פורום הריון ולידה (עמוד 1150)

אני הכי אוהבת סמיט תפוח ירוק. זה יחסית לא משמין תלוי כמה סוכר את מוסיפה וכמה שמן את מורחת על הפילו

רק שימי לב שהם מכירים הרבה נוזלים, אז כדאי לסנן טוב לפני שנכנסים לפילו אופים.
באמת תפוחים ירוקים הכי טובים לזה.

של שטרודל תפוחים מבצק פילו.
אני שמה שיבולת שועל דקה במקום פירורי לחם, ואני מניחה שאפשר לוותר על הסוכר בין השכבות

יש גם קושי בשינה בזמן האחרון?
איך התאבון?

מהנורמה אצלי (שהיא לא טובה במיוחד)

זה מעבר לרגיל?

לדבר עם מישהו ולספר את כל הדאגות והחששות,
לשבת עם עצמי עם דף ועט ולרשום הכל,
לצאת לבד למקום ולחשוב על הכל בנחת

שאין לי כח לכתוב
אין לי כח לשמוע ולחשוב את המחשבות שלי
ואם אני עם לבד, חוסר השקט הזה בפנים מחרפן אותי...
אני יודעת ואוהבת להיות עם עצמי הרבה
רק כשני מוצפת זה בלתי אפשרי.

מניחה את המסך בצד כמובן. לחלוטין.
הולכת למקום שמרחיב את הדעת, כמו חוף ים או פארק רחב ידיים מלא בעצים ירוקים. ויושבת לכתוב מה קשה לי.
אחרי זה, אם לא הצלחתי לעשות סדר בכל זאת והכל מעורבב לי ומעורפל - מרימה טלפון להתייעצות ולסדר בראש. אין תחליף לעזרה חיצונית בעיניי, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
חיבוק ענק ❤️

המסך הוא הישועה הכי גדולה בשבילי...
לא בגלל האפשרות להסיח את הדעת ולברוח
אלא כי אני שופכת לתוכו את כל מה שעולה לי בכל רגע נתון ומעבדת דרכו את מה שקורה איתי.
זה ממש נהיה כמו איזו שלוחה נוספת של המוח שלי
ודרך לתקשר עם העולם הפנימי ולפרוק אותו,
עד שיש רגעים שגם זה לא עוזר ואין לי מילים...
אז גם כשאני יושבת מול נוף, אני צריכה קודם לכתוב לי הרבה ורק אחכ מסוגלת להתבונן ולנשום בלי לעשות כלום. זה בהחלט נותן הקלה לרוב,
אבל סדר ובהירות משמעותיים לא קורה לי הרבה שיוצא מזה.
לגבי ההתייעצות, כמה טוב שיש לך למי להתקשר ברגעי קושי (רוצה להלוות לי מישהו כזה?)
שאלה- כשאת משתפת זה כולל גם מחשבות משונות/ חופרות מדי או "פסולות" שמטרידות אותך? או שאין לך כאלו..
כי לי יש וצריך קשר כל כך מסויים בשביל לשתף אותן...
אפילו על גבי הפורום אני לא רואה אופציה לשחרר את זה, עוד לפני חשש שיזהו אותי.
ובגלל שזה מצטרף למחשבות ודאגות קיומיות זה הופך לסבך שקשה להתמודד איתו.

שאני מתייעצת איתם המון זמן ומכירים אותי.
אין לי בעיה להיפתח כי אני סומכת עליהם, משלמת להם על זה, ומקבלת מזה המון.
מבחינתי חברות הן לא כתובת להכל. הן כן כתובת, אבל כשאני צריכה דעה לא משוחדת - משלמת כדי ליישר את השכל.

ולגבי המסך - מבינה אותך. עברתי ועוברת את זה גם. זה מעולה למי שמוצא בזה תועלת כמונו אבל יכול גם מאוד לבלבל ולכן לא מהווה תחליף

ליווי רגיש ומקצועי של מטפל\ת מקצועית 

שתעבור איתך את הדרך הקשה שאת עוברת בדרך לפרידה ולבנית חיים חדשים

אז אם את עדיין לא פנית לטיפול כזה-

זה הזמן יקירה ויפה שעה אחת קודם

 

שמטפלת יכולה לתת לי מענה במקרה הטוב פעם בשבוע ובמקרה הפחות טוב כמו שקורה אצלי, לצערי פעם בשבועיים- שלושה לפעמים..
כך שרוב הזמן וברגע האמת היא לא שם כדי להקל עלי ואני צריכה להתמודד לבד עם העומס
והבלבול שפוגעים לי בתפקוד.
לכן חיפשתי עוד רעיונות או עצות להתמודד כשזה קורה.
וכן מנסה גם למצוא בנוסף ליווי ספציפי לתקופה הנוכחית, רק שהעלויות מטורפות... ואני בהמתנה לתשובה מכמה ארגונים שאולי יאפשרו לי שירות ללא עלות.

ב. הסחרור והחוסר רוגע יכולים מאד להיות הפרעת חרדה מתמשכת, זה לא מתבטא בהתקפי חרדה רגילים אלא חוסרשקט וחוזר רוגע ועוד טריגרים למיניהם, נשמע שאין לך מנוס מלמצוא מטפלת מתאימה (לא תמיד חייבים לצאת מהבית אפשר גם למצוא מטפלת שנפגשים בזום)

להיות בטיפול עוזר לא רק בזמן הפגישה, זה נותן כלים להתמודדות, זה נותן תקווה, וגם עצם הידיעה שאת בטיפול והציפיה לפגישה נותנים המון

(בסוגריים מוסיפה שאני בתקוםות קשות ביקשתי מהמטפלת לשלוח לה הודעות קצרות בזמני קושי נקודתיים, הרגשתי צורך שתדע ש*עכשיו* קשה לי, ואמרתי לה שהיא לא צריכה לענות, כך שזה לא הטריח אותה)

ורוצה לחוות את זה גם!
אני ממשיכה בטיפול כבר שנה כי אני מאמינה שזה אמור לתרום לי, אבל לא מרגישה שקיבלתי/ מקבלת כלים להתמודדות מעבר למה שאני כבר עושה עם עצמי, או שקורה איזה שינוי משמעותי
וחוסר העקביות גם פוגעת בתהליך..
(אני לא מחליפה אותה כי אין לי אפשרות לשלם והיא דרך הקופה).

נשמע ממש ממש קשה
ממליצה לך למצוא זמן לעצמך שקט,
ולשבת לכתוב, לחשוב, לשתף חברה בכל מה שצף בך שתוכלי לעשות לעצמך סדר בראש ובלב.

זה אכן לא פשוט בכלל❤️
אם בא לך מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי ואנסה קצת מעבר לעזור.


באופן כללי אני מציעה לך לרכוש כלים רגשיים להתמודדות עם רגשות ובכלל בחיים. יש דבר כזה, והוא לא דורש ליווי לכל החיים של מטפלת, אלא קניין של ידע וכלים שמאפשרים לך להתמודד בעצמך עם שלל מצבים בחיים בלי לאבד את הראש ואת הכיוון.

אני למדתי וגם מלמדת כאלה וזה משדרג את החיים בכמה רמות.



וכמובן מעבר לזה, במצבים מורכבים כמו גם במצב שאת מתארת יתכן שעדיף גם ליווי אישי וצמוד ככל האפשר, אבל זו בהחלט התחלה נהדרת, שבלא מעט פעמים היא גם חוסכת או מדללת את הצורך בליווי אישי.

על הזמן שאת מוכנה להקדיש בשבילי בפרטי.
אשמח לשמוע על הכלים/ שיטה בכללי אם תוכלי לכתוב כאן.

הנקודה היא כזאת, שאנחנו כל הזמן צוברים בחיינו רגשות שעולים
בשלל סיטואציות, יומיומיות וגם יוצאות דופן, ולא עוצרים להקשיב להם, לבטא אותם, לתת להם מקום.
ועם החיים בעצם הולכים ומצטברים בנו מטענים רגשיים, שבאופן כללי מעכירים את רוחנו ואת שמחת החיים שלנו ושואבים ממנו כוחות חיים,
בלי שבכלל נשים לב לזה.

בעצם רובנו נושאים מטענים כאלה שמשתקפים בכל מיני דרכים בחיים שלנו גם בכל מיני סוגים של אמונות עת עצמנו, ובכל מיני חוויות לא בהכרח חיוביות שזה גורם לנו לפגוש שוב ושוב.

ועל כל מה שהצטבר בנו כל השנים והדחקנו, אפשר להוסיף את היום יום, לפעמים סיטואציות יומיומיות כמו ילד שלא שמע בקולנו או פרצוף משכנה,
לפעמים סיטואציות מורכבות יותר כמו למשל מה שכת מתארת, שבעצם טורפים אותנו ושואבים ממנו אנרגיות.

בעצם הכלים מאפשרים לדעת להכיר איך בכלל העולם הפנימי שלנו מתנהל, איך להתייחס לרגשות שעולים בנו, איך להתמודד ביום יום עם מה שעולה בנו,
איך לשחרר מטענים רגשיים קודמים, איך לנהל מערכות יחסים טובות עם עצמנו ועם הסביבה, איך להתנהל בצורה בריאה מול הילדים שלנו, ההורים שלנו, בזוגיות שלנו, איך לפתח אסרטיביות ולדעת לשמור עת גבולות,
בטחון עצמי וכו.
איך להתייחס ולהתמודד עם כעס ביקורתיות, ציניות, מרירות, רגשות אשמה ועוד

בטח שכחתי קצת אבל זה בגדול

אבל אם שלילי לקחת בחשבון שלא בטוח שזה באמת שלילי

של 4 ימים לפני איחור. לא ניסיתי אבל ראיתי שזה קיים

בהצלחה, מבינה אותך יקרה

לשפשף, לשטוף את הסבון ולכביסה

טאלק להשאיר את זה ככה שעה ולמכונה
בהצלחה♡

תמשיכי לבדוק
ולשמור את הבדיקות אחת ליד השניה כדי לראות את ההבדלים

המחזור שלי לא סדיר, ומאז הבדיקות הפס נחלש

יכול להיות שבדיוק שיא ההתחזקות היה בין לבין כשלא בדקת. השיא הוא קצר ואפשר לפספס אותו. אם זה התחזק ואז נחלש אז הגיוני שהחלש הגיע ביום הביוץ או קצת אחרי.

הכי חזק הוא יום לפני ביוץ.

עוזר לי לרוב לפצעים (פחות לכאב, יותר להחלמה)

ולהשאיר את זה כמה דקות על הפצע.

להימנע ממטוגן-הכי וכמובן גם סוכר

לנו למרוח טחינה גולמית על הפצעים.
לא יודעת אם עובד כי לא רצו לנסות..

הכוונה לאפטות?
אם כן, עיקר ההתפרצות שלהם היא בעקבות היחלשות מערכת החיסון. (מי שנדבק, זה נמצא כל הזמן כוירוס רדום במערכת העצבים.) ולכן מומלץ לאכול טוב, לישון טוב, להקפיד על הגיינת פה ולהפחית סטרס.
כל שאר התכשירים לא עוזרים במיוחד. אולי קצת מקלים.
בהצלחה.

תוך כדי שאוכלים זה שורף, אבל אחר כך מרגישים הקלה, וגם ההחלמה של הפצעים לדעתי יותר מהירה.

אבל זה לא עזר לי באותה מידה עם פירות/ירקות אחרים שעשירים בוויטמין c (עגבניה, גמבה, פירות הדר). קיווי עזר לי יותר מכולם, עם האחרים לא הרגשתי שעשה משהו.

רפואה שלמה!!!

יש N אפטה של לייף (ביקשתי מהרוקח משהו לפצעים בפה וזה מה שהביא לי, וזה הקל)

מי פה קורסודיל
ובכלל הקפדה על הגיינה של הפה (למרות שזה כואב! זה מזרז את הריפוי).

שורף אבל שווה את זה

להניח טאמס על הפצע ולא למצוץ.. לתת לו להנמס בקצב שלו. כשהוא נגמר הפצע כבר די סגור והרבה פחות כואב.

לאכול קיווי

ואם היא סובלת מזה הרבה לבדוק בי12

מלח הימלאיה וסודה לשתיה, אם יש לך ויטמין סי בקפסולה באבקה אז תפתחי ותוסיפי.
לצחצח עם זה וזה מהר מהר עובר
אפשר גם לעשות שטיפות מי פה עם תשרית מקלות קינמון בהכנה ביתית.

תגגלי...

ללא מרשם, לי אישית בדרך כלל מאוד עוזר.

לא הייתי מחליפה מתנה שחמתי קנתה, כי זה מעליב.
גם אם היא לא בשימוש הייתי משאירה ומקסימום אחרי תקופה מעבירה למשהו שרוצה.

מה נגיד לה?

וזאת מתנה של 500 שקל. חבל לי להעביר אותה.
מעדיפה במקום זה לקנות משהו שימושי. הגיוני, לא?

אבל יחסים עם חמות שווים יותר מ500 שח.
אני הייתי מנסה להשתמש ואולי זה היה מוצא חן בעיניי.

אלה אם כן יש לכם איך להשיג את אותו דבר ביותר זול, ולהגיד שבדיוק מסרו לכם כזה אבל ממש ממש תודה!!

ואני לא בטוחה שזה שנשאיר את זה סגור בקרטון יועיל לקשר עם חמותי...
זה בדיוק העניין. שאני חושבת שבכל מקרה היא לא תהיה מרוצה.
היא תהיה מרוצה רק אם אשתמש בזה אבל אפילו טכנית אין לי זמן מיותר כדי להשתמש בדבר הזה

לא מתעסקת כמעט במטבח. אני אוהבת מאכלים קלי בישול או מוכנים.

אבל אם חמתי היתה מביאה לי מוצר יקר כלשהו למטבח, הייתי מנסה להשתמש בו להכין משהו כשאני מארחת אותה. גם אם זה היה מבזבז לי זמן.

אם אחרי פעם או פעמיים זה לא מתאים לי, הייתי מחכה תקופה ומוסרת למשהו.

או מיץ אחר פעם ב..
זה בריא וטעים

אבל עם זה משהו בסגנון של נינג’ה. אז באמת הייתי קונה משהו קטן ומעפן שעושה בדיוק את אותה פעולה.
כי 500 זה קצת מוגזם למשהו שלא תשתמשו.
מצד שני אם את באמת לא מארחת אותה אז היא לא באמת תדע והכל טוב 😬
אבל זה באמת מצב שלא נעים

משהו כמו:
תודה רבה על המתנה המושקעת, ההשקעה שלך ממש מורגשת ומרגשת!
כרגע אנחנו עדיין חושבים האם באמת זה יהיה לנו שימושי והאם נצליח להשתמש לעיתים קרובות.

משהו כזה רק אולי מנוסח בצורה טובה יותר..
תראו מה התגובה שלה ומשם תמשיכו הלאה.

אבל גם אם לא נחליף ואחכ נתחמק מלספר לה מה הכנו בזה היא תקח קשה

היא לא אמורה להעלב . אתם חייבים להצטרך את זה?! הגיוני שלא... הכל טוב תלכו תחזירו
והכי חשוב תודו לה מקרב לב על המתנה
אני מאמינה שאם תחליפו למשהו אחר היא גם תשמח...
בהצלחה

אני אישית לא הייתי נפגעת . לפעמים קונים מתנות ואנשים מחליפים הכי הגיוני שיש

יחליפו אז את דואגת לפתק החלפה, לא?
אין פתק החלפה אבל החשבונית נשארה דבוקה על הקרטון (לדעתי הם לא ידעו שבדף הפנימי יש אצ הקבלה עם המחיר) וככה ידענו מאיפה נקנה

בעייה...

שמאוד מרגש שחשבה והשקיעה עליכם כל כך! אבל זה תופס המון המון מקום...

האמת שאם זה כמו שאת מתארת ממש חשוב לה ותיפגע שתחליפו לא הייתי מחליפה והייתי אומרת תודה רבה ושמאוד התרגשתם ופחות מדברת על השימוש,במתנה ואם תשאל אם כבר השתמשתם אז אולי תגידו לה שאתם לומדים את המכשיר לאט לאט..
ואם ישמצב להגיד לה תודה ולשאול ישירות אם אפשר להחליף כי נראה לכם שפחות תשתמשו בעיני זה לא פוגע בכלל.. ( ולא הייתי אומרת שבררת כבר לגבי החלפה) והכי נכון בעיני זה לשלוח את בעלך שידבר איתה

הוא מתחבר רגשית למתנות ובטח אם זה היה מאמא שלו.. לחתונה קנו לנו מתנה לא הכי שימושית והיא עדיין אצלנו והיה ברור שלא נחליף
אם זה היה מאמא שלי אולי הייתי מרגישה בנח להגיד לה משהו אבל לחמותי בחיים לא...

אולי אפשר לנסות לשנות את נקודת המבט ולנסות לחשוב מה היית עושה אם זו היתה אמא שלך שקנתה מתנה שמאוד משמעותית עבורה ופחות עבורך?
אם היית מחליפה למרות שזה יעליב אותה אז תחליפי.

אני חושבת שלפעמים יש אפשרות לרקוד בין הטיפות,
אם זה מאוד חשוב לצד השני יש עניין להשאיר ולהשתמש מידי פעם.

אני הייתי מעדיפה שישאר ונמסור את זה למישהו מאשר להתעסק עם חמותי אבל בעלי חושב אחרת.
והבעיה העיקרית היא שחמותי מתעניינת בדעתנו על המתנה ובהמשך תתעניין במה הכנו בה וכמה פעמים

אם בעלך רוצה להחליף אז פשוט תחליפו ותשאירי לו את ההתעסקות עם אמא שלו.
אני לא חושבת שאת זו שצריכה להסביר

כמה שיותר נעימה לעשות את זה...

זה מתנה ממש מושקעת ומשמחת, אבל אנחנו לא יודעים אם זה יהיה שימושי לנו כי ____.
לאחרונה חשבנו לקנות x שיהיה לנו מאד שימושי, מה את אומרת שנחליף את זה?

ולומר לה בהרחבה ובכנות, עם הרבה מילים טובות כמה משמח אתכם שהיא חשבה עליכם, שהיה אכפת לה מכם, שהיא כל כך רוצה לפנק ושחשוב לה שיהיה לכם טוב.
לספר שזה חימם לכם את הלב ונתן לכם תחושה נהדרת
ושאתם ממש מעריכים את המחווה
ובגלל שהיא קנתה מכל הלב ואתם רוצים להשתמש במתנה שלה, אתם חושבים להחליף את זה כי אתם לא אוהבים את התוצר של המכונה הזאת (למשל אם זה מכשיר פנקיקים להגיד שאתם לא אוהבים פנקיקים)

כי במקרה של פנקייקים זה קל.

אבל אם החמות קנתה מכונת סחיטת ירקות בהנחה (סמויה) שהפותחת צריכה להכין כל יום לנכדים המקסימים מיצי גזר פטרוזיליה וסלרי וזאת הדרך של החמות לרמוז להם לתת לנכדים משקאות יותר בריאים - זה פחות פשוט לומר לחמות שבעצם הפותחת מעדיפה לתת להם לשתות פטל וקולה.. (הקצנתי כמובן..)

לק"י

איזה לא נעים לקבל מתנה שמנסה לחנך אותך🤦‍♀️

כי לגיטימי להגיד שאנחנו לא אוהבים מיצים מירקות ופירות, מיץ גזר זה לא טעים לכולם מה לעשות..
פנקייק הדרך כלל כולם אוהבים
במיוחד גם אם הבעל- בן יעשה את השיחה הזאת.
הוא יכול להגיד שהילדים לא יסכימו לשתות את זה
אבל זה באמת תלוי בקשר בין הפותחת לחמותה, אז אולי זה לא יעזור לה

יכול להיוץ שבפסח יהיה לך כיף להכין לילדים מיצים

לק"י

ואז זו עלולה להיות חפירה בלתי נגמרת.

את חמותך לתת.
ואז תזמי שיחה.
תחמיאי לה על המתנה והחשיבה
תגדי במפורש שזה שימח אותך
ותגידי לה בכנות שבסיטואציה אחרת עם יותר זמן לבשל/יותר מקום במטבח (או כל דבר שיזרום)
את היית ממש רוצה מתנה כזו
אבל כרגע זה לא הזמן
ואת ממש מתבאסת
ותזמיני אותה לבוא להחליף איתך
שהיא תהיה שותפה

(אבל יכול להיות שאני ממש לא מבינה את הסיטואציה כי אני וחמותי הכי ישירות בעולם ואין לישום בעיה להגיד לא שהחלפתי מתנה שלה...)

להיות בביטוח בכי גבוה- מכבי שלי.
אי אפשר לדעת מראש לאיזה טיפולים/ייעוצים תצטרכי וזה יכול להוזיל משמעותית.

אפשר גם במכבי שלי לקבל החזרים על הכנה ללידה,דולה, הבראה אחרי לידה..

את יודעתת?

לק"י

אני לא לקחתי דולה ולא הבראה אחרי לידה אף פעם. לא משתלם לי לשלם יותר סתם.

אני אובדת עיצות מממש 

והאפשרות לקבל כל מיני בדיקות מורכבות יותר במחיר טוב יותר. לרוב לא תדעי לפני אם את זקוקה לבדיקות האלה..
היפוך למשל.. זה משהו שתדעי רק לקראת סוף ההריון אם תצטרכי ואז אם אין לך את הביטוח הגבוה לא תוכלי לקבל על זה החזר.

לק"י

במידה ויש.
יכול להיות שזה יותר משתלם מאשר מכבי שלי ודומיו.

לא ידעתי שקיים החזר כזה, טוב לדעת!
ראיתי שכן קיים החזר גם במכבי זהב פשוט פחות כסף.

נראלי רשום שם מילד רביעי תבדקי 

יש 3 דרגות (בכל הקופח?)
בלי ביטוח, ביטוח רגיל, ביטוח מורכב

(מקווה שאני צודקת)

מה מומלץ לילדים?
(יש לנו ביטוח בריאות השיניים מהעבודה.)
ובהנחה שהם יצטרכו משקפיים מגיל מסויים

במה שמקבלים. יש הבדל במחיר שמשלמים להם..
לא יודעת לגבי משקפיים.. אבל כשבדקתי אמרו לי שאין הבדל בהטבות ובהנחות..

יש הבדל במספר הטיפולים שמאשרים
לא בתשלום לכל טיפול

לנו יש מכבי זהב לכולם
לי מכבי שלי
בגלל הריונות ומשקפיים

בהמשך אבטל את שלי ואחזור לזהב לדעתי

אם מישהי במקרה יודעת

לא מכירה מכבי מושלם.

או שהכוונה לכללית מושלם?

טיפולים שיניים אם יש הבדל?

וכמובן שגם ללידות.
כרגע משתלם לי לא יודעת מה יהיה בהמשך

תינוק קרוב משפחה עם שיעולים חוזרים וכבר הרבה זמן פשוט סיוט. רופא הקופה ללא פתרון(אינהלציות וכד לא עובד)החליטו שיבדקו פרטי

צילום ריאות כבר עשו?
אצלנו זה היה אחד הרופאים בקופה אבל שיבררו במוקד מה האפשרויות או בבית חולים

ד"ר שיינברג בסביון

לנו גם היה ככה והתברר שזה זה. עכשיו אנחנו מטפלים עם משאפים.

מצרפת לך קישור לדף פייסבוק שלו
אסתמה ( אסטמה ) בילדים - פרופ' וולוביץ | Facebook

זה היכרות של הילד עם הגוף שלו. ולכל ילד זה לוקח את הזמן שלו. וכמובן שההיכרות עם התחושה שמקדימה את הפיפי שונה מקקי. ולכן זה לכאורה 2 גמילות שונות...

מה שעזר לנו זה להתייחס לרצון להיות נקי ולאו דווקא להתייחס לקקי/פיפי. ולשאול בזמן רגוע אם מרגיש בבטן (לשים יד על החלק התחתון של הבטן) שיש לו קקי... שילמד לשאול את עצמו את השאלה הזאת...

בהצלחה!

גיל מתי התחלתם גמילה האם גמול חלקית או בכלל לא

לא ראינו הבדל
לקח לפחות חודשיים שלושה אצל שניהם

3 נגמלו קודם מפיפי (בנים)
ולקח זמן עד שנגמלו מקקי.
בחודשים הראשונים עשו בתחתונים באופן קבוע ואח״כ בהדרגה עברו לשירותים.

הילד שנגמל עכשיו (התחלנו לפני חודשיים), יודע ללכת לבד לשירותים לפיפי. קקי עשה רק פעם אחת בשירותים.

זה דבר נפוץ וזה תהליך למידה של הילד שיכול לקחת זמן, צריך רק סבלנות.

זה בעיקר מפחיד אותם בדרך כלל..
כאילו איזשהו חלק מהגוף מתנתק מהם והם לא רגילים לזה..

תנסי להבין אם זה בגלל איזשהו פחד או בגלל שלא מזהה את התחושה שמגיעה לפני.. לכל אחת מהאפשרויות יהיו עצות אחרות..

אצל הקטן שלי זה היה ממש שתי גמילות נפרדות. לקח כשלושה חודשים מהגמילה של הפיפי עד גמילה מלאה של קקי (עם כמה שלבים בדרך. אם תרצי אני אחפש הודעה שפירטתי פה בעבר איך זה היה איתו).

התייעצתי פה פעם על גמילה, אז משתפת גם בהצלחה... - הריון ולידה
(בהמשך השרשור אני מפרטת איך הצלחנו לעבור מפספוס בתחתונים למצב שהוא אומר לי לשים לו טיטול כדי לעשות, שזה היה השלב הראשון בגמילה ושיפור ענק לעומת הפספוסים)

יש ילדים שיכול לקחת להם עד גיל 5-6 אפילו.

זו תקופה קשה ומאתגרת אבל זה יעבור, פשוט להמשיך כמה שקשה.
מה שראיתי שכל פעם שאנחנו על הגבול להישבר ולהחזיר חיתול, היתה התקדמות.

נגמל מעולה מהפיפי
קקי זה היה סיוט.
רק בתחתונים ולא הסכים בשום פנים אופן לשמוע על סיר ואסלה וסיפורים וכלום.
שיחררתי...
ב"ה לאחרונה הוא ביקש לבד לעשות קקי ונתתי לו סיר ומאז הוא לא מפספס

אצל הגדולה לקח 4 חודשים, אצל הקטנה שבוע

לשחרר באסלה.
אין מה להתייאש, גם אם קל להגיד מבחוץ. זה תהליך שלוקח זמן. כמו שילד לומד לדבר לאט, גם זה מגיע לאט (לרוב הילדים לפחות). זה ממש תהליך רגשי שנבנה וצריך לתת לו את המקום שלו.
לא יודעת כמה זמן אתם בתהליך ואיפה זה עומד, אבל אצלי מרגע שהבנתי שהוא חושש מהאסלה לא עימתתי אותו איתה ישירות. כיבדתי את הפחד שלו וניסיתי לעזור לו להתגבר בצורה שתהיה לו הכי קלה.
בהתחלה זה היה רק בטיטול. בהמשך עברנו לטיטול שמודבק על ישבנון, ואחרי תקופה הורדנו את הטיטול והייתי מרפדת לו עם נייר את האסלה. היום הוא עושה רגיל בלי הכנות והרגשתי שהעזרה שלי גרמה לו לעבור את התהליך בקלות. לא היו פספוסים בכלל בכלל

4 חוד' בערך מתחילת הגמילה.
פיפי כבר למד לעשות בשרותים (לא שאין פספוסים בכלל אבל ירד משמעותית ב"ה)
והקקי.. סיפור מתמשך....
עושה רק בתחתונים. ברגע שאני רואה שמתחיל אני לוקחת אותו לישבנון אבל אז הוא מפסיק.
ואז יוצא שכל צהריים הוא עושה איזה 4-3 או יותר פעמים בתחתונים (וההחלפות בהתאם 😣🥴)
וזה מתישש

היום למשל, רק בצהריים ארבע פעמים החלפתי לו
בין לבין מחליפה לקטנה שבלי עין הרע עושה כל הנקה (ב"ה!)
מרגישה שחיי סובבים סביב פיפי וקקי

אנחנו שמים לו טיטול בזמן שהוא בדר״כ עושה, כדי שיהיה פחות מתיש.

העיצה שלי היא העברת סמכות לילד על הגמילה.
אחד הילדים שלי נגמל בגיל כמעט שלוש אבל בפועל לא היה בשל מבחינת לקיחת אחריות על ללכת ולעשות.מה שקרה שהגמיחה דוקא עברה בסדר אבל אחרי חודש בערך היה איזה מצב די לחוץ בבית שהשפיע גם עליו והתחילה אצלו רגרסיה רצינית. כבר חשבנו על טיפול רגשי כי זה התמשך והיה קטסטרוםה מיום ליום.
בשלב כלשהו ( אגב נראה לי המליצו לי על זה פה בפורום) החלטתי לתת לו את האחריות לענין ופשוט לשחרר.. מזכירה רק בזמן שלכולם מזכירה נגיד לפני השינה לפני שיוצאים מהבית וכו שאר הזמן נותנת לו את המרחב .. כמובן שאני שם לעזור אם מבקש אבל לא יוזמת.
וכשמפספס לא אומרת לא נורא וגם לא כועסת( זה הכי קשה ) רק אומרת פעם הבאה נלך לשרותים ובוא נחליף בגדים. ומשתפת אותו קצת בניקוי( לא באמת רק לתחושת השותפות) אצלי תוך כמה ימים היה שיפור משמעותי ממש מהפך ממצב שהילד לא חווה בכלל הצלחות הוא פתאום הראה שליטה מלאה ממש.
בילד הבא התנהלתי ככה מלכתחילה והיה מצויין

עשינו הכנה ארוכה ודיברנו על זה המון ואז הגמילה הלכה חלק ב"ה

בדרך היתה סרבנות ופחד לשבת, פספוסים, עצירויות, ובסוף הצלחה אחת שהביאה לעוד הצלחה ופתאום יש יותר הצלחות מפסםוסים ופתאום ילד גמול.

אחרי שבועיים הבין את הקטע, ומאז הרוב בפנים, אבל יש עדיין פספוסים. עבר בינתיים חודש

אצל האמצעי יחד עם הפיפי. בגיל 2.5.

אצל הגדול היה ממש מפוחד. הגיע למצב של עצירות של שבועיים כמעט.
אז ויתרתי.
ביקש שמתי טיטול.
ואז קרה שברח לו בגן. מרוב שהיה מתאפק. ואז הייתי יושבת איתו סתם ככה בשירותים, בלי קשר לקקי לא קקי. סתם לשבת.
לאט לאט תרגלנו
ביום שעשה פעם ראשונה עשיתי מזה דרמה גדולה. קנינו מתנה סיפרנו למי ששמע. וברוך השם

אני מקריאה אותן פה לבעלי אחת אחת..
צרת רבים זה באמת מנחם ;)

אצלנו הוא כן עבר תהליך בהסכמה שלו לשבת בישבנון.
כשאני מזהה שהוא מתחיל לעשות הוא כבר בא איתי לשבת שם, הרבה פחות מתנגד, וגם לא קם תוך רגע כמו בהתחלה אלא יושבים שם זמן.
כמה פעמים גם יצא לו שם מה שהתחיל להוציא קודם ואז אנחנו מתרגשים ומספרים לאבא.. הוא גם מבסוט מזה.

הבעיה בעצם שהוא לא מצליח לשחרר כשהוא כבר יושב.
איך מלמדים אותם להוציא את זה..?

הרבה מהדוגמאות פה היו לשים טיטול בצורה כזו או אחרת.
אני ממש לא רוצה לחזור לשם..
(יש לו בן דוד שנתקע בשלב הזה עוד מלא זמן.. וטרם נגמל)
ואני גם לא מזהה אצלו פחד מהשרותים/מלשחרר.

יש עוד דרכים ללמד איך לשחרר בשרותים או שזה רק עניין של זמן?

לנפח בלון
לשבת עם רגליים על שרפרף כדי ליצור תנוחת כריעה
לשבת אחרי האוכל או בזמן קבוע אחר ביום

עניין של זמן
הוא פשוט לא רצה.
לא עזרו שיכנועים, פרסים, הבטחות, פלאפון באסלה לראות סירטון, סיפור
הוא פשוט לא היה מוכן
ואז כשהרגיש מוכן זה עבר לו תודה לה'

מישהי המליצה פה על זה בהקשר של לחיצות ומארה שטוב גם ליציאות

וואולה זה עובד, לימדתי גם את הבת שלי.

אולי אפילו להביא לו קש, או משרוקית?

אולי ננסה באמת

(הנוכחי זה הנגמל הרביעי) מה שעוזר זה פשוט סבלנות וסבלנות. התהליך הזה הוא שלו, הוא רוכש מיומנות, מתגבר על פחדים, נפרד רגשית משלב הינקות - הכל ביחד וזה הרבה! אני פה בשבילו לתמוך וללוות ולכוון, אבל כדאי להזהר מלשים במרכז את האי נוחות שהפספוסים גורמים, כי אנחנו זה באמת לא הסיפור פה וחבל לסבך את העניינים עם מאבקי כח ויחסים.
אם מתייחסים בטבעיות, שמחים על הצלחות נותנים אמפתיה על פספוסים - מנסיוני התהליך פשוט קורה. כמובן שאם את מרגישה שיש מורכבות מעבר (נניח, לא פחד רגיל אלא ממש חרדה או משהו אחר שלך כאמא מרגיש לא טוב) כדאי להתייעץ. כתבו פה שלפעמים התהליך הזה לוקח עד גיל 5 או 6 אפילו ואני לא ככ מסכימה- זה כן תהליך שצריך להתקדם בתוך תקופה מסויימת ולהגיע לכדי סיום, כי בין גיל 3 לגיל 5 6 יש עוד הרבה תחומים שצריך לגדול ולהתפתח בהם וחבל להתקע על זה ולבזבז שם אנרגיות

מרגישה שזה הכיוון באמת ומה שאני צריכה לשמוע ולהזכיר לעצמי 😏

היו פיספוסים בגילאי 5 ו6. זה היה שלב שכבר עשו בשירותים ונשארו רק לעיתים הפיספוסים. לא צריך להתקע על זה ולבזבז אנרגיות, זה פשוט קיים וזה לא מקרה קיצון. עוזרים לילד לנקות וממשיכים הלאה.
בסוף זה עובר לבד.

זה לגמרי נשמע כמו פחד. הרי בטיטול לא היה את זה, נכון? בעיניי זה ממש זה.
ואני חושבת שאין מה להקיש מסיפור של אחרים על זה. וגם אם כן, זה בסדר שלוקח זמן לעבור מטיטול בכל מיני ווריאציות לעצמאות מלאה על ישבנון.
אבל זו דעתי 🤷

אבל לא מרגישה ככה ממנו..

קשה לדעת בוודאות

על האסלה הוא צריך להרפות סוגרים באופן מודע. הגיוני שהוא פשוט לא יודע איך עושים את זה, פלוס חשש קל פלוס שכבר נהיה עניין מזה.

השיאנים היו - בגיל 4, בגיל רבע ל-5 ובגיל 5 ורבע😖 (והתחלנו את הגמילה בסביבות גיל שלוש)
זה נקרא הצטאות, בשפה המקצועית (לפחות בחלק מהפעמים). יש טיפולים שיכולים לעזור לזה... (אצלנו מה שעזר זו רק סבלנות 🤷‍♀️)

בגיל מוקדם יש יותר פספוסים בהתחלה אבל פחות מסתבכים בהמשך ויש פחות לחץ, פחדים וכו'. אין שכל אין דאגות... עבד עם כמה ילדים

ובפיפי הוא עדיין מתקשה

עם עוד ילד לקח חצי שנה גם קקי וגם פיפי

ועם עוד שני ילדים לקח איזה שבוע

ואיזה פערים בין הילדים.
מבינה שזה ככ סיפור אישי של כל ילד ואין בזה כללים..

והוא בטוח יהיה נמוך,

ויקבלו אותי לחודשיים?

אם תחתמי אבטלה (אם את זכאית), זה לא יפגע בדמי הלידה.
מקווה בשבילך שתמצאי עבודה מוצלחת 💜, אבל אם לא, עדיף אבטלה מכלום.

כי כבר חתמתי אבטלה בעבר, אני מעדיפה להשתמש באבטלה לזמן ארוך יותר

למה אם זו פעם שניה האבטלה תהיה נמוכה? האבטלה מחושבת לפי ההכנסות מהחודשים הקודמים, בלי קשר להאם קיבלת בעבר 🤔
והיא לא 'מתבזבזת', היא יורדת מסך הימים. כשתצברי שוב תקופת ותק, תהיי זכאית מחדש לאבטלה. וגם אם לא, סך הימים שלא נוצלו, נשארו (ותוכלי להמשיך לנצל אותם בסיום החל"ד למשל).

אני לא אומרת שתלכי מלכתחילה לקבל אבטלה,
אבל אם לא תמצאי הכנסה מתאימה, זו אופציה שתשאיר אתכם עם הכנסה, ולא תפגע לך בדמי הלידה.

ואחרי שהיא תסתיים תשברי את הראש אם שווה אבטלה או לחפש עבודה אחרת

זה אפשרי לצאת לחופשת לידה כלכ ך מוקדמת ובמקביל להתחיל לעבוד?

כי גם ככה עוד לא ילדתי

לא תוכלי להתחיל לעבוד במקביל
מצד שני אם את אומרת שזה יוצא לך דמי לידה גבוהים, יכול להיות שיהיה לך רווחי יותר לממש אותם כך ולא להתחיל עבודה שתגרום לדמי הלידה שלך להיות נמוכים יותר

ובד"כ משלמים שם יפה יחסית

זה לא סיבה שהידיעה שלה תעזור לי לפתור את הבעיה...

או לחפש עבודות זמניות אולי החלפה לחל"ד

 

האבטלה שלי נמוכה מידי כי זו פעם שניה

לא אבזבז אותה על חודשיים

יהיה קשה למצוא עבודה לחודשיים ובמשכורת גבוהה. זה בעיקר יכול להיות לפרוייקטים זמניים או החלפה לחל"ד. כי העבודות הזמניות גם ככה במשכורת נמוכה ובכלל רוב הסיכויים שלא תמצאי משהו באותם תנאים.
תנסי לבדוק אפשרות להישאר עוד חודש לפחות בעבודה הנוכחית ואז תעברו דירה.
ולמה זה משנה אם כבר חתמת אבטלה בעבר? מה שאני יודעת נותנים לך 75% מהשכר האחרון. זה גם בכלל יהיה לך יותר טוב שלא תצטרכי להתרוצץ בחודשיים האחרונים ותוכלי להתארגן בדירה החדשה ולקראת הלידה.
את יכולה להקדים את חופשת הלידה אבל בסופו של דבר זה אומר שתצטרכי לחזור לעבוד כשהתינוק בן חודש או שתמשיכי בלי משכורת- אז זה לא באמת פתרון.
אם יש לך אפשרות תדברי עם הרופא שלך ואולי יתן לך שמירת הריון למרות שהם ממש מקפידים בזה ולא סביר שיתנו אם אין הצדקה ממש.

ואני לא מנסה אפילו לקבל שמירה,

נשמע לי מטורף

על מה ייתנו לי?

על זה שנאי לא מתכוונת ליסוע ברכבת ושאטלים במשך שעה וחצי כל צד?

 

 

כי אחרי 3 ילדים מתווספים 135 ימים אוטומטית

חודשים לפני הלידה אז גם אם השניים האחרונים יותר נמוכים זה לא יפגע בדמי לידה.
בהצלחה♡

ממה שידוע לי לוקחים ממוצע של 3 חודשים וממוצע של 6 חודשים, ולוקחים את הגבוה מביניהם.
ככה שזה כן יפגע קצת

או הממוצע של ה3 האחרונים. הגבוה מהשניים.

החלפות בבית ספר ובגני ילדים
אם תשלחי הודעות לגננות ומנהלים של כמה מקומות באיזור אני די בטוחה שתהיה לך עבודה כל יום.
אני לא יודעת כמה משלמים לשעה לממלאת מקום, אבל כדאי שתבדקי את זה ותחשבי אם זה משתלם (ותבדקי גם שבאמת ה יהיה עם תלוש, כי לפעמים עושים איזו קומבינה ואז את מקבלת תשלום בלי תלוש וזה לא שווה לך)
חוץ מזה, דמי לידה הם נותנים ממוצע של שלושה חודשים אחרונים או שישה חודשים, הגבוה מביניהם. לכם אם ההכנסה תהיה עם פער אבל לא פער מידי גדול זה יכול עדיין להיות משתלם.

אולי לקפל כביסות בבית, בישיבה? אפילו בייביסיטר בערבים..

חיבוק זה ממש לא כיף להתחיל לחפש את עצמך בסוף ההריון!

 

עדיף לחלק לדעתי

פחות או יותר,

מתאים לי שיש לי פרטנרית אפילו שזה יעלהלי 200 שח כי אני לא מתכוונת ללדת שם

ללכת 2 ערבים ככה לבד?

של הלידה, על צירים, איך אפשר להקל על כאבים, מה כדאי לקחת ללידה, מתי לצאת לבית החולים, מה קורה אם יש סיבוך חס וחלילה או מצב חירום, אם הקורס בבית חולים אז לאן להגיע כשבאים ללדת.
בטח שכחתי חלק.
לפעמים יש סיור בחדרי הלידה ובמחלקות

אני בדרך כלל מספרת קודם לאמא עוד לפני הדופק אבל כן אחרי הבטא

ואחרי הדופק לאבא 

בערך בשבוע 14 מספרת למשפחה שלי

ולהורים של בעלי גם אחרי הדופק, לפעמים לפני. אבל האחים שלו יודעים יותר מאוחר, אזור שבוע 18 (אם חמותי לא מספרת קודם)

לאמא שלי סיפרתי אחרי הדופק מתוך צורך שיהיה לי את מי לשתף במה שעוברת. לבקשתה לא סיפרתי לאבא שלי באותו זמן כי היא אמרה שאת ההפלות שהיו לה הוא לקח קשה אז היא מעדיפה לספר לו בשלב יותר "בטוח" של ההריון.

להורים של בעלי, לא הייתה לי בעיה עקרונית לשתף באותו שלב (ב"ה בקשר מצויין איתם, גרה קרוב אליהם ומבחינתי אפילו יותר חשוב שידעו כי הם יכולים לעזור לי אם צריך) אבל נתתי לבעלי להחליט מתי לספר להם- הוא סיפר להם כשרצה.

אחים- מרגישה יותר בנוח לשתף רק אחרי סקירה מוקדמת שכבר יש "אישור" שב"ה העובר בסדר.

אהה ולסבים ולסבתות שלנו שיודעים לשמור סוד סיפרנו אחרי השקיפות, בעיקר כי רצינו לשמח את הסבתא שהפכה לסבתא רבא בזכות הילדה שלי. (לאלה שפחות חיכינו לשלב שכבר די רואים)

בסוף גם הדברין הכי פשוטים, מאתגרים כשאין כוח.
אולי כדאי להתחיל להכין תוך כדי ההתעסקות עם הילדים ואז תהיה יותר מוטיבציה להמשך.

שקשוקה
סלט גדול עם טחינה
חביתת ירק
טוסטים עם שמן זית וזעתר
מרק ירקות/עדשים/כתום/אפונה/מינסטרונה/עגבניות וכו
טורטיה עם אבוקדו, ביצים קשות וירקות
פסטה ברוטב אדום
כריך סביח
פילה אמנון עם ירקות
אנטיפסטי
ירקות מוקפצים עם נודלס

אחותי מכינה איתם לא מעט והם לא משביעים.. צריך לאכול כמות ממש גדולה כדי לשבוע..
אשמח לשמוע איך את מכינה ואם זה באמת משביע..
תודה!

כתבתי פה פעם. שמה 2 דפים אחד על השני במחבת חמה עם טיפה שמן ומורחת קטשופ/ רוטב עגבניות וגבינה צהובה (יש גם מסויה מאד מוצלחת. נקראת משו משו.) תבלינים, תוספת ירק, מה שמתחשק... סוגרת ל2 הופכת לצד שני כדי שהגבינה תימס היטב ומוכן.

 

על אותו עקרון אפשר גם להכין טורטיה. עם חומוס, חמוצים ביצה קשה (אפשר להכין מראש במקרר)

ואז לגלגל. או עם אבוקדו וירקות, סלט ביצים, חביתה, ממרח זיתים וכו וכו

וזה היה נראה קליל ומהיר. אולי זה באמת פחות משביע

המטרה היא לא לשבוע מהעלים, אלא שיהיה מה שיחזיק את המילוי בקטע טעים
או המנעות מחיטה
אחרת באמת אין טעם להסתבך איתם עדיף פילו

פשטידת קוטג'

3 ביצים

8 או 6 כוסות פצפוצי אורז

1 קוטג' 

1 שמנת חמוצה

מלח

פלפל

 ולתנור

יוצא מושלם! משביע וטעים לצד סלט ירקות

 

או שקשוקה טעימה, או חביתה מפנקת עם פטריות, בצל, עשבי תיבול בקטנה

עם פרוסות חלה בטוסטר 

 

שתהייה לי קטניה מוכנה במקרר
עדשים מבושלות, חומוס, קינואה...
ביצים קשות..


ואז מכינה ארוחה עם מיני' השקעה בתוספת
בדכ מבוסס על סלט כלשהו, לפי הירקות שיש ושבא לי

מוסיפה אגוזים כלשהם

קטנית כלשהי, לפעמים פלפלים צלויים או חצילים
אולי קוביות אבוקדו...


כשאין לי כלום ממש והכוחות /הזמן דלים, אז מכינה חביתה מקושקשת מ2 ביצים, סלט ואגוזים /שקדים...

זה קבוע לארוחת בוקר שלי.. לכן יורד מהאפשרויות...
ממשיכה לקרוא את הרעיונות! הם טובים..
רק שהרבה מהדברים אין לי קבוע בבית..

מכינה לפי החשק (חשוב לי גם לגוון) כמה ביצים שבא לי...

גם תחתיות לפיצה,
פוקאצות..

מאפין זה לשון יחיד ומאפינס זה לשון רבים, אז מאפינסים זה רבים של רבים, כלומר לא קיים (על אותו משקל שבלינצס זה רבים ולא אומרים בלינצסים)

(אמא שלי אמריקאית וקראה להם פנקייקס, ואנחנו הוספנו ריבוי בעברית..)

אפשר ערב קודם לקלף ולחתוך את הירק. לשים במים.
ולמחרת בערב, שהילדים אוכלים לשים על הגז, ולבשל. אפשר להוסיף גם קיטניות או אטריות.

מכינה פעם בשבוע קינואה

ותבנית מלאה בטטות חתוך קטן (כמו סלט ירקות) בתנור

 

ואז כשמתחשק לי- שמה בקערה קינואה ובטטות, חמוציוצ ושקדים וקצת צ'ילי. זהו! טעים ומשביע!

(משחקת עם הכמויות ולא תמיד שמה הכל)

 

וגם- מכשירה חסה ומייבשת. שמה בתוך קופסא עם מגבת נייר וככה תמיד יש לי חסה "לנשנוש"

לא מפנק, אבל בריא... 

עכשיו שמישהי תכין לי את כל הרעיונות המגרים כאן 😅

טריאקי, שום, לימון
עם פירה תפוא או בטטה (אם חלבי אז עם חמאה) וסלט חסה ובייבי ליד
מהיר ומפנק

לא הכי בריא אבל ממש מפנק. וקל להכין...

כמובן טוסט משודרג עם פרוסות עגבינה, שום תבלינים ופטריות.
ירקות טריים חתוכים בגדלים שונים טבולים בקוטג', גבינה, יוגורט וכדו', אפשר לנשנש עם נשנושים/קרקרים/אובלטים/רצועות באגט.
פסטה עם ירקות מוקפצים זה צבעוני ומגרה.
כמו שכבר כתבו וזה מאוד נח, להכין כמויות של קישים, מאפן (מאפנס) לחלק למנות ולחמם בתנור, זה הכי כייף ובבחינת "מי שטרח"....
תכל'ס, אם יש חומרי גלם בבית זה הכל....

היו לך תחושות/תסמיני ביוץ לפני שבועיים?

יש אחריו הריון, אלא הביוץ היה פשוט מאוחר
ואולי בדקת הריון מוקדם מידי

כלומר- עוד לא קיבלתי מחזור אחרי הגרידה

שהוא לא רחרי ביוץ שלא נקלט או תחלית הריון??

 

אוף, כמה זמן אני אמורה לחכות עד להריון הבא??םםםםםםםםםםםםם

אחרי הפלה שהיתה כבר בתחילת אב, ואז מנעתי עם גלולות הנקה עד סוכות. ומאז מחכה (בלי) סבלנות...

רוצה כבר לדעת שהגוף שלי חזר לתפקד. (עדיין מיניקה)

 

ובשבת היינו יחד ובבוקר ראיתי כתם של דם על התחתונית. מקווה שזה מפצע, כי סוף שבוע הבא אנחנו בחופש שחיכינו לו מלא זמן... ואי אפשר לבטל...

בינתיים עם תחתונית שחרה ולא מסתכלת בניגוב, שזה ממש קשה.

 

יצא לי פריקה... מקווה שהובנתי.

רוצה לכתוב יותר ברור?

כמה זמן את אחרי ההפלה? וההפלה- מתי היתה ביחס ללידה הקודמת?
ובן כמה התינוק היונק וכמה הוא יונק? והאם השתמשתם באיזשהו אמצעי מניעה מהלידה עד היום?

חיבוק על הכל וטוב ששמת תחתונית שחורה... ותימנעו כמובן מיחסים בינתיים!

אני כבר אחרי 4 חודשים. ואז עד שנטהרנו... (שארית וכו')

אח"כ לקחתי דיאמילה (גלולות הנקה) כי לא רציתי לקבל מחזור בחגים.

הפסקתי מניעה בסוכות, זה אומר חודשיים בערך בלי גלולות.

ומאז כלום.

לפני חודש בערך היו לי קצת כתמים. כל השאר- נקי וחלק. ב"ה.

 

ההפלה היתה שהקטנה היתה בת 1.5. (למה זה חשוב? מעניין)

 

התינוקת בת שנה ו9 חודשים. יונקת 3 פעמים ביום.

 

נמנעים מיחסים. שה' יעזור הלאה..

 

ותודה על ההתעניינות ועל הרצון לעזור!

כמה זמן את אחרי הפלה, כי לוקח לגוף זמן להתאושש מהפלה, זה מטלטל את הגוף הורמונלית...
ובת כמה הקטנה, כדי להבין פחות או יותר כמה היא מבוססת הנקה וכמה היא מבוססת מוצקים.

ועוד הוספת אחרי ההפלה את הגלולות שזה בהחלט עוד תוספת הורמונלית לא קטנה...

אז בעצם למה פתחת את השרשור אתמול, בגלל ההכתמה אחרי היחסית שהיו?
את בעצם תוהה אם היה ביוץ ועלול להגיע עכשיו מחזור?

ואני חושבת שההכתמות שהיו לפני חודש בהחלט רלוונטיות... כחלק מההתאזנות חזרה של הגוף...

תהיתי אם ההכתמות הם תחלית מחזור...

ועדיים אני לא יודעת להגיד כמה דם יש לי.

כי אני שמה תחתונית שחורה ולא מסתכלת בניגוב.

לא רואה כלום בתחתון. אז מנסה למשוך את זה...

הלוואי שלא יגיע המחזור עד אחרי שבת... 

אז קודם כל טוב שאת מכינה את עצמך נפשית שיתכן ותקבלי מחזןר כי באמת המצב לא מאוזן ולא יציב כרגע, אז הכל יכול להיות.

תנסי לעשות עם עצמך דמיון מודרך, אפילו של 30 שניות שאת מדמיינת שאת מבינה שזה כבר מחזור. איך תקחי את זה?


ולגבי המצב מבחינה רפואית, יתכן בהחלט מחזור בלי ביוץ לפני אבל ממש קשה לדעת כי את לא יציבה הורמונלית עדין...
וכנראה שכרגע מבחינה רפואית זה לא יותר מהכתמות. איך פעם קודמת ידעת על ההכתמות? בטח שמת גם כן תחתונית שחורה, לא?

עד שכמה ימים אחרי העזתי להסתכל בניגוב והיה נקי

ובאה מנוחה ליגע...  

 

אבל איך יכול להיות מחזור בלי ביוץ? זה לא שאם הביוץ לא נקלט אז יש מחזור ואם אין ביוץ אז למה שיהיה מחזור?

שאלתי קצת מבולבל. מקווה שהובנתי.

מרירית לא יציבה. כי הורמון הפרוגסטרון לא יציבבגלל הפרולקטין מההנקה...

וגם זה קורה אצל מי שסובלת משחלות פוליציסטיות, ואחרי כמה חודשים שאין ביוץ יש איזו סוגשל נשירה של הרירית ברמה מסויימת ולכן יש לה דימום לא מאוזן לאחד הכיוונים... בלי ביוץ...

וזה היה 60 שניות על דימום ללא ביוץ

סתם אני לא מתיימרת להיות איש מקצוע... זה מה שהבנתי...

בדיקת בטא? עוד כמה ימים כזה?

שהגוף מכין את עצמו לביוץ, ובסוף לא מתרחש ביוץ

נורמלי מחזור כזה שממלא 2 פדים (שמתי לכל אורך התחתון) ובבוקר קמתי עם כתם על הסדין ועל המגן מזרון? מכנסיים ספוגות... הרגשתי בזירת רצח.

צריך להבדק? זה יותר ממה שיש אצלי אחרי לידה

בעיקרון כמו שהסברתי למעלה, הגוף לא מאוזן הורמונלית. ויכול להיות סוער אחרי הפלה... אם זה ממשיך ככה יותר מיומיים רצופים... קודם כל לקחת ברזל! ולהתייעץ עם האחות בטלפון...


וחיבוק!!!

בהנחה שאת כבר 4 חודשים בלי מחזור מאז.. אולי זה סביר
תראי איך מתפתח ביומיים הבאים האם זה במגמת שיפור או שממשיך באותו האופן

שמתי עכשיו פדים של אחרי לידה... מקווה שיחזיק ליותר זמן. אני חייבת לצאת היום ולא יכולה להתקע בבית...

 

ועוד משהו מוזר- ב"ה אין לי כאבים ולא חשק למתוק... זה מוזר כי בד"כ אני סובלת יומייים קודם ברמת המושבתת... את האמת? הלוואי שיהיה כך תמיד...

אבל, זה מחזור ראשון אחרי ההפלה?

מה שכן יכול להיות, שבגלל ההנקה הביוצים שלך מאוד מאוחרים ואז זה מבלבל אותך וכן דימומים לפני/ אחרי וסת/ ביוץ גם אופייניים להנקה.
מציעה לך החל מהמקווה הבא לבדוק כל יום בצהריים עם בדיקת ביוץ (ממליצה לך לא לעקוב אחרי הפרשות כי זה יכול לעשות המון בעיות כשיש דימומים בין וסתיים) ואז קודם כל תוכלו לדעת מתי הימים שכדאי לנסות להכנס להריון וגם בערך מתי תוכלי לבדוק הריון/ לקבל וסת.
בהצלחה!

אבל אין לי מושג איך משתמשים בהם... כי הבנתי שזה לא חד משמעי...

אוזן זקורה.
כאילו נהייתה לה אוזן בולטת מאד-משהו כזה
מקווה שהסברתי נכון.
כדאי לך להתקשר למוקד אחיות ולשאול כי אותנו אשפזו לחמישה ימים

הייתי מנסה להתייעץ עם רופא טלפונית רק כדי לדעת מה מידת הדחיפות.
ממה שזכור לי דיברו פה על אוזן זקורה אין לי מושג מה זה אומר או איך נראה..
לבת שלי שבוע שעבר היה אדום וקצת נפוך על החלק העליון של האוזן וזה היה עקיצה.

אם זה מאוד נפוח אולי זיהום
זה רק עכשיו או שקרה כמה פעמים?

האם זה קשה וחם?

זה פעם ראשונה שקורה, האוזן כאילו בולטת החוצה וזה ממש נפוח וחם כזה.. יש מצב שיש נקודה לבנה באמצע כמו עקיצה, אבל זה אמור להיות גם חם??
תודה לכולן ❤️❤️❤️

מהעקיצה יכול להיות זיהום גם סתם מפצע קטן
כדאי שתתיעצי עם רופא
לא יודעת אילו סיפורים מפחידים שמעת אבל חשוב לטפל ולעקוב לראות שלא מתפשט

נשמע משהו דלקתי

אבל תוודאי שהעצם שמאחורי האוזן לא אדומה גם

הסתבר שזה היה עקיצת יתוש...
בדיוק כמו שאת מתארת

דיברתי עם מוקד של האחיות, הן לא התרגשו ואמרו שזה נשמע כמו עקיצה (גם שלחתי תמונה) ולמרוח משחה כזאת שלא יזדהם.. מקווה שעד הבוקר זה ירגע קצת ויהיה פחות נפוח..

תלכי דחוף לרופא ילדים על הבוקר
זה אכן יכול להיות כלום
אבל בהחלט גם משהו מסוכן ורציני
בבקשה אל תתעלמי

מיד התקשרתי למוקד של האחיות וחיכיתי בתור וגם אעשה תור לרופא שיהיה אם אצטרך מחר..

התכוונתי רק לא להתעלם מחר בבוקר אם כבר אמרו לך במוקד אחיות בלילה
כי בתכלס בבוקר מול רופא זה משהו אחר לגמרי
אבל אם הנפיחות תרד וזה, אז בלי לחץ

בקטרובן או מיפירוסין?

 ממליצה לך לקחת עט וממש לסמן את הגבולות של האדמומיות ולראות אם זה מתשפט, נשאר אותו דבר או מתכווץ

וגם לעקוב אם יש חום..

היה לי משחה אבל נראה לי שהיא פתוחה הרבה זמן והעדפתי להשתמש במשחה חדשה

למרות שהשתפר כן הלכנו לרופאה היום כי אני אמא חרדתית 😅
תודה לעוזרות ולתומכות ❤️

רפוא"ש

תודה שעדכנת❤️

אבל תיכף יבואו חכמות יותר

אם ממשיך לאחר, חושבת שכדאי לעשות בטא כי זה הכי וודאי 

אם הווסת מגיעה פחות או יותר תמיד בזמן
אז סיכוי קטן שיצא שלילי וזה אכן חיובי
אם המחזור לא סדיר בכלל אז בהחלט יכול להיות שהיה לך ביוץ רק לפני כמה ימים ואז אין אפשרות עדיין לדעת האם את בהריון או לא

הלוואי ויש סיכוי