פורום הריון ולידה (עמוד 119)

שולחת לך חיבוק!!

שה' ימלא חסרונכם ❤️

איך את מרגישה? מקווה שיותר טוב.

בשורות טובות בקרוב בעז"ה בבריאות ובידיים מלאות.

הלכתית?

או איך פותרים את העניין של האמבטיה?

כי הלכתית אני מכירה שזה לא חובה, אלא המלצה.

ואז אפשר לוותר

זה רציני שאסור אמבטיה?

כי הדבר היחיד שאני אוהבת בחויה של הטבילה זה הרגיעה באמבטיה

אבל אם תמיד את עושה אולי תשאלי רב אם זה לא נחשב נדר?

אני טבלתי פעם בהריון, הבלנית אמרה לי שתבדוק לי את המים שהם לא מדי חמים

זה לחץ דם נמוך.

אם את לא סובלת מזה ומרגישה טוב, אז לא כזה נורא לשבת באמבטיה.

אני סובלת מלחץ דם נמוך אז לא הייתה לי שאלה, ברור שבלי אמבטיה חמה.

אפשר מים חמימים, לא חייב ממש פושר, או מקלחת ללא אמבטיה.

חיבוק!

יש מה לשאול מוקד אחיות? או שהן בטוח יגידו שאסור?..

זה מסוג הדברים שאף אחד לא רוצה לקחת אחריות כי ההריון במצב רגיש, מצד שני גם הנפש במצב רגיש.

לא יודעת, תשאלי, את הלא כבר יש לך, מה יש לך להפסיד מלשאול?

יסודית. וכמובן לא לשבת הרבה זמן. (גם אני נוהגת כמוך....)

כמו ג'קוזי

אמבטיה במים חמים נעימים לא חושבת שזה בעיה מבחינה רפואית

עד כמה שידוע לי...

בעייתי.

לא כדאי לקחת סיכון

מומלץ להתייעץ עם רב. כי מדובר בהנהגות ולא הלכה גרידא.

מים לא חמים אלא יותר פושרים

יצא לי כמה פעמים

במצב שלך, כשאת עוד בשליש ראשון לא הייתי עושה את זה

אני לא מהווה חוות דעת מקצועית או הלכתית אבל הייתי עושה רק מקלחת יסודית

שליש ראשון הכי בעייתי

https://www.nursewithlove.com/post/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA

לא מידי התעמקתי

שמחתי שלא צריכה אמבטיה וזהו

הרב אמר לי שזה מנהג שמגיע מזה שאם יש פצע עם גלד צריך הלשרות את הפצע חצי שעה במים

אז נשים החליטו להשרות את עצמן על כל מקרה..

ושאם אכן יש לי פצע כזה- לעמוד או לשבת מתחת מים זורמים 10 דקות מספיק

בקורונה שמעתי מלא שאן להן אמבטיה ועושות רק מקלחת

אני עם פסוריאזיס

אז תמיד מלאה בגלדים

אבקש מבעלי להגיד גם את זה לרב.

ממש אמר שאין שום צורך..העיקר להתקלח יסודי ולעבור על כל חלקי הגוף ..וכן קצת ארוך מהרגיל

ומדובר על רב מאוד מוכר ועם שיעור קומה ואפילו ידוע כמחמיר

זה לא שזו פסיקה מקילה או משהו.

מים לא חמים מידי. נזהרת לקום לאט כדי לא להסתחרר.

בלי קשר למקווה.  זה הפינוק שלי..

כמובן שזה תלוי במצב ההריון, לחץ דם וכו.. 

האמת שלדעתי אם המים תא חמים מידי אבל זה צריך להיות בסדר.

לא עונה לכל אחת כדי לא להכביד על השרשור...

קראתי את כולכן..

אבקש מבעלי שיברר את הנושא, ובמקביל אתקשר למוקד אחיות.

תודה לכולכן!!

לא מזמן היה לי וזה החמיר, אחרי יותר משבוע וחצי של צינון ושיעול. פשוט סבל! כל עיטוש ושיעול הרגשתי כאילו דופקים לי אבן מבטון על הראש.

רק אנטיביוטיקה עזר. וזה מותר בהריון.

בטוחה שזה הסינוסים ולא מיגרנה? גם זה גורם לי לתיאורים שכתבת. רק שזה בלי צינון.

אם את בטוחה, הייתי הולכת לרופא אחר. אפילו רופא תורן אם לא נותנים לך בגלל הרבעון.

תרגישי טוב!

גם שם הרופא אמר שלא מומלץ, זה בוודאות סינוסיטיס.

אמר שרק אם יהיה חום אז הוא ממליץ לקחת...

מרגישה שדופקים לי פטיש במצח כל רגע

הלכתי לרופא אף אוזן גרון הוא הסתכל שם פנימה, ואמר שהמצב חמור כל כך והוא מביא לי אנטיביוטיקה שאסורה בהריון, אבל המצב שלי גם אסור בהריון. סבלתי כמעט חודשיים.
ומסתבר שכל המי מלח והספריים לא עוזרים, מצבי רק החמיר מיום ליום.
עצה שלי- הלכת לרופא משפחה? לכי לרופא אף-אוזן גרון, יש לו מכשור מקצועי לראות מבפנים את המצב ולהחליט. 

לי עזר מאוד גם למלא קערה במים חמים עם שמן כל שהו (רבסרב/אקליפטוס וכו)

ולנשום את האדים עם מגבת מעל

כי אם צריך אנטביוטיקה לא ידוע לי שזה אמור לעבור לבד

אם זה אמור לעבור לבד (לא נשמע לי...)

תקחי קצת אטוריוון לאף, אבל לא הרבה זה ממש ממכר

אנטיביוטיקה. אין מצב שלא במצב כזה שכבר כואב מאד.

כל מה שתקחי לא יזיז... מניסיון של כמה וכמה שנים.

לכי לרופא אחר או שתחזרי אליו שוב 

מותר מה אסור. תשאלי את המרכז הטרטולוגי.

הייתי פעם צריכה לקחת אנטיביוטיקה בהנקה ורופאים אמרו לי שאסור להניק עם זה. אחכ התברר לי שזה בכלל לא נכון ויכלתי להניק. וסתם שבועיים וחצי התינוק אכל מטרנה ןאני סבלתי בשאיבות וזריקה של החלב... 

מעתיקה לך משהו ש@דבורית כתבה פה פעם:

סינוסים זה דבר כואב מאוד

כורכום הוא חומר אנטי דלקתי ואנטי וראלי

הוא סופח נוזלים

שותים כפית מהתבלין מעורבב במים שלוש פעמים ביום, ומרגישים שיפור כבר מהמנה השלישית

חשוב לתפוס את זה בזמן ולא לחכות

כורכום הוא למעשה אנטיביוטיקה של הטבע

אם התבלין מגעיל אפשר לקנות בכדורים אבל מהניסיון שלי הם פחות חזקים מהתבלין עצמו

צריך לדעת שכורכום קצת מייבש

אם יש לך נטיה לעצירות חשוב לשים לב לשתות הרבה

הוא יכול גם, בזמן השימוש, להפחית מעט את כמות החלב לנשים מניקות. כשמפסיקים החלב חוזר

שאיפה של אדים חמים, אפשר עם מלח ושמן אתרי כמו אקליפטוס, מנטה..

בעיקרון דקסמול צינון ופוקוס וכאלו אמורים לעזור (לא לוקחים בהנקה ולדעתי גם לא בהריון..)

אבץ, ויטמין c לחיזוק מערכת החיסון באופן כללי.

עוזר רק אם זה ממש התחלתי. לפעמים הכדורים האלה לא עוזרים בכלל ואז צריך אנטיביוטיקה.

יש שתי סיבות לסינוסיטיס - אחת וירוס ואחת חיידק. אם זה וירוס האדים, הדקסמול התרסיס- עוזר.

אם זה חיידק- זה לא. ואז צריך אנטי'

ראיתמ כוכבים

תקשיבי מה לעשות

תרתיחי שום ובצל בסיר אחכ תקחי מגבת שימי עליך ועל הסיר תנשמי תאדים שיוצאים ככה כמה פעמים ועובר כלא היה

מניסיון!!!

לכי לרופא אחר

לקחתי מלא פעמים אנטיביוטיקה בהריון...

איזה קשה זה לעבור את כל המסע ועכשיו הדימום הזה

אני לא דיממתי בתחילת הריון אלא בהמשך שלו וב''ה נולד תינוק מתוק בריא ושלם

טוב שאת לוקחת תמיכה

מקווה איתך לבשורות טובות

אל תהססי ללכת כבר בהמשך השבוע לאולטרסאןנד נוסף כדי לבדוק אם כבר יש דופק. 

בדקו לי פרוגסטרון וכשראו שהערכים תקינים אמרו לי שהכל בסדר ולא צריך לבדוק עוד. לא יודעת כמה אמין אבל אחות אמרה לי פעם שעד שבוע 8 אם יש דימומים מחשיבים את זה עדיין דימום השתרשות

בלי קשר, באופן כללי, מסתבר שיש כזה דבר דימומים בהריון שהם בלי סיבה וההריון תקין לחלוטין. היה לי כמה פעמים, והלכתי לבדוק אבל הרגיעו אותי שזה יכול להיות גם תקין ושאם לא רואים בעיה מיוחדת באולטרה סאונד אין סיבה להילחץ.

בכל מקרה לדעתי כדאי לנוח, בעיקר בשביל השקט הנפשי שלך, ולזכור שדימום לא אומר בהכרח הפלה, ולאורך כל ההריון יש דימומים מסיבות שונות ועדיין התינוק יכול לצאת בריא ושלם

תודה רבה! מניחה שהייתי רגועה יותר אם היו רואים ‏דופק באולטרה סאונד אבל בגלל שזה זה שבוע שש והאולטרה סאונד הוא רק בשבוע הבא מידת החרדות עולה כן ראו שק הריון  ושק חלמון  אבל צריכה להיעזר בסבלנות ולחכות לבדיקה דופק בעוד כשבוע מתפללת מתפללת מתפללת אבל נופלת לפעמים ומצרה  על כך קשה ‏קשה לי נורא היריון ראשון לאחר כל כך הרבה שנים של כשלונות וצפייה

‏

אבל בשלב שלך זה הגיוני שאין דופק, ולא אומר כלום. באמת שהכי חשוב זה שתשתדלי לא להיכנס ללחץ מיותר כי זה בטוח לא טוב להריון...

אני יודעת שזה קשה ונראה בלתי אפשרי אבל לי עזר לדעת שאני עושה את ההשתדלות שלי ונחה ובודקת כל מה שצריך ושמפה זה בידים של הקב"ה וזה לא תלוי בי...

ויומיים אחרי זה כבר היה דופק יפייפה

בשורות טובות!!

היה לי מקרה כזה שנגמר בהריון ואחד לצערי שלא.

חשוב מאוד לנוח הרבה ולשתות! לא להתאמץ בכלל.

ולבוא למעקב בעוד כמה ימים/ שבוע לוודא שיש דופק.

בשורות טובות.מתפללת איתך שימשיך בטוב ובבריאות!!!

שלך את באמת כבר עושה -

מנוחה

לא להתאמץ כרגע כלל ליתר ביטחון

לקחת את כל התמיכה שאת צריכה (מתכוונת לתמיכה תרופתית או של ההורמונים ובפן הרפואי, וכמובן שבנוסף גם תמיכה טכנית ורגשית מהסביבה )

ואפשר לשאול עוד את הרופא המטפל אם יש עוד תמיכה נוספת רפואית שיכולה לחזק אפילו עוד יותר ואם כן לקחת

תפילה כמובן

שתייה

נשימה

והשאר - הרפו ודעו כי טוב ה'

זה כבר האמונה

את עושה את שלך

וכל השאר מרפה לקב"ה שהכל בידיו והכל מאיתו

אומרת עכשיו פרק תהילים בשבילך 🙏❤

שיהיו בשורות טובות במתיקות עצומה ב"ה!!!

והכל הכל יהיה בסדר יקרה ❤

תודה רבה רבה על הדברים המחזקים והנפלאים הללו ❤

וזה יהיה כנראה תהליך עדין ולא רגעי..שידרוש משניכם-

א. שקיפות ושיתוף-ללמוד לדבר את התחושות שלכם בנושא. באופן בונה ולא בהאשמות או ברצון לשכנע.

ב. לקחת בחשבון שגם לו כנראה יש את התחושות שספג שם במשך הזמן ולהיות פנויה להקשיב באמת גם לו. גם אם הוא לא צודק לדעתך.

ג. סבלנות..יקח סמן ואף אחד לא יהפוך למישהו אחר ברגע

ד. יכולת לתת אמון -לבקש. לתת אמון ומרחב . ולא להיות ביקורתיים אחרי .הסכמה שלא הכל יקרה מתי ואיך שנראה לך

ה. סדרי עדיפויות -איפה את זרוקה בעיקר ולהתחיל מזה.

ו. כדי שלא תקרסי תחשבי מראש מה יוכל להקל עליך -גם אם הוא לא ישתנה עדיין..

תודה רבה על התגובות.

זה מתחיל קצת מהמשפחה ממנה הוא בא, בית עם הרבה אחיות שהבנים לא זזים, ברמה שהיו מגישים לו אוכל, אין דבר כזה להכין לבד, לעשות משהו. ההל מגיע אליו ישירות. הוא גם לא נדרש אף פעם להתאמץ בשביל כלום. פשוט קיבל מה שרצה תמיד.

אני מאוד מנסה לשתף ולהעביר את התחושות שלי

אבל הוא לוקח הכל כביקורת וכאיחו אני בסדר והוא הרע תמיד. אבל זה ממש לא שם. לפעמים הוא באמת מבין את מה שאני אומרת ומשתדל ולפעמים הוא לוקח את זה למקום ממש לא נכון. תחושה של אני מולו ולא יחד. אני מאוד מנסה להגיד לו תמיד שזה שנינו יחד. לא אחד מול השני.

וניסיתי באמת באמת לשחרר וגם שיקרו טעויות אבל קצת נמאס לי לכבות שריפות, אני לא באמת יכולה לסמוך עליו שמה שביקשתי יקרה כמו שצריך.

אני באה מבית שציפו ממני להיות עצמאית מגיל ממש קטן, לסדר, לבשל, לעבוד,  להרוויח כסף. להיות אחראית לעשות דברים. אז אני תמיד בעשייה. והעולמות שלנו מתנגישם

אבל גם להסביר את עצמי ושהוא יבין קשה.

זה קצת מצטייר כזוגיות לא משהו,

אבל יש המון המון טוב ואנחנו אוהבים.

זה נטו החלק של לעשות בבית דברים, שהטא חלק גדול כמובן אבל יש הרבה טוב בזוגיות

חשבתי אולי על טיפול זוגי אבל הוא פחות בעניין וגם קצת לא מבין על מה צריך ללכת לטיםול זוגי כשהכל טוב.. 

כמו שהוא רואה לנכון, ולא בדיוק כמו שאת צריכה כי הוא זה לא את

אם הוא נמצא עם הילד, הוא ירגיע אותו כמו שהוא יודע לצורך העניין

לגבי העניין של קניות/ בישולים/ פגישות עם המשפחה המורחבת - בקניות חבישולים הייתי מפסיקה לעשות ולקחת על עצמך הכל. הוא לא עושה? תכיני ממה שיש/ תזמיני קניות עונליין/ תזמיני מבושל. זה לא או את או הוא, יש עוד אופציות

בנוגע למפגשים מורחבים - לכי לבד או שיתגבר ויתאפק.

בעוצק אני מבינה שחסרה לך תחושה של שותפות, ורצוי כדאי ונחוץ לדבר על זה. אבל זה במקביל לכך שאת מפסיקה לרחף עליו כמו אמא שלו. וזה החלק היותר קשה בעניין.

לגבי טיםול זוגי - תגידי לו שמבחינתך יש על מה לעבוד גם אם הוא לא רואה את זה, ודווקא בגלל זה את רוצה ללכת לטיפול

יכל רגע לגרום לשניכם לחוות את המצב בעיניים של השני

אני יכולה מהצד מממממש להבין אותך

זה מאוד קשה להרגיש שנושאים לבד בעול המעשי והאחריות הת מידית היא עליך כשהלב מחפש שם בצדק שותפות ושייכות משותפת

במיוחד

כשזה האופי שלך וככה גדלת והפן המעשי והיעיל הוא מרכזי אצלך

ולפי מה שתארת

יכולה לנחש רק

שאולי

הוא מכיר ציור אחר

הוא באמת פחות היה מודע ופיתח את המיומנויות המעשיות

זה מרחב שהוא מרגיש בו פחות בטחון ונסיון

לכל אחד יש בחיים מרחב 'מרגיש בו 'ירוק'.. הכוונה סוג של טירון..לא מרגיש בו טבעי ובבית..

אצל אחד זה כספים ובירוקרטיות.. אצל מישהו אחר זה הפן הרגשי.מישהו פחות שוחה ביעילות ותקתקנות

ומישהו אחר בסדר ונקיון

כשזה מתנגש בין שניכם זה גורם לחיכוך

אצלו זה מעצים את החוסר בטחון שם

ומעבר לזה שאולי עושה ומקבל ביקורת או תחושה שלא עושה מספיק טוב אף פעם.

את משדרת שם חוזק ובטחון

שם הוא מרגי שקטן וגמלוני ולא יעיל

וזה ההפך ממה שגבר מחפש להרגיש

אז הלב מנסה להתקונן מביקורת..מפחד להרגיש קטן ולא טוב מספיק

אז מתעלם..לא יוזם שם..נמנע..

ואז אצלך זה רק מחמיר ומתעצם הצורך שיעשה ויהיה שותף

וזה מובן

שינוי דינמיקה

זה לשבור את המעגל

אם הוא לא מוכן לטיפול

אולי לכי למפגש או שניים לכלים איך לשבור את הריקוד הלא מפרה הזה בינכם

השינוי אפשרי

חלקו יהיה בדיבור

חלק במעשים

חלק בלשתף אותו

חלק בעבודה פנימית

אז כתבתי את מה שכתבתי בשישי כשכסעתי על בעלי מאוד.

בערב אמרתי לעצמי שבטוח יש לי גם חלק בדבר, כי גם לפני שהתחתנו אני הייתי זאת שמנהלת הכל, ומאוד מתוכננת וכזאת מאז ומתמיד.

בערב פתאום ראיתי את הספר לדעת להיכנע בספריה(קניתי מזמן ושכחתי מזה) והתחלתי לקרוא קצת והרגשתי שזה מדבר בדיוק עליי. האישה השתלטנית שלמדה להסתדר לבדה ולא לסמוך על אף אחד.

קיצור, בבוקר כבר התחלתי לשים לב יותר להתנהגות שלי ולשחרר קצת כמו שהצעתן כאן, אבל לשחרר באמת, ופתאום השבת עוברת בשיא הכיף והנחת ועם מלא רוגע ובלי שום כעס לא ממני ולא ממנו.

בקיצור אמשיך לקרוא את הספר אבל מרגישה שקיבלתי קצת כלים ואיזושהי מראה לעצמי.

תודה לכולכן על העצות 

הלוואי ויהיה לכם רק טוב יחד

איזו אלופה ואיזה כיף שחזרת לשתף.

והספר מעולה! תהני! 

לגמרי

והמסר שהיה הכי חזק הוא שלשנות אותו אני לא יכולה, אבל לשנות את מה שיש לי שליטה עליו, שזו אני וההסתכלות שלי והיחס שלי כלפיו, אני יכולה. ובהמשך היחס שלי כלפיו יעורר אצלו את הרצון להשקיע בזוגיות ובבית גם.

תודה רבה לכן גם על העצות

שבוע טוב 

הייתי אצלה להתקן והיא מעולה ממש!!

ולא זוכרת במדויק כמה שילמתי אבל זכור לי שהייתה הנחה של הקופה

כיף על ההמלצה! גם ככה מלחיץ אותי העסק

והיא היתה מהממת.

נראה לי קיבלתי החזר דרך מאוחדת שיא

אפשר ללכת לרופאה הרגילה שלך בקופה ולשלם סכום כסף כי זה נחשב סוג של פרטי.

אני הלכתי לרופאת הנשים הרגילה בתור רגיל והבאתי איתי 300 ש"ח מזומן והיא הביאה לי קבלה שלה

כשזה קרה אצלנו קניתי מלאא הפתעות שיהיה לכל יום, השקעתי ממש בכיבוד כיפי לכל יום, ניסינו להדליק נרות תוך כדי שיחות וידאו ואז הוא שר איתנו וסיפר משהו לילדים והרגשנו שהוא שותף ובעיקר ניסיתי להזכיר לעצמי שאנחנו המכבים של הדור הזה וב"ה שיש לנו אבא ששומר על כל עם ישראל!

(מןדה שהיו ימים יותר קשים ואפילו בחלק מהימים לא היה לי כוח לארגן לכולם נרות אז ויתרנו)

בהצלחה ממש!! גיבורה💓

זה באמת מבאס וקשה ממש 😞

הלוואי שתראו את כל השפע והברכה בכפל כפליים ושהקב"ה ירעיף עליכם מאוצרו הטוב עוד ועוד ועוד בכל התחומים!

ושוב תודה ענקית ❤

אומרים לי שכן חלק שלא, בוודאות אמרו לי שרופאת התפתחותית לא, לגבי פסיכולוגית אני קצת מבולבלת 

לבדוק שהיא אכן פסיכולוגית ולא איזו מטפלת שמתיימרת להיות כזו....

פשוט צריך לבדוק בחתימה מספר רשיון וכו'

וזה תלוי איזו וועדה בדיוק, כעיקרון וועדת אפיון וזכאות צריכה שני מסמכים קבילים, במידה שמדובר על אוטיזם-רופא התפתחותי/ פסיכיאטר הפסיכולוג, מקבלים פרטי, אבל צריך מספר רישיון. בוועדות אחרות של חנ''מ צריך רופא התפתחותי ומרפאה בעיסוק/קלינאית תקשורת, לדעתי מקבלים גם פסיכולוג פרטי, אבל את יכולה גם לשאול את המזכירה ברשות...

מי אמר לך שלא מקבלים רופא התפתחותי?

אנחנו הגשנו מסמך קביל אחד והוא הספיק.

חוץ מזה שלחנו גם חוו"ד גננת ופסיכולוגית ילדים שהיינו אצלה בלי קשר. 

רופא התפתחותי או קלינאית תקשורת. אני לא סגורה מליון אחוז על פסיכולוג אבל מניחה שזה בסדר. אבל למה בעצם? אם זה לצורך אבחון תקשורת asd יצא לי לראות אבחונים פרטיים ממש לא משהו לצערי. לי מרגיש שהאבחונים בקופה לרוב עם צוות רב מקצועי הרבה יותר מקצועיים. למשל פסיכולוג ונוירולוג. או קלינאית ושניהם.

זה לצורך תקשורת...

אם זה לצורך התפתחותי רגיל כדאי לעבור בדיקת רופא התפתחותי אבל בגדול קלינאית תקשורת זה מספיק. אפשר גם פרטית אבל שעובדת במקביל בהתפתחות הילד. @רי

לפי מיטב ידיעתי אם זה אבחון פסיכודדקטי אז כן. ילד גן או בית ספר?

לק"י

אני לא מתווכחת עם רגשות.

אבל שכלית, זה בכלל לא היה תלוי בך. וטוב מאוד שיש היום ניתוחים שמצילים את התינוקות האלה.

(גם אני ילדתי את הגדול בקיסרי חירום, בגלל האטות בדופק ולידה שנתקעה. אבל לא הרגשתי שאני לא בסדר).

תני לעצמך זמן לעבד את המצב.

ובעתיד יש סיכוי גדול שתלדי בלידות רגילות (אני ילדתי עוד 3 ילדים בלידות רגילות).

זה ממש ממש לא היה תלוי בך.

ומבינה את הרצון לתיקון.

תנשמי עמוק, חכי קצת, ואם תרגישי צורך, אני ממליצה על עיבוד לידה 

מציעה לך לפנות לעיבוד לידה שיעזור לך

"לסגור את האירוע"

או בלי קשר איזשהו עיסוי שירפה ויעזור לך לעכל

ולהתפנק קצת.

מזל טוב!

בשעה טובה!

הרבה הרבה נחת ושמחה

שגם היתה לידה ראשונה

יום אחרי שהבן חגג שנה זרקתי את הגלולות

חודש אח"כ כבר הייתי בהריון.

כל ההריון אני בלחץ שהפעם זה יצליח

חייבת לעשות תיקון

חייבת חייבת

חודש תשיעי חרדה אחת גדולה

עברתי תאריך ושום דבר

קבעו כבר תור לניתוח למקרה שלא..  כי לא הסכימו לזירוז בשום אופן

שבוע כמעט 42

חדר לידה

8 שעות

שוב נתקע הראש

הייתי עם רופא פרטי

המון תנועות, רפלקסולוגיה

ולחץ ששוב אולי יקרה.. כבר אמרו שאולי לא תהיה ברירה

בסוף חתכו קצת ועשו וואקום

אז ב"ה היתה חידה רגילה

אבל לא קלה בכלל..

זה היה לגוף כמו לידה ראשונה.

משתפת אותך כדי שתדעי שכן

זה מורכב

הרבה רגשות במהלך התקופה

וזה בסדר

הלכתי אחרי קיסרי חירום, שגם היה טראומטי ממש...

זה עזר לי פלאים

אני רק יכולה לנחם אותך שככל שתמתיני יותר זמן יותר סיכוי שתוכלי ללדת בלידה רגילה

(הרופאה אמרה לי שיש נשים שלא מונעות כי רוצות חויה מתקנת אבל אם לא עברו שנתיים מהניתוח בלידה הקודמת אז אף רופא לא מסכים לקחת אחריות על ויב"ק)

אז בהצלחה

ואת גיבורה שעכשיו רוצה לתקן

אני החלטתי שפעם הבאה קיסרי מתוכנן זה יהיה החויה מתקנת שלי

כך שתאורטית כנראה שאחרי שנה ותשע כן אפשר ללדת כרגיל 

אבל היא אמרה לי שככל שהזמן מהניתוח הקודם עולה יש יותר סיכוי ללידת ויבק מוצלחת

ושהרבה רופאים אם בפועל עברה שנה ותשע לא יסכימו ללוות ויב"ק, אלא רק אחרי שנתיים

לק"י

אבל כן, הגיוני שזמן החלמה ארוך יותר מועיל לסיכוי ללדת לידה רגילה בפעם הבאה.

תודה על ההסבר!

כשאני הייתי אחרי קיסרי אחד הרופא אמר שמספיק גם חצי שנה

ידעתי שיש רופאים שאומרים שנה

אז חיכיתי שנה

ומבחינת ויבק

לא היתה בכלל שאלה

כמובן יש כל מיני דברים שנמנעים בויבק כמו זירוז אבל לא קיבלתי רושם שבגלל שהייתי פחות משנתיים אחרי קיסרי אז אולי לא יאשרו ויבק. 

היה מצוין

לפני שנתיים קיבלנו הצעה יותר זולה ועברנו לשם (דרך סוכן ביטוח)

הביטוח שלנו גם שם. מקיף וגם במקרה שלי ההצעה הייתה ממש טובה.

לצורך העניין רכבי טסלה יכלו להיות מבוטחים רק בהפניקס (אולי זה עדיין ככה)

אז הם סבבה לי

בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות. אצלי מקלחת זה משהו בסיסי ואין מצב בעולם להכנס למיטה בלי מקלחת. לא משנה מה.

לא בטוח שאני "צודקת". כנראה שאת מתעדפת דברים אחרת, ויכול להיות שאכן ככה יותר מתאים לך.

אבל כן מציעה לשים סימן שאלה על משהו שהוא די בסיסי ולראות אולי איפה אפשר להפחית עומס כדי להספיק מקלחת, אפילו כזו של 5-7 דקות

לדעתי תבררי על צימר או מלון שיש בו ג'קוזי שווה,

ותזמיני לך לאחרי המילואים לבד...

ותסמני ביומן את התאריך שיהיה למה לצפות (:

אפשר לתת לילדים זמן מסך קבוע כשאת הולכת להתקלח.

אם יש תינוק קטן תכניסי עגלה למקלחת לידך.

אפשר להזמין נערה לשעה-שעתיים ובזמו הזה להתקלח.

בנוסף, להתפלל על זה. לפעמים התפילות הכי חזקות הן על הדברים הכי קטנים, יומיומיים כמו "ה' בבקשה שהמרק שאני מכינה לחג אצל חמותי יהיה טעים", אז ככה תתפללי על זמן למקלחת. לה' יש שפע והוא ישלח לך את ההזדמנות

אם את בתקופה של טבילה כל חודש אז יכולה בפעם הבאה לחפש מקווה שווה ברמה גבוהה (פרטי מושקע עם תור מראש)

ותתפנקי שם איזה שעה וחצי.

וכמובן מקלחת יום יום זה בייסיק

כמו שאת נותנת לילדים ארוחת ערב ככה תתני לעצמך את הכמה דקות האלו בסוף היום.

מפזרת את הילדים בבוקר וחוזרת להתקלח

היה לי קשה להתקלח כשהם היו בבית

ועוד יותר כשהם ישנו

פחדתי שהיונק יתעורר

או שתהיה אזעקה

לפעמים אם ראיתי בבוקר שהם משחקים יפה אז הייתי חוטפת מקלחת מהירה לפני פיזורים

אבל כן הייתי צריכה לעשות שינוי תפיסה

מקלחת בשגרה אצלי זה רגע של שקט לעצמי, מעין פסק זמן ואז היא גם מתארכת

אפשר לעשות מקלחת גם בממש 3 דקות

היא לא מפנקת

והיא לא כיפית

אבל יוצאים ממנה נקיה

זה כאילו ברצון שלי שיהיה בסיסי.

אבל מרגישה שבגלל שאמא שלי היתה מקלחת אותנו יום כן יום לא, אז לא מרגיש לי נורא להכנס למיטה בלי מקלחת...

את הילדים מקלחת כל יום כמעט תמיד.

הקטע שבעלי לא במילואים כבר, אבל מאז אני מפנטזת.

חוסר שעות שינה איום, שתמיד עד שמגיע הערב קורסת למיטה..

ובאמת צריך סדר עדיפויות, אבל זה גוזל ממני מלא אנרגיות להתקלח כשזה קצרצר..

מה יהיה..

אבל אהבתי את הרעיון להתפלל על זה

לפני השינה לא תמיד יש כוח

לכן בימים שאני עייפה אני מתקלחת בשעות הערב המוקדמות

ובאופן כללי מעבירה כל פעילות שמצריכה כוח לתחילת/ אמצע היום ולא מחכה לסופו

התרגלתי מילדות לא להתקלח כל יום,

ואני גם לא אוהבת את זה.

ובתקופות של עייפות ועומס, התחלתי לוותר על מקלחות.

הבעיה שלי, שזה נהיה הרגל. וגם כשיש לי זמן וכח, המקלחת היא לא חלק מסדר היום שלי.

בינתיים לא הצלחתי לחזור למקלחת קבועה.

אני מציעה למצוא דרך להכניס את המקלחת ללוז.

גם אם לא כל יום, אז לקבוע תדירות מסוימת ולהקפיד עליה.

למצוא מה הכי יעזור לך:

למצוא זמן אחר ביום להתקלח- מוקדם בבוקר, אחר הצהריים, בערב, לישון קצת בלילה ואז לקום להתקלח.

אפשר לדבר עם בעלך שיהיה אחרי להזכיר לך ולדאוג לפנות לך זמן בשביל זה.

להחליט על משהו שידרבן אותך להיכנס להתקלח.

ואולי גם אני אצליח לעשות משהו מכל זה...

ועד היום.האמת לא נעים לומר מקלחת לא נותנת לי כלום

..לא מרענן אפילו..

רק כשממש חם

אני בקושי מזיעה ולא סובלת מריחות גוף בכללי

וכן מודעת לעצמי אגב

ולא נרדמת אחרי מקלחת

והז בעיקר משהו שצריך לעשות כי ככה אומרים מבחינתי

אז כן דוחה

לא בכלל לא כמובן

אבל כל יום הז בעיקר מעיק עלי וגוזל לי זמן 'שאין לי

ועם תינוק בכלל

אבל מתביישת בזה כי מרגישה לא נורמלית ומגעילה בעיני העולם

גם בעלי לא ממש מקפיד על זה בערך כמוני אז אין לי מי שידרבן

והייתי סובלת ממש יימי ראשון

ומצד שני חשבתי שלא אצליח לעולם להפסיק לשנוצ😅

אבל הצלחתי להפסיק לישון צהריים כבר 2 שבתות ומצליחה להירדם מאז (שאפו לי!. שום בצל🤣)

עולם אחר

אולי עכשיו בשבתות חורף יהיה יותר קל לא לישון בצהריים

לקבל.

אצלנו מבקשים להביא גם בקבוק למים, והן מביאות להם במהלך היום

תגידי שהוא לא שותה מספיק ובבקשה שיתנו לו.

ממליצה לקחת כל יום הביתה לשטוף אחרת זה נהיה דוחה די מהר. וככה גם כל בוקר את מביאה עם מים אז יודעת אם שתה לפי המצב בצהריים

נותנים להם לשתות והיא אמרה שלא צריך ...

ימים חמים
דברי על כך גם עם המנהלת, לטובת כל הילדים שם.
הם זקוקים למים, וצריך שיהיו רתוחים אבל לא קריטי. 
(אגב, גם בבית, כשהוא יונק, אם יוצאים וכו והוא מוציא אנרגיה כדאי להציע בקבוק עם מים...)

ולהראות לה מקור שבאמת צריך בגיל הזה.

אם זה עושה לו עצירות גם להגיד לה את זה.

מבאס..