פורום הריון ולידה (עמוד 1148)

רק ירושלים רלוונטי לך או גם הסביבה?
בכל מקרה ברמות יש את אלחנן בר און שהוא בסדר גמור. אין לו אולטרסאונד אם זה חשוב לך

אולטרסאונד ובדיקות כלליות?
בהריון הקודם הלכתי כל הזמן לרופאת נשים אבל אני לא מוצאת אותה עכשיו

לק"י

ועם התוצאות להגיע לר.נשים.

עשיתי את זה פעמיים כשלרופאת נשים שלי היה תור רחוק מידי.

יחסית היה תורים כל פעם לחודש וחצי אחרי בערך. לרוב זה אחלה.
לא יודעת באיזה מרפאות היא מקבלת עכשיו. אבל היא גם עושה אולטרסאונד אם יש במרפאה. הייתי אצלה במרפאה בבית הנציב ליד תלפיות.

אצלי באפליקציה כתוב שהיא מקבלת בגילה, הר חומה ואפרת

אבל תודה על העזרה

גם לאולטרסאונד הראשון אפשר לקבל הפניה מרופא משפחה וללכת לטכנאית לאולטרסאונד.
גם רופאות נשים שהיה להן בחדר מכשיר אולטראסאונד לא עשו לי ושלחו אותי לטכנאית אולטרסאונד..

הוא כן עושה גם אולטראסאונד אז זה נוח וממש חוסך זמן
מקצועי, מתקתק (לפעמים יותר מדי...)
אבל ברור שזה לא כמו ללכת לאישה

מאוד נהנת ממנו.
היתרון הגדול מבחינתי- הכל אצלו, גם סקירות. אז אין טרטורים של להגיע לקבל הפניה, ללכת לאולטרסאונד, לחזור עם התוצאות... יתרון משמעותי בעיני.
מהחוויה שלי, הוא אדיב, מכבד ונעים, פנוי לשאלות ועונה בנחת.
בהריון הקודם היה ממצא אחד קצת בעייתי והוא התקשר לספר לי על זה ולפרוס בפניי את האפשרויות. חוץ מזה ב"ה ב"ה ההריון היה תקין אז אני לא יודעת איך הוא מבחינה מקצועית כשמשהו בעייתי.

ממש?
בטא מתחת100

כנראה פשוט אצטרך לחכות לראות אם יש הכפלה .

לק"י

אני אישית מסתפקת בבדיקה ביתית ובזה שהמחזור לא מגיע.

מבחינה כלכלית עדיף רכב אחד גדול אמנם זה הרבה יותר יקר אבל לא כמו להחזיק 2 רכבים

תחפשו משהו חסכוני 

כמהצריך לחסוך בהנחה שתמכרו את הרכב (השאלה כמה הוא שווה)

אני מקווה שנוכל למכור את הרכב בערך ב-15. יש לנו גם חיסכון נחמד לצורך העניין. אני מתלבטת כמה עוד צריך להגדיל אותו...

לא הכרתי באמת

המחיר מאד נגזר מסוג הרכב, השנתון, הקילומטראז' וכו'

זאת אומרת שאתם צריכים להגדיר לעצמכם מה חשוב לכם ואז לפי זה תגדירו כמה תקציב אתם צריכים (אם לדוגמא אתם לא מוכנים להתפשר על רכב שהשנתון שלו נמוך אז בהכרח תצטרכו לשלם יותר)
וממליצה להכנס ליד 2 וסתם לרפרף על רכבים כדי לקבל סדר גודל של מחירים.



ושיהיה בשעה טובה!

אנחנו מתכננים להתייעץ עם מוסכניק שאנחנו סומכים עליו לפני הקניה... אבל מנסה להבין סדר גודל פחות או יותר כדי להגיע מוכנה.
הדבר שחשוב לנו כמובן זה רכב שלא צריך הרבה מוסך... ואם אפשר כמה שיותר חסכוני בדלק. כל השאר פחות חשוב לנו.. אם מישהי תדע לומר לי בערך🤷🏽‍♀️

ומחזיק גם קילומטאזים גבוהים.
אם יש לכם מוסכניק אמין, אפשר ממש להתייעץ איתו לא רק לגבי רכב ספציפי אלא באופן כללי איזה סוגי רכב ואיזה שנתונים ממליץ.
לגבי חסכון בדלק זה גם שיקולי עלות תועלת.
למשל רכב היברידי הרבה יותר חסכוני, אבל עולה הרבה הרבה יותר. אז תלוי כמה אתם באמת צורכים דלק מה יותר משתלם.

באמת מתכננים להתייעץ עם המוסכניק מראש.
אבדוק בע"ה דגמים ועלויות של טויוטה.
אני מניחה שרכב היברידי לא יתאפשר לנו...

לטויוטה היה לפני כמה שנים דגם שנקרא פריוס+ ועכשיו נראלי שיש להם קורולה סטיישן שהוא 7 מקומות אבל לא בטוחה..

מכל הבחינות.
גם כלכלית, וגם פרקטית לא לנהוג שניכם בכל נסיעה.
לגבי העלויות הטווח מאוד רחב (בערך מ 40 אלף עד מעל מאה......), תלוי בהרבה משתנים, כמו שפירטו לך.
בשעה טובה!

נותן לי כיוון

ומזל טוב 💞

גם אם החזקת רכב גדול יקרה יותר
אם יהיו לכם שני רכבים קטנים וכל אחד יקח רכב לעבודה באופן יומיומי, אז ההוצאה גדלה משמעותית.
ואז לא בטוח שלא עדיף רכב אחד גדול..

כרגע בעלי עובד ממש קרוב לבית בכל מקרה, אבל אנחנו לא יודעים כמה זמן נשאר לגור פה..

אם שני רכבים יאפשרו לשני בני הזוג לעבוד יותר שעות (לעומת רכב אחד, שמישהו צריך להתחיל יותר מאוחר ולסיים יותר מקודם כי יש נסיעה ארוכה יותר לעבודה), יכול להיות שזה משתלם יותר להיות עם שניים.
(זה היה השיקול שלנו כשהוספתי שעות והתחילתי לקחת את הרכב באופן קבוע לעבודה. הדלק של הנסיעה עולה יותר מטרמפים ואוטובוסים, אבל לא יותר מ-4 ש"ש שמתאפשר לי לעבוד ועדיין להספיק להגיע להוציא את הילדים בזמן).
לא יודעת מה באמת משתלם יותר בהקשר הזה של שני רכבים מול אחד. רק רציתי להביא את השיקול הזה שלפעמים עצם זה שאפשר לקחת רכב לעבודה מאפשר לעבוד ולהרוויח יותר, וזה משתלם למרות ההוצאה הגדולה יותר.

אם שניהם צריכים רכב כדי להגיע לעבודה, אז אין מה לעשות - צריך שני רכבים.
ואם אחד מהם או שניהם לא צריך רכב בשביל להגיע לעבודה - אין מצווה להשתמש בו. מותר לרכב לבלות בחניה.

מוסיפה שיקולים:
1. צריכת הדלק והבלאי של רכב גדול גבוהה משמעותית, ככה שאם ברוב הנסיעות הרכב יהיה ריק (נסיעות לעבודה) - עדיף ככל הנראה שני רכבים.
2. מרחק מההורים - ככל שההורים רחוקים יותר יהיה קשה לעשות את המרחק בשני רכבים.
3. זמינות של רכב קטן/גדול להשכרה.
4. שיקול אולי קצת רחוק - בילד הבא אחד מכם כבר לא יוכל לנסוע עם הילדים לבד ברכב.

אם יש שני רכבים ישתמשו בשניהם גם כשזה לא הכרחי.
מותר לשלם כסף על נוחות, אבל צריך לבחור בזה ולא למצוא את עצמנו בכזאת מציאות בלי לתכנן את זה מראש.

יש לנו, התרחבנו וממשיכים להתרחב ברוך השם.
תחפשו אחד עם בגז' גדול שאם תרצו לנסוע לחופשות יהיה מקום לעגלה, מזוודה וכו.
2 רכבים זה יותר יקר.
ביטוחים, דלק, טיפולים,
אם בעלך עובד קרוב לבית אפשר לקנות אופניים חשמליים.
יש לנו רכב 8 מקומות
ויש לנו גם אופניים חשמליות שבעלי עושה איתם כל מיני סידורים בזריזות רבה בפקקים של בני ברק וגם מפזר את 2 הילדים למסגרות

אני רואה שזה הכיוון הכללי מבחינת חיסכון...

אני יכולה לתת לך מחירים שראינו בפרטי... זה בהחלט סיפור יקר מאוד.

ומנסיון טרי- אם י ש שארית עדיף לגלות מוקדם
אז מה מפריע להבדק אם במילא יש לך תור?
לא נבדקת אחרי ההפלה? בדר''כ חוזרים לביקורת אחרי שבוע בערך

היו נורמליים ותקינים. 

 

שני הרופאים שבדקו אותי אמרו שהכול נראה נקי. הם לא ראו בכלל עובר/שליה/שק הריון ובגלל שלא הספקתי להיות באולטרסאונד לפני ההפלה הם לא יודעים להגיד אם היה בכלל או לא. סומכים על הבדיקה הביתית שעשיתי. אז הם פשוט אמרו לחזור לביקורת אחרי הוסת הראשונה. 

אין לי בעיה ללכת להיבדק השאלה אם זה יעיל ואם זה מחליף את הבדיקה אחרי הוסת. אם היא תראה שהכל נקי אז לא אצטרך לבוא שוב אחרי הוסת? 

יש לי רופאה מעולה אבל כל תור אצלה הוא המתנה של חצי יום אז לא בא לי לבזבז את הזמן סתם לחינם. 

ורואה שהכל תקין אז לא תגיד להגיע גם אחרי המחזור הראשון

אמן שתגיעי בהריון בפעם הבאה (אם זה רצונך כמובן)

תלכי ותיבדקי בשביל הרוגע הנפשי ובמקביל תקבעי תור חדש 

בשורות טובות בקרוב

יכולה לנסות לעזור במה שקשור לאולטרסאונד

אין לי ידע מקצועי, רק אישי ממעקבים רבים שלי

מחר טובלת בעז״ה
היום מעקב זקיקים
לא ראו שום זקיק מתפתח, ראו משהו שחשוד כזקיק יחסית גדןל או שזו ציסטה - כי הוא לא נראה בתוך השחלה

קודם כל מאוד נלחצתי - מה אני לא מבייצת? הרופאה לא נראתה לחוצה רק לא ידעה מה להגיד לי. אמרה שתדע רק עפ הבדיקות דם אם זה זקיק או לא. ואם לא להגיע שוב לא״ס…

גודל הציסטה/זקיק- 19 מ״מ צלול
רירית 6.4 תלת פאזית

אני ממש בלחץ שלא מבייצת החודש ! אני גם חושבת שזו ציסטה כי יש לי לפעמים קצת דקירות באיזור.
מבחינת הפרשות פוריות יש לי מעט לסירוגין לא משהו שמראה שיש ביוץ … מוזר לא ? מישהי מכירה?

מתאימים לזקיק שגדל ורירית שמתעבה
לדעתי את מתקרבת לביוץ,
אצלי למשל הביוץ זה בזקיק של 24-25
והם גדלים בקצב של כל יומיים 2 מספרים
אם תלכי עוד יום למעקב יהיה אפשר לדעת יותר וודאי אם זה זקיק או ציסטה
וגם הרירית, העובי שלה בסדר לשלב הזה
כנראה תהיה יותר עבה עד לביוץ

אז כנראה שבמספרים האלה לא מפספסת את הביוץ ?

יכול להיות אבל שיש עניין אחר שמשפיע ומפריע להיכנס להריון
למשל
עובי רירית
הכי טוב זה שתלכי מחר גם להיבדק
וביום ראשון
זה יתן לך תמונה טובה של המצב

זה כן נשמע זקיק מוביל. אם תראי שהוא גדל עוד יומיים שלושה אז תדעי שזה זקיק
זקיק גדל 1.5-2 מילימטר ביום. ביוץ הוא בזקיק של סביבות 24 ממ, כמובן קחי בחשבון שהמדידה עדינה אז זה לא מדע מדויק
הרירית בעובי טוב
יש סיכוי, העניין במעקבי זקיקים הוא שבדרך כלל לא מקבלים תשובה ברורה מבדיקה אחת אלר במרצף של בדיקות

וגם אם את לא מבייצת זה ניתן לפתרון בדרך פשוטה מאוד ברוב הפעמים. אז להפך אין מה להילחץ אלא לשמוח שבדקת

כי מחר כבר חמישי.
יכול להיןת שאבייץ מחר ? או שלדעתך אפילו עוד כמה ימים?

זה לא חרום, רק אם חשוב לך לדעת.
מחר לא סביר שתבייצי. 21 ממ זה פחות סביר. אבל עד יום ראשון יכול להיות שאם זה ביוץ אז תפספסי.
הפניה של מעקב זקיקים אמורה להיות לשימוש חוזר
את עושה גם בדיקות דם?

יש לי לשימוש חוזר אבל בעקרון האחות מתעדכנת עם הרופאה מתי צריכה לבוא.
יכול להיןת שאם היא תראה שזה זקיק שיוביל לביוץ היא לא תקרא לי שןב כי אני לא מפספסת אותו הם הטבילה

האחות אמרה לי שמתאים בול לזקיק שראו תודה לאל
ואני בביוץ אז אין צורך לעשות עוד מעקב זקיקים

E2 1187
פרוגסטרון 0.64>
LH 19.5

שיהיה לטובה ובהצלחה

בהצלחה יקרה
הרבה תפילות
ולזכור שחוץ מביוץ וכו' יש עוד הרבה פרטים שצריכים להסתדר כדי שיקרה הריון

Hcg זה הריון
Lh זה ביוץ

יש לך טריגר שאת יודעת לזהות?

על התקפי חרדה וזה פתאום התחיל.. היה גם בוקר קשוח עם האיש והילד אז הייתי גם ככה טעונה והדיבור על התקפי חרדה שם אותי כנראה במקום רגיש.
גם פעמים קודמות לא היה טריגר, כל פעם סיטואציה אחקת

באחד ההריונות בדיוק כמו התאור שלך
החרדה התבטאה בדופק מהיר מאד שממש הייתי שומעת אותו אפילו עשו א.ק.ג מרוב שהיה גבוה! וגם מדי פעם רעד בגוף בלתי נשלט.... ובמחשבות.. נורא! ב"ה עבר כלא היה שבועיים אחרי הלידה.
לגבי ההשפעה על העובר: עד גיל 5 היתה חרדתית מהכל מפחדת ברחוב אפילו לעזוב לי את היד. כיום הילדה כבר נערה אומנם לא פחדנית אבל כ"כ מאתגרת ולצערי לא רגועה. נכון אין לי הוכחה שהפחד שלי גרם לזה . אבל בהשוואה לשאר הילדים גדולים וקטנים ממנה אין אף אחד שדומה ברוגע ובהתנהלות כמוה

שהתחיל לפחד מהמון דברים.
חשבתי שזה שלב כזה שהוא יותר מודע אז חושד בזרים, ונדרך כשהוא שומע קולות..
אני מאוד מקווה שזה לא קשור לעובדה שאני לחוצה
הוא בן שנתיים אז חשבתי שזה תואם גיל

וגם לאופי. אל תלחיצי את עצמך עוד יותר. יש ילדים שיותר נוטים לפחד וזה לא בהכרח קשור אלייך

לא ידוע לי על איזשהיא השפעה שהייתה לי מזה
חיבוק זה ממש לא נעים

בהריון האחרון שניים😟
זה היה ממש נורא

והילדה שלי עם בטחון בעננים, שמחה ומנהלת את העולם...

אינהלציה או תרסיס עם מים מלח ישירות לאף זה קצת מציק להם אבל זה פותח ממש את האף

לתינוק שלי זה יצר מלא ליחה והיה קשה לו לאכול אז הרופא הביא לנו סטרואידים ופעמיים שמנו לו והכל עבר אבל לא תמיד צריכים..את יכולה מעט להגביהה לה את המזרון עם קלסר מתחת למזרן ככה הם נושמים יותר טוב ואפשר גם שמן אקליפטוס זה פותח את הנשימה טיפה אחת על המזרן

את המזרן באמת הגבהתי לה. אולי ננסה גם מי מלח..
הקטע שאני מסתכלת דרך הנחיריים אני לא רואה כל כך נזלת. אני בעיקר שומעת אותה..

הרגיל הוא חריף מדי עבורם.
אני הזמנתי ממיכל סבון טבעי... ממש זול אצלה

2 הבנות שלי נולדו בחורף והייתי ישנה עם אור דלוק בלילה כדי לוודא שהן נושמות 

 

- להשפריץ חלב אם עם מזרק לאף. עוזר מאוד

ואם אין חלב אם אז מיי מלח או אוטריוין בייבי. תרסיס של מי מלח ממש נוח. תשאלי אם מתאים לגיל הזה..

קשה מאוד לקלוע
וסביר להניח שזה ישפריץ גם מסביב
(אבל זה גם טוב לעור הפנים...)

לי המליצו תמיד להשפריץ עם מזרק.

אולי בגלל שככה ניתן לשלוט על הכמות ויותר ניתי לדייק.

 

צריכים כמות ממש פצפונה של חלב אם.

אפשר לסחוט אפילו ידנית לכוס חד פעמי ולשאוב את הטיפות במזרק ואז לטפטף לאף ולנקות.

זה לא נעים להם אבל פותח מהר את דרכי הנשימה

למקרים צורך אפשר גם לשאוב נזלת עם שואב ייעודי לתינוקות.
במיוחד לפני הנקה וכדומה

הכי עדין זה כזה עם מנגנון ששואפים עם הפה שלנו (כמובן שזה לא מגיע אלינו).
ממליצה להחזיק בבית למקרים הצורך, אם כי לא מומלץ להשתמש יותר מדי מחשש לעשות נזק לריריות האף.
כמו כן חשוב להיות עדינים.
אבל מאוד עוזר בגיל הזה.

זה היה ממש פופולרי שהיינו קטנים וזה די נעלם מהסיבה הזאת

בד"כ זה טבעי בגיל הזה המערכת שלהם מתנקה

שפריץ מי מלח לאף, וגם חלב אם

אני הייתי שואבת עם שואב כזה בעדינות

שמה בצל פרוס ליד המיטה\איפה שהיא ישנה בלילה

בהצלחה תרגישו טוב ❤️❤️

את המקצוע טוב מאוד אשמח לענות לך על כל שאלה

אני מאוד אשמח לדעת מה השכר של בודק תוכנה מתחיל, ומה השכר שנתיים אחר כך. תוכלי לברר לי בבקשה? 

ותודה גם לך @מאוהבת בילדי על ההקפצה

ראיתי באמת פרסומות לזה פה באתר.
אז ככה זה מאוד תלוי איפה עובדים בהייטק השכר הרבה יותר גבוה מאשר כל מני רשויות ממשלתיות.
שכר התחלתי יכול להיות 6000 אבל אחרי שנתיים ניסיון כבר יכול להכפיל את עצמו במיוחד בהייטק.

תודה רבה, מקווה שתהיה לי החלטה טובה. מתלבטת מאוד

רק צריך להיות מוכנה לזה שבהתחלה לוקחים איזו משרה שיש לא משנה מה השכר ואח"כ זה ישתלם.
השוק מוצף בכל מקצוע זה לא פשוט לבחור מה ללמוד

ירידה או התמתנות ולא בטוח שיהיה קל למצוא עבודה חדשה.
בטח לא כשמדובר רק על קורס ולא על תואר.
נדמה לי ש@סליל כתבה פה לא מזמן על זה

תמיד אפשר לנסות, אם יש לך תשוקה לתחום וחוש טכני מצויין. אבל השוק במצב לא טוב, ויש לא מעט פיטורים לאחרונה. לשיקולך

עזרתם לי להבין את התמונה טוב יותר

תזכירי לי איפה המלון? שאדע אם זה אותו אחד שאני זוכרת

הייתי שם פעם. יש מקווה בערך שתים עשרה דקות הליכה מהמלון אבל עם הרבה מדרגות (בטח אפשר לעקוף אבל אז זה מאריך). אני מנסה להיזכר אם זה מה שכתבת או משהו אחר

 

ראיתי בגוגל מפה שזה על טראסה + מרחק הליכה די משמעותי, לא?

איך מגיעים למדרגות? בגוגל זה היה נראה שיש עיקוף גדול (דרך רחוב "השועל" או משהו כזה..)

ותודה )

על רחוב קוליץ, בצומת המרומזר חוצים בעצם שני כבישים ופונים שמאלה לאיפה שיש כמו זולה כזו עם ספסלים והולכים עוד קצת עד המדרגות.. עולים מלא מדרגות חוצים את הכביש ועוד קצת מדרגות. סליחה אם התיאור לא מובן.. אנחנו הלכנו לשם ביום שישי כדי לראות שמבינים ויודעים את הדרך ואני אוכל ללכת לשם לבד כי גם הדלת של המקווה היא קצת נסתרת.. זה ליד בית כנסת

מומלץ לעשות בכל שליש של ההריון.

זו רופאת נשים או רופאת משפחה?
אצלי ראיתי שרופאי משפחה לא מתייחסים לזה, אבל רופאת נשים אחת כן.

4.8 זה הגבול העליון..

אז הגיוני שימשיכו לעקוב אחרי בלוטת התריס שלך...

בקושי הגעתי לזו .. למה דוקא 2.5?

בהיריון יש הרבה בדיקות דם גם ככה
אם הקושי שלך להגיע הוא טכני - אולי תבררי אם יש אצלכם בדיקות מעבדה עד הבית? (זה עולה סכום סמלי יחסית. הם מגיעים הביתה בין השעות שש לעשר בבוקר)

ורוב היום במיטה בקושי אוכלת ושותה.. תודה לה' על הכל

אפילו תוכלי לעשות אותה במנוחה על הספה (אם לאחות זה יהיה נוח).
אבל אולי בכל זאת תשאלי את הרופאה כמה דחוף שתעשי בקרוב את הבדיקה החוזרת. אולי אם תחכי עוד שבועיים - הבחילות וההקאות קצת יפחתו...

אני מקבלת עכשיו כדורים כי היה לי 3 וקצת..
כדי לרדת מתחת ל2.5

למרות שתכלס זה בטווח התקין?

ולכן הטווח שראית באפליקציה מסומן כתקין. כשאישה בהריון מדדים וטווחים של תקינות הבדיקות באתר לא מתעדכנים לפי הריוניות אלא לפי אוכלוסייה כללית.

מעלה סיכון לפיגור, לידות מוקדמות וכו..

לא מצאתי על זה מידע באינטרנט.כתוב רק על תת פעילות ומקשרים את זה להתפתחות המוח

בסיכון אמר לי..

תת פעילות זה כשזה גבוה.
ויתר כשזה נמוך.. זה ההפך מההגיון.
(זה בהתאם לt4 אבל לא בודקים אותו בשגרה, רק בסיכון. לי יצא הt4 0.1 מתחת לנורמה וזה נורמלי לא בהריון, אבל בהריון למרות שה tsh תקין ובטווח אם הוא מעל 2.5 מורידים(

אחרי שהבדיקה המקיפה של תפקודי הבלוטה יצאה תקינה הרופאה נרגעה

האם רוצים לגור קרוב לעבודה/משפחה?

השרון-מרכז

יש שם כמה קהילות תורניות יחסית
וגם ברמת גן ותל אביב יש גרעינים

מה שעבד אצלנו זה חיזוק עם ויטמינים - סי ודי לימפוזומלי. יקר אבל שווה
לא אוכלים פה מוצרי חלב באופן קבוע
לפני חודשיים כהכנה לחורף קניתי גם פרופוליס ואני ממש רואה ממנו ישועות.
בנוסף, מחזיקה בבית כל הזמן טיפות פניסטיל. יש שיגידו שזה לא טוב, והיה על זה דיון פה לא מזמן, אבל מבחינתי מהרגע שהילד מצטנן ומתחיל להשתעל אני יודעת לאן זה הולך אז מקלה עליו.

אני בעד ליבש נזלת במקרים כאלה, הכל עדיף מבטנזול, הבעיה שזה לא עוזר...

ניסיתי סינופד, ברונכולט, אוטריווין, פניסטיל, אנטיהיסטמינים, משאפים...
לא מצליחה למנוע את ההחמרה

כי זה סטרואידים?
אצלנו זה ממש עזר כשהיה צורך. אם כי כשאני נאלצתי לקחת סטרואידים לא ידעתי כמה זה גרוע התופעות לוואי והבטחתי לעצמי בלי נדר להימנע מזה ממש.
הלכת לרופא ריאות?

אצלנו זה היה מאז שהוא היה ממש תינוק. הוא היה במסגרת ואז הוא היה איתי מאז בבית תקופה ולא חזר לו, ומאז שהוא שוב בגן ב"ה לא חזר שוב.

וגם הורסים ממש את השיניים...

אז כמובן כשאין ברירה העיקר שהילד ינשום
אבל זה מוצא אחרון

אבל ממש משתדלת לצמצם ככל האפשר, ולכן עוברת כמה לילות של סבל לפני שאני נכנעת...

אולי לא הבנתי אותך נכון.
ממליצה שוב לבדוק אולי מול רופא ריאות אולי אם לא הייתם

ולא מנסיון- אבל אם המצב חריג שמעתי המון על חדרי מלח
זה לא זול
אולי יש החזרים

יש ילדים שקמים ממש רעבים, תלוי גם בתקופה זה יכול להשתנות.

תני לה מה שהכי זורם לך להכין ב 6:30 בבוקר, לא רואה בעיה עם שום אפשרות. פרוסה עם משהו זה אחלה.
נראה לי שבקבוק של 120 זה באמת מעט לילדה בגילה, לא?

בעיני, אל תלחיצי את עצמך עם 'עוד מעט צריך להתחיל לגמול', אין שום דבר רע במטרנה גם אחרי גיל שנה, להפך זו ארוחה מאוזנת, עוד כמה חודשים יכול להיות שהכל כבר יהיה שונה, גם התאבון וההעדפות שלה, ולכן לא הייתי נמנעת כרגע מטרנה רק בגלל שהיא עוד מעט בת שנה, אם זה מה שהכי נוח לך להכין על הבוקר, תני לה בקבוק גדול יותר.

( מסייגת, ילדים שלא מתעוררים רעבים בבוקר, לא כדאי 'לדחוף' להם בקבוק בבוקר מוקדם, שלא יתרגלו לאכול בשעה מוקדמת ולקום בשביל זה. זה מה ששמעתי, שכדאי להפריד קצת את האוכל מהקימה, וזה נשמע לי ממש הגיוני. אבל כמובן שלא להרעיב ילד רעב בשביל הטיפ הזה)

ב6 בבוקר
אנסה מחר בע״ה לתת בקבוק גדול יותר

אוכלים על הבוקר.
בננה (שלי אוהב שתיים )
יוגורט ופרי
פרוסה וממרח
רסק תפוחים עם חמאת בוטנים

ככה פותחים את הבוקר, ואז אוכל ארוחת בוקר מלאה במעון (או בבית אם נשאר), בסביבות 8:30

נשמע לי שאצלי היא תהיה מוכנה לאכול הכל ביחד

גם הבן שלי אוהב לאכול.
עדיין זה מספיק לו עד ארוחת הבוקר.
פעם היה אוכל יותר, נראה לי התאזן קצת לאחרונה.
אבל באמת לא ממליצה להביא לאכול בלי סימני רעב, לנסות להפריד קצת בין קימה לאוכל

כי כמו שאמרת זה ממש חופר להכין אוכל ממש על הבוקר
אז אני מכינה לה בקבוק ישר כשקמה..ואז יודעת שיש לי זמן שהיא שבעה בו, ושהיא כבר קיבלה אוכל מזין..

אני לא רואה עניין למהר לגמול ממטרנה
זה מזין בקלות, טעים להם ומנחם
אצלי המשיכו עם כמה בקבוקים ביום גם הרבה אחרי גיל שנה

רק לפני השינה זה באמת משהו שכדאי לנסות לגמול ממנו כי זה מזיק ממש לשיניים

בבוקר אולי אם תהיה מאוד רעבה תסיים, אנסה מחר, אבל בדרך כלל היא ממש אנטי בקבוקים.. עוד מגיל חצי שנה שגמלתי אותה מהנקה.. יש לה קונוטציה לא טובה כלפי בקבוקים חח.. רואה בקבוק וישר בוכה

בת השנתיים עדין אוכלת לפעמים לפני השינה או בבוקר כשקמה

זה מנחם חמים וזמין לה

במקום משקה אחר של בוקר

לא רואה עם זה שום בעיה.

נגמלו בסביבות גיל שנתיים וחצי

והיא טורפת אותו
באותו הגיל

אוכלת מטרנה 300 בבוקר עם קורנפלןר של מטרנה דגנים ומסיימת

סמוצ'י פירות וחטיף בייבי ביס...

אז מה היא תאכל טיפה יותר מאוחר? היא בדרך כלל אוכלת פירות טחונים עם יוגורט ושיבולת שועל בסביבות 9 וחצי
אז פשוט להקדים לה את זה? או לתת גם סמוצי וגם את הפירות? כי סמוצי זה ממש קטן

אוכל בוקר במעון לקראת 9, זה ממש לא מפריע לו

יחסית הרבה פירות
אבל אולי זה לא כזה הרבה כי הסמוצי באמת קטן

מקבלים בגם ולגוון עם הסמוצי בבית...

יש גם כאלה באריזה לחיצה שיש בהם ירקות ופירות יחד, אם היא תזרום איתך...

עדיף כמובן עם שומן ולא רק סוכרים
אבל בטח בבוקר את מעדיפה להביא קנוי ביד ולא להכין אז בגן כדאי ממש שיוסיפו לה שקדיה או ממרח אגוזים אחר

אוכל על הבוקר. כשאני מכינה לכולם, הוא בא ומבקש 

אז פשוט אוכל לחם עם משהו, גם אחרי שאכל בקבוק ואם רוצה אחר כך עוד משהו, גם מביאה. הם כבר גדולים ומבקשים ודורשים את שלהם חח

והי, אני נותנת 180, למה שלא תנסי גם?

מעיפה את הבקבוק ולא מוכנה יותר

אצלי בבוקר הוא מקבל פלחים של תפוח, תפוז, אגס, אפרסמון, קלמנטינה, בננה או מה שיש בבית. נותנת לו להחזיק והוא מכרסם ומשאיר את הקליפה.
אם עוד אין לה הרבה שיניים אז עדיין אפשר בננה, אגס רך, קלמנטינה בלי הקרום ובלי גרעינים ובטח יש עוד דברים שהיא תוכל לאכול. תחתכי לה לגודל של אצבע.

1. הגעתי פעמיים בהריון האחרון, בסופו
2.לא
3.לא

עניתי לפי ההריון האחרון...

בהצלחה!!
בעז"ה בעיתון ביעדים מלאות בבריאות ובקלות!!

למה את מאושפזת? מקווה שהכל בסדר..

בהריון הראשון והשני לא הגעתי בכלל. בהריון אחרי זה הגעתי למיון אחרי שלא היה דופק לעובר.
בהריון הנוכחי הגעתי פעם אחת בשבוע 22 בגלל לחץ נוראי בחזה שלא עבר. אחרי כמה שעות במיון נחלש עד שפסק לגמרי.

לא אושפזתי במהלך ההריון בכלל.
ולא הריונות בסיכון ברוך ה'..

1. 3 פעמים. 

2. לא אושפזתי ב"ה!

3. הריון רגיל.

 

חיבוק!! קודם תלדי אח''כ תחשבי הלאה. אני כל ההריון אמרתי בדיוק אותו דבר, כפיצוי היתה לי לידה מדהימה לתינוק נח ומלאכי!

והיום, פחות משנה אחרי הלידה באלי ממש עוד הריון!

5 פעמים,
פעם אחת שלא הרגשתי תנועות ו4 פעמים בחודש תשיעי כשהיה מיעוט מי שפיר כולל הפעם שנשארתי ללדת.

נחשב היריון בסיכון גבולי..

אני מצוברחת ממש, הגעתי בגלל שלא הרגשתי תנועות, חיברו אותי למוניטור שיצא לא תקין ומאז אני בסרט מתמשך.
עשיתי היום מיליון מוניטורים ואף אחד מהם לא תקין. אין מספיק האצות/ יש האטות/ אין לי מושג מה רוצים ממני.
וזו כבר פעם שלישית מתחילת ההריון, ויש עוד זמן עד הלידה.
ובכללי יותר קשוח לי ממה שדמיינתי. אני מקיאה ללא הפסקה וכבר התחלתי שליש שלישי.
וזה נחשב הריון רגיל וסטנדטרטי ב"ה, אז לא מבינה איך נשים עושות את זה שוב ושוב ושוב.
פשוט קשה לי ברמות ורק בא לי ללדת כבר ולהיות אחרי.

אבל לפחות את במעקב. שבעזרת ה' יסתדר לטובה ובבריאות בידיים מלאות!
חיבוק ❤️

מאחלת לך שבהיריונות הבאים יהיו פחות שגעונות! יכול להיות שכבר תלמדי את הגוף שלך ואת הרעיון של היריון, ואז פחות תצטרכי להגיע למיון...

ולשאלות הסקר:
שבעה היריונות ב"ה.
באף אחד מהם לא אושפזתי מעבר ללידה ב"ה.
בסוף ההיריון הראשון היה לי חשד למיעוט מים. הגעתי להיבדק ושוחררתי באותו לילה. (ילדתי יומיים אחר כך)
בסוף ההיריון השני חשדתי במיעוט תנועות. שוב הגעתי להיבדק ושוחררתי באותו לילה. (ילדתי ביום למחרת)
בסוף ההיריון השלישי הייתה לי ירידת מים ואושפזתי ללילה, אבל למעשה ילדתי כבר באותו לילה.
וזהו, בהיריונות הבאים ב"ה לא אושפזתי בכלל לפני הלידה.
היו דברים קשים, וחלק מההיריונות נכנסו להגדרה של היריון בסיכון, אבל ב"ה לא סיבות משמעותיות (תאומים, סוכרת, אחרי קיסרי...)
אז היריון זה לא פיקניק, ברור, אבל בהחלט אפשר לעבור אותו בשלווה יחסית ובבית...
♥️

נשמע מעודד!
"סטנדרטי" הכוונה לא הריון בסיכון... ההקאות זה לא היפרמאזיס, בכללי יש לי רפלקס הקאה מאוד רגיש, גם בלי קשר להריון... אני מקיאה בנסיעות וכאלו. בהריוו פשוט ההורמונים מטריפים אותי. אני מקיאה מריחות וכאלו, וזה לא עבר אחרי שליש ראשון כמו שכולם מבטיחים 🙈
והגעתי פעם אחת על דימום, פעם אחת על חבלה (ילדה שאני עובדת איתה קפצה לי על הבטן) ועכשיו על חוסר תנועות ונקלעתי לבלאגן...
אולי אני סתם ממורמרת, אבל פשוט לא ככה דמיינתי את זה..

סבלתי מכל מיני דברים בהיריונות, אבל אשפוז פתאומי היה הדבר שהכי פחדתי ממנו... (וכמה פעמים אשפזתי את עצמי בדמיון - קשה לספור... )
גם מהאשפוז של אחרי לידה אני סובלת - אז להוסיף על זה עוד??
אז אני לגמרי מבינה אותך...
וכנראה שזה עוד אחד מהדברים שכדאי להתפלל עליהם בהיריונות...

יכול להיות הריון שלא מוגדר בסיכון אבל הוא עם הרבה חששות ואישפוזים ובעיות ובכלל אתגרים בלי קשר להריון.
ויכול להיות הריון שאולי מוגדר בסיכון בגלל איזו שהיא סיבה אבל הוא רגוע

כל הריון הוא אחר לחלוטין ולא משליך על השני. בעזרת השם ההריון הבא יכול להיות נפלא מכל הבחינות. זה שעכשיו את סובלת מהקאות לא אומר שתסבלי בהריונות הבאים

ודבר נוסף, אני מרגישה שבתקופת מאתגרות מה דהכי מקל עלי זה להיות ברגע, להתמודד עם מה שיש ולנסוץ לנטרל את החששות והדאגות העתידיים
זאת עבודה לא פשוטה אבל זה עוזר

המשך הריון תקין ובריא❤️

ההריון הראשון היה מזעזע
הקאות כמו שאת מתארת בחילות בלי הפסקה חולשה נוראית נוראית בלי קשר לכלום כאבים בכל מקום אפשרי.
ברמה ששניה אחרי הלידה אמרתי לבעלי לא אכפת לי פעם בשבוע רק תוותרו לי על ההריון🙂
וחששתי נורא פחדתי מהרעיון נוסף והנה ב"ה הגעתי לתל"מ והיה הרבה הרבה יותר קל יש כאבים ואילו דברים שלא הכרתי אבל בחילות הקאות וחולשה היו רק בחלקו וזה מקל ממש.
וגם כבר ידעתי מה לעשות לפחות רצתי למיון על כל דבר.(כאבים)
הבנתי שהסוג הזה זה לא רעלת והכאב הזה הוא סטנדרטי.
אבל חיבוק מבינה לגמרי את התחושה❤️

בלידה האחרונה הבנתי שהם מצפים שיהיה מוניטור רצוף של נניח חצי שעה שהדופק יתרכז סביב איזה בייסליין בלי הרבה האטות או האצות מעליו או מתחתיו. זה כנראה למה הם עושים לך שוב ושוב. והחוסר ידיעה בהחלט מתסכל. חיבוק גדול!!!

מבינה אותך בתחושות

תדעי שזה עובר ושוכחים מזה (זה גם דברים כתובים, אין לי כ"כ מושג איפה, אולי בגמרא?)

ורוצים שוב ושוב!!! 

מבינה אותך מאוד מאוד.
אם זאת את, מוזמנת לוואטספ ❤️

ממש מבינה אותך!
הייתי בהריון הנוכחי 3 פעמים במיון בגלל שההריון התחיל עם התקן. זו הייתה פרוצדורה להוציא אותו...
אבל בשלושת ההריונות הקודמים לא הייתי אף פעם ב"ה!
לגבי הריון בסיכון זה מחלוקת בין הרופאים. לרוב ההריון ממשיך כרגיל ותקין אם ההתקן הוצא בשלום.
בהצלחה לך ושימשיך תקין ובבריאות.
אגב מה הרופאים אומרים במקרה כזה של מוניטור לא תקין? יש מה לעשות עם זה?

בהריון הראשון לא הייתי בכלל במיון.

בהריונות האחרים הייתי כל פעם פעם אחת.
הריון שני בגלל חוסר גדילה של העובר.
בהריון השלישי בגלל מוניטור לא תקין.
בשתי הפעמים שוחררתי ולא נשארתי לאשפוז.

כל ההריונות שלי היו סוג של הריון בסיכון, בגלל עוברים קטנים.
זה דרש מעקבים בסוף ההריון, אבל לא אשפוזים.

קודם כל, את מדהימה שאת עושה את הדבר הנכון למרות שקשה לך
עונה לך:
1. הגעתי למיון 9 פעמים
2. אושפזתי 4 פעמים
3. בסיכון

ההריון היה מאתגר מאוד אבל הנסיכה שהגיעה אחר כך שווה את הכל 😍
חולמת המון על עוד ילד וגם חוששת

1. בהריון האחרון הגעתי כל יומיים בערך למיון  היום אני צוחקת על זה, אז זה היה מלחיץ. בגלל צירים מוקדמים משבוע 20

2.אושפזתי

3.הריון בסיכון

הריון ראשון-
3 פעמים במיון (פעם אחת בגלל תנועות, פעם שנייה ושלישית בגלל חלבון בשתן ולחץ דם), בפעם האחרונה התאשפזתי לשבוע (חשד לרעלת) ואז כבר ילדתי. הריון שלכאורה לא היה בכלל בסיכון (עד הרעלת).

הריון נוכחי-
בינתיים 3 פעמים הגעה למיון (חשד לירידת מים מוקדמת, מיעוט תנועות ומוניטור לא תקין). מהפעם השניה שהגעתי למיון (מדובר כבר על חודש תשיעי) כבר נחשבת הריון בסיכון (iugr). מייחלת שלא יהיה אשפוז (יש לי ילדה בבית...), ואם יהיה-שיהיה קצר עם ידיים מלאות בסופו.

מיון זה סיוט, וגם אשפוז.
גם אני אחרי הלידה הראשונה לא רציתי לחשוב בכלל שיכול להיות שאחווה את כל הבלאגן הזה שוב (ועוד עם ילדה בבית). החשש מפני הדברים שיכולים להשתבש נראה לי מלווה אותי בהריון הזה יותר מכל הריון רגיל של נשים אחרות, דווקא בגלל שאני יודעת מה זו החוויה הזו, ומה תמיד יכול להשתבש (כבר מתחילת ההריון נמצאת בחרדות שאחזור שוב לפגייה).
אבל עדיין, חשוב ללכת אם יש צורך, אין מה לעשות... כמו שהרופאה אמרה לי בביקור האחרון במיון-אין כאן בכלל עניין של להתבאס שבאתי ולהתפדח שלא היה באמת צורך. בסוף מדובר על חיים של עובר קטן שצריך לשמור עליו, וכשהוא יוצא החוצה בריא ושלם כל מה שעברנו קצת נעלם.

ובלי קשר, מאמינה ומייחלת שלא בהכרח בכל הריון צריך לחוות את הסאגה הזו (למרות שצחקתי עם בעלי שבכל הריון צריך לפחות לילה לבן אחד במיון, אחרת זה לא הריון ..). לרוב, כל הריון שונה מהריון אחר, ואם אין איזושהי בעיה מהותית, בע"ה בהריונות הבאים הכל ילך חלק ובטוב

1. בהריון הראשון הייתי במיון איזה 4-5 פעמים, בלי האשפוז של הלידה.

בהריון השני עוד פעם אחת לדעתי, וזהו...

למדתי את הגוף שלי ולא להיבהל מכאבים חחח

כמובן אם הם לא חריגים במיוחד

2. לא אושפזתי

3. לא הריון בסיכון (כן הריונות במשקלים גבוהים, לא מוגדרים הריונות בסיכון)

היפראמזיסית. נעים מאד.
הקאות מטורפות עד להתייבשות ואשפוז כדי לאזן את המצב. ברוב הזמן לא הייתי במצב של לעשות משהו אבל אם כן אז סרטים אדיוטיים להחריד וספרים שאיפה שאני הייתי הייתה או עגלת השאלת ספרים כזו שעברה בין החדרים (שערי צדק) או כוננית ספרים גדולה עם המון ספרי קריאה ורומנים זולים (בלינסון). בימים האלה אין לי ראש למשהו יותר מורכב מזה.

בגדול ממה שנשמע ממש לא בטוח שכל הריונתייך יהיו כאלה אבל יותר מזה- בהריון הראשון אמרתי לאיש שזהו. ניסינו, הבנו ותודה אבל לא.
אחר כך כבר אני ממש ממש רציתי עוד ילדים. דרך הילדה הראשונה גיליתי את הפלא בהורות. והיו פעמים שרציתי יותר ממנו. בקיצור דבר ראשון תעברי את זה יש לך עוד כשנתיים לפחות לקבל החלטה. כרגע תעברי בשלום את הפרוייקט הנוכחי.

בהצלחה ובבריאות.

כדי ללדת.
לא אושפזתי
הריון רגיל.

כותבת את זה כדי לעודד אותך שיש גם הריונות כאלה, שהם פשוט "לפי הספר"..
וזה שעכשיו את עוברת את כל זה לא אומר שגם בפעם הבאה בעז"ה יהיה ככה..

אני אחרי 2 לידות כל אחת 9 חודשיים שלא בשורות אישפוזים נוראים. ובסוף קיסרי.
אז אחרי שבראשון נכנסתי לעצבות של" למה אני ואיך אני לא כמו כולם". החלטתי לעזוב את זה ולהסתכל על המתוקות שהשם יתברך הביא לי.
אמן אמן בשורות טובות וידיים מלאות בבריאות הגוף והנפש

1. כולל מיון יד שרה? בערך 10 פעמים. ואני רק שבוע 32.
2. כן. פעמיים בנתיים.
3. עדיין רגיל..

כנל כנל.

הגעתי פעם אחת לפני כי נפלתי.
ועוד פעם הגעתי לזרוז ואשפזו אותי לזרוז.
הריון בסיכון.

לא יודעים ממה זה. חשבו שיש ריבוי מי שפיר ואין... הכמות תקינה ב"ה. הרופאים לא יודעים ממה זה, שיחררו ואמרו לחזור לביקורת בקהילה...

וגם ממש לא כדאי

מביאים לטיפת חלב עם חום
רפואה שלימה

תתקשרי ותדחי את התור לעוד שבוע שירגיש טוב בעז"ה

וגם לא הייתי מחסנת עם חשש לחום או ילד מקורר מאוד (למרות שהן אומרות שאפשר)

חיסון שיכול לעשות תופעות לואי לא נעימות כמו חום חולשה והן מתחילות בטווח של עד שבועיים מהחיסון שזה שונה מחיסונים אחרים.. למחלות שלרוב לא מסוכנות לילדים הם כן מסוכנות מאוד לאישה בהריון ולנערים בגיל ההתבגרות.

לגבי דחיה את יכולה לשאול את עצמך איך תרגישי אם תהיה התפרצות של אחת המחלות האלו.. זה כבר קרה כמה פעמים. אם זה לא מפחיד אותך והתופעות לואי כן אז תדחי והפוך

ישלי שלושה ילדים ואחרי חיסונים הם ממש רגיל בלי תופעות לוואי..אפילו לא חום..

איך הבייבי שלך אחרי חיסונים שקיבל עד עכשיו?

לא העלה חום וכאלה , עשיתי הכל חוץ מפוליו טיפות .
פשוט מפחדת מהחיסון הזה כי אחיין שלי היה חולה אחריו תקופה ארוכה וסבל ממש ועוד כמה תינוקות שמכירה

לא פיצלתי

לא עבר מספיק זמן מהחיסון שעשתה לפני כן
לא זוכרת איזה בדיוק
וברכתי את הפיצול הזה
היא לא עמדה ב3 חיסונים באותה שניה
אצלי היא רגישה וכל חיסון הכי פשוט העלתה חום
ובכתה בצורה ממש דרמתית אז זה יצא לטובה🙏🏻

העדפתי לגמור הכל במכה. גם בחיסונים הקודמים היא לא היתה חולה בכלל.
תכלס היתה חולה איזה שבוע. אבל לא חולי מוגזם, כמו וירוס חום כזה. סביר לחלוטין.
אבל זה נורא אינדיבידואלי, יש לי חברה שהילד שלה פירכס אחרי, והיא אמרה לי שלא אעז לתת הכל... התייעצתי עם עוד חברות שאמרו לי לא לפצל אז לא פיצלתי, וכאמור היה בסדר גמור

נתתי הכל ביחד.
היו תופעות לוואי מוזרות (אי אפשר לדעת אם באמת מהחיסון).
במשך איזה שבוע היא לא הרגישה טוב, כל יום משהו אחר (חום, שיעול, שלשולים, סתם כווצית כזאת).

אצל השני נתתי הכל ביחד, לא זכור לי משהו מיוחד.

אצל הקטנה פיצלתי, כי נתנו לה חיסון אחד עם פוליו (הקדימו אותו בגלל התפרצות), ועוד לא עבר מספיק זמן בשביל חיסונים אחרים.
אחרי איזה חודש נתנו את השאר.
לא היו תופעות לוואי.

כל ילד מגיב אחרת.אפ עד כה לא העלה חום או היה כווץ מדי אחרי חיסון, לא הייתי מפצלת

החיסון אצל הגדול היה זוועה
היה חולה תקופה ארוכה אחרי החיסון ברצף...
מאז פיצלתי אצל השאר וכבר ממש בטוב ב'ה..

בפועל, בכל מקרה הייתי צריכה לפצל כי לא עבר מספיק זמן מהחיסון הקודם (עשה אותו באיחור)
ואחרי החיסון היה עם חום כמה ימים
בניגוד לחיסונים הקודמים שב"ה היו בלי שום תופעות לוואי

מרגיש לי שזה להכפיל להם את הטראומה, שלא לדבר על תופעות הלוואי, אם יש.

אבל מפצלים הכל. לא רק אתחיסון גיל שנה

אחת נדבקה בגיל שנה באבעבועות עד היום יש לה כמה סימנים מבאסים על המצח...השניה נדבקה אחריה, קיבלה את זה יותר בטוב , בגיל 4 בערך, אח''כ כשילדתי את השלישית היה בישוב שלנו התפרצות של אדמת , הטסתי את בעלי שיעשה לכן חיסון לפני שחוזרות הביתה כי זה מסוכן מאד לתינוקות...
קיצור
יש לזה השלכות, והם יכולות להדבק, אגב את השלישית בסוף חיסנתי בגיל שנה בגלל הסאגה הזאת . העדפתי להיות שקטה... התלבטתי אם לעשות כולל באבעבועות רוח והאחות המקסימה שהיתה אז עודדה אותי שכן וכך היה. אגב, אח''כ היא הדביקה את שלושת הילדים של השכנה שלי שלא היו מחוסנים באבעבועות רוח!!! כן מהחיסון! חח קיבלו את זה בקלות, דווקא אמא שלהם שמחה חחחח

מרגיש לי רע הכל במכה אחת ביום אחד

נתתי את החדשים בנפרד
ואחרי כמה שבועות את החיסונים שהיא כבר קיבלה
הרגיש לי יותר נכון למערכת החיסונית שלה.. היא הייתה חולה המון בתקופה הזאת.
אחרי שבוע מהחיסון (המחומש נראה לי) היה חום לאיזה יומיים שלושה

אבל כן דוחה. לא עושה בדיוק בגיל שנה. 

קצת חום, טיפה שילשול... אחרי שבוע עוד פעם קצת חום וזהו.

אין לי רעיון...

אין מנהלות? שידאגו שתהיה מישהי אחרת בגן, זה חוק

לא עונים או שלא מכווינים אתכם?
זה בהחלט לא תקין יש בכל עירייה מחלקה שמתעסקת בזה, תנסי להגיע אליהם באינטרנט ולהתקשר או לשלוח מייל
זו הבטיחות של הילדים שלכם

ניסיתי להתקשר הרבה פעמים

לפעמים עונים שם יותר מהר

ולא יפטרו אותה כי יש חוסר מטורף

חיבוק גדול!!

חיבוק גדול גדול, מבטיחה שמשתפר עם הזמן ❤️

מבינה את הקושי, בימים הראשונים לא הפסקתי לחשוב עליו! שיגעתי את המטפלת....

בכל מקרה, הוא גדול, ואת אומרת שהוא נהנה. בעיני זה גיל שהוא כבר צריך חברה.... הוא זכה להיות איתך מלא בבית ולקבל מלא אמא שנשמעת מהממת!! זכה לגמרי!

מאחלת לך הסתגלות מהירה ושתהני בעבודה!

היום הוא אכל בכיסא ושולחן ולא בכיסא אוכל ורציתי להרביץ לעצמי מרוב אהבה חחחח
אבל קשה לי כל היום אני חושבת עליו

בדיוק היום אמו לי שזהו, הוא נהיה גבר!

להסניףףףףף

זה קשה לנו אבל זה עוד גדילה שלנו בהורות ולהם כילדים. שלב מרגש!!
וזוכרת את הבכי שלי אחרי היום הראשון...
אחכ לומדים להנות מהזמן הזה.לאט לאט.בהצלחהה

אחרי שסיימנו את השעתיים ולקחתי לאמא שלי
בכיתי
נכנסתי לעבודה כולי עם עיניים נפוחות לא הבינו מה יש לי
לא הצלחתי תדבר איזה שעה מהחנק בגרון

אבל אני הרגשתי גם ככה, עוד יותר עם הגדולה, וכמה ימים אחר כך כשראיתי גם שטוב לה, הוצפתי בתחושת הקלה וחופש!!
הנפרדות בינינו הייתה קורעת לב בהתחלה ונהדרת בהמשך...