פורום הריון ולידה (עמוד 116)

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

של מעברי עונות. יכול להיות פסיכולוגי מהמלחמה.

הייתי מתחילה מהמקרה הפשוט יותר והולכת קודם לרופא עיניים.

לראות אם משתפר עכשיו שחוזרים לשגרה.

אני לא מאבחנת ושום דבר אבל חשוב לדעת שלפעמים טיקים קשורים לחיידק הסטרפטוקוקוס. אבל לא ישר לקשור לזה

זה מגיע בדכ עם עוד תסמינים כמו שינויים חדים בהתנהגות, חרדות וכד'

צריך להתעלם ולא להעיר לו.

ממש לא הולכים לנוירולוג ככ מהר… אפשר ללכת לרופא עיניים פשוט כי הוא אמר שמשהו מציק לו (אם הוא לא ממשיך להתלונן לא הייתי הולכת לרופא עיניים גם. אולי הוא רק אמר את זה כי שאלתם למה הוא ממצמץ?)

סביב אלרגיה ורופא העיניים אבחן.

יותר קל למצוא רופא עיניים מנוירולוג, אז הייתי מתחילה הזה 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

חתכו אחד אחרי השני. הטקס היה ביחד.

בעלי בירך ברכה אחת אצל הראשון ואז שהחיינו אצל השני

זה מה שאנחנו עשינו בברית תאומים שלנו

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת 

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

לק"י

כי אני לא בטוחה שלרדת בהריון זה דבר שקורה, אם לא סובלים מבחילות והקאות (אולי כן, ואני טועה).

לשמור על המשקל זה כן הגיוני.

לא מכירה נשות מקצוע בתחום....

וככה גם אחיות שלי

ואנחנו ממש שומרות בהריון, ויורדות

בגדול גם דיאטנית מהקופה יכולה לעזור, ממש לא צריך ללכת למישהי פרטית

הכי חשוב, להקפיד על כל אבות המזון

ולהוסיף הרבה הרבה ירקות

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

לק"י

לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

עדינה+ ספריי נגד כתמים

נראלי יצא יותר זול מחדש לא?

עובד מושלם

לכביסה לבנה אפשר אוקסיג'ן ייעודי ללבנה

לפעמים נוצרים כתמים אפרפרים כאלה שלא יורדים, ואז חבל על העבודה.

אם זה כתמי שמן/אוכל, אני שמתי פיירי. וכיבסתי רגיל.

ואז לכבס.

אפשר גם לשים טיפה בתא של האבקה ואז האבקה יחד עם הג'ל מכבסת

ניסיתי פעם ובאמת יצא לי כביסה יותר לבנה

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

ותודה על העידוד 

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

להישאר זקופה כמה שעות אחרי הארוחה ולא ללכת לישון/ לשכב במיטה מיד. לא להגזים עם כמויות אוכל.

ואפשר גם לקחת טאמס שזה חד פעמי כל פעם שיש צרבת, או אומפרדקס שזה תרופה שלוקחים כל יום, אם הצרבות חמורות יותר (אני חושבת שלאומפרדקס צריך מרשם אבל לא בטוחה)

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

אצלי 3 לידות, בכולן חתך יזום ובכולן גם קרעים דרגה 2.

ובכל הפעמים אמרו לי שזה קשור למבנה גוף.. ילדתי במקומות שונים, גם המיילדות וגם הרופאים אמרו.

וכל פעם ניסיתי שיטות אחרות (גם אמית לידה)

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

זה לא ספא

מדובר בעיסוי להחלמה של צלקת

על ידי אשת מקצוע

עם הכשרה ספציפית לאזור הזה

ריפוי צלקות זה עולם ומלואו, חומרים ייעודיים וכו, עיסויים הם חלק בלתי נמנע כי זה הטיפול המכאני. להפריד בין הרקמות שנדבקו זו לזו, לפתוח את הצלקת, למתוח אותן, להגמיש את הרקמה.

בכל מקום בגוף, החלמה לא יפה גורמת לבעיות כמו הגבלה בתנועה וכאבים, קל וחומר באזור הזה שהוא סופר רגיש מבחינה עצבית. (יש באזור הזה הרבה הרבה יותר קולטנים עצביים לתחושה וכאב).

באזור הזה במיוחד חשוב להגמיש העור והשריר בכיוון הנכון כדי לאפשר מתיחה בצד הנכון מבלי לגרום לנזק.

העיסוי לא נעים באופן זמני ומקל על תופעות שעלולות להיגרר סתם ועם השלכות כמו כאבים ביחסים...

'לא נעים נפשית' שנעשה מבחירה וכדי להיטיב בהמשך הוא לא טראומתי. ואפשר גם ללמוד לעשות לעצמך כדי להמשיך עוד עיסויים ביומיום (גם אם לא יהיו ברמה המקצועית של הפיזיו עדין חשוב ההתמדה ממה שאני מכירה)

ולפותחת, הפיזיו שהיית אצלה בדקה אותך פיזית? היא חושבת שנצרך עיסוי לתפרים? היא הסבירה לך איך בדיוק לעשות עיסוי? איך את מסתדרת עם הבדיקות טהרה בנרתיק? מה יכול לעזור לך עם מגע של עצמך באזור? (אפשר עזרה של הבן זוג בעיסוי?)

שאדם צריך שיהיה לו נוח לגעת באיברים אינטימיים שלו ובכלל.

הנורמה היא שמצוות הבדיקה בעד נעשית על ידי האישה עצמה על עצמה והיא מסוגלת וצריכה לבצע אותה.

אם הקושי פיזי זה משהו אחר, אבל אם מדובר  בקושי רגשי (לא הצלחתי להבין ואולי אני טועה בפרשנות) כדאי לנסות לחשוב עם עצמך עכשיו או בעתיד איך ניתן לפתור, או לנהל על זה איזשהו סוג של מחשבה.

להרגיש טוב עם הגוף של עצמך זה דבר חשוב בשביל הרווחה הנפשית.

אם לא במקום אפשר למחוק גם מבחינתי.

תודה ובהצלחה 

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

לידה ראשונה חתך יזום עם תפרים כואבים ממש. שבועיים אל הצלחתי לזוז מרוב כאב. לקח לי הרבה זמן לחזור לתפקוד

לידה שנייה בלי חתך, כן קרעים קטנים.

תפרו אותי בתפר שהמיילדת אמרה שקוראים לו תפר פנימי אם לא טועה בשם, שזה תפר מסוג חדש בלידות (חדש נכון ללפני שנתיים כמעט) ולא הרגשתי אותם בכלל!!!!! לא הרגשתי לא תפרים ולא כאב. 

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.

מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם

אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה

את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות

מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור

אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)

אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.

ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה

פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד

ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה

מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים

לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות

לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

אמנם אנחנו באזור עם פחות אזעקות

אבל לא קונים בחוץ בפסח.

הגענו לכאן בלי שום יכולת לבשל כי חמותי אמרה לנו שהכל הכל עליה ולא נדאג וגם לא נקנה כלום מראש שוב-הכל עליה!!!!!

בפועל,מוצאים את עצמנו רעבים ועצבניים כי היא עושה פרצופים

נותנת הרגשה חזקה שהיא מתחרטת שהזמינו בכלל

ויש לה קטע כזה,משהו לא מווסת אצלה לפעמים מתלהבת ומזמינה ואז אחרי מעשה היא קולטת שזה לא מתאים לה....

זה כל כך לא נעים!!!! לא מאחלת הרגשה כזו לאף אחת!!!

הקטע הוא שבעלי מרגיש את זה חזק,מה שלא קורה בדרך כלל

היום ביקשנו לישון אצלה כי קר נורא יורד גשם ואנחנו עם קטנטנים ויש לנו ילדה נכה בת 4 עם מלא ציוד

והיא עד עכשיו לא החזירה תשובה אם מתאים לה או לא כי הבת שלה שגרה במרחק עשר דקות ממנה וכבר שרצה אצלה כל החג רוצה לישון אצלה שוב.

אני לא מצליחה לדון לכף זכות. בשום צורה

את אישה בריאה ומתפקדת, מרצונך החופשי ממש הכרחת אותנו לבוא, אז למה ככה???

תקחי אחריות!!!!! זה לא פייר!!!! אנחנו גם כך עוברים מספיק ורצינו להישאר בבית שלנו והיא ממש לחצה עליו שנבוא לנוח מאזעקות ובכללי

אמא שלי עוד מדליקה אותי בטלפון אומרת לי שהיא לא מבינה איך סבתא לא מרחמת על הילדה הנכה לפחות 😪

מאיפה אני אמורה להביא בדיוק עכשיו

היא שולחת אבוקדו אחד וחצי חבילת מצות עם חצי קופסת שוקולד

מה אני אמורה לעשות עם זה 

על זה אין לך שליטה,

יש לך שליטה על איך להתמודד עם הסיטואציה.

את צריכה כרגע לקחת אחריות על על שמחת החג של המשפחה שלך, על הבריאות הנפשית וגם על השובע של הילדים שלך ובכלל לנהל את הסיטואציה ולא להיגרר אליה.

מתוך התנאים שיש אתם צריכים הרגע הרגע ללכת לסופר הקרוב ולרכוש:

מצות, ממרחים (שוקולד, גבינות, ריבה)- יש בהכשרים מהודרים וללא קטניות.

תקנו עוגיות, וופלים, עוגות - הכל יש בהכשרים מצויינים.

תוסיפו חטיפים, ירקות שאפשר לאכול בלי הכנה מוקדמת כמו עגבניות שרי או מלפפונים, אולי זיתים.

את צריכה לעשות את זנ ברגע זה ולהתעלות מעל הסיטואציה הזאת, מעל הצער האמיתי!! שהיא גרמה לך ולבנות שמחה אמיתית בשבילך לחג הזה עבור כל המשפחה שלך.

את הכוח של הבית שלך ואת יכולה להשפיע על החג הזה   וגם על החיים שלך כולם בגישה, בכוחות שתרכשי, בניסיוו שתעמדי בו ואני מאמינה, ממש מאמינה, בזכות שהתעלית על הצער האמיתי הזה שאת שרויה בו את תראי ישועות וגאולה אישית.

בהצלחה!

ולהבא לא להסכים להגיע אם זה לא אצלה בבית. כזה פשוט

לק"י

חיבוק גדול גדול!

ושתרגישו שהחג טס ותחזרו הביתה בשמחה!

אני מכירה את המנהג לא לקנות כלל בפסח, אבל לא בטוחה שעדיף להשאר רעבים? 

אבל דברים סגורים- מניחה שהרוב המוחלט כן קונה.

יש לכם חג אחרון, אני חושבת שהנתון זה שזה עליכם ולא עליה למרות שהיא זאת שהציעה.

ולכן ללכת לסופר הקרוב ופשוט לקנות שיהיה לכם לפחות בשפע לחג הזה...פירות, ירקות לימון מלח, חטיפים, יוגורט לבוקר וקורנפלקס עם חלב, חד פעמי...

ממתקים לשמח, מיץ ענבים לקידוש

זה נורא להיות תלוי באוכל גם במישהו ממש מפרגן, זה תחושה תמידית של רעב, אז בטח אם היא לא מביאה מספיק.

מזכיר לי סיטואציות דומות מהעבר (גם לי יש ילד נכה וחמות/ הורים שפחות ידעו להתחשב)

זה לקח זמן אבל למדתי לא להיות בצד הנזקק

לא לסמוך על הבטחות של אחרים

ללמוד מניסוי וטעייה מה הכי טוב לי ולילדים

(לא התארחנו כבר שנים ארוכות

רק מארחים)

עוד יהיו הרבה חגים שיוכלו להיות לך חוויה מתקנת

זה בידיים שלך

מתנצלת מראש על הכתיבה הלא מכילה...

מגיבה באיחור,אבל בעיני זו תגובה לכל סגנון ההערות על החמיות.יש כאן קטע בפורום לדבר רע על חמיות.סגנון מכיל ותומך באמהות וסגנון מתלהם על החמיות.זה מאוד צורם לי.כשאחת האמהות פורקת בקבוצה כולן מפרגנות שהיא עייפה ועמוסה ומותר וכ...כשהחמות אולי עושה שפחות נעים זה מקבל ישר כותרת של: לא מאוזנת, לא שפויה, לא מווסתת, עם בעיות נפשיות...בעיני? לא ראוי.

החמות לא סתם עייפה ואולי גם לה קשה - היא לא מאוזנת...הלו??

ולעניין של הפותחת- כתבת שבגלל עומס מטורף של החיים החלטתם לסגור את הבית, שזזה בעצם פתר אתכם מלנקות, מלקנות ולבשל..., אחכ כתבת שרציתם להיות בבית וחמותך לחצה עליך...אז תחליטי, אתם בחרתם לנסוע כדי- לא לנקות, לא לקנות ולא לבשל, או שהכרחו אותך?

הדירה רחוקה? למה לא בדקת? האחריות היא גם עליכם...

אוכל-חמותך רצתה לפנק אתכם, הזמינה לכללל החג.כל הארוחות עליה.לילי סדר, שבת, שביעי של פסח.המון..בין לבין הגיוני שתדאגו לעצמכם לדברים קלים כמו שכתבו לכם.גם כשבאים למלון מביאים נשנושים לדר שיהיה בין הארוחות.

כתבת שאתם עם קטנטנים וילדה נכה- חשבתם שאולי גם לחמותך קשה עם הרעש והבלאגן ומעדיפה שאחרי הארוחה תלכו לדירה? נראה לגיטימי.

ללון משפחה נוספת זה הוצאת מצעים וכו..לא קל בכלל.

ודבר אחרון שממש ממש מכעיס אותי-"הביטוי "שרצה".

הבת שלה שרצה..

מניחה כאשר תתבגרי והבת שלך תתחתן ותרצה להיות אצלך חגים שלמים את תשמחי בזה ותראי בזה ביטוי של אהבת.היית אומרת בלעג שביתך "שורצת אצלך".

ואמא שלך מחממת אותך? לכ אליה..

שקודם כל, הברור מאליו - חמה זה לא אמא, והיחסים הם אחרים

זה להשתלב בתוך עולמה של משפחה שמתנהלת ככל הנראה שונה לחלוטין מאיך שהמשפחה שרוצים לבנות/ שבונים נראית הרבה פעמים, וכל אחד רואה את המקום של עצמה כ"לוקחת". כמו שקשה לראות קשיים אצל אמא, כך גם אצל החמה

לדעתי גם אף אחת פה מהכותבות היא עוד לא חמה בעצמה כדי להבין באמת במה כרוך אירוח של משפחות שלמות לשבוע, על על המשתמע מכך, בפן הנפשי הפיזי והכלכלי. ולכן, עם הדרישה להסתכלות שונה - צריכה להגיע גם ההבנה שמה שרואים מכאן, לא רואים משם. רוב האמהות פה נמצאות בשלב הקשה יותר של בניית המשפחה,לרוב זה רב גילי, ומצפות להגיע למקום בו יהיה להן נעים וירגישו בנח. בפועל זה לא קורה הרבה פעמים (

ואם תשאלי אותי,קשה לי להבין למה אנשים עושים את זה לעצמם שוב ושוב,אבל כל שנה אני רואה שזה חוזר על עצמו בווריאציות שונות. לדעתי בגלל מימד הכדאיות מכל מיני סיבות, האירוח נצבע כאידאל או כחובה וביחד עם הסטנדרטים הגבוהים שמציבים לחמה, או לחג- החלום ושברו)

אני מסכימה גם שבת זה לא כלה, ברור

וגם אמא לא תדבר כך על ילדה בהכרח

אבל זה שרשור פריקה

ולפעמים צריך גם לשחרר קיטור. ואם לומר את האמת, אני לא חושבת שהם לא חשבו לקחת אחריות בהכרח, זה העניין שהפגיעות פה תופסת את כל המקום למחשבות פרקטיות כאלה ואחרות

לגבי האמא של הפותחת - לדעתי טעות קשה להמשיך לחמם אותה במקום להרגיע את הרוחות, אבל זה מה שיש

ולמען הסר ספק - אני גם חושבת שלמרות כל הקושי, צריך לזכור להחזיק טובה לאישה הזו שגידלה את הבעל שלך, ופותחת את הבית ואת הכיס ולשים לב. אבל זה רק מתוך סערת רגשות. ולפעמים צריך לעשות עבודה וזה בסדר, לכולנו יש על מה לעבוד

לק"י

וזה בטח עדיף מאשר לפרוק באוזני אנשים שמכירים את הנפשות הפעילות.

(זו הערה כללית, שנכונה להרבה שרשורים פה).

ואכן כשמך כן את. נותנת זווית קצת שונה.

אבל שימי לב שפה הסבתא הפעילה מכבש לחצים כדי שיבואו, בעוד הם העדיפו להישאר בבית.

היא הבטיחה הבטחות בגודל הר, ובסוף גרמה להם עוגמת נפש קשה.

את צודקת שיש מידה של אחריות עצמית שגם הם צריכים לגלות- לברר איפה הדירה, אפילו לשנות מהמנהג ולקנות אוכל מוכן בחוץ

אבל רוב האחריות היא עליה, כי היא זאת שלחצה.

זה כמו שלחץ עלייך לטוס איתי לחול ואבטיח לך הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה,

אבטיח לך פינוקים ומתנות ושלא תצטרכי לדאוג לכלום

בידיעה שאת מוגבלת באוכל ובעוד נתונים

ובסוף את תגלי שבעצם אין אוכל כמו שצריך, ושהמקום נאחס, ושהתנאים לא תנאים

כתבת את מה שהתכוונתי לכתוב עכשיו.תודה!

אנחנו משפחה עם ילדה נכה שזה בפני עצמו דורש התנהלות אחרת

חמותי ראתה את הדירה לפני ולא חשבה ליידע עד כמה זה רחוק (הייתה ברצון ענק שנבוא אולי כדי לפצות על כך שלא יכולה לעזור במהלך השנה)

ושילמנו ממיטב כספנו על כך

ולמען ילדתכם הנכה היה ראוי להתאמץ מצידה יותר שלא תטרטרו.

כנראה שהיא טיפוס שלא מודע עד הסוף לפרטים הטכניים, שעושים את ההבדל

מקווה שאת מתאוששת מהחוויה המאוד לא נעימה הזאת.

להבא,

אל תכנעי לא ללחצים שתבואו, לא להבטחות ולא לשום דבר.

אם אתם באים פעם הבאה זה רק ליומיים . ותמיד תמיד תביאי איתך כמה דברים בתיק. גם כשאני הולכת לחמתי ולאמא שלי שיש שם ב"ה שפע, אני תמיד מביאה איתי עוגיות/ פירות, ירקות/ פריכיות ... לא רוצה להעיק עם ילדים שמורעבים חצי שעה לפני הדלקת נרות או על הבוקר לפעמים הם רעבים ובררנים אז מביאה את הפרי הספציפי שהם אוכלים וכו'. אף פעם אל תגיעי למצב שאת תלותית במישהו עד כדי כך ובטח שלא שבוע שלם.

תקלטי את סגנון האופי שלה, ותהיי חכמה לפעם הבאה.

אגב, נקיון פסח בסיסי הלכתי לא אמור לקחת הרבה זמן. 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

בס"ד

ובטח שזה משהו ענק שדורש עיבוד.

במעט מילים האלה שכתבת

מקופלים כל-כל הרבה...

ההריון שהיה.

המניעים שהובילו להחלטה.

קבלת ההחלטה.

הפסקת ההריון.

הלידה השקטה.

ועכשיו הטיפולים....

הגוף והנפש שלך עברו כל-כך הרבה ❤️

זה ממש מבאס שאין תורים!!!

זה אומר שבכלל לא התחלת לממש את הזכאות לפגישות עם העו"סית?

אם המצב עד כדי כך ויש אפשרות לפרטי נראה לי שזה שווה את ההשקעה.

ואם אין אפשרות וחייבים לחכות, קודם כל מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

ודבר שני, אולי בינתיים אפשר לפחות לנסות להוציא את מה שהיה בדרך כלשהי. לכתוב לעצמך את כל מה שהיה. לכתוב פה בפורום, לספר לחברות או קרובות משפחה אם יש לך כאלה שיהיה מתאים לספר להן (מבחינתך ומבחינתן). העיקר שזה לא יישאר רק בלב שלך ושתוכלי לתת לכל הכאב ושאר התחושות מקום. הסיפור הוא כבר חלק ענק של העיבוד.

ומסיימת עם תקווה - לא חוויתי את מה שחווית אבל ראיתי על עצמי ועל אחרים שאפשר לחיות חיים טובים, מלאים ומאושרים גם אחרי חוויות טראומתיות. בע"ה עוד צפוי לך המון טוב! חיבוק וחיזוק גדול!!! 🫶🏼🫶🏼🫶🏼

לפעמים ה' שומע אותנו דווקא מתוך הכאוס והבלגן... מספיק שנאמר, "ה', אין לי כוח", ואולי לנסות לשנות את זה ל"ה', תן לי כוח", וזו כבר תפילה...

(אגב, היום היה קצת שמש. ניצלנו את ההזדמנות ויצאנו, והיה כיף למרות שהיה קריר. כי באמת אי אפשר לדעת כמה זמן השגרה הזו תהיה... מקווה שתצליחי למצוא רגע כזה לצאץ, עם הילדים או לבד❤️)

ובהצלחה וישועה בכול!

קודם כל, מזמינה אותך לפרוק יותר בהרחבה בפרטי אם תרצי (כמובן רק אם זה יהיה נכון וטוב...)

גם לנו יש מורכבויות שלא מתאים לי לפרט בפורום. ב"ה אנחנו סה"כ בטוב, אבל יש הרבה על מה להתפלל, וגם אני מרגישה שלא מספיק ניצלתי את החג לתפילה כמו שצריך.

בכל זאת מנסה לחזק את עצמי שתמיד אפשר להתפלל, ושגם לכמה מילים שהצלחתי להתפלל פה ושם יש כוח, גם אם אני לא רואה ולא יודעת איך ואיפה זה משפיע.

ותמיד תמיד יש גם עבודה על אמונה וביטחון בקב"ה - שגם מה שקורה לי לא לפי התכניות שלי, זה עדיין לא אומר שהקב"ה לא איתנו, הוא לגמרי איתנו ובונה לנו את המסלול המדויק לנו שדווקא דרכו אנחנו גדלים.

(מקווה שזה בסדר לכתוב לך את זה עכשיו. כותבת באמת מהחוויה שלי, וזה בסדר אם את לא מתחברת...)

מקווה שהדברים יסתדרו לטובה ותראו ישועות בעז"ה. בהצלחה רבה והרבה כוחות❤️

(ושבוע הבא אמור להיות הרבה יותר נעים בעז"ה...)

לפעמים עוזר לנתב לפעולות מעשיות, למשל-

להדליק נר לצדיק

ללכת לקבר של צדיק או לכותל

לעשות חסד עם מישהו אחר

לא תמיד התפילות יוצאות החוצה. לפעמים זה נובע מתחושת המצוקה והעומס והדאגות...

"הרפו ודעו את ה'" -תחשבי מה מרגיע אותך. מסאז'? מקלחת חמה? הליכה באויר הצח? נסי קודם כל להקל על התחושה הקשה, ובעז"ה יגיעו כל הישועות

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

אלא בלי השפעת הורמונים.
זה מוחדר כך שההורמונים לא משפיעים כמו הגלולות...
לטענתנ בכל אופן.

ברור שיש בזה הורמונים, אך השפעתם שלא כמו בגלולות או בהתקן הורמונאלי...

הורמונים שנספגים לדם מגיעים לכל הגוף ומשפיעים על תאי מטרה, זה הדרך בה הורמון פועל
 

היוצא דופן היחיד זה התקן הורמונלי שיש לו השפעה סיסטמית מינימלית.

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

עם קוטל זרע..

אבל להתאים רק אצל מתאמת מומחית! זה מאוד חשוב גם לגבי המידה והסוג של הדיאפרגמה

וגם לגבי הידע איך להכניס באופן הכי מדויק

@פרח חדש זה עונה לך גם

ויש לי המלצה למתאמת מהממת ומקצועית במרכז 

תנסי לזהות ביוץ

במצב כזה שיטת מודעות לפוריות..

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

ב''ה תמיד יוצא מעולה.

1 קילו קמח

חצי כוס סוכר

2 כפות שמרים

חצי כוס שמן

כף מלח.

שמים קמח+ סוכר+ שמרים

מעליהם את המים המתחילים ללוש.

תוך כדי לישה מוסיפים את השמן והמלח.

לשים היטב עד לבצק אחיד.

שמים להתפחה מכוסה בשקית.

אחרי כחצי שעה עושים לישה קצרה חוזרת ואחרי כחצי שעה נוספת אפשר להכין את החלות.

בהצלחה!

ממש טעים

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

וקרה לי ששכחתי גם

עשינו שאלת רב והסתבר שזה בכלל לא חוצץ ואין בעיה עם זה כי זה נחשב "מקום סתר".

אז זה יכול לגרום גם לברכה לבטלה לטבול פעמיים עם ברכה, תבדקי את הנושא.  

רק אם עדיין נמצאת במקווה או קרוב

אולי אם כבר חזרה הביתה בדיעבד זה תקין

זה כנראה שאלת רב

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

היה לי סיוט מכלכך הרבה בחינות

אם יש לך זמן לחפש בכרטיס שלי פירוט שכתבתי בעבר יש כמה מוזמנת...

אם לא אנסה ממש לזכור לפרט בערב

בהצלחה!! חיפוש אחר מניעה מתאימה הוא סיוט ומתיש מאדד

לחילופין , אם מישהי מוצאת בכרטיס שלה אשמח לקישור לקריאה.

תודה רבה מראש!!

אני אחת מפה...

מצודת דוד

יש את לאונרדו פלז'ה

הייתי שם לפני שנים אז לא זוכרת בבירור

אבל כן היה מעלית שבת בטוח וגם סעודות אאל"ט