פורום הריון ולידה (עמוד 11)

כשהיא נושכת את מצמידה אותה אליך ואני יודעת שזה נשמע רע, אבל בעצם גורמת לה לפתוח את הפה כדי לנשום. כמובן שהכל די מיידי ובעדינות.

כשמושכים להוציא זה עוד יותר כואב.

וזה יכול לקחת. כמה ימים, אבל עקביות, רוגע ונשימות עמוקות 

אולי כואב לה או מגרד לה בחניכיים.

קניתי בבזאר שטראוס בקצת יותר.

אז אם זה עם כרטיס הטבות כלשהו זה ממש משתלם.

וגם עד שיחזירו את הכסף יקח זמן

לא ממש מבינה למה

כן הבנתי שזה קורה בעוד מעונות

ולכן שאלתי האם לא אמור להתעדכן אוטומטי?

מישהי כבר קיבלה דרגה ומשלמת לפי הדרגה?

אצלינו הם ממש בסדר בקטעים האלה.

גם נותנים אפשרות לבקשת דרגה זמנית, בשנים שבהם ההנחות מתחילות באיחור.

וגם מעדכנים בזמן את הדרגה נותנים החזרים על  המחיר ששילמו בהתחלה.

תבקשי מהם שניתנו לך לפי הדרגה, גם אם הם עוד לא קיבלו את הכסף מהתמ"ת. אין סיבה שזה יפול עלייך.

הגיוני

אבל קודם כל אל תגבו מלא

וגם ההחזר לא צריך להיסחב כ"כ הרבה זמן. 

באמת תוהה איך כולם מתמודדים עם הסכום הזה

ואנחנו כבר נקרעים

לטענתם זה ימשך ככה עד פברואר

ואני לא רואה איך אנחנו שורדים את זה!

באמת מענין אותי מה קורה אצל אחרים

עוד זמן קצר הכסף יחזור אליכם תוכלו להחזיר. זה כמה אלפי שקלים בודדים אז הייתי לוקחת אפילו מגמח או ממישהו המשפחה כדי לא לשלם ריבית

או אם יש לכם פק"מ בצד אז לפתוח ולסגור מייד כשיכנס הכסף.

מצטבר למעל 10 אשח

לבינתיים זה מה שעשינו

אבל באמת מנסה להבין איך הולך אצל כולם

אם זה מצב נורמלי

את את שלך עשית! עכשיו הבעיה שלהם, וזה לא עניינך אם הם קיבלו את הכסף או לא.

את ממש לא צריכה להמשיך לשלם מלא אפילו לא עוד פעם אחת!

ואם אין להם כסף שייקחו הם הלוואה!!

רוצה שאתקשר להתעצבן עליהם? 🤪 

הם טענו שהדרגות נקבעו אמנם

אבל המדינה לא העבירה את הכסף עדיין

והצפי שתעביר רק לקראת פברואר

לכן ענין אותי אם ככה ההתנהלות אצל כולם

את מדברת עכשיו- על השנה?

את כבר משלמת לפי הדרגה שנקבעה לך??

זה יכול ממש לעזור.

תעזור לי תלונה?

אבל היא לא מתעסקת בכספים

זה רשת ויש מישהי שמאחראית

וזו התשובה שלהם

ועכשיו אני מבינה שזה לא ככה במעונות אחרים

ממש עצוב לי שככה עובדים עלינו  כי זה קריעה לא נורמלית

משרד העבודה מעבירים לרשות

ואנחנו קיבלנו דרגה אחרי שכבר העבירו את הכסף, אז החודש אנחנו עדיין נשלם כרגיל ורק חודש הבא זה אמור להתעדכן

התקשרתי אצלנו וביקשתי שיתנו לנו על סמך צילום מסך שקיבלנו דרגה ולא הסכימו

אבל אני מתכננת להתקשר מחר שוב ולבקש את המנהלת ולהגיד לה שלחוץ לנו.

ממש קשוח, ולחכות עד פברואר אחרי שכבר קיבלתם דרגה נשמע מוגזם ממש

ממש מוזר. אני כבר ימים בטלפונים להבין מה הסיפור.
בכללי ההתנהלות של כללית מעצבנת ומסורבלת. ממש לא אוהבת אותם

ממליצה ממש ממש לברר את זה 

הכי טוב תפני ישירות למנהל מרפאה באזור שלך, הוא ישמח להעביר אותך אליהם ועל הדרך "לקחת אחריות" על התיק הזה

הבעיה שאצטרך לחכות 3 חודשים עכשיו אם אעבור. אז מנסה למצות זכויות בכללית . אם לא תהיה ברירה אעבור ובינתיים אתחיל פרטי. כואב בכיס אבל כל חודש חשוב
תודה רבה

תעדכני אם מאשרים לך.

מאז ומתמיד יודעת שכללית מאשרים רק שני ילדים ראשונים יהיה מעניין לשמוע אם יש חריגים

אני ממש שונאת את ההתנהלות מולם. היום בבזתי יום שלם על טלפונים

עד שסוףסוף הצלחתי לדבר עם מישהו חיכיתי שעה שלמה על הקו (באמת שעה) ובסוף התשובה היתה - תפני לרופא המטפל שלך.

תודה רבה באמת  

הייתי חברה בפורום של טיפולי פוריות וכל הזמן חזרו על זה שרק בלאומית ומאוחדת יש מימון לשלישי כמו לראשון ושני

לוקחת את המילים שלי חזרה כדאי לבדוק את זה מול כללית

הלוואי ויתנו לה

הרופא העביר את הפניה

או ביטוח פרטי? 

גם פלטינום, גם זהב, לכל קופה זה סוג אחר. אני משלמת את הביטוח הגבוה. שבכללית קוראים לזה פלטינום

בלאומית זה נקרא זהב נראה לי.

מכבי אני לא יודעת 

הקופה השתתפה בטיפול IVF למרות שהיו לי שלושה ילדים קודם

הבאסה עכשיו שלעבור קופה זה לחכות 3 חודשים. מבאס ממש אני כבר ממש ממש לא צעירה וכל חודש קריטי.
מתפללת שיהיה טוב
תודה על המידע עזרת לי מאוד

אם יש לך פלטינום את עוברת עם הביטוח המשלים ואין צורך בתקופת הכשרה

הם מבינים בדיוק בנושאים האלו. 

אם הם באמת לא ימצאו פתרון כמו ביטוח משלים, אז הם גם מתרימים למטרה הזאת.

הפתעת אותי. חשבתי שהם בעיקר בפן ההלכתי. אדבר איתם
תודה רבה

רק ההמתנה בטלפון יכולה להיות קצת ארוכה.

אפשר לבדוק איתם.

אני אישית פחות נהנתי מהשירות והיחס שלהם בלי קשר לצד הכספי, אולי את כן תיהי מרוצה.

מחברה שניסתה להוציא מהם תקציב היה נראה שצריך להיות במצב של פת לחם כדי לקבל (היא עבדה כמטפלת, בעלה אברך ולא אשרו כי היה  "מספיק" הכנסות)

תודה רבה

בפירוט: הפעולה הכי פשוטה שזו החזרה עולה סביב 8000

לא כולל תרופות שהן לא זולות

החלקים האחרים של הטיפול יותר יקרים וכנל גם התרופות שלהם

ואת לא יודעת מראש כמה סבבים תצטרכי

הם כתבו שאין זכאות מעל שני ילדים בבית

לילד שלישי טיפולים. בעצם זה היה ילד רביעי אבל הלידה הראשןנה הייתה לידה שקטה אז ציינו במכתב שהם מחשיבים את הטיפולים האלה כילד שלישי ולא רביעי.

אם את נתקלת בקשיים תפני לפניות הציבור שלכם או לנציג קשרי קהילה

לי יש את הביטוח האמצעי לא הביטוח הגבוה וכן הייתי זכאית

וההשתתפות במכבי הייתה ממש גבוהה

סך הכל שילמתי על השאיבה וההחזרה בסביבות אלף שח

ועל הזריקות גם באזור ה1000

אבל עם השתתפות עצמית. לא זול אבל לא מתקרב למה שזה באמת עולה.

אני הבנתי שמאוחדת הכי טובים בזה. 

הבעלים במילואים וזה גם חשוב, לי בכל אופן

ונקי יפה רמה גבוהה חצר מטורפת

ג'קוזי פנימי כייפי וחיצוני מושלםםםם

בריכה פרטית

רק תוודאו שאתם לבד שם

ומחיר מפתיע יחסית

(מאנונימי כי נראה לי שאין מי שלא קבלה ממני את ההמלצה הזו בפרטי)

אבל תודה על ההמלצה, נבדוק את זה

בכל מקרה אשמח לעוד המלצות 

והבריכה פעילה נכון ללפני שבועיים שהייתי שם

זה הכיף

היא פתוחה לחלוטין לכל הנוף

אבל אם אין זוג בסוויטה ליד אז זה מוצנע

ואם יש זוג- אל תלכו. כי כל החצר משותפת וזה ממש לא מוצלח.

כאילו את רואה את הכל אבל לא רואים אותך בכלל

מנסיון שלי עם טיקים- הערות ועצות לא עוזרות. רק התעלמות מוחלטת.

ויטיקים של מגע-הייתי מביאה הרבה דברים להתעסק ביד- פלסטלינה וחומרים שונים

אולי זה קשור לצורך לגעת במשהו, קצת וויסות חושי

והתעסקות בחומרים שונים מאד עוזרת,בהצלחה יקרה

אצל הבן שלי אני יותר קוראת לזה 'הרגל'

כי טיק זה משהו יותר שקשור למערכת העצבים אני חושבת.

לאחרונה סיכמנו שהוא ילך תמיד עם טשיו בכיס וכל פעם שמרגיש צורך לגעת באף אז יקנח את האף. כמובן שהרבה פעמים הוא מפספס כי זה כבר הרגל אצלו

אבל אני מתזכרת לו

וגם סיכמנו עם המורה שיעשה לו סימן

מקווה שקודם כל זה יכניס אותו למודעות ומכאן יצליח להפחית את זה כל פעם יותר ויותר.

לק"י

לא עשית אול' גדילת עובר?

או שעשית בשבוע 31?

בבית חולים גם עושים.

(מראש אי אפשר לדעת מתי תלדי, אז לפעמים זה יוצא יותר משלושה שבועות לפני.... ).

לק"י

התכוונתי שבאופן כללי, ממה שאני נתקלתי מנחים לעשות ספירת דם בשבועות מסויימים לקראת סוף ההריון. אבל לא תמיד זה יהיה בשלושה שבועות שלפני הלידה.

ממש עושה פלאות.

אחרי מלא זמן של שיעולים, מרחתי לבייבי במשך יומיים והם פשוט נעלמו.

לא עזר אצלנו בכל שיעול, אבל המון פעמים עזר (ברמה של ילד עם התקף שיעול שלא מצליח לישון - אני עושה לו עיסוי ותוך כמה דקות הוא נרגע ונרדם).

אני קניתי דרך מישהי ששיווקה אותו באופן פרטי. לא ידעתי שנמכר גם בבית מרקחת.

ליחה לוקח יותר זמן. וכן, קנינו בבית מרקחת רגיל.

וד"א לפותחת @חמדמדה

ההמלצה הכי טובה לשיעול עם ליחה זה אינהלציה עם מי מלח.

הרופא ילדים שלנו אומר לי איך שאני רואה שמתחיל גודש באף עוד לפני שמתחיל השיעול לעשות אינהלציה, זה ממש עוזר למנוע התפתחות ברונכיט וכד'

זה ממש עוזר

בתנועות פתיחה

עם שמן שקדים, זית גם בטח מעולה 

לק"י

לא יודעת מאיזה גיל זה מומלץ.

חושבת שבגיל שנה הייתי עושה את זה.

קראתי הכל מגחבה פה לא להעמיס

@אמהלה אני בבית עם רגל שבורה עדיין ואין כלכך מי שייקפוץ בשבילי כי בעלי עמוס ממש…

נבדוק אופציה של להזמין הביתה ונעשה עם שמן זית בינץיים הכרץי אץ זה אבל הזכרתם לי

טיפות פניסטיל לא הכרתי… מעניין…

אינהלציה מי מלח רציתי אבל זה היה גבוה וכאמור, הרגל מגבילה אותי…. אבקש מבעלי באמת להוריד לי את זה לפני שיוצא בבוקר…

יכולה להביא לך

תרגישו טוב

רק בריאות

לחתוך בצל לפרוסות בתוך כלי, לשפוך מעל דבש בצורה חופשית (נגיד 2-3 כפות) 

להשאיר במקרר, אחרי לילה הבצל מפריש נוזלים, ואז נותנים מהנוזל כף לילד.

אפשר כף ליום, אפשר יותר- לפי חומרת המצב.

בדוק ומנוסה!

 שימו לב! בגלל הדבש, זה מתאים רק לתינוקות מעל לגיל שנה!

הרבה בריאות.

אין לי זמן להרחיב, אבל יש לי הרבה ניסיון עם התחום, אשתדל לכתוב בהמשך בלי נדר.

סה"כ הוא נשמע ילד חכם ומתוק.

אבל אני מבינה למה יש לך פה שאלה עליו.

באמת הרבה מהדברים שציינת זה לא דברים שרואים אצל ילדים אחרים בגילו. והשאלה אם זה חריגות כי הוא חכם באופן מיוחד, או שזה משהו מעבר.

את אומרת שהוא כבר עבר תצפית פסיכולוגית ששללה משהו חריג.

אז מצד אחד זה מרגיע, ומצד שני, נשמע שאת לא באמת שלמה עם התשובה שקיבלתם.

(מה הכוונה תצפית פסיכולוגית? הכוונה להערכה פסיכולוגית רשמית, או משהו פחות 'אבחוני'?)

בעיני אם את לא שלמה עם זה, יש מקום לשקול לחזור להערכה נוספת.

אני רוצה להוסיף פה כמה מחשבות שלי לגבי העניין של 'אבחון'.

היום יש הרבה הרבה יותר אבחון של ילדים ממה שהיה פעם. ובמיוחד אצל ילדים שהתפקוד שלהם קרוב לנורמה, עם רמה קוגניטיבית תקינה, שפעם היו בלי שום 'תווית' אבל מן הסתם היו סובלים יותר מקשיים, לפעמים דחייה חברתית, לפעמים קושי לימודי כזה או אחר, וכו', והיום כשיש אפשרות לעשות הערכה מדויקת שמאבחנת את הקושי - זה מאפשר לתת להם מענה יותר מותאם (לקבל טיפולים שנותנים כלים, לתת מענה לימודי והתאמות וכו').

מן הסתם יש היום הרבה מבוגרים שאם היו מאבחנים אותם בילדותם - היתה להם ילדות טובה יותר כי היו מקבלים מענה מדויק יותר לקשיים שלהם.

יכול להיות שהם בכל זאת הסתדרו בחיים. יכול להיות שאפילו הפתיעו לטובה את הסביבה שהכירה אותם כילדים (דוגמא טובה לזה - אושי גרוס, שמספר על הילדות שלו בספר 'אין דבר כזה ילד רע'. ובטח יש עוד).

ויכול להיות שיש כאלו שאם היו מאבחנים אותם בילדות - זה היה דווקא מקשה עליהם. כי סה"כ הם הצליחו להסתדר בחיים בלי שום תווית, ואם היתה להם למשל אבחנה של 'אוטיסט' - אולי היה להם קשה יותר להתחתן, למצוא עבודה וכו' - בגלל חשש של הסביבה מהתווית הזו (למרות שבסופו של דבר זה אותו אדם, וזה לא משנה איזו כותרת יש לאבחנה שלו. אבל בחברה זה עדיין לפעמים כן משנה).

לגבי הבן שלך - יש פה דברים שאת מתארת שנשמעים אולי קצת חריגים לילד בן גילו, אבל לא בהכרח מפריעים. יכול להיות שיש לו צורת חשיבה קצת אחרת, וזה מתבטא בסגנון ייחודי (כמו לצחוק על דברים שלא מצחיקים אחרים, או לרצות לשמוע דווקא פרק 17 בלי לדעת מה התוכן שלו, ועוד).

אבל יש גם דברים שאת מתארת שנשמעים שיותר מקשים על ההתנהלות ביומיום (נוקשות בבחירת בגדים, בררנות מוגזמת באוכל, פחדים לא הגיוניים). גם הדברים האלו לא בהכרח מעידים על אבחנה מסוימת. ויש לילדים הרבה פעמים כל מיני נוקשויות בכל מיני דברים לא תמיד הגיוניים.

אבל בעיני בסוף מה שהכי משמעותי זה אם הוא או הסביבה סובלים מהדברים האלו. ואם כן - אז יש טעם לפנות לאנשי מקצוע שיוכלו לעזור.

לפעמים אבחון מקיף יעזור לעלות על 'כותרת' שתאסוף את כל הקשיים, ולפעמים לא תהיה אבחנה של משהו מוגדר, אבל עדיין אולי יש אנשי מקצוע שיוכלו לעזור בדברים שקשה לכם איתם.

מקווה שהדברים שכתבתי מועילים. ומקווה שהבהרתי את הכוונה שלי מספיק ברור...

והמכלול, לעניות דעתי, באמת דורש אבחון מקיף ומסודר. (תצפית חד פעמית של פסיכולוגית לא נחשבת כאבחון)

זה טוב שרשמת את כל הדברים האלה, ככה תוכלי לשלוף דוגמאות בקלות כשתגיעו לאבחון.

תתחילו בפנייה להתפתחות הילד (דרך רופא הילדים). זה לוקח זמן, אבל שם בדרך כלל האבחון הוא המקיף ביותר. (אם היית מתארת שקשה לכם בהתנהלות היומיומית איתו, הייתי מציעה לך ללכת לאבחון פרטי כדי לזרז תהליכים, אבל לא נשמע שזה המצב)

יישר כוח לך שאת אמא ערנית כזו!❤️ 

שקצת מתקשה עם הבנה חברתית. זה מאד מאד אופייני לילדים חכמים מאד. כל המשפטים שאמרת נשצעים תואמים לזה. לרוב זה משפטים שהוא שמע מבוגרים אומרים באיזשהו הקשר וחזר עליהם כי נשמע לו מתאים. באמת ההקשר שהוא בחר היה נכון, אבל לא ההיררכיה החברתית בשיחה, שהוא לא הבין אותה.

גם נורמלי שילדים עוד לא מבינים את ההיררכיה הזאת עד הסוף, אנחנו משתדלים להסביר "זה דבר שמבוגרים אומרים וילדים לא", "זה משפט שאבא ואמא יכולים להגיד לילדים אבל לא ההיפך" וכדומה. לפעמים יש הסבר מעבר ולפעמים פשוט כי ככה זה, יש הסכמות חברתיות וזה חלק מהן.

אצל ילדים מחוננים הקושי הזה בהבנה החברתית נפוץ יותר.

ההימנעויות, הנוקשות והפחדים - אני לא אשת מקצוע, אבל מאד מזכיר ocd, שזה הולך יד ביד עם מחוננות הרבה פעמים. זה מפריע לו? זה פוגע בו? אם לא אז הייתי עוקבת בשקט ומתייעצת לבד, אבל אם את רואה שזה מתחיל להשתלט (דוגמא קלאסית - שטיפות ידיים מרובות שפוגעות בעור, או כל סוג אחר של פגיעה בשגרת החיים) אז כדאי כבר לפנות לאבחון וטיפול.

גם הדברים שמצחיקים אותו - הרבה פעמים ילדים מאד חכמים הם דייקנים ומסודרים והכל הולך לפי הכללים (האמיתיים או אלה שבראש שלהם) וזה פשוט מופרך או מגוחך בעיניהם שמישהו לא עומד בכללים האלה..

אם הוא לא פוגע או לועג לאחרים הייתי מתעלמת ומדי פעם זורקת משפט על זה שלא הכל הולך מדויק בחיים. אם הוא פוגע או לועג זה כבר דורש שיחה רצינית יותר. וכמובן לראות כמה הוא מוטרד אם הוא טועה בעצמו במשהו או נמנע מעשיה מהחשש לטעות

ילדים מחוננים לפעמים השכל שלהם מכפה על הצד החברתי,

ולכן שווה לבדוק על קבוצה חברתית.

קבוצה חברתית זה מסגרת כמו חוג שמעבירה בצורה חווייתית לילדים הכירות עם סיטואציות חברתיות ומלמדת את הילדים איך נכון להתנהל בחברה. כל אחד לפי הגיל שלו.

שווה לברר על קבוצות חברתיות של עמותת תעצומות.

בהצלחה רבה!

ושמה לב🩷

דבר שני מחזקת אותך שכן יש פה דברים שנשמעים לא ממש נורמלים או לכל הפחות לא תואמים גיל לילד בגן  חובה...

כן הייתי בודקת יותר לעומק אולי אבחון או משהו.

בהצלחה גדולה!✨

אני לא בעד לחפש בעיות

כשיש בעיות הן צפות לבד

לא צריך לחפש ולאבחן אותן

הוא נשמע פלפלי ודעתן

צריך לזכור שהוא כולה בן 6 גם אם הוא מתחכם ועקשן

ולמצוא את הדרך להוביל אותו כשצריך 

עם הפרעת קש"ר וגם מחונן

אנחנו בתהליך הערכה

ואני לגמרי מבינה מה מטריד אותך ולמה

את ממש לא מטומטמת ואמא יודעת הכי טוב

אם זה ככה מטריד אותך לכי לאבחון מסודר

בקשתי מהרופא הפניה להתפתחות הילד ונתן

אבל שאל דברים כמו מתי התחיל ללכת, לדבר

ובזה הוא תקין

ונתן לי בהבעה שלי 'אין לי זמן להוכיח לך שהוא בסדר'

מה אמורים לגלות באבחון?

וכמה פה כתבו שאולי הוא קש"ר ומחונן-

כן יכול להיות כי אני קש"ר בעצמי, והוא חכם מאד, חשבתי שבודקים מחוננות בגיל גבוה יותר.

אבל קש"ר זה נוירולוג לא? ומחונן, וואלה באמת מי בודק את זה?

התפתחות הילד אמורים לדעת לזהות דברים כאלו?

מה החשד שלך אם אפשר לשאול? (אני יותר חושבת על משהו כמו לקות חברתית כזה, קשה לי להסביר, אולי מה שפעם נקרא אספרגר)

בין אוטיזם להפרעת קשב

הוא בן תשע היום, ואני בספקות מאז שהיה ממש קטן.

כרגע הוא מאובחן עם הפרעת קשב אבל אנחנו לא בטוחים שזה הכל.

הוא גם מחונן.

אני חושבת שהוא מתאים בול לאספרגר, אבל היום זה חלק מהרצף האוטיסטי.

מחוננות בודקים במבחן מחוננים בכיתה ב. עוד בכיתה א הלכנו לנוירולוג והוא קיבל ריטלין. זה שיפר ממש את ההתנהגות אבל לא מספיק.

בעלי מוכן לשמוע על מחוננים אבל אין סיכוי שיקבל את המילה אוטיזם

לצערי הוא מגיע מסביבה מאד מאד לא מכילה.. 

גם אני יודעת שהסבא וסבתא שמשוגעים על הנכד הזה ונהנים לדבר איתו (ההורים של בעלי)

עלולים לא לדבר איתנו אם ישמעו שאנחנו בתהליך אבחון לאוטיזם

ברור שזה סותר לדעתם כל מהות של הורות טובה...

אוף אני לא רוצה להכנס על זה לריבים עם בעלי אבל כן חושבת שצריך אבחון 

(בנתיים דברנו על התפתחות הילד אמר שהילד מפותח אבל מה שנראה לי..)

א. לא חייבים לספר למשפחה

ב. יש מצב שאפשר עוד לחכות. איך הוא בגן? יש תלונות? אולי בבית הספר גם בעלך יבין שיש קושי. כך היה אצלינו.

תחשבי מה בעצם את רוצה להשיג מאיבחון ולפי זה תחליטי עד כמה שווה לך להילחם עליו.

אם לא ברור לו מה הקושי, אתם יכולים לנסות למלא יחד את השאלונים.

שם בד''כ מפורטים הקשיים האפשריים בכל תחום, וכמובן לתת גם לגננת למלא ולפי התשובות שלה לנסות להבין.

אני חושבת שלרוב כשהורה נורמטיבי רואה בעיה, יש בעיה. לא תמיד הורה יודע לשים את האצבע, אבל הוא מכיר את הילד הכי טוב, ויש אינטואיציה טובה.

שנניח ובאמת יאבחנו אוטיזם, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עבור הילד שלכם הוא לאבחן את זה ולדאוג שיקבל את התמיכה המתאימה.

יש לי בנדוד שגדלתי איתו, שמגיל 3 כבר אובחן כאספרגר והיה בגני תקשורת וכו' והיום הוא עובד כמורה! שזה אחד מהמקצועות שהכי מצריכים תקשורת, יחסי אנוש וכו' ולעומתו יצא לי להכיר כמה וכמה שאובחנו בגיל מאוחר יותר וגם אז לא בהכרח הסכימו לקבל עזרה והם די סבלו כל השנים.

אז עם כל הכבוד למשפחה וכו' טובת הילד היא שתהיה לו מעטפת מתאימה.

ושוב, כל זה רק במידה ואכן יאבחנו דבר כזה. אפ לא, לא חייב לספר למשפחה שעבר בכלל אבחון

המוטורית.

תבקשי מהרופא אבחון לאבחנה מבדלת בין קשב וריכוז לבין אוטיזם (אספרגר נכלל היום באוטיזם).

מקווה שתגיעו לאבחנה המדויקת שלו שתעזור לכם להתנהל איתו נכון. (אם כי כבר עכשיו נראה שאתם מתנהלים איתו טוב למדי❤️ אבל לפעמים הקשיים - אם ישנם - מתגברים עם הגיל...)

ובקשר לבעלך - זה באמת מורכב...

את ההורים שלו אין שום סיבה לשתף שאתם עורכים לו אבחון עכשיו, אבל הוא כן צריך לבוא עם מוכנות לזה... (כי בדרך כלל שני ההורים נדרשים בשביל אבחון)

נראה לי שבתור התחלה תגידי לו שהחשד הוא אספרגר, ורק "סתם ככה" הכניסו את זה היום תחת הקשת האוטיסטית. אולי ככה זה פחות יפחיד אותו. (אצלנו במשפחה המורחבת יש כאלה שמעדיפים לקרוא לזה כך...)

אבל בהמשך נשמע שכדאי להתייעץ עם איש מקצוע איך להפחית לו את החרדה סביב העניין❤️

גם הפרעת קשב זה משהו שהוא חושב ששייך לאנשים נורמליים רק כי כשהוא הכיר אותי (וכמה שנים אחר כך ) הוא לא ידע שזה מה שיש לי.

בתפיסה שלו בעיות זה של אנשים ממש ממש 'מקצה המחנה'.

יש לו בני דודים שאני בטוהח שהם עם פיגור, המשפחה אוהבת אותם מתייחסת אליהם ממש בכבוד ובאהבה. להגיד שהם עם מש"ה? חלילה וחס

הם 'קצת חלשים' אז מה?

אני באמת לא מאמינה שהוא ישתף פעולה באבחון, מספיק מבחינתי שיאפשר לי כי אני כן מרגישה שאני צריכה כלים והכוונה יותר מדויקת

כי מדי הרבה פעמים יש לי חוסר אונים מולו ואני חושבת שזה לא בריא

והתיעצתי עם 2 מנחות הורים שאמרו לי שאין להן כלים להתמודדויות שלי, שכדאי לבדוק מה יש לילד ואז לבנות תוכנית עבודה

במקרה שלכם, בגלל שהילד לא סובל בצירוף הרקע המשפחתי ובהנחה שהוא בתפקוד גבוה +, לא הייתי ממהרת לאבחן אלא ממשיכה לעקוב ולהתייעץ מדי פעם הגננת (אגב מה היא אומרת? היא גם המליצה על אבחון?)

אני לא רוצה אבחון

אני רוצה לעזור לו

ובהרגשה שלי בשביל לעזור לו אני צריכה הדרכה, שתהיה מדויקת ככל שנדע יותר טוב מה יש לו

העניין הוא לא האבחון עצמו- זה רק האמצעי...

העניין הוא לקבל כלים

גם הילד עצמו וגם ההורים

נח לו להגדיר את זה כ'חלשים'?

תזרמי איתו

אבל תתעקשי איתו על המענה המדויק

ואם הוא לא יודע לתת את המענה המדויק (והוא כנראה לא ידע...) אז שיתן לך לפנות לאנשי המקצוע הנכונים

ואם נוח לו ללכת לאבחונים פרטיים מבלי לספר להורים/לחברה

אז אחלה!

אני מאמינה שגם בתםיסת עולמו טובת הילד  לנגד עינין

זה משהו אחד להסתיר את הבעיה מהחברה כדי לא ליצור סטיגמה

להתעלם מהבעיה ולהכיש אותה- זה לעשות עוול לילד (אם היא קיימת בעלל)

הוא חושב שלאבחן זה לתייג ילד בעיני עצמו כבעייץתי

שהיום מאבחנים את כולם (יש בזה משהו מה אני יעשה..)

ושאבחון יגרום לנו ליחס שונה כלפיו.

הוא חושב שכל הדוגמאות שלי מראות כמה הוא חמוד וחכם..

הוא פשוט לא חושב שצריך הדרכה או הנחיה

(אני אהיה כנה שיש לו גישה מהממת ושהוא אבא מהמם לילדים, גם לילד הזה

לי נניח יותר קשה

הוא תמיד מוצא מה לענות איך להסביר להעמיד במקום בלי להכנס לפינות בעיתיות

אני כל היום נדפקת בקיר.. אבל אי גם הרבה יותר שעות איתו)

זה כל מטרתו

בעיני משל למה הדבר דומה?

לילד שדובר בשפה כל שהיא (חשד לגרמנית)

האבא דובר יידיש- אז איכשהו הם מסתדרים

האמא - דוברת אנגלית

היא רוצה ללכת ללמוד את השפה של הילד- אבל האבא מסרב בכלל ללכת לבדוק איזו שפה זאת

העובדה שהוא מוצא את הגישה אל הילד לא צריכה לשלול ממך את הזכות ללמוד את התקשורת שלך מולו

והיחס של הילד כלפי עצמו או שלכם כלפיו- תלוי רק בכם

אפשר להתייס אליו כבעייתי בלי אבחון

ואפשא להתיחס אליו כילד חמוד וחכם כם לאחר אבחון

אמא שלי מספרת על אחי הגדול

שכשעשה אבחון ואובחן עם add

המאבחנת דיברה *איתו* ולא עם ההורים, ואמרה לו באבחון ראינו שאתה ממש חזק באיקס וואי זד. הרבה יותר מהממוצע. אתה מוכשר יותר מרוב החברים שלך בכיתה, אבל יש לך התמודדות שאין להם בתחום של הקשב. תדע שאתה מסוגל להתגבר עליה וגם אנחנו נעזור לך. בגדול זה הספיק. טיפול תרופתי הוא לא לקח. לא יודעת אם הוא הלך לריפוי בעיסוק או משהו בסגנון שיעזור לו לרכוש כלים או שגם את זה לא..

ותסבירי למאבחנים את הקושי של בעלך.

ובינתיים תטפטפי לו לאט לאט שהעולם מורכב ממגוון אנשים, ולכל אחד יש את הקושי שלו, ועם כל קושי מתמודדים אחרת, וכו'...

ותתייעצי עם פסיכולוג איך באמת לגשת אליו ולהסביר לו את החשיבות שבאבחון המדויק ואת החשיבות של השותפות שלו וגם איך לנרמל לו את המציאות הזו...

(זה באמת הופך הכול למורכב יותר. אבל את נשמעת אישה חזקה ובטוחה בעצמה, ואני מאמינה שתצליחי❤️)

כל הספקטרום האוטיסטי בין תפקוד נמוך לגבוה.

הוא נשמע לי מתוק וחכם ומקסים.

וכן נשמע לי שיש מקום לאבחון התפתחותי מקצועי כדי לבדוק את הנקודות האלה. אבחון רב מקצועי זה לרוב נוירולוג ופסיכולוג. לפעמים צוות נוסף.

מלא בהצלחה וחיבוק.

ממליצה במקביל לפנות גם לריפוי בעיסוק לעניין התחושתי. וכשאת בתוך התפתחות הילד לבקש הדרכת הורים. לרוב יש שם עוסיות שמכירות אתגרים התפתחותיים יותר מאשר מנחות הורים בחוץ.

וכן, יש קטע לגאונים להיות קצת מוזרים...

כאילו יש פער בין ברמה הקוגניטיבית לרמה הרגשית.

השאלה היא כמה הוא עקשן וכמה את יכולה לשכנע אותו. למשל, הוא לא מוכן ללבוש דוגמא של לבנים שקנית לו, את אומרת לו- אדוני, זה מה קניתי, זה מה יש ואת זה אתה לובש. נקודה.

מה קורה אז? הוא ממשיך להתעקש, להשתולל, לבכות ולדבר על זה כל היום? אם כן, זה כן היה מטריד.

אבל אם הוא בסוף מקבל עליו את מה שאת אומרת, זה נשמע בסדר. כן, יש ילדים עם התנהגויות קצת מוזרות וזה בסדר. 

אני לא בטוחה שהארץ יש תקן כלשהו על הבגדים שמיובאים לחנויות רגילות, ורוב הבגדים מיובאים מסין... אם אני יתחיל להילחץ על זה זה לא ייגמר

זה בתוך האוזן ועלול להכיל מתכות כבדות ממששש לא בריאות. בגדים הייתי משאירה

הסיפור האמיתי הוא לא שיין, אלא שבארץ אין פיקוח על החומרים שיש בבגדים. זה אומר שגם הבגד שתקני מחנות בארץ יכול להיות עם אותם חומרים באותה מידה, פשוט את שיין בדקו

ודרך אגב, זה לא סיפור חדש, כל כמה זמן צפות כתבות על שיין

אין. זאת הסיבה ששיין יכולים להכניס לכאן בגדים כאלה, אחרת הם לא היו עומדים בתקן ולא היו יכולים להיכנס

לכן נגיד צעצועים במקסטוק וגם בגדים בחנויות הם לפי התקן

ודברים מקבילים בשיין ועליאקספרס הם בלי תקן כי נכנסים בחבילות ולא דרך ספקים מסודרים.

ככה הבנתי לפי כמה כתבות....

ולא כ"כ הבנתי את הטיעון של כל כמה זמן יש כתבות כאלה... שעלה כאן וגם בשרשור דומה,

יש כתבות כאלה כדי לעורר מודעות

חוקית אין למדינה מה לעשות עם זה.. וגם אם היה זה לא שהמדינה כ"כ מתפקדת בקטעים האלה...

גם בצרפת נגיד היו הרבה מחאות נגד שיין סביב הבובות מין של ילדים שהם שיווקו אבל זה לא שאסרו או שיאסרו את זה חוקית...

זה רק לנסות להשפיע על הציבור

וזה מסובך, כי שיין מאוד חזקים כלכלית ומוכרים במחירים נמוכים מאוד כי יש שם העסקה זוועתית...

וגם כי הם כנראה מייצרים מחומרים מזוהמים ממש..

אני כותבת אבל זה לא שזרקתי הכל אבל לא רוצה גם להזמין משם בקרוב אם אצליח...

וכן, מאז שקראתי את הכתבה הראשונה לפני שנה בערך הזמנתי פעם אחת או פעמיים גג...

זה ממומן ע"י חברות וחנויות בגדים פה בארץ כדי לגרום לאנשים לקנות פחות בשיין ויותר אצלם

בעיקר מה שצמוד לגוף או שקרוב לחורים בגוף

מטפחות השארתי

שמלות שלי גם

סיימתי את ההזמנה בשיין 🫣

כל כמה זמן יש כתבה כזאת, אני תוהה לעצמי למה אף פעם לא עושים השוואה לבגדים שקונים מכאן

או למה לא משווים/עושים כתבה גם על נקסט, ששם זה יותר יקר משיין

לנזקים האפשריים בקניה בשיין, איך היית עושה את זה אחרת, בצורה שתעורר פחות חשדנות ויותר אמון?

(הם הרי לא יכולים לפרסם כל יום, נכון? להציף את זה בתקופות של קניות נשמע לי כמו בחירה מתבקשת, לא ברור לי למה זה נתפס כמשהו חשוד)

אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו, זה תקן אירופאי.

זה ממש לא בר השוואה למדינה קומוניסטית כמו סין.

גם הבגדים שמיוצרים בבנגלדש לדוגמה, חייבים לעמוד בתקן.

גם בנקסט זה לא 100%

אבל זה כמו להשוות מקום שאומר שהוא כשר, בלי תעודה למקום שמחזיק תעודת כשרות בדץ.

יכול להיות שגם מקום בלי תעודה הוא כשר למהדרין

ויכול להיות מקום עם תעודת בדץ שיש שם בעיות כשרותיות

ועדיין ברמת השתדלות הצרכן שלא יכול לבצע בדיקות בעצמו זה הבדל ענק בכמה אפשר לסמוך על המקום.

בגלל הרבה סיבות

אחת מהם זה חוסר הפיקוח על המוצרים

גם באתר בארץ אין פיקוח הדוק אבל יש פיקוח רשמי כלשהו

שזה הרבה יותר טוב מכלום 

אולי תצאי כבר לחופשה

קחי לך כמה ימים לעכל

תעשי רשימת משימות מלחפש דולה ועד לקנות עגלה

אבל צריכה לגמור דברים בעבודה 

עוד שבועיים אוכל לצאת בערך...

אני כל כך מבינה אותך

מזדהה עם 90% ממה שכתבת והרגשתי כאילו כתבתי בעצמי🫂

אין לי הרבה איך לעודד כי אני בעצמי עוקבת על התשובות אבל רוצה להגיד לך שההרגשות שלך כל כך נורמליות בעיני

גם אני שקלתי ניתוח ומכריחה את עצמי לנסות לעבור לידה רגילה וטובה במיוחד בשביל האחרי . גם לי אין טיפת כוח מנטלי לטפל בעצמי

אני כל כך מקווה בשבילך ובשבילי שלמרות הכל זה יהיה בטוב בע"ה נגד כל הסיכויים

כי אם השם בחר בזה אז הוא גם יכול לדאוג לזה שזה יהיה הכי ברכוּת שאפשר

שמה שראיתי שעוזר לי מעט זה לפנק את עצמי בלי חשבון

עובדת על זה עדיין אבל זה משפר ולו במעט את ההרגשה

אבל בסוף התוצאה שאוכלת מלא ג'אנק (כי אין לי כח להכין+ כביכול זה פינוק) ואח"כ ההרגשה ממש לא טובה

אבל משתדלים לצאת לאכול בחוץ, זה כן עוזר זה גם מאוורר אותי טיפה.

עושה לי אחוות נשים כזו שאני לא היחידה (ובעיקר זה מנרמל קצת)

❤️

את חוששת מדיכאון, אבל אולי כבר עכשיו צריך איזו התייחסות? הייתי פונה במרפאה לעו"סית או כבר מחפשת פסיכולוגית/עיבוד לידה קודם אם רלוונטי

מבחינת הכנות אולי הכי חשוב ליווי מראש רגשיאו פרקטי אחרי לידה כמו אמא לאמא או ממש אחות בתשלום לכמה שעות ביום ו/בלילה. אל תהיי לבד עם זה.

תרגישי טוב!!! 

יש לי הפניה למרפאת חוה בשיבא

התור עוד 7 חודשים....

שאת מתייחסת. שכבר עשית צעד לטיפול.

דורש הכרה אומץ והרבה.

גיבורה!

תשאירי את התור ותנסי להתקשר לבדוק ביטולים/להסביר את הדחיפות  לפני לידה.  

בריאות והצלחה!! 

בקופה יש פסיכיאטר (תור לאחרי הלידה..) וטיפול במרפאה (כנל המתנה כמעט עד הלידה ברמה שלא יודעת אם יש טעם לגשת לפניה)

המענה נפשי בקופה מאד דל ולא מספק, נראה שבזה צריך פרטי... אבל זה עלויות נורא גבוהות

המליצו על פסיכיאטר ישר מיד בלי מדי בירורים

מישהו מאד יקר שלא עובד בהחזר עם שום קופה ולא הצלחתי למצוא עליו שום המלצה (בעיקר דיס, שהוא לא מקצועי ורק חותם על מה שמבקשים ממנו)

אז כאילו לא עשה לי חשק ללכת

אני לא מכירה אותם בכלל אבל אמת זה מאמץ ממש גדול להרים טלפון וציפיתי למשהו אחר

אין לי טענה כי זה עמותה והם כמובן לא חייבים לי כלום אבל זה מאד שובר ומפיל הקושי לטפל בעצמך נפשית

במצב כזה רגיש.

את גיבורה גדולה ששוב ושוב את מבררת.

אולי בינתיים חברה מהעבר, ניטרלית, יכולה להפגש לכוס קפה ותתן שעת שקט מחוסר המנוחה הנפשית

וחידוש כוחות להמשך? 

נבחינת כתמים/דימומים זה אישי יש כאלה שאפילו חצי שעה עושה כתמים

יש כאלה שגם פספוס יומיים עובר בשלום...

כבר עשית בדיקה של היום השביעי?

אם את מקפידה על 2 הייתי מתייעצת אם בכל זאת לעשות רק אחת.

בלי להסתכל בניגוב וכו'

ראש קטןןןןן

תטבלי וישר תחתונים כהים ובייי

אם יהיה דימום רציני את תדעי גם עם תחתונים כהים

אז אני רגועה מבחינת המקווה

אם אין דימום אז הכל כרגיל גם מבחינת אחרי המקווה?

ואגב, האיחור כיה סך הכל שעתיים ורבע, מקווה שיהיה טוב

בגלל מום רציני.

ובטח קבלת את ההחלטה אחרי מחשבה רבה והתייעצות נראה לי לא רלוונטי לעסוק במה שהיה. תוכניות כאלה המטרה שלהם זה לנגן על הרגש. זה לא אומר שהגישה המוסרית בה נכונה או רלוונטית לחיים שלך ולהחלטות שלך.

(אם את חושבת שעשית מעשה לא נכון אפשר לחזור בתשובה. )

לא ראיתי את התכנית אבל ראיתי בגוגל על מה התוכנית

מום רציני, נדיר בתפוצתו בכמה עשרות אלפי הריונות ממה שהוצג בתכנית.

משהו שהרופאים המומחים והרבנים הגדולים שהתייעצנו איתם היו חד משמעיים באמירה,

ועדיין

כואב לי כל כך

שכל ורגש שמתנגשים...

כי זו פעולה כואבת גם כשהיא נכונה

אולי זה טוב שמגיעות סיטואציות שמוציאות את הכאב

אולי זה יעזור לו להתרפא

חיבוק גדול גדול

זה נשמע כואב כל כך

רלוונטי לך לשמוע דיבורים של אמונה?

שעשית את הבחירה שלך בהרבה מחשבה, כתבת שהתייעצת עם רבנים גדולים, רופאים ומומחים. והם הביאו לך גם דעה מקצועית, וגם את דעת התורה.

עכשיו, אחרי ששאלת דעת תורה והרב פסק, זה באמת באמת מה שהשם רצה שיקרה. שהנשמה היקרה הזאת לא תגיע לעולם.

כנראה שהיא הייתה צריכה איזה מסע

והשם בחר דווקא בך ללוות את הנשמה הזאת בתהליך שהיא הייתה צריכה. ולפי הפסיקה כנראה שהיא לא הייתה צריכה גם את הלידה והשהות בעולם. אני בטוחה שהנשמה המיוחדת הזאת מודה לך מאוד מאוד על מה שהענקת לה בכל הזמן הזה שהיא הייתה בתוכך.

זה מצד השכל

מצד הרגש אני כל כך מבינה את הכאב שלך,

הצורך לעבור הפלה יזומה באמת מנוגד לאינסטינקט האימהי שיש בך.

זאת חוויה של הפך החיים ולכן היא קשה ממש.

אבל בכנות אני חושבת שלפעמים לעצור במקום הנכון זה אולי כואב מאוד ושורף את הלב אבל זה מה שנכון.

אז חיבוק גדול

ואם משהו ממה שכתבתי כאן לא טוב או לא מתיישב לך בלב בבקשה תמחקי אותו מליבך.

אלו רק מחשבות שלי.

מקווה שהשם יביא לך נחמה גדולה ואמיתית

קוראת אותך ודומעת..

שה' ישלח לך כוחות❤️

מחשבים לפי ברוטו ומורידים מזה מס וביטוח לאומי/ בריאות (לא מורידים פנסיה/קרן השתלמות זה המעסיק מוריד בפעם אחת בתלוש כשתחזרי).

אם הסכום נמוך ממה שחשבת אולי יש טעות בחישוב הנתונים שהמעסיק העביר נכונים? זה לפי 6 או 3 חודשים אחרונים הגבוה מבין ה2.

דמי לידה נכנסים בפעימה אחת.

החישוב הוא ממוצע 3 או 6 חודשים אחרונים הגבוה מבינהם.

אני זוכרת שהחישוב הוא מהברוטו

אם את חוששת שהחישוב שבוצע אינו נכון תכתבי להם פניה באתר ויחזירן לך תשובה מקצועית ומסודרת תוך כמה ימים

לא הייתי פונה למוקד שלהם כי הידע של הנציגים שם לא גדול משל אדם רנודמלי.

יכולה להגיד לך על עצמי ילדתי לפני 5 חודשים והחישוב שלהם היה נראה לי שגוי

והפלא ופלא

6,500 שח נוספים נכנסו לי לחשבון

אל תוותרי ואל תסתפקי מעולם בתשובה של נציג גם אם הוא בדק עם מנהל….

כי זה בערך חצי ממה שחשבתי

אני אחכה לראות מה נכנס ואם יש צורך אפנה

באתר של ביטוח לאומי את יכולה להוריד טופס איפשהו שכתוב שם לפי מה חישבו דמי לידה

תפתחי תלושי שכר במקביל ותבדקי שזה תואם

שהברוטו בטופס תואם לברוטו לב. לאומי בתלוש

קחי בחשבון שתשלומי בונוס לא תמיד מחושבים.. יש בזה כללים 

אם עדיין יש פער תגידי תביעת הפרשים

בשתי הלידות היה טעות בחישוב וקיבלתי השלמה בהמשך

חוץ מזה

חישבתי לפי הסכום שהם טוענים שקיבלו המעסיק ועדיין לא מתקרב למה שאני אמורה לקבל ואז קולטת שהם חישבו רק ל8 שבועות ולא ל15 🤦‍♀️

אני עובדת ברצף כמה שנים החלפתי עבודה לפני כמה חודשים אבל זה לא אמור לפגע בזה 

המעסיק שלך דיווח רק על החודשים שעבדת אצלו.

את צריכה לפנות למקום הקודם שדיווחו לך, או לדווח בעצמך.

גם כדי שתקבלי זכאות על כל הימים, ואולי זה גם ישנה את הסכום.

עברתי עבודה לפני 8 חודשים ככה שאם מחשבים לפי 3 או 6 חודשים זה לא משנה אבל מי יודע

ביטוח לאומי ....

אבא שלי שנים מקבל מכתבים שהוא חייב להם כסף, משלם אחרי חודשים מקבל את הכסף בחזרה ואחרי כמה חודשים שוב מושכים את הכסף וחוזר חלילה ...

בגלל המעבר

תשלחי להם תלושי שכר של שנתיים אחורה

שיראו אל ההיסטוריה למרות שהיא גם ככה מופיעה גם אצלהם 

הם כנראה לא מחשבים את העבודה החדשה.

עברתי לידה בחודש 5, ובגלל שהתחלתי עבודה ממש קצת לפני- הם לא האמינו לי שאכן עבדתי שם והייתי צריכה להגיש מלא מסמכים והוכחות שאכן עבדתי. (טענו שזה החוק ולא עניין אותם כלום)

קיבלתי סכום קטן ממש, על סמך עבודה צדדית שעבדתי בה שנים.

יתכן וזה מה שקרה גם אצלך

תבדקי לפי מה הם חישבו לך

נגיד התפטרת בחודשים האחרונים וקיבלת ברוטו גדול בגלל פדיון ימי חופשה - אז לא כולו יכנס לחישוב, כי פדיון ימי חופשה לא חייב בביטוח לאומי.

קחי 6 חודשים אחרונים ו3 חודשים אחרונים, תעשי ממוצע של ברוטו לביטוח לאומי, ואת אמורה לקבל את הגבוה מביניהם

לעלות לבד את כל התלושים ( המעסיק האלה מקודם) כנראה קלטו שמשהו לא תקין

יש גם חודשים שעבדתי פחות שעות לכן השכר נמוך יותר אז ביקשו מכתב המעסיק לדעת למה יש חודשים שיש העלאה בשכר 🤦‍♀️

מקווה שיסתדר 

גם לי היה פערים בין החודשים וביקשו מכתב מהמעסיק, ואחרי שהבאתי להם מכתב שמסביר הם קיבלו את זה וחישבו לפי הסכום שקיבלתי.

לפי שמה שבריררתי אז אם זה מעסיק מסודר, אין סיבה שלא יאשרו את זה.

בדרך כלל לא מאשרים אם המעסיק קרוב משפחה...

בהרבה דברים אני מחנכת אחרת בדרך יותר דורשנית פחות מתפשרת למה שהסביבה מעודדת ואני כל הזמן אומרת לילדים שלי שאני עושה מה שנכון ולא מה שקל.

זה לא תמיד קל כילד, אבל הילדים הבוגרים שלנו מעריכים את החינוך הלא מתפשר, זה מגדל מאוד בטווח הארוך 

זה משפט טוב

אני גם מאמינה בזה

ואני גם גדלתי ככה וידעתי להעריך את זה גם כילדה ובוודאי היום כבוגרת.

ועדיין זה קשה לפעמים

יהיו לו עוד התמודדויות בחיים, ולרוב ההסתכלות צריכה להיות פנימה ולא החוצה איך לאסור על אחרים.

אבל האמת שפה נראה לי שזה שונה.. בית הספר אוסר להביא את הדברים האלה. מסיבה כזו או אחרת, זה לא משנה. ודווקא בגלל שיהיו לו עוד התמודדויות בחיים, לפעמים אפשר לחסוך התמודדות אחת או שתיים, וזה מבורך.

אם זה אסור אז שיאכפו.

זה לא סותר את העובדה שצריך לתת לו את הכלים להתמודד עם השוני, ואולי במקביל גם ללכת לקראתו קצת ולהתגמש. תלוי מאד מה האופי שלו

אבל כן הייתי מנסה שיאכפו את האיסור

אני צריכה לחשוב על זה עוד.

בכללי יש עוד דברים שהייתי שמחה שיאכפו יותר בבית הספר, אז מתקשה לראות איך דווקא על זה הם יתעקשו.

בסוף אם הורים מאפשרים את זה, זו די מלחמה אבודה מול הילדים.

ואני גם כן מאוד מאמינה בלא לרדוף אחרי המורה על כל דבר

אני חושבת שמה שאני הייתי עושה זה להשקיע במה שלוקח לאכול לבית ספר. לא יודעת מה אתם רגילים אבל נגיד הייתי מכינה לו סנדביץ מושקע מסודר יפה, קופסא של נשנוש בריא כלשהו אם מעדיפים לא ממתק, אפשר גם להכין לו לבי''ס ארוחת פיינקיקים נגיד ואז זה לא דווקא ממתק אבל כן מיוחד וכיפי, ואולי גם הייתי מצרפת לו פתק קטן (משהו כמו 'בתיאבון לילד הכי הכי' או 'באהבה מאמא'). אולי זה יגרום לו להרגיש מושקע ולא פחות מחברים שלו.

מתוק שהוא שיתף אתכם❣️

הקופסאות מושקעות, בגבולות מה שהוא מוכן לאכול😅

וגם ככה בדרך כלל הכל חוזר כמעט מלא, כי לשחק יותר מעניין מלאכול...

אבל העניין של הפתק זה רעיון מקסים❤️

בין אם זה יעזור לעניין הקנאה, ובין אם בלי קשר

זה לא אותו הדבר.

קנאה - עובדים על זה כל הזמן, באמת כל החיים יהיו אחרים שיש להם בית יפה יותר, מכונית יקרה יותר וכו'

מתגרה - אצל ילדים בגיל הזה יש חשק עז למתוק ולצבעוני הזה.

עוגיה באמת לא אותו הדבר...

בגיל מסויים סוכריה על מקל זה הדבר הכי חשוב בעולם. קרמבו זה אירוע🙂

תנסי להיזכר כשהיית בגילו... ואם את לא זוכרת תשאלי את בעלך.

וכאן כן חשוב להבין שקשה לו, אולי לבוא לקראתו

בעז"ה יגדל וזה לא יהיה כל כך כל כך נחשק

אני זוכרת מה היה כשאני הייתי בגילו

וזה לא שהוא לא אוכל סוכריות בכלל

אוכל יפה מאוד😅

בעיניי מוגזם כמות הסוכריות שמחלקים כאן על כל דבר (שבת, לימוד, צופר מהמורה וכו')

וזה אנחנו משחררים לגמרי, כי באמת אי אפשר להגביל כל הזמן.

אבל תחשבי שאם ילד מגיע כל יום עם סוכריה לא נגמרת לבית הספר, את היית מרשה את זה?

אלו הפרופורציות

לא סוכריית טופי

עדיף כמה הורים יחד.

ועדיף שהתלמידים לא ידעו שההורים פנו... מניסיון.

לדעתי יש תלמידים שכמות כזו של ממתקים גם פוגעת להם בריכוז בשיעור

וגם מבקש להיות כמו כולם -

הייתי מוותרת על הערך הזה בגיל הזה ומאפשרת לו.

יש מקרים שאני לא מוותרת ומנסה לחזק אישית ולבנות יציבות ועמוד שידרה, במקרה זה אני חושבת שהייתי מוותרת-

אבל-

הייתי מפסיקה עם הפינוקים בשבת ואצל סבא וסבתא.

אני מאמינה שבגיל הזה חשוב לילדים לא להיות יוצאי דופן.

את לא מכירה את סבא וסבתא😅

אין סיכוי להגיד להם שלא

אלו סבא וסבתא רבא, שמבחינתם הקשר עם הנינים שלהם הוא גם דרך פינוקים כאלו. ואני לא אגיד להם איך לעצב את הקשר שלהם איתם, במיוחד כשאני יודעת שזו מתנה לא מובנית מאליה קשר כזה.

וגם בשבתות, זה יחריג אותם מול בני דודים אחרים.

גם במקרים האלו זה לא חגיגה בלי בקרה, מה שיש זה כבר במינון (גבוה קצת, אבל מינון), אז לא רואה כל כך איך להוריד את זה משם

מאתגר ממש.

הייתי מנסה לגייס עוד הורים ופונה יחד איתם להנהלת בית הספר. 

אני מטיפה לילדים בלי סוף על זה שלא מביאים ממתקים מיוחדים לבית הספר ומגרים אחרים. ולועגת בפניהם על ילדים שנהנים מממתק רק כשאחרים מתגרים ויש גם מבוגרים כאלה.

ומזכירה להם שאנחנו אוכלים דברים שווים בשבת/אצל סבתא. ומשתדלת מידי פעם בשבת/ חג שיהיה להם ממתקים שוים

לפנות למורה.

ראיתי שברוב הפעמים ממש מקשיבים ומשתדלים כשזה מוצדק

וכאן זה נשמע מאוד מוצדק, כשזה אסור בבית הספר וכשזה כל יום ולא נגמר. הייתי פונה למורה ואומרת שלא תגיד שזה בא ממנו.

וגם אם לא יצליחו לפחות זה הוצף. זה גם חשוב.

בריא אבל שווה שמראה השקעה?

לא משהו שנראה 'עני'

יש דברים שאומנם שונים מהמקובל אבל ברור שהם שווים גם כן

אולי שווה לנסות לחשוב בכיוון

אולי הייתי משתפת אותו במחשבות שלי, שאני חושבת שזה לא בריא כל כך הרבה ממתקים, אבל גם מאוד לא רוצה שהוא יהיה שונה ויקנא.

ושואל אותו מה הוא מציע?

ואח"כ שוקלת את ההצעה שלו ואומרת לו מה החלטתי. בעיקר כדי שיבין שאני רואה את הצורך שלו

יש נטייה להגזים גם..

הילד שלי גם טוען שכל הילדים בכיתה מביאים כל יום מלא ממתקים. אז אלף אני לוקחת בערבון מוגבל את המשפט כל הילדים.

ובית אני מתייחסת לזה כמו כל משפטים אחרים בסגנון למה במשפחה הזו מרשים סרטים ללא הגבלה ולמה אצלם מרשים לקרוא דברים מסוימים ואצלנו לא.

אנחנו זה אנחנו והם זה הם .. אני נותנת להם דוגמאות לדברים שאצלנו אני מאפשרת ואצל ילדים אחרים לא מאפשרים.

וספציפית לגבי ממתקים אני גם אומרת לו שאיזה כיף שככה ההורים שלך שומרים עליך מחורים בשיניים וממחלות .

וואלה זה עובד יפה מאוד 

זה ממש לגיטימי ובטוח לא רק הבן שלך מתגרה

אם זה לא עוזר

אפשר לדבר איתו על זה כמו שהציעו כאן יפה ואז נגיד לקבוע יום בשבוע שהוא מפציץ עם משהו שווה

ושאר השבוע הוא יודע שיש יום אחד שהוא מתפנק...

הייתי פונה למורה

וגם מציפה בקבוצה של ההורים.. אני בטוחה שעוד הורים מתמודדים עם זה ואפשר ביחד לגבש עמדה שמוציאים את זה מהכיתה.

לילד קטן מאוד קשה לעמוד מול המתוק הזה

כמה דיבורים ועידוד של ההורים יכול להחזיק מול כזה גירוי?

אגב קשה לי להאמין שהורים מאפשרים לילדים להגיע מידי יום עם ממתקים לבית הספר, יש מצב שהם לא יודעים בכלל שזה קורה (הילדים לוקחים כסף מהארנק וקונים וכו) ואז בוודאי שחשוב להגיד למורה/ להורים 

נניח הוא מקבל חמצוץ? הוא מביא את זה הביתה ואנחנו קונים משהו אחר שהוא אוהב במקום.

לדעתי חובה לשתף את הנהלת בית הספר/המורה/שאר ההורים. גם כי אלה לא ממתקים שאמורים להגיע לבית ספר וגם כי אם אמרו שאסור אז ראוי שיאכפו את זה.

אין לך שליטה על בית הספר ככה שזה לא נכון לדעתי שזה משהו שאתם צריכים לפתור.

האם הבטא התאפסה אחרי ההפלה?

כתבו כאן בפורום כמה פעמים שהבדיקות של החברה הזו לא תמיד אמינות.

לא מכירה באופן אישי.

ואני לא רואה פס נוסף.

בכל מקרה, מומלץ לחכות לאיחור.

עוד יומיים אעשה כבר של בדיקה של חברה אחרת.

תודה, 🙏🤍

הייתי ברגע רע והייתי זקוקה למענה אם זה חיובי או שלילי, כאילו, הבדיקה.

אעשה בימים הקרובים עוד בדיקות ביתיות לוודא, ואז בטא אם צריך.

בכל אופן, אם למישהי נראה (+) או (-) תגיבו.

וסורי על ההודעות הלא קשורות שלי. 😅😏

מנסה להתחבר לעצמי. 🤟

בתוך כל הטרפת סביבי.

וגם להבין אם אני בהריון. 😊

לא אמינה אסז בכלל לא כדאי להסתמך עליה.

בד"כ כשיש פס, זה פס שלא צריכים את פרופסור גוגל שיאשר לנו שהוא קיים

או את חברות הפורום.

בבדיקה הזו ספציפית היו פה כ"כ הרבה מקרים של פסים שגויים שממש לא הייתי מתקרבת אליה.

בכ"א עם כל הקושי, אין ברירה אלא לחכות עוד יום יומיים ולעשות בטא או בדיקה אמינה יותר

הלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות

לשפשף עם מברשת שיניים, או לפתוח ממש בסיכה מחוטאת. מניסיון זה מקל ממש ומאפשר פתיחה של החסימה . אח''כ עיסויים מבית השחי לכיוון הפטמה, מים חמימים..

זה גם אזור גדול

אני לא יודעת אם זה חסימה או גודש

כי זה לא על כל השד

אני אנסה מברשת שיניים 

לי עזר להניק בתנוחה ההפוכה למה שבדכ (נגיד את מחניקה בתנוחה סטנדרטית בדכ, אז להניק פוטבול והפוך

תוך כדי לעסות את הגוש כל הזמן לכיוון הפטמה

תרגישי טוב!

כשהתינוק שוכב על הגב, ואת מעליו על 6- תנוחה לא נוחה בעליל אבל עזרה לי מיידית עם דלקת

אפשר גם להניק כשהסנטר של התינוק מופנה לכיוון הגוש, זה גם עוזר

מצטרפת למה שאיזמרגד  כתבה,

להניק בתנוחה של עמידת שש מעל התינוק ששוכב על הגב. להשתדל שהסנטר שלו יהיה לכיוון הגוש.

מהניסיון שלי זה מה שעזר. 

מחסימה בצינוריות, הדבר היחיד שעוזר לי לזה זה לציטין. אני מחזיקה קבוע בבית ואיך שמתחילה חסימה אני לוקחת(בערך 4 ביום). הלציטין ממיס גושי שומן בחלב.

(דרך אגב גיליתי שאצלי מה שמועד לפורעונות לסתימה זה או אכילה של דברים שיש בהם הרבה שומן, במיוחד שוקולד. או בימים שלפני המחזור+ תחילת מחזור.יום לפני שאני אמורה לקבל אני מתחילה עם הלציטין.)

עובד ממש טוב ומשחרר סתימות. תגגלי ותראי איך מניקים, יכולה להסביר לך אם תרצי.

ותעקבי שלא עולה לך החום ו/או נהיה כאב בלתי נסבל. לי התפתחה כמה פעמים דלקת בעקבות סתימה

אני שמעתי על זה רק עכשיו פעם ראשונה

ספרי תמונות (שבכל דף יש תמונות מקטגוריה מסוימת)

מאה שירים ראשונים

ספרים עם משהו תחושתי - בד פרווה שאפשר ללטף/צפצפה ללחוץ כמו בובת אצבע שיוצאת דרך הדפים ואפשר להשחיל את האצבע ולהזיז תוך כדי שמספרים

פינוקי או ספרים עם חלוניות נפתחות/הזזה, אבל זה גיל גבולי לזה עדיין כי הם לפעמים תולשים.

חוץ מזה מתנות אחרות זה גיל מושלם למכוניות, רכבת על מסילה, מטבח, עגלה ובובה, מטאטא משחק, כדור

אבל זה מתאים לגיל שנה עד שלוש לדעתי

הבת שלי מספרת בעצמה חלק מהסיפורים וזה מתוק ממש

מעשה בחמישה בלונים

אליעזר והגזר

הזחל הרעב

חנן הגנן

אילת מטילת

החתולה של אילת (יש עוד סיפורי אילת אם אתם אוהבים)

לקוף יש בעיה

מיץ פטל

הלו הלו אבא

את זה

חתול גדול חתול קטן (אמי רובינגר - יש לו כמה וכמה ספרים בסגנון)

מודה שקניתי מראש כשהיתה לי הזדמנות ומוציאה עם הזמן, אז אין לי המלצה מניסיון עדיין 😅 אבל בגדול אני בעד להקריא גם כשהילד עוד לא מבין ממש..

עוד רעיונות למתנות אם עוד אין לכם: מגנטים, קוביות, מטבח, בימבה ג'וק, ודברים שהם כמו של גדולים אם הוא מתעניין, נגיד מטאטא או כלי עבודה...

חשבתי באמת על אילת מטיילת.

את הספרים של אמי רובינגר אני פחות מכירה.

נלך לחנות ונראה מה נמצא.

לגבי מתנות נוספות,

יש לנו: מכוניות, רכבת, כדורים, מגנטים, קוביות, בימבה, כלי עבודה

מטבח- אין לי מקום לזה. יש אוכל וכלים.

עגלה לבובה- אף אחד אצלי לא התלהב

סך הכל, לא חסרים משחקים.

אולי נקנה כמה ספרים, או שבכל זאת נמצא משהו.

הייתי קונה שולחן קטן ליצירות, אבל כל הזמן הילדים שוברים.

אל תחששי לספר. כמובן ספרי ילדים עם עלילה לא מסובכת מידי.

לי יצא בערך בגיל שנתיים וקצת שסיפרתי לבן שלי סיפור ותוך כדי שאני מספרת חושבת מה הוא מבין מכל זה בכלל...

כשאני מסיימת להקריא לו הוא מעצמו עושה לי תקציר על הספר ומסכם את כולו היטב.

אני לא רואה דם

כן אולי הפרשה קצת חומה וזה יכול לקרות גם בגלל ההתרחבות של הרחם, השאריות יוצאות

הכי טוב תוודאי מול בריאות האישה שזה בסדר

בשלב הזה הדבר היחיד שאפשר לעשות זה  לקבל נרות / כדורים לתמיכה בהריון

אפשר גם להמליץ לך לנוח..

לא נראה לי מצריך בדיקה. בהרבה הריונות יש כתמים חומים/ ורודים בהתחלה.

כל עוד זה לא ממש דימום לא מצריך בדיקה

לי תמיד באזור שבוע 6 יש דימום קטן של השרשה וזה תקין , חד פעמי ואני לא בודקת את זה אף פעם אם לא מתגבר.

אבל תמיד כדאי לבדוק

אך לדעתי אין מה לדאוג, לי היו כתמים כאלה לסירוגין עד שבוע 12 בערך וב"ה הכל בסדר😊

אם מדאיג אותך בכל זאת, אפשר לדבר עם המוקד

רק שבדר"כ יש להם נטייה לשלוח למיון על כל דבר מפאת החשש.

בסופו של דבר הגעתי למיון בעקבות כאבים חזקים וחשש להריון חוץ רחמי.. אך תודה לה' הכל היה תקין ובסדר.

והכתמים המשיכו גם לאחר מכן, אבל כבר פחות חששתי.

אם את בכל זאת רוצה להיבדק אולי כדאי לך להמתין למחר וללכת למוקד בריאות האשה ששם התהליך יהיה יותר קצר מהמיון..

למרות שלדעתי אין צורך, אך זו רק דעתי.