זה מסוכן או סתם מגעיל?
שואלת כי אצל חמותי אנחנו ישנים בחדר מלאאא עובש ועכשיו עם הפצפון תוהה אם זה לא מסוכן לנשימה או משהו.
אוף לא בא לי להיות נודניקים וזה מה זה קשה לי הקטע הזה

היי לכולן,

אני מרגישה שכרגע עשינו בחירה מודעת שאני בתנופה בקריירה ובעלי תומך.

לפני שנה נכנסתי לבי"ס חדש, יוקרתי ודורש. ישר מוניתי ללמד בכיתות המצויינות של בח"ס מה שאומר עבודה כפולה, בנוסף יש השתלמות וגם קורס שאני צריכה לעשות באוניברסיטה (הוראת מחוננים) וגם נתנו לי להדריך ולחנוך סטודנטיות מתלמדות והכל בנוסף למשרה מלאה שגם לוקחים הביתה.

בעלי המקסים הוא בעל משרה במחשבים שהיא גמישה בשעות ויש לו ב"ה בוס מבין שגם הוא הורה צעיר וכך כל הצוות שלו.

איכשהו, אני מתמודדת עם כל העומס, לפעמים בטירוף, לפעמים בהצלחה.

העניין הוא שיש לנו תאומים בני שנתיים!!!

ויוצא שלמרות שאני ה"בוסית" בבית ובעלי מתייעץ בי ואני מחליטה ומנהלת, הוא בפועל זה שנוכח יותר איתם במלא מצבים. לארגן בבוקר (כי אני מורה והעבודה שלי מרחק שעה נסיעה ואאחר אם לא אצא בזמן)., להוציא מהמעון (אצלו הרבה יותר קל לצאת מהעבודה ולעבוד מהבית בעוד שבהוראה זה בעייתי)., לקחת אותם להוריו כשאני בלימודים או בודקת מבחנים ונתונה לעומסים (וזה הרבה) או יוצאת לספורט (שגם את זה אני צריכה) ומרגיש לי לפעמים שאני כמעט לא עם הילדים בזמנים מסוימים! בנוסף בגלל שאני עושה את הכביסות\עבודות הבית הוא איתם כדי שאני אוכל להעמיד מכונת כביסה\לבשל\לארגן וגם אז הוא איתם.

מיותר לציין שאני אמא מעורבת, אוהבת, משקיענית ומשתדלת לקרוא, להרחיב ידע, להתיעץ, לנווט, לקנות להם הכל ולדאוג וגם יש לי זמן איכות איתם כשאני מוציאה אותם אחה"צ, מציירת איתם ועושה להם משחקים יצירתיים.....אני מביאה את הרוך האימהי והחיבוקים. אבל בפועל אני כ"כ עסוקה או קורסת ויש גם פעמים שפשוט לא מרגישה טוב (וגם אז בעלי איתם). אני אפילו עושה שיעורים פרטיים (1-2) כדי שיהיה לנו לממן מנקה. בקיצור- אני עובדת קשהההההההההה.

אני זו שקונה להם בגדים, קובעת תורים, מארגנת תיקים, מקבלת החלטות, מארגנת את הבית וכביסות...

כרגע- א"א לשנות את המצב הנוכחי. 

האם יש פה גם אמהות כאלו שעובדות קשה ואיך ואיפה יש לכן זמן איכות עם הילדים?

מה עושים עם כל הרגשות האלו?

לפעמים אני חושבת, הם כ"כ קטנים ....וכל מה שאני חושבת עליו זה איך לתמרן וגם כשהם חולים, איך אני לא אפסיד עבודה. 

בקיצור, אנחנו ביחד בזה בעלי ואני, בשבת ובשאר הימים משתדלת להיות נוכחת ולתת את מה שיש לי (וזה הרבה) אבל הם גם קטנים ועוד לא מבקשים ודורשים ואני מרגישה נקרעת בין עבודה שלא נגמרת לבין המתוקים שלי. וליד אמהות אחרות שעושות יותר מהבעל מרגישה, לא נעים.....

אמא שלי אומרת שאני תותחית שאני עושה כ"כ הרבה ואיך גדלתי ממישהי מפונקת למישהי שמשקיעה הכל כדי שיהיו לנו אפשרויות ואני אמא מדהימה,אוהבת ורגישה שנותנת להם המון. אחותי אומרת שזה בסדר גמור וגם היא נעזרה בבעלה, רק צריך להקפיד שכן יהיו לי זמני איכות איתם שאני לגמרי עבורם.

 

מה אתן אומרות?

חושבות שהם מרגישים את זה? 

 

ולא אכלתי כלום מהבוקר, כי אין לי כוח להכין לי כלום.

אולי תתנו לי רעיונות מה לאכול?

שוב את העניין של פורום פתוח.

תזכרו, שאין לכן מושג מי קורא מה שאתן כותבות. אז ממליצה לכתוב כאן רק דברים שמתאים לכם שגם מאות אנשים זרים יקראו.
יש תחושה של בית, ושאפשר לשתף, וזה מקסים. אבל בסוף בסוף, זו תחושה מדומה. אז תשמרו על עצמכן והפרטיות שלכן❤️

לפני כמה ימים פנתה אליי מישהי לשאלה בפרטי.
השתדלתי לענות, תוך תשומת לב שהשיחה לא גולשת למקומות שלא מתאימים לי.
כנראה שהתשובות שלי לא סיפקו אותה, וככל שניסיתי לא לפרט, קיבלתי הודעות כועסות בחזרה. איך זה שאני לא מאמינה, למה אני לא עוזרת ועונה למה שהיא צריכה.
הפנתי גם למקומות ייעוץ חיצוניים, אבל היא התעקשה שאני אפרט.
מודה שמלכתחילה החלטתי שאני עונה בזהירות בשיחה פרטית, ועדיין הרגשתי לא נעים.
לא היה אף קו אדום שנחצה, אבל הרגשתי שזה בכיוון לשם. זה בהחלט היה בתחום האפור.
כשלא שיתפתי פעולה, קיבלתי הודעות שגרמו לי להרגיש אשמה ורעה. עד עכשיו, אני לא באמת יודעת האם הבקשה לעזרה אמיתית או לא. יכול להיות שדיברתי עם מישהי שבאמת זקוקה נואשות לעזרה, ויכול להיות שלא. אבל במקרה הזה זה לא משנה.


בבקשה בבקשה מכן, תחשבו על **כל** דבר שאתן כותבות כאן. תחשבו כמה פעמים לפני שאתן מגיבות להודעה בפרטי. בין אם זו ניקית מוכרת ובין אם לא.
ואם משהו מרגיש לכן לא נעים, אז אל תענו. אתן לא צקיכות להתנצל, לא צריכות להרגיש מחוייבות לעזור. בעולם האינטרנטי, אם לא נוח לכן, זו סיבה מספיק טובה פשוט להפסיק שיחה ולחסום. אתן לא מחוייבות כאן לאף אחת.
אתן מחוייבות קודם כל לעצמכן ולשמירה עליכן. ואל תתנו לאף אחד לערער על זה.

אזרתי אומץ, אחרי לא מעט שנים בנישואים שהעניין הזה מרחף מעליהם ונמצא בכל הרגעים הכי יקרים ואינטימיים.. העניין הזה שקשה לקרוא לו בשם, וקשה להבין שהוא באמת קשור אליי לחיים שלי, כי זה כל כך לא קשור אליי, ולא מי שאני, מי שמכיר אותי לא יכול לדמיין בכלל שזה יכול להיות קשור אליי, ילדה טובה מבית טוב.. 

 

אבל אחרי רגע לא פשוט שזה צף בצורה כל כך חזקה והתמונות של כל מה שקרה לא הירפו, הבנתי שזה באמת חלק מהסיפור בחיים שלי, ואני חייבת להתחיל לחבר אותו בפאזל של החיים שלי, ולתת לו מקום, ולצמוח מתוכו, ובעיקר לעזור לאחרים..

 

אז מספרת בעדינות, מה שאפשר לחשוף באינטרנט, שבתור ילדה גרנו יחסית קרוב לקרובי משפחה, היינו הרבה פעמים ביחד בשבתות בצורה הכי טבעית ופתוחה. ואז ממש בגיל 11/12, היה בן במשפחה שהיה יחסית בגיל קרוב, וכשהיינו משחקים בשבת בצהריים, כשההורים בחדר נחים, היה ממש נצמד אליי.. לא ידעתי לקרוא לזה בשם, ובהתחלה לא הבנתי למה הכוונה. הייתי תמימה וצעירונת, חשבתי שזה סוג של משחק, ובאמת לא ראיתי את זה בתור משהו פוגע. ואז זה פשוט חזר בכל מיני הזדמנויות, כשההורים בחדר ליד.. הוא ממש התקרב בכוח ובעצם לא היה לי מה לעשות. באחת הפעמים שהוא נשכב עליי, אני זוכרת את עצמי מנסה לברוח. וזה המשיך ככה לאורך שנים, גם כשממש לא רציתי.. בכל מצב שההורים לא שמו לב. לא הצלחתי לספר להורים ולא לאף אחד מהמשפחה, כי זאת משפחה שנמצאת בקשר מאד מאד קרוב, וזה היה עושה פיצוץ ממש ממש גדול.. עד שפתחתי את זה בפניי חברה, אחרי כמה שנים טובות.. חושבת לפחות עד גיל 20.  היום אני בקשר מרוחק איתו, אחרי שהוא התחתן, באירועים מדברת איתו בצורה מנומסת, כי בכל השנים שחלפו לא חשבתי שהרצף הזה של האירועים פגע בי, חשבתי שהמשכתי הלאה, ויש לי משפחה מהממת, ואני עושה את כל מה שחלמתי לעשות.  אבל הגוף זוכר, ובקשר של נישואים, כבר לא היה אפשר להתחמק מהעיסוק של זה..

אני כותבת את זה עכשיו ולא מדמיינת שזה משהו שקשור אליי...  זה כאילו נמצא באיזו קופסה סגורה ויושב אי שם מאחורה, אבל הנפש כנראה יודעת לעשות את העבודה ולהכריח אותי לקבל את מה שקרה כחלק מהסיפור.. 

כתבתי כאן גם כדי קצת לרפא את עצמי, וגם כדי שתפתחו את הלב, באמת.. זה ברור שהלב שלנו כהורים לא רוצה להאמין שדברים יכולים לקרות לילדים שלנו גם כשהם כל כך קרובים, אפילו ממש בבית שלנו, גם כשהם ממש לידנו, ודווקא במצבים האלה כל כך קשה לספר, זה מורכב ומאתגר כל כך. ולא פחות חשוב, לשים לב ולעזור לילדים שעלולים להיות במצב הזה של הפוגע.. יכול להיות שהוא לא הבין או לא ידע מה המשמעות של מה שהוא עושה. 

 

באמת לא מאמינה שאני כותבת את זה.. יש לי דמעות בלב.

 

הלוואי שיעזור להאיר את העיניים ואת הלב של כל האמהות.

 

הרבה אור וטוב!

 

 

במסגרת חופשה משפחתית או שבת חתן בבית ארז בצפת?
אשמח לחוות דעת על המיקום ועוד

הבדיקות הריון של תשובה כנה אמינות?
מישהי נתקלה איתם בבעיה?
יש ענין לבדוק חברה אחרת אם יצא שלילי?

תודה מראש לעונות!!
חנוכה שמח💛

לא מתלוננת חלילה על ההריון שמתמשך לו
ב"ה זכיתי בהריון הזה והתפללתי עבורו
אבל התאריך עוד יומיים וכבר ממש לא נוח לי וכבד לי
מנסה את סגולת הפורום אם זה בסדר
עוד משהי במצב שלי?

פרוביוטיקה ושמן אורגנו אפשר לקחת בהריון?

לקראת לידה ב"ה
מחפשת המלצות על עגלה, ועל חנויות מומלצות לקניה באיזור ירושלים או הדרום.

הקריטריונים-
אמבטיה רחבה (יולדת בד"כ 4 קילו..)
עדיפות לאופציה להגבהה של הראש באמבטיה, ככה אפשר להשאיר תינוק יותר זמן באמבטיה..

טיולון עם שכיבה מלאה
עגלה גבוהה
גלגלים כמה שיותר צרים
קיפול קטן ונח שיכנס לרכב עם בגז מאד קטן

ממש אשמח להמלצות מניסיונכן...

בשנים האחרונות אני עובדת על הכנסת בטן במהלך היום, בחצי שנה האחרונה הזנחתי ועכשיו אני בתחילת הריון (שבוע6-7) ונראה שיצאה בטן .. אני לא רוצה שאנשים יראו או אפילו סתם יחשדו לפני שאנחנו מספרים אבל חשבנו לחכות עוד קצת ועדיין לא לספר.
מותר לעשות את התרגילים האלו בשלב הזה של ההריון?
אחרי אוכל זה ממש נראה ברור ואנחנו בשבת עם המשפחה אז אני בלחץ.

עברתי כנראה הריון כימי (בטא שלא עולה יפה), ביום שישי התחיל דימום עם קצת קרישים ופתאום היום נגמר🥺 מה זה יכול להיות?
מנסה להבין מה מצפה לי..

לי יש ארון מעל המכונת כביסה בחדר הכביסה שלנו, אבל הייתי מעדיפה מקום אחר שיש פחות גישה אליו...ג'ל נגד נמלים יצא שיש לנו כבר כמה ושמתי הכל בשקית אחת בארון.. אבל בגדול לא אוהבת שמסתובבים בבית חומרי הדברה..

אני הולכת להתעלף!

כל הארון של הסירים מלא בגללים ובשתן גועל נפש!!

לא מעזה לפתוח עוד ארונות...

מה עושים????

הייתי אצל בודקת טהרה והיא אמרה שיש לי צניחה ושאלך לפיזיוטרפיה.
זה משהו שאמור למנוע ממני בינתיים לקיים יחסים?
מסוכן להיכנס להריון ככה? מותר להיכנס שוב להריון אם יש צניחה?
בינתיים לא מונעת ושואלת את עצמי אם צריכה לחזור לרופא נשים לבדיקה או לא. הייתי אצלו והוא בדק רק באולטראסונד ביטני והתור לפיזיוטרפיה הוא אחרי המקווה.

הרופאה נתנה לי פרנטל לפני שבוע.
לקחתי יום. ועוד יום ושכחתי. היום לקחתי שוב והרגשתי רעעע. אח''כ הקאתי בעוצמה וקצת הוקל לי.

הרופאה נתנה גם פרנטל באבקה. כדאי לקנות אותה?
מה כדאי לקנות במקום שלא גורם להקיא ולא לעצירות? פשוט להגיש טוב... עד כמה שאפשר בתוך העונש של חוה...

אשמח לדבר עם מישהי

אני עוברת הרבה דברים וזה באמת יכול לעזור לי בהתמודדות ואולי לתת לי כח שאני לא לבד במסע הזה

ממני אמא לילד אוטיסט בתפקוד נמוך

 

הולכת אחרי לידה ורוצה שתהיה מולי רשימה כדי לא לשכוח משהו..

מחפשת תנור משולב שיעשה את העבודה כראוי .
פשוט חברה ודגם. לא יודעת היכן אפשר לברר. ואני בלי תנור וכו.
תזכנה למצוות

שנמצאת עכשיו בסיוט של התעודות???

צריכה לכתוב עכשיו ציונים + 2 או 3 הערות לבערך 140 תלמידים