פורום הריון ולידה (עמוד 1149)

יש ילדים שקמים ממש רעבים, תלוי גם בתקופה זה יכול להשתנות.

תני לה מה שהכי זורם לך להכין ב 6:30 בבוקר, לא רואה בעיה עם שום אפשרות. פרוסה עם משהו זה אחלה.
נראה לי שבקבוק של 120 זה באמת מעט לילדה בגילה, לא?

בעיני, אל תלחיצי את עצמך עם 'עוד מעט צריך להתחיל לגמול', אין שום דבר רע במטרנה גם אחרי גיל שנה, להפך זו ארוחה מאוזנת, עוד כמה חודשים יכול להיות שהכל כבר יהיה שונה, גם התאבון וההעדפות שלה, ולכן לא הייתי נמנעת כרגע מטרנה רק בגלל שהיא עוד מעט בת שנה, אם זה מה שהכי נוח לך להכין על הבוקר, תני לה בקבוק גדול יותר.

( מסייגת, ילדים שלא מתעוררים רעבים בבוקר, לא כדאי 'לדחוף' להם בקבוק בבוקר מוקדם, שלא יתרגלו לאכול בשעה מוקדמת ולקום בשביל זה. זה מה ששמעתי, שכדאי להפריד קצת את האוכל מהקימה, וזה נשמע לי ממש הגיוני. אבל כמובן שלא להרעיב ילד רעב בשביל הטיפ הזה)

ב6 בבוקר
אנסה מחר בע״ה לתת בקבוק גדול יותר

אוכלים על הבוקר.
בננה (שלי אוהב שתיים )
יוגורט ופרי
פרוסה וממרח
רסק תפוחים עם חמאת בוטנים

ככה פותחים את הבוקר, ואז אוכל ארוחת בוקר מלאה במעון (או בבית אם נשאר), בסביבות 8:30

נשמע לי שאצלי היא תהיה מוכנה לאכול הכל ביחד

גם הבן שלי אוהב לאכול.
עדיין זה מספיק לו עד ארוחת הבוקר.
פעם היה אוכל יותר, נראה לי התאזן קצת לאחרונה.
אבל באמת לא ממליצה להביא לאכול בלי סימני רעב, לנסות להפריד קצת בין קימה לאוכל

כי כמו שאמרת זה ממש חופר להכין אוכל ממש על הבוקר
אז אני מכינה לה בקבוק ישר כשקמה..ואז יודעת שיש לי זמן שהיא שבעה בו, ושהיא כבר קיבלה אוכל מזין..

אני לא רואה עניין למהר לגמול ממטרנה
זה מזין בקלות, טעים להם ומנחם
אצלי המשיכו עם כמה בקבוקים ביום גם הרבה אחרי גיל שנה

רק לפני השינה זה באמת משהו שכדאי לנסות לגמול ממנו כי זה מזיק ממש לשיניים

בבוקר אולי אם תהיה מאוד רעבה תסיים, אנסה מחר, אבל בדרך כלל היא ממש אנטי בקבוקים.. עוד מגיל חצי שנה שגמלתי אותה מהנקה.. יש לה קונוטציה לא טובה כלפי בקבוקים חח.. רואה בקבוק וישר בוכה

בת השנתיים עדין אוכלת לפעמים לפני השינה או בבוקר כשקמה

זה מנחם חמים וזמין לה

במקום משקה אחר של בוקר

לא רואה עם זה שום בעיה.

נגמלו בסביבות גיל שנתיים וחצי

והיא טורפת אותו
באותו הגיל

אוכלת מטרנה 300 בבוקר עם קורנפלןר של מטרנה דגנים ומסיימת

סמוצ'י פירות וחטיף בייבי ביס...

אז מה היא תאכל טיפה יותר מאוחר? היא בדרך כלל אוכלת פירות טחונים עם יוגורט ושיבולת שועל בסביבות 9 וחצי
אז פשוט להקדים לה את זה? או לתת גם סמוצי וגם את הפירות? כי סמוצי זה ממש קטן

אוכל בוקר במעון לקראת 9, זה ממש לא מפריע לו

יחסית הרבה פירות
אבל אולי זה לא כזה הרבה כי הסמוצי באמת קטן

מקבלים בגם ולגוון עם הסמוצי בבית...

יש גם כאלה באריזה לחיצה שיש בהם ירקות ופירות יחד, אם היא תזרום איתך...

עדיף כמובן עם שומן ולא רק סוכרים
אבל בטח בבוקר את מעדיפה להביא קנוי ביד ולא להכין אז בגן כדאי ממש שיוסיפו לה שקדיה או ממרח אגוזים אחר

אוכל על הבוקר. כשאני מכינה לכולם, הוא בא ומבקש 

אז פשוט אוכל לחם עם משהו, גם אחרי שאכל בקבוק ואם רוצה אחר כך עוד משהו, גם מביאה. הם כבר גדולים ומבקשים ודורשים את שלהם חח

והי, אני נותנת 180, למה שלא תנסי גם?

מעיפה את הבקבוק ולא מוכנה יותר

אצלי בבוקר הוא מקבל פלחים של תפוח, תפוז, אגס, אפרסמון, קלמנטינה, בננה או מה שיש בבית. נותנת לו להחזיק והוא מכרסם ומשאיר את הקליפה.
אם עוד אין לה הרבה שיניים אז עדיין אפשר בננה, אגס רך, קלמנטינה בלי הקרום ובלי גרעינים ובטח יש עוד דברים שהיא תוכל לאכול. תחתכי לה לגודל של אצבע.

1. הגעתי פעמיים בהריון האחרון, בסופו
2.לא
3.לא

עניתי לפי ההריון האחרון...

בהצלחה!!
בעז"ה בעיתון ביעדים מלאות בבריאות ובקלות!!

למה את מאושפזת? מקווה שהכל בסדר..

בהריון הראשון והשני לא הגעתי בכלל. בהריון אחרי זה הגעתי למיון אחרי שלא היה דופק לעובר.
בהריון הנוכחי הגעתי פעם אחת בשבוע 22 בגלל לחץ נוראי בחזה שלא עבר. אחרי כמה שעות במיון נחלש עד שפסק לגמרי.

לא אושפזתי במהלך ההריון בכלל.
ולא הריונות בסיכון ברוך ה'..

1. 3 פעמים. 

2. לא אושפזתי ב"ה!

3. הריון רגיל.

 

חיבוק!! קודם תלדי אח''כ תחשבי הלאה. אני כל ההריון אמרתי בדיוק אותו דבר, כפיצוי היתה לי לידה מדהימה לתינוק נח ומלאכי!

והיום, פחות משנה אחרי הלידה באלי ממש עוד הריון!

5 פעמים,
פעם אחת שלא הרגשתי תנועות ו4 פעמים בחודש תשיעי כשהיה מיעוט מי שפיר כולל הפעם שנשארתי ללדת.

נחשב היריון בסיכון גבולי..

אני מצוברחת ממש, הגעתי בגלל שלא הרגשתי תנועות, חיברו אותי למוניטור שיצא לא תקין ומאז אני בסרט מתמשך.
עשיתי היום מיליון מוניטורים ואף אחד מהם לא תקין. אין מספיק האצות/ יש האטות/ אין לי מושג מה רוצים ממני.
וזו כבר פעם שלישית מתחילת ההריון, ויש עוד זמן עד הלידה.
ובכללי יותר קשוח לי ממה שדמיינתי. אני מקיאה ללא הפסקה וכבר התחלתי שליש שלישי.
וזה נחשב הריון רגיל וסטנדטרטי ב"ה, אז לא מבינה איך נשים עושות את זה שוב ושוב ושוב.
פשוט קשה לי ברמות ורק בא לי ללדת כבר ולהיות אחרי.

אבל לפחות את במעקב. שבעזרת ה' יסתדר לטובה ובבריאות בידיים מלאות!
חיבוק ❤️

מאחלת לך שבהיריונות הבאים יהיו פחות שגעונות! יכול להיות שכבר תלמדי את הגוף שלך ואת הרעיון של היריון, ואז פחות תצטרכי להגיע למיון...

ולשאלות הסקר:
שבעה היריונות ב"ה.
באף אחד מהם לא אושפזתי מעבר ללידה ב"ה.
בסוף ההיריון הראשון היה לי חשד למיעוט מים. הגעתי להיבדק ושוחררתי באותו לילה. (ילדתי יומיים אחר כך)
בסוף ההיריון השני חשדתי במיעוט תנועות. שוב הגעתי להיבדק ושוחררתי באותו לילה. (ילדתי ביום למחרת)
בסוף ההיריון השלישי הייתה לי ירידת מים ואושפזתי ללילה, אבל למעשה ילדתי כבר באותו לילה.
וזהו, בהיריונות הבאים ב"ה לא אושפזתי בכלל לפני הלידה.
היו דברים קשים, וחלק מההיריונות נכנסו להגדרה של היריון בסיכון, אבל ב"ה לא סיבות משמעותיות (תאומים, סוכרת, אחרי קיסרי...)
אז היריון זה לא פיקניק, ברור, אבל בהחלט אפשר לעבור אותו בשלווה יחסית ובבית...
♥️

נשמע מעודד!
"סטנדרטי" הכוונה לא הריון בסיכון... ההקאות זה לא היפרמאזיס, בכללי יש לי רפלקס הקאה מאוד רגיש, גם בלי קשר להריון... אני מקיאה בנסיעות וכאלו. בהריוו פשוט ההורמונים מטריפים אותי. אני מקיאה מריחות וכאלו, וזה לא עבר אחרי שליש ראשון כמו שכולם מבטיחים 🙈
והגעתי פעם אחת על דימום, פעם אחת על חבלה (ילדה שאני עובדת איתה קפצה לי על הבטן) ועכשיו על חוסר תנועות ונקלעתי לבלאגן...
אולי אני סתם ממורמרת, אבל פשוט לא ככה דמיינתי את זה..

סבלתי מכל מיני דברים בהיריונות, אבל אשפוז פתאומי היה הדבר שהכי פחדתי ממנו... (וכמה פעמים אשפזתי את עצמי בדמיון - קשה לספור... )
גם מהאשפוז של אחרי לידה אני סובלת - אז להוסיף על זה עוד??
אז אני לגמרי מבינה אותך...
וכנראה שזה עוד אחד מהדברים שכדאי להתפלל עליהם בהיריונות...

יכול להיות הריון שלא מוגדר בסיכון אבל הוא עם הרבה חששות ואישפוזים ובעיות ובכלל אתגרים בלי קשר להריון.
ויכול להיות הריון שאולי מוגדר בסיכון בגלל איזו שהיא סיבה אבל הוא רגוע

כל הריון הוא אחר לחלוטין ולא משליך על השני. בעזרת השם ההריון הבא יכול להיות נפלא מכל הבחינות. זה שעכשיו את סובלת מהקאות לא אומר שתסבלי בהריונות הבאים

ודבר נוסף, אני מרגישה שבתקופת מאתגרות מה דהכי מקל עלי זה להיות ברגע, להתמודד עם מה שיש ולנסוץ לנטרל את החששות והדאגות העתידיים
זאת עבודה לא פשוטה אבל זה עוזר

המשך הריון תקין ובריא❤️

ההריון הראשון היה מזעזע
הקאות כמו שאת מתארת בחילות בלי הפסקה חולשה נוראית נוראית בלי קשר לכלום כאבים בכל מקום אפשרי.
ברמה ששניה אחרי הלידה אמרתי לבעלי לא אכפת לי פעם בשבוע רק תוותרו לי על ההריון🙂
וחששתי נורא פחדתי מהרעיון נוסף והנה ב"ה הגעתי לתל"מ והיה הרבה הרבה יותר קל יש כאבים ואילו דברים שלא הכרתי אבל בחילות הקאות וחולשה היו רק בחלקו וזה מקל ממש.
וגם כבר ידעתי מה לעשות לפחות רצתי למיון על כל דבר.(כאבים)
הבנתי שהסוג הזה זה לא רעלת והכאב הזה הוא סטנדרטי.
אבל חיבוק מבינה לגמרי את התחושה❤️

בלידה האחרונה הבנתי שהם מצפים שיהיה מוניטור רצוף של נניח חצי שעה שהדופק יתרכז סביב איזה בייסליין בלי הרבה האטות או האצות מעליו או מתחתיו. זה כנראה למה הם עושים לך שוב ושוב. והחוסר ידיעה בהחלט מתסכל. חיבוק גדול!!!

מבינה אותך בתחושות

תדעי שזה עובר ושוכחים מזה (זה גם דברים כתובים, אין לי כ"כ מושג איפה, אולי בגמרא?)

ורוצים שוב ושוב!!! 

מבינה אותך מאוד מאוד.
אם זאת את, מוזמנת לוואטספ ❤️

ממש מבינה אותך!
הייתי בהריון הנוכחי 3 פעמים במיון בגלל שההריון התחיל עם התקן. זו הייתה פרוצדורה להוציא אותו...
אבל בשלושת ההריונות הקודמים לא הייתי אף פעם ב"ה!
לגבי הריון בסיכון זה מחלוקת בין הרופאים. לרוב ההריון ממשיך כרגיל ותקין אם ההתקן הוצא בשלום.
בהצלחה לך ושימשיך תקין ובבריאות.
אגב מה הרופאים אומרים במקרה כזה של מוניטור לא תקין? יש מה לעשות עם זה?

בהריון הראשון לא הייתי בכלל במיון.

בהריונות האחרים הייתי כל פעם פעם אחת.
הריון שני בגלל חוסר גדילה של העובר.
בהריון השלישי בגלל מוניטור לא תקין.
בשתי הפעמים שוחררתי ולא נשארתי לאשפוז.

כל ההריונות שלי היו סוג של הריון בסיכון, בגלל עוברים קטנים.
זה דרש מעקבים בסוף ההריון, אבל לא אשפוזים.

קודם כל, את מדהימה שאת עושה את הדבר הנכון למרות שקשה לך
עונה לך:
1. הגעתי למיון 9 פעמים
2. אושפזתי 4 פעמים
3. בסיכון

ההריון היה מאתגר מאוד אבל הנסיכה שהגיעה אחר כך שווה את הכל 😍
חולמת המון על עוד ילד וגם חוששת

1. בהריון האחרון הגעתי כל יומיים בערך למיון  היום אני צוחקת על זה, אז זה היה מלחיץ. בגלל צירים מוקדמים משבוע 20

2.אושפזתי

3.הריון בסיכון

הריון ראשון-
3 פעמים במיון (פעם אחת בגלל תנועות, פעם שנייה ושלישית בגלל חלבון בשתן ולחץ דם), בפעם האחרונה התאשפזתי לשבוע (חשד לרעלת) ואז כבר ילדתי. הריון שלכאורה לא היה בכלל בסיכון (עד הרעלת).

הריון נוכחי-
בינתיים 3 פעמים הגעה למיון (חשד לירידת מים מוקדמת, מיעוט תנועות ומוניטור לא תקין). מהפעם השניה שהגעתי למיון (מדובר כבר על חודש תשיעי) כבר נחשבת הריון בסיכון (iugr). מייחלת שלא יהיה אשפוז (יש לי ילדה בבית...), ואם יהיה-שיהיה קצר עם ידיים מלאות בסופו.

מיון זה סיוט, וגם אשפוז.
גם אני אחרי הלידה הראשונה לא רציתי לחשוב בכלל שיכול להיות שאחווה את כל הבלאגן הזה שוב (ועוד עם ילדה בבית). החשש מפני הדברים שיכולים להשתבש נראה לי מלווה אותי בהריון הזה יותר מכל הריון רגיל של נשים אחרות, דווקא בגלל שאני יודעת מה זו החוויה הזו, ומה תמיד יכול להשתבש (כבר מתחילת ההריון נמצאת בחרדות שאחזור שוב לפגייה).
אבל עדיין, חשוב ללכת אם יש צורך, אין מה לעשות... כמו שהרופאה אמרה לי בביקור האחרון במיון-אין כאן בכלל עניין של להתבאס שבאתי ולהתפדח שלא היה באמת צורך. בסוף מדובר על חיים של עובר קטן שצריך לשמור עליו, וכשהוא יוצא החוצה בריא ושלם כל מה שעברנו קצת נעלם.

ובלי קשר, מאמינה ומייחלת שלא בהכרח בכל הריון צריך לחוות את הסאגה הזו (למרות שצחקתי עם בעלי שבכל הריון צריך לפחות לילה לבן אחד במיון, אחרת זה לא הריון ..). לרוב, כל הריון שונה מהריון אחר, ואם אין איזושהי בעיה מהותית, בע"ה בהריונות הבאים הכל ילך חלק ובטוב

1. בהריון הראשון הייתי במיון איזה 4-5 פעמים, בלי האשפוז של הלידה.

בהריון השני עוד פעם אחת לדעתי, וזהו...

למדתי את הגוף שלי ולא להיבהל מכאבים חחח

כמובן אם הם לא חריגים במיוחד

2. לא אושפזתי

3. לא הריון בסיכון (כן הריונות במשקלים גבוהים, לא מוגדרים הריונות בסיכון)

היפראמזיסית. נעים מאד.
הקאות מטורפות עד להתייבשות ואשפוז כדי לאזן את המצב. ברוב הזמן לא הייתי במצב של לעשות משהו אבל אם כן אז סרטים אדיוטיים להחריד וספרים שאיפה שאני הייתי הייתה או עגלת השאלת ספרים כזו שעברה בין החדרים (שערי צדק) או כוננית ספרים גדולה עם המון ספרי קריאה ורומנים זולים (בלינסון). בימים האלה אין לי ראש למשהו יותר מורכב מזה.

בגדול ממה שנשמע ממש לא בטוח שכל הריונתייך יהיו כאלה אבל יותר מזה- בהריון הראשון אמרתי לאיש שזהו. ניסינו, הבנו ותודה אבל לא.
אחר כך כבר אני ממש ממש רציתי עוד ילדים. דרך הילדה הראשונה גיליתי את הפלא בהורות. והיו פעמים שרציתי יותר ממנו. בקיצור דבר ראשון תעברי את זה יש לך עוד כשנתיים לפחות לקבל החלטה. כרגע תעברי בשלום את הפרוייקט הנוכחי.

בהצלחה ובבריאות.

כדי ללדת.
לא אושפזתי
הריון רגיל.

כותבת את זה כדי לעודד אותך שיש גם הריונות כאלה, שהם פשוט "לפי הספר"..
וזה שעכשיו את עוברת את כל זה לא אומר שגם בפעם הבאה בעז"ה יהיה ככה..

אני אחרי 2 לידות כל אחת 9 חודשיים שלא בשורות אישפוזים נוראים. ובסוף קיסרי.
אז אחרי שבראשון נכנסתי לעצבות של" למה אני ואיך אני לא כמו כולם". החלטתי לעזוב את זה ולהסתכל על המתוקות שהשם יתברך הביא לי.
אמן אמן בשורות טובות וידיים מלאות בבריאות הגוף והנפש

1. כולל מיון יד שרה? בערך 10 פעמים. ואני רק שבוע 32.
2. כן. פעמיים בנתיים.
3. עדיין רגיל..

כנל כנל.

הגעתי פעם אחת לפני כי נפלתי.
ועוד פעם הגעתי לזרוז ואשפזו אותי לזרוז.
הריון בסיכון.

לא יודעים ממה זה. חשבו שיש ריבוי מי שפיר ואין... הכמות תקינה ב"ה. הרופאים לא יודעים ממה זה, שיחררו ואמרו לחזור לביקורת בקהילה...

וגם ממש לא כדאי

מביאים לטיפת חלב עם חום
רפואה שלימה

תתקשרי ותדחי את התור לעוד שבוע שירגיש טוב בעז"ה

וגם לא הייתי מחסנת עם חשש לחום או ילד מקורר מאוד (למרות שהן אומרות שאפשר)

חיסון שיכול לעשות תופעות לואי לא נעימות כמו חום חולשה והן מתחילות בטווח של עד שבועיים מהחיסון שזה שונה מחיסונים אחרים.. למחלות שלרוב לא מסוכנות לילדים הם כן מסוכנות מאוד לאישה בהריון ולנערים בגיל ההתבגרות.

לגבי דחיה את יכולה לשאול את עצמך איך תרגישי אם תהיה התפרצות של אחת המחלות האלו.. זה כבר קרה כמה פעמים. אם זה לא מפחיד אותך והתופעות לואי כן אז תדחי והפוך

ישלי שלושה ילדים ואחרי חיסונים הם ממש רגיל בלי תופעות לוואי..אפילו לא חום..

איך הבייבי שלך אחרי חיסונים שקיבל עד עכשיו?

לא העלה חום וכאלה , עשיתי הכל חוץ מפוליו טיפות .
פשוט מפחדת מהחיסון הזה כי אחיין שלי היה חולה אחריו תקופה ארוכה וסבל ממש ועוד כמה תינוקות שמכירה

לא פיצלתי

לא עבר מספיק זמן מהחיסון שעשתה לפני כן
לא זוכרת איזה בדיוק
וברכתי את הפיצול הזה
היא לא עמדה ב3 חיסונים באותה שניה
אצלי היא רגישה וכל חיסון הכי פשוט העלתה חום
ובכתה בצורה ממש דרמתית אז זה יצא לטובה🙏🏻

העדפתי לגמור הכל במכה. גם בחיסונים הקודמים היא לא היתה חולה בכלל.
תכלס היתה חולה איזה שבוע. אבל לא חולי מוגזם, כמו וירוס חום כזה. סביר לחלוטין.
אבל זה נורא אינדיבידואלי, יש לי חברה שהילד שלה פירכס אחרי, והיא אמרה לי שלא אעז לתת הכל... התייעצתי עם עוד חברות שאמרו לי לא לפצל אז לא פיצלתי, וכאמור היה בסדר גמור

נתתי הכל ביחד.
היו תופעות לוואי מוזרות (אי אפשר לדעת אם באמת מהחיסון).
במשך איזה שבוע היא לא הרגישה טוב, כל יום משהו אחר (חום, שיעול, שלשולים, סתם כווצית כזאת).

אצל השני נתתי הכל ביחד, לא זכור לי משהו מיוחד.

אצל הקטנה פיצלתי, כי נתנו לה חיסון אחד עם פוליו (הקדימו אותו בגלל התפרצות), ועוד לא עבר מספיק זמן בשביל חיסונים אחרים.
אחרי איזה חודש נתנו את השאר.
לא היו תופעות לוואי.

כל ילד מגיב אחרת.אפ עד כה לא העלה חום או היה כווץ מדי אחרי חיסון, לא הייתי מפצלת

החיסון אצל הגדול היה זוועה
היה חולה תקופה ארוכה אחרי החיסון ברצף...
מאז פיצלתי אצל השאר וכבר ממש בטוב ב'ה..

בפועל, בכל מקרה הייתי צריכה לפצל כי לא עבר מספיק זמן מהחיסון הקודם (עשה אותו באיחור)
ואחרי החיסון היה עם חום כמה ימים
בניגוד לחיסונים הקודמים שב"ה היו בלי שום תופעות לוואי

מרגיש לי שזה להכפיל להם את הטראומה, שלא לדבר על תופעות הלוואי, אם יש.

אבל מפצלים הכל. לא רק אתחיסון גיל שנה

אחת נדבקה בגיל שנה באבעבועות עד היום יש לה כמה סימנים מבאסים על המצח...השניה נדבקה אחריה, קיבלה את זה יותר בטוב , בגיל 4 בערך, אח''כ כשילדתי את השלישית היה בישוב שלנו התפרצות של אדמת , הטסתי את בעלי שיעשה לכן חיסון לפני שחוזרות הביתה כי זה מסוכן מאד לתינוקות...
קיצור
יש לזה השלכות, והם יכולות להדבק, אגב את השלישית בסוף חיסנתי בגיל שנה בגלל הסאגה הזאת . העדפתי להיות שקטה... התלבטתי אם לעשות כולל באבעבועות רוח והאחות המקסימה שהיתה אז עודדה אותי שכן וכך היה. אגב, אח''כ היא הדביקה את שלושת הילדים של השכנה שלי שלא היו מחוסנים באבעבועות רוח!!! כן מהחיסון! חח קיבלו את זה בקלות, דווקא אמא שלהם שמחה חחחח

מרגיש לי רע הכל במכה אחת ביום אחד

נתתי את החדשים בנפרד
ואחרי כמה שבועות את החיסונים שהיא כבר קיבלה
הרגיש לי יותר נכון למערכת החיסונית שלה.. היא הייתה חולה המון בתקופה הזאת.
אחרי שבוע מהחיסון (המחומש נראה לי) היה חום לאיזה יומיים שלושה

אבל כן דוחה. לא עושה בדיוק בגיל שנה. 

קצת חום, טיפה שילשול... אחרי שבוע עוד פעם קצת חום וזהו.

אין לי רעיון...

אין מנהלות? שידאגו שתהיה מישהי אחרת בגן, זה חוק

לא עונים או שלא מכווינים אתכם?
זה בהחלט לא תקין יש בכל עירייה מחלקה שמתעסקת בזה, תנסי להגיע אליהם באינטרנט ולהתקשר או לשלוח מייל
זו הבטיחות של הילדים שלכם

ניסיתי להתקשר הרבה פעמים

לפעמים עונים שם יותר מהר

ולא יפטרו אותה כי יש חוסר מטורף

חיבוק גדול!!

חיבוק גדול גדול, מבטיחה שמשתפר עם הזמן ❤️

מבינה את הקושי, בימים הראשונים לא הפסקתי לחשוב עליו! שיגעתי את המטפלת....

בכל מקרה, הוא גדול, ואת אומרת שהוא נהנה. בעיני זה גיל שהוא כבר צריך חברה.... הוא זכה להיות איתך מלא בבית ולקבל מלא אמא שנשמעת מהממת!! זכה לגמרי!

מאחלת לך הסתגלות מהירה ושתהני בעבודה!

היום הוא אכל בכיסא ושולחן ולא בכיסא אוכל ורציתי להרביץ לעצמי מרוב אהבה חחחח
אבל קשה לי כל היום אני חושבת עליו

בדיוק היום אמו לי שזהו, הוא נהיה גבר!

להסניףףףףף

זה קשה לנו אבל זה עוד גדילה שלנו בהורות ולהם כילדים. שלב מרגש!!
וזוכרת את הבכי שלי אחרי היום הראשון...
אחכ לומדים להנות מהזמן הזה.לאט לאט.בהצלחהה

אחרי שסיימנו את השעתיים ולקחתי לאמא שלי
בכיתי
נכנסתי לעבודה כולי עם עיניים נפוחות לא הבינו מה יש לי
לא הצלחתי תדבר איזה שעה מהחנק בגרון

אבל אני הרגשתי גם ככה, עוד יותר עם הגדולה, וכמה ימים אחר כך כשראיתי גם שטוב לה, הוצפתי בתחושת הקלה וחופש!!
הנפרדות בינינו הייתה קורעת לב בהתחלה ונהדרת בהמשך...

זוכרת שחיפשתי ממש בהריון הראשון

צפיתי לא מזמן

 

https://t.me/c/1219389660/1102597

פגשתי גם כמה אנשי צוות לא משהו, בטוחה שיש כאלה בכל מקום.. אבל סך הכל מאוד מרוצה ורוב אנשי הצוות היו קשובים ונעימים . חזרתי לשם
גם אני בקטע של לידות טבעיות ותנוחות, הכי טוב שתגידי את זה מראש עם הקבלה למיון. אפשר להדפיס בדף תכנית לידה אולי זה יהיה פשוט יותר

לא יכולה להגיד שלא התערבו אבל העובר היה במצוקה והם כן עשו הכול כדי לא ללכת לקיסרי וניסו לעשות הכול כדי שלא יהיה ואקום

ובעיקר בצורה מאוד מאוד נעימה.

אני אישית פחות חשוב לי טבעי וכו' אז לא שמתי דגש על זה בכלל, אבל כן היה צוות מאוד קשוב

עין כרם זה כמה דקות נסיעה משעצ, לא רואה הבדל גדול.
ילדתי שם 4 לידות, נשמע מתאים למה שכתבת. המיילדות שאני נתקלתי בהן מאד זרמו עם לידה טבעית ולא לחצו לכלום, וגם היו ממש ממש ממש מקצועיות (שיחררו את חבל הטבור שהיה כרוך פעמיים סביב הצואר בלי להגיד לי בכלל, אחת נתנה לי כל מיני תרגילים כדי שהראש של התינוקת יסתדר יותר טוב, זרמו עם לידה לא רק על הגב, מוניטור בעמידה, עשו לי מסאז תוך כדי..)

רק אחרי הלידה
אמא שלי אמרה לי שאני אדע שחבל הטבור היה חזק סביב הצוואר והיא לא אמרה לי

הדבר האחרון שהייתי צריכה זה לחץ של סכנה בלידה - כל כך חכם מצידן

בלידות הבאות כבר ראיתי את זה בדוח של הלידה או שמיילדת אמרה לי אחרי הלידה (הילדים שלי מאד אוהבים להתעטף בחבל הטבור כנראה..)

באמת נתקלתי שם במיילדות מדהימות, ממש נס.

בהנחה שזה בלילה ואין פקקים... אז הייתי שוקלת את זה ברצינות כי הם מדהימים שם.

לגבי עין אנחנו לא גרים בירושלים, אלא באזור בינימין ככה שגם לשערצ והר הצופים זו נסיעה
ולעין כרם זה לפחות עוד רבע שעה אם אין פקקים אחרי שכבר יש מרחק...לכן אני לא רוצה לבנות על זה
 

להם זה סיוט עין כרם
כי בצהריים או בבקרים יש פקקים אז כמה שיותר קרוב יותר טוב
אומרת אחרי שילדתי פעמיים בעין כרם וזה לא היה קל לבעלי

גם החדרי לידה חדשים וגדולים

הייתי בקטע מאד טבעי והם קלטו את זה ובין מדהימים.
אפשרו לי הכל ,ואפילו הציעו מעצמם

ומה שלמדתי שזה בכלל לא משנה באיזה בית חולים את.
רק משנה מי המיילדת שלך. וזה כבר עניין של השגחה🤷

סך הכל יש לי חוויה טובה משם.
והמיילדת בלידה האחרונה הייתה נדירה🥰

נראה לי שהעומס תלוי על מתי את נופלת... הגעתי בשבת בבוקר , הייתי במיון יולדות בערך 4 שעות וכל הזמן הזה היה רק עוד יולדת או שתיים במיון במקביל אלי, היה ריק ממש. במוצש כשהייתי בחדר לידה בעלי עבר במיון ואמר לי אחר כך שהיה עמוס בטירוף עד שיולדות בצירים ישבו על הכיסאות ולא היה מיטות בשבילם...
בקטע הטבעי, הגעתי עם ירידת מים ולקח ללידה זמן להתפתח... כן הרגשתי שהם מעודדים לכיוון זירוז, אבל לא בלחץ... אמרו שזה החלטה שלי אם למשוך עוד או לא

בשעצ בחדר לידה היה מעולה, אבל מהמחלקה ממש התאכזבתי, וגם מהתינוקיה... אם את הולכת לביות שמעתי שזה טוב יותר.
עין כרם הייתי בביות והיה מעולה.

ככה זה תמיד שם ב''ה
הציעו על 6 עם אפידורל
אפשר פירוט בפרטי

אם תרצי אפרט לך בפרטי..

וחדרי הביות חדשים ויפים (המחלקה הרגילה לא).

ילדתי מבחירה בלי אפידורל, עם דולה שמכירה את הצוות והם אותה

אחזור לשם בע"ה

ילדתי בשערי צדק והיה פשוט מדהים!!

גם בלידה וגם פעמיים כשהגעתי למיון היה יחס מדהים מצד הצוות למרות שתמיד עמוס.

חווית לידה מהממת עם מיילדת מתוקה שלגמרי קלטה את הראש שלי כמעט בלי מילים ונסתה כמה שיותר לשמור עלי ועל כמה שפחות התערבויות.

אבל בטוחה שתשמעי המלצות לכאן ולכאן לכן ממליצה לך ללכת ולהתרשם..!!

מצטרפת להמלצה להגיע ולהרגיש לאן את מתחברת. זה מאד אינדיווידואלי.

אני באופן אישי ילדתי 5 פעמים בשערי צדק לידות טבעיות לגמרי והיה לי ב"ה נפלא.

בשעצ לידה ראשונה היה בסדר גמור (3 ימים בחדר לידה!!) רוב המיילדות (7🤭) היו מעולות וקשובות והרגשתי בידיים טובות.

בלידה השניה היה רע! בקבלה היה עומס פסיכי ברמה שהיו לי צירים כל דקה ואף אחד לא הסתכל עלי, ישבתי על כדור פיזיו ליד המדפסת, אפילו לא בווילון!! וגם בלידה עצמה היתה מיילדת אדישה ועייפה לא התייחסה אלי בכלל ועשתה דברים בלי להסביר ולשאול. והלידה נגמרה בוואקום. חוויה ממש קשה
לכן החלטתי בשלישית ללכת להר הצופים והיה מדהים!! זרמו איתי לגמרי.
המחלקה היתה ממש ישנה ומבאסת אבל מאז כבר יש חדשה...

בהצלחה! החלטות טובות!

אבל היה לי מהמם שם.
ילדתי עכשיו

מיקרופייבר עם סבון כלים ואז עוברת שוב עם מטלית רטובה בלי סבון.
לכל ניקוי לוקחת מטלית נקייה, יש לי סלסלה עם נקיות וסלסלה עם משומשות, מכבסת אותן פעם בשבוע.

לא מחזיקה סמרטוטים רב פעמיים קטנים

20221207083254.docx

אז למישהי יש המלצות על ספרים לא חרדיים אבל נקיים? לא הרב אנגלמן, אמונה אלון ואורנה בורדמן, כבר קראתי את כולם😁

מבקשים לעשות בדיקת הריון ביתית לפני ההתקנה.. ואולי גם יש רופאים שעושים אס לפני ורואים מה המצב..

תודה!

רק לא הייתי בטוחה שהיא יכולה בוודאות לשלול הריון ככה. תודה רבה לך!!

ההורות לשתיים באמת מפילה אותנו על הברכיים שוב ושוב

העייפות או הסבל מזה שהם סובלים...

להלביש חם וטוב- גופיה קצרה, גופיה מחממת, חולצה עבה

אם הם מזיעים בשינה, להחליף בגדים ולא להישאר עם בגדים רטובים

לא ללכת יחפים

מרק עוף

הרבה שום

תה נענע

משתדלת ממש...
שטיפת ידיים, ויטמין סי, מתעקשת על לבוש חם...

כולם היו חולים בגן שלהם, לא היה להם סיכוי לחמוק מזה...

כמו שכתבת

רק לחזק אותם כמה שאפשר

וכן אם צריך אנטיביוטיקה אז לתת

האמת אני רצה לרופא על היומיים הראשונים עם חום או שיעול, כדי לחסוך את השבוע של החוסר שינה, לא מרגישים טוב, עייפות וכו' (של כולנו)

כמה לתת להם להתמודד ולחזק את המערכת החיסונית לעומת מתי להחליט לטפל באופן אגרסיבי יותר...

שונאת את זה ממש

צריך להפסיק לאט לאט, להוריד כל כמה ימים הנקה אחת.

את יכולה לנסות את כל הדברים הטבעיים שמייבשים. לשתות הרבה נענע

לא בטוחה שיספיק לך אם את עם גודש

את חייבת לפתוח את הגודש או על ידי סחיטה ידנית (להעביר שתי אצבעות חזק מקצה השד עד הפטמה כלומר הרדיוס של השד, ככה לכל אורך השד בכל אחד מהשדיים כמה פעמים ביום עד שמשתחרר) או שאיבה אחרת הוא לא יעבור

זה עד 48 שעות מהלידה

שבוע אחרי לידה אפילו שבוע וחצי ועזר לי
אחרי שלא עזר לי דברים טבעיים כגון כרוב וכו

אני מאמינה שזה אחד הכלים הכי משמעותיים להפחתת הלחץ והפחד.
שווה להשקיע בקורס איכותי.
בהצלחה!

חושבת בקרוב אולי לעשות

ככל שתדעי יותר לקראת מה את הולכת תחששי פחות.

וגם אולי להחליט ש*כרגע* את רוצה בלי אפידורל. לפתוח לך את האפשרות אם תוך כדי את מרגישה שזה מתאים לך.

לגביי אפידורל

צריך לזרום ולהשתדל לא לבוא נעולה על דברים, כי יש כל מיני סיטואציות בלידה.

 

זה שאני באה בגישה שבטוח אני אקח אפידורל, ואז אין לי את החרדה הזאת מהכאב.
בפועל לא בדיוק מספיקה... אבל זה בהחלט חוסך הרבה דאגה.
וגם אולי תעזור לך לשכור דולה, זה מרגיע שיש אותה בחדר. לי ספציפית אין צורך.

חשוב לבוא רגועים
להבין שזה דבר טבעי
הרוגע יכול לגרום ללידה לזרום ,תתמודדי טוב יותר עם הכאב , הלידה תעבור בקלות יותר , התינוק יצא מהר יותר
לכל אחת סף כאב שונה לגמרי לגמרי , עם תמיכה נשימות יכול לעזור
דבר שהוא לא ידוע הוא תמיד מלחיץ יותר
אבל תנסי לחשוב על דברים שיתנו רוגע .
הרבה תפילות

מקפיצה לך.

את יכולה לבדוק באתר של מאוחדת תחת הכותרת של מכונים אם אני זוכרת נכון איפה את יכולה לקבוע תור דרכם. יש שם מספרי טלפון וצריך להתקשר אליהם כדי לקבוע. אי אפשר דרך האתר. יש מכונים שנחשבים של הקופה ויש מכונים בהסדר איתם וצריך לקבל התחייבות מהקופה.

היסטרוסקופיה צריכה להתבצע בין סוף הדימום של הוסת לביוץ. אז בעיקרון אמורים להתקשר ביום הראשון של הוסת ולקבוע (אם את יודעת מתי את אמורה לקבל אולי אפשר לנסות לקבוע מראש. לא יצא לי)

אני עברתי 4 היסטרוסקופיות במעייני הישועה אצל ד"ר מירב רז שהיא מדהימה, רגישה, מקצועית..
במעייני (שהם אגב מרכז רפואי של מאוחדת אז לא צריך אליהם התחייבות, רק הפניה) ההליך בעיקרון הוא שאת צריכה קודם לקבוע תור לרופאת נשים אצלם במרפאות חוץ ואחרי שהיא בודקת אותך תקבלי הפניה להיסטרו' אצלם.
אישית לא עשיתי את זה כי היו לי קצת קשרים אבל אם את גם מתכננת ללכת לרופאה בקופה אולי תדלגי על הרופאה בקופה ותלכי ישר לרופאה שלהם. יכולה להגיד שלפני שהפעלתי את הקשרים הם רצו להציע לי תור לרופאת נשים שלהן מהיום למחר ככה שיש זמינות. (דילגתי על זה כי לא היה צורך וחבל על הטרטור)

בגדול ההליך עצמו הוא מאד פשוט (במיוחד אם מדובר בהיסטרו' אבחנתית). ממלאים לך את הרחם בנוזל כדי להרחיב אותו, נכנסים עם צינור דק שבקצה שלו מצלמה וסורקים את חלל הרחם. אם צריך לטפל במשהו לפעמים אפשר על המקום ולפעמים יפנו אותך להיסטרו' ניתוחית. תלוי מה צריך לעשות.

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה

והבירוקרטיה

אם זה מלחיץ אותך תדעי שזה בדיקה ממש בסדר.
שיהיה לטובה ❤

את זה בזמן. אני שונאת ביורוקרטיה וטלפונים וכל זה. אולי אחרי שאצליח לקבוע אתחיל להלחץ מהבדיקה עצמה כרגע לא מאוד לחוצה מהקטע הזה

שונאת טלפונים ובירוקרטיה.. אבל תחשבי מה המטרה בסוף של כל זה❤

על דר פוס במשגב לדך.
תתקשרי לנשים במשגב לדך ויסבירו לך הכל.
היתה לי חוויה מאד טובה ב"ה.

בינתיים הצלחתי לאזור כוח ולהתקשר למוקד של מאוחדת, כדי להתחיל לברר, אבל המוקדנית אמרה לי רק שהיא לא יכולה לעזור לי אם אין לי קוד הפניה.

ועדיין אין לי כי התור לרופאה ביום ראשון.
מניחה שהחודש הזה כבר יתפספס

פשוט תבררי באתר של מאוחדת.
את נכנסת לאיתור שירותים וזימון תור- איתור שירותים- כותבת בחיפוש היסטרוסקופיה ואז כשאת לוחצת על היסטרו אבחנתית/ טיפולית הוא נותן לך רשימה של מכונים שאת יכולה לבצע בהם את הבדיקה.

תקשיבי, אני הכי מבינה אותך כי שונאת בירוקרטיה בעצמי אבל ממש חבל למרוח את זה!!



ואגב, בתור אחת ששונאת טלפונים באתר הוא הצלה. את כל מה שאני יכולה אני עושה דרכו

אני מטגנת חזה עוף בסיר רק שיקבל צבע
מוסיפה בצל
(מטגנת בנפרד אבל לא חייב)
3 תפוחי אדמה
בטטה גזר
מביאה לרתיחה
מתבלת מלח פלפל
נותנת 30 דק בערך על אש בינונית
מוסיפה כוסברה טחונה
יוצא פיצוץ

טעים:

מטגנת בצל (לא צריך לקצוץ)

תפו"א 

גזר

בטטה

דלעת מאד מוסיף

קישוא

חלקי עוף שטופים (חזה או כנפיים או כרעיים)

סלרי קצוץ (תמיד יש לי במקפיא שקיות עם סלרי קצוץ כך שזה רק "לזרוק" לסיר)

 

מטגנת מטגנת מטגנת

מוסיפה מים, מלח פלפל

40-50 דקות.

 

אבל אם הבת שלך רגילה לטעם של נמס בכוס, הייתי מוסיפה עוד קצת תבלינים- חוויאג' אם יש לך, או גגריל עוף, קצת כמון...

הסוד הוא להתחיל בצריבה.
קודם עוף(אם יש לא חייב)
אח"כ בצל ואחרי שהזהיב לצרוב גם את שאר החומרים כמה שיותר זמן(10 דקות רבע שעה)
מומלץ גם את התבלינים אבל ממש כמה שניות לפני שאת מוסיפה את המים

קל וטעים
תגגלי

מאוד טעימים עם הוראות פשוטות וברורות.

של נמס בכוס זו לא טעות איומה, זה טעים וחם.

בעיקרון את יכולה לשים מקבץ ירקות במים עם מלח ופלפל ויש לך מרק.

נניח תפו״א, גזר, קישוא, בצל חתוכים לקוביות. אני אוהבת להוסיף עגבניה שלמה, זה מוסיף טעם. לתבל עם מלח ופלפל. למלא מים שמכסים את הירקות, להרתיח עם להבה גדולה, כשהמים רותחים לבשל עם להבה קטנה עד שאפשר לנעוץ בקלות מזלג בירקות.

מרק עוף-
לשים בסיר חתיכות של ירקות (תפוח אדמה, גזר, בטטה, דלעת, קישוא, בצל, סלרי), עוף, מים המלח.
להרתיח ולבשל שעתיים.

מרק כתום-
לטגן בצל, להוסיף עדשים כתומות, ירקות כתומים (בטטה, גזר, דלעת), אפשר גם קישוא ותפוח אדמה, מים, מלח, פלפל, שום, חוויאג'
להרתיח ולבשל 45-60 דקות. לערבב מדי פעם.
אחרי שמוכן לטחון עם בלנדר.

כל הירקות בסיר: גזר בטטה תפוח אדמה בצל דלעת קישוא. לא חייב הכל אבל צריך לפחות שני כתומים, אפשר גם שני גזרים כדי שיצא יותר כתום
לחתוך לפרוסות עבות
חצי כוס עדשים אדומים
לכסות במים, לבשל עד שננעץ מזלג בגזר. בערך חצי שעה
להוסיף כף אבקת מרק, לטחון
טעיםםםם

בערך בגיל חצי שנה, 7 חודשים התחילו לשבת

זחילת גחון וזחילה אחורה, לא כולם אצלי זחלו על הגחון. יש כאלה שהתחילו ישר על ארבע

ואחת זחלה המון זמן רק אחורה

אין בזה חוקיות בכלל תקחי את זה בחשבון

ברור שאין .אבל בהשוואה לשאר אצלנו הוא איטי זה לא אומר שזה בהכרח נכון..

תודה על הפירוט!

אמא אחראית!

וכן, אני חושבת שהילדה שהייתה הכי איטית היא גם זו שהיה לה עיכוב התפתחותי לא מאובחן,  אבל ברור לגמרי. דיברה מאוד מאוחר, הלכה מאוחר, זחלה מאוחר וגם לא כל כך עלתה במשקל

האמת נשמע הגיוני שיש קשר וטוב לשים לב לכל זה..

אם אפשר לשאול- מה עשיתם לגבי העיכוב?

ובסוף התייאשנו וב"ה טפו טפו היא רגילה לחלוטין

 

אצלי היא עוד לא יושבת והיום בת תשעה חודשים וזוחלת גחון בכל הבית מגיל שבע וחצי חודשים..

דוגמה שכל ילד עושה קודם משהו אחר

 

ישיבה עצמאית.
לפני זה היה לפעמים בטרמפוךינה ומשך את עצמו קדימה לישיבה.
לא זוכרת מתי בדיוק זחל, אבל בהרגשה שלי זה היה מאוחר.

הקטנה שלי תכף 10 חודשים זוחלת גחון, יושבת מאוד יציב כשמושיבים אותה אבל עוד לא מתיישבת לבד, הייתי איתה אצל פיזיו כימגם התחילה לזחול רק לפני כמה שבועות, בדקה אוצה אמרה שהכל תקין ובקצב שלה, כולם אצלי ככה מתקדמים לאט והכל בסדר (מי שזה לא היה בסדר איבחנו אותו וטיפלנו כמובן)

זחלה גחון בערך ב8 חודשים, החזיקה את עצמה בישיבה בגיל 7-8 חודשים אבל להתיישב בעצמה רק ב9.5 או 10 חודשים. לא שמתי לב לזחילה אחורה.

זחילה לדעתי בערך 7 חודשים
נעמדו בערך ב10 חודשים (לפני שהתיישבו)

הליכה ממש שנה וחודשיים

2 בנים. כמעט אותו הדבר היה לנו

זחילת גחון הרוב (3 ילדים) 9 חודשים. אחת הפתיעה אותנו והתחילה לזחול בגיל 7 חודשים. זחילה אחורה בערך חודש לפני. ולשבת רק לקראת גיל שנה. הבכורה שלי אפילו אחרי גיל שנה לא ישבה. ואז סגלה לעצמה ישיבת דבליו. למרות שהיא עשתה הכל די מאוחר (הלכה בגיל 1.8) היום היא ילדה פיזית ממש חזקה.

הגדולה זחלה גחון בגיל 9.5 חודשים.
לא זוכרת מתי היא ישבה. בערך בגיל 11 חודשים.

השני זחל גחון בגיל 9 חודשים.
התיישב עצמאית רק בגיל שנה, אבל לפני זה הוא היה יציב כשהושיבו אותו יודע לעבור מישיבה לשכיבה.

השלישית זחלה גחון בגיל 8.5 חודשים.
לא זוכרת מתי התיישבה, אבל יותר מוקדם מהגדולים.

וגם לא מחזיק את עצמו כשמושיבים אותו 🤷‍♀️
הוא יושב רק ישיבת דבליו וגם זה מהחודשים האחרונים

זחילה אחורה 5 חודשים, גחון חצי שנה. באיזור הזה גם התיישב לבד

בינתיים אנחנו בסדר אבל בהחלט נעקוב.

ויש גאלה זריזים כמו אצלך, וגם רצלי היו ככה .לכן רציתי לוודא שאנחנו לא בדיליי...

@פרצוף כרית, את ממש חסרה! 

@בת 30 לא הייתה כאן הרבה זמן

התגעגענו אליכן! 

אני הכי אוהבת סמיט תפוח ירוק. זה יחסית לא משמין תלוי כמה סוכר את מוסיפה וכמה שמן את מורחת על הפילו

רק שימי לב שהם מכירים הרבה נוזלים, אז כדאי לסנן טוב לפני שנכנסים לפילו אופים.
באמת תפוחים ירוקים הכי טובים לזה.

של שטרודל תפוחים מבצק פילו.
אני שמה שיבולת שועל דקה במקום פירורי לחם, ואני מניחה שאפשר לוותר על הסוכר בין השכבות