אני הולכת רק עם מטפחות, ומשקיעה בקשירה.
איזה משהו נוח יש שאפשר לשים ברגע ולא יפול כל הזמן?
עם שיער מאוד ארוך, שתופס נפח.
מה עשיתן?
איפה כדאי לחפש?
תודה🙏
🤭באמת לא ברור.
רצצית שתינקי יראה אימא חתיכה
ומעליו מטפחת משולש פשוטה
והשיער בקוקס
היה לי ממש נח
ותכלס לפני האפידורל הביאו לי לשים מעל זה כובע של ניתוח אם אני זוכרת נכון..
עם סרט מונע החלקה
ומסדרת כל הסמן.
יש לי שיער חלק אבל לא ארוך מדיי..
גם הילדים שלי כאלו.
מתה על זה (בתנאי שבעלי קם אליהם חחח)
משהו כמו כדורסל\כדורעף
יש בזה סיכון לדעתכן?
לוותר וזהו?
אני הפסקתי כדורעף בגלל הריון. יש החלקות לרצפה בשביל להציל כדור, כדורים חזקים. לא מומלץ.
שגם חתמת שאת לא בהריון ושאם יש שינוי את צריכה לעדכן
זה לא שאני רוצה להתחיל משהו כזה
אלא משחק שאני רגילה אליו כבר
וקשה לי ממש לוותר עליו
אבל גם התלבטתי אם זה סיכון מידי או לא
זה באמת כדורעף
המדריכה לא ידעה להגיד לי
אמרה שבהמשך ודאי לא כי הרחם יוצאת ויכולה להפגע
אבל עכשיו בתחילת ההריון שהעובר עוד יחסית מוגן ברחם אז אולי כן אפשר?
לא יודעת
לוותר וזוה
אם אדע שזה הצעד הנכון אעשה את זה כמובן
אבל אני תמיד מתלבטת כמה זה 'ויתור' לעצמי
כי תכלס המשחק חשוב לי ולמצב רוח שלי והוא תחביב שאני ממש אוהבת.
אני משחקת כדורסל מאז הלידה האחרונה
חושבת שהייתי מפסיקה בהריון כי היה נגמר לי הכוח
אבל אם היה לי כוח מאמינה שהייתי ממשיכה בהתחלה ויותר נזהרת כזה פחות רצה ויותר מתמסרת אבל לוותר לא הייתי מוותרת
מומלץ לשאול רופא אולי
נראה לי שהייתי מתייעצת עם רופא לגבי ההתחלה. אבל כמו שכתבת בעצמך, בהמשך זה בוודאי יהיה מסוכן.
יש אולי משהו אחר שתוכלי לעשות כתחליף?
את ההריון כמובן
ואת צודקת שממילא אצטרך בהמשך לוותר על זה
אז אולי לנסות להתרגל מחדש ולחשוב על משהו אחר שימלא את המקום הזה
וגם ככה אני די שוקעת כי או שיש בחילות או שאוכלת וכבד לי ושוב בחילות
ועייף לי![]()
וב"ה על כל הטוב
אבל זה בשילוב עם הקור בחוץ גורם לי די לשקוע![]()
ולצאת החוצה לשחק ולפגוש עולם וחברות עושה לי ככ טוב
ממש מעביר לי את הבחילה לזמן הזה
נראה מתי יהיה לי תור לרופא
ואני באמת רוצה להתייעץ לגבי זה
בנתיים התייעצתי עם מישהי שמבינה קצת באימונים
ובאמת אני חושבת שכרגע לוותר על זה
ולנסות למצוא משהו אחר מאוורר ומשחרר
שאני לא עונה לשאלה שלך משום כיוון ובשום אופן![]()
2 תארים בתחום 10 שנים של תהליך
ועכשיו אני בעבודה מהממת שאני פשוט אוהבת.
מתקדמת כל הזמן ונהנית עד הגג...
אבל גם היה תהליך ממושך שחלקו היה משמעותי חלקו פחות ורמות שונות של טירוף...
anonimit 123בס''ד
וגם כאן בפורום, אני רואה בשרשורים כאלה תגובות שממליצות לעסוק במה שאוהבים ותגובות אחרות שאומרות שעבודה, זה לא הכל, ושזה בסדר לספוג עבודה שהיא לא חלום אבל מאפשרת להתפרנס בכבוד.
אני באופן אישי זכיתי להגיע למקצוע שמאד ממלא אותי. אז יש לזה מחירים מסוימים. ועדיין אני שמחה מאד בהחלטה שלי כי היא משפיעה לטובה על הנפש שלי, על השמחה ועל הסיפוק והמשמעות שאני מרגישה בחיים. מה כמובן משפיע בסוף לטובה גם על הסובבים אותי.
החלטות טובות יקרה!!!
תהילה 3>אחרונה
והרי החדשהואז זה עובר ואת מסתכלת אחורה על מה שהיה,
לא באתי לעודד או להלחיץ, אלא משתפת מעצמי, מתקופות בחיים שאת לא מבינה מה נסגר.
ומי אחראי על הפשלה בהפקה של החיים האלה (
ישועת ה' כהרף עין
והלוואי שזה החושך שלפני האור... ושתרגישי ותראי באור ה' מלווה אותך ועוטף אותך.
כל פריט עלה לי 3 שקלים ולקחתי דברים במצב ממש חדש וטוב שווה לך לברר אם יש באיזור שלך
וחיבוק יקרה אני גם במצב שלך לא יכולה להרשות לעצמי לקנות המצב הכלכלי לא מאפשר
בס''ד
ליווי של פעמונים. (ב''ה לא היינו בחובות, אבל הרגשנו צורך גדול לשפר את המאזן שלנו)
זה תהליך קשהההההה!!!!
שואב ברמות, מבחינה נפשית!!!
עם כל-כך הרבה תסכולים ורגעי ייאוש באמצע!
קשה כל-כך לוותר על כל-כך הרבה קניות!!! לדחות לחודש הבא, ולחודש שלאחר מכן...
להרגיש שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו 'כלום'... להצטמצם עוד ועוד, בכל-כך הרבה מישורים...
להגיד 'לא' לילדים, כל-כך הרבה יותר ממה שהיינו רוצים...
להגיע לסוף החודש ולראות ש*עוד לא* (בע''ה זה יקרה!) הגענו אל המנוחה ואל הנחלה...
ולתהות - כמה חודשים זה עוד ייקח לנו עד שהמצב ישתפר? או שאולי זה ייקח יותר מכמה חודשים? הרבה יותר, חלילה? אם בכלל נצליח?
היו רגעים שהרגשתי פשוט אומללה. אומללה. אין מילה אחרת. למרות שבחרנו בתהליך ורצינו בו.
אז אני רק רציתי להגיד לך שאתם גיבורים!!! שאתם אלופים!!!
אני לא יודעת מה הביא אתכם לתהליך הזה, אבל העובדה שאתם 'בפנים',
ומתמסרים לזה ככה - היא ראוייה לשבח ממש!!!!!!!
איזו תותחית את שאת מחשבת כמה כסף עומד לרשותך ולא קונה ממה שאין!
איזו גדולה את שאת מכינה עוגיות בסופי השבוע!
ועוד אחרי שבוע שאת עובדת מלאאא!!! (או שבעלך מכין?)
ושאת עוד מגדילה את ההכנסה שלכם ע''י נקיונות אצל האישה הזאת!
אני מקווה שמצאת בשרשור פתרונות מעשיים שיקדמו אותך.
אני בעיקר רציתי לשלוח לך חיבוק מבין ולתת לך טפיחה גדולה על השכם, כי הכי מגיע לך בעולם!
וגם לשלוח לך ים של תקווה שבע''ה תגיעו לכל המטרות שסימנתם לעצמכם!
ולהגיד לך שכל המאמצים שלכם, בנוסף לזה שהם מקרבים אתכם למה שאתם שואפים, גם בונים לכם הרבה דברים טובים בנפש!! זה משפיע לטובה על כל-כך הרבה תחומים בסוף (אחרי שעוברים את כל המהמורות הכואבות), הרבה מעבר לשיפור הכלכלי.
ומחר בע''ה, או מחרתיים, אתם תהיו אחרי התהליך המפרך הזה, ותישארו עם סיפוק גדול ומאזן פיננסי מעולה ❤
ברכה והצלחה נשמה! מחזקת אותך!!!
מקווה שבע"ה תמצאי...ז"א לדעתכן באמת מנוחה תורמת ?
ועבודה אפילו פשוטה ביותר גורמת לדימום/ לזה שלא מפסיק הדימום. ועדיין יש טפטפת
אשמח לשמוע מניסיונכן.
כמו שטיפת כלים, לטאטא, להרים דברים מהרצפה, להרים ילדה בת שנה וחצי
לא מדברת על פעילות גופנית
אז מה עושים?
קראתי.
תודה על זה
.
חייבת לנוח.
הלוואי והיה עזרה.
רואה שאם אני קצת מתאמצת יותר מדי אחרי לידות כמו הליכה אפילו לא ארוכה מדי, או שטיפה של הבית, מתגבר הדימום.
miki052מעניין אם יש באמת מישהי ש-נחה 6 שבועות ![]()
ואני רק אומרת שזה ממש יעזור לך הלאה אם הוא יהיה יותר צמוד לאבא שלו, אחרי הלידה למשל שתצטרכי להיות עם תינוק פיצי
יכולה להגיד לך שהקטנצי'ק שלי (בן שנה) מטורף על אבא שלו, ברמה שכשעוד ינק היה מסיים לינוק ויורד ממני לכיוון אבא, אז הרגשתי שאין יותר מעליב מזה
אבל ב"ה יש לי עוד ילדים בבית שדורשים מלא תשומת לב וזמן אז זה לגמרי מקל עליי שהוא דבוק לאבא שלו. למרות שאני מקלחת, קמה בלילה, מלבישה, מאכילה, משחקת...
אבל מרגישה לגמרי שסוף סוף בעלי ממש שותף כי עד עכשיו שאר הילדים כן היו יותר דבוקים אליי, למרות שבהחלט היה להם את השלב הזה שרצו רק את אבא, אבל אחר כך הם כן חזרו אליי ברמה של דבק! ואצל הקטן אני רואה שזו ממש אהבהההה ביניהם חח וגם בעלי מרגיש עם זה פתאום ממש בטוב ומצליח להשקיע בו ![]()
אז אחרי כל החפירה שלי, תנסי להסתכל על זה כמתנה עתידית ושזה יקל עלייך בהמשך ממש




מזירוז לניתוח היא הסיבה לזירוז.
ז"א לא הזירוז הוא הגורם אלא מה שהצריך זירוז.
בתכלס מרגיש לי הגיוני שאם מנסים "לדחוף" את הגוף בכח אז לא תמיד זה יילך ויצטרכו ניתוח
לי נשמע ממש מופרך לזרז אם לא חייבים, אבל אולי אני טועה.
נחכה לכנס (;
(לא שתכננתי, אבל כן הייתה לי איזושהי הווא אמינא קטנה)
קשות יותר מהבחילות עצמן?
בחושך. ולא לזוז. ואולי כשתקומי אחרי שעות יעבור.
לא בטוח...
עם הבחילות לפחות יכולתי ללכת, לפעמים ללמוד
מסוחררת לא יכולתי לזוז
אם כך באמת עדיף לסבול בחילה
אצלי למשל הבחילות משביתות טוטאלית אז למי אכפת לישון במקום לסבול חח



@פרצוף כרית?.
לא מתייג לי.
את ממש חסרה פה!!
מקווה שאת בטוב!!!!
![]()
1. אשמח להמלצה על מורית עובדיה/ תמר מלר מלאומית
2. אשמח לדעת אם צריך להתכונן איכשהו?
3. מכירות אם אפשר לקבל החזרים מהקופה אם הולכים פרטי?
תודה לכולן