פורום הריון ולידה (עמוד 120)

פורסת חיתול גדול מתחת.

יש לי על השידה סלסלה עם כל הציוד.

המקסימום אם מתלכלך, אז מחליפים סדין. (זה בדרך כלל לא קורה).

לפעמים עם משטח החתלה חד"פ ולפעמים לא.

על המיטה שלי

השידה איכשהו תמיד מלאה דברים חחח

הפכה להיות השידת איפור שלי

בדכ אם הכל מטונף אני מעדיפה על הרצפה, אבל כמובן לא בגיל מאוד קטן.

לפעמים פורסת מגבת מתחת ואז המגבת לכביסה.

בגיל קטן על המיטה או הספה ושמה משהו מתחת, או שלא ואם יש צורך מחליפה סדין.

אף פעם לא הייתה לי שידה אבל לי הרבה יותר נוח להחליף בישיבה ולא בעמידה

בחיים לא השתמשתי במשטח החתלה

אני כנראה ממש לא עומדת בסטנדרט...

ולרוב מחליפה על המיטה או הספה חח

היא מתלכלכת.

לקנות במקום, שיאחסן את הבגדים של התינוק וכל האביזרים הנלווים.

תודה לכולן!

זה ישמש אותך בילדים הבאים או לאחסון (אצלנו השידה ממש שימושית למרית שכולם גדלו. במגירות יש משחקים ומעל המשטח ספרים.

אפשר גם לקנות ביד2.

את הילדה הראשונה, עד שעברנו דירה.

שמתי משטח החתלה על המכונית כביסה.

קניתי מזרן החתלה דהיה קבוע על המכונת כביסה. מעל היה מתקן לטיטולים וכך האביזרים וזה היה ממש פרקטי ונח.

ממליצה לכל מי שבכל מקרה זה המצב אצלו 

הכי נוח לי כרגע זה להחליף לו במטחברת כשאני יושבת במיטה שלי

אבל בגדול מחליפה בכל מקום.. ספה, שטיח, מיטה שלי, עגלה. .

בגיל גדול גפ על הרצפה

מבחינת אחסון- קניתי מגירות כתר ודחפתי אותן בתוך הארון של הבנות מתחת לתליה שלהן.. 

עכשיו בלידה האחרונה, החמישית, השכנה שאלה אותי אם אני רוצה את השידה שלה כי היא מתכוונת לזרוק אותה לפח. והשידה הייתה חדשה, פשוט לא היה לה צורך בה...

אז לקחנו.

יש פעמים שמחליפה לו על שידת ההחתלה ויש פעמים על המיטה, מתוך ההרגל...

לא רואה כמה זה נחוץ.. אולי נוח מבחינת סידור הבגדים..

ממליצה בחום ללכת לאחד ההורים או למצוא מקום שבו תוכלו

להיות באותו יום למשך זמן ארוך

1. לארגן מזוודה קטנה כאילו נוסעים לשבת עם בגדים ליומיים וקצת מגבות ומצעים שיהיה אפשר להשתמש ביום של המעבר ויום אחרי

2. לתכנן מראש ללכת עם הילדים לאיפשהו או לפנות חדר שיהיה לכם (אם לא מעשי - לבקש מהמובילים קודם לרוקן חדר ספציפי, ואז שתהיי בו עם הילדים)

3. לשאול כיסא פלסטיק מהשכנים שתוכלי להיות ביום המעבר בנחת, להניק וכו

4. לארגן מראש תעסוקה לילדים - ספרים אהובים, משחקים (לא מליון, כמה..) שלא יסתובבו בין הרגליים

5. לקנות מראש 2-3 בקבוקי מים גדולים ושרוול כוסות ולשים בפריזר כמה שעות לפני שמנתקים את המקרר. בקבוק אחד למובילים, והשאר לך ולילדים

6. לקנות נשנושים ואוכל מוכן שלא צריך קירור. ואם רלוונטי - באמצע היום פשוט לרדת לקנות לכולם ארטיקים. מעסיק ומרענן (שמרי מגבונים בצד ;))

לא יודעת כמה זה מורגש.

לק"י

אבל בשבוע הזה הוא ממש פיצי. פחות מקילו.

תחשבי כמה מקום יש לו לזוז בחופשיות.

בשלב הזה הם יכולים להתהפך מלא פעמים מראש לעכוז.

במקרה כשנבדקת הוא היה עכוז, יכול להיות שביום אחר הוא יהיה ראש.

זה עדיין לא השלב שהם מתקבעים על תנוחה.

יצא לי לעשות אולטרסאונד בתדירות של פעמיים בשבוע, וכל פעם היה מנח אחר. זה היה בערך בשבוע 30.

לגבי זה שהוא גדול, הבדל של שבוע זה ממש בסדר.

זה שבוע קצת יותר מוקדם, אבל נשלחתי לאכול מתוק כדי שהוא יזוז שהרופא יוכל לבדוק עוד דברים וכשחזרתי העובר היה הפוך ממה שהיה לפני כן.

הם מתהפכים כל הזמן, משבוע 32-34 כזה את יותר יכולה לראות שמתקבעים על תנוחה (וגם אז יש אפשרות שיתהפכו עוד כמה פעמים עד הלידה, אבל לא כל חצי שעה...

חיבוק!

אפשר להגיד לך לנסות להנות מדברים אחרים איתו, אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מזה שזה ממש מבאס.

קרה לי משהו דומה

אחרי הפלה שהיינו אסורים יותר מחודש

סוף סוף טבלתי ושבוע אחר כך קיבלתי מחזור

וואו כמה שזה קשהההה

בכיתי אז והתפללתי וזה קצת עזר לי להתפרק ולשחרר

אני הרגשתי בכל פעם שזה קרה לי, שזה בסוף רק חיזק את הזוגיות שלנו

כי נאלצנו להתמודד עם סיטואציה כזו קשה שפשוט נתנו כח והבנה אחד לשני מרחוק....

אבל אין ספק שזו אחת הסיטואציות הכי קשות ומאכזבות שיש.

ב"ה שהספקתם לטעום לפחות קצת.....

כעת תנסו להתמקד בהרבה שיח.....

בעלי תמיד אומר לי "זה שאנחנו אסורים זה לא אומר שאנחנו צריכים לסבול..." מספיק הסיטואציה קשה, יאלה להנות.

ועוד משהו, אני בכל פעם טראומטית כזו הלכתי וקניתי לעצמי משהו... החל במשהו טעים ומפנק כלה במטפחת חדשה או בגד משמח אחר

אפשר לקרוא לזה אכילה רגשית אבל לי זה עשה טוב.... ונתן קצת כל להתמודד עם זה

חיבוק ענק אהובה

ריגשת בזמן ששמת בלהגיב ❤️

תודה!

עושה לי טוב על הלב

גם אני תקועה עכשיו אחרי לידה עם שוב אסורים בגלל כתם דפוק על מכנסי שבת לבנים

ואין לי עצבים ככ

גיבורה. חיבוק. ככ לא פשוט. אוףף ♥️

חיבוק גדול

וגם לך @מקקה ♥️

תודה על המילים החמות ועל ההזדהות

ב"ה הלכתי לבודקת והיה פצע!!!!

ישתבח שמו לעד!!!!!!!!!!

ואין ייאוש!

בבטן זה בעייתי גם אם חבל הטבור כרוך סביב על איבר, לא רק הצוואר. כי העובר נושם דרכו.

מה שכן, אם אני לא טועה, לפעמים זה עלול לגרום לירידות בדופק, ואת זה רואים במוניטור.

לק"י

כי לי הסבירו שבבטן זה לא משנה סביב איזה איבר חבל הטבור כרוך, כי הם לא נושמים כמונו.

או שלא הבנתי נכון את ההסבר. ואז מצטערת אם הטעיתי בהודעה שלי.

לרוב לא מסוכן

תלוי כמה עפמים כרוך וכמה חזק וכו

כשהיה כרוך לי פעמיים-שלוש היו האטות בדופק במהלך המוניטור

ופעם אחת היה צריך טיפה עיסוי שיקבל צבע בריא וטוב

תלוי בסיטואציה פשוט..ממה שכתוב בטופס את לא ממ שיכולה לדעת הרבה

ו..וואי איזה חוויה לא נעימה זה לעבור חלק גדול מהלידה בקבלה ובלי תנאים או יחס

זה אחד הפחדים שלי מבתי חולים עמוסים

כל כך מבינה אותך

כחלק מההחלמה

ממש מוכר לי בטווח זמן הזה שיש גרד

אבל ייתכן גם פטריה או דלקת

היה לי בכל הלידות..

ניסיתי לעשות הרבה שטיפות

וכן מרחתי קרם נגד פיטריה ליתר ביטחון. 

הם אולי סומכים על זה שלאנשים לא יהיה כח לפצל את הקנייה

אבל אני עבדתי בזה איזה שעה וחסכתי

כתוב לך קופון 20 אחוז על כל האתר, אז זה לא כמו פעם. זה מוגבל בסכום של עד x שקלים הנחה

לפעמים יש כמה קופונים גם

נגיד אתמול ראיתי שמלה ממש יפה ב89 שח שאחרי הנחה אצורה לעלות 50 ומשהו..מילאתי סל, וברגע שחרגתי מגובה ההנחה של הקופון (נניח מוגבל עד 80 שח הנחה לכל הסל) - המחיר של הפריטים עולה

אז התחלתי להוריד פריטים עד שהגעתי להנחה המקסימלית וחילקתי לכמה משלוחים כדי לא להפסיד. (עזר לי לעשות גם סינון נוסף על ההזמנה האמת)

ושיהיה לך תמיד רק טוב ועוד יותר טוב

לק"י

אולי לבקש מהם לספר לאחים/ דודים?

שאם יהיו הערות, לא את תשמעי אותן.

תחפשי דמויות קרובות שישמחו בשמחתך ויתרגשו איתך, ותשתפי אותן. שיתנו לך מנות של ביטחון ושמחה בהריון.

לאחים שלי פחות קריטי לי ולדודים לא אספר ושיתמודדו

הצד השני הרבה יותר רגיש כי הם מסורתיים ועירוניסטים

מרגישה רעה שגם כשקוראת את ההצעה שלך אני לא מצליחה לחשוב על דמויות קרובות כאלה

לא יודעת אם זה הורמונלי פשוט

האמת הייתי הולכת עם מה שעושה *לך* טוב ..

גם ככה עמוס לך רגשית עם ההריון ועם ההפתעה.. שזה כ"כ מובן...

תעשי מה שיהיה לך הכי קל ורגוע

בכיף אפשר להגיד שב"ה אתם בהריון וגם לכם זן הייתה הפתעה , משהו כזה...

יש מי שלא תרצה לשתף בזה בשום מצב

ויש מי שזה סבבה לה

אין ספק שזה לא כיף שצריך לתת דין וחשבון לסביבה

ו"להתנצל" שזה המצב

אבל תכלס זה קצת אנושי

שכשיודעים שזה היה בהפתעה אז פחות שיפוטיים...

אז אם זה ייקל עלייך וכנראה שנם יהיו פחות ביקורתיים/ יותר בקטע לעזור אז תכלס למה לא?

לא כל כך יודעת מה יעשה לי טוב

אבל ההמשך של ההודעה שלך גרם לי לחשוב שאולי נחליט שזה הדבר הנכון

אבל גם אז רק להורים של שנינו

לא התנסיתי אז קשה לי להשיא עצה...

דבר ראשון חיבוק!!

נשמע שבתוך המערבולת הרגשית שמן הסתם המצב יוצר את רגועה ויציבה

אז באמת כל הכבוד לך!!!

ורוצה להגיד שזה בסדר שפחות יש כוחות לנפנף או להחזיק או לשדר כך וכך..

בע"ה זה יגיע, לאט לאט, תרפי וזה יגיע כשיגיע..

אולי יחזק אותך התזכורת שבעצם ה' החליט שדווקא כך יקרה?

שזה חלק מהמסע שלך, שככה בדיוק ה' רצה שיקרה..

כולל המסע הרגשי שזה דורש וכולל המתנה בסוף בע"ה..

מחזקת אותך להתמקד בעיקר במה יהיה לך טוב ולהשקיע מינימום אנרגיות ומחשבות בסביבה

הם פשוט לא מעניינים..

להתמקד כמו שאת כותבת בהכנות ללידה

לקרוא על שיטות שבאות לשים דגש על הכוח הפנימי שלנו שמניע את הלידה

לקרוא על התהליכים המופלאים של ההריון

שיטת היפנוברתינג ממש מעניינת למשל

אם כי לדעתי יש בה מין הקיצוניות ולקחת אותה בערבון מוגבל כמובן...

לתימור נמדר יש קורס שמבוסס על השיטה ב630 שמתוכו על 450 אפשר לקבל החזר מבית חולים ..

והיא מהממת

בהצלחה ממש!!!

קוראים לו כתר מלוכה של הרבנית נוישטט, ממש מחזק על גודל של נשמה יהודית והזכות להביא עוד ילד לעוחם.

לי הוא נתן הרבה כח

ולגבי רואים - אני בשלב ממש מוקדם וכבר רואים. עוד לא מתאים לי לספר, משאירה לאנשים לנחש מה שהם רוצים🤷‍♀️

רק הייתי מורידה את הסוף, שהיא תשמח להכלה למרות שזה פחות הדרך שלהם.

ההכלה צריכה להגיע, גם אם זו לא דרכם, לא הייתי נותנת לזה לגיטימציה. וכל אחד הולך לפי דרכו שלו, ולא צריך להתאים עצמו להלך רוח ודרכם של אחרים.

סתם הפריע לי

כי זה ממש הם והייתי צריכה לשמוע את מה שאת אומרת בלי קשר למה ש @כורסא ירוקה כתבה

ותודה לשתיכן, יתכן ונכתוב להם

אמירה שמחזקת אותי במצבים כאלו:

' שהעולם היום מוצף במידע. ולכן גם דבר מוזר או מביך שאדם שומע הוא כנראה יתעכב עליו לרגע וימשיך הלאה וישכח ממנו.

לא יודעת אם זה נכון/לא נכון או גורף אבל אותי מחזק שזה מבוכה רגעית וכנראה כולם ימשיכו הלאה.

בבן הבכור שלי נכנסנו מיד אחרי החתונה להריון וממש התביישתי לספר ושיעשו חישובים והתעסקו בנו, סיפרנו הרבה אחרי שראו ובקושי גדול.

בפועל לא זוכרת שמישהו מולי התעסק בזה...

חיבוק גדול גדול ובהצלחה!

בעז"ה בידיים מלאות ושהנשמה שתגיע אליכם תמלא את ביתכם בשפע של טוב שמחה וברכה עד בלי די!  שהכי ישמח אותכם בעולם

בעלי סיפר להורים שלו בלעדי, בלי לשתף שזה היה לא מתוכנן (שזה היה קריטי לנו מאוד, חשוב לנו שאף אחד לא ידע מזה) בשיחת טלפון.

היה לו קל יותר לסנן את התגובות של המשפחה שלו מאשר לי.

לאחים סיפרנו בשיחות טלפון קצרות מאוד או בהודעות

1. ההתקן הרגיל זה נובה טי/ מונה ליזה שניים בדיוק אותו דבר. חוץ מזה יש עוד איזה סוג שננעץ ברחם ואולי סוג נוסף, לא מכירה אותם לעומק.

2. ממה שאני מכירה בעיקרון זה תמיד סוג של פרטי, אבל אפשר ללכת בקופה ולשלם איזשהו סכום ישירות לרופא

3. אם את אחרי לידה לא כדאי לך לחכות לוסת הראשונה, כי את יכולה להכנס להריון עוד לפניה...  אם את מתכוונת להתקין בקופה, פשוט קובעים תור רגיל בקופה אזור 6 שבועות אחרי לידה.

4. תחליטי איזה סוג את רוצה, תבקשי מרשם אונליין, תקני, ורק אז תבואי להתקין, כשאת באה לביקורת אחרי לידה. שלא תתזזי סתם

אני שמתי בקופה של מכבי, רופאה נהדרת...למה ללכת לפרטי???

לפני ההתקנה צריך בדיקת הריון שלילית, או ישר אחרי לידה לפני שטבלת ואז בטוח את לא בהריון.( גם אחרי טבילה בטוח לאט יהיה ישר הריון מיד אחרי לידה, אבל תלוי רופא..יש רופאים עקשנים שלא יקחו סיכון קלוש אפילו). לגבי ישר אחרי לידה- אולי זה לא טוב כי האיזור בהתאוששות- תתיעצי עם רופאה.

הבן שלי בן קרוב ל5 בא לישון איתנו כל לילה....

לא שזה בכלל לא מפריע לי אבל אני לא תופסת את זה כבעית שינה ולא מוטרדת מזה כתופעה

כן לאחרונה התחלנו לשים לו לידינו מזרון שלא ישן ממש במיטות שלנו וזה עובד מצויין

מציל ממש

מכירה מקרוב אחיינים שלי שממש התקשו להרדם בלילה

ומלטונין הציל אותם

ובניגוד למיתוס, הם לא התמכרו אליו

לקחו תקופה, נרדמו בקלות ואחר כך הפסיקו והמשיכו להירדם מוקדם

כי הגוף סיגל הרגלי שינה טובים

אני חושבת שממש ממש כדאי לנסות

כי אני התייעצתי עם אנדוקרינולוג מומחה ממש ואמר שאין עם זה שום בעיה, 

במקרה כזה כשהסבל כל כך גדול הייתי מנסה (לא סותר שאכן חשוב להתייעץ עם רופא לפני כן)

אבל תתייעצי עם רופא קודם

וכן יש תלות בכך

מאוחר יחסית, 8

אחרי המון סבל שלה ושלנו בעניין. ב"ה ראינו את האור. 

לק"י
 

אני בדיוק יושבת בחדר עם בן 10.5 ומחכה לבת ה-7.5 שתגיע גם. הוא יכול להירדם בלעדי, היא לא... (כלומר אולי היא יכולה, אבל היא רוצה שאשב לידה).

בנוסף, בן ה-2.10 מגיע אלי כל לילה, ובת החמש בחלק נכבד מהלילות. היא אומרת שהיא לא נרדמת/ חולמת דברים מפחידים.

אני ממש מבינה את הקושי, זה באמת מתיש. אבל זה לא קורה רק אצליכם, שילדים לא נרדמים לבד/ לוקח להם זמן/ קמים בלילה.

(אבל אצליכם זה באמת נשמע לי קיצוני יותר).

זוכרת את עצמי מניקה אותה שעות מ8 בערב עד אחת בלילה ויותר

ניסיתי כל מיני שיטות, קראתי ספרים הרגשתי שזה עושה רע לה ולי ושזו לא הגישה שלי...

מאז אני יושבת ליד הקטנים עד שנרדמים (אצלה זה היה לוקח שעתיים, אצל הבנים 2 דק)

והנה הם גדלו, ומגיל 8 נגיד נרדמת ממש לבד (ברור שהרבה לפני זה כבר נהיה פחות מתיש)

קוראת ספר ואז זה מעייף אותה והיא נרדמת.

והיום גם הבנים שלי נרדמים לבד (כבר ביסודי).

הקטן באמת היה מתעורר ובא אלי, הייתי מחזירה אותו וישנה במיטה לידו

לקח זמן עד שהוא הבין שלא באים אלינו וישנים רצוף בלילה.

אלו שנים מתישות, אין ספק, אבל את ממש לא לבד וזה ממש עובר!! ואז לא מצליחים להעיר אותם בבוקר חח

כשאחרות אומרות שהילדים שלהן נרדמים לבד ומהר.

מה ששלי שלי, מה ששלהם שלהם

נכון שעכשיו קל לי יותר כי היא כבר נרדמת לבד, ועדיין (עכשיו יש לי תינוק שלוקח לו זמן להירדם).

בהצלחה

ברגעים אלו שאני כותבת לך יש איתי במיטה בן 3 שהגיע באמצע הלילה אחרי שנרדם רק ב10 והייתי צריכה לשבת לידו בשביל זה. וילדה בת 9 שהרגישה צורך לבוא פתאום באמצע הלילה כי לא הצליחה לישון (טוב, היא בדרך כלל כן ישנה במיטה שלה וגם נרדמת לבד..).

הרבה זמן תהיתי לעצמי מה אני עושה לא נכון, בדיוק בגלל אנשים כאלו שנתנו לי הרגשה שיש איזו טעות חמורה באיך שאני מנהלת את השינה של הילדים (ובעוד נושאים כמובן...). זה גבה ממני כוחות ועצבים בכמויות עד שהחלטתי שזה לא שווה את זה. אני לא נלחמת בזה. אני שמחה שהילדים שלי מרגישים בנוח לפנות אלי כשקשה להם ואני יודעת שאלו שנים שלא יחזרו אז מנסה לתת להם את כל החום והאהבה שאני יכולה. אם קשה לי איתם במיטה אני מחזירה אותם למיטה שלהם אחרי שנרדמים. לפעמים הם חוזרים ולפעמים לא...

אני שמה לב מההודעות שלך שאת משווה הרבה ובכל מיני תחומים. אני מכירה את זה טוב טוב מעצמי. לקח לי הרבה זמן להבין שאני מפספסת את הכיף וההנאה בגידול של הילדים בגלל שאני עסוקה בלהבין מה אני עושה לא נכון. אבל ברגע שהבנתי את זה, נהיה לי הרבה יותר קל. אני משתדלת לעשות רק מה שטוב ונכון לי ולילדים בלי להכניס רגשות שליליים. לפעמים העוצמה היא בלהפסיק להיאבק במציאות ולזרום איתה..

את נמצאת בשלב אינטנסיבי בגידול של הילדים. לא כולן פה יכולות לייעץ לך כי חוויה של גידול תאומים היא משהו מיוחד (גם לי יש תאומים..) וגם כל מי שמייעצת לך בחיים האישיים שלך, לא חווה את החוויות שאת חווה. ובאופן כללי, לכל אחת יש את החוויה שלה מגידול ילדים שונים, אופי שונה שלה ושל בעלה, בית שונה, סביבה שונה. כל כך קשה להשליך מאחת לשנייה.

אם את בשלב כזה שאין לך כוח לעשות שינוי רציני ותהליך, הייתי פשוט זורמת איתו.. לוקחת את זה בקלילות, מחבקת ומלטפת אותו, לוחשת לו מילים טובות. אולי הוא מעצמו ירגיש את הביטחון והשלווה שלך וירדם יותר בקלות. גם מציעה שאם בחרת לשבת לידו תעשי משהו שאת אוהבת. תקראי ספר/תשמעי פודקאסט כיפי, כך שזה יהיה זמן נחמד ולא מעיק עבורך. תדאגי לצרכים שלך גם.. אם צריכה מקלחת תגידי לו שישכב לך במיטה בשקט עד שתסיימי להתקלח ותבואי לשבת איתו. הרעיון לא להיאבק במציאות.. לנסות לזרום איתה בצורה שלוקחת כמה שפחות כוחות..

בהצלחה יקרה,

תחבקי את עצמך! את אמא אלופה ואוהבת...

@אובדת חצות חושבת שזה ממש יכול לעזור לך.

מכל הלב אני אומרת לך, ומקווה שלא תקראי את זה בהתנשאות כי זה ממש לא הכוונה,

בעיות שינה והרדמות זה מהבעיות היותר מאתגרות בעיני, מי שלא חווה באמת פחות יבין,

אתם הרי עושים תהליך של הדרכה, שימי עכשיו בצד, בלב שלם ובלי הרגשת מרמור, את בעיות השינה ותשיגי לכולכם שינה טובה יותר באמצעות מה שעוזר כרגע: טיטול לילה אם עדיין מרטיבים, שני מזרנים קטנים ליד המיטה שלכם עם מקום מוגדר ושמור לכל תאום שמתעורר שיבוא לישון לידכם, תשאלי רופא לגבי מלטונין אפילו ( רוב הסיכויים שיגידו לך שצריך קודם לעשות הדרכת שינה וכו', אבל תנסי מה יכול להיות... )

תנסי לא להשוות לילדים אחרים, לא להרגיש מרמור וכעס שהילדים' דורשים' ושואבים ולא יודעת מה. אלא שזיהיתם צורך שלהם - להיות קרובים אליכם בלילה - והחלטתם על הדרך שהכי טובה בשבילכם להיענות לצרכים שלהם.

במקביל תמשיכו הדרכת הורים, חכו לתחילת שנה ולהתבססות במסגרות בשגרה, ואז תחליטו שוב האם יש לכם כוח ואנרגיה להקנות הרגלי שינה טובים יותר( אגב זכור לי שכתבת איפשהו שגם המדריכת הורים אמרה שרק בהמשך תגיעו לבעיות בשינה, לא? )

לבדוק מה קורה איתו בגן. עם החברים. שאף אחד לא מציק או חלילה פגיעות חמורות יותר.

אני ראיתי שבלילה יוצא כל מה שבפנים.

לפעמים יש ילד רגיש, או שצריך יחס אבל פעם אחת זה היה אצלנו נורה אדומה ובאמת גילינו משהו חמור.

כדי שתבואי ותשווי את עצמך לאמא לתשעה, למשל, שלא זוכרת מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, היא אמרה לילה טוב לילדים שלה, והם נרדמו מיד...🤣

מבחינתי לשבת עם הילדים כדי שירדמו זה מצב נתון. לא אומרת שזה לא מתסכל אותי ומשגע אותי ושלפעמים אני מוותרת על זה (ואז אוכלת אותה בגדול), ולא אומרת שאני לא מקנאה באחרות (כולל כאן בפורום) ומרגישה שאנחנו הורים דפוקים -

אבל באמת שזה הגיוני וקורה, ואין מה להרגיש רע ולהילחם בכל הכוח, אלא למצוא את הדרכים הספציפיות לכם להקלה. (אצלנו זו התורנות בינינו, למשל. או שאנחנו מרשים/מבטיחים דברים שבדרך כלל לא נרשה. וגם - אנחנו מתייעצים עם מדריכת הורים, פסיכולוגית, מדריכה "אמיתית", לא חברה, כי המצב אצלנו כרגע בהחלט חריג, בגלל שילוב של כמה דברים. אבל גם בעבר - לשבת ולשיר לילדים לפני השינה או לספר להם סיפורים זה היה חלק בלתי נפרד מההשכבות...)

ולכל אלה שמספרים לך בגאווה איך הם אומרים לילדים ללכת לישון והם פשוט ישנים - תזמיני אותם לנסות פעם אחת להרדים את הילדים שלך...

לחשוף אותם לשמש במהלך היום

זה מרים מלטונין שחשוב לשינה

השמש נותנת סיפוק לנפש, רוגע

ובהמשך לזה להחשיך את הבית לפי השעון הביולוגי בחוץ בשעה 19:00 להתחיל לכבות אורות בבית בהדרגה כי חושך מייצר מלטונין ולישון בחושך מוחלט

גם אם את יושבת לילד הילד בלי אורות בכלל

מתרגלים לזה

*העמעום אורות נותן הוראה למוח להוריד כוחות, כוננות לזמן שינה
 

אם זה יעד גדול עבור בני הבית אז לפרק את המציאות הזו ליעדים קטנים כל פעם משהו קבוע עד שתגיעו למצב שבית חשוך מוחלט בשעות האלו והילדים נרדמים טוב

אצלי בן 4 וחצי צריך שישבו איתו לפני השינה ובא אלינו הרבה לילות. חלום חייו לישון איתנו מתחילת הלילה כבר במיטה שלנו וכועס עלינו על זה..

אבל ישן טוב ב"ה

הוא התעורר מאוחר באותו יום? יכול להיות שהוא צריך פחות שעות שינה וכל שעת איחור בהשכמה מאחרת לו בהרבה אתההשעת הרדמה

אל תקראי לזה בעיית שינה.. זה כבר הופך את זה אצלך לדבר לא נורמטיבי וגרוע

ילדים צריכים את ההורים שלהם גם בלילה, ויש ילדים רגישים יותר שעוד יותר צריכים.

אני הפסקתי לספר לכל אחד את הקשיים שלי כדי לא לשמוע תגובות לא נעימות. תמצאי את מי לשתף ואת מי לא. 

אז קודם כל לנרמל.

אצל חברות שלי גם ישנו לילה מגיל כמה חודשים. וואלה אצלי היה שקט אצל שניים מהם בגיל שנתיים פחות או יותר. ואצל השלישי בגיל חמש. והיום כבר גדול יותר ועדיין רוצה אותנו בחדר כשהולך לישון.

אני לא עשיתי. אבל לאחותי מאוד מאוד עזר ייעוץ שינה. 

הכל פתוח עוד לא מאוחר....

עד הילדה השמינית שלי הילדים שלי ישנו לבד מגיל חודש!!!! לילות שלמים הכל חלק...
מהילדה השמינית המהממת שלי, סרטים בהרדמות ובלילות קמה מלא למרות גילה המאוחר.אני זורמת איתה, אין לי ברירה, היא קשה ממש 
זה יעבור לה.

לכל אחד יגיע הילד הזה שקשה לו לישון והוא עירני . תזרמי עם בנך, זה עובר בסוף, ונגמר.

רק מנסה לענות לך על התהייה הכללית:

א. לפעמים יש תינוקות ופעוטות רגועים, שיושבים יפה בעגלה וזורמים עם כל מקום שהן מגיעים אליו.

ב. כשזה לא כך - אז מתאימים את הפעילות גם לתינוק ולפעוט התורנים...

ג. אפשרות נוספת היא להתחלק לגדולים וקטנים. אנחנו עושים כך בשנים האחרונות - הולכים עם הגדולים ביום מסוים לפעילות שמתאימה להם (חדר בריחה/מרכז סיור לימודי וכדומה) ומביאים בייביסיטר לקטנים, וביום אחר הולכים עם הקטנים לפעילות שמותאמת להם (משחקייה/פינת חי).

בני 1.5 3 ו4

וגם בהריון

זה מוזיאון לילדים ממש לא נורא שיגעו בכל דבר

דווקא נשמע מתאים מאוד

אם יהיה חדר ספציפי שיהיה בלגן תעברי הלאה.

ובאופן כללי אפשר לנסות למצוא מקומות שמתאימים גם וגם/לעשות תורנות עם הגדולים מי עוזר לך עם הבייבי השובב

השאלה כמה הם גדולים אצלך

הגדול בן 5, אחראי מאד

אבל אני לוקחת אותו כדי שייהנה, לא כדי שיעזור לי..

נראה לי שננסה כי במזג אויר הזה לא יוצאת לחוץ. רק למזגן. ומיצינו משחקיות

ברור שלא מצפה מבן 5 לעזור

חשבתי שאת שואלת על גילאים יותר גדולים...

אני אישית גם מיציתי משחקיות אבל בגילאים האלו מצליחה גם להשאר איתם רוב היום בבית

חשבתי שיש לך בני 8-10 שחייבים יציאה

(כן משתדלים לצאת מהבית לפחות פעם ביום אפילו לקניה בסופר/לשעה בגינה בשקיעה כשיש רוח איזור 6.30-7.00

מי שהכי קשה לו זה השובב הקטן

תכלס הוא ילד מושב

חחח אוהב מרחב וחוץ

גם בשגרה אני יוצאת איתו יומיום

אחרת הוא לא הולך לישון

אז עכשיו שאין גנון חובה

אם הקטן במסגרת ואת והגדולים בחופש, אפשר לצאת אז לדברים שמתאימים לגדולים. ובשאר הזמן לחפש דברים שמתאימים גם וגם.

לשים אותו בעגלה?

שלי טיפה יותר גדול וגם ממש שובב

אבל אם אשים אותו בעגלה ואלך למקום חדש אז בהתחלה לפחות הוא יסתכל ויהיה בשקט..

ז"א אפשר

לוקח לו כמה דקות לצאת אז כל פעם אני מקבלת כמה דקות

הוא כנראה שובב מהממוצע

ואם הוא במקום חדש אז הוא יוצא עוד יותר מהר-

כי יש יותר דברים חדשים לבדוק...

התינוקת נהנתה בעיקר בפעילות מים שיש בקומת הכניסה ויש את המתחם מים בחוץ שהילדים ממש אהבו גם תינוקות נהנים

במוזיאון עצמו היא גם שיתפה פעולה

מה שכן צריך מאתיים עיניים על הקטנים כי בקלות אפשר לאבד אותם במקום הזה במיוחד בחדרים החשוכים לא לעזוב אותם

את כל הנושאים/ המקומות בחיים שבהם את צריכה סדר.

לי עוזר גם לדמיין את החיים אחרי שעשיתי בהם סדר🙂 נותן לי השראה שהכל אפשרי

אחלה מקווה

ממש קרוב גם

ה' אוהב אותך

🫂

הכנרת כמובן

ואם יש לכם מועדונים כמו בהצדעה/המורים יש כל מיני דברים עם הנחות שוות

זה נכון שיש מצוקת כח אדם במעונות אבל נשמע שכל הסיבות מסביב לגמרי מצדיקות את השליחה למה שקרוב ונוח

מעון מפוקח...

כמובן לא מכלילה את כולם אבל הפיקוח לא אומר שום דבר.

ואם זה נשמע טוב - מכניסה לשם ומקליטה.

לק"י

כי לנסוע רחוק בפקקים כל יום לא נשמע לי להיט.

מצד שני, אני מבינה את ההעדפה למקום קטן ופחות המוני.

(במעון זה 22 תינוקות באותה כיתה או מחולקים פיזית?)

שני הקטנים שלנו היו במשפחתון קטן עד שעלו לגן. מבחינתי היו לזה כמה יתרונות. אבל אחד מהם היה שזה היה יותר קרוב מהמעון😉

לק"י

פחות ילדים, יחס יותר אישי.

כשהם תינוקות אני בכללי מעדיפה מסגרת קטנה יותר, ואז כשנשארו עוד שנה ושנתיים- חסכנו הסתגלות למסגרת אחרת (רק הילדים או חלקם התחלפו).

מטפלת אחת קבועה. ושלנו ב"ה לרוב בריאה ועובדת, כך שלא נתקלנו כמעט במצב שאין מסגרת כי היא חולה (וזה גם ככה קורה לאחרונה גם בגנים ומעונות, שאין צוות וסוגרים את המסגרת ליום).

אצל הבת שלי, הסיבה הנוספת היתה שהיא אלרגית לחלב, אז העדפנו מקום קטן שאפשר להשגיח יותר בקלות.

המטפלת עשתה איתם עבודות בהתאם לגיל שלהם (כי בשנה השניה/ השלישית שלהם, הם היו הכי גדולים).

בעיני אין תחליף להכרות עם מטפלת ורוגע שאת שמה תינוק במקום שטוב לו

מעון זה אכן בד"כ משהו יותר המוני ונושא התחלופה קיים בהרבה מעונות

לגבי הנהיגה- סה"כ זה ממש ענין של הרגל (בלי קשר חבל שתמנעי מזה לא?)

ברור שיש הרבה חסרונות אבל מבין 2 האופציות הייתי הולכת על המקום בו אני רגועה לגבי טובת התינוק גם אם זה על חשבון נוחות

מאד מאד קשה בבוקר להגיע רחוק, וגם להחזיר זה סיפור שלם. מתווסף לזה שתצטרכי גם לדאוג לארוחות, לא הייתי שולחת לשם.

ואת צריכה לדאוג שגם לך יהיה נוח ומתאים כדי שיהיה לך טוב, ואת הטוב הזה תעבירי לתינוק שלך.

כשלך יהיה טוב, גם לו יהיה טוב.
ואני הייתי הולכת לתמת...ומתפללת שתהייה מטפלת טובה. וזה לא 22 ילדים על מטפלת, לכל כמה יש דמות קבועה (ככה בכל אופן השאיפה במעונות, בסוף זה גם עניין של כוח אדם שאין)

אופציה לבחור

אני מתקשה להחליט והשעון מתקתק לי

אין כמו קרבה לבית

בעזרת השם המטפלת תהיה טןבה

ולמקום שיש מצלמות.

אלו 2 עדיפויות אצלי.

לגבי המטפלות ומנהלות, יש גם מנהלות ואפילו מפקחות רעות מאוד ולכן אני תמיד עם מקליט ואצבע על הדופק. 

יש יותר יתרונות

מקסימום מתמת אפשר להוציא ולקבל החזר

אם יהיה זוועה, תעבירי למשפחתון (בהנחה שיהיה מקום)

למרות שהמטפלת במשפחתון עשתה עלי רושם ממש טוב

ה' יעזור וישלח שליחות טובות

אבל ממליצה ממש בחום לנהוג, זה משפר ממש את איכות החיים.

תסעי עם בעלך, עם מישהו אחר שמקנה לך ביטחון אבל אל תוותרי עצמך

זה לא צריך להיות משהו גרנדיוזי.

בלילה, לפני שהולך לישון, זה זמן מעולה. זמן של פתיחת הלב..

בדרך מהגן/מהחוג

כשהוא בא איתך לסופר

כשהוא בוחר לעזור לך לבשל

כשהוא אומר שכואב לו

כשהוא משתף משהו שקרה לו עם חבר/אצל סבתא..

ועוד

כל אלו הן הזדמנויות מעולות לשיחות קטנות ומשמעותיות

אני יודעת שיש כאלה שהם בעד לקבוע בצורה מסודרת שיחות אישיות של כל הילדים, על כוס קפה/שוקו, אני פחות התחברתי לזה, מרגיש לי מלאכותי מדי,

אבל בטוחה שיש כאלה שזו דרך טובה בשבילם 

באמת חשוב לנצל את הרגעים הקטנים לראות ולדבר..

אני כן מחפשת גם זמנים יותר רשמיים

ראיתי שהם מאוד אוהבים שעכשיו יש כותרת זזה זמן שלהם.. זמן אישי מיוחד לה/ו

היה זמן קבוע לכל אחד, שעה ויום.
זה היה כמו שכתבו מאוד מלאכותי, ולא נפתחו מספיק.

מטפלת רגשית שהתייעצתי איתה, אמרה לי שדווקא הזמנים הספונטניים, ותוך כדי משהו- יותר פותחים ויותר יעילים. (למשל זמן להכין יחד עוגה, זמן משחק מונפול ותוך כדי לנהל שיחה שיכולה להוביל אפילו לעומק כלשהו.

ראיתי אצלי שהשיטה השניה באמת יותר עובדת.

אבל אולי זה גם תלוי ילדים, עם שלי פחות זרם הזמן קבוע עם אמא. חיכו לקפה והמאפה או השוקו והעוגה אבל כשזה נגמר היה מורגש שאמא יאללה נו מתי מסיימים?

ואז אין הפרעות של הקטנים שמתקשים לשחרר.

אפשר למשל לצאת לקניות או לפעילות כמו הליכה וכד'.

לק"י

קונים משהו טעים ומפטפטים.

רשמית- יש לזה גם יום קבוע.

כשכן הצלחנו קצת להתמיד:

אפשרות 1 - חילקנו את השבוע (היו אז שבעה ילדים) בין הילדים. כל ילד קיבל יום בשבוע עם אבא ויום בשבוע עם אמא, לזמן אישי קצר בזמן שמתאפשר.

אפשרות 2 - מי שמתארגן מהר לשינה זוכה לזמן אישי קצר עם אחד ההורים (בדרך כלל עם אמא).

בזמן האישי אפשר לשחק משחק קצר, לצייר ביחד, לעשות פעלולי התעמלות, ללמוד משהו בקצרה, סתם לדבר וכו'. לא יותר מעשר דקות בעיקרון.

הרעיון הוא שלא "מכריחים" אותם לדבר, אלא יוצרים את ההזדמנות. רוב הילדים מעדיפים לנצל אותה למשחק וכדומה... אבל עדיין זה נותן לדעתי.

חוץ מזה פעם בחצי שנה אני משתדלת לעשות לכל ילד יום כיף - שהוא לא הולך ללימודים, ואז יוצאים לעשות משהו כיף (בדרך כלל פשוט קניות🤭 וקונים משנו עד סכום מסוים לאותו ילד). כך יש יותר הזדמנות לפתוח את הלב. אבל עדיין לא תמיד זה קורה...

בכל אופן, באמת הכי חשוב לזהות את הזמנים שבהם הילד מעצמו צריך ורוצה לשתף, ואז להתפנות אליו. אבל זה הכי קשה...

עם הקטנים הרוב זה בתוך ההתנהלות השוטפת. מדי פעם גונבת קצת זמנים של אחד על אחד שמתאים לפתוח בנם דברים יותר עמוקים, שמגלים על עולמו של הילד. הרבה פעמים ספרים עוזרים לזה.

כלומר מספרת סיפור שהוא כבר מכיר, אבל שואלת על זה שאלות. למה לדעתך הוא עומד בצד? מה השני הרגיש?

בסיפורים ילדים הציורים מספרים לנו הרבה שלא כתוב בטקסט.

נגיד הרבה פעמים ברקע של האיור המרכזי יש חיה שמשקיפה על הנעשה.

אז אני שואלת על מה החיה מסתכלת? מה היא חושבת שקרה? מה באמת קרה? איך היא מגיבה?

לפעמים הציורים מלמדים אותנו על השלב הבא בהתגלגלות העניינים. נגיד אם חיה אחת חטפה את האוכל של החיה השניה, אז החיה השלישית שבכלל לא חלק מהסיטואציה מגוננת היטב על האוכל שלה.

אז אני אשאל על הסיפור מנקודת המבט של החיה השלישית.

מפה זה כבר פותח שאלות על היומיום של הילד. וככה הם מספרים דברים שברגיל הם לא מספרים.

תודה רבה על השיתוף

ועל ההסבר המפורט עם הדוגמאות זה ממש עוזר!