אני באיזה שהיא תחושה שבדור שלנו ההורים כל הזמן מנסים לרצות את הילדים
והרף כל הזמן עולה ועולה
אולי זה נובע מזה שהורים מנסים בעצם לפצות כל הזמן.. על זה שהם עמוסים לא נמצאים.. לא יודעת..
מה דעתכן?
אני באיזה שהיא תחושה שבדור שלנו ההורים כל הזמן מנסים לרצות את הילדים
והרף כל הזמן עולה ועולה
אולי זה נובע מזה שהורים מנסים בעצם לפצות כל הזמן.. על זה שהם עמוסים לא נמצאים.. לא יודעת..
מה דעתכן?
כי הורים מנסים למנוע מהילדים שלהם לחוות תסכול,
משתי סיבות:
1. הם רוצים שהילדים שלהם יהיו מאושרים
והם חושבים בטעות שזה מה שיגרום להם אושר.
2. הורים לא יודעים להתמודד עם תסכול אצל הילדים שלהם (והרבה פעמים גם לא בעצמם). אז הם צריכים לעקוף את הבעיה הזו.
שפעם לא היום מדברים על רגשות
והקשר עם ההורים היה מאד נוקשה
אז היום הולכים לקיצון השני
שכמעט ואין מרות
וההורים כביכול חברים של הילדים שלהם
ןאני מקווה שזה בדרך להתאזן
שמצד אחד יהיה קשר טוב ובריא עם ההורים
ומצד שני סמכות והיררכיה מאד ברורה
זה לא ספציפית הורים וילדים
אלא
ריצוי זו דרך שהרבה אנשים משתמשים בה לקשר עם אנשים
הם חושבים שאם השני יהיה מרוצה אז יהיה טוב
לו להם
אבל זה לא עובד
כי ההסתכלות צריכה להיות שונה
הטוב בין אנשים נוצר
כשיש איזון
כשהטוב מתחלק בין שינהם
כשלכל אחד מהם טוב בפני עצמו ואז ביחד
אם נחזור להורה- ילד
קשר טוב והתנהלות טובה
בהכרח מתקיימת רק שגם להורה וגם לילד טוב
ריצוי גורם את ההפך
לשני הצדדים לא טוב
כי ריצוי סוחט את המרצה ולא מספק אף פעם את זה שמרצים
במיוחד ילד
ככל שמרצים אותו הוא ירצה יותר
כי היכולת הרגשית שלו בהתפתחות
הגיוני שאני מרגישה תחושה של שריפה בנרתיק?
כולן מרגישות את זה?
נראלי שמה שקניתי היה בלי חומר שעלול לעשות את השריפה. בלי ננו 9 משהו כזה אני חושבת..
אנונימית בהו"ללי היה שורף אחרי vcf
אז נשמע הגיוני
אבל עבר לי אחרי כמה פעמים ששמתי.
כנראה הגוף התרגל
מבאס אם זה מהג"ל
כנראה רגישה למשהו בג'ל
לי זה לא עושה שום דבר
זה אמור להיות ג'ל עדין יותר משאר הקוטלים
לנסות קוטל אחר
אולי אחר לא יעשה תופעות לוואי
אם מתאימים עם מתאמת ויודעים להכניס היטב אז זה אחוזים די זהים..
ממליצה לקרוא על זה
הקוטל נגיד מעלה מ98 ל99
משהו כזה
כמובן שהדיאפרגמה בטוח מתאימה ואת מקפידה על כל הכללים
שזה ענין של רגישות
יש נשים שיותר טוב להן נרות
יש נשים שהשקפים שורפים להן
הגיוני שיש שסובלות מהג'ל
נסי אולי להחליף חברה
אם חשוב לך למנוע לא הייתי מוותרת עליו..
לא מספיר מבינה בזה
שפופרת ירוקה
אבל זו תופעת לוואי של הג'ל
הייתי מנסה עוד פעם פעמיים, ואם עדיין שורף מפסיקה את השימוש.
יש לאחותי חתונה עד 3 שבועות. אני ממש ממש רוצה להיות מותרת בחתונה.
המחזור שלי בד"כ ממש מדויק. ולפי החישובים של העונות, יש סיכוי גדול שאצטרך לטבול בדיוק ביום של החתונה🙄
מעבר לזה שזה נראלי כמעט בלתי אפשרי (החתונה תיגמר מאוחר, לא רלוונטי לקפוץ באמצע בגלל האיפור) ואין סיכוי שאני דוחה טבילה.
חשבתי אולי על פרימולטנור, אבל שבוע אחרי זה בעלי מתחיל עוד סבב מילואים ואני רוצה להיות טהורה בשבוע הזה, ולהיות על פרימולטנור כמעט חודש נראלי לי הזייה.
הכי מושלם זה אם אצליח לטבול יום לפני החתונה.
השאלה אם יש לי מה לעשות בינתיים, כדי להקדים את המחזור. כל רעיון יתקבל בברכה🙏🏻
להסתבך עם זה. כי הדימום עלול להתארך והתזמון עלול להשתנות.
אולי אפשר להתייעץ עם רב איך ניתן להקדים את הטבילה.
אם למשל תצליחי לעשות הפסק יום קודם וכד'...
וד"א יצא לי להיות חודש וחצי ואפילו יותר על פרימולוט. אבל זה גם לקחת סיכון....
על להקדים
אבל הייתי על פרימולט יותר מחודשיים והיה בסדר גמור
אבל משתנה בין נשים...
אני חושבת שעם פרימולט אפשר גם להקדים
לקחת עכשיו יומיים ואז להפסיק והמחזור אמור להגיע די מהר
אבללל אני לא רופאה ולא התנסיתי יותר מידי עם פרימולט
תתייעצי עם רופא נשים...
אבל מהחוויה שלי - פרימולוט עשה לי מצב רוח נוראי וכאבים נוראיים, שאחרי כמה ימים פשוט הפסקתי והשלמתי עם זה שהווסת יגיע למרות שלא היה כל כך נוח.
זה היה ממש בלתי נסבל. אם אין ניסיון עם פרימולוט אני ממליצה חד משמעית לא לקחת כשיש אירועים חשובים.
זה נראה לי סבל וגם עלול לגרום לכתמים באיזשהו שלב..
אישית הייתי מחכה ללקבל מחזור רגיל (ולנסות להיות רגועה כי סטרס עלול להיות גורם משבש)
וכשאני מקבלת הייתי מנסה להבין מתי הטבילה יוצאת ובהתאם לזה מה לעשות.. להתייעץ עם רב אם זה יהיה רלוונטי..
שיטת אביבה עוזרת גם לדימומים של התקן לא הרומונלי. (לקצר/ כתמים)?
עוזר רק לרבייה?
או עוד דברים? כאבים?
גם מסייע לרגשי?
עוזר לכל מה שקשור למערכת ההורמונלית,
אי סדירות וסתית, כתמים
גם כאבים
רגשי? יכול לעזור לתופעות של PMS
יכול לעזור גם לנשים מדממות בשל צוואר רחם רגיש? (כלומר לא דימום הורמונאלי, אלא בעיה מאובחנת...)
מה הכוונה פי אם אס?
תודה...
בשעות מיוחדות..
כולל אמצע הלילה, אז שווה לבדוק
ואולי תוכלי להספיק לפני שקיעה טבילה בתנאי שאת לא נפגשת עם בעלך?
צריך להתייעץ עם רב כמובן, אבל זה נשמע יותר פשוט מאשר לקצר ביום..
ואז ללכת להיות אצל ההורים כל היום בהתארגנות עם כולם...
אנחנו אמורים להיות שבת במרכז שעה נסיעה מהבית
נניח ויתפתח משו בשבת זה מסוכן לחזור שעה נסיעה במצב הזה?
עדיף להישאר בבית?
או שמיותר להישאר בבית?
זה שבת שלא נעים לי לחזלש ואני ממש תוהה מה לעשות
(בעלי אדיש, הפסקתי לדבר איתו בעניין)
לק"י
ובינתיים כלום.
אם תצטרכו להשאר שם, זה יהיה לכם נעים?
(אני אישית מפחדת לנוע בדרכים כשיש הרבה אזעקות. יש כאלה שכן ייסעו).
אצלנו הפוך הזמנתי מלא אורחים
ואני מתבאסת לחשוב שיבטלו הכל רגע לפני שבת.
אבל גם אם חלילה יהיה משהו אז קשה לי לדמיין את כולנו נדחסים בממד
ומצד אחרון כבר כל כך הרבה זמן שמדברים ומדברים ומדברים
וכלום לא קורה.
אני לא הייתי מבטלת שום דבר.
אלא אם כן תצא הודעה רשמית להיות מוכנים ובקרבת ממדים וכדו'.
למרחק של 3 שעות נסיעה ובסוף חודש תשיעי..
לקחתי עוד 2 סטים של בגדים לכל אחד ליתר ביטחון ואת התיק לידה..
ובסוף שלא היה כלום ברוך ה'
בתחושה שלי- מצד אחד לא לבטל תוכנית כי באמת כל כמה ימים זה עולה שוב כמשהו שבטוח יהיה.. מצד שני כן להיערך מעט יותר עם בגדים ופינוקים כדי שאם יתחיל שלא תהיו עם בגדי שבת עד שתרגישי מוכנה לנסוע..
רשמתן בדיוק 3 נקודות שחשבתי עליהן
וניסע בע"ה
ואם יש עוד מישהי שמתלבטת אז זה באמת שיקולים
טורחים כל כך, ולא רע למ להישאר שם עוד יום יומיים
וגם צריך לסמוך על השם קצת
שגם אם יהיה משהו
אנחנו נתקוף ראשונים
והם לא מחזירים מיד בדרך כלל
אז יהיה זמן להתכונן
לכן אני לא חושבת על זה
מחכה שאנחנו או ארה"ב יתקפו ואז נראה מה יהיה
בואי
כבר חצי שנה חופרים על זה
אני גם כבר נהייתי אדישה
יאללה שיעזבו אותנו בשקט
עצם המתח והפחד זה המלחמה!!!
בכל מקרה לפחות צחקתי לכבוד חודש אדר 😅
רקאניאבל נערכים מאוד רציני כבר מעכשיו
בתי החולים מכינים את החניונים וכו
עד פורים נזכה בנס פורים מספר 2 בעז"ה!!
את החג
אני אוהבת את פורים
את המבחנים שלי דווקא הייתי שמחה שיבטלו
(יש יומיים לפני פורים ויומיים אחרי)
אבל שבפורים יהיה שקט😅
יש לי יותר מידי דרישות🤭
אז רישמית אפשר להחליף את סיפור זאב זאב
באיראן איראן
גם מסתדר לפורים 😁
חח ממשהמקוריתמה שאומר שלא צפויה מתקפה ביממות הקרובות.
כשנופלת החלטה על תקיפה אתה רוצה למקסם את יכולת ההפתעה.
כשרוצים למקסם את התהליך המדיני, אז מחריפים את הטון.
כלומר עושה רושם שעדיין לא הוחלט על תקיפה.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח מה יקרה..
מאוד מאוד
כל יום אני גומרת עם דמעות
(וגם במשך היום....)
אוכל נרדם ישן לא יותר מכמה דק מתעורר בוכה אוכל נרדם וחוזר חלילה....
ככה כל היום סביב האוכל מעגלים שלא נגמרים
(מניקה אבל הרוב מטרנה. אני לא באמת יכולה לספק כאלו כמויות...)
מידי פעם גם מקיא כמובן...
ולא לוקח מוצץ
רק על הידיים כל היום !!
מה עושים ?? איך מרגיליםם תינוק לסדר של אוכל (הרי לא מדובר על הנקה מדובר על בקבוקים)
אני מתוסכלת וכל הבית איתי
אי אפשר לדבר נורמלי להתנהל נורמלי להתייחס לילדים האחרים.
מרגישה שאני לא עומדת בזה ואני כפוית טובה כי נולד לי ילד בריא ומתוק ב"ה!!
וכואב לי עליו מאווד.
מה אפשר לעשות ??????
אוסטופאסט ישחרר לו לחצים
וירגיע אותו.
ויעזור לו להרגע.
דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ
לחפש עוד סוגים
ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ
הוא לא צריך לאכול כּ"כ הרבה
זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע
ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות
ואז שוב בוכה.
דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט
וגם אם הוא בוכה שתסדר
ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.
חיבוק גדול
בן כמה הילד?
קודם כל
להאכיל פחות
לדחות האכלות כמה שאפשר
לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום
להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה
ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.
זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.
(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)
חיבוק ענק
אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.
הלוואי שתצליחו לעזור לו!
אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.
יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..
מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.
הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים
כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.
ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.
ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.
מקווה שיסתדר.
האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??
באזור המרכז ?
כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.
וגם לא רוצה מוצץ....
ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.
* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע
*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות
יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.
הציל אותי בגיל הזה!!!
ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.
עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות
יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה
נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך
זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.
או לתת משו נגד גזים?
אוסטאופט עוזר גם לזה
אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם
מתואמתכמה דברים שכדאי לבדוק:
האם יש לו לשון קשורה?
האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?
האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?
בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...
אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?
להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן
תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.
יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....
יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט
וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..
הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...
דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי.
היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם
מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)
אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר
ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא
קודם כל צריך לבחון אם זה רק הצורך הטבעי בקרבה/סדר באכילה/שינה/החלפת טיטול וכדו' - הצרכים הרגילים.
אם לא, אז כדאי להמשיך לבחון מה מפריע לו - אולי גזים?
אולי המטרנה/התזונה שלך לא טובה? אולי ריפלוקס?
גם לנו המליצו בלי סוף על אוסטאופתיה, וזה לא עזר.
כדאי ללכת לרופא ילדים טוב ולהתייעץ.
תינוק בכיין לפעמים מצריך בירור מעבר. זה יכול להתיש, אבל לפעמים מגלים מה הבעיה, ואז אפשר לתת מענה מתאים.
בהצלחה בע"ה.
ר"ח אדר הגעת אלינו 
ואנו נדרשים לה לאותה שמחה
הלוואי שנגיע אלייך השמחה
כמה שאת יקרה
וכמה שאת בלתי מושגת לפעמים
וכמה שאת חומקת לנו מבין האצבעות לפעמים
אבל היום אנחנו בוחרים לתפוס אותך חזק חזק
לשמור
ולא לאבד!
ובעצם אם חושבים על זה,
כל דבר בחיים
שאנחנו רוצים אותו וחושבים שהוא יביא לנו את האושר,
יש לו פוטנציאל באמת לעשות את זה,
אבל באותה מידה יש לו גם פוטנציאל לא לעשות את זה.
זה תלוי בנו.
אם אדם רווק מייחל לזוגיות, כי הוא כמה ורוצה זוגיות וגם חושב שאם היא תהיה לו הוא יהיה מאושר -
ברגע שהוא ימצא את הזוגיות הזו שהוא חלם עליה
הוא יוכל באמת להיות מאושר -
אבל רק אם יבחר להיות מאושר בה.
ורק אם ישמור עליה.
ורק אם ישקיע בה.
ורק אם ילחם ולא יוותר עליה
(כמובן לא מדברת על מקרי קיצון שבהם עדיף להתגרש אחרי שכבר ניסו הכל ולא צלח.
מדברת על מקרים שבהם האהבה דועכת פשווט כי לא משקיעים בה ולא לומדים עליה, ולא נלחמים עליה, ולא יודעים שיש פתרונות, ומעוד הרבה הרבה סיבות).
ואם אותו אדם יבחר שלא להיות מאושר מהזוגיות הזו - מכל סיבה שהיא -
הוא פשוט לא יהיה!
כנ"ל זוג נשוי שמאוד כמה לילד, וחושב שאם וכאשר יהיה לו ילד הוא יהיה מאושר!
אם הילד הזה יגיע והזוג יבחר להיות מאושר - הוא יהיה!
ואם יבחר עדיין לא להיות מאושר ולהתרכז *רק* בקשיים של גידול הילדים וכל המסביב - זה מה שהוא יספר לעצמו וזה מה שיגרום לו *לא* להיות מאושר.
אנחנו בתור בני אדם צריכים להפסיק לומר לעצמנו "אני אהיה מאושר/ת רק כש____
כשאתחתן
שאסיים את הלימודים
שאקבל 100
שאתקבל לעבודה
שאעלה דרגה
שאסיים תואר שלישי
שיהיו לי ילדים
שתהיה לי בת סוף סוף אחרי הבנים
שיהיה לי בן סוף סוף אחרי הבנות
שארזה
שאשמין
שאהיה יותר חזק ושרירי/יותר חזקה ויפה
שבעלי סוף סוך יעשה כך
שאשתי סוף סוף תגיד כך
שלילדה יהיה טוב מבחינה חברתית
שהילד סוף סוף יסיים את גיל שנתיים הנורא
שהילדים יגדלו
שהילדים יתחתנו
שהנכדים לא ישגעו
שהנכדים יבואו יותר לבקר
וכן הלאה וכן הלאה
זה פשוט לא נגמר.
צריך להתאמץ ולשמוח בכאן ועכשיו.
להתאמן בשרירי השמחה בכאן ועכשיו.
לשמוח
ולשמח
להינות, לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, לשמוח במה שיש, להתפלל על מה שאין (עדיין) אבל לא לתלות בו את *כל* שאיפותינו וחלומותינו,
ואם לא מאושרים - לטפל בזה.
לנסות לבד,
לנסות עם חברים
לנסות עם משפחה
לנסות עם עזרה מקצועת אם לא מצליחים
זו עבודת חיינו.
להיות שמחים.
זה ממש כמו שריר -
שמאמנים
עובדים על שריר השמחה. מאמנים אותו.
עוד ועוד ועוד.
מאמנים את המחשבות המחזקות ולא המחלישות
מאמנים את העין הטובה והכרת הטוב
מאמנים את ההודיה על כל דבר ודבר שכן יש
מאמנים את הראייה הרחבה
מאמנים את האמונה והביטחון בקב"ה
ה' יתברך
אני רוצה להיות שמחה
תראה לי את הדרך ברחמים ובמתיקות לאותה שמחה
תן לי ולכל העם אינסוף סיבות אמיתיות לשמוח
רק בך אנו בוטחים
שמחנו כימות עיניתנו
שמחנו
בבניין בית מקדשך
בבניין הבית הפרטי שלנו
בבניין הביטחון שלנו
בבניין השמחה שלנו
שמחנו
כי ראינו עצב מספיק
שרק נשמח
היום
ובכל יום.
אמן.
אז בואו נעצור רק לרגע אחד
*ונבחר* היום לשמוח.
במה יש לי לשמוח היום, כאן, עכשיו?
נגמרו לי השמותהיום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,
על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,
על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,
על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,
על מילים מחזקות של חברה יקרה,
על היכולת לכתוב עכשיו כאן,
ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.
תודה לך ה' הטוב 🙏
אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי
אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי
אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש
שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק
אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה 
מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..
ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!
תודה ששיתפת 🙏
ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️
תפסת אותי ביום קשוח
אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים
שמחה על בעל מדהים
ילדה מהממת
הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה
אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו
היה יום דיי מבאס
ותקופה של עומס קשוח מאוד
משמח לשמוע על האוצרות שלך
בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)
ילדה מהממת ב"ה
והריון תקין ב"ה
כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️
מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.
מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים
מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות
ברוך ה' ממש על כל זה!
תודה יקרה ששיתפת
את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️
אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה
על הבריאות
על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי
על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב
על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות
על השפע הגשמי
עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי
על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש
וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה
♥️
את הניסים היומיומיים הללו
ב"ה ממש!
כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️
שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️
בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר
בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה
שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!
שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה
ומהלאא???!!
זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.
שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.
ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית
בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת
❤️
והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.
ארשום את הדברים הפשוטים ..
שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.
שמחה שהבית יחסית מסודר.
שמחה שרח אדר.
שמחה לחיות ב"ה!
ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה!
גיבורה ואלופה שלנו! 👑
כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!
תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת
על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!
ריגשת וחיזקת ❤️
ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑
ותודה רבה על המילים הטובות 🙏
כ"כ כ"כ משמח לשמוע!
ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת
על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.
זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!
שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️
על הבעל
על הילדים
על הבריאות
שיש עבודה ב"ה
על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש
תודה יקרה ששיתפת 🙏
ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️
הילדים שלי מתוקים ב"ה!!
מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.
שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.
אני יושבת ומניקה בנחת,
נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.
הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.
יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.
הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.
כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!
מדהימים קטנים
תודה על השיתוף המשמח הזה 
ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️
המתוק הקטן שלנו עם עיכוב התפתחותי ועוד כמה עניינים רפואיים שמלווים אותנו.
ובדיוק היום (בדרך לאחד המעקבים) חשבתי איך מבחוץ זה נראה שהתמודדות כזו אמורה להוריד את 'מפלס השמחה' שלנו. אבל למעשה - כל דבר קטן שהוא מתקדם בו, כל חיוך שהוא מחייך (וב"ה יש הרבה כאלו) - משמחים כל כך, פי כמה מאשר מה שהיה עם הילדים הקודמים. ובכלל הוא מלמד אותנו גם להעריך ולשמוח הרבה יותר בהתפתחות התקינה והמדהימה של שאר הילדים, ב"ה...
(זה לא שאין רגעים קשים ומורכבים יותר. גם זה קיים, וגם לזה יש מקום. אבל ב"ה באמת ביומיום הוא מוסיף לנו המון שמחה...)
כאמא לילד אוטיסט
כל דבר חדש שלומד או יכולת שרכש משמחת
איזה לימוד נפלא שהמתוק הזה מעביר לכולנו!
ונפלאים אתם שאתם לומדים איתו וממנו את השמחה וההודיה הזו על כל התקדמות והתפתחות שבאמת לא מובנים מאליהם!
הוא זכה בכם ואתם בו ❤️
ב"ה שתראו עוד המון שמחה ונחת ממנו ומכל אחיו, בריאות איתנה וכל הטוב שבעולם!!! 🙏❤️
ותודה רבה לך יקרה על כל המילים מחממות הלב שלך ❤️
אוהבת את השבתשמחה מאוד בבעלי, בילדים , באוצר הקטן החדש,
בתחום שיש לי בו הקלה גדולה
בזה שהתמודדויות שלי עטופות בהרבה דברים טובים
בחופשת לידה שנותנת לי מלא נחת
בפורום היקר
ברגעי נחת וסיפוק קטנים עם הילדים..
ממש משמח 🌟
תודה על השיתוף יקרה, ב"ה שתמשיכי ותראי עוד ועוד שמחה ברכה אור ושפע טוב בכל התחומים ❤️
ברואים של הקב"ה, ובפרט לקרוא כאן בפורום ולראות אילו נשים צדקניות וכ"כ טובות יש כאן!
וכמה יהודים טהורים ומדהימים יש כאן בעולם זה פשוט מפעים ומדהים.
להתבונן רגע בבריאה המשמחת
בברואים המשמחים
לראות כמה טוב וחסד מפיצים בעולם
כמה נחת רוח
איזה אנשים טובים! וכמובן נשים טובות טובות טובות!
רבע מההיריון כבר מאחוריי תודה לאל ומרגישה שזה תזמון מתאים.
ניסינו מעל שנה להיכנס להריון, ועברנו עוגמת נפש בדרך לא פעם..
ולאורך כל התקופה הזו יצא לי לקרוא המון המון פרסומי ניסא של אנשים שעשו את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעו.
אני, צינית שכמוני, יכולתי רק לקנא בתמימות ובביטחון.
הרגשתי שזו פדיחה לעשות את הסגולה הזו, בעיקר בגלל החלק של הפרסום.
לקח לי קצת זמן לנקות הציניות, עשיתי את הסגולה ובאמת באותו חודש נפקדנו!
תודה לה' אלף פעמים!
אני עוד המומה מהפלא הזה שיש בתוכי, ולא תמיד בטוחה שזה אמיתי לגמרי..
עכשיו בתפילה שנעבור את ההיריון הזה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות🩷
תודה לבורא עולם ולשליחים
מדהים!
בשעה טובה ומבורכת יקרה ❤️
שיהיה הריון שמח וקליל וכמובן בידיים מלאות בבריאות ובשמחה 🌟
לתינוקות שלא עולה 100 ש''ח, אלא פחות..
תודה
זה עולה 40 שח. ל-4 חלקים
נראה לי שאקנה עוד 4 חלקים, הילדים שלי ממש נהנים מזה
ב50 ש"ח
לא יודעת אם עדיין קיים
שמיכה מקופלת על הרצפה, עדיף מסוג צמר קשיח יותר ולא רך ככה שלא יתקפל כל דקה
יש לי משטח של איקאה
היה לי משטח פאזל
בסוף היה לי הכי נוח לפתוח שמיכה.
ובהמשל פספוסים
רק להעביר מגבון
לעומת שמיכה שצריכה כביסה ושמיכת צמר בכלל סיוט
גופיות בשיין.... ואני קונה שם הכללללל
דווקא גופיות צריך 100% כותנה מבית טוב..... זה צמוד לגוף... זו דעתי כמובן
אם הכוונה לבגדי גוף.
מתקשה בכביסה יחסית, וגם הקטע בכתפיים /צוואר מתקפל כזה אחורה.
יש לי אחרות של פוקס ונשמרות טוב יותר לדעתי. (יש מצב שעברו קצת פחות כביסות ..)
אולי כי הן בשימוש בינתיים "רק" אצל ילד שני
אמשיך לעקוב
ממש יפות.
והיה גם ב16.5 שח יפות יותר (כמו חולצת בסיס עם תיתקים)
כי הארוך יש לו באמת קטע שלא כולם אוהבים, בצוואר יש מאין מכפלת ולא טיקטקים.
הגופיות קיץ לעומת זאת מעולות!
זה עם כתפיית גופיה רגילה
קנו לבן - בגדי גוף גופיה לתינוקות from Next Israel
וזה מתאים למי ששמה בגדים עם כפתיה יותר דקה, ככה שכמעט לא יראו את הגופיה
https://www.next.co.il/he/style/su015936/n33588
הכתפיות הדקות לא מחליקות כזה על הזרוע?
אני צריכה ללדת בסיוון
כמה זמן מלבישים ארוך לניו בורן בקיץ?
ואוברול ארוך דק. עד אחרי סוכות, אפילו עד חשוון.
דווקא בניו בורן העדפתי את הסוג הזה:
Buy White Essential - בגדי גוף עם שרוול קצר from Next Israel
ככה אפשר להפשיט את הגופיה גם מהבטן ולא דרך הראש (במקרה של פליטה רצינית, קאקי גב וכאלה)
הוא שם בגד קצר לראשונה רק בקיץ שלאחר מכן
תודה! באמת נראה סוג טוב
מאמינה שבאב כבר כן נלביש קצר
עם החום של אב אני ארחם עליו חחח
אבל באמת גופיה קצרה ומעל ארוך דק נשמע הגיוני
את לא מבינה, אחרי כמה חודשי שימוש האוברול היה פשוט נראה חדש!!!
מסוג הבגדים שעושים כאב ראש כי מצד אחד לא וזרקת כי הוא בצב מעולה
מצד שני אין לי כח לארוז כל שנה בגדים.. ולמסור לא תמיד רוצה כי הם במצב כ"כ טוב וחבל לי עליהם
בקיצור, צריכה לחזור לקנות בלידר
לגבי מידות, תלוי מה המשקל לידה
קשה לדעת מעכשיו
את יודעת כמה בגדים שמרתי כי היו במצב טוב
והם של בת
ועכשיו יש בן בדרךךך
חחחח אני נראלי אעביר הכל לאחותי/ גיסתי
טוב נראה לפי המציאות בשטח
בכל מקרה גופיות ארוכות יש לי מהבת שלי
נזמין גם קצת קצרות
אם נמצאים במזגן צריך ארוך,
בחוץ אם לא מוצל גם חשוב ארוך דק.
לילידי אב בבית לא ממוזג באזור חם, הלבשתי קצר (או פחות מזה , כלומר טיטןל בלבד) כבר בגיל כמה ימים.
אלו דקות וארוכות-
ואלו חמות ונעימות, גם אחרי לא מעט כביסות-
SHEIN LMoss Kids סט מתנה של 4 בגד גוף סרוג בצבע אחיד עם גומי לתינוקת בת LMoss, סתיו/חורף
מקפידים על צחצוח שיניים.
מה יכולה להיות הסיבה?
ממש לא נעים...
עורכת-
מחפשת המלצה לרופא שיניים מומלץ לילדים.
יש לי ביטוח שיניים ממגדל, אז אם אתן יודעות על רופא שאפשר לקבל עליו החזר ממגדל, הכי טוב...
תודה רבה!
אם כבר אוסיף שאלה על המלצה לרופא שיניים לילדים
תודה!
אפשר במקום מגש לקחת חתיכת קלקר
לחפור בה תעלה בשביל להעמיד את התמונה ולעטוף את הקלקר בנייר יפה.
או קופסת קרטון נמוכה ושטוחה ולחתוך בה חתך ולהעמיד שם את התמונה.
או לעשות בעמידה
להעמיד את התמונה על צלחת לא גדולה וקשיחה, ליד זה להעמיד את הבקבוק יין
מסביב את שאר הדברים הקטנים
ולארוז הכל בשקית צלופן צרה וארוכה ולקשור למעלה.
השניה זה לא תמונה
זה מעמד יפה לברכת המזון
אפשר לשים אותו עומד ולהשעין את זה עליו
אני רואה בחנויות מלא משלוחים כאלו מוכנים
לא הצלחתי להבין איך הם מחברים את הכל שנשאר יציב ויפה
ואז אפשר גם לתקוע את התמונה קצת
אולי לחבר לה מאחורה רגל כזאת ממקל
ואת הבקבוק להדביק לקלקר
מתנה מהודרת
או פשוט לעטוף הכל בצלופן ולסדר בפנים
ושוב אין לנו עם מי לאכול סעודת פורים
ואל תגידו לי תאכלו רק אתם כי את זה אנחנו עושים בכל שבת ובכל חג
ושוב אף אחד לא יביא לנו משלוח מנות
ושוב כולם מתארגנים על סעודות עם חברים וקהילה וכו
ומתלוננים שיש להם 80 אלף משלוחי מנות להכין
ואנחנו?
מנגואיתהפתרון היחיד שמצאתי זה להזמין ולהזמין
ומשלוחי מנות לשלוח ולשלוח
מצטערת שאין פתרון קל יותר
מקווה שבכל זאת יכינו גם לכם משלוחי מנות ושיהיה לכם פורים הכי שמח
רק לחבק.
פורים זה אולי החג הכי מציף שיש, מהרבה בחינות.
ותחושות כמו בדידות או חוסר שייכות פתאום נמצאות באור הזרקורים.
באמת קשה.
באופן אישי, קשה לי עם החג הזה מאוד. על סף השנאה🫣 וזה למרות שלכאורה זה החג הכי עוצמתי שיש.
אולי זה בעצם שני צדדים של אותו מטבע, אבל אני והחשיבה האסוציאטיבית שלי כבר גולשות מהנושא😅
קיצור אני מברכת את שתינו מכל הלב שעל אף כל הקשיים והכאב- פורים יאיר בתוכנו איזה משהו השנה.
🩷
שולחת חיבוק
מזדהה עם הקושי
עם ההצפה
עם הבדידות המאיימת
הלוואי שתמצאו דרך שיהיה לכם טוב!
מחדד כמה חשוב לשים לב לסביבה, להזמין ולשמח.
כן רוצה להגיד שחשבתי על זה שגם אותנו לא הזמינו לסעודה השנה ושנה שעברה (מאז שעברנו דירה) אבל אנחנו הזמנו (שנה שעברה נזכרנו מאוחר וכולם היו תפוסים אז היתה לנו סעודה קצת שונה ממה שאנחנו רגילים, השנה למדנו והתארגנו על זה יותר מראש), בדגש על זה שמזמינים את מי שנראה לנו שצריך ויעשה לו טוב. לא מצפים שיזמינו אותנו... ועכשיו חיזקת אותי לנסות להזמין עוד משפחה חדשה בע"ה.
לגבי משלוחי מנות- נהנים להרגיש שיש לנו 80 אלף משלוחי מנות להכין כי אנחנו מכינים לכל השכנים (זה המון... וכמובן לא מצפים לקבל מהם חזרה, רובם לא דתיים), ונותנים לכל ילד לבחור כמה חברים. נותנים ומקבלים לפי הגרלה שיש בקהילה. (וגם משתדלים לתת כמה בנוסף, שחלקם מכוונים לילדים ומשפחות שנראים שזה יהיה להם משמעותי). לא מצפים שמישהו יגיע במיוחד, לפעמים מחזירים לנו וזה תמיד כיף...
מקווה שתמצאו את הדרך הכי טובה בשבילכם לחגוג את פורים❤️ ואולי מה שכתבתי יתן לך כיוון חשיבה.
אשמח שתגידו לי את כל מה שעולה לכן לגביו. שוקלים לרכוש.
מרוצה מאוד. בשימוש יומיומי אצלי. שוטף מעולה.
חסרונות:
1. כל עוד יש אחריות צריך להשתמש בסבון שלהם (לא יצא לי לקנות הרבה אולי פעמים את הגדול יותר של הליטר).
2. אומרים שהשירות לקוחות שלהם לא טוב אבל הם החליפו עכשיו שירות לקוחות אז יש מצב שהשתפר. יצא לי פעם אחת להשתמש בשירות לקוחות שלהם הם מתחייבים לשבועיים לתיקון. הבאתי אליהם פיזית כדי לחסוך בזמן והתקשרתי להציק כל כמה זמן בסוף זה לקח 3 שבועות קצת מעצבן אבל חזר תקין.
אני צריכה להדביק כמה תמונות לתחפושת של הבת שלי, עם סלוטייפ או מסקנטייפ לא נראה לי יחזיק מעמד כ"כ...
יש לכן רעיון איך לעשות את זה? חשבתי אולי להלביש לה משהו ועליו להדביק אבל אין לי רעיון מה להלביש...
ולהדביק את הסול לתחפושת באמצעות דבק חם. זה מה שעשינו במצבים דומים.
בו רגיל אח"כ...
תפירה ידנית זה גם אופציה האמת....
לא בטוחה שיעבוד אבל יש את השיטה שעוטפים את הציור בניילון נצמד משני הצדדים וגם משאירים שוליים של ניילון מסביב לציור, מניחים על הבגד, מניחים נייר אפייה ומגהצים כמה שניות בלי אדים חום גבוה.
אמור להדביק.
עשינו פעם החזיק מעמד רק לכמה שעות אבל נחמד
או פשוט ללכת ליד 2 ולקנות שם בגד שלא אכפת לך ממנו...
לכן לא הייתי תופרת דף ישירות אלא מדביקה על סול. או אולי מניילנת את הדף.
בבגדים שלא אכפת לך מהם דבק חם זה הפתרון
אבל עדיף לא על בגד שחשוב לכן...
הכי טוב ליצור מבד לבד מעין שכמיה כזו ואליה לחבר את התמונות. אפשר גם לתפור, אם את יודעת.
אבל לוקחים בד לבד ברוחב של הגוף ובאורך כפול מאזור הגוף מהכתפיים ועד אחרי המותניים, וגוזרים חור באמצע בשביל הראש, וכך לובשים את זה. אפשר לתפור קצת בצדדים מתחת למקום שממנו יוצאות הידיים.
מקווה שהסברתי מובן...
התינוק שלי בן 3 חודש לא מצליח לעלות טוב במשקל
ויונק ממש גרוע
תמיד מתחיל לינוק ונרדם מיד ויונק חלש כזה.
אני מוסיפה לו מטרנה כמה פעמים אחרי הנקה.
כדי שיעלה במשקל.
כי העליה שלו איטית בקיצוניות
זה ילד לא ראשון ולא שישי או שביעי...
ואני מרגישה שיש לי חלב
ואני מיומנת ממלא ילדים קודמים עם עצות של יועצות וכו.
ופתחנו לו לשון קשורה
וגם הייתי אצל אוסטואופט לחיזוק ולשחרר שירירים בלסת
שינק טוב.
אחרי כל זה
יש לי שכנה שכמה ילדים שלה עם סיפור של לשון קשורה ולסת תחתונה חלשה
שסיפרה לי שעברה בעיקר לשאוב
קניתי בעצתה את המשאבה של ביאמבה
ואני כבר ערב שני ארבעים דקות עם המאשבה על השד
בעוצמה החזקה ומצליחה לשאוב כ40 cc בערך
מרגיש לי גם המשאבה לא נתפסת מספיק טוב בוואקום על השד.
אז השאלה אם זה הסיבה לחוסר הצלחה לשאיבה
או שאין לי באמת חלב
וזה הסיפור ולתת יותר מטרנה בהשלמה
וההנקה די תרד
או שכן עדין להאמין שיש לי חלב ולטרוח למצוא את הכרית שתתאים יותר לשד לתפיסת הוואקום יותר טוב.
ולנסות עוד כמה ערבים להרגיל את הגוף לשאיבה.
השכנה ציירה את זה כדבר כזה קל ואני נאבקת כבר 40 דק ולא יוצא חלב
מה אומרות ?
העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.
מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית
שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.
יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.
אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -
סביר להניח שיש לך מיעוט חלב
אין כאן מה להתלבט.
אבל זה מיעוט חלב שניוני
כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב
ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.
לגבי המשאבה, נשמע לי מתאים לתיאור שהקוטר לא מתאים, אולי את צריכה מקטין. גם זה חלק מהידע של יועצות הנקה.
ועוד משהו, מה הכוונה לא עולה? מה אומר הרופא ילדים? אינו דומה תינוק שעולה בקצב איטי לתינוק שלא עולה בכלל לתינוק שעולה אבל לא על פי המצופה מהעקומה שלו... (120 גרם לשבוע זה מינימום מינימלי, הטווח התקין הוא 150-200 גרם לשבוע.)
מבאס,
קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.
דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.
דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.
אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.
בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.
בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.
אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.
משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.
בהצלחה רבה רבה
זה שבשאיבה אחת יצא רק 40, לא אומר שזה הכמות שתמיד יוצאת כל ארוחה.
אני ראיתי הבדל משמעותי מאוד בין שאיבות בזמנים שונים.
בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.
יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.
בהצלחה!
הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.
ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.
כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?
אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.
ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.
כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.
כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?
הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?
צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.
תנסי לשים אותו במנשא.
כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.
אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.
חזקה.
ביאמבה חלשה בשביל זה....
בהצלחה
שאיבות זה קשוח
והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת הנקה/גם וגם
אולי של יד שרה
לא לכולם ביאמבה טובה
הייתי במצב דומה. לא נתתי מטרנה.
יש לה המון טיפים טובים שעזרו לי
שאיבה בלעדית – הרצאה – מיה איזקס
ואחרי זה לאט לאט הצלחנו לעבור להנקה בלעדית אפילו בלי יעוץ
מצרפת לך מספר של מישהי שמשכירה.
(הם גם מעודדות ייצור בצורה הכי טובה)
וכמובן ליווי צמוד של יועצת הנקה מקצועית
רוית בראון - +972 50-231-1753
הסיליקון הלבן. צריך לפרק את החלקים ולחבר אותו טוב למקום.
זה קורה המון בביאמבה
אנסה לקבוע פגישה בהקדם עם יועצת הנקה
אני ביאוש לא נורמלי
מהסיפור
הוא קטנטן לא עולה במשקל
וכבר בן 3 חודשים
וזה פשוט סיוט שלא גדל שלא עובר לשלב של תינוק שגודל ועצמאי. ..
בבגדים עדין הוא לובש את הגודל של ה0-3
הןא אוכל כל שעה בערך
אם אני לא משלימה במטרנה
אם אני נותנת מטרנה אחרי שינק
אני נותנת 120 הוא גומר הכל
ואז כן מצליח לסגור 3 שעות בין לבין.
ובלילה יושן בין 5 ל7 שעות רצוף .
הוא לא מצליח לינוק בצורה יעילה ומספיקה.
אם את רוצה לשמר את ההנקה, את חייבת ליווי של יועצת הנקה. וכדאי למצוא משאבה שתצליחי לשאוב איתה יותר.
חשוב לדאוג שהוא יאכל כמו שצריך, ולא יישאר רעב.
יכול להיות שעדיף לתת לו רק או כמעט רק בקבוקים, עד שהוא יתייצב על המשקל.
עדיף במקביל לשאוב ולתת לו חלב שאוב במקום מטרנה.
צריך לבדוק מה הקושי שלו ביניקה, ואיך אפשר לעזור לו לינוק בצורה יעילה.
כדאי להתייעץ לגבי השינה בלילה, אם כדאי בכל זאת להעיר אותו כדי שיאכל ארוחה נוספת.
לא מבינה בזה
רק אומרת שהבת שלי
נולדה 3.6
ועלתה במשקל כל הזמן, רק לאט
ולבשה 0-3 עד גיל חצי שנה....
המידות לא אומרות הרבה
הבת שלך עלתה לאט מאד מאד
תקין זה לא
אמרו שזה תקין כל עוד היא בעליה
לא נלחצו
לחנויות
יש חנויות שה0-3 שלהם פיצי ויש כאלה שזה גדול
רק שאני הצלחתי לשאוב כמות של 120... עלייה מאוד איטית אם אפשר לקרוא לזה ככה.. תמיד הייתה לי תחושה של חוסר התרוקנות.. אחרי התייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי כמה דברים
1. לסחוט תוך כדי הנקה, לעזור לו לקחת שלוקים גדולים
2. להלביש אותו שכבה אחת, ברגע שחם לו הוא נרדם מהר בגלל המאמץ.
וזה מה שעשיתי במשך שבוע.. שקלתי אותו לפני שהתחלתי ואחרי שעבר שבוע והוא עלה יותר.. ממ150 גרם בשבוע ל210 וזה עדין לא היה מספיק.. החלטתי שאני פשוט עוברת לסימילאק ומניקה רק כשאני מלאה בחלב.. וככה היה שקלתי כשהתחלתי ושבוע לאחר מכן והילד עלה יותר מחצי קילו בשבוע. היה רגוע יותר, ישן טוב יותר זה עשה לו פלאים.
החלטתי שאני יורדת מהנקה אם כמה שהיה לי קשה לוותר, המעקב שעשיתי הוכיח לי שהוא מתקשה בהנקה והציעו לי להביא לו 30 מל בכל סוף הנקה אבל לא היה לי סבלנות לזה.. ראיתי בחוש שהוא לא עולה ולא רציתי שזה יפגע בגדילה שלו הוא רק ירד באחוזונים והגיע כבר ל0.7... עכשיו הוא כבר עלה ל6 ומקווה שזה רק ילך.וישתפר..
כמובן שזו החוויה שלי והחלטה שלי ואני רק משתפת אותך...
יועצת הנקה אמרה שחלב יש, וכנראה בגלל שהוא לא מצליח לרוקן אז הגוף מייצר פחות וכנראה זו הסיבה שיוצא לך פחות, הבעיה ככל הנראה בקושי שלו לינוק בצורה יעילה.. לחכות עכשיו עד שזה ישתפר יכול למנוע ממנו לעלות במשקל בצורה תקינה, השעה אם את מוכנה ללכת עד הסוף בעניין של הנקה או לוותר ולתת לו תמל
תעשי מה שהלב שלך אומר לך...
אני ניסיתי לראות את הטוב שבדבר.. זה יצר מצב שאני מניקה קרוב לשעה כל פעם בתדירות גבוהה לא היה לי פנאי לעצמי וגם לא לילדים ועכשיו כשהוא עם תמל פתאום יש לי זמן לדברים אחרים וכנראה מאת השם, זה גם גרם לי להרבה סטרס ועצבים, חוסר שינה, בית הפוך וילדים שבקושי מקבלים יחס.
תעדכני אותנו, המון בהצלחה
והיא אמרה שזה קצת שיפר לה. בביאמבה.
אולי כדאי גם, בין שלל יתר העצות כאן. עם כל הניסיון שלך נראה שאת יכולה ללמד אותי..
אז הלידה מתחילה להיראות באופק בעז"ה (שבוע 25...)
לקחתי דולה גם בשתי הלידות הקודמות אבל עוד לא מצאתי לי את ה-אחת.
מחפשת דולה באזור ירושלים.
ב2 הלידות הקודמות הייתי במקלחת עד פתיחה מלאה וילדתי בחוץ, הפעם מקווה שלידת מים תתאפשר, אבל גם אם לא, אז מתפללת ללידה כמה שיותר טבעית.
ובאופן כללי מים זה משכך כאבים מופלא עבורי, ותנועתיות והובלה של הלידה עושה לי טוב.
מבחינת האופי של הדולה, לא רוצה מישהי מדי אמהית וחמה שתלטף אותי (בבררר...), או מישהי שתגיד לי "אל תגידי אין לי כח, תגידי תן לי כח"...
מחפשת מישהי מקצועית, נעימה, ולעניין.
אשמח ממש להמלצות!
תודה!
אכתוב לך, תודה!
חושבת שיכולות להתאים:
תרצה צקול
יעל ברמן
מוריה אייכל
אביה רייכנר
יש עוד אחת שקוראים לה יוכי, ואני לא זוכרת את שם המשפחה, גם שמעתי שהיא ממש טובה
אעשה שיעורי בית...
נשמע לי שעונה היטב לציפיות שלך
ובכלל, ממליצה לעשות תיאום ציפיות לפני
אני כמובן אדבר איתה לפני על הכל
ומרגש ממש שאת כבר בשבוע 25!!
תודה שאת מתרגשת איתי!!!
היא בדיוק מה שאת מחפשת, אחת לא מידי מחבקת / מלטפת. יותר נכון לא חיבקה בכלל. כן נגעה בשביל לעשות תרגילים, כמובן בהסכמה.
עשתה גם רפלקסולוגיה בכף רגל - אולי את לא מתחברת, תחשבי על זה. אני בטוחה שאת יכולה לסרב אבל עבורי זה היה ממש נעים התבאסתי שלא היה זמן ליותר.
מצד אחד עזרה מצד שני לא הרגשתי אותה בקטע חופר.
תודה!!
היא מנחה אותי לתנועתיות שם, מכוונת אותי מה כדאי ונכון לעשות עכשיו...
עוזרת לי עם הנשימות בצירים, ובין הצירים.
לא חושבת שהייתי מצליחה ללדת אותו דבר בלי הדולות שלי.
בלידות קודמות.
אני מאוד רוצה להיות אקטיבית בלידה, אבל צריכה מישהי שתנחה אותי כל הזמן.
שלפעמים אין אפשרות להיות כל הלידה במקלחת.
ואז זה יכול לעזור שיהיו עוד כלים להתמודד עם הצירים. דולה יכולה לעזור בזה מאוד...
מדברים שאני עושה
הרבה כוונה טובה שבסוף יוצאת לא משהו
תחושה רעה כזו ולא נעימה
שאני לא מצליחה לחזור לעבוד
אבל אני קצת מתנחמת שגדלתי, וזה קורה הרבה הרבה פחות
אתן עובדות תוך כדי?
מפרישות לעצמכן פנסיה?
לא חוששות מה"חור" בקורות חיים?
לא חוששות מהיום שבו הילדים יגדלו ותצטרכו לחזור לשוק העבודה?
הרבה מחשבות ואשמח לשמוע כל דעה.
תודה!
ניסיתי לעבוד תוך כדי בקטנה ממש, לא מאוד הלך לי. לגבי הקורות חיים פשוט אמרתי שעד עכשיו הייתי עם הילדים בבית ועכשיו הסתדר לי אחרת. פנסיה אני מאמינה שהייתי צריכה, בפועל לא הפרשתי לי.
וברור שזה תלוי לאיזה עבודה את מתכננת לחזור, כמה ביקוש יש לה, אם את חוזרת לעבוד בגיל 25 או בגיל 40...
לא מפרישה לפנסיה
ולא חוששת מהחור בקורות חיים
לא עבדתי תוך כדי מסודר...
ולא חששתי משום דבר ממה שכתבת.
ידעתי שאני עושה דבר נכון, וכשמאמינים שזה הדבר הנכון, כלום לא מדאיג.
ב"ה כשסיימתי עם התקופה הזו, נוכחתי לראות שגם לא טעיתי...
שזה בעצם משמר את הזכויות של הפנסיה שצברתי מבלי להפריש, אפשר עד שנתיים.
אצלי יכולתי לחזור לעבודה אחרי החל"ד לא משנה כמה זמן לקחתי. ובכנות גם אם זה לא היה המצב הייתי נשארת בחל"ד כמה שהיה נכון להישאר בעיניי
לא עובדת תוך כדי כי טכנית לא יכולה וכי המטרה שלי היא להיות פנויה לילדים אז אעבוד לא אצליח להיות פנויה אליהם כמו שצריך.
לא, לא חשבתי על זה.
לא, זה לא חור. מגדלת את הילדים שלי וזה החלק הכי משמעותי בקורות חיים שלי.
אולי קצת, אבל מבחינתי כרגע אני בתפקיד הכי חשוב ומבחינתי להישאר בו כמה שרק אפשר. אין לי מושג מתי אצא לעבוד (עוד שנה או עוד 10 שנים) אז זה פחות מעסיק אותי.
מהנקודות שציינת
מאמינה בדרך שבחרתי
כן מפרישה לעצמי פנסיה כל חודש כדי שהקופה תהיה פעילה כל הזמן במידה ואתחיל עבודה יפרישו לי מהיום הראשון
הבן שלי שיחק לי בטלפון, ושלח לסטטוס הודעה שיא האישית ששלחתי לעצמי אחרי פגישה של טיפול רגשי.
וגיליתי את זה רק אחרי שכבר מלא אנשים ראו.
אימאלהההה איזה מביךךךךך בא לי לקבור את עצמי באדמה
ואני לא יודעת מי ראה ומי לא (חוץ מכמה ששלחו לי הודעה אז אני יודעת שהם ראו), אז עכשיו אני מתפדחת מכל אנשי הקשר שלי.
לא יודעת איך לצאת מהבושה הזאתתתתתתת
בפניו.
הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.
אמאלה איזה מלחיץץץ
אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....
מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס
הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי
הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה
וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...
הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה
הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף
(בשבע בבוקר..)
שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,
תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵💫
לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.
(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).
אז מן הסתם כן קראו
אוףףףף
שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!
יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק
ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.
אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.
פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי
שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).
האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?
אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות
אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?
ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.
איזה מביךךךךךךךךךךך
איך נרגעים מכאלה בושות??
ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם
מביך
אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)
הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)
ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)
זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.
אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)
ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............
כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי בקבוצה של העבודה .
לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה
אבל בטוח שהיו שראו את זה..
תכווני לכפרת עוונות
ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...
אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...
באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!
חיבוק 
מבינה אותך הכי בעולם.
גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅
אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..
וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!
הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.
ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה
תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות
אמא שלי שאלה אותי מה זה
הלכתי לראות וחשכו עיני..
ולא להבין
משהו כמו
אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...
ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים
ומי שלא ראה לא יבין וזהו...
או הודעה אחרת אבל סגנון כזה
שמרמזת על משהו כזה
שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים
לפני שנה בערך, בוקר אחד אני מקבלת הודעות משלוש נשים שונות (אחותי, שכנה ומורה לשעבר של הבן שלי), ושלושתן שואלות בדאגה אם הכל בסדר עם הילד ואיתנו.
מסתבר שהבחור (שהיה בערך בן 16) העלה לסטטוס פוסט עם קריאה לעזרה כי ההורים מתעללים בו (בוודאי מתעללים- לא הרשינו לו ללכת למקום מסוים שהוא רצה).
ותחשבי שיש לי אפס שליטה על מי ראה את זה, מה הוא כותב, וגם אין לי יכולת למחוק. רק להוריד את הראש ולחכות שיעבור...
באותה תקופה הוא גם התקשר כמה פעמים למשטרה לדווח שמרעיבים אותו (=לא רוצה לאכול את מה שיש, ולא הסכמנו להכין לו אוכל אחר).
🙊
גיל ההתבגרות על פול ווליום....
עכשיו סוף סוף תזכי ליחס יותר עדין,רך ומכיל מכל הסביבה....
מה רע?
בושה זו באמת כפרת עוונות לא קטנה. הרי זה אחד העונשים העצמיים שאדם מקבל
(נותן לעצמו בגלל מעשיו) אחרי 120!
תעשי מזה בדיחה. באמת. ואז אף אחד לא יקח את זה ברצינות.
אצלנו קרה שהעבירו הקלטה אישית
היה גם מקרה שגם שלחו צילומים לא כל כך מחמיאים
מביך ברמות
אבל לזכור שכולנו בני אדם עם דברים אישיים
אז זה מביך היום. מביך מחר
ויש מצב שאף אחד לא יזכור את זה עוד כמה ימים
לק"י
לוחצת לחיצה ארוכה על ההתכתבות/ הצ'אט, ואז לוחצת על שלוש הנקודות שנמצאות למעלה בצד שמאל, ובוחרת אפשרות נעילה.
מכירה ממש את ההרגשה שבא לך להחזיר את הגלגל אחורה... אני אגב מגבילה את הגישה לסטטוס בדיוק מהסיבה הזאת. שמתי רק איזה 2 אנשי קשר שיכולים לראות את הסטטוס שלי,
ואם אי פעם ארצה להעלות משהו אז אשנה את ההגדרות ומייד אחזיר
יכול לומר לך שהבושות יכהו עם הזמן, הזמן עושה את שלו ומבטיחה לך שאנשים שוכחים! טרדות החיים חזקות מהכל
היא צילמה את הבוסית שלנו יושבת לקפה עם איזה מישהו באמצע העבודה ורצתה לשלוח לחברה שלה תראי מה היא עושה באמצע העבודה והיא העלתה את זה לסטטוס וכתבה... בושות! אחכ התנצלה בפניה
לבדוק הריון?
אני תמיד בשבוע לפני במתחחחח
משגע אותי החוסר ידיעה.
חוץ מזה שכבר ממש ממש ממש רוצים את זה.
אבל עדיין, נראלי טיפה מוקדם (אמורה לקבל בשבת)
אני רוצה להישאר עם התקווה.
רק להיות ריאלית.
תשובה שלילית מוקדמת לא תגרום לי להספיד, כי אולי יש משהו ועדיין מוקדם לגלות.
קונה בדיקות זולות ובודקת כל יום מבערך שבוע אחרי הביוץ.
ויצא לי פעם תשובה חיובית 8 ימים אחרי הביוץ!
זה היה מבאס 🤭
טוב נראלי מחר בבוקר לא יהיה לי זמן, אולי בריבעי אני אנסה.
בערך 4-5 ימים לפני אני בודקת חחחח חסרת סבלנות
קונה את של תשובה כנה שזה 5 בדיקות ב30₪
בדקתי שוב ושוב
מכמה ימים לפני האיחור
ואז היה איחור
ובדקתי שוב
ושוב
והיה שלילי
ורק איזה שבוע+ אחרי האיחור היה חיובי
כשכבר לא הבנתי מה נסגר
פשוט היה ביוץ מאוד מאוחר....
אבל האמת שאחרי כ"כ הרבה בדיקות שליליות שבזבזתי לאורך הזמן קצת יצא לי החשק לבדוק מייד
אז זה עוזר
כנ"ל העלות שלהן שבסוף מצטברת
ואני גם עושה את החשבון של- אם זה חיובי האם באמת נוח לי לגלות ביום הזה או שאני צריכה לעוף לעבודה מוקדם ולא אספיק בכלל לומר לבעלי... אז זה מצמצם את הבדיקה ליום החופשי;)
קצת מצחיק אותי לחשבן את זה כי זה לא שאי פעם יצא חיובי עד עכשיו, אבל אולי הפעם?
😔
לא אמרת שהאיחור שלך בשבת?
הייתי בודקת שוב ביום ראשון או שני, נראה לי יותר אמין
לא נמצא כמעט כי עובד
בעלי כרגע במילואים
פעם ראשונה שכזה מסיבי
ואני די קורסת
יש סך ילדים דורשים וילדי קשב ברקע
צריכה טיפים איך עוברים את התקופה הזאת
תודה!
הטיפ החשוב הראשון הוא להוריד סטנדרטים ולהיעזר.
במשפחה, במתנדבים או בתשלום.
לחשוב מה את יכולה להוריד ממך.
או שלא יקרה כרגיל (פחות לשטוף כלים, לא להתקלח כל יום, לאכול יותר פשוט או קנוי, לאכול בחד"פ, יותר זמן מסך...)
או שיקרה ע"י מישהו אחר, גם אם זה לא לגמרי מדויק.
מכירה את הזכויות שלך בתור משפחת מילואים?
כמו החזר בייביסיטר אן שעות היעדרות מהעבודה.
שווה להביא מישהי אפילו כשאת נמצאת כדי שתעזור לך להתנהל אח"צ למשל.
דבר שני וקשה ליישום
הוא לזכור לתעדף את עצמך.
זה נכון תמיד, אבל בטח בתקופות הישרדות,
אמא שרע לה היא אמא שפחות מסוגלת להכיל את הילדים והחיים.
אז לזכור שגם את צריכה לאכול, להתקלח, לנשום רגע.
גם אם זה אומר להשאיר ילד בוכה לכמה דקות
או לאחר לעבודה שעה בבוקר כדי להתקלח בנחת ולשבת על כוס קפה בשקט.
תנסי לדייק לך את הקשיים ואז להבין איזה מענים אפשר לתת לדברים, גם אם חלקיים.
חיבוק גדול ותודה על מה שאתם עושים ועוברים בשבילנו!
לקנות מאכלים מוכנים שצריך רק לחמם- שניצל קפואים, פיצות קפואות, קוסקוס, צ'יפס קפוא וכדו' כדי כמה שפחות להשקיע באוכל.
לשים לב מה הרגעים היותר מורכבים- השכבות? השעה שאבא היה אמור לחזור הביתה? ולמצוא פתרונות פרקטיים לזמנים האלו. נערה שתבוא לעזור, יצירות מהמקסטוק לתעסוקה לילדים וכו'
להיות בחמלה כלפי עצמך.
להוריד סטנדרטים- להשתמש יותר בכלי חדפ, לא נורא שהבית לא שטוף, והכביסה לא מקופלת... או להיעזר בעזרה חיצונית למטלות האלו.
לא להתבייש לבקש עזרה כשצריך
להיפגש או לדבר עם חברות, משפחה כדי להפיג את הבדידות.
ספר או סרט טוב לערבים לבד.
אם אני חושבת קדימה אני קורסת ומתיאשת.. במיוחד בסבבים ארוכים של 3 חודשים וכדומה..אי אפשר להכיל את זה כי כל יום הוא כזה ארוךךךךודורש ומתיש
לתכנן את היום הזה או גג את מחר
לשאול את עצמי מה יעשה לי טוב מה יקל עלי
להוריד רף בהכללל חד פעמי חובה אוכל פשוט פחות לכבס להביא עזרה בתשלום לקנות יצירות מהכל בשקל לשים סיפורים לשמיעה לילדים לצאת הרבה לגינה כשנעים ..כל מה שמקל.
לעשות משהו אחד בשבוע שעושה לי טוב נפשית
לפעמים להערך מראש -לבשל ולהקפיא גם עוזר.
ובעיקר לשמור על המחשבה לא ליפול למסכנות
לשדר לעצמי שקשה לי ואני אלופה ומתמודדת נפלא
לבנות סוג של סדר יום קבוע.
ולא לשכוח לאכול ולישון, לדבר על זה ולא לשמור בלב,
לדבר הרבה עם ה'...
ולבכות, את לא צריכה להיות הכי חזקה.
הייתי כותבת עוד אבל כמה אבסורדי, אין לי זמן 🤣
אם יש משהו ספציפי, אשמח לעזור לך לחשוב על פיתרון שיעזור לך
אנונימית בהו"לשאלה קצת משונה אבל שמאד מציקה לי בשנה האחרונה
אני מרגישה שרכבת האופנה והסטייל דלגה קדימה והשאירה אותי מאחור..
אני בת 30 נשואה כמעט עשור
בתור רווקה הייתי בחורה אופנתית, עם טעם
אהבתי סטייל להתאים תכשיטים אקססוריז נעליים ביגוד...
מאז החתונה עברתי למקום מרוחק בסוף הארץ
אין לנו פה הרבה חנויות
גם ברוך השם הריונות והנקות ונהיה יותר חשוב הפרקטיות
ומחליפה כל הזמן מידות..
תכלס מגיעה פעם בנצח ליום קניות במרכז
ולא מצליחה לקנות כלום
כל הבגדים נראים לי משונים
ואז קלטתי שפשוט האופנה השתנתה ואני תקועה אי אז מאחור..
זה כואב לי לא כי אני שטחית אלא כי אני אישה
וחשוב לי להרגיש טוב עם עצמי
ומרגישה שאיבדתי כל שיק
לובשת חולצות טריקו פרקטיות ונוחות
אבל חשוב לי גם יופי (כמובן לא הולכת עם עקבים לגינה.. לא לדאוג..)
לא מצליחה להבין איך חוזרים לזה עכשיו
וגם, קשה לי נורא ענין הכסרש.
זזהו, גמרתי לחשוב שמטפחות זה יפה ומעוצב ושיקי
אני אוהבת להיות בסטייל אבל כן גם חשובה לי הנוחות אז אני מנסה לשלב. יכולה לומר לך מה ''הולך'' היום חח לפחות באזור שלי - אז מבחינת נוחות יש סניקרס, האופנה היום זה סניקרס לבנות אבל תכלס כל סניקרס הן גם יפות וגם נוחות. חצאיות ארוכות חזרו לאופנה (ג'ינס עם/בלי שסע, חצאיות צרות, אקורדיון כאלו) והן ממש יפות עם סניקרס! וגם נוח מבחינת צניעות. מה עוד? המטפחות מאוווד באופנה, בקשירה הפוכה או נמוכה , שזה הכי נוח! וגם ממש מהר ובקלות לקשור. רק תתאימי צבעים ואת בשיא בסטייל;) ובסוף האקססוריז - חגורות, תכשיטים, תיקים, סוגר פינה.
זה לפחות מה שרואה סביבי, אולי יעזור לך בקניות הבאות ❣️ אגב אם את קונה במרכז, נחמד ללכת למקום שיש בו בגדים שמתאימים לדתיות כמו קניון איילון ופתח תקווה.