על זהאמונה :)

ספציפית לגבי ההשוואות- הרגשתי שזה הרבה בראש שלי... כלומר אני בעצמי משווה אותנו כל הזמן לאחרים (וזה גם מה שמלחיץ אותי. כי תכל'ס לא עד כדי כך מלחיץ מה שכהן יגידו עלי... אני לא כזה מעניינת אותם... זו אני שמלחיצה את עצמי)

ואז החלטנו לנסות לא להזכיר שמות בכל השיח על ה"חבורת" זוגות שאנחנו בה. כלומר כן לספר וכאלה פשוט בלי שמות (ויש מספיק בחבורה כדי שלא נדע על מי השני מדבר)

וואו זה ממש עשה לי טוב פתאום הרבה יותר הרגשתי נפרדות... ואני באמת פחות משווה, כי פחות כיף להשוות כשאין למי לומר את זה;)

 

ועוד משהו קטן לגבי החוסר הדדיות- הייתי קצת מפחיתה את המקום שהחבורה הזו תופסת בלב, אולי ליצור עוד קשרים עם חברות אחרות... ואז הקשרים "קלילים" יותר מבחינת ההתייחסות שלך אליהם ופחות מחייבים. אז גם את מה שקורה בהם פחות לוקחים בצורה דרמטית

בהצלחה רבה רבה@

לנו יש כמה וכמה חבריםרקאני

נמצאים יחסית הרבה ביחד

ואין את האווירה הרעילה שאת מתארת

יכול להיות פה ושם דיבורים על אחרים

אבל דברים לגיטימיים ולא ריכולים מגעילים

כן הרגשנו באיזשהו שלב שהקשר מעיק מידי וקצת תפסנו מרחק

אבל זה היה דיי הדדי אז זה בסדר

 

בגדול אני לא עושה השוואות מי עוזרת יותר או מי מארחת יותר

פשוט מה שזורם

יש תקופות שאני עוזרת ויש תקופות שפחות

 

וואי הקטע האחרוןשוקולד פרה.

מזה לא...

אולי את רגילה לריגולים מחדר מורים,

אבל בסטנדרט הרגיל נראה לי שאנשים נחמדים אחד לשני באמת. ולא מלכלכים מאחורי הגב.

חסרונות יש לכולם

ומי שבוחר ללכלך על אחרים זה כי אין לו חיים, ואין לו מבט פנימה לתקן את החושך הפנימי של עצמו


דווקא בגלל שהתרגלתי להיות בצד הנמוך של הסקילה, זה לא מאיים עליי.

את אמא משקיעה יותר? יופי. נהדר. אני אלמד ממך.

יש לכם זוגיות לקנא? אז אקנא קצת ואלמד מזה מה אני רוצה לעצמי.


המקום הנמוך הוא המקום הנכון יותר, לדעתי.

כי הוא גם אנושי יותר. אנשים הם לא שלמות, יש בהם דפקות.

ודווקא הדפקות והפגמים הם מגלים משהו אמיתי עלינו, הרבה יותר מההישגים שלנו, והחנחונים שלנו.

וואי חח אני הכי לא מתחברת ליציאה עם זוגות אחריםשיח סוד

שהם לא בני דודים.


לא זורם פשוט, כל אחד במשפחה שלו וזה סתם מעיק.

ויותר מידי יכול גם לפגוע בפן ההורי (כמו שאת קצת תיארת) או בפן הזוגי.


אם את אוהבת את זה,

הייתי אומרת תצאי רק עם משפחות שזורם לך איתם ושאת לא צריכה לחשוב כל הזמן מה עושים מה אומרים

טיפולי פוריות- רעיונות איך הבעל יהיה שותף?אמונה :)

טיפולי פוריות, קשה לי ממש עם הריצות כל שניה לא"ס ולבדיקת דם... עובדת די הרבה וצריכה כל פעם לצאת מהעבודה/ להספיק איכשהו לפני, בלי רכב והנסיעות משגעות אותי וגם כל האטרף מסביב...

וזה לא חשבון שנכון לעשות בזוגיות אבל מרגישה שהכל רק עלי

הוא לא עובד מבחירה שלנו- אברכים ב"ה

ומאוד מעריך את ההשקעה שלי בטיפולים

אבל מרגישה שההערכה הכללית לא עוזרת לי כשאני מתרוצצת כל היום מבדיקה לבדיקה... ואני מתוסכלת שאני לבד בזה

אם אתה רוצה לעזור תעשה כמה בדיקות במקומי...

מרגישה שאני צוברת תסכול מולו וזה ממש מבאס

ובמיוחד שהוא בעיקר זה שדוחף לטיפולים, אני יותר בנחת

בקיצור- יש לכן רעיונות איך להפוך את זה למסע יותר זוגי ולא רק שלי? ואיך לא להתעצבן למה הכל עלי בחיים האלהה;)

תודה רבה!!

האמת היאהמקורית

שאני חושבת שנק הפתיחה שלך היא שאת בנחת והוא דוחף לזה

בראייה שלי לפחות ממה שאני קוראת, טיפולים זה הליך שככ יכול לסחוט אנרגיות נפשיות וכח, שזה משו שעושים רק אם ממש רוצים.

אם את במקום מרצה (ריצוי) פה - אז די ברור למה זה מעלה בך כעס. את מקריבה המון המון בשביל משו שאת לא מאוד רוצה כרגע. ולדעתי התסכול שלך הגיוני אם כך


אם הבנתי נכון את הסיטואציה (אם לא, זרקי לפח) אז במקומך הייתי שואלת את עצמי אם זה מתאים לי כרגע בכלל כל המאמץ הזה,אם את באמת רוצה את זה או שמעדיפה שלא בכלל, ולא - איך להפוך את זה לזוגי בהכרח.


מכל מקום שולחת חיבוק♥️ ואם לא עזרתי אז אולי אחרות כן

תודה לך!אמונה :)

לא חושבת שזה ריצוי... כי את הסבב הנוכחי התחלנו מתוך החלטה שלי. ואמרתי מראש שלא בטוח שאני מתחילה עוד אחד ישר אחרי אם הוא נכשל... צריכה את הזמן 

אז כרגע זה כן מבחירה

אבל לא בסתירה מחפשת איך שזה יהיה של שנינו כי כן יש לי בלב "אבל רצית אז תהיה חלק מזה" גם אם אני גם רוצה 

אז תחשבי על אם ייכשלשושנושי

.דמייני את את הדבר הזה קורה.

אם ייכשל - בשעת מעשה תחליטו מה לעשות.

אצלי המליצו על הפסקה של חודש כדי לתת לגוף להתרוקן מההורמונים ולהתחזק.

בפועל חיכיתי תמיד בין חודשיים לחצי שנה. לא הייתי פנויה לחזור לסיוט הזה לפני כן.

תרגישי בנוח לנוח ולקחת הפסקות. זה ממש מובן. 

אולי שבכל פעםאיזמרגד1
שאת עושה איזושהי בדיקה, הוא כותב לך הודעה/ משאיר פתק/ קונה שוקולד קטן או כל דבר בסגנון הזה?
אולי לבקש ממנו שיהיה אחראי על תזכורותלפניו ברננה!

לקחת את התרופות

ושידאג לך לפינוק בתיק בכל יום שיש בדיקה?

וואו זה קשה!!!! כל התהליך הזה כל-כך מתיש ומציףשושנושי

אני יכולה לשתף אותך על מה שהיה אצלנו, באותם שנים בעלי גם היה אברך וזה ממש הקל כי התחיל כולל רק בתשע בבוקר. בשעה 2-4 היה לו בין הסדרים.


למעקב זקיקים בבוקר הוא יכל להגיע כי זה היה ממש בשבע בבוקר, וניסיתי לקבוע את התורים לכיוון בין הסדרים

תור שניים שיצא בשעה אחרת - זרמנו עם זה. או שהלכתי לבד או שהוא פספס כמה שעות לימוד. מבאס - אבל המצווה של הבאת ילדים היא שלו, שייקח על זה אחריות. את רק עוזרת לו לקיים את המצוות וזו הדרך שבטרא עולם בחר עבורו.

זה לא ממש משנה גם אצל מי ה ''בעיה'' - אתם ביחד בתוך זה.


אני מסכימה איתך, ממש חשוב להרגיש שגם הוא שותף בטירוף הזה. מדובר בתהליך סוחט ואת רוצה שיעבור את זה איתך.


אפשע לקבוע ביחד חלוקת תפקידים, את עושה את הבדיקות והוא נגיד מתעסק בכל הבירוקרטיה.

את עושה בדיקות והוא יותר אחראי על התחזוקה בבית


תקשיבי יקרה אני איתך - זו תקופה מתישה וסוחטת

שום דבר לא בלחץ (אלא אם כן יש שעון שמתקתק ואז זה אחרת)

לזכור תמיד שלט משנה מה - יש אחד מלמעלה שמכוון והלחץ שלנו לא באמת יעזור.


בהצלחה. 

וואי תודה לך!!אמונה :)

ממש הבנת אותי

אני מרגישה לא נעים שיבוא איתי למעקב זקיקים נגיד... כאילו למה אני סתם מטריחה אותו, ממילא הבדיקת דם היא לי ולא לו

הוא הגיע ממש רק כשהיה דברים שקשורים אליו

זה לא פינוק מוגזם שיבוא איתי לבדיקות שעושים רק לי?

בעיניי לא פינוקשושנושי

פיזית את מבצעת את הבדיקות, את עוברת שאיבת ביציות, את נושאת את העובר

אבל הוא שותף על מלא במתן תמיכה

את רוצה שיתייבש איתך באזור המתנה

את גם נדקרת בבדיקת דם, גם עוברת אולטראסאונד וגינגלי ואת מוסיפה חטא על פשע גם להיות שם לבד?


שיצטרף, ברור.


תהפכו את הבוקר הזה למשהו נחמד. תצאו למסעדה או סתם חדר מזוזה אם יש בבית חולים שאת מטופלת בו.

בעלי ממש לא תמיד הצטרףשושנושי

אבן היה לו ברור שאם אני מבקשת כנראה שזה חשוב מספיק.

עברנו מלחמות עד שזה קרה - ממש לא בא בקלות. וואי אל תזכירי לי את השנים האלה - היה לי קשה!!!

באמת תקופה מאתגרת מאודאמונה :)

מתחברת למה שאמרת..

תודה רבה לך!

לתאם תורים, להשיג מרשמים והפניות, לקנות תרופותרוני 1234
בקיצור להיות ה"מזכירה" שאחראית על הבירוקרטיה
וואיפצלשהריון

שולחת חיבוק גדול!

בה לא עברתי טיפולי פוריות אז לא באמת יודעת להגיד לך מהנק מבט הזו. אבל הבדיקות בהריונות (אחד בסיכון) היו מורכבים אז משם...

אבל מקווה שזה בסדר שארשום לך מה חושבת.

קודם כל, איזה מדהימה את שאת רואה את זה ורוצה את זה כתהליך זוגי ורוצה להפוך את זה לביחד ולא להישאר עם זה לבד. עצם הרצון הוא בעיני מתנה לזוגיות.

ב. אני חושבת שכדאי לקבוע שיחה.בזמן רגוע. בצורה נעימה בלי שיפוטיות. ולהגיד לו: אני רוצה להרגיש שאתה שותף איתי בטיפולים. קשה לי להרגיש לבד בזה. ולבקש ממנו רעיונות. לפעמים יש להם רעיונות יותר טובים ממנו.

ג. לי עזר להפוך את הבדיקות ליציאה זוגית. (גם בעלי היה אברך. וזה הרגיש לי חלק מתורת חיים השותפות הזו איתי בבדיקות). הוא היה בא איתי ואחכ היינו קונים טילון אומשהו אוכלים ביחד ומעבדים את מה שעובר עלינו.

הרבה בהצלחה וחיבוק גדול

אהבתי, במיוחד את הכיוון של לבקש ממנו רעיונותאמונה :)

תודה על ההבנה והחיבוק

באה רק לעודד שזה לא רק אצלך ככהSheela

אני יודעת ששומעים הרבה קולות איך הבעל צריך להיות חלק מהטיפולים וגם בעזרת ה בהריון זה קולות שנשמעים

לא אצל כולם זו הדינמיקה


אצלנו לדוגמה בעלי הרבה פחות בפוקוס ממני באופי שלו ואז כשכל הטיפול גגם ככה עלי אז זה פשוט נשאר אצלי..

מאד עזר לי קודם כל להכיל את זה ולראות איפה אני כן מרגישה את החיבור והזוגיות

וגם כן דיברתי איתו הרבה על זה

אני אומרת לו על כל בדיקה וזריקה

ומשתפת איך עברה הבדיקה ומה היה..


עם הזמן והשיח הוא לומד לשאול מעצמו, להביע אמפתיה, להיות יותר חלק

ואני לומדת שכנראה הוא לעולם לא ידע מעצמו לזכור מינונים, לקרוא בדיקות.. וזה בסדר כי יש לנו דברים אחרים.


דברים שהצלחנו להעביר אליו:

הוא תמיד ילך לקנות את התרופות )שזו משימה ממש מעצבנת.. אני אחראית לומר לו מה צריך והוא על הנסיעות)

הוא אחראי לקנות פינוקים לימים הקשים של ההתרוצצות. 

מצטרפתנעומית

אצלי, אני הולכת לבדיקות ודואגת לכל התורים, ומה צריך לקנות ומתי.

והוא שותף באלף דרכים שהן לא טיפולי הפוריות עצמם.


ולמדתי, וזה בסדר גמור מבחינתי.

אם אני רוצה פינוק אני אבקש או אקנה. 

מה בדיוק את מחפשת?השם שלי

שהוא יהיה שותף במה שאפשר ויקל מעליך?

או יותר שיתן לך תמיכה והרגשה של שותפות?


בצד המעשי, הוא לא יכול לעשות במקומך את הבדיקות.

אתם צריכים לראות מה הוא כן יכול לעשות שיעזור לך.

זה יכול להיות לקבוע תורים, לקנות תרופות, להזריק אם צריך, ללכת איתך לבדיקות, לעשות דברים אחרים בבית שיקלו עליך מהעומס.


אם את יותר מחפשת תמיכה ושותפות,

הוא יכול לקנות לך פינוקים לזמנים של בדיקות או אחריהן, לשמוע ממך איך עבר, לקבוע איתו יציאה


ועוד משהו,

אם מתאים לכם שהוא יהיה שותף בדברים, אז מעולה.

אבל גם אם הוא פחות שותף, ואת מקבלת את זה, חשוב לדעת שזה תקין ולא אומר שהזוגיות שלכם לא בסדר.

האמת שאניאורוש3

עשיתי הכל. אנחנו לא באותה קופה אפילו. כולל הלכתי לבד להחזרות... זה לא לילד ראשון והחיים עמוסים והוא עובד...

הוא כן הגיע איתי לבדיקות יותר פולשניות וכמובן לשאיבה. דברים שפיזית לא יכולתי לבד.  

אני כן מרגישה שהוא שותף. אני חושבת שיש עוד דרכים להביע שותפות. לקרא קצת בגוגל וגם בצ'טים שנותנים יופי של מידע, לנתח איתך את התוצאות, להתעניין מה היה. לשלוח הודעות חיזוק. לא גדולה בשמיים, על המאמץ היומי של המעקב והכל.

וגם, אני לא יודעת בת כמה את מה הסיפור ומה הרקע. אז קחי רק אם מתאים- מותר לקחת הפסקות, מותר לאפס את המח והגוף ולצבור כוחות. זה ממש בסדר גמור. תקשיבי ללב ולכוחות. חיבוק ובהצלחה! 

וואו תודה רבה לכולכן!!אמונה :)

על ההשתתפות והרעיונות

לוקחת לי הרבה מהם...

תודה ממש!

מזדהה כ"כפיצית קטנה

כאשת אברך וגם כמטופלת פוריות , הייתי עושה נסיעות מחוץ לעיר 6 בבוקר באוטובוס בינעירוני כדי להספיק , לא היה לנו ברירה כשיש עוד ילדים בבית הבעל עסוק גם בארגון ובפיזור שלהם

היה מתיש נפשית ממש

קוראת את ההמלצות וממש רושמת לי אותם

כל הכבוד לך אשת חיל על הכל, בכלל הניסוח שלך מהמם ממש דיברת מגרוני

הרבה כוחות 3<

תודה לך!! חיזקתאמונה :)אחרונה

חיבוק בחזרה

לא מצליחה להשתחרר מהבעסה... 🫤ytrewq

סגרנו משהו שאני ממש מחכה לו, הוא נדחה בגלל המלחמה עם איראן, ועכשיו התאריך החדש נופל על איזושהי מחויבות של בעלי.

אוףףף לא רואה אפשרות לפתור את זה חוץ מלבטל 😟 

וואו אני איתך ממשמתיכון ועד מעון

היינו אמורים לצאת לנופש זוגי וזה בוטל.

מקווה שתצליחי למצוא זמן שיתאפשר או לפחות להתאוורר באיזו דרך

איזה מתסכל זהשושנושי

המלחמה שיבשה מלא תכניות וזה מעצבן ברמות. 

לנו יש טיסה באוגוסט ואני בחרדה שגם זה יתבטל. אי אפשר לבנות שום תכנית. 

האמת שיותר מתסכלת אותי המחויבות של בעליytrewq
מבחינתי זה לא כזה חשוב, אפשר להגיד להם שסגרנו משהו. אבל לבעלי זה ממש חשוב... 
אז אולי תדברו על זה?אוהבת את השבתאחרונה

גם אם לא תבטלו, כדאי שתשמיעי לו כמה שזה מאכזב בשיחה, כי אולי איפהשהוא את מרגישה שכאילו לא מספיק אכפת לו ממך או מהנופש? גם אפ בשכל את יודעת שזה לא ככה לפעמים רוצים לשמוע את זה בפה מלא..

אבל בגלל שזה נושא רגיש כדאי לפתוח בזמן רגוע עם פניות של שניכם..

יש כאן מאופקים שיכולה לתת דעתה?עם ישראל חי🇮🇱

אשמח גם מאנונימי

מבררים על מעבר לדרום ורוצים לשמוע על העיר מכל הבחינות...

בתי ספר,גנים,מעונות,ת"ת, מרכזי קניות,תעסוקה,אוכלוסיה וכל מה שעולה

תודה רבה !!

לכי לשדרות!ניק חדש2

בדקנו שם לאחרונה

מרגיש מושלם.

אתם עוברים?עם ישראל חי🇮🇱
כרגע אנחנו בדיוק בצומת דרכים אם לעבורניק חדש2

או לא

המקום מדהים. חינוך איכותי. (יש לנו רק בנים אז זה מה שבדקנו)

שכונות חדשות! מלא גני שעשועים

קהילות מקסימות ואנשים חמימים.

שווה מאד לבדוק.

בעלי רוצה לעבור

אחים שלי עוברים בע"ה.

אני הייתי רוצה אם הילדים לא היו מתחילים פה בתי ספר איפה שאנחנו גרים. זו ההתלבטות הקשה שלי לנתק אותם.

אז כרגע אנחנו עוד בצומת.

אבל ממליצה לך בחום לבדוק שם.

אם את מהציבור הדתי לאומיניק חדש2

הייתי ממליצה לך לבדוק את שדרות על פנו נתיבות


זו דעתי.

אנחנו בעיקרוןעם ישראל חי🇮🇱

בעלי תשובה מעל 15 שנים

יותר מתחברים לזרם החרדלי, בעלי בצבא..

פחות מתחברים לחרדי

היינו בנתיבות, ולא הרגשתי קליק האמת ..

מתלבטים בין שדרות לאופקים .

הדירות בשדרות חדשות מהקבלן או בנות כמה שנים?

יש פרוייקטים בבניה ממש עכשיוניק חדש2

אחי קנה לאחרונה דירת 4 חדרים מקבלן.

יש שכונה שנקראת הבוסתנים. היא בבניה.

היא גם נראית כמו אתר בניה.

אבל אם זה לטווח הרחוק אולי שווה לספוג הכמה שנים בשביל שכונה חדשה מהניילונים.

ולדעתי חרדי פחות יש שםניק חדש2

יש. אבל לא כמו נתיבות נגיד.

שוב, ממה שהתרשמתי.

דרך אגב לגבי הילדיםעם ישראל חי🇮🇱

לפעמים כהורים אנחנו סופר מודאגים ולפעמים באמת בצדק

אבל יכולה להגיד לך שלילדים יש כושר הסתגלות מטורף, הרבה יותר מלמבןגרים.

ותחשבי על כל היתרונות שציינת,  לא יודעת איפה אתם גרים היום

אבל יתרון כלכלי בטוח יש לפחות למי מאיתנו מהמרכז. אז זה בסוף ישתלם גם לילדים והם יתרגלו כמו כל בני האדם ..בסוף מתרגלים להכל 

אנחנו לא מהמרכזניק חדש2

אנחנו גם מאיזור הדרום.

זה פשוט להדרים עוד קצת.

אנחנו כרגע בישוב.

לחזור חזרה לעיר זה שיקול.

אנחנו צריכים לחשוב יש לנו עוד כמה חודשים כדי לפנות את הדירה בע"ה 

שיהיה החלטות טובות בעזרת השם 🙏עם ישראל חי🇮🇱
אמן!!@ גם לכםניק חדש2
תעדכני בסוף🩷
רוצה להתייעץ על קניית דירהעם ישראל חי🇮🇱

מחפשים דירת גן חדשה כחמישה חדרים

התקציב הוא עד 2 מיליון

באיזור דתי /שכונה דתית

באיזור מרכז/שפלה/שרון/דרום לא רחוק

רעיונות.??

חכמת ההמונות- קניית בשר עופות דגים טריים- מאיפה?מרגול

מחפשים מקום שמוכר טרי ובמחירים סבירים.

איזור ירושלים, דן, שרון (או משלוחים לשם בעלות סבבה).


יכולים לקנות כמות גדולה יחסית ולאחסן במקפיא נוסף. או לרכוש יחד עם עוד משפחה.


חשוב טרי (אוהבת לחלק למנות קטנות במקפיא, וגם יותר טוב)

חשוב שינקו/יפלטו מה שצריך.


מחירים סבירים (ביחס לסוג נתח כמובן). למשל: אסאדו, שוקיים, פיקניה, אנטריקוט, גרון הודו (אם יש זה בונוס), פרגיות, בשר טחון, שומן כבש, אונטריו וכו

מבחינת דגים- פילה סלמון, פילה לברק, פילה דניס.


אם אתן מכירות מקום שעונה על ההגדרות לפחות לחלק ממה שמחפשת- אשמח שתשתפו. נשמח להקל על הכיס ועדיין לאכול דברים טובים. (התחתנתי עם קרניבור רציני שעבורו בשר דומה לחמצן)

כאמור- יכולה להגיע במיוחד לאסוף כמות מהאיזורים שרשמתי, או משלוח לשם. תודה!

מוסיפה- כל כשרות תספיק. ושתהיה סחורה טובה.מרגול
פשייי חצי מהבשרים שכתבת פה אני לא מכירה...חחחחחממתקית

בביתי מבשלים?
זה לא כזה של מסעדות גורמה? חח

בטח בבית. חלק זה סתם שמות מוזריםמרגול

נגיד גרון הודו, את שמה רק כמה חתיכות במרק עוף וזה נותן טעם וואו (וזה לא יקר, פשוט לא נפוץ)


שומן כבש אני לא מבשלת לבד, נגיד מוסיפה קוביה או כמה קוביות של ס"מ על ס"מ לתבשיל וזה רק נותן טעם.

דגים אנחנו מפונקים לא אוכלים כל דג


אסאדו זה בישול ארוך בתנור ויוצאת ארוחה שלמה


מה שבאמת סטייקים זה פיקניה ואנטריקוט, ואת זה האיש שלי עושה כי אני לא יודעת להכין טוב.

ואונטריב (טעות הקלדה היתה שם) זה מעולה בשביל בשר מפורק (נניח להכניס בלחמניות), וגם זה בשר שטוב לטחון אותו למי שמכינה קובה בעצמה בבית (עשיתי פעם אחת והיא גם האחרונה חחחח)

קצת רחוק מאיפה שכתבתאנונימית בהו"ל

אבל בשר יש בבלאדי בתימורים (על יד קרית מלאכי)

מחירים סבבה, בשר קפוא

לדוגמא:

לשון 30

אסאדו 40

בשר 5 50

אלו לרוב המחירים

ויש להם מלא סוגים גם מוזרים 

 

בבשר לא חלק זול יותר

 

 

מעניין. טרי שם? או קפוא?מרגול

אני מקפיאה גם ככה, אבל אוהבת לחתוך ולחלק כמו שאני רוצה כשזה טרי

וגם להריח ולראות בעצמי…

לשון קפוא ב30 קניתי באושרהמקורית

אסאדו טרי 49 שח שמה והאמת הקצביה שלהם נקייה אז אני מרוצה אבל לא בטוח שיש להם פיקנייה, אולי תלוי סניף

דגים טריים אני קונה בחנות דגים ליד הבית, אבל לא זול שם זה בטוח. תנסי את הויטרינות של הדגים בסופרים הגדולים, לדעתי פילה דניס  דניס מוכרים גם כן טרי באושר עד

הייתי מנסה להסתכל גם בחצי חינם


או בקצביות. אבל בדרכ המחיר שם לא נמוך

הם עושים משלוחים למרכז?shiran30005
יש לי חברה טובה - אני סומכת על דעתהשושנושי

היא קונה רק אצלו את הדגים, שאלתי אותה והוא מפלט ומנקה

הוא עושה משלוחים

לא יודעת מה לגבי המחיר

+972 58-397-8406

בית הדייג 

עד לפני כמה שנים הייתי קונה קבועמקרמהאחרונה

בצארום גבעתיים

היה מחירים סבירים

והכל היה נקי

ומגוון רחב של דברים


עברנו דירה

וכוד לא מצאתי קצביה טובה באזור 

🇮🇱🇮🇱תזכורת-- צפירה הערב בשעה 20.🇮🇱🇮🇱מוריה
מחר הצפירה בשעה 11.
עוד כ2 דקות.מוריהאחרונה
ירקות עליםתופחת

אני ממש אוהבת ירקות עלים (הילדים קצת פחות..)

בפועל כמעט ולא משתמשת בגלל השטיפה היסודית שזה דורש..

היתה תקופה שהייתי מזמינה כמות שוטפת ושמה במקרר. זו היתה התעסקות רצינית וגם לפעמים היה מרקיב כי כמה שניסיתי לייבש זה לא היה עד הסוף..

שמתי לב שאם אני שומרת את זה במקרר כמו שזה, זה נשמר הרבה יותר טוב, אבל לא בא לי בשביל כל חתיכת פטרוזיליה להשרות במים וסבון.. וזה גם גורם לי לא להשתמש והתוצאה זהה: זה מרקיב.


יש למישהי רעיון איך להתנהל עם הדבר הזה?

איכשהו לאחרונה אין אצלי אפילו חסה בבית בגלל הדבר הזה (יש לי ילדים בעיקר קטנים כך שאני כמעט היחידה שמשתמשת)

למה לא להקפיא?רקאני

לא חסה

אבל כוסברא ופטרוזיליה וכד'

אפשר לנקות ולהקפיא

תלוי למה את משתמשת בזה

לבישולים זה מעולה

סלט חי פחות...

פשוט לקנות קצת כל פעם

למה את משתמשת? אם לבישול- אפשר לשטוף,לקצוץ ולהקפיאיעל מהדרום

לק"י


וחסה- אפשר לקנות שטופה וחתוכה. זה מחזיק ימים בודדים.

או לשטוף ולשמור במקרר את העלים בתוך מגבת/ נייר סופג בתוך שקית.

כרוב- צריך שטיפה יותר קלה. והוא לא נרקב מהר גם ככה.

חסה שטופה היא שטופהדיאט ספרייט

מבחינת ניקיון לא מבחינת חרקים.

(וגם על זה לא הייתי ממש סומכת.)

התכוונתי לחסות השטופות של חסלטיעל מהדרום
לק"י

כנראה שהיה לי ברור שלזה אני מתכוונת....טוב שכתבת.

אה מעניין, לא ידעתי שזה קיים 👌דיאט ספרייט
כזה למשל (יש גם כרוב וגזר חתוכים)יעל מהדרום

וואו, אין לי מושג איך פיספסתידיאט ספרייט

את המוצר הזה

תודה

אני מקפיאה עשבי תיבול וחסה במקרר שורדת שבועייםשמש בשמיים

כשאני קונה חבילה של כל ירק עלים שהוא אני ישר שוטפת לפי ההוראות (קונים רק בגידול מפוקח אז זה לא כזה קשוח לשטוף) ואז משתמשת מה שצריכה, שומרת טיפה במקרר ליומיים הקרובים ואת הרוב מקפיאה ככה. כשאני צריכה עשבי תיבול אני מוציאה מהמקפיא את הגוש הקפוא קוצצת ממנו כמה שאני צריכה ומחזירה למקפיא, זה נחתך בקלות כשזה קפוא ואפשר להשתמש גם בבישול וגם בסלט, זה פחות פוטוגני אבל נותן טעם (פחות מהטרי).

 

חסה עכשיו נניח יש לי במקרר את הסוף של החסה מהמרור של ליל הסדר, היא ממש אחלה אכלנו בשבת (וכבר שבועיים וחצי מאז שקנינו אותה) אבל לפעמים בזמן כזה כבר באמת מרקיב, זה משתנה...

אחרי שאת משרה ושוטפת, אם תמצאי איפההמקורית

תתלי את הצרור הפוך (בהנחה שזה מסודר כמו צרור בשקית😅)לכצה שעות זה יתייבש

אחרת - באמת להשרות ולשטוף.

חסה עובד לי מעולה. אחרי שאני משרה, מעמידה את הקלחים כמה שעות במסננת ושומרת בקופסא עם ניירות ניגוב בין כל כמה עלים. אני אוכלת הרבה חסה

^^ לאחסן במקרר בנייר מגבתרוני 1234
אני משרהלפניו ברננה!

שמה במסננת לייבוש

ואז מעבירה לכלי פלסטיק עם מכסה. לרוב מחזיק מעל שבוע

ירקות של חברת חסלט ממש,המקורית , דורשים פחות השריהאור עולה בבוקר
שמעתי ממישהו מכושרות 
גם אני הייתי ככה ממששמה לב

עד שכתבו פה בפורום את העצה הגאונית של נייר סופג..

מה שאני עושה-

פטרוזיליה/ כוסברה, משרה, שוטפת, אם יש זמן שמה קצת במסננת אם לא- קוצצת, וסופגת את עודף הנוזלים עם נייר סופג. שמה בקופסה סגורה עם 2 שכבות נייר סופג בתחתית ומלמעלה. נשמר יותר משבועיים! 

ולגבי חסהשמה לבאחרונה

אני אוכלת הרבה חסה לליק, אז כל פעם משרה ושוטפת 3 חבילות, שמה קצת במסננת

ואז בשקית גדולה שהעלים כאילו מבולגנים ולא צמודים אחד לשני, עם נייר סופג מכל הכיוונים ובין לבין..

כנל נשמר מעולה אבל כאמור גומרת את זה די מהר..

מנשאניגון של הלב
מישהי מבינה/התנסתה בסוגים שונים של מנשאים ויכולה להגיד מה   ההבדלים בינהם ומה החסרונות והיתרונות של כל סוג? מדברת על מנשא בד/מובנה
הכל טוב 💓 העיקר כולן יודעות. מתנצלת שהטעיתישושנושי
גם ביקשתי מהמנהלת לערוך את ההודעה הראשונה כדי חלילה לא להטעות אחרות. 
גיסה סכסכניתמולהבולה

איך אני עצבנית עכשיו 😡

אישתו של אחי סוג של ניתקה איתי קשר מצידה כבר מלפני שנה

אנחנו לא בריב או משהו,רק הרבה הרבה פחות בקשר וזה בא בעקבות כל מיני דברים

אם פעם היינו יוצאות מלא ביחד למקומות, מסעדות וכו',מאז היום זה מסתכם בחג שמח טלפוני או הודעת וואטספ בחגים

היינו חברות ברמה של שיחות יום יום בטלפון

זה לא השתנה ביום אחד,אלא תהליך., לאט לאט זה ירד מצידה כי עברה עבודה

ויש לה חברות חדשות.

היא טיפוס שנדבק למישהי אחת ועוברת לפי קריזות לבאה בתור.מכירות את סוג הנשים האלו?

זרמתי עם זה לגמרי והמשכתי בחיי....

אבל מדי פעם דווקא אני זו שיותר יוזמת והיא מנפנפת אותי או עונה בקצרה

ואני מקבלת שיחת טלפון מאמא שלי שאומרת שגיסתי סיפרה להם שאני לא בקשר איתם

ושזה לא יפה ולא מזמינה אותם אלינו הביתה 😤

אני בהלם

זה כל כך בא מצידה!!!!! והיא פשוט טיפוס סכסכן וזו לא פעם ראשונה שזה קורה!!

עכשיו אם אזום מפגש היא יכולה לומר שפחות מתאים או נראה בהמשך השבוע ואפילו להבריז

אבל לצלצל לאמא שלי ולהתלונן עלי היא יודעת לעשות מצויין כדי לגרום אש ותמרות עשן במשפחה

איך הייתן מגיבות לזה ??

למה זה צריך לגרום אש?איזמרגד1
הייתי פשוט אומרת לאמא שלי בענייניות שאם הגיסה רוצה לבוא אלינו או ליצור קשר היא יותר ממוזמנת להגיד לי ישירות ואני ישמח להזמין אותה, ולא צריך מתווכים בשביל זה🤷🏻‍♀️
^^ ואם צריך, הייתי מוסיפה שאני כן מנסה ליצור קשריעל מהדרום
לק"י

וחיבוק. כי זה ממש לא נעים.

כי היא טיפוס כזהמולהבולה

היא לא תדבר איתי,היא תגיד שאני לא מזמינה וכאילו מנצקת קשר

בזמן שזו היא עושה את זה

היא יודעת שחשוב לאמא שלי הקשרים המשפחתיים,יודעת איפה ללחוץ 

אם על אמא שלך זה מקשהאיזמרגד1

אז אולי הייתי כן מכבדת ואומרת לה שהגיסה מוזמנת לתאריך ספציפי (נניח ליל שבת הקרוב)

אם היא תבוא מצוין אם לא אז יצאת בסדר... אפשר גם להגיד שדווקא הזמנת אותה כמה פעמים ולפרט למה או מתי הזמנת אותה והיא אמרה שלא מתאים לה.

אבל לא כדאי לקחת ללב

אם היא פועלת בצורה מניפולטיבית זה בעיה שלה, לא שלך...

לדעתי דווקא לא שווה להיכנס לפירוטיםשלומית.
זה מכניס לגלגל של טענות שוליות ומתישות, במיוחד עם אנשים כאלה 
אז תעבירי מסר חזרה דרך אמא שלךאמאשוני

שאת כן מזמינה אותה, אם היא רוצה הדלת פתוחה.


את אלופה שאת מצליחה לא להיגרר אחרי המניפולציות שלה.

ככה צריך לעשות, להישאר יציבים ואיתנים ולא לרדת ולהיגרר אחרי ויכוחים ושטויות.

הסיפור של צד שלישי ממש מעצבןשלומית.

ואני חושבת שאת לא צריכה לקבל אותו.

תגידי לאמא שלך בענייניות ובנימוס שיש לגיסה את הטלפון שלך ואם חשוב לה משהו היא מוזמנת להתקשר ישירות, וזהו.

בול מה שאמרתי להמולהבולה
מה אמא שלך ענתה לה?דיאט ספרייט

הייתי מסבירה לאמא את הרעין בכללי וממשיכה הלאה בלי להוציא מילה כלפי הגיסה.

פשוט שום מילה.

ככה היא תבין שאין לפעולות השפעה.

אם היא תחזור לאמא שהיא תענה לה שזה ביניכן.

וזהו 

כן מה הקטע בכלל להתלונן בפני אמא שלימולהבולה

שתתקשר או תשלח הודעה

בעלי טוען שהיא פשוט מנסה לסכסך

כי יודעת. כמה זה חשוב להורים שלי

אפשר לנסות ללמד זכות?יראת גאולה

לא בטוח שהיא יזמה והתקשרה לאמא שלך, ולא בטוח שבמיוחד בשביל זה.

אולי הם דיברו שיחה סתמית, ואמא שלך שאלה אותה אם ביקרה אצלכם לאחרונה, ולא היה לה מה לענות אז היא אמרה שאתן לא בקשר ולא הזמנת אותה. אולי כדי להתחמק אולי כדי לתת תירוץ.

ואמא שלך מיוזמתה, היות שזה חשוב לה, ואת גן הבת שלה שהיא מרגישה בנוח להעיר ולעורר, מיד פנתה אליך כדי לבדוק למה אתן לא בקשר.


בכל אופן גם לדעתי פשוט לעבור הלאה, לא לקחת ללב, ולא להתחיל עכשיו שיחות סביב זה.

סה"כ זכותה שלא יתחשק לה קשר צפוף כמו פעם, וזכותך שלא לכרוע ברך ולהתחנן אליה לקשר. העיקר שלא לשתף פעולה עם סכסוך ומריבה.

זה לא עניין של אמא שלךרקאני

מה קורה בינכן

אם היא שואלת בכל זאת את יכולה להגיד לה

שתשאיר לכן לנהל את הקשר שלכן

התקשרתי לומר לאמא שלי את זה בצורה יפהמולהבולה

שתשמור את זה לטיפולי-קטע הוא שזה קורה מלא ופשוט נשבר לי מזה

אני חושבת שכן כדאיבתאל1

להסביר לאמא מה הסיפור, שתבין את הרקע וככה פחות יצער אותה.

לא חייב להגיד בצורה לא יפה אלא לומר- שאת דווקא כן הזמנת כמה פעמים והיא זאת שלא יכלה או לא רצתה.

ככה אמא תהיה רגועה וגם תקח את דברי הגיסה בפרופורציה

אני גם חושבתאמאשוני

שכן כדאי לא להוציא את האמא מהתמונה.

את אמא שלך זה מפעיל וכואב לה הלב.


מגיע לה לדעת שהבת שלה מוכנה מהצד שלה לשמור על קשר פתוח ולא שומרת טינה.

לא יודעת אם כדאי להכניס לכל הפרטים


בסוף המטרה היא לא שהאמא תשפוט מי צודקת, אלא שתדע שאת מהצד שלך משאירה יד מושטת.

זה מה שמעניין את אמא שלך וכדאי להרגיע אותה שאכן כך.

אני חושבת שאם בין הבנות שליאמאשוני

בבגרותן הייתה איזושהי טינה,

הייתה כאמא מאוד מאוד מתוסכלת מגישה כזו.

אין בעיה שהפרטים יהיו בינהן

אבל בראיה לעתיד, הייתי רוצה לדעת ששתיהן מסוגלות להתנהל יחד בשלום ובכבוד (מבלי לתפוס צד)

קרע בין אחים זה הדבר אולי הכי כואב וקשה להורים לראות, מגיע להם לראות קצת נחת מהמשפחה שגידלו בעמל רב.

נכוןרקאני

אבל בכל זאת אמא לא אמורה להתערב 

זה בדרך כלל רק מפריע

 

הייתי אומרת במפורש לאמאבתאל1

וזהו. מכאן ואילך זה של הגיסה בלבד...

אם אמא פונה אליך שוב אז תגידי שוב... אין מה להצטדק או משהו.

איך הייתי מגיבה? הכי אמיתי ועובדתי.ממתקית

אני שונאת טלפון שבור. ממש אבל.
אני בנאדם מאוד ישיר
מתקשרת לגיסה ובארבע עיניים מפרטת לה את הצד שלי, בלי התנצלויות, עובדות בשטח!!
מיידעת אותה שהיא תמיד מוזמנת ושכך גם אמרת לאמא שלך.
כך ששני הצדדים ידעו שדיברת גם עם הצד השני, ללבן את הדברים.
ושלום

קצת קשה לי לפתוח את זה ישירותמולהבולה

אני יותר ביישנית.

הסברתי היום לאמא שלי את עמדתי בנושא. מבחינתי הגיסה מוזמנת לפנות אליי.

אני את השתדלותי עושה מדי פעם

בעלי המצחיק אומר לי להזמין אותה למסעדה

אני מדי עצבנית על זה עכשיו בשביל לשלוח לה הודעה ליציאה

וגם בדוק שהיא תסרב כי זה קרה כל כך הרבה פעמים בשנה האחרונה

אוף זה מתסכלמאמינה ומתאמנת
לפעמים אני אומרת למי שמתערב (כמו אמא שלך שבאמת אכפת לה) שהצד השני הוא ילד גדול והוא יכול לדבר איתי בלי תיווך או ליזום בעצמו
מסכימה איתךמולהבולהאחרונה

היום לפני 3 שנים

מישהי ראתה מכנסי ג'ינס או דגמחטארקו

עדיף ג'ינס

לילדים (איזור מידה 6-8)

עד 50 שקל?

או אפילו מכנסי טריקו, אבל עם גזרה נורמלית ועד 35 נגיד.. אבל שיהיה להם גזרה, זה חשוב..

אה, ובארץ.. שיהיה סיכוי שיגיע בימים הקרובים ולא עוד איזה נצח קטן....

הבן שלי חייב מכנסיים ואני כבר מתוסכלת....

אה.המקורית

אז לא יודעת

בעיניי זה מכנס ממש קלאסי לבית הספר

והבן שלי לובש אותו לפעמים בשבת גם, כשהוא לא מוכן לשים את המכנסיים היותר אלגנטיים שיש לו (גם מנקסט)

מטפלת חדשה, האם אני מגזימה ?אנונימית בהו"ל

היי

אז הכנסתי את התינוק בין ה5 חודשים למטפלת אתמול.

מתלבטת אם אני חרדתית או שזה מוצדק.

אחותי שולחת לשם ילדה בת 13 חד ומרוצה

כשבאנו לראות ( לפני חודשיים )הייתי נחרצת מאוד שחשוב לי שיישן בלול ולא בעגלה, היא אמרה לי שיש לה לולים אבל הבנים שלה בחדר, אוקי.

אתמול מגיעים בפעם הראשונה אז ביקשתי לראות את הלול, היא אומרת משהו שוב על הבנים שלה אז אמרתי לה שאני פשוט חרדתית ורוצה לראות שהמזרן קשיח כי ישן על הבטן אז אמרה לי שתפנה את זה ותוציא את זה מחר שאראה. שבאנו לאסוף ראינו שבדיוק צרח ואמרה שסרב לבקבוק ( אנחנו עובדים על זה כבר כמה שבועות ). טוב ניתן עוד יום.

היום מגיעים, היא מראה לי מזרן של לול ( פיצי ) ואמרה תשים אותו לישון לידה אין לי מושג איך כי הרי לא הוציאה את הלול, אוקי.

הוא היה עייף ואחרי דקה שומעת אותו צורח

נשארתי כמה דק' אבל הייתי חייבת לקחת את הגדול לגן

חוזרת אחרי שעה וחצי שומעת אותו מדבר קצת היא בדיוק כותבת לי שישן ואכל יפה. אחרי כמה דק' מתחיל לצרחחחח שומעת עוד ילדים בוכים אחרי כמה דק' שומעת אותה עושה ששששש נשמע שהרגיעה אותו ואחרי כמה דק' שוב

בתכלס הייתי שם 40 דק', מתוכם צרח 25 שמעתי אותה כמה פעמים אומרת שששש ופעמיים 'שקט!'

נשברתי ודפקתי לקחת אותו, העיניים שלו אדומות, ריסים רטובות ומשתנק קצת

היא אומרת לי שהוא מאוד רגיש אבל ישן ואכל יפה שיחק קצת וכו'

אני שואלת אם הוא בכה כי הוא קצת נשנק כזה והיא עונה שדווקא לא בכה עכשיו ושגם בבוקר הוא עשה לה את זה 🤦‍♀️

מילא, הוא רגיל יותר לידיים כי היה איתי אבל למה לשקר לי ???? מרגישה שאני לא יכולה לסמוך ככה. אמא שלי טוענת שיש אמהות שלא רוצות לדעת שבכו אבל אני ביקשתי לדעת, אמרתי לה שאני רואה שנראה שעכשיו בכה !

גם מה הסיפור שאני לא יכולה לראות איפה ישן, זה מדאיג אותי

וחוץ מזה שלא שמעתי אותה מדברת עליהם חוץ משנכנסתי

בעלי רוצה להוציא, לא יודעת אם הוא מגזים. ואל תגידו לי ללכת עם המצפון כי אם כן בחיים לא הייתי שולחת ילד ובגלל זה ביליתי שעות במיון בהריון חחח

יצא פריקה,סליחה

אשמח אם יש למישהי עצות

ממש!! באמת כל הכבוד לךממתקית
רגישות למוצרי חלב אצל תינוקותחולמת להצליח

נראה שהבת שלי רגישה למוצרי חלב.

ראיתי את זה כמה שבועות אחרי הלידה,

כשהנקתי ואכלתי מוצרי חלב,

היא סבלה מכאבי בטן

והיתה פעם שגם הקיאה והיו לה שילשולים.

עשיתי הפסקה של שבועיים ואז אכלתי מוצרי חלב ביום אחרי היא הקיאה פעמיים ושילשלה וגם התחיל לה חום ופריחה בפנים. (היא עכשיו בת חצי שנה)

הייתי איתה אצל הרופא והוא אמר שההקאות זה בגלל שיש לה וירוס

אבל אני לא חושבת כך, אני חושבת שהמוצרי חלב עשו לה ממש לא טוב.


 

יש פה עוד מישהי שהתינוק שלה רגיש למוצרי חלב

ונתקלה בתופעות של פריחה, הקאות ושילשולים?


 

בינתיים הפסקתי עם המוצרי חלב אבל מעניין אותי אם באמת זה משפיע וכל כך מהר..

מקפיצה, יש פה בטח עוד אימהות לתינוקות רגישים..חולמת להצליח
הבת שלי אלרגית לחלב. אצלה זה כנראה לא עבר בהנקהיעל מהדרום
לא נתקלתי בפריחה הקאות ושלשוליםמחי

אבל כשסבלו אצלי מכאבי בטן מחלבי זה השפיע מאוד מהר, באותו יום או ביום הבא.

חום ופריחה באמת נשמע כמו וירוס. הקאות יכול להיות קשור לחלבי. כנראה לא תדעי בטוח עד שלא תנסי שוב... אבל לא יודעת אם כדאי לך לנסות 🫤

פריחה יכולה להגרם גם מאלרגיהיעל מהדרום

לק"י


לא יודעת אם גם דרך ההנקה.

אבל נראה לי ש@אין לי הסבר כתבה פעם שזה היה ככה אצל הבת שלה.

ממה שאני מכירה,מוריה

חום זה לא תסמין של אלרגיה.

וזה שהגיע חום עם פריחה, דווקא מתאים יותר לוירוס.


בנוסף, ממה שאני מכירה, בד"כ ילדים אלרגים בהנקה, זה מתבטא בחוסר שיגשוג וגדילה.

ופחות בתסמינים גופניים.

בגיל הצעיר מאוד קשה לזהות שילשולים.

והקאות יכולות להיות קשורות גם לריפלוקס, ליחה ודברים אחרים.


-----


אני לא גורם מקצועי, ולא לוקחת אחריות.

תמיד יש מקרים חריגים.

הייתי מתייעצת עם רופא נוסף. או מבקשת הפנייה לרופא אלרגיה להתייעצות.

אני חושבתחולמת להצליח
ש@אוהבת את השבת כתבה שגם התינוק שלה רגיש. אשמח שתכתבי איך התבטאה אצלכם הרגישות? תודה 
היי יקרה! אצלנו רק כאבי בטן עזיםאוהבת את השבת

אולי יציאות שונות קצת אבל לא עקבתי ממש..

ואני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם רופא נוסף, שיותר בתחום.. 

כשרופא מבטל ככה והתחושה שלך אומרת הפוך אז שווה לברר לעומק יותר... לדעתי..

 

בהצלחה ממש אהובה

 

 

שלי רגיש לחלבעיונית

היה פולט בכמויות סביב השעון, בלי קשר למתי אכל. חשדתי שזה ריפלוקס, אבל יחסית היה תינוק רגוע, אני מכירה שתינוק עם ריפלוקס בוכה הרבה חח. הוא גם לא היה פולט בקשת, פשוט פולט המוןןן

איך שהפסקתי לאכול חלבי הפליטות ירדו לכמעט אפס.

לא היה חום או פריחה אף פעם. לא יודעת להגיד על שלשולים כי תמיד היציאה כמעט נוזלית...

היתה לו צואה קצת רירית, אמרו לי שזה גם סימן לרגישות לחלב

הבת שלי הייתה רגישה לחלבshiran30005

היום בת שנתיים ואין לה תסמינים כבר ב"ה

הייתה לא רגועה בכלל בכלל, הייתה פולטת בכמויות ובהמשך זה עבר להקאות -אחרי כל ארוחה

בגיל חודשיים+  בערך התחילו גם שילשולים וריר בצואה

אז עברנו לתמל מפורק (לא ינקה) והשילשולים פסקו מיד

היה גם ריפלוקס קשה וטיפלנו בתרופה. בהמשך שרצינו לחזור לחלבי היא חזרה לשלשל וגם האי שקט החמיר, חזרנו למפורק וב"ה זה עבר לה

לקראת גיל שנה עשינו בירור אלרגיה יצא חיובי גבולי, בדיקות דם יצא שלילי אז לאט לאט נחשפה לחלבי. ב"ה היום אוכל רגיל


תודהחולמת להצליח

אז אצלי היא ממש הקיאה בקשת,

אבל רק אחרי שאכלתי חלבי.

כשהפסקתי היא מרגישה טוב ב"ה 

ועוד שאלה אפשר להתחיל טעימות כשיש פריחה?חולמת להצליח

או שזה לא כדאי?

אני רוצה לתת לה תפו"א או בטטה ממרק, רק לטעום ומתלבטת

לא הייתי מתחילה טעימות במצב כזה.מוריה

אגב, יכול להיות שיש לה פריחה גם מרגישות לדברים אחרים. כמו פרחים, עצים, פירות, א.כביסה וכו'.

הייתי מנסה לבודד עוד דברים.

אצלנו סבון תינוקות ואבקת כביסה של גדולים עשו פריחהאוהבת את השבת
אז זה כיוון..
לנו קרה פעם עם בגד חדש.מוריה

שמנו פעם ראשונה בלי לכבס.

היה לה פריחה בצורה של הבגד גוף החדש.

אשכרהההאוהבת את השבתאחרונה
פריקת שיבושים הורמונליים (לנשים)מאמינה-בטוב

אחרי מניעה של קצת מעל שנתיים ו3 שנים בלי מחזור

הוא חזר אתמול.

מצד אחד משמח, כי רוצים הריון נוסף בעז"ה.

מצד שני, מרגישה על הפנים ממש.

כאבי ראש כבר 3 ימים, שבעבר לא זוכרת שהיו לי כשקיבלתי.

ההרגשה הפיזית של הדימום שלא התגעגעתי אליה.

ומבחינה נפשית,

מרגישה חוסר חשק לחיות.. אין מוטיבציה להתקדם בשום מובן, לא ברמה האישית ולא ברמה של סידור הבית ומשימות שוטפות.

רוצה להכנס למיטה ולקום אף פעם.

לא ברור לי איך עברתי את זה פעם בחודש בעבר.

ומרגישה שאין לי את מי לשתף.

בעלי מרוחק בתקופה עמוסה שלו וחברות זה לא שייך.

לא יודעת איך להחליט מה לעשות עם הזמן שלי.

מרגישה בודדה, מוצפת, עייפה ועצובה

המחזורים אחרי מניעה חריגיםנעמי28

הסבבים הראשונים גם לי היו זוועה, אבל תזכרי שזה זמני, כמה ימים וזה יעבור.


אל תעשי כרגע חשבון נפש על החיים בימים כאלה, לא על הזוגיות, לא על חברות ולא על התקדמות אישית.

זה גל של כמה ימים, תורידי את הראש מתחת למים, תניחי את המחשבות על זה בצד, תכנסי למיטה כמו שהגוף מרגיש, ותתעסקי במחשבות על החיים בעוד כמה ימים כשההורמונים יתאזנו.

הם מטים כרגע את התמונה והמוח משכנע אותך שזאת האמת.

אני בימי מחזורעדינה אבל בשטח
לגמרי מפרגנת לעצמי שביזות וחוסר מעש. מבחינתי מחזור זה כן מחלה, (כן כן חלילה, מתכוונת מבחינת הרגשה ) גם אם אין כאבים, הרגש אחר, הכוחות אחרים, פיזית לא נעים והכל שונה. מבינה אותך לגמרי.
מחזור אחרי כל כך הרבה זמן זה קטסטרופהעל הנס

ולגמרי תפרגני לעצמך להתעלם מהכל...

כנסי למיטה ותתפנקי.

בסוף זה יהיה מאחורייך.

רק רוצה להגיד לך שאני במחזור כזה אחרי שנה וחצי +שלא היה לי רבתי בעבודה עם הבוס,רבתי עם בעלי רבתי עם אמא שלי....ואני מצטערת שלא נכנסתי למיטה וזהו.

תודה רבה לכן על הנרמולמאמינה-בטוב

עזרתן לי להרגיש יותר טוב עם עצמי

וואו נשמע ממש שהגוף אומר את שלו..אוהבת את השבתאחרונה
נשמע שהתסמינים חריגים וצריך לתת לזה מקום, ולנוח, אבל בלי לשקוע- לדעת שזה מנוחה כמה ימים ויעבור לא לתת לזה לצבוע את המציאות מסביב בצבעים כהים...
מי חיפשה נעלי צעד ראשון? יש בדקטלון ב9 שח, מצרפת קאוהבת את השבת
תודהרקאני

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

נראלי הכי מהיר לבקש משכנה נעל של הילד ולבדוק..אוהבת את השבת
סתם רעיון שעולה לי..
במחיר הזה אפשר להזמין שלוש מידותתהילנה
בכיף
נכון חחחרקאני

אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות

זה כבר 49

9???? וואוווו באמת שווה בהגזמה🤭אמא לאוצר❤
השחורות עולות 9 והורודות 49. בטח טעות, תזמינו מהרמחי
לפני שיעלו על זה 😅
חח גם שמתי לב מעניין אם טעותאמא לאוצר❤
לא חושבת שזו טעות. כתוב שם 88% הנחהיעל מהדרום
לק"י

אולי נעליים שנתקעו להם.

יכול להיות שההנחה מחושבת אוטומטיתהשם שלי

לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.

אהה. אולייעל מהדרום
חחח אני גם שמתי לב לזהדיאן ד.

לדעתי טעות במחיר השחורות ושווה לנצל מהר מהר

מה זה האתר הזה? אפשר לסמוך עליהם?אמהלה
זו רשת חנויותיעל מהדרום
תודה לשתיכן, לא הכרתי.אמהלה
כןכן רשת ידועה.. מוצרים טובים ממה ששמעתיאוהבת את השבת
לא ניסיתי באתר אבל קנינואורוש3
שם כמה פעמים. רשת ספורט כזו יחסית במחירים נחמדים. קנינו משקפות, מגבות חוף, מתקן מתח, נעליים לפעמים, תיקים, רולרבלייטס. לא איכות בשמיים אבל סך הכל נחמד. 
תודה רבהאמהלהאחרונה
מבואסת ממש- בדיקות קרישה גבוליות ודחיית ניתוחshiran30005

כתבתי פה בעבר, הקטנה בת 2 צריכה לעבור שקד שלישי וכפתורים עשינו בדיקות לפני ניתוח ויצאו חריגות אומנם גבולי אבל חריגות בבידקות קרישה. רופאת ילדים התייעצה ושלחו אותנו לבדיקות מורחבות, נכנסנו לחג הפסח וגם אין תורים זמינים לבדיקות האלה , אמרתי לעצמי הם סתם מקשקשים נלך לטרום ניתוח ויהיה בסדר. אבל לא, הם ביקשו אישור מהמטולוג ילדים ולבצע בדיקות חוזרות. היום שלא היה לי טיפת זמן עשיתי לה שוב בדיקות ועדין יש חריגות קצת. איכשהוא ממש בנס השגתי רופא טוב בפרטי דרך המושלם והוא לא אישר...אמר שזה בעייתי ומסוכן לנתח כך וביקש לבצע בדיקות מקיפות

זה אומר לדחות את הניתוח שתוכנן לשבוע הבא, לרוץ על זה לקבל אישורים לבדיקות האלה, לריב עם הקופה לקבל תור מהיר והכי גרוע זה סתם על המצפון שלי שדקרתי אותה היום סתם והיא צריכה לעבור את זה שוב פעם, היא צרחה את נשמתה והיה קשוח 😔

במקום להתקדם אני רק הןלכת אחורנית כל פעם מחדש

באסה לי ממש רק רציתי להכנס לסופש רגועה שאכן הכל בסדר אבל סתם התבדיתי...רופאת ילדים המקסימה שלי אמרה לי את הלחמת לחינם והיא צדקה פה

אני לא מסכימה עם הסייפא שלך יקרההמקורית

את לא הולכת אחורה לדעתי

את רוצה להיפטר מהבעיה של השקדים כמנ שיותר מהר, וזה מובן, אבל יותר מרופא אחד אומר שזה יכול להיות מסוכן ואני מאמינה שאמא משקיעה ומקריבה כמוך לא רוצה לסכן חלילה את הילדה שלה. את כנראה נורא מותשת מההתעסקות ובמקום שתיפתר כבר בעיה עיקרית שחשבת שהייתה, נוצרה לך כביכול עוד אחת שדורשת ממך פניות ועוד זמן של בירורים ועוד בדיקות ולא נעים לדקור את הילדה ולראות אותה צורחת


ולכן, מציעה לך רגע הסתכלות אחרת שאולי תדבר אליך - הבת שלך היתה צריכה לעבור ניתוח שכיח מאוד, ובחסדי השם היא לא נכנסה והסתכנה חלילה כי התגלו ממצאים של קרישיות בבדיקות הדם שצריך כרגע לברר.

את עייפה ומותשת וקשה לך. אבל בעיות קרישיות זה לא דבר של מה בכך. את לא הולכת אחורה, את עומדת בפני סיטואציה שמסבכת את ההתארגנות שהתכוננת אליה מראש וקשה לך לחזלש כי בראש שלך כבר היית מוכנה להליך וציפית שהוא יקרה ולא לקחת בחשבון בלתם כזה


מפה - תתחילי הכל מחדש ותמחקי את מה שחשבת שיהיה. חזלש.

יש מצב שבעלך עוזר לך עם כל זה?

יש לי תחושה שהעומס מכריע אותך ושוחק אותך מאוד


חיבוק♥️♥️

כל מילה.כורסא ירוקה
כל כך אוהבת את התגובות שלך, עם ראיה ישרה מצד אחד ואמפתית מצד שנמ
אוף חיבוק ממש!אמאשוני

מזדהה עם ההתבאסות,

גם אנחנו קיבלנו השבוע תשובה רפואית שלוקחת אותנו אחורה. חיבוק!!


הכל מאת ה' 🤗

אוףףףףף מתסכל ממש. חיבוקאורוש3
מרגישה קצת אחריות כי אמרתי לך. פשוט אצלנו הבדיקה החוזרת יצאה פיקס. זה כן יכול להיות סתם. אבל אם באמת יש משהו אז בתכלס טוב שעליתם על זה ושיוכלו לטפל והיא לא תסתכן. חיבוק גדול ממש. את עוברת כל כך הרבה איתם. אמא לביאה!
תודה! ברור לי שלא הייתי ממהרת לנתח במצב הזהshiran30005

אבל מתבאסת ממש כי במקום לעשות וי ברשימה אני רק מוסיפה דברים, וסידרתי כבר ימי חופש והכל היה מוכן ואז הבלת"מ הזה

ובכלל היא ילדה ככ רגישה שכל ביקור אצל הרופא מלןוה בבכי אז בדיקות דם בכלל סיוט איתה, ומלא כאבי ראש עכשיו

בעלי לא אחד כזה של בירוקרטיה וכאלה, לצערי הרב....

סופר מאתגר. צודקת....אורוש3
מבינה אותך מאד🩷מאמינה ומתאמנתאחרונה

הבירוקרטיה והבדיקות זה סיוט

מקווה שבקרוב הכל יסתדר ותוכלו לעשות לה את הניתוח

איפה קונים בגדי הריון???הריון ולידה

תעזרו לאישה שמרגישה פשוט מכוערת

אני רק בחודש רביעי! ועם בטן ממש.

כל בגדי ההריון הקודמים שלי מכוערים וישנים.

פעם הייתי קונה בשיין אבל גם שם מה שקניתי היה משמין ולא מוצלח ובכל מקרה עכשיו אין משלוחים.


הבעיה שגם אין לי מושג איזה גיזרה יפה עלי.

זה שלב שאני רוצה לטשטש את הבטן, אבל צריכה בע"ה גם להמשך כשהבטן תגדל עוד.

אני לא רזה בכלל וגם עם חזה גדול.


בקיצור, אשמח לרעיונות איפה לקנות,

הלכתי לכמה חנויות ולא מצאתי אפילו בגד אחד.


תודה רבה לכולכן!הריון ולידה

חיפשתי באתרים שכתבתן,

באבישג ארבל היו דברים נחמדים אבל חלק אזל המלאי וחלק יקר ממש, צריכה להחליט אם לקחת סיכון ולהזמין ככה באינטרנט. זה גם לא מושלם בכלל אז מבאס מאוד להוציא על זה ככ הרבה- צריך להוסיף חולצה מתחת/ חצאית.


בשאר הדברים לא מצאתי כל כך משהו שאני אוהבת, על הדוגמנית זה נראה יפה אבל עלי שאני לא רזה כל דבר רחב וגדול משמין אותי עוד יותר.

הלוואי שבכל זאת אמצא,

תודה רבה!

אולי אני כבר לא אוהבת אותו?אנונימית בהו"ל

מרגישה מרוחקת מבעלי.

בהתחלה היה את התירוץ של ההריון אחר כך הייתי אחרי לידה, אחר כך היתה מלחמה. לא זוכרת איך זה היה לפני ההריון כי זה היה מזמן. אין לי כח אליו, הוא מעצבן אותי, היחס שלו לילדים מכעיס אותי, יש לי ביקורת על רוב הדברים שהוא עושה,,אין לנו אינטימיות כי אין לי חשק, פשוט אין לי כח אליו.

קשה לי לשים את האצבע על הסיבה. הוא לא מושלם יש לו חסרונות (גם לי...) אבל הוא אדם טוב בן זוג אכפתי ואבא מסור, גם אם הוא טועה. ועדיין כבר תקופה שאני חושבת על זה שאני רוצה להתגרש. אין לי כוחות לחיות איתו. ואין לי אפילו סיבה 

את מונעת עם הורמונים?בתאל1
אם כן אז תחשבי על זה רק אחרי כמה זמן שתפסיקי איתם.... 
לא, אסור לי הורמוניםאנונימית בהו"ל
איזה כואב להרגיש ככהעכבר בלוטוס

את כותבת הרבה סיבות להרגיש כך

לידה

מלחמה

הריון

 

עומס וקשיים יכולים ממש ממש ממש להרחיק נפשית ואינטימית

 

כתבת גם שיש לך ביקורת על רוב הדברים שעושה

מציעה בעדינות, לבדוק גם איפה את ממוקמת ביחס אליו במחשבה שלך. צריך לדעת לקבל מהבעל ולסמוך... אם כל הזמן שולטים, אז גם קורסים וגם יש כל הזמן ביקורת על הבעל שגורמת לנו להרגיש עוד יותר רע..

 

מהנסיון שלי, בתקופות יותר קשות נכנסים למצב שרידה ואצלי זה מגביר את הצורך לשלוט.. אולי גם אצלך

וזה רק גרוע יותר ויותר

וצריך להפוך את הספירלה הפוך להרפיה וקבלה וזה גם מטיב את המצב הנפשי

 

כתבת שאת לא עם הורמונים, 

בכל מקרה לידה, הריון וגם מלחמה (מתח וכד') משפיעים על הגוף והנפש מאוד 

הייתי מחכה לזמן שפוי יותר

 

 

 

מה הכוונה איפה אני ממוקמת?אנונימית בהו"ל

לא הבנתי מה זה אומר.

אני סומכת עליו בכללי אבל חושבת שהוא מתנהג בצורה לא נכונה עם הילדים. שנינו קצרים איתם מאד אבל לא רק בגללם. גם אני וגם בעלי בדיכאון כבר תקופה ארוכה. הכוונה לא מתנהג בצורה נכונה זה שאיך שהוא מתנהג כשהוא כועס זה לדעתי אלים ולא פורפורציונלי למעשה והוא חושב אותו דבר על התגובות שלי שהן בהחלט לא אידיאליות אבל לדעתי פחות גרועות.

וואו קשוח. אתם מטופלים?המקורית
עונה בפניםאנונימית בהו"ל
אני טופלתי בעבר והפסקתי אבל הבנתי שהגיעו מים עד נפש אז חוזרת בקרוב. הוא התחיל טיפול והיה גרוע בגלל חוסר חיבור עם המטפל ואין לו כוח לחפש שוב. 
להגיד לך את האמת,כמהה ליותר

אני כבר לא מאמינה במטפלים\פסיכולוגים כטיפול לדיכאון.
ממה שאני רואה סביבי, אולי ממש לקצת אנשים זה יכול לעזור אבל לרוב האנשים זה לא, וגם אם כן לוקח לזה כל כך הרבה זמן (ברמה של לפחות שנה), שפשוט חבל על שנים של סבלשלהם ושם כל הסובבים אותם.

הייתי גם כן בדיכאון, וטופלתי פעמיים. עד שהחלטתי לקחת כדורים.
זה היה פשוט משנה חיים!!! כאילו חייתי עד אז בחושך, ומישהו פתאום הדליק את האור.
ממש כעסתי על עצמי שלא לקחתי קודם. שפספסתי כל כך הרבה שנים, שבהם פשוט לא באמת חייתי את החיים.


אני היתי ממש ממליצה לכם להתחיל עם כדורים פשוטים מול רופא משפחה. משהו כמו צירלקס או סטרטלין.
 

עונהאנונימית בהו"ל
כדורים זה לא אופציה מכל מיני סיבות שונות אצלי ואצלו. כשאני הייתי בטיפול הפסיכולוגית המליצה לי במקום כדורים לעשות ספורט בכמות מסויימת אבל מאז ההריון לא עשיתי בכלל ואני כבר כמה חודשים אחרי לידה
יש אפשרות אוליאיזמרגד1

לשקול שוב את האופציה של לקחת כדורים?

אתם באמת נשמעים במקום קשוח ממש, ולא בטוח כמה אפשר לצאת מזה לבד🫂

ואני חושבת שאגב אם שניכם בדיכאון ולא מטופלים זה לא הזמן לעשות צעדים דרסטיים כמו גירושים, כשקשה להבדיל בין ההתנהגות והאופי האמיתיים והמחשבות האמיתיות שלך ובין הדיכאון... 

לצערי לא אפשריאנונימית בהו"ל

לשקול מחדש. כן אחזור לטיפול.

את צודקת שזה לא הזמן למחשבות האלה, זה קצת קשה כשזה כל הזמן מסתובב בראש

בהצלחה יקרה🩷איזמרגד1

מקווה שתמצאי כמה שיותר מהר את הטיפול שמתאים לך.

לגבי המחשבות- זה בסדר גמור לחשוב אותם, אבל להחזיק בראש את הידיעה שהמחשבות מושחרות בגלל המצב ולאו דווקא שהם משקפות את המציאות, או שזאת פשוט תקופה שתעבור... (בעז''ה!)

תודה רבהאנונימית בהו"ל

אני אחזור לטיפול מפעמים קודמות. באמת נזכרתי שגם בדיכאון אחרי לידה הקודם רציתי להתגרש

מקווה שגם הפעם אצא מזה כבר אין לי כוחות להתמודד כל פעם

וואו, קשה!!!כמהה ליותר

אני ממש מבינה אותך… 
זה באמת נשמע מצב לא פשוט בכלל, במיוחד כשכדורים זה לא אופציה ואת גם אחרי לידה - שזה בפני עצמו תקופה מורכבת מהרבה בחינות.

 

אולי שווה להתחיל פעילות גופנית ממש ממש בקטן ובלי לחץ - אפילו כמה דקות של הליכה כשמתאפשר, או אולי להירשם למכון כושר - ככה זה ייתן לך מחוייבות לעשות את זה?

חיבוק!! ❤️❤️❤️

אני צריכהאנונימית בהו"ל
אין לי זמן לפעילות גופנית. רודפת אחרי היום יום. אבל כנראה שאין ברירה
אני ממש לא מסכימה איתךוהרי החדשה

נכון שיש הרבה מצבים שהכדור עוזר אבל קודם כל , ללא טיפול רוב הסיכויים שזה עזרה זמנית. כך שגם כשלוקחים כדור כדאי להיות מלווים בטיפול טוב

דבר שני, יש אנשים רבים שמצליחים לצאת מדיכאון על ידי פעילות גופנית, עבודה קוגניטיבית התנהגותית שמשולבת בתוך טיפול.


פשוט צריך למצוא את המטפל הנכון וזה באמת לא קל.

את צודקת שגם עם כדוריםכמהה ליותר

מומלץ ללוות את זה בטיפול, בלי ספק.
אבל כמו שאמרת, למצוא מטפל שמתאים באמת זה לא פשוט. 
לפעמים זה לוקח זמן, כולל החלפות, וגם כשמוצאים את האדם הנכון – זה תהליך שלוקח זמן עד שרואים תוצאות ממשיות.

ובינתיים, האדם נמצא בתוך הקושי – וההשפעה היא לא רק עליו, אלא גם על הילדים ועל בן או בת הזוג. (אגב, הטריגר שלי להתחיל כדורים היה כשהבנתי כמה הילדים שלי סובלים מזה)

לכן, בעיניי, הרבה פעמים עדיף להתחיל עם כדורים, ובמקביל לשלב גם טיפול רגשי ופעילות גופנית.

 

ונקודה נוספת וחשובה- כשאדם נמצא בדיכאון, הרבה פעמים אין לו בכלל את הכוח או הרצון לקום מהמיטה, ללכת לטיפול או להתחיל פעילות גופנית. 

חוץ מזה שפעילות גופנית כטיפול בדיכאון דורשת התמדה – בדרך כלל 3–5 פעמים בשבוע למשך לפחות חצי שעה – וזה לא תמיד ריאלי לכל אחד, במיוחד במצב נפשי קשה.

הכדור בחויה שלי 0לא הפותחת אלא מנסיון אישי)אנונימית בהו"ל

זה כמו עזרה ראשונה.

זה מאפשר ללכת לטיפול. להתמיד בו.לא להתיאש כשאין חיבור.

לצאת לעשות פעילות.

 

ברור לי שאם הייתי מתמידה בפעילות גופנית+ טיפול הייתי משתחררת מהכדור

אבל בלעדיו זה פשוט לא יקרה.

אני סופר מאמינה בטיפול! 

אבל טיפול בעצמו דורש הרבה כוחות נפש.

ניסיתי שנתיים לטפל בכל מיני דברים, גם בגלל שהייתי בהריון ומניקה וכו

עד שהגיע הרגע שהבנתי שבלי כדור אי אפשר.

אולי כשיש דכאון קל.

אולי כשיש סביבה סופר סופר תומכת.

אבל כששני בני הזוג בדכאון-

איך אפשר?

חושבת שזה שורש הענייןוהרי החדשה

ההתנהגות שלו כלפי הילדים מרחיקה אותך ממנו. מניחה שזה גורם לך לחוסר ההערכה לביקורת גדולה ולאשמה


טיפול זוגי טוב במצב שלכם יכול לחולל ניסים וכמובן גם טיפול בדיכאון. קשה מאוד להתמודד כשאחד מבני הזוג בדיכאון, אז כששניכם נשמע לי ממש קשוח.

טיפול טוב משולב cbt למשל יכול לעזור לשניכם


חיבוק גדול. נשמע ממש קשוח כל זה

זה גם היחס לילדיםאנונימית בהו"ל
יותר היחס לחיים עצמם כל דבר מתסכל אותו או מתיש או מתעצבן הכל גרוע כל האנשים לא נחמדים. זה פשוט לא נעים לתקשר ככה עם מישהו. הוא אומר אותו דבר עליי שאני ביקורתית על הכל ולא נעים לו להיות בסביבה שלי. ואנחנו פשוט הולכים ומתרחקים
כשלמישהו לא טוב עם עצמווהרי החדשה

קשה באמת לתקשר איתו.

אני באמת חושבת שבמקרה שאת מתארת זה ממש יכול לעזור טיפולים טובים שידעו לעזור לכם להתרומם כל אחד בנפרד ולשקם את המערכת הזוגית

אני יודעת שקשה ומתיש למצוא טיפול וגם יקר אבל בסוף אם מצליחים למצוא טיפול טוב (לא אימון ולא ייעוץ. טיפול מקצועי מעמיק) זה יכול לחולל פלאים

אני חוזרת לזהאנונימית בהו"ל
אז מקווה שטיפול בשבילי כבר יעזור... 
ואועכבר בלוטוס

הסיפור היה נשמע ההודעה הראשונה שלך קצת אחרת (נתת עכשיו זוית שונה)

הכוונה המקורית שלי הייתה לשאול האם את בעמדת שליטה (גברית) בקשר או שאת בעמדת קבלה נשית

הרבה נשים מרגישות קריסה כשהן מרגישו המבוגר האחראי במשפחה הזאת. שהבעל הוא עוד ילד

הספר של לורה דויל בעיני הוא חובה לאיזון בסיטואציות כאלה לצד השני. אני לא לוקחת אותו כתורה מסיני אבל כן יש בו הרבה נקודות אמת

 

בכל מקרה אני לא יודעת האם זה רלוונטי לכם

 

זה נשמע מהצד שאתם חיים קצת בסיר לחץ

מה כולל היומיום שלכם כרגע?

טיפול עוזר אבל אם אתם נקרעים על עבודה או בית וזה אחד הגורמים המרכזיים אז אולי כדאי קודם לבדוק את זה...

יש לכם זמן לכל אחד לבד? זמן כיף? וזמן זוגי כיף?

כמה הילדים מאתגרים מאחד עד עשר? מספיק לפעמים ילד אחד שיטריף את כל המערכת ויקפיץ את רמת הקושי ממש

לחץ כלכלי?

פוסט טראומה?

חוויה קשב אחרת? (אבל וכד'?)

לגמרי סיר לחץאנונימית בהו"ל
אני בחלד אבל בעלי בעבודה מלפני שהילדים קמים עד ארוחות הערב אז הכל עליי וזה הרבה ועמוס וקשה ומתיש. אין לנו זמן לבד, לפעמים מנסים  לגנוב כמה דקות לקרוא ספר (בנפרד פעם אני פעם הוא), אני ישר קורסת ונרדמת, הוא יותר מצליח להחזיק אבל בכל מקרה זה לעיתים רחוקות. זמן זוגי אולי פעם בשבוע כמה דקות וגם זה לרוב עם תינוקת על הידיים. הילדים טובים אבל מאתגרים, אני חושבת שזה בעיקר נובע מהעייפות שלנו ואיזה קושי מצטבר, האתגר העיקרי הוא שהם לא מקשיבים, אם לא בא להם לעשות משהו לא משנה מה נעשה או נגיד זה לא יקרה. יש הרבה לחץ כלכלי בגלל הוצאה גדולה מאד שצפויה לנו בחודשים הקרובים ואני עדיין לא אעבוד. 
אז אתם בעצם לא מתוחזקיםעכבר בלוטוס

לא בזמן שלכם לעצמכם

לא בזמן הזוגי

חיים בלחץ ולא בתחושת רווחה...

 

זה מאוד קשה לחיות ככה ולהחזיק בתור הורים נעימים, סמכותיים, בני זוג רגועים ואוהבים ובכללי בתור אנשים שמחים...

 

הייתי מציעה לשקלל שוב את הנתונים של החיים שלכם. לדרג את הרווחה הנפשית שלכם גבוה יותר

 

מה עם ימי שישי? אולי תצליחו לתת לעצמכם זמן אישי או זוגי בימי שישי?

שימי לב שלפני שאין זמן אישי בד"כ אין כח לזמן הזוגי

 

אני מבינה שלהוסיף עבודה לא רלוונטי כאן... יש אפשרות אולי לבקש עזרה כלכלית ממקור כולשהו? למצות זכויות שיתנו לכם יותר רווחה כלכלית? לחסוך בתחום כולשהו שיאפשר כסף פנוי ללקיחת עזרה?

או קבלת עזרה עם הילדים מהמשפחה? תנסו לחשוב מאיפה אתם מצליחים לגייס את העזרה כדי לעבור את הגל הזה (בתקווה שהוא זמני ואתם לא מתכננים להמשיך שנים באותו קונספט...)

 

אם אין לכם בכלל את היכולת לשנות משהו (וגם אם כן, כדאי לעשות גם את זה) 

הייתי פעם בסיטואציה שהרגשתי בה תחושת חנק ולחץ מאוד גדולים ולא היתה לי יכולת לשנות. בעלי אמר לי לכתוב על דף כללל מה שמפחיד/מטריד מלחיץ אותי

עשיתי את זה וזה הקל עלי. שיחרר הרבה מהראש. מציעה לך גם לנסות

עוד משהו שעולה ליעכבר בלוטוס

את מתחזקת את עצמך מצד שעות שינה, תזונה, ברזל וכד'?

שתהיי במקסימום כח שלך... זה יתן גם כח לנפש

לא כל כך. צריכה להקפיד יותר.אנונימית בהו"ל

לא מצליחה לאכול טוב, ויש זמנים שבקושי אוכלת בכלל, לישון בטח שלא עם ניובורן ופעוטות. צריכ לבקש מהרופא ספירת דם....

ואת צודקת אנחנו ממש לא מתוחזקים. אין לנו זמן, אנחנו במרדף אחרי מטלות עבודה ילדים וכו. אנחנו כמובן רוצים שינוי אבל זה כמו פאזל צריך לשנות הרבה דברים קטנים אז כל פעם עובדים על דבר אחד. רק כשיצטברו כמה דברים כנראה שנתחיל להרגיש את זה באמת. ימי שישי מתמסמסים לנו, הולכים על קניות או בישולים, וגם לא כל שבוע יש מעון בשישי אז יצא שכבר כמה חודשים לא היה לנו שישי לעצמנו.

דווקא במיצוי זכויות אני בסדר אבל לא מגיע לנו הרבה. יש לנו שובר נופש מהמילואים אבל בעלי לא לוחם אז זה סכום קטן ועם ילדים זה לא ממש מכסה, ולהוסיף כסף מעבר למאות בודדות כרגע לא רלוונטי לנו. 

תקשיבי הייתי במקומות הלא מתוחזקים האלהעכבר בלוטוסאחרונה

ואני עוד לפעמים נופלת לתוכם

מה שעוזר לי זה להוריד סטנדרטים למינימום (להכין שבת בשעה גג. מה שנכנס נכנס)

להכין דברים מזינים במרוכז - מרק קטניות גדול, מנות בשריות גדולות

בעיקרון יותר קל וחכם לפתוח מטבח פעמיים בשבוע ולבשל מרוכז.

להקפיד לקחת ויטמינים, הייתי עושה לעצמי מבצעים או התערבויות...

 

אולי תעבירו קניות לאונליין? אומרים שזה לא באמת יקר יותר מפיזית כי קונים פחות וזה מתקזז עם המשלוח

 

תנסו יותר 'לתכנן' את החיים, פחות לכבות שריפות

 

אני רק אגיד בעדינותתהילנה

שבדיכאון הרבה פעמים פשוט לא אוהבים, נקודה.

חיבוק גדול. תנסי לזכור את זה כשהמשבות האלו עולות, שהיכולת של המוח והגוף להרגיש אהבה (ולהרגיש אהובה) בדיכאון , לא תמיד קיימת

תודה לךאנונימית בהו"ל
אבל זה כבר נמשך כל כך הרבה שאני לא יודעת מה נשאר כבר ממה שהיה לנו פעם. הרגשנו זוג כל כך חזק עברנו המון ביחד ותמיד הרגשנו שאנחנו במסע משותף. היו קשיים גם ביננו אבל החוויה הכללית היתה טובה ועכשיו מרגישה שאין לנו כלום יותר
אם את רוצה לשלוח לי מסר מהניק המוכרוהרי החדשה
אני אשמח לכתוב לך כמה מילים.

בכל אופן שיהיה בחירות טובות. מאחלת לך כוח ובהירות לדעת מה נכון לעשות 

קשהתהילה 3>

נשמע שיש הרבה משקעים, אכזבות וכאבים שקשורים למצב ולהתנהלות.

יחד עם אינטימיות רגית שנשמע שגם לא מתוחזקת זה בהחלט עלול ליצור כזה מצב, של תחושות ריחוק וניכור.


זה נראה שאין סיבה אולי כשמתבוננים כלפי חוץ, ולא נותנים מספיק יחס ומשמעות לכמה דברים שציינת פה ואולי עוד

לצער לריחוק ולאכזבה שהם יוצרים בלב, ונערמים עם עוד דברים אם לא מעבדים וממוססים אותם...


מציעה להתחיל או בריפוי שלך עצמך, מכל המשקעים האלה, שיעזור למצוא ולזהות מה את רוצה מתחת, או או בתהליך זוגי משותף.


החים עמוסים, בטח במלחמה עם ילדים ומשפחה

צריך לשים לב לא לפספס את הדברים הכי חשובים.

הבית, הזוגיות, ובעיקר מה שקורה בתוכנו ששם קורים הדברים משמעותיים .

נשמע שאת בתקופה קשהנעמי28

כתבת ששניכם בדיכאון.

זה בכלל לא הזמן לבחון את הזוגיות והאם את אוהבת או לא.


זה בערך כמו מטוס עם תקלה במנוע שכמעט מתרסק, ובמקום לטפל בזה, תחליטי לתקן ולבחון  שבר בחלון.


זוגיות לא יכולה להימדד בזמן דיכאון,

והגורם שהכי הכי ישפיע על הזוגיות שלך ויקבע כמה היא טובה, זה בכלל לא בעלך או היחס שלו אליך,  זאת את וכמה את בטוב עם עצמך.

כמה את שמחה, מסופקת בחיים, רגועה, שלימה עם עצמך.

וכשכל זה מתקיים, הזוגיות יכולה להיות בונוס לחיים, לא עיקר החיים ולא עיקר השמחה והחיות שלך.


תתחילי לטפל בעצמך, זה מאוד קשה, ברירת המחדל שלנו לרוב היא להישאר דווקא איפה שרע.

תתחילי ברופא משפחה וטיפול תרופתי, ואחר כך כשתצליחי להרים את הראש מעל המים, גם טיפול פסיכולוגי.


בהצלחה❤️🙏🏼

עזרו לי למצוא שמות לבניםאביב הגיע2

אמורה ללדת בעז"ה בין יום העצמאות ללג בעומר ומחפשת שם שיתאים לתקופה (אפשר גם עם שם שני).

עמיחייעל...
ישראל, עמיחי, עומרכורסא ירוקה
אורי ישראלעם ישראל חי🇮🇱
רעיונותאבןישראלאחרונה

בארי, ארבל

אור יוסף, אור ישראל

נטע, יאר

עמיעד, עמיטל, אבישי

צור ישראל, צורי

פורת יוסף, אור חיים

עברי, רז

בניה

הודעת הנהלה- ניק אנונימייעל מהדרום

לק"י


בוקר טוב, החלפנו את הסיסמה של @אנונימית בהו"ל . מידי פעם אנחנו מחליפות ומרעננות סיסמא ונהלים על מנת לשמור על מעקב וכתיבה נעימה בפורום.

חברות הפורום שרוצות את הסיסמה יכולות לבקש מאיתנו. שימו לב, שיש לנו קריטריונים שלנו להחליט מתי לתת, אז בבקשה לקבל בהבנה אם לא.

וגם להיות סבלניות ולא לצפות לתגובה מיידית...

תודה על הכל מנהלות מדהימות !!אוהבת את השבת
תודה רבה!חולמת להצליח
אני גם חושבת שלפעמים יש סתם תגובות מאנונימי שלא מצדיקות את זה.
לכן חשוב להקפיד על הכלליםיעל מהדרום
לק"י

ולא להעמיד אותנו במצב של "שוטרות".


ובמקרה של הודעות בעייתיות מהאנונימי, אנחנו מוחקות בלי היסוס.

תודהרקאני

אז עכשיו אפשר לשאול מה המשמעות של הסיסמא הקודמת? חחח 😅

ר"ת סודיים🤣יעל מהדרום
(נראה לי שזה היה ר"ת של הניקים שלנו)יעל מהדרום
תוספת הבהרה וחידודיעל מהדרום

לק"י


שבוע טוב,

המטרה של הניק האנונימי הוא לצורך שיתופים אישיים/ אינטימיים/ כאלה שעושים אאוטינג.

פורום שמבוסס רק על אנונימי הוא פורום פחות נעים מבחינה חברתית, וגרוע מזה, מניסיון העבר (שבו היתה אפשרות לאנונימי), זה גורר תגובות הרבה פחות נעימות.

ולכן גם את הסיסמא לניק האנונימי אנחנו נותנות רק לניקיות שפעילות בפורום.


שימו לב, שגם מי שקיבלה את הסיסמה בעבר, זה לא מחייב שתוכל לקבל אותה שוב. אנא קבלו בהבנה.

אם לא קיבלת את הסיסמה ואת רוצה לשאול על משהו באופן אנונימי - תמיד אפשר לפתוח ניק חדש, או לבקש מאחת המנהלות לשאול בעבורך.

תודה!רוני_רון

בא לי לבקש את הסיסמה רק כדי לוודא שאני זכאית😊

חחחח אני גם חשבתי על זהרקאני
האמת שאנחנו נותנות רק למי שאנחנו אוהבותיעל מהדרום

לק"י


אבל אל תגלי😂😂


תראי, מי שפעילה בפורום, רוב הסיכויים שתקבל את הסיסמא.

עכשיו עוד יותר מסקרן לבקשרוני_רון

צפו לגל פניות חחחח

 

 

אני אוהבת אתכן, זה מה שבטוח

תודה על הכל!

מקפיצהיעל מהדרוםאחרונה