פורום הריון ולידה (עמוד 120)

לקבל.

אצלנו מבקשים להביא גם בקבוק למים, והן מביאות להם במהלך היום

תגידי שהוא לא שותה מספיק ובבקשה שיתנו לו.

ממליצה לקחת כל יום הביתה לשטוף אחרת זה נהיה דוחה די מהר. וככה גם כל בוקר את מביאה עם מים אז יודעת אם שתה לפי המצב בצהריים

נותנים להם לשתות והיא אמרה שלא צריך ...

ימים חמים
דברי על כך גם עם המנהלת, לטובת כל הילדים שם.
הם זקוקים למים, וצריך שיהיו רתוחים אבל לא קריטי. 
(אגב, גם בבית, כשהוא יונק, אם יוצאים וכו והוא מוציא אנרגיה כדאי להציע בקבוק עם מים...)

ולהראות לה מקור שבאמת צריך בגיל הזה.

אם זה עושה לו עצירות גם להגיד לה את זה.

מבאס..

לגבי 1 לא יודעת, יועצת הנקה אולי תדע לענות..

לגבי 2

פצע נגרם בדרך כלל מיניקה לא נכונה אז לכאורה יועצת הנקה תוכל לעזור.

בהצלחה!

למשל פרן בורשטיין +972506998933

וגם דרך הקופה יש החזרים לדעתי על ביקור של יועצת...

יאז פלוס

אבל בהתחלה היו כל מיני תופעות

גם רעב פתאומי מוזר

אבל התאזן אחרי תקופה 

חחחחח אוף

אני חושבת שאני מדמיינת כבר 

אבל לא ברור אם זה ורדרד או שקוף.

בכל מקרה, עדיף לחכות לאחרי האיחור 🙏

בשורות טובות.

אבאלה מה זה אומר זה ממש ממש נמוך

בשורות טובות.

או שלא..

לא ץוצאה שאפשר להסיק ממנה מסקנות..

הייתי בטוחה שאקבל מחזור אתמול וטרם

מה עושים עכשיו? מחכים לדימום? מחכים למשו?

וכשיגיע דימום זה בטח יאחר את הביוץ לא? 

ולראות את המגמה של ההורמון. עליה או ירידה.

ההמלצה לעשות כל מספר זוגי של ימים כי לרוב ההכפלה היא כל יומיים.

אפשר גם לעשות בדיקה בייתית ולראות אם הפס התחזק.

זה לא מדע מדוייק, כי זה תלוי גם בריכוז השתן.

אבל זה לא מדע מדוייק, והכי עדיף זה בדיקת דם חוזרת.

(בהתחשב בזה שהבדיקה שהעלאת כאם הייתה כמעט בלתי נראית)

אם יש לך סבלנות, אני הייתי מחכה עד שבוע הבא.

אם לא מגיעה ווסת, בודקת שוב. 

לק"י

או שתגלי הריון מאוחר.

אני ממליצה לחכות לכמה ימים אחרי האיחור ולבדוק שוב (אם לא יגיע המחזור).

הבדיקה הראשונה מאתמול בלילה והשניה מהבוקר היום

עדיין חלש חלש

מתחרטת שעשיתי את הבטא אוף

תכלס הייתי צריכה לבדוק רק היום פעם ראשונה 

הפס התחזק..

תעשי מחר שוב בטאמותראי מה הכיוון

אם היא הוכפלה תקין אז נראה שהכל בסדר וזה היה פשוט הריון על ההתחלה..

בשביל שהמערכת החיסונית תהיה כמה שיותר חזקה (לא רק בחורף אלא כל השנה), צריך להקפיד 2 דברים עיקריים: תזונה ואורח חיים.

תזונה:

חשוב להקפיד על אכילת פירות וירקות מגוונים בצבעים שונים (כל צבע מכיל ריכוזים שונים של ויטמינים), חלבון איכותי, ברזל, סיבים תזונתיים (יש בפירות ובלחם מלא, אם אין ברירה אז יש גם בדגני בוקר מסוימים אבל הם בדרך כלל גם מפוצצים בסוכר) ושומנים בריאים.

בגדול אין צורך לקחת תוספים כלשהם, אלא אם כן יש בעיה ספציפית שאפשר לגלות בבדיקת דם. בדרך כלל התוספים האלה לא תורמים דבר, מלבד לחשבון הבנק של המוכרים והיצרנים.

יוצא מן הכלל: ויטמין די, שכמעט תמיד נמצא במחסור בגוף שלנו ובמיוחד בחורף, והוא באמת מחזק את מערכת החיסון. לילדים שלי אני נותן במשך כל השנה.

אורח חיים:

צריך להתחסן לשפעת בכל שנה מחדש (מוריד בעשרות אחוזים את הסיכויים להידבק ולהדביק,  זה לא מושלם ועדיין לא כדאי לוותר),

חשוב לישון מספיק שעות בלילה, לשמור על היגיינה טובה ולעשות פעילות גופנית.

שינה טובה בלילה לא פחות חשובה מוויטמינים! גוף עייף = מערכת חיסונית עייפה!

הרבה הרבה פירות וירקות..

ויטמינים של הטבע..

משתדלת לאוורר את החדר שלהם במהלך היום (זה יותר בחורף כשהכל סגור ומחניק)

כבר שנה שלישית שאני מחסנת..

הגדולה שלי בת 7 הקטן בן שנתיים וחצי..

זה מבחינתי ההשתדלות הבסיסית. ויש הרבה הוכחות שזה עוזר.

כמובן לא הרמטי. אבל ברוך ה באמת לא היו לנו שפעות ארוכות ומתישות. מקסימום יומיים חום

ומקריאה של כל השרשורים שלך ממליצה לך בחום ללכת לטיפול רגשי בעצמך

חוויית ההורות שלך נשמעת לא פשוטה, ומקום שיתן לך אוזן קשבת ומענה ויעזור לך לסלול דרך להורות שלך, שעוברת דרך הרבה מההתמודדויות הרגשיות שלך.

אל תנסי "לתקן" את הילד. קודם כל תפתרי את מה שזה מפעיל אצלך. לתגובות שלנו יש הרבה השפעה על ההתנהגויות של הילדים שלנו.

גם מטפלת רגשית זה משולב 

2 פגישות לילד

פגישת הדרכה להורים

ממליצה בחום על רחלי מנוביץ פסיכולוגית קלינית של הילד, אבל מסכימה לגמרי שזה בשביל הדרכת הורים לכם קודם כל.

עוד פסיכולוגיות מומלצות יפעת בנג'ו, נעמי כרמלי מקבלות בפ''ת

לירון לוין מקבלת בהוד השרון 

0529503313

מטפלת בבן של חברה קרובה שלי אחרי שההורים עברו טלטלה רצינית שהשפיעה עליו ורואים שהילד ממש מתקדם

נראה לי די ברור שמותר גם קוטל

ביחס לאמצעים אחרים ולתועלת שבו אבל כנראה שזה עניין יחסי

בגדול קוטלי זרע מותרים. שקפים/ נרות זה אותו רעיון רק שהקאיה היפואלרגני ולא עושה תחושת צריבה. צריך היתר לדירפרגמה עצמה למי שמבקשת כי היא זו שבמחלוקת הלכתית ככל הידוע לי

אני אחרי לידה נוספת עשיתי התאמה והדיאפרגמה עדיין התאימה אז זה ממש יצא משתלם. אם הייתי צריכה להחליף זה היה באסה

ומספיק להרבה פעמים

ועוד התאמה עולה כמה מאות (מפגש או 2 אצל אשת מקצוע)

סיפור של בערך 700 שח ואם צריך בהמשך עוד קוטל אז עוד...

זה לפעמים מפריע לגדילה ולברזל.

אחד על אחד.

ילד שעלה מצויין עד גיל חצי שנה

מגיל חצי שנה מקרטע

לא זוכרת במספרים אבל ירד כל הזמן באחוזון עד שהגיע לתת

הלך והצטמק

לא עלה בגובה

מטרנה לא עזרה

בדיקות דם תקינות

כן היה איזה חוסר במאגרי ברזל אז אמרו לנו להמשיך להביא ברזל - המשכנו.

בחודש האחרון הילד לא אכל כמעט מטרנה, כי חגים וחופש היה בבית ואכל מלא מוצקים

עם המוצקים הוא עולה הכי טוב

נתן עלייה של יותר מקילו בחודש אחד!

הדיאטנית הייתה בשוק

אמרה שזה מוכר ויש ילדים כאלה שהמטרנה לא נספגת להם, משהו כזה ודווקא אוכל מוצק שאצל מרבית התינוקים מאטים את העלייה במשקל אצלו זה גרם לעלייה

אני לא אשת מקצוע וממש לא מתמצאת

מהניסיון שלנו ככל שהוא מקבל יותר מוצקים הוא עולה יותר במשקל.

איך הילד שלך מבחינת התפתחות? שמח?

אם מתפתח טוב ושמח לא הייתי דואגת

אם כי שוב אני לא מהווה חוות דעת מקצועית בכלל אלא נטו ממה שאמרו לי כל הזמן.

עוד משהו - יש לו בררנות מול הדמות שמאכילה אותו

יכול להיות שהבייבי שלך אוכל רק כשאת מביאה לו?

רק כשבעלך מביא?

אולי במעון הוא צם כל היום מה שמשפיע על העלייה במשקל?

עד היום הבן שלי מקבל במעון אוכל מהשולחן  

הוא לא מוכן לקחת כפית מהמטפלת.

בקבוק מטרנה הוא לוקח רק במקרים ממש חריגים וגם אז המטפלת אומרת לי שמניחה לידו והוא מחליט אם לקחת.

המטפלת מעולה, היה לו את זה גם שנה שעברה עם מטפלת אחרת. מבעלי רק לאחרונה למד לקחת.

זה חופר מצד אחד מצד שני הכי מתוק בעולם. 

יש לו רגישות לחלבון פרה, הוא לא מקבל חלבי בכלל. יונק ואוכל מוצקים, מקרטע מאוד במוצקים, במעון דווקא אוכל יפה יותר, בבית איתי יונק המון.

מתפתח יפה ב"ה, ערני ושמח.

יותר מהמשקל מטריד אותי ההמוגלובין, כי במשקל הוא עדיין בטווח הסביר, נולד 3.100, בגיל חצי שנה היה 8.200 והיום 8.800.

בטיפת חלב מסבירים לי לתת לו מוצקים, הילד יורק בערך הכל, מסכים רק לאכול לבד והרוב זורק כך הרצפה (ואז היא עוד כעסה עלי שזה אחריות שלי ללמד אותו לאכול)

או שהיא גידלה רובוטים/ ילדים מנומסים (לא מזלזלת. יש כאלה).

כי ללמד ילד לאכול זה לא הוקוס פוקוס. וצריך לתת לו גם להתנסות ולאכול לבד, גם אם זה אומר שחצי מהאוכל יעוף בדרך.

נתנה לי הרגשה שאני אשמה בכך שהילד לא אוכל כי אני לא מתאמצת.

במעון דווקא אומרים שאוכל ממש יפה.

מקווה שלרופא ילדים יהיה תובנות בשבילי, עם אף אחד מהגדולים לא היו לי בעיות כאלו.

לק"י

זה גם עניין חברתי. גם אין הנקה.

זה ממש הגיוני. 

וגם הגדולים שלי לא אכלו בצורה מטורפת בגילו ועדיין ינקו יחסית הרבה ובכל זאת עלו במשקל.

דווקא לכן, אני מרגישה שיש כאן משהו מעבר ולא קשור לאוכל.

עזרתן לי להבין שהכי חשוב זה בדיקות דם מקיפות ובדיקת צליאק.

תודה!

שיש חוסר נותנים 15 טיפות

כמובן בתיאום עם רופא

וצריך עקביות כל יום

ולא לתת בשום אופן בסמוך לחלב

לכל הילדים שלי היה המוגלובין נמוך לתקופות ארוכות. כנראה זה משהו גנטי אצלינו.

כרגע שני הקטנים מקבלים ברזל.

תמשיכי לתת לו, חודש וחצי זה לא המון זמן.

אפשר לבקש בדיקה לצליאק. זה יכול להיות גורם, אבל רוב הסיכויים שזה בסדר.

היו רופאים שהפנו אותי להמטולוג או לגסטרו לבירור יותר מקיף.

הגדולה שלי לא עלתה כל כך במשקל בסביבות גיל שנה. לקח לה זמן עד שהיא ביססה מוצקים, ואחר כך היא התחילה לעלות יותר.

היא הייתה במעקב של דיאטנית לתקופה.

הקטן שלי גם בקושי עולה במשקל. הוא נולד נורא קטן, היו תקופות שעלה יפה, ואחר כך התחיל לרדת בעקומות. יש זמנים שהוא עולה קצת מידיי, ויש זמנים שלא עולה בכלל.

גם הוא במעקב של דיאטנית.

בגדול ההמלצה היא לתת כמה שיותר שומנים בריאים. להוסיף לאוכל טחינה, שקדיה, אבוקדו, שמן, חמאה, גבינה צהובה, גבינת שמנת. בהתאם למה שהוא אוכל.

ושיהיה כמה שיותר ארוחות מסודרות.

אופייני לצילאק.

הוא אוכל הרבה לחם? בסקויטים? נחשף הרבה לגלוטן?

אם כן, אפשר לעשות בדיקת דם שהיא הסינון הראשוני...

בשורות טובות

בזמנו עשינו בדיקה לצליאק ויצאה תשובה שהרופא אמר שבגלל שהוא לא באמת אוכל מספיק גלוטן התשובה לא רלוונטית

ילד צריך לאכול מסםיק גלוטן כדי לקבל תשובה אמינה.

זה בכל מקרה מה שנאמר לנו, אולי יש גישות שונות. 

הוא לא אוכל כמעט לחם, ולא חושבת שנחשף הרבה לגלוטן.

בכל מקרה, אם הוא לא אוכל הרבה  גלוטן אז גם אם יש צליאק זה לא אמור להשפיע, לא?

לצליאקים וידעו להגיד לך

כי על פניו נשמע שגם אם יש רגישות והילד גם ככה לא אוכל גלוטן

אז הוא אמור לעלות במשקל.. כי גם ככה לא נחשף

זה לא שיש איזה תרופת פלא לצליאק

לק"י

זה לא מסכן חיים במיידי כמו אלרגיה. זה נזק מצטבר (אם זכור לי נכון).

לא יודעת אם יש הבדל בין אנשים שונים.

(אבל בטוח יש הבדל בין רק רגישות לבין ציליאק).

הגוף שלו לא יוצר נוגדנים למחלה, ולכן אי אפשר לזהות את הנוגדנים בבדיקת דם.
לכן, לרוב מגיל שנתיים מאבחנים צליאק, שאז הגוף נחשף מספיק לגלוטן, הגוף מתחיל ליצור נוגדנים להגן על הקיבה, המעיים (שלא יפגעו מהגלוטן) בבדיקת הדם אם רואים את הנוגדנים האלו- זה מראה שיש צליאק.
מפסיקים לאכול גלוטן
הגוף מפסיר לייצר נוגדנים
הגוף נקי מגלוטן והבנאדם מוגן.

הבדיקת דם שמאתרת גלוטן מתבססת על נוגדנים מסויימים בדם, שמושפעים גם ממשך החשיפה.  לוקח להם זמן להיווצר, ולמערכת החיסונית לייצר אותם, ולכן הבדיקה לא אמינה עד סביב גיל שנתיים.

יכול להיות שיש צליאק אבל הוא לא מזוהה.

לא מומלץ להמעיט בחשיפה לגלוטן עד שיש אבחנה, כי אז לא יהיה ניתן לאבחן.

המוגלובין מאוד מאוד נמוך למרות שאכלה הכל
חשדו שיש לה איזו מחלה, משהו שברזל לא נספג בדם, לא זוכרת את השם, שוללים את המחלה הזו על ידי בדיקה של שני ההורים כי זה גנטי. וראו שאין לה ב"ה.
לאחר שנתיים גילו לה צליאק, לא יודעת אם קשור...אבל בצליאק הברזל לא נספג אצל חלק מהחולים, מה שכן בגיל שנה עדיין לא נחשפו מספיק ללחם כדי שהגוף יפתח נוגדנים, אז ממש מעניין...

שעדיין יש

אבל קודם כל, ממש מבאס😔

אף פעם לא נעים לשמוע ביקורת (מוצדקת או לא, לא משנה), בטח אם מישהו לא יודע איך להגיד את זה.

מצד שני, כנראה זו נקודה כואבת אצל הבת שלה.

אולי שווה לדבר בטלפון ולהבין בדיוק.

האם הבת חזרה ושיתפה שהרגישה לא נעים

האם האמא החליטה שזה לא כדאי

ובהתאם לזה, להחליט מה את עושה.

כי בסוף, זו נקודה חשובה, ואם יש מישהי שמתקשה בקריאה ומתביישת, את לא רוצה לגרום לה מבוכה.

ואחרי שאת מצליחה לזקק את הנקודה בדיוק, להחליט מה מתאים לך הלאה.

האם לתת אפשרות רק למי שרוצה להציג

האם לאפשר לא רק קריאה, ולתת גם אפשרויות אחרות להציג מול הכיתה בצורה שגם אותה אחת תוכל

האם לעבוד איתה פרטנית

ומתוך ביטחון שלך, את ממש יכולה לשקף את זה לאמא.

"אני מבינה, אבל חשוב לי ש..."

מי שלא רצתה להקריא בקול יכלה להקריא לי לבד בסוף השיעור או להראות לי את המחברת.

ממש התגמשתי.. יודעת מה זה ביישנות ומכבדת.

אבל לומר לי לא לעשות מטלות קריאה בקול בכיתה

נשמע לי קצת הזוי

כן היית צריכה להגיד שנתת בחירה ובסוף הבת שלה בחרה

שהאמא תדבר עם הבת לגבי הבחירות שלה

אז נשמע שאת ממש יודעת מה את עושה

ופשוט הפנייה של האמא ערערה אותך

אבל את לא חייבת לה שום דבר והיא לא מנהלת את הכיתה.

פשוט תשקפי לה את זה

נתת בחירה

את מבינה שקשה לבת שלה, ולכן חשוב לך לתת אפשרות בחירה (ואם זיהית שהיה לבת שלה טוב, את יכולה גם להוסיף מילה טובה)

אבל את לא מתחייבת

מגוון של פעילויות בסוף מאפשר למידה טובה יותר וכו' וכו'

ואני חושבת שעשית דבר נכון (שאפשר להקריא רק לך או לכולן) וכדאי להסביר את זה לאמא בלי להצטדק ולהתגונן. 

לק"י

זו מטלה מאוד מקובלת ונורמלית.

זה לא שעשית איזה משהו משונה.

ומי שאמרה שהיא לא רוצה, המורה דילגה עליה...

אל תתני לה לבאס אותך. תנסי למצוא איתה פתרון לבעיה. 

ביקורת תמיד תהיה, גם אם את המורה הכי מושלמת. צריך לפעמים למצוא את דרך האמצע, וצריך גם לפעמים לדעת שאת המורה, ואת אחראית על כל הבנות בכיתה ולא רק על הילדה של ההורה שמתלונן. 

ולציין תכונה טובה בילדה.

לא לכל דבר צריך לגופו של עניין.

האמא נפגעה בשם הילדה, אפשר להפנות את הזרקור לחוזקות של הילדה.

אני כן אציין שבביה"ס של הבת שלי נתנו מבצע קריאה עם דף פרסום מעוצב והשקעה רבה במבצע.

הכללים היו ברורים:

קריאה שוטפת ללא גמגום ועצירות. (היה צריך להתאמן ולצלם)

מבינה את כוונת המשורר. אבל יש בביה"ס ילדות מגמגמות, ביניהן הבת שלי.

זו הייתה בחירה מאוד מאוד לא מוצלחת של ניסוח והמורה המובילה בכלל לא הבינה למה זה בעייתי.

אז כן לפעמים מורות לא מבינות את מה שהאמהות מרגישות ומורות לפעמים צריכות לחשוב שוב אם היה אפשר אחרת בשביל ללמוד להבא.

האם זה אומר שאת חייבת לה דין וחשבון? לא.

בין אם את מגיעה למסקנה שמה שעשית היה בסדר גמור, ובין אם את מגיעה למסקנה שהיה מקום לעשות משהו אחר, זה חשבון נפש שלך עם עצמך.

לכן הייתי מגיבה כמו שכתבתי בהתחלה.

(ואם היא ממשיכה לחפור אפשר לכתוב לה: תודה שהפנית את תשומת ליבי לנושא. הבת שלך מקסימה ונהדרת. אחשוב על זה. לילה טוב. כזה סגנון..)

גם לי היו הורים שניסו. מה שכן אני אומרת במצב כזה - כשאבקש להקריא בקול, לא אבקש מחדווה להשתתף.

ההורים לא המנהלים שלך.

האמת זה עצבן אותי. 

ונתת את המטלה מתוך מחשבה וגם התחשבות.

את המורה ויודעת מה טוב ונכון, למדת את המקצוע.

תנסי לא להתרגש מכאלו הערות

לעבוד עם אנשים זה חתיכת לימוד לחיים ללמוד להחליק חלק מהתגובות וההערות.

יש קושי בקריאה היא צריכה לטפל בו, נקודה. וכמה שיותר מהר.

לא פירטת באיזו כיתה מדובר אבל זה הדבר הקריטי. מדובר פה בבקשה ממש לא לגיטימית של האמא. את לא צריכה להרגיש רע אלא להעמיד את האמא במקום

לא נתנו לך משהו משלשל? אפילו מיץ שזיפים?

נשמע באמת סיוט😔 אבל מוכר אחרי קיסרי בעיקרון...

מוכר אחרי קיסרי?

זה לא עצירות רגילה.. כאבים מטורפים ברום הבטן

שללו רעלת ברוך ה'

בטח אם זה כאב מתמשך

המעי הגס עובר שם

לי כשיש עצריות זה כואה למעלה

גם נרות גליצרין

ויש גם תרופות משלשלות

קודם כל מזל טוב שמחה שזה מאחורייך

שולחת חיבוק - לא מבינה בזה

מאחלת לך המשך החלמה מהירה ב"ה ורק נחת 

לק"י

דבר שני, מה הטיפול לזה? לא מציעים לך כלום בבית חולים?

אני אחרי לידות משתמשת בנרות, וזה עוזר לשחרר.

מקווה שזה יסתדר ותחלימי מהר ובקלות❤️

הייתי מנסה רפלקסולוגיה. מכירה שזה ממש עוזר במקרים של מערכת העיכול אצל תינוקות, אז כבוגרת הייתי מנסה גם. בחלק מבתי החולים יש במחלקה רפלקסולוגית. תשאלי את האחות ואם אין תביאי מישהי פרטית שמוכנה להגיע אלייך ❤️

זה משחרר את הגזים שבבטן

ומעודד פעולת מעיים

ולא לפחד לעשות חוקן עצמי ולקחת נרות גליצרין

תנסי לשתות שייקים

מזל טוב

גידול קל בבריאות ובשמחה

וחיבוק ענק ענק

חסימה אמיתית צריך לפתור באופן רפואי!

אם התכוונת לעצירות אז זה כן שכיח אחרי קיסרי. וגם כאבי גזים מהניתוח ברום הבטן- נר גליצרין, מיץ שזיפים, ללכת ללכת ללכת. 

אבל אם זה משהו מעבר לזה אז שיטפלו!! למה זונדה? למה לא עירוי?

וואי נשמע סיוט. תרגישי טוב נשמה.  

המון מזל טוב!

לא מדובר ביצירות כי כן הצלחתי להתפנות מעט ממש... אבל לא הפסקתי להקיא

ועדיין לא מצליחה לחזור לאכול וזה מתסכל 🫩🫩🫩🫩🫩🫩

רצו לשים זונדה כי רק הקאתי ולא אכלתי ולא שתיתי

וצריך שהקיבה תכיל משהו וגם תשחרר אוויר

ברוך ה' היום אני בשיפור משמעותי 🙏

לגבי האוכל עוד אין לי תאבון בכלל שזה הזוי . כמעט ולא אוכלת כלום.

ברמה של יוגורט וביס לחמניה

החלמה קלה ומהירה

איך הקטנה/קטן? 

כשהילדים שלי קיבלו כאלה דברים, הם הבינו שיותר צריך לשמור עליהם מאשר חפצים של הבית.

כשהיא לא רואה עושים "ניקוי" למזוודה

מוציאים דברים רגישים ומשאירים את הזולים שמקסימום אפשר לקנות ולהשלים לגן.

אם היא שואלת מחזירים לה בשאלה: אוי לאן זה נעלם??

לק"י

אין לי כח להשגיח על חפצים של אחרים🤦‍♀️

ולא ימשיכו סבב קבלות שבת עד סוף השנה?🫣

אבל לפחות האחרות הספיקו ליהנות מהמזוודה ולא תהיה ילדה שתפסיד...

מקווה שנצליח לשמור על זה, אבל השילוב של הבית שלנו עם הילדה הספציפית הזו לא מותיר הרבה סיכויים🤭

כמה שנים..

כל פעם לילדים זה חגיגה ולנו עונש

(כולל פאזל של 40+ חלקים שבמוצש זחלנו לחפש בכל הבית ..)

אני יושבת איתה ביום שישי, פותחת מוציאה הכל, משחקת מתלהבת וכו'

ואז מכניסה: זהו זה! עכשיו שומרים סגור עד שמחזירים לגן 😇

אצלנו היה פעם שרשרת מיוחדת, וסיכה, דברים כאלו

והשרשרת נקרעה. נורא התנצלתי לגננת ואמרתי שאלך לחפש כזו באחד הימים השבוע. היא צחקה ואמרה שמלכתחילה קנתה כמה כאלו בחנות של השקל.

אבל כמו שכתבת שעשית,

לא כדאי לתת לה להסתובב עם המזוודה במהלך השבת, אלא יושבים איתה ביחד פעם או פעמיים (אפשר בסעודת שבת אם מתאים אצלכם), מסתכלים בכל הפריטים נהנים חוקרים ובודקים, ואז סוגרים ושמים למעלה עד שצריך להחזיר לגן...

אבל נראה שיש שם דברים פחות חד פעמיים...

(בגן של הבת שמעליה בשנה שעברה הביאו רק דברים שאפשר להשאיר בבית - דברים פשוטים כאלה. וזה היה גן חובה, ולא גן מיוחד... וזה היה חכם בעיניי!)

ממש לא שייך

גם לילד רגיל בן שלוש זה קשה

מקווה שעבר לכם בטוב

שיחקה בזה כמה פעמים והצלחנו בכל פעם להחזיר את זה למעלה (היא התעקשה שזה יוחזר בדיוק לאותו מקום שבו שמתי אותה בהתחלה🤭)

מקווה שאכן הכול שרד בפנים.

אני מרגישה לא טוב עכשיו פתאום, אז אפילו לא יכולה לבדוק...

אצלינו בגנים זה 8-9 ילדים...

למשל: אבא הלך, כדור גדול, מרק חם, הנה בקבוק, קח מכונית ...

כך למיטב ידיעתי. אם בכלל אין לה צירופים, אולי כדאי להתחיל תהליך לקלינאית תקשורת מול התפתחות הילד, ומקסימום עד שיגיע התור תבטלי אותו.

לדוגמא אבא לך... במקום אבא הלך

זה בסדר?

לק"י

ולא זוכרת ששאלו אותי בגיל הזה כמה מילים הם אומרים. לכי תספרי עכשיו 50 מילים שהילד אומר....

בגיל שצריך 10 מילים שאלו אותי כמה מילים, ולפעמים שאלו איזה מילים.

בגיל הזה צריך שיהיה אוצר מילים, וצריך להגיד צירופים של שתי מילים.

גם מילה משובשת נחשבת מילה.

נגיד אמא בואי, כדור נפל, רוצה בקבוק. כאלה...

אם כן אז היא בסדר. תכף יגיעו משפטים. אם לא אז כן קצת מאחרת ותנסי לעבוד על זה. להתחיל מצירופים פשוטים- איפה משהו, הינה משהו עוד משהו. 

גם אחיין דלי היה ככה

והבת שלי כבר ממש דיברה

אחותי תחילה קצת לחשוש כמוך

ופתאום הוא התחיל לדבר שלא הבנו מתי זה קרה ואל שמנו לב

אל תחליטי שזה אסור על דעת עצמך.

קרה לי שהתירו לי משהו שחשבתי שאין סיכוי שיגיד שזה בסדר.

(והלכתי אליו בליל שבת דפקתי בדלת כשהם היו עוד באמצע הסעודה🤭)

זה לא מספיק אפקטיבי אם לא תוכלי לבדוק וליישם מיד.

בהנקה בלי מחזור זה לא רלוונטי, גם בשביל לזהות את הביוץ הראשון צריך מומחיות והיכרות טובה עם הגוף.

(לא למדתי בקורס או משהו כזה, אלא רק מקריאה, ואני יודעת לזהות הפרשות רק בתקופות של מחזור טבעי)

הזאת

ואי מתלבטת

עם גלולות.

ומאז מונעת רק ככה בין הריונות כ-10 שנים.

איזה ביטוח.

יש ביטוחים שכן (לא יודעת אם עבור נזק באשמת אחרים, אבל ב99% יש אפשרות לעשות ביטוח דירה גם על נזק של אינסטלציה)

היה לנו את זה ביחידת דיור פעם,

לא היה מנוס מפנייה של בעל היחידה לדין תורה עם השכן הזה

בבית דין חייבו את השכן לתקן, בפועל שם פלסטרים כל פעם מחדש עד שעברנו.

אצלנו ביחידה היה ממש מים נוזלים, ממש ירדו טיפות בתוך הבית

היה סיוט וטוב שנגמר.

להיות אסרטיביים מולם וחופרים ברמה של כל יום לדפוק בדלת/לשלוח הודעות/להתקשר :
הי מה קורה עם הנזילה דיברתפ עם איש מקצןע?
נו דיברתם? לשלוח לכם טלפון? (ולשלוח טלפונים)
נו...דיברתם עם אריה? מה אמר? יגיע בקרוב?
אשמח להבין על מה זה נופל, אין זמן להתקשר? אין לכם כסף? לא בא לכם תיקון בבית עכשיו? הוא יכול רק בבקרים ואתם לא בבית? אני רוצה להבין ולראות יחד מה אפשר לעשות כי אנחנו לא מוכנים להישאר ככה החורף הקרוב.
לשלוח תמונות
ושוב תמונות
ושוב לשאול
עד...
שיביאו איש מקצוע
או שתסנן אותך (ואז את מיידעת אותם שכתב תביעה בדרך אליהם).
אפשרות נוספת- להציע להם להיות שותפים בתשלום לתיקון, ואז את מתקשרת ומביאה מישהו ומטפלת בזה ושותפה בתשלום, שיגידו תודה!!

כי זה יחזור שוב

עד שהם לא יטפלו בנזילה אין טעם

אפשר להביא שמאי שיעריך את הנזק וגמובן יוודא שזה מהם ולצרף לכתב תביעה בתביעות קטנות

אם זה לא מציק להם זה לא דוחף אותם לטפל בזה..

או לשאול אותם אם הם מעדיפים שאת תביאי בעל מקצוע והוא ישלח להם את החשבונית שישלמו.

בעלי מקצוע רגילים לדברים שכאלה, גם בדירות שכורות שבעל הבית משלם...

מישהו שיסדר את זה.

השאלה היא איך אני יכולה לדעת שהוא מקצועי?

מן הסתם זה לא מעניין אותם, הם רק רוצים לא לשלם הרבה

הביטוח עובד עם בעלי מקצוע ככל שאני יודעת

את חוות דעתו לא מוצאת חן בעינייך את יכולה להביא אחת פרטית משלך ולסתור אותה, אבל השכן לא חייב להביא את מי שאת רוצה אם יש לו איש מקצוע בחינם

מעצבן אבל ככה זה

הביטוח בדכ עולה אחרי שמפעילים אותו. לא יודעת אם זה נכון גם בביטוח דירה אבל אין סיבה לחשוב שלא.

ושתיים, הביטוח עדיין מחוייב לתקן כמו שצריך, עד שהבעיה מתוקנת בצורה מלאה.. נכון לא תוכלי לבחור את בעל המקצוע (זה נכון גם אם הם היו מביאים אחד שהם משלמים לו ישירות) אבל ללא ספק התיקון חייב להיות מלא

המקצוע מגיע בחינם מכח הביטוח?

לפעמים יש השתתפות עצמית תלוי בגובה התיקון

מה שמשנה לך זהשיטפלו לך בבעיה, לא משנה כמה זה עולה, העיקר שייעשה במקצועיות

ולא מטעם הביטוח את לא יכולה לדעת

רק אם תביאי מישהו מטעמך זאת סומכת עליו הנראה תהיי רגועה, אבל להיות בטוחה אי אפשר אף פעם

זה כאב ראש, מקווה בשבילך שלא יקרה בעז"ה.

אבל אם הבעיה לא נפתרה זו עדיין אחריות שלהם כמובן.

אבל חושבת גם שאפשר לתבוע אותם על סכום כנגד הצעת מחיר, ואז זה לא שהוצאתם כסף ולא יודעים אם תקבלו חזרה.

וגם זה מראה לשופט שנתתם להם הזדמנות לבוא לתקן וגם נתתם להם הזדמנות להחזיר והם לא עשו אף אחד מהדברים (מאמינה שברגע שתגישו תביעה הם יעדיפו להביא בעל מקצוע ולסגור את זה מאשר להיגרר לבית משפט. אבל אף פעם אין לדעת. כן שימו לב שאם הם מתקנים אז למשוך את התביעה רק אחרי שאתם מוודאים שהתיקון טוב יציב ומחזיק) 

ואם לא את תביאי את ההוא והם ישלמו.

(ולגיטימי לדרוש איש מקצוע ולא השכן או אח שלו או החבר יבואו לתקן בעצמם..)

אחרת כל תיקון שתעשו לא יחזיק הרבה זמן

בעל מקצוע יכול לבדוק את זה

אם הם בשכירות אתם בכלל צריכים לתבןע את בעל הדירה והוא צריך לשבור מולם את הראש שישלמו לו

בתביעה קטנה

אבל לפני כן לוודא בוודאות עם איש מקצוע שזה באמת מהם ולא פיצוף כללי בבניין

אם דירה שכורה בודקת מה האפשרויות מול בעל הדירה, זה אחריותו לריב איתם.

מה שכן, תדברו איתם על זה כמה שיותר בכתב ותתעדו (כולל את מה שנאמר בעל פה, כמו לכתוב "היי, גשדיברנו ברביעי אמרתם שתעשו כך וכך וזה לא נעשה, אנחנו מתזכרים אתכם כי אנחנו מאד סובלים מהעובש", או "דיברנו על זה כבר לפני חודשיים ושוב לפני חודש ואמרתם ש... אבל לא קרה עם זה כלום. אנחנו מבקשים ש.. אחרת נאלץ לנקוט צעדים משפטיים שיביאו לתיקון", ככה אם הם לא מכחישים יש גם תיעוד לשיחות בעל פה)

הילד לא בכה, לא צייץ. קצת התנגד אבל ממש בקטנה.

מהילדים הגדולים, גם בעלי עשה מס פעמים ואמר שזה נוראי

לכן מתלבטת

הלכנו בגיל שנתיים וקצת בגלל נזלת כרונית והיא אמרה שאין שקד שלישי / מוגדל

זה פשוט לא זכור לי בתור משהו גרוע.. טוב, זה גם ילד שממש מחכה לעשות בדיקות דם הוא נהנה מללכת לרופא - אולי בגלל זה.

לא מבינה על מה הלחץ
כשיש חשד לדלקת ריאות אני לא מתלבטת ועושה צילום 

עוד צילום אחד לא יעשה את ההבדל לדעתי..

בן 3 ובן שנה

אצל בן שנה הרופא אמר לי שנראה שיש אבל בגיל הזה זה לא ודאי בצילום אז לקבוע תור לבדיקה של א.א.ג במרפאות חוץ בבית רפואה

אולי רוצה מראש לחסוך לך את זה

לבת-יצא שיש לה שקדים ממש מוגגלים שחוסמים את נתיב האויר- במקרה כזה עדיין נדרש להכניס צינורית? מנתחים או יש טיפול אחר? היא בת שנה ו 8

לבן- עשינו לפי בקשת רופא ריאות בגלל אסתמה קשה ויצא שיש לו חסימה קלה -בינונית אבל אין לו תסמינים של זה בכלל (לעןמת הילדה שמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר) -גם פה מה יעשו איתו? ידרשו את הצינור הזה מהאף? אם הוא יהיה מיועד לברונכןסקופיה בגלל הריאות זה יכול להיות במקום הבדיקה עם הצינורית של אא"ג? הוא בן שנתיים ו 8

נראה לי שמספיק הצילום שעשיתם

ובדכ במקרים כאלו עושים ניתוח

ניתוח פשוט יחסית (לא כמו ניתוח שקדים בגרון שיותר רגיש וההחלמה מורכבת )

זה יצטמק קצת?

יחסית זה לא משהו שממש מפריע לה, ככה זה נראה מבחוץ בכל אופן

זה נראה שהיא מסתדרת עם כל זה

נושמת מהפה כזה, דיבור מהאף, שיעול ליילי (לא תמיד אבל יש הרבה) , אף סתום הרבה פעמים

אבל לא נראה שזה מציק לה כי היא מתנהגת רגיל לרוב

אולי אני סתם ממהרת וזה יעבור לבד? היא פיצית כזאת

תראי. היא באמת קטנה. הבעיה העיקרית היא שפשוט יש יותר סיכון שזה יחזור שוב בהמשך. ואולי יהיה צריך שוב. אבל אני הייתי מנתחת.

שינה לא טובה משפיעה על גדילה.

נשימת פה מאוד הרסנית. משפיעה על הדיבור, על התפתחות כל המבנה של הפה. הלשון למטה הפה חלש החך שלא מקבל גירוי של הלשון נהיה גבוה וצר האכילה נדפקת, השיניים יכולות להיות בולטות ועקומות, הגוף מתרגל להצפת חמצן מהפה שפחות בריאה מהאוויר מווסת מהאף. האף מסנן גם חיידקים שמהפה נכנסים ישירות. בקיצור זה גלגל רשע כזה. כי ככל שהלסת והלשון נחלשים אז הפה יותר פתוח והם נחלשים יותר. בכל מקרה צריך לעבוד מחדש על סגירת פה ונשימת אף. אבל צריך שהיא בעצם תוכל לנשום...

איך אפשר לאכול כשקשה לנשום?

מניסיון שלי אני רואה הורים שמפחדים מהניתוח כי זאת פרוצדורה מלחיצה קצת

וזה באמת לגיטימי

אבל ממש כדאי לעשות את זה בכל זאת

כי זה ניתוח פשוט ויכול ממש לשפר את התפקוד שלה בכמה תחומים 

ויתכן וזה יעשה לה טוב

זה כבר שיקלול של הרופא

ותדעי שלפעמים אחרי ניתוחים כאלו

כמו הסרת שקדים ופוליפים (שקד שלישי) אז היחד ישן יותר טוב ואוכל יותר טוב

משפיע על הגדילה שלו ועוד הרבה תחומים

ברגע שהוא מוגדל הוא לא יודע להצטמק

המקסימום הוא שחלל הפה ודרכי הנשימה גדלים ואז משתנה היחס אליהם

אבל הוא גם יכול לגדול

ולגבי נשימת פה

היא ממש ''הרסנית' לחניכיים

ולפעמים ניתוח בגיל מאוחר כבא לא עוזר לשנות את ההרגל

ז.א. מבחינה פיזיולוגית זה אפשרי

אבל זה כבר לא אינסטינקט

אני עברתי ניתוח באף בשביל לפתות את הסינוסים והייתי צריכה להיות במודעות מאוד גדולה כדי לתרגל את הנשימה מהפה וזה היה בגיל מבוגר... לא רואה ילדה שמשקיעה בזה - ועד היום אני לא באמת מצליחה

ואני מפרנסת את השיננית שלי טוב טוב

כי היה תקופה ארוכה של שיעול בשינה ונזלת

וכם קראתי על שה אז הבנתי מיד ששה מה שיש לה

בבדיקת ברונכוסקופיה גם מכניסים סיב אופטי, רואים גם את דרכי הנשימה העליונות, רק שעושים את זה בהרדמה כדי שיוכלו להיכנס גם לתוך הריאות.

רק אולי כדאי לבקש מהרופא במיוחד שיסתכל.

עזרתן כמו תמיד ❤️