פורום הריון ולידה (עמוד 118)

היה לי פעמיים

פעם אחת הרופא שלח אותי לאקו לב ובפעם השניה הרופא צחק על הרופא ששלח אותי ואמר שזה כלום..

ברוך ה' שני הילדים בריאים 🙏🏻

לק"י

קוראים לזה "סימן רך".

היה לי בהריון אחד, אז עשיתי חלבון עוברי.

וזהו...

לא העצם אף

אבל מוקדים אקוגניחם וגם ריבוי מי שפיר וגם חלק במח מורחב

קיצר היה הריון מתוח וקשוח

אבל ילדה בריאההה ומתוקההה ב''ה🙏🙏❤️

רוצה להתעודד...

יש 2 סימנים אבל עדיין הרופא אמר שרוב הסיכויים שהכל בסדר כי יש גם סימנים לטובה- גפיים ארוכות למשל...

מחכים לייעוץ גנטי. אני במתח קשה

את יכולה להתקשר למכון פועה והם יקשרו אותך עם מחיר מיוחד שלהם.

אמנם זה לא 100% אבל את יכולה לחפש שרשור שהיה פה לא מזמן על הסיכוי שלו לתת תשובה שלילית כוזבת.

באופן אישי עשיתי לא מזמן (לא בגלל ממצאים מדאיגים אלא בגלל סיכויים בינוניים בבדיקות הסקר),

הרופאה אמרה לי שאני צריכה לדעת שזה לא 100%, אז בעקבות הדברים של @פשוט אני..  ידעתי לשאול אותה על מקרים שידועים ברפואה על תשובות שליליות כוזבות,

והיא אמרה שהיה מקרה אחד לפני 7 שנים (בקיצור לא רלוונטי). אז תודה @פשוט אני.. שבזכותך היא לא באמת הלחיצה אותי.

אשתי עשתה בדיקת ניפט, דרך מכון פועה זה עולה 1,800 ש''ח לבדיקה של 7 התסמונות השכיחות פלוס מין העובר (אפשר לשלם 2,500 ש''ח בשביל הבדיקה הכי רחבה שיש), ואם יש ביטוח פרטי עם נספח הריון או ביטוח משלים בדרגה הכי גבוהה של קופת החולים, אז מקבלים את רוב הכסף בחזרה.

תוך 48 שעות קיבלנו תשובה שלילית לכל התסמונות שהם בדקו, וידענו את מין העובר, וכל זה בשבוע 9...

אחר כך הולכים לשקיפות עורפית בראש רגוע יותר, כי גם אם עולה ממצא מחשיד לתסמונת דאון - כבר יודעים שזה חסר משמעות.

עם זאת,

אני מזכיר שני דברים:

א. הבדיקה מעולה לאיתור תסמונת דאון, אבל יש מאות תסמונות אחרות שהיא כלל לא מתיימרת לזהות או שהיא כן מתיימרת אבל עם אחוזי דיוק של 80 עד 90 אחוז, שזה לא מספיק טוב.

מי שרוצה לשלול את כל מה שהמדע יכול לשלול - רק בדיקות מי שפיר או סיסי שילייה יועילו.

עם זאת, בדרך כלל נשלחים לבדיקות האלה רק בגלל החשש לתסמונת דאון, ואם זאת הסיבה היחידה - אז ניפט בהחלט עושה את העבודה בלי לסכן את העובר ובשלב הרבה יותר מוקדם.

ב. יכולות להיות הרבה מאוד בעיות בהריון שהן כלל לא גנטיות. דברים שאפשר לראות בשקיפות ובסקירה ואף בדיקה גנטית לא תוכל לזהות.

כך שתשובה שלילית בניפט או במי שפיר לא מבטיחה לצערי שההריון תקין או הילד בריא, וחשוב ללכת לכל הבדיקות המומלצות.

ובהחלט לא צריך ללכת לכולן בשגרה.

הוודאות אצל בורא עולם

קרו מקרים שאמרו משהו אחד, ומתברר ששום דבר והכל תקין

ומנגד גם הפוך שהכל תקין, והתברר הפוך

כמו מי שפיר וסיסי שילייה.

אין מקרים, בטח לא מהשנים האחרונות, שאמרו משהו שהתברר כשגוי בבדיקות האלה.

ואם יש, זה אחד למאות אלפים או אחד למיליונים.

בכל מה שקשור לסקירות US - יש דברים שאפשר לראות שם בוודאות מוחלטת, ויש דברים שאפשר לפספס. תלוי בסוג הבעיה, במקצועיות של הרופא, במנח של העובר...

אבל זה שהבדיקות האלה לא נותנות ודאות של 100%, לא אומר שמומלץ לוותר עליהן.

לא מסכים עם ההמלצה הגורפת "לא צריך ללכת לכולן בשגרה".

את יודעת בכמה הריונות שגרתיים מצאו דברים מאוד קשים אצל התינוק בבדיקות האלה?

ברוך ה' זה לא המצב השכיח, רוב העוברים בריאים, ועדיין יש מקרים שבהם בהריונות מאוד תקינים פתאום מגלים שלעובר אין גפיים (קרה לשכנה שלנו), שהלב שלו לא בנוי נכון, שהמוח לא התפתח בצורה שמאפשרת חיים ועוד כל מיני מרעין בישין. מה תעשי אם בגלל ההמלצה שלך "לא צריך ללכת לכולן", יוולד תינוק עם פגם מאוד מאוד קשה?

שוב, אני לא מנסה להחליץ וברוב המקרים הכל טוב, אבל יש סיבה שהמדינה מממנת לכל אשה את הבדיקות האלה (ולא, ההנאה של ההורים לראות את העובר היא לא הסיבה) - אלה בדיקות שבאמת מצליחות לאתר מומים.

מאתרות בהכרח פגמים גנטיים, עליהם כתבת

שאין בהם וודאות. ולכן אני עדיין חושבת שלא כל אחת חייבת לעשות אותן

יש גישות שעודף בדיקות מזיק לעובר

עי רבנים גדולים שמבינים בתחום

כך שזה לא רחוק מהאמת

ובכלל הבדיקות הסטטיסטיות לפעמים מאתרות דברים שלא קיימים..

נכון, הן גם צודקות

ולפעמים כשהכל תקין, הכל יוצא לא תקין

סוף דבר אם את מחליטה לעשות את הבדיקות קחי הכל בערבון מוגבל

וודאות יש רק אצל בורא עולם.

לפעמים יש ממצאים חד משמעיים שיש מוטציה מסויימת, אבל לא נדע איך זה ישפיע על התינוק למעשה.

אצלנו למשל היתה שקיפות עורפית עם סיכון גבוה לתסמונת דאון.

עשינו מי שפיר - בדיקת שבב, ויצא תקין.

עכשיו אחרי שהתינוק נולד, היו לו כמה עניינים רפואיים, שבעקבותיהם עשינו בדיקת אקסום (בדיקה גנטית מלאה יותר, לעומת השבב שבודקת רק שינויים כרומוזומאליים).

וכן מצאו משהו, שמסביר את העניינים הרפואיים שלו (לפחות את חלקם), אבל זה עדיין לא מספיק בשביל לדעת מה יהיה איתו כשהוא יגדל. כי בחלק מהמקרים זה משפיע גם על הקוגניציה (יכול להיות ברמה של ליקוי למידה, יכול להיות גם פיגור), ובחלק מהמקרים זה ההשפעה מינורית יותר והילד עם קוגניציה תקינה.

בקיצור, זה ממצא וודאי, אבל לגמרי לא חד משמעי. ואם היינו יודעים על זה בהריון, לא היינו מפילים, אבל היינו עוברים את ההריון עם יותר לחץ וחוסר וודאות שלא באמת היה תורם לנו במשהו...

ויש את הסטטיסטיות שלדעתי פחות אמינות, ולפעמים מלחיצות.

כשהייתי צעירה יותר לא ביצעתי את כולן, בגיל מאוחר ביצעתי כי הסיכונים עולים עם הגיל.

נראה לי, בהריון תקין, לגלות מקרים קשים כפי שתיארת זה אחד למיליון. עושים מה שצריך, ואם הכל בסדר, הכל טוב. לא צריך לעשות גם סיסי ומי שפיר אם הכל תקין...כי אולי בהריון התקין שלי יגלו משהו. 

כי עצם הגילוי מאפשר טיפול, ובזכות הגילוי בהריון אפשר להציל את העובר.

יש דברים הגילוי רק לאחר הלידה עשוי להיות מאוחר מידי.

(ושמעתי ממישהי שאני מכירה, שהיא הכירה אישית סיפור כזה, של מישהי שלא עשתה סקירות בכלל, והתינוק נפטר לאחר הלידה בגלל משהו שאם היו יודעים מראש היו יכולים לטפל בו מיד ולהציל אותו).

ב 2 ילדים, בנוסף מוקד אקוגני וגם ראש מקרופלציה משהו כזה

אקו לב וסקירות מכוונות יצאו תקינות פרט לממצאים הנל. שלחו למי שפיר ולא עשיתי מכיוון שלי יש ראש קטן ואף קטן אז לא התרגשתי ולא הזיז לי בכלל.

ב"ה הילדים יצאו בריאים 🙌

הגודל של האף והראש שלך פשוט לא שייכים...

לא סתם עושים את בדיקת השקיפות העורפית בשלב מאוד מוקדם של ההריון.

בשלב שבו עושים את הבדיקה, יש שונות קטנה מאוד בגודל של העוברים.

גם עובר שנולד להורים בגובה 1.4 מטר עם אף קטנטן, יהיה בגודל של עובר שנולד לשחקן NBA עם אף ארוך.

כשהרופא אומר שיש לעובר אף קטן, הוא לא מתכוון שזה ביחס לאנשים שכבר נולדו שאז יש אלפי גדלים וצורות ומידות, אלא ביחס לעוברים בשבוע הזה של ההריון - כלומר ביחס לעוברים בשלב שבו לגנטיקה של ההורים כמעט ואין השפעה על הפרופורציות של הגוף. 

בקיצור, האף הקטן של ההורים לא מסביר את האף הקטן של העובר בשלב הזה של ההריון, ולא מקטין את ההסתברות שהממצא הזה מעיד על תסמונת דאון.

כמו כן, זה לא שהאף הקטן עצמו מהווה בעיה (רפואית או אסטתית). אנחנו פשוט יודעים שאצל עוברים בריאים רק X אחוז הם בעלי אף קטן בשלב הזה של ההריון, ואילו אצל עוברים עם תסמונת דאון זה 5X (המספרים סתם בשביל הדוגמה, זה תלוי כמה האף קטן...). כנ"ל מוקדים אקוגניים בלב ועוד כל מיני ממצאים שמעלים את החשד.

אם הסיכוי לתסמונת דאון עולה בעקבות הממצאים האלה, ובסוף עושים בדיקה ומגלים שאין את התסמונת (ותסמונות אחרות), אז הממצא הזה הופך להיות חסר משמעות.

אצלי גילו את הממצאים בסקירה, אבל הייתה לי הרגשה ממש טובה שזה כלום מניסיון העבר עם הילד הגדול יותר לכן לא ייחסתי לזה משמעות.

קול פנימי אמר לי להתעלם. וב"ה באמת היה בסדר

כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא חושבת שנכון לה

(סתם סתם! בלי עגבניות בבקשה!)

באמת צריך לשים לב למבנה ההורים גם, לפעמים זה פשוט מבנה גוף גנטי.

שפיר במקרה הזה.

כדאי להתייעץ עם מכון פועה. 

כל הדברים שבודקים בשקיפות עורפית כדי להעריך את הסיכון לתסמונת דאון ותסמונות אחרות, הם ממצאים סטטיסטיים.

אם עובי השקיפות גדול, אם האף קטן, אם הגפיים קצרות, אם יש ממצאים בלב, אם משקללים את גיל הביצית* - כל אלה רק נותנים בסוף את הסיכוי הסטטיסטי לתסמונת דאון, בהתבסס על מיליוני עוברים בריאים וחולים בעשרות השנים האחרונות.

כלומר בסוף הרופא (או יותר נכון המחשב שלו) יידע להגיד שבהתבסס על כל הממצאים, הסיכוי לילד עם תסמונת דאון הוא X.

זה בעצם אומר 2 דברים:

1. לא יעזור לשאול ברשת "האם היה לכן את זה ובסוף נולד ילד בריא".

עשו מחקר על מיליוני תינוקות, וגילו שאצל רובם המוחלט נולד ילד בריא, אבל אצל אחוז מסוים כן הייתה תסמונת דאון.

אז גם אם כאן כווווולן יגידו לך שנולד להן ילד בריא, זה לא ישנה את הסטטיסטיקה. הסיכון קיים, שווה לבדוק אותו אם את רוצה להיות בטוחה, הסיכון לא נעלם בגלל שבפורום לכולן נולד ילד בריא.

ולהפך: אם במקרה שתי מגיבות מתוך עשר יגיבו שכן היה להן ילד עם תסמונת דאון, זה לא באמת אומר שהסיכון שלך הוא 20%. הסטטיסטיקה של 5 או 15 או 30 נשים לא מלמדת כלום, לטוב ולרע.

2. כל הממצאים האלה לא מהווים בעיה בפני עצמה, אלא רק אינדיקציה לתסמונות גנטיות מסוימות. אם בבדיקה (או אחרי הלידה) יתברר שהילד לא לוקה באף אחת מהן, אז הממצאים האלה יהפכו להיות חסרי חשיבות. זה לא שיש בעיה רפואית להיות עם אף קטן או עם שקיפות עורפית עבה, זה רק ניסיון לנבא את הסיכון לתסמונות. אם אין תסמונות, כבר אין משמעות לממצאים.

בסוף המטרה של הבדיקות היא לא להפחיד אלא לתת ידע, כדי שתוכלי לקבל בחירה מושכלת לגבי ההמשך.

כמו שבטח הרופא המליץ לך, לדעתי הבחירה המושכלת היא פשוט לבדוק במקום להיות במתח.

*גיל הביצית הוא הקובע ולא גיל האם.

אשה שהקפיאה ביציות או עשתה הפרייה מלאכותית בגיל 25, אם היא תיכנס להריון בגיל 40 מאותה ביצית או מאותו עובר קפוא, הסיכוי לתסמונת דאון יהיה לפי גיל 25 ולא לפי 40.

לא עשיתי לא שקיפות ולא סקירה מוקדמת (לא לזרוק עגבניות עכשיו. מיותר)

ואני בשבוע מתקדם- מעל 20.. בלי פרטים מדויקים..

הממצאים המחשידים הם מהסקירה המאוחרת

זה לא משנה את המהות - קיבלת ממצא שהוא לכשעצמו לא מעיד על שום בעיה רפואית, הוא רק מעלה באחוז מסוים את הסבירות שיש לעובר תסמונות מסוימות.

עדיין רוב הסיכויים הם שהעובר בריא.

אם את רוצה לקבל תשובה ודאית ולא להיות במתח, רק בדיקה (ניפט או מי שפיר, כי סיסי שילייה כבר לא רלוונטי) תועיל.

אם את מעוניינת בניפט - רק תוודאי עם הרופא שהממצאים שעלו לא מעלים את הסיכון לתסמונות שעבורן ניפט לא מוצלח (מוצלח = מעל 99.99% דיוק).

קשה להתווכח עם הגיון נשי... יש לו ישות משל עצמו.

ישראל מעל המזלות ונשים מעל הסטטיסטיקות

אין ישראלים עם תסמונת דאון? הפלות? מחלות גנטיות נוראיות?

אני לא מסכים עם האמירה שנשים הן לא רציונליות...

שנשים הן פחות רציונליות מגברים?

אבל כמו שכתבת, היה שם שמץ של אמת, וזה מאוד מורגש כאן בפורום...

טכנאית האולטרסאונד שעשתה לי אז אולטרסאונד הייתה חכמה ואמרה לי מיד שזה לא אומר כלום, ולחזור שוב אולי זה ייעלם. הייתי מעט בלחץ.

באחד הפעמים שהייתי היא כבר לא ראתה את הממצאים הללו, נולדה תינוקת בריאה ב"ה.

או יותר נכון לא היתה הסתידות  של עצם אף בסקירה המוקדמת. בשקיפות הרופא בכלל לא התיחס לעצם האף. אבל יצאה תוצאה לא משהו בלי קשר לעצם האף .

הלחיצו אותנו מאוד . עשינו מי שפיר.

נולד לנו תינוק מתוק חייכן ובריא ב"ה

תתחילי עם נסיעות קצרות..תתרגלי לרעיון..

לאט לאט תעזי יותר...

וגם מאוד עוזר במחשבה לזכור שאת משתדלת ונוהגת זהיר ובאמת.אנחנו בידיים רק של ה'...

מה עשית עד עכשיו?

נשמע שנהגת אבל לא איתם. איך זה מתסדר? 

מצטרפת לבעלי שמסיע אותם

תנהגי איתם ביחד עוד מישהו.

אחר כך תנהגי איתם לבד אבל למקום קרוב, נסיעה קצרה. או עם אחד מהם אם נוח לך יותר.

בסוף צריך להיות זהירים בנהיגה ולא משנה מי נוהג או מי נמצא ברכב.

לגבי לשכוח ברכב, יש מלא רעיונות באינטרנט, תאמצי לך אחד מהם עד שיהפוך לך לשגרה (כמו לשים את התיק מאחורה עם הילדים, יש גם אפליקציות או דברים יעודיים שאפשר לקנות אם את מרגישה צורך). בהצלחה!

זה ללמד את הילדים איך לצאת באופן עצמאי מהרכב. שידעו לפתוח לעצמם חגורה, שידעו איך לפתוח דלת מבפנים, שידעו לפתוח נעילה של הדלת, ושידעו גם מה עושים במקרה ולא מצליחים לצאת - לצפור עד שמישהו שם לב.

בנוסף כמובן כדאי לחשוב איך לא לשכוח בעצמנו. אבל בגיל כזה אפשר גם לתת להם כלים איך לצאת בעצמם.

אני לא בטוחה באיזה גיל כבר מצליחים לפתוח חגורה אם היא של כיסא בטיחות זה די קשה אבל לדפוק על החלון לגמרי אפשרי.

ואם מצליחים לפתוח חגורה אז ללמד לצאת ו/או לצפור.

וככה?

אם תנעל באוטו?

נראה לי מלחיץ לומר ככה לילד

באתר שלו- מילה טובה

לק"י

"אם אתה נשאר לבד באוטו, אז תעשה ככה וככה".

גם למבוגרים אסור להישאר ברכב לא מונע (לא נכנסת להבדלים בין חורף לקיץ... פשוט חופרת על זה בקיץ).

למשל כשאנחנו מגיעים הביתה ולפעמים חלק מהילדים, גם הגדולים, מתמהמהים לצאת מהרכב כי הם עדיין באמצע משהו -

אני מזכירה שאסור להישאר ברכב לא מונע, זה מסוכן.

כמעט כל יום אני אומרת את זה,

ולילד הרלוונטי, בן 4, אני חופרת במיוחד - נכון אתה יודע לצאת לבד? תראה לי איך אתה פותח לבד. אתה זוכר שאסור אף פעם להישאר לבד ברכב לא מונע? אם חס וחלילה זה קורה צריך מיד לצאת.

(האמת שלא לימדתי אותו לצפור. לעבור כדי לצאת מקדימה זה רגיל אצלו. ברכבים שלנו הוא יודע לפתוח את הדלתות)

ולא יודעים להגיד בוודאות מה זה

רק נתנו לי מלא ימי מחלה

וביקורת במרפאה

והבוס בכלל לא יודע על ההריון, מדמיינת את התגובה שלו אם אגיד עכשיו שיש לי מעל שבוע חופשת מחלה

ואני לא מפסיקה להשתעל.

מישהי מכירה דבר כזה- שיעול בגלל לחץ על הסרעפת בגלל הריון?

כי זו אחת האופציות

באחת העבודות שלי שאני מבריזה להם הרבה לאחרונה

כאילו שאני בחרתי בזה

לק"י

הם יודעים שאת לא מרגישה טוב באמת?

ולא עם טיפת צינון....🤦‍♀️

שבוע שעבר התקשרתי אליהם שעה לפני שהייתי אמורה להגיע

אמרתי שהקאתי עכשיו ולא יכולה לבוא

אמרו שאני לא יכולה לבטל ככה מהרגע להרגע.

עכשיו לא פרטתי, רק אמרתי שלא מרגישה טוב

אבל עדיין

אמרתי שאני לא מרגישה טוב

לא כי בא לי

עכשיו מעבירים למנהלים, יעני מתלוננים עליי... ואני עדיין לא רוצה לספר להם. אבל כן, גם הפעמים הקודמות שהברזתי היו בגלל ההריון

או שגם ככה, הם לא יקבלו בהבנה?😏

מבאס שבמקום להצטער איתך שאת חולה הם מקשים עלייך.

מצד שני אם כל פעם את אומרת להם רק ברגע האחרון אולי זה מרגיש להם שאת זורקת עליהם..

אם נגיד היית שולחת הודעת עדכון אתמול בערב שאת מעדכנת שאת עדיין לא מרגישה טוב וחזרת עכשיו ממיון ואת לא רוצה להבריז אבל שייערכו אולי זה יכול לעזור.

את עובדת שם הרבה זמן? הם מכירים אותך כבחורה אחראית?

חזרתי היום לפנות בוקר, ואז חותים ואז הצלחתי סוף סוף להרדם.

טיפלתי בעצמי קצת והודעתי להם.

אני שם כבר כמעט 5 שנים ובעבר הייתי מגיעה כמו שצריך. לאחרונה הברזתי כמה פעמים גשהייתי חולה... כשזה לפעמים באמת ברגע האחרון, ולפעמים יום לפני (עבודה של פעם בשבוע, מתי אני אמורה לעדכן על חולי?)

5 שנים שאת עובדת טובה ומסורה, וככה מגיבים כשתקופה את לא בטוב זה ממש ממש מבאס ולא יפה.

לפחות אצלי..

ההסתרה, והלחץ שהם משדרים כי הם לא נבינים מה קורה

אני העדפתי, בהריון הנוכחי לספר בשבוע 7 ולעשות שיחת תיאום ציפיות וחבקש שיתחשבו בי כמה שיותר כי ההתחלה היתה לי קשה...

אז בטח במקרה כזה.. כך לדעתי...

בע"ה שיהיה רפואה שלימה והריון קל ומשעמם!!!

משרד הבריאות אמור להסדיר את זה שיקבלו את כל הקופות אבל זה לא שאדם פרטי יכול להגיע ולדרוש שיקבלו אותו.

בדרך כלל זה מוסדר ובאמת להרים טלפון ולבדוק.

כדאי רק לרוקן את המים לפני (עם כמה סמרטוטים)

זה מגביר את היעילות, ולשים לב שלא ישפריץ על הפלסטיק רק על החרסינה (אחרת זה לא יורד)

בהצלחה! 

אבל יכול להיות שאם הייתי שמה 2-3 בקבוקים זה גם היה עובד. מה שחשוב זה להיות נדיבים כי החומר מאוד אפקטיבי אבל הלכלוך יכול להיות מאוד מאוד עקשן....

ומצדי שהלכלוך יישאר

אני שמתי פחות מבקבוק ללילה בלי לרוקן באסלה שמצבה היה קשה, וזה עזר

צריך לשפשף טוב

ואפשר לעשות את זה יותר מפעם אחת ואז לתחזק

ולא צריך מגע ישיר איתם.

דוחפים אותם פנימה לכיוון הביוב עם המברשת של האסלה, עד שרוב המים יוצאים. 

ואם לא אז לעשות שני לילות...

אנסה גם, גם אצלנו יש כמו אבנית דבוקה על האסלה וזה לא יורד.

ה 00 יעזור?

האבנית..

בעיני כשנכנסים לדירה שכורה כדאי גם וגם.

ולהחליף מושב אסלה מומלץ ממש!!

עדיף שבעלך יתעסק עם זה, מאוד לא בריא לשאוף חומרים כאלה.

או לפחות לעשות את זה זריז ממש ועם מסכה. אבל לגמרי עדיף שלא את.

איל אני יודעת מה לחפש?

משתמשת באקונומיקה. לא מספיק?

בגדול, חומרי הניקוי החריפים מתחלקים לחומצות ובסיסים. שניהם מחטאים כי הם מפירים את האיזון וגורמים לסביבה לא מיטבית לחיידקים.

חומצות מורידות אבנית, כל חומר שמיועד לשירותים וכתוב עליו מסיר אבנית מכיל חומצה. יש כאלה שהריכוז שלה נמוך מדי, ולא עושים  עבודה טובה.. 00 הוא באמת חומר טוב ועוצמתי שגם מנקה טוב את האבנית, ובשימוש קבוע מספיק להשתמש בו אפילו בלי להשרות כדי לנקות את הקצת שהצטבר מאז הניקיון הקודם. אני אוהבת גם את החומר לשירותים מהסדרה של סנו jet. מריח הרבה יותר טוב ועושה עבודה מעולה.

אקונומיקה היא בסיס, מאוד טובה לנקות שומנים וגם להלבנה של כתמים. לפעמים צריך גם אקונומיקה בשירותים.. אבל אם המטרה היא להוריד אבנית כדאי לבחור חומצה. כמומשכתבתי למטה אסור אסור לערבב חומצה ובסיס.

כמובן 😅

הנה הסבר שיטתי שכולל הנחיות לבחירת תכשיר ניקוי בהתאם לסוג הלכלוך, תוך הדגשת ההבדל בין תכשירים חומציים, בסיסיים, ונייטרליים, וכיצד להשתמש בהם באופן בטוח:

💡 עקרון בסיסי:

כל חומר ניקוי פועל בצורה אופטימלית מול סוגים מסוימים של לכלוך, בהתאם להרכב הכימי שלו.

 🧼 הנחיות לבחירה לפי סוג הלכלוך: 1. אבנית (בקומקום, ברזים, מקלחון)

🔹 תכשיר חומצי – למשל: חומץ, תרסיס נגד אבנית, חומצה ציטרית.

⚠️ לא להשתמש על שיש/גרניט – החומצה עלולה לפגוע במרקם.

2. שומנים במטבח (כיריים, קירות, תנור)

🔹 תכשיר בסיסי – "ממס שומנים", אקונומיקה מדוללת, סודה לשתייה.

⚠️ זהירות על משטחי עץ לא מוגנים – עלול לגרום להלבנה/נזק.

3. חלודה

🔹 תכשיר חומצי – כמו מסיר חלודה על בסיס חומצת לימון או אוקסלית.

⚠️ לבדוק תחילה בפינה נסתרת – חומצות עשויות לשנות צבע של מתכות מסוימות.

4. פיח, לכלוך "שחור" עיקש (קירות, אריחים)

🔹 בסיסי קל או נייטרלי – תכשירי ניקוי רב-תכליתיים.

לעיתים יש לשלב עם ספוג מיוחד (כמו "ספוג פלא").

5. צואת יונים, לכלוך אורגני מבחיל

🔹 תכשיר בסיסי חזק + חיטוי.

ניתן לשלב גם עם חומר חיטוי מבוסס כלור (אקונומיקה).

6. רצפות

🔹 נייטרלי או בסיסי חלש.

חומרי רצפה עם ריח נעים ובסיס קל לא יפגעו ברובה או באיטום.

⚠️ זהירות ובטיחות:

אין לערבב חומצה עם בסיס (למשל חומץ עם אקונומיקה) – עלול לשחרר גז רעיל!

להשתמש תמיד בכפפות, ובמקומות מאווררים.

לבדוק כל חומר חדש על שטח נסתר קטן.

לשמור מחוץ להישג ידם של ילדים.

לחומרים מקצועיים – לעיין בעלון הבטיחות (MSDS אם יש).

רוצה שאכין לך טבלה שתסכם את זה להדפסה או תלייה?

חומצות ובסיסים מוכר לי היטב מאימי הכימאית

לשפוך הרבה 00 לתוך האסלה ולהשאיר לילה.

כמובן בזהירות...

ממש סובלת מריחות

ברמה שאני יושבת במרפאה ומריחה את הברזל שנותנים לנשים בוריד 🤢🤢🤢🤢

חזק פנימה הרבה פעמים והם פשוט נכנסים פנימה...

ואז לא צריך להוציא עם כוס...

את אישה מהממת ומשמח ומרגש לראות שאת רואה בו את הטוב

דפוסי התנהגות של כעס וביקורת באמת מצריכים עיבוד כלשהו, זה משו שמגיע מבפנים, הרבה פעמים בגלל ביקורת פנימית שמושלכת החוצה, או חוסר יכולת להתמודד במצבי לחץ. שזה לגמרי נורמלי שהתגבר גם אחרי מילואים ארוכים. וגם בלי זה יכול לקרות

אבל אפשר לשנות

לא מכירה כדי להמליץ, אבל מקווה שתמצאו שליחים טובים בעז"ה

מי מטפל בדברים כאלה?

איזה סוג מטפלים?

וואי.... הנפש של האדם כל כך מורכבת, מסובכת... ופגועה.

אין לי מילים יותר מידי,

רק באתי להגיד לך לגבי הילדים - אם הקב''ה שם את ילדייך עם האבא הזה, זה מה שהכי נכון ומדויק להם, גם אם נראה אחרת, תאמיני בהם שהם לא ישברו מזה. 

מעודדת ללכת לטיפול, חשוב ממש....

אפשר זוגי בתור התחלה ואפשר אישי..

היה הרבה שרשורי חיפושים בפורום אז אולי תנסי לגגל אולי יעלה לך שרשורי עבר

למרות שלצערי החיפוש גם דרך גוגל נהיה נורא מסובך!!!

אנחנו נעזרנו בנגמרו לי השמות, ממליצה מאוד מאוד!!

אבל לא יודעת אם זה חלק מהתמחותה- טיפול אישי אחרי מלחמה... לנו כזוג היה מאוד טוב לבוא אליה!!

אבל התכוונת שאת רוצה לעשות את האישי והזוגי אצל אותו מטפל?

כעס נחשב כאחד הרגשות היותר קלים

זה אולי נשמע מוזר אבל יחסית יותר קל דווקא לעבוד איתו...

לכן, באמת חושבת שתעשו (בדגש על אתם) כל מה שאתם יכולים כדי שיקרה הטיפול הריגשי הזה במיוחד לבעלך. וכדאי שהוא יילך קודם כל לבד. ואולי לשלב זוגי אח"כ. בעיניי הקריטי הוא הטיפול האישי כרגע כל אחד בנפרד... ואחכ מבחינה זוגית השמיים הם הגבול.

אתם פשוט יכולים להקפיץ את איכות החיים שלכם!!! וכל כך להנות מהביחד שלכם, מגידול הילדים, מהבית, מהמשפחתיות...

ועוד את כותבת שאת אוהבת אותו ונשמע מהדברים שלך שהוא כל כך חשוב לך וזה מרגש ומדהים בעיניי.

תצליחו בע"ה!! 

כבר שבוע 14 נגיד ומרגישה תנועות?

אז תעשי בדיקת דם או תלכי לרופא לבדוק עם אולטרסאונד, אם זה נראה לך המצב תעלי על זה בשניה.

אם את בשלב מוקדם שהבדיקה הבייתית לא מזהה, את לא בשבוע שמרגישים תנועות.

אגב לשאלתך ההתחלתית, לי פעח יצא בדיקות שליליות וזה היה היריון (אזור שבוע 6 או 7 לדעתי) כי כנראה הבדיקות היו פגות תוקף

תעשי בדיקת דם ותצאי מהספקות.

בשבוע שיש תנועות, כבר אמורים לראות בבדיקות דם.

הכי אמינה.

גם עם גלולות הריון יכול להיות.

נדיר, אבל קיים.

וכך או כך, גם אם זה הריון, לא אמורות להיות תנועות בשלב הזה.... 

זה נקרא תנועות פנטום..

או מהמעיים או מתחושה פסיכולוגית 

לא אמור לעלות יותר מ20 שח ליחידה ואפשר לקנות כמה כדי להטעין בבית מדי פעם

באיזה חנות סטוק.

והוא נהרס די מהר.

זה היה בשביל הגדולה, שהחזיקה אותו ביד.

בשביל לשים מול הקטן וייתן לו אוויר, זה היה חלש מידי.

אולי יש אחרים יותר טובים.

אבל אז צריך אחד לכל אחד כדי שיהיה מכוון

יש גם עוצמות שונות

מאחורה בינתיים יש רק אחת.

ואין לנו הרבה נסיעות ארוכות.

אז לרוב שורדים.

אבל עדיין כדאי שיהיה.

גם לנו אין מזגן מאחורה ברכב,

וזה בהחלט רעיון טוב לקנות מאוורר או משהו,

אבל כשהמזגן עובד כמו שצריך, בנסיעות ארוכות המזגן מקרר מספיק גם מאחורה. אפילו לפעמים הילדים מבקשים שאנמיך את המזגן כי כבר קר להם...

רק אם זה אפשרי

על לחפש רכב עם מזגן מאחורה

אני חושבת שזה ממש נצרך בקיץ אם נוסעים באוטו..אבל אם לא רלוונטי תעברי הלאה.

מאחורה ברובם המוחלט...

רכב ישן עם 7 מקומות ומזגן מאחורה,

ואני מכירה עוד עם מזגן מאחורה

עלה פחות מ30000

מחשש לאאוטינג

אבל רכבים שנת 2006 ועוד קצת קדימה

יש במחירים מתחת ל40

מתחבר עם כבל usb למטען של האוטו, יש לו חוט ארוך.

מחברים אותו למשענת ראש, וזה שתי מאווררים קטנים, כל ילד כיוון איך שהוא רוצה עליו.

עבד מצויין כל עוד היו עדינים איתו..

לקראת סוף הקיץ, אחרי כמה חודשים של עבודה הילדים שחקו בו יותר מידי ונשבר החיבור לכיסא. הוא עדיין עבד אבל לא היה איך לחבר אותו והוא נשבר די מהר.

תכלס ממליצה לקנות, זה לא עולה הרבה עושה את העבודה.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

US $25.58 | מאוורר קירור לגב המושב ברכב SEAMETAL בעל 3 מהירויות, טעינת USB, ראש כפול, סיבוב 360 מעלות, מקרר לצוואר לאביזרי קיץ לרכב

מאוורר קירור לגב המושב ברכב SEAMETAL בעל 3 מהירויות, טעינת USB, ראש כפול, סיבוב 360 מעלות, מקרר לצוואר לאביזרי קיץ לרכב - AliExpress 34

יפנו לצילום כנראה ויבדקו שלא מדובר בשבר עם תזוזה שמצריך התערבות

אנחנו גם הופננו לאף אוזן גרון לבדיקה. אכן היה שבר, אבל לא כזה שהצריך התערבות

למכה רגילה.. .

בשביל שבר צריך עוצמה.. והאף זה עצם חזקה יחסית..

מקסימום שולחת חברה שהיא אחות...

ויצא לי גם להביא בעבר במשפחתון מכל ההורים

היה עדיף אם היה כרטיס עם סכום יותר רציני אבל זה גם בסדר ומכובד בעיניי

שאלנו בפירוש את הצוות מה הן מעדיפות, וחד משמעית יש הסכמה גורפת ששובר בסכום יותר גבוה עדיף להן ולא מתנה ושובר.

אנחנו מביאות ביי מי, שזה להמון חנויות ובעיניי זה התו שהכי כיף לקבל.

היתי קונה כרטיס ביימי או תו הזהב ב200

וקונה ליד זה עציץ קטן או חבילת שוקולד נחמדה

והעיקר הברכה מהלב

אנחנו מביאים ביי מי עם חבילת שוקולד איכותי עטוף בצלופן

בד''כ אוספים בשביל עוד כמה שקלים שיצא לכל אחת סכום עגול פלוס המחיר של השוקולד אז לא יודעת אם רלוונטי לך עדיין לארגן את זה

יתכן וזקיק 20 זה אותו אחד שהיה 15. או שבאמת הזקיק שהיה 20 בראשון בייץ, אבל אז היו רואים גופיף צהוב ונוזל

מה היו התוצאות של הבדיקת דם בראשון?

לא אומרים לך בקופה מה עלייך לעשות?

לי אחיות פוריות היו מתקשרות כל יום כשהגיעו התוצאות ומסבירות איך ממשיכים הלאה...

אני לא מטופלת פוריות .. התחלתי לקחת אסטופרם בשלושה חודשים האחרונים עקב ביוץ מוקדם לפני טבילה..

וביום ראשון לצערי לא עשיתי בדיקת דם 

קשה באמת לדעת מדויק כי צריך לראות רצף של בדיקות.

בעקרון עובי הרירית נהדר וזקיק 20 ביום ראשון אומר שבשני/שלישי היה בערך 22/23 ובד"כ בגודל הזה זקיק מבייץ

יש כאלו שמבייצות בזקיק גדול יותר אבל לרוב זה באזור 23

הרופא שנתן לך את המעקב זקיקים גם צריך לתת לך אופציה למענה לברר מה עלייך לעשות ומתי.

אולי את יכולה להתקשר לאחות במרכזה הרפואי להתייעץ?

ואולי כדאי לך לעשות את זה כן בעזרת רופא פוריות כי הם יודעים לכוון את הטיפול התרופתי בצורה הנכונה והטובה ביותר.

חיבוק

שבעז"ה לא תצטרכי עוד בדיקות וכדורים

ותזכו לזש"ק בבריאות, בקלות, בשמחה ובידיים מלאות

מצב באמת מבלבל

לדעתי למרות הפס אין לך דרך לדעת בוודאות גמורה רק ממנה

תעשי בטא ותראי אם הבטא עלתה..

אבל המתח..ומתישהו במילא תצטרכי להבדק לאמת

אז תתזמני את זה אולי בהמשך כשבמילא הבדיקת בטא תיתן תשובה יותר וודאית

התאפסה שבוע שעבר אז הגיוני שהווסת מתאחרת. והגיוני שרואים פס חלש

של איזו חברה הבדיקה הזו? של קליר בלו? אם כן, לצערי היא לא אמינה.

עד שהתאפסה

לי לצערי לקח איהז חודשיים וחצי

וזה ירד ממ שממש לאט

והיה פס חל שכל זמן שהיה בוא

אפילו בבטא 10 עוד ראו פס

לכן לצערי לא חושבת שמישהי תוכל לתת לך תשובה ודאית על סמך הבדיקה

יש כמובן סיכוי שכן

אבל את תצטרכי לחכות כמה ימים כדי לדעת

או לעשות בטא

.למרות האי נעימות המובנת מממש

בלאומית בי-ם למשל יש פשוט רופאי מיון נשים, כל יום בשעות מסוימות.

אם אין- תתייעצי עם הנציגת קשרי לקוחות במרכז הרפואי שלכם מה את יכולה לעשות במקרה שאת צריכה רופא נשים דחוף.

חייב להיות לזה מענה.

יכול להיות שיש לך שם ורידים?

אני רק רואה (בעיקר מרגישה, הבטן של 35 בכל אופן די מסתירה...) עיגולים קטנים בולטים. 

זה בליטות נפוחות לרוב מאורכות

כדאי באמת שתלכי לרופא

זה בודאי לא מלחיץ ודחוף אבל אולי צריך איזו משחה?

אני הייתי מספרת מרגע שזה וודאי.

אנחנו עברנו לפני שנה בתוך העיר לאזור אחר, מעבר הרבה יותר פשוט בלי החלפת מוסדות וחברים ועדיין הרגשתי שזה היה משמעותי.

עדיף קרוב אבל באופן ודאי ומסודר

בעד להניח על השולחן כמה שיותר מהר

לספר על זה, לשתף, לדבר

בלי לחץ.. אבל כן להנכיח שלא ''יפול'' עליהם.

וכמובן להעלות את זה בצורה כיפית ונעימה, להדגיש את היתרונות שבמקום החדש.

זה לא קל להיות באולי המון זמן

את צודקת שלא נכון להנחית ברגע האחרון

חושבת שאפשר לדחות את הלספר

ולהציג את זה כאפשרות ולדבר איתם ולשמוע אותם...אבל אפשר גם קצת בהמשך

אם יתעכב מדי אז אפשר גם לפני שוודאי

אבל הם לא חייבים לדעת מעכשיו דווקא 

או אפילו רק לדבר איתם בכללי על מעברי דירה, שידעו שזה קיים.

וגם לקחתי אותם לאותה דירה לראות

זה היה חדש מקבלן ושדרוג למה שחיינו אז

גם אזור אחר בארץ והעברה של מוסדות

גילאים 2-12

אם כן לספר אתמול.

אם לא, להתחיל להכין את הגדולה לפחות חודשיים לפני.

קודם להכיר את הסביבה החדשה, אפשר לנסוע כמה פעמים לשכונה לקנות ארטיקים בסופר המקומי, לשחק בפארקים, ליצור חוויה חיובית וזיכרונות טובעם סביב המקום ואח"כ לדבר על הפרידה מהמקום הנוכחי.

שימי לב שלא תמיד מה שברור לך מברור גם להם וצריך להסביר את הכל.

יהיה בית חדש והחדר יראה קצת אחרת, תלמדי בביה"ס חדש, תכירי חברות חדשות. אולי יש חוג שיש גם שם אז לומר שאת זה החא תמשיך אבל עם מדריכה אחרת וחברות אחרות וכו'.

אם את בשבוע 16 כבר אז בראשון לספטמבר לכאורה תהיי כבר בשלב שבו את צריכה חוקית לספר למעסיק...

גם אם חוקית את בסדר, כמו שאמרת - בוסים לא יאהבו את זה שלא סיפרת...

הייתי מספרת בראיון

ויודעת מראש שיתכן מאוד והמנהלים יביאו לי רק מילוי מקום לחל"ד/משרה קטנה.

חיבוק גדול, זה באמת דורש הרבה אומץ לחפש עבודה בהריון ♥️

אגב עם המחסור של המורים היום אני כן מאמינה שיביאו לך משרה, אבל כנראה שהמשרה תהיה רק מילוי מקום לחל"ד. סתם השערה.

אלא אם את ממש בטוחה שיקבלו בכל זאת

צה 'אני עושה- מחכה ישעדכנו שהתקבלתי

ובדר''כ אחרי זה יש איזו םגישה או ישחה ראושנית כזאת של הסבר על התפקיד וכדומה-

ואז כן מספרת

אבל לא מציגה באופן לש

חיכיתי להתקבל כדי להודיע

אלא מסבירה שבזמן הראיון היתי בשלב מוקדם כדי לספר..אבל חשןב לי לעדכן מראש כדי שיהיה מספיק זמן להערך🙏

שיכולים לא לקבל אותך לעבודה בגלל הריון

אז אם לא רואים עלייך עדיין את לא אמורה לספר על ההריון..

בסוף חוק זה חוק ואת לא משקרת כאן חלילה

מכירה הרבה שסיפרו בראיונות ופשוט לא התקבלו לעבודה .. אז לדעתי לא שווה להיות נחמדים על חשבון הרווחה הכלכלית של המשפחה שלך.

כמובן, אם את לא חייבת לעבוד והמשכורת שלך היא אקסטרה ואת לא מרגישה בנוח עם לא לספר אז המציאות שונה ..

לא יפה להעלים דבר כזה

חוויתי את זה כמה פעמים עם קולגות והשנה גם כמעסיק בעצמי,

זה מבאס פוגע באמון.

את בהריון, אחלה תניחי את זה בינינו בסוף הריאיון. לא בטוח שלא תתקבלי בגלל זה, אבל אולי יכוונו אותך לתפקיד שמשקיעים פחות בהכשרה או לפחות ידעו להעריך לזה.

לדעתי - לא ישר לא לשתף (עזבי רגע את החוק.. באינטראקציה בין אנשים, זה מבאס) ובעיניי גם פוגע ולא נעים. כשמישהי לא מספרת - כמעסיקה- זה מוריד לי ממנה. חבל להתחיל ככה.

זו דעתי

קוראת פה בשרשור שיש אומרות ש''אל תתני ללא נעים לפגוע ברווחה של המשפחה שלך'' לא יודעת.. בעיניי להיות בנאדם זה הבייסיק, ולא מפסידים מזה.

בהצלחה!!

זה לא פייר להנחית עליהם בספטמבר שאת שם רק לעוד ארבעה חודשים או שלושה...

הייתי אומרת בסוף הראיון שאני ממש בתחילת הריון.

אולי לא הייתי מספרת באיזה שבוע אני, למרות שגם שם אם היו שואלים אז אין דרך לשקר

ומאחר וזה קורה המון ..

יכולה להעיד שבעבודה אחת

בראיון היתי בשבוע 5-6

בקושי אני ידעתי שאני בהריון.. עוד לא ראיתי דופק

אז כמובן לא סיפרתי

סיפרתי בהמשך.. הבוסית כ''כ התעצבנה

ומצד שני הודתה בפה מלא שטין סיכוי שהיתי מתקבלת אם היתה יודעת

וואלה זכותי לעבוד ולהתפרנס

ואם לאנשים זה לא ברור אז אני לא חושבת שנכון שאני לא אעבוד בגלל זה 

למה לדעתך עשו את החוק הזה. ? שלא חייב לספר עד חודש חמישי ?

בדיוק בגלל זה שהריון פוגע בתעסוקת נשים ומעסיקים לא מקבלים נשים בהריון כי אין להם כוח להתעסקות הזו .. הרי בסוף אם יש לך עובדת שנכנסה להריון את מקבלת את זה נכון?

אני לא מתעלמת מהקושי של המעסיקים אבל אם מחפשים עובדת לטווח ארוך ולא לשנייה וחצי אז זו תקופה מסוימת שהם סופגים וזו לא הכשרה לחינם ..

אני אישית הייתי באותו מצב ובאמת לא מצאתי סטאז כמורה כי חיפשו עובדת למשרות של מילויי מקום וכאן הייתי הוגנת כי חיפשו למשל לחצי שנה החלפה ואני לא יכולתי למלא את כל התקופה אז ברור שהמצב כזה סיפרתי. אבל אם היו מחפשים למשרה קבועה לטווח ארוך לא הייתה סיבה שאספר כי כמו שמתמודדים עם מורות שיוצאות לחופשת לידה אז כנל ..

אבל יש לציין שהמשפחה שלי באותה תקופה יכלה להתמודד עם זה שאמשיך לעבוד במשהו פשוט שעבדתי בו תוך כדי הלימודים בלי לקרוס כלכלית .. 

והייתי ישרה וסיפרתי והמעסיק קיבל אותי ופשוט התעלל בי. אז סורי, יש זכויות בעולם ומותר להשתמש בהם.

היתה לי שיחה ארוכה על זה עם שכן מנהל בית ספר שרוב המורות דתיות והוא אמר שיש דיבורים חופשיים בחדר המורות איך הן מתכננות את ההריון ככה שיהיו בהריון/בתקופה מוגנת נגיד חלד או אחרי לידה בחודש מאי (הייתי בהלם הוא אמר שרובן חרדיות, הייתי בשוק שמדברות על זה ככה בחופשיות), כי זה החודש של השיבוצים. וגם מי שבתחילת הריון בחודש מאי ישר מספרת כי זה החודש של השיבוצים לשנה הבאה ואז הוא מחוייב לתת להן אותם שעות והכל וזה די דופק אותו, והוא ממש תהה בינו לבין עצמו אם זה בסדר או לא (ברור שחוקית הוא לא מחסיר מהן פסיק, אבל בסוף זה דופק אצ המערכת וממה שהוא אמר גם את הילדים. וראיתי את זה גם בעצמי כאמא בכמה פעמים).

ואמרתי לו שלדעתי בתקופה של פעם שמפרנס אחד הספיק אז וואלה צודק מי שרואה בזה משהו לא הגון, כי באמת לא חייבים את המשכורת הזו ועדיף להיות פחות "מתחכמים" ו"מנצלים את המערכת", אבל בימינו שאי אפשר בלי שתי משכורות אז מצטערת, יש  תחומים שגם ככה אני בעמדת נחיתות כאישה דתיה, ואם אצטרך לספר כל פעם שאני בהריון פשוט לא אעבוד בחיים. וגם המורות האלה, נשים חרדיות, יולדות כל שנה וחצי בממוצע. אם הוא לא יתן להן את הפרנסה מי יתן להן? נכון זה לא צריך להיות על גב המערכת, אבל במקרה הזה המערכת היא על גב הנשים. לא יתכן שכאמא את צריכה לתפקד במאה אחוז בבית, קשה ממש (לפחות בתחום שלי) למצוא משרה חלקית, אז את עובדת משרה מלאה וגם אם את שמה בגן בשניה שנפתח ומוציאה אחרי הצהרון אי אפשר להסתדר עם כל השעות בעבודה, בטח לא אם יש כמה ילדים במוסדות שונים. אני מרגישה שפשוט מכריחים אותי לקרוס.

אז עם כל הכבוד כשרצו שנשים יצאו לעבוד נתנו להן הקלות כמו לא לספר על הריון בהתחלה - אז כן שישתמשו בזה כי אחרת הן דופקות את המשפחה שלהן. 

שסתם לא רוצים להתעסק בלהעסיק אישה בהריון.

היו לי פעמיים ראיונות לעבודות שזה לא היה אמור להשפיע עליהן (אחת למילוי מקום, התלמ היה אחרי סוף המילוי מקום, ואחת שהתלמ היה בחופש הגדול...) ובשתי הפעמים קיבלתי תשובה מפורשת שלא התקבלתי בגלל ההריון. באחת המנהל אפילו כתב לי את זה בהודעה בלי להתבייש....

זה לא חוקי, מעצבן, ולא נעים בכלל....

מאז מספרת למעסיקים רק בשבוע 19-20.

כנראה שלא סתם זה הזמן שקבעו בחוק.

התוצאה של זה הייתה שנה וחצי בלי עבודה.

היא כבר התקבלה הייתה עם חוזה וחיכתה לתאריך תחילת עבודה (מקום ממשלתי - כל התהליך לקח 5 חוד')

ואז רצתה להיות הוגנת וסיפרה על ההריון

החברה בלי להתבלבל ביטלה את החוזה וסגרה לה את התקן.

בשלב הזה של ההריון היא כבר לא מצאה, אחרי שכבר קודם חיפשה מלא זמן עבודה.

הייתה צריכה לחכות ללידה ועוד חופשת לידה שלא קיבלה בה שקל ורק אז מצאה עבודה אחרת.

אז לדעתי אל תהיו תמימות ואל תהיו ישרות על חשבון הלחם והחלב שלכן, כל עוד אפשר עדיף לספר רק אחרי שמתחילים לעבוד בפועל. 

כן מסייגת שאם זה תפקידים בכירים של משרות אימון אז כמובן לספר מראש.

ובדר"כ אז גם פחות קשה למצוא עבודה. וגם לא יוותרו כ"כ בקלות על מישהי שראו אותה כמתאימה.

לעבודה מהסגנון הזנ

זה הרבה סיעתא דשמייא, אבל יש גם מקרים כאלו

רק באמצע שביעי

ולדעתי קיבלו אותי אפילו לפני שישי, עכשיו כשאני נזכרת. לדעתי תחילת חמישי. אבל זה היה על השולחן שאני בהריון מן הסתם

עבודה.

כשאני הייתי בהריון ממש סבלתי בעבודה וזה גם היה עבודה פיזית וכאב לי כל הגוף, השעות לא היו טובות ועוד..

חיפשתי עבודה אבל ברגע ששמעו/ראו שאני בהריון - אף אחד לא קיבל אותי. אחרי כמה ראיונות התייאשתי ולא היתה לי ברירה נשארתי לעבוד במקום שסבלתי עד הלידה וזה השאיר לי צלקות נפשיות על תקופת ההריון. 

אנחנו פשוט עוברים דירה באוגוסט, ואני אמורה ללדת בתחילת ינואר...

ולהשאר בלי עבודה לארבעה חודשים זה יאתגר אותנו כלכלית מאוד מאוד מאוד.

אין לי מושג מה לעשות

גם לי קרה ככה בפעם היחידה שעשיתי את ההעמסה של המאה. זוכרת שהייתי חלשה אחר כך מאוד (ביקשתי מבעלי שיבוא לאסוף אותי אף שיש תחבורה ציבורית נוחה מהמרפאה) - לא זוכרת כבר תוך כמה זמן התאוששתי.

בכל אופן, כנראה שעכשיו ייתנו לך לעשות פרופיל סוכר במקום... תתכונני...

מה זה אומר פרופיל סוכר?

פרופיל סוכר הוא בעצם מעקב למשך שבוע אחר רמות הסוכר בדם אחרי אכילה. הוא מתבצע במדקר וסטיקים שמקבלים מהקופה (בעצם בזה משתמשות כאלה שיש להן סוכרת כדי לעקוב אחר האיזון של הסוכר בדם) - דוקרים קלות את האצבע, ו"מנגבים" את הדם בסטיק, ואז מכניסים אותו למכשיר שבודק כך את רמת הסוכר בדם. את הערך שיוצא רושמים בצורה מסודרת.

אחרי שבוע בודקים את כל הערכים שיצאו, ואם כולם תקינים אז אין סוכרת. אם יש שניים או יותר לא תקינים אז חושדים שיש סוכרת, ומנחים לשמור דיאטה של סוכרת היריון.

ספר ניסויים של מכון דוידסון

ספר מתכונים לילדים

אלא יש לה הרבה דברים

אפשר לקנות לה עוד חלקים ממשחק/ ספרים מסדרה/ חפצים שהיא אוהבת

ויש לה הכל…

ילדת שמנת מפונקת להורים בעלי יכולת כלכלית גבוהה מאוד

תמיד אפשר לקנות עוד

קניות זה דבר אינסופי

לפעמים כשיש הרבה באופן שלא רגילים זה נראה הכל

בפועל לאף אחד אין הכל

גם לעשירי העולם 

למשל חול קינטי-ערכה שווה עם חלקי בנייה, יצירה של פאייטים או הדבקת יהלומים, רקמה, יש מין ספוגיות שכשמרטיבים הן נדבקות ואפשר לעשות מזה פסלים.

או באמת חוויה כחדהי