פורום הריון ולידה (עמוד 1244)

עד גיל שנה פלוס הם אמורים לישון שנת בוקר, אשר מגיעה כשעתיים-שעתיים וחצי אחרי הקימה בבוקר.
שנת הבוקר יכולה להיות חצי שעה-שעה.
ואז שנת הצהריים היא מ13, נמשכת כשעה וחצי - שעתיים.

לדעתי היא ישנה מעט מדי...
כמובן שיש תינוקות חריגים, וממוצע הוא בסוף אמצע שיש הרבה מעליו או מתחתיו, אבל הייתי מנסה את הסדר יום ה"קלאסי"...

מצד שני - אם עובד לכן, היא נרדמת יפה, וחייכנית וחיונית בשאר הזמן - זה גם סימן טוב...

ששנת הלילה שלה ארוכה ממש, 14 שעות, אז זה בעצם השעות של היום שהיא לא ישנה...

אם זה נוח וטוב לשתיכן - כנראה שהיא מקבלת מספיק שינה...

או סתם רוצה משהו רומנטי?

 

ולגבי משחק: כל אחד מוציא פתק וצריך לחקות את השני לפי מה שכתוב: עייף, רומנטי, כועס, לחוץ.... (שיכור או במחזור תלוי מי.... )זה ממש מצחיק!! ורק צריך להכין פתקים

עוד רעיונות:

אמת או חובה

אומרים איזה אירוע או נופש או משהו שקרה וכל אחד צריך לכתוב דברים שהיו שם: אחד מצחיק אחד עצוב, מפחיד, מעניין, מרגש....

אהבתי ממש את המשחק הראשון שכתבת!! צחקתי רק מלקרוא חחח

 

מנה ראשונה:

אפשר סלט עם תוספות מגניבות ורוטב טעים (חמוציות, בוטנים, ירקות מטוגנות, פירות, אגוזים, דג או גבינות...)

אפשר שיפודים של ירקות עם גבינה

אפשר סושי וegg rolls (לא יודעת אם ככה קוראים לזה אצלכם)

אפשר לחם מיוחד כזה לא יודעת איך קוראים לו אצלכם עם גבינות טובות ויין (מקשטים עם ענבים)

ואפשר מרק עכשיו שחורף. אפשר לקשט את הצלחת עם לדוגמא פטריות צלויות וקרוטונים, או לפי הטעם של המרק ושמים על המקום כד עם המרק חם (נוזלי, רק טיפה סמיך, כמו קרם) ומגישים לו לצלחת ישר מהכד

מנה עיקרית:

כל ירק שאתם אוהבים ממולא בגבינה וליד פסטה מוקרמת

או דג וליד פירה

או רביולי

מנה אחרונה:

אולי פירות עם גרנולה ויוגורט?

או העוגה שפותחים אותה ויוצא מבפנים שוקולד מומס? יש לי מתכון נורא קל וטעים ממש!!

או קרפים?

 

מקווה שהואלתי.... ובאלי גם ארוחה זוגית!!

בהצלחה ושיהיה כיףףףף!!

אני פחות יודעת להציע, אבל ארוחה - יש כמה רעיונות.
חלבי:
מרק כתום טחון/בצל עם קרוטונים
סלמון צלוי במחבת עם שמנז טריאקי, קשיו, טיפה דבש מל"פ
לידו ירקות צלויים בתנור: בצל סגול, ברוקולי
ופירה
מנה אחרונה קפה ועוגת גבינה.

בשרי:
בורקס קנוי עם רוטב פטריות
סטייקונים קטנים במחבת עם פירה בשני צבעים (תפו"א ובטטה) וברורולי מוקפץ או שעועית ירוקה מוקפצת בשומשומשום (שום+ שומשום)
כזה:

לכמה נשים פה.... בהריון חחחחח

סלט , שקשוקה ,פסטה ברוטב שמנת פטריות , אנטיפסטי
אפשר לחם מיוחד עם גבינות

סליחה אם אני מורידה..

מבחינתי אחלה ארוחה

יש לך רעיון ללחם?

או מהשו בסגנון
'מרגיש קצת מיוחד וכיף לאכול איתו שקשוקה..

יש נשים שמקבלות מחזור גם בהנקה מלאה בלי הפסקות.

כל עוד את לא מקבלת מחזור את מוגנת- עד הביוץ הראשון. 

ה"בעיה" היא שהביוץ הראשון מגיע שבועיים לפני המחזור הראשון. ככה שאם את מחכה עם הגלולות, את בסיכון להכנס להריון בביוץ הראשון, בלי לקבל מחזור בכלל. 

מי שרוצה בוודאות לא להכנס להריון- מתחילה עם הגלולות עוד לפני היחסים הראשונים (למרות שכ6 שבועות אחרי הלידה (פחות או יותר הזמן של יחסים ראשונים) הסיכוי להכנס להריון נמוך מאוד (נדיר שיהיה ביוץ כ"כ קרוב ללידה אצל אישה מניקה) אבל בהחלט קיים)

אבל אי אפשר לדעת אם יהיה ביוץ או לא לפני הדימום הראשון.

לודא שאין הריון בהנקה לרוב לא מחכים למחסור כי זה יכול להופיע מאוחר או בכלל לא. תתיעצי עם רופא מתי להתחיל. את לא מוגנת כל עוד אין מחזור את מוגנת כל עוד אין ביוץ ואין דרך לדעת את זה בודאות. אם מדובר בתקופה קצרה אפשר באמצעות מעקב אולטרסאונד.
מי שרוצה למנוע באחוזים גבוהים מתחילה לקחת גלולות זמן קצר אחרי הלידה ולפני קיום היחסים

אחרי לידה לא מחכים עם המניעה למחזור.

אי אפשר לדעת אם תהיי מוגנת.
זה כל אחת והגוף שלה.

מ3 שבועות אחרי לידה. אם חשוב לך לנוח בין הילדים על תסמכי על ההנקה המניעה. מכירה מלא סיפורים שלא מנע. את גם לא מוגנת עד המחזור כי ביוץ מתרחש שבועיים לפני מחזור ואת לא מודעת אליו... גלולות הנקה ניתן להתחיל לקחת מתי שרוצים בלי קשר למחזור.
יתכן שיהיה דימום הסתגלות או כתמים בהתחלה.

לק"י

יש סיכוי גבוה יותר לדימומים?

(כדי 'לחסוך' את ההורמונים והסיכוי לשינויים בחודשים האלו)

יש כל מיני תנאים להמלצה הזו.

אמצעי מאוד לא הרמטי...

יחד עם חודשים שסמוכים ללידה שהסיכוי הוא יותר קטן, והנקה מלאה.
ואז זה מגן באחוז גבוה, לפי מה שהבנתי מהם. לא מאה אחוז כמובן....

אבל זה לא הדיון פה בשרשור... אז נראה לי שנעצור פה ומי שזה מעניין אותה תפנה ישירות אליהם...

לק"י

בלי מוצץ.
בלי מרווחים גדולים בהנקה (גם בלילה).
ואולי עוד דברים

לקחתי חודש וקצת אחרי הלידה ולא היו כתמים או הסתגלות ב''ה בלי עין הרע (אפשר לקרוא לזה הסתגלות אולי, אבל יומיים אחרי שהתחלתי היה שביב קטן של הפרשה דמית לא טרייה בניגוב, שלא הייתה אוסרת אף אחד כי היה קטן מגריס) (בהנקה הקודמת קיבלתי מחזור פחות מחודשיים מהלידה)

2 לידות ראשונות מזעזע. הגוף לא הסתגל בכלל. דיממתי בלי הפסקה. ברמת המותרים שבועיים *במצטבר*, אפילו לא רצוף, במשך 3 חודשים.
בלידה השניה פשוט ויתרתי על ההנקה בגלל זה🤷‍♀️ לצערי הרב.

לידה הזו טפו בן פורת יוסף חמסההההה😅😅😅 יש לי שקט ישתבח הבורא .עכשיו התחלתי לשלב לו תמל אז מתחילה להרגיש כאבי מחזור.

לק"י

מנצלשת-אם לוקחים גלולות הנקה כמה חודשים אחרי הלידה - הריון ולידה

תודה בכל אופן!

אחותי לא ישנתי ים של זמן🥺
קטני חולה פעם 3!!!!!!! בשבועיים.
הלילה למשל ישנתי בין 3 ל5 בבוקר כמובן בין לבין מעירים אותי גם האחרים.
ישתבח שמו צרות של עשירים🤗

אין לי ניסיון כמה חודשים אחרי. רק סמוך.
אבל מה הסיבה לא להתחיל עכשיו?

לק"י

הייתי רוצה לקחת כמה חודשים שקטים של שקט, בלי סיכון של דימום הסתגלות (בעבר סרזט עשה לי דימום הסתגלות קצר כשבוע אחרי שהתחלתי לקחת. ומאז שקט).

ופעמיים בלי מניעה המחזור חזר אחרי שנה ו3-4 חודשים. אז הסיכוי שהפעם יהיה שונה לא גדול בעיני.

(אבל רוב הסיכויים שכן אתחיל לקחת אחרי הטבילה).

חח סתם
החלטות טובות❤

שאת יודעת בוודאות שלא תקבלי בחודשים הראשונים את יכולה להתחיל לקחת אמצעי מניעה משולב (גלולות או נובה רינג) חצי שנה אחרי הלידה. אז אומרים שההנקה כבר מבוססת מספיק וההורמונים לא יפגעו בתפוקת החלב.

הבאסה במשולבות זה שאת צריכה מתישהו לעשות הפסקה איתן ולקבל מחזור.. אבל תמיד אפשר לנסות לחבר כמה חבילות

לק"י

בפעם הקודמת שלקחתי ב"ה היה טוב.
ועוד יותר אני לא הולכת לעשות ניסויים על ההנקה (ולא לקחת סיכון על קבלת מחזור מוקדם סתם. למרות שאם ההנקה מונעת לי, היא כנראה תמנע גם ככה).

תודה על הניסיון לעזור!

ההמלצה לחכות כדי שלא להשתמש בגלולות הנקה בכללי, כי הם טוענים שאחרי חמישה חודשים יש פחות פגיעה בחלב כשמשתמשים במניעה שלא מתאימה למניקות

בגלל הסיכון לפגיעה בטהרה

לק"י

ונראה לי שבהרבה אמצעי מניעה יש סיכון לדימומים. ובכל זאת שווה לנסות.

אבל חושבת שזה קשור למצב ההנקה ולא לסמיכות ללידה.
יצא לי לקחת גלולות הנקה למשך תקופה ארוכה, גם אחרי ההנקה. ותמיד בסיום ההנקה התחילו כתמים ודימומים

למה ליטול אותן?
יש אמצעי מניעה אחרים.

אם בד"כ ההנקה מונעת לך את המחזור אז בכלל זה אמצעי טוב כי עיקר הבעיות שלו הם סביב הווסת
אישית ממליצה
תחשבי על זה...

שבועיים לפני המחזור יש ביוץ בו את יכולה להכנס להריון בלי לדעת שהיית "אמורה" לקבל מחזור עוד שבועיים..

אבל לאחותי היתה ציסטה גדולה והיא סבלה ממנה הרבה. לא יודעת להגיד בדיוק כמה כאב ומתי, אבל היו לה הרבה כאבים והיא היתה צריכה לנוח הרבה בגלל זה

הסבירו לי שהיא כנראה הסתובבה קצת וחזרה כי הכאב עבר ללא התערבות אחרי כמה שעות
חושדים בתסביב שחלתי כשהכאב ממש ממש עז, לא כזה שאפשר לסבול אותו ולהמשיך את היום.
אבל לגמרי הייתי קובעת תור לרופאת נשים

והיו כאבים חזקים שאמא שלי פשוט הזמינה אמבולנס...
הרופאה אז אמרה שאם זה גודל פשוט מוציאים את זה אם לא נספג לבד.
במיון היתה בחורה עם ציסטה שהתפוצצה.
כדאי ללכת להיבדק

למשהו מסוכן.
אבל זה היה כואאאאאב ברמות היו לילות שאמרתי שזה יותר גרוע מצירים.
ממש עזר לי דיקור זה העלים אותה ובעיקר הפחית כאב

החלב נוצר לפי הביקוש, ז''א ככל שהיא תאכל יותר יהיה יותר.... אז לא כדאי לך לוותר לגמרי על ההנקה מצד אחד

זה גם יסדר את הפיטמה
וגם יאגור חלב
לא הייתי לוקחת פיטמת סיליקון, זה מוצא אחרון
טוב שאת מודעת לדברים.
מאמינה שאם תעשי את זה, ממש תראי שיפור

בהצלחה גדולה ומזל טוב ענקי!!

היא קטנה מדי בשביל שזה יקבע משהו... תמשיכי להתעקש איתה עד שתצליחי ותפוקת החלב לא אמורה להיפגע... אצלי התינוקת העדיפה צד אחד במשך חודש וחצי והייתה יונקת בעיקר ממנו עד שהיא למדה לינוק משני הצדדים ולא הייתה השפעה להמשך על כמות החלב

ובלילה האחרון עשתה ככה כל שעה😰😵

אפשר לנסות לתת מוצץ. אבל לא בטוח שיעזור.

הייתי מנסה להחליף במוצץ
או יותר טוב- ללמד אותה להרדם עצמאית
מתייגת לך
@חרותיק

לקבל את האוכל שהם צריכים.
לא כולם יונקים 10 דקות או יותר.

היא ככה מאז 10...

תנסי לשנות תנוחה או להביא שוב מוצץ..

אולי בקבוק עם מים?

ליטופים?

 

ואם את כבר מניקה תנסי שתהא הנקה מלאה ולא סתם כמה דקות כדי שתישן יותר זמן

בהצלחה!!

היא ספורטליין🙂 לי יש ואני מרוצה ממנה מאוד.

לי יש כרגע שתי עגלות -
אחת קטנה פיצית - מצויינת לנסיעות ברכב בלי בגאז', מתאימה כשצריך לעלות מדרגות, ועל הפנים כשצריך להסתובב איתה ביישוב או לא עלינו בדרכי עפר.
השניה מסיבית - עם גלגלים גדולים, גגון גדול, מרווחת, מאד נוח להתנייד איתה גם בדרכים משובשות, ואי אפשר להכניס אותה ברכב אם הוא בתפוסה מלאה.
אז מי מהן טובה יותר?

התכוונתי שבשרשורים על עגלות, העגלה שממליצים עליה הכי הרבה היא ספורטליין...
ולפותחת אם מעניין אותך- ראיתי עכשיו את זה
עגלת תינוק משולבת - טיולון ועריסה Balios S כולל סל-קל Aton B2
נראה עגלה טובה במחיר טוב...

ממש לא כבדה יחסית.
את יכולה לבדוק..

זה כבד לסחיבה...
לחברה שלי היה והיה לה מאוד מסורבל וכבד

הגיוני שזה המחיר? כי ראיתי ביד 2 שזה פחות אולי 300 400 ש"ח לעגלה יד שניה..

אבל לא מכירה את העגלה הזאת ספציפית. סתם משהו שראיתי...
בלי קשר אולי שווה לך לקנות עגלה יד שניה, אם אלו המחירים

ולא בקטע רע..
הכוונה שהיא לא מאד קטנה, קלילה קומפקטית אבל היא כן יחסית קלה
והיא לא מסיבית וגדולה אבל כן יחסית יציבה

המחיר שלה מאד נוח ביחס לעגלות אחרות והיא נוחה, מתקפלת בקלות יחסית וכו' אז יוצא שהיא מתאימה להרבה אנשים ולכן הרבה ממליצים עליה.

באמת אין בה אף חסרון מובהק

היא יחסית קלה( נכון לא כמו טיולון קומפקטי)
מתקפלת ביד אחת
וגם יציבה ועמידה וניסעת חלק גם בשטח לא עירוני

שהיתרון הגדול שלה לעומת הספורט ליין זה הטיולון שהוא ממש גדול, נוח לשים שני ילדים יחד..

שכשיש צמודים ורוצים להשתמש במקביל לפעמים באמבטיה ולפעמים בטיולון-
המעבר בינהם בספורטליין הוא שניה וחצי ובקלות
ובסיטי מיני זה פרוצדורה שלמה ומסובכת.

וגם הטיולון שלה פונה רק כלפי חוץ ..שזה חסרון עם קטנים
וגם בקיפול הבד פונה החוצה ומתלכלך

אז גם שניה וחצי..
ודווקא בצמודים נוח שיש הרבה מקום בטיולון וככה לשים שני ילדים

אז אישית לא היתי מסוגלת להשתמש בה ככה

( לי היה דגם ישן ישן שבו זה לא התאפשר)

אבל כן מסכימה שזה נח לשים 2

אבל בגיל קטן של התינוק בעיני זה מסוכן ממש לשים אותו ואת האח מלפניו. הוא עלול ליפול עליו
וגם לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלי הם לא תמיד רק מלטפים את הקטן אז במילא לא היתי שמה אותם ככה צמוד כשהתינוק קטנטן

אבל לצמודים בגילאים יותר גדולים קצת- זה בהחלט פטנט שימושי ממש מסכימה

הטיולון של הבייביג'וגר,בעיני, מתעלה על זה של הספורטליין..ויש לנו גם וגם

אבל הטיולון של הספןרטליין באמת לא מושלם...
יש לו קטעים..

הוא מסביר שם על ההבדל בין עגלה שמיועדת ונוחה להורים לבין עגלה שנוחה לתינוק

אני שנים קוראת שם ולא ראיתי המלצה על מה שכתבת... זה שם של יצרן?

אבל בלי קשר בחבחבוס אחלה עגלה

שיש בה בעצם אופציה לשים על אותה שלדה גם אמבטיה גם טילון וגם סלקל- יש רק לסייבקס? או לעוד חברות?
כי זה בעיקרון מה שאני רוצה..

לא לכולן יש סלקלקים אבל ניתן להתאים סלקלים של חברות אחרות הדרך כלל

הסלקל שלהם מתיישב על העגלה עם אותוחיבור, בלי מתאם.
לא שזה כזה סיפור לשים את המתאמים אבל כדאי לדעת את זה

לא לכל החברות יש סלקל שלהם אבל יש סלקלים שכן מתאימים להם.

חיפשתי ביד 2 ומצאתי עגלה מעולה, בקושי היתה בשימוש וגם המחיר היה פגז..
אני נהנית ממנה מאד, היא נוחה לי ואיכותית

כאלה שכתוב כמו חדש בל הפער הוא של 500 ש"ח ממה שאני אקנה בחנות, זה מרגיש לי יקר...

אגב אני ממליצה להפריד בין אמבטיה לטיולון. עגלת אמבטיה זה דבר מסיבי, לא מתבלה שמשתמשים בו זמן קצר יחסית. יש ים כאלה למסירה. כשתגיעי לשלב הטיולון תחפשי משהו מתאים.

ותלוי מה התקציב שלך
קשה לענות בכללי

בין 600 ל1500 נשמע מחיר טוב

ופחות- לבדוק את המצב והתקינות

ויותר- תלוי בסוג ובמחיר המקורי..ועד כמה שווה לך להוציא יותר

הרגליים?
אולי כרית מתחת לאגן?

אני באמת על הצד, אז איפה בדיוק לשים עוד כרית? (יש לי בין הרגליים וגם כרית הנקה...)

יש גם שיטה לקום מהמיטה עם פחות כאב אבל לא זוכרת מה בדיוק עשיתי

תרגישי טוב❤️

מהקרסוליים עד המפשעה.
עליי הקל מאד.

חיבוק ענק איזה סיוט ❤️❤️❤️

לא יודעת לעזור. אבל מתפללת שתרגישי טוב

ממליצה ממש אוסטאופתיה, ראיתי פלאים אחרי טיפול אחד..

אם יש לך דרך אפילו פרטי

משבוע 24😱

ויש שיפור ניכר ב"ה!

אבל בשבוע האחרון כאבים בשכיבה התחילו להתפרע😬

ניסית שיאצו?

לקשור צעיף עבה על האגן?

 

בגלל הדימומים שהיו לי.

לא שעכשיו אני בבעייה של לידה מוקדמת😅

נשמע רע!! הכוונה הלוואי שלא יכאב לך עד הלידה ולאחריה באורח פלא

ממש הרגשתי בהבדל לטובה בלילות שישנתי עם טייץ

יש לי טייץ הריון אבל עקרונית לא הכי נוח לי איתו 😅

אבל אולי ברגע שפל נוסף אעשה את המעבר הזה..

(אני השתמשתי בטייץ לא הריון במידה גדולה יותר)

וגם שימי לב שהבגדים שאת לובשת עוטפים ולא חותכים את האגן.
וטייץ. גומי רחב ועוטף.

שקשה לישון כי כואב לשכב..
לי עזר לקום לכמה זמן, להתהלך ואז לחזור לישון..
ו3 כריות בין הרגליים, 2 מאחורי הגב, 1 מתחת לראש ולפעמים גם 1 בין הקרסוליים...

בעין כרם, קבוצה של זוגות.
הייתי מרוצה כי היה מאד אינפורמטיבי לגבי השלבים השונים של הלידה וכי בעלי היה ולמד איתי על התהליך ממילדת ולא ממני או מספר, וגם כי היה סיור בחדרי הלידה ובמחלקות.
היה קצת קשוח שזה רק שני מפגשים ומאד עמוס.
המחיר היה באזור ה500, לא זוכרת בדיוק אבל קיבלתי החזר כי ילדתי שם (זה היה אחד השיקולים להירשם דווקא לשם)

ואני ביקורתית יחסית..

והם נותנים החזר על הרב קורסים אחרים גם, עד 500₪.

אני פחות הרגשתי שהקורס שלהם מכין אותי .
אני ממליצה על מפגש זוגי אישי עם דולה או משהו בסגנון, שהיא מתאימה את התוכן למה שמעניין אותכם ומכינה אותכם..

האמת המיילדת שצוותה לי בהתחלה היתה פחות בסגנון שלי אבל היה לי מזל והיולדת השניה שלה היתה בלידה פעילה אז היא הלכה אליה והביאו לי מיילדת אחרת ממש מקסימה שהיתה איתי עד החלפת המשמרות. ואחכ היתה מילדת אחרת פשוט מושלמת. היתה לי לידה מאד ארוכה, עם רגעים של חירום באמצע וחשבו להכניס לניתוח אבל המיילדות ממש הסבירו ועזרו והרגיעו וגם נתנו מקום לבעלי.

ועוד משהו שממש שימח אותי בדיעבד שהלכנו לקורס שם היה שהראו והסבירו לנו על הכפתור חירום - אם יש חשש כלשהו באמצע הלידה אז המיילדת לוחצת על כפתור שקורא בכריזה לצוות, ותוך שניה יש בתוך החדר רופאים ואחיות נוספים לעזרה.
זה קרה אצלי יותר מפעם אחת, ואם לא הייתי מבינה מראש מה זה כנראה הייתי נלחצת ממש אבל דווקא ההבנה שהכל תחת שליטה וזה נוהל נורמלי ממש נסך בי רוגע וביטחון.

תשימי לב שלא ממשיך יותר מידי זמן.
את ממש שניה אחרי.. הגוף עבר טלטלה. זה אובדן לכל דבר. וההורמונים והכל.
יש מצב לליווי פסיכולוגי? אפילו מהקופה. או דרך מרפאות ייעודיות כמו "בדרכך"

לנשים אחרי אובדן הריון.

זה נימצא במיתחם של שיבא במבנה ניפרד מהבית חולים, ויש להם כל מה שצריך כדי ללות נשים אחרי הפלה, מבחינה רפואית וגם נפשית.

 

https://nashim.sheba.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

הייתי מטופלת שם והם ממש מדהימים

התאוששות מהפלה יכולה בהחלט להיות ארוכה!!!!
תני לעצמך לנוח! נפשית ופיזית!

חיבוק גדול!

נבהלת מזה האמת

זה הגיוני מאוד. עבר מעט מאוד זמן .. והגוף בהחלט נהיה חלש מהדימום ומכל מה שעבר ..

תני לעצמך עוד קצת זמן להתרושש ואם תראי שעדיין זה קיצוני- תפני לייעוץ .אולי דרך הקופה...

אבל אם קשה לך כדאי לשתף, אפשר באנונימיות..
יש קו סיוע אנונימי לנשים נראלי שפעם @סליל
המליצה על משהו..

את בטוחה שרק פיפי אחד?

קקי זה לא בעיה שעושים מעט, כל עוד לא כואב להם או קשה להם להוציא.

מיעוט שתן הוא מסוכן כי יכול להעיד על התייבשות...

חשוב לברר

רק 2 טיטולים עם פיפי ביום לא תקין בכלל ומדאיג!!!!!

זה לא שיש תרופה נגד התייבשות...

והיא גם חייונית ושמחה ומשחקת 

 

ב. צריך לבדוק אם יש סיבה לזה שזה קורה...

יתר בכי ללא דמעות כל מיני כאלה

היא ממש חמודה ורגועה ושמחה...

טובים מאוד. זה אומר שיכול להיות שהכל נראה טוב וברגע אחד כשנהיה לגוף יותר מידי הם קורסים חו''ח. את צודקת שאלה התסמינים של התייבשות אבל אם היה ביממה רק 2 טיטולים אז דחוף דחוף להיבדק, זה ממש לא דבר שמשחקים איתו!

כי אין לי זמן לזה וזה גם מפחיד אותי

זה פיפי ממש קטן...

הייתי מחליפה לה אחרי כמעט כל ארוחה טיטול שמורגש שהוא רטוב

לא מפוצץץץץץץץץץ אבל מלא

שיגידו לך מה נכון לעשות במצב כזה.

תעדכני אותנו🙏
בעז"ה זה כלום..

זה גוף כזה קטן ועוד אי אפשר ממש לראות עליהם דברים. תעדכני! בשורות טובות❤

כל הכבוד! בע''ה בשורות טובות!

היא פיצית. מכירה מקרה דומה שהגיע לסף סכנת חיים. תינוקות פיציים מיובשים לא תמיד מראים סימנים ברורים. וזה מצב חירום.

אמש שהתייבשות זה ודאי לא.

שהיא עולה במשקל יפה וחיונית והכל בסדר

ברוך ה’

ואגב הבת שלי היתה עושה הרבה פיפי ואז היתה תקופה שהיה נראה שלא עושה מספיק ולקחתי גם לבדוק והרוםא אמר שהכל תקין.. אבל כמובן חשוב לבדוק וטוב שבדקת

העיקר שהיא בסדר

של האגיס עם הפס שמשנה צבע כשיש פיפי ותעקבי ממש. אם אין שיפור מהיר אני הייתי עפה למיון לקבל עירוי.
את מתארת מיעוט חלב ובימים האחרונים שרק הנקה היא לא עושה מספיק כלום. זו תינוקת שלא מקבלת מספיק אוכל. והיא פצפונת. הייתי מגבירה תמ''ל בדחיפות. עדיף מה שאת יודעת שעושה לה טוב. רופא מוזר. אם באמת אין פיפי וקקי והיא מיובשת זה ממש מסוכן.

מקווה שזה בסדר, אם לא מתאים לך תתעלמי.

1- לגבי שילוב הנקה ותמ"ל: אם את מרצונך מעוניינת לשלב זה כמובן בסדר גמור. פשוט כתבת שהוספת לה תמ"ל כי 'לא היה לך מספיק' חלב. אז אם באמת את מוסיפה תמ"ל רק בגלל שאין לך מספיק חלב, אני רוצה לכתוב כאן שאמנם יכול לקרות שהנקה לא מספיקה לתינוק, אבל זה מצב נדיר יחסית. מצב שכיח יותר הוא שילוב תמ"ל כשהתינוק מביע רצון לעוד חלב- ואז עצם שילוב התמל עלול לפגוע בייצור החלב. כל העניין של ייצור החלב בהתאם לדרישת התינוק, קפיצת גדילה, העדפת בקבוק וכו'.
אם הנקודה הזו רלוונטית לך תשאלי כאן יש הרבה מה להרחיב ויש כאן הרבה מומחיות.

2- החלפת תמ"ל- אני לא יודעת מה היתה סיבת ההחלפה, אבל בגדול, לפחות מהנסיון שלי, ממש לא כדאי להחליף סוג שעובד טוב. מניחה שיש הרבה תינוקות שזה לא משנה להם, אבל יש גם תינוקות שההחלפה ממש מפריעה להם, עושה הפרעות בעיכול ואחר כך גם אם חוזרים לתמ"ל הראשון זה לא תמיד עוזר. כך היה אצלנו בגיל גדול יותר וזה מה שהרופאה אמרה לנו אז, בגיל שלה בוודאי לא הייתי מחליפה מה שעובד טוב.

נראה לי היא כתבה פה שהחליפו כי התמל הראשון לא היה לתינוקת טוב ועשה לה בעיה ביציאות משו..

1. ברור שמעדיפה רק הנקה!! ממש ממש

היה לי שפע אבל ניסיתי לעשות דיאטה שממש הרסה הכל ואני עוד מנסה להשלים מאז (היא היתה ממש קשןחה, 17 שעות צום, א. בוקר וערב פיציות וצהריים ללא גלוטן אז היא גמרה לי על החלב)

וגם בכללי- קשה לי לראות אותה מוצצת מוצצת רעבה ולא יוצא מספיק... קטנה שלי היא רוצה לאכול...

 

2. החלפנו מכמה סיבות. גם מה ש @אמא לאוצר ❤ שאני לא מצליחה לתייג אמרה בגלל יציאות

וגם בגלל שהתמל ההוא היה אבקת חלב נוכרי והעדפתי אם לא ישנה לילדה- שתאכל מהדרין...

לא עושים דיאטה בהנקה בלי הדרכה מתאימה.

וגם לגוף שלך לא בריא...
וילות לדלל אותו מבפנים..

אבל לגמרי מבינה אותך....

אני ככה בדיוק בהריונות. 

מנסה לעשות דברים שאוהבת להסיח את הדעת. מתפללת. מקבלת על עצמי קבלות.

זה הריון ראשון שלך? כי תיכף תתחילי להרגיש את תנועות העובר היטב ואז זה שלב יותר מרגיע.

בשבועות קצת פחות ממך אבל ממש מחכה כבר להיות אחרי הלידה, בבריאות ובידיים מלאות
אני פשוט מותשת מהעבודה + כל קשיי ההריון
אין לי כל כך רעיונות מה עוזר חוץ מלזכור שבסוף הכל עובר

וזה באמת הכי כיף בעולם.
יש לי גם בן אחרי 3 בנות ואני ממש מתרגשת...

גם אני כבר מרגישה תנועות ב"ה, אני מרגישה משלבים ממש מוקדמים של ההריון, ככה היה לי גם בהריונות קודמים
אבל עדיין אני מחכה בקוצר רוח להיות אחרי😅

כשהייתי בהריון הרגשתי את זה, והייתי בהריון בסיכון עם כל מיני חשדות שב"ה התבדו.
באיזה שהוא שלב פשוט שחררתי והשתדלתי לחיות את הרגע ולהעסיק את עצמי בכל מיני דברים

בשבוע 26 אבל ככה כבר כמה שבועות..
וההריון הזה מזמן אתגרים לא מוכרים..
וזה עוד יותר מקשה...
אז רק חיבוק גדול ❤️

בעז"ה בידיים מלאות ושמחה לכולן!!

ומה יכול לעזור -להתפלל
להתפלל על ההריון,על הלידה,על התינוק..

ה
בע"ה שיהיה הריון קל ומשעמם!
לידה קלה ותינוק בריא!

 

זה נראה שאת מליאת ייסורי אשמה.

אבל כמי שקוראת אותך מבחוץ את נשמעת מאוד סובלת. 

אולי את לא נותנת מקום לכאב שלך?

 

ניסית ללכת לרופאת משפחה?

בס״ד

דבר ראשון, אני רוצה להגיד לך שהצרכים שלך הכי בסיסיים ונורמליים שיש!!!!

את זקוקה לישון בצורה סבירה.

ואת צריכה זמן לעצמך.

לא לישון, וקל וחומר לא לישון על פני תקופה ארוכה, זה אחד הדברים הכי-הכי משבשים שיכולים להיות!!! פיזיולוגית, זה אומר שאת בסוג של הישרדות מתמדת.

למי יש כוח לשטוף ערמה של כלום כשהוא כזה מחוסר שינה? למי?... הגוף ממש נעצר מתישהו... הוא באמת מתקשה מדי כבר... ואת עוד כותבת שאת אמא טובה בשבילו, ואני בטוחה שזה נכון ❤️! מה שאומר שאת ה״כלום כוחות״ שיש לך, את מקדישה לו. והכלים, ובכן... כשזה מגיע אליהם, הכוח כבר נגמר...

כנ״ל לגבי זמן לעצמך, לבד-לבד-לבד. אצלי לפחות זה צורך חיוני כמעט כמו לישון ולאכול. יש אנשים שמצב הצבירה שלהם זה זמן עם עצמם. בשקט. בידיעה שעכשיו, בשעה הקרובה, אין מי שיפריע לי. זה צורך לגיטימי וזה בסדר גמור שאת זקוקה לזה! את בסדר גמור! את יכולה לאהוב את כולם אהבת נפש ועדיין להרגיש שאת זקוקה לזמנים כאלה רק עם עצמך, הכל טוב והגיוני ואת צודקת 🙂

(עכשיו שאת במעון, עדיין לא מתאפשרים זמנים כאלה?)

ברור לי איך החשק ברצפה, אם את בלי שינה ובלי זמנים שמטעינים אותך. הייתי מתחילה מלעבוד על שתי הנקודות האלה אולי...



חיבוק על העניין של הכסף, שלא מאפשר לכם להשקיע בטיפול, למרות שאני שומעת ממך שאת חושבת שזה היה יכול לקדם אתכם. האם יש אולי מספיק כסף לקורס דיגיטלי? או לספר טוב בנושא? בטוחה שיוכלו להמליץ כאן על כמה דברים...

(ואולי, כשתצליחי קצת להתאפס, תצליחו גם לראות שאם שינויים כאלה ואחרות בסדר העדיפויות שלכם כן תוכלו לממן טיפול, לך או לשניכם?)



לגבי הבדידות, האם זה משהו שאפשר לנסות לשנות? אני מבינה שהיית איתו כל השנה הראשונה ואני ממש יכולה להבין איך זה עלול לבודד. האם יש מצב לחדש את הקשר עם חברות מהעבר אולי? או להזמין אימהות אחרות הביתה אחרי המעון והקטנים ישחקו ביחד? או ליזום מפגשים עם המשפחה?

או שמא מדובר בבדידות (גם) ״בתוך הזוגיות״? ואם כן אולי אפשר לחשוב על איך משנים את המצב הזה וכן מצליחים לקבוע דייטים בתדירות טובה כדי לשוחח ביחד, להתעדכן על החיים של כל אחד, לשתף חלומות, שאיפות, התלבטויות... או סתם כדי ליצור, לנגן או ללמוד ביחד...



לגבי האם זה דיכאון, זאת שאלה טובה והאמת היא שכם חשבתי על הכיוון הזה כשקראתי אותך. מצד אחד, הבדידות, המחסור בשינה והמחסור בזמן לעצמך מסבירים די טוב את כל השאר. מצד שני, שלושצ הדברים האלה (הבדידות, המחסור בשינה ובזמן לעצמך) גם עלולים לגרום לדיכאון...

(דיכאון הוא לאו דווקא מצב סטטי. אפשר שיהיו זמנים (ימים, תקופות קצרות) טובים גם בדיכאון. זה הרבה פעמים בא בגלים כזה. ממה שאני מבינה, מה שקובע, זה מה התחושה הכללית).

אני חושבת ששווה לבקש מרופא משפחה בדיקת דם ולבדוק אם אין לך חוסרים שעלולים להשפיע על מצב הרוח. חוץ מזה, יש גם שאלונים (נגיד בטיפת חלב. אבל גם בעוד מקומות. פעם העליתי אחד כזה כאן) שמאפשרים לעשות אבחון ראשוני של דיכאון.

חוץ מכל הנ״ל, כעזרה ראשונה של עכשיו ממש, הייתי מנסה להכניס פעילות גופנית נמרצת ללו״ז שלך, לפחות 3 פעמים בשבוע, לפחות 20 דקות כל פעם (אני יודעת שזה לא קל כשאין כוחות בכלל! אבל זה חשוב...).

ולנסות לאכול אוכל מזין וטוב.
ואם כל הקושי - לבדוק אם אין אפשרות שבעלך יקום לתינוק בלילה, שתוכלי לחזור לעצמך ולהתחיל להתאושש. נראה לי שאת ממש-ממש זקוקה לזה...


והכי חשוב נשמה -
את לא כפויית טובה!! את גמורה...
את לא בלתי נסבלת!!! את סובלת, את עייפה, את זקוקה לזמן לעצמך וגם לחברה קצת...
וזה לא את!! זה המציאות המאד לא פשוטה שבו את נתונה כרגע...


וגם לומר לך שבע״ה את תתגברי על כל זה!
ושוב יהיה טוב, והרבה יותר קל!
ושוב יהיו כוחות...

ברגע שתצליחו לספק מענה לצרכים שלך, הרבה כבר ייראה אחרת לגמרי...

שולחת כוחות ומחשבות טובות 🤍🤍🤍🤍

הרבה חומר למחשבה
כרגע הבנתי כמה אני חייבת קצת לנוח והצלחתי לגרום לבעלי להבין את זה והוא יותר עוזר
מקווה לחזור לעצמי בקרוב

בס״ד

להפנים (גם את וגם בעלך) שהצורך שלך לנוח הוא לא מותרות אלא משהו בסיסי ממש. ממש מעודד לקרוא שהוא הבין שהוא צריך לעזור יותר! אלופים!

אמן אמן! מאמינה בכם 🤍

בהצלחה ענקית!!!

בסוג של דכדוך
מציעה לך בחום לבדוק את עצמך בשאלון שמפנה להמשך בירור במקרה של דכאון אחרי לידה
זה ממש נראה שאת במצב לא טוב יקרה.
חוסר שינה, חוסר מוטיבציה לעשות דברים, מצב כלכלי דחוק, מצב זוגי או חוסר הבנה מצד בן הזוג, הרבה לבד בבית.. את על הקצה ממש.
אם גם מונעת הורמונחית? אם כן, מציעה לחשוב על חלופה כי זה מעצים מאוד מאוד את התחושות מניסיוני.
יציאה לעבודה יכולה להיטיב איתך בהחלט, אבל רק בתנאי שזה נלווה לעוד דברים כמו שעות שינה, תמיכה של מערכת עוטפת בדמות משפחה שתעזור או בן הזוג, והרגשה של משמעות.
שולחת לך חיבוק ענק ❤️

התחושות מובנות ומוכרות ממש 💕

ממליצה לך להתקשר לארגון "ניצה". הם מתעסקים בדיכאון סביב הריון ולידה, ונחמדים ממש.
מתנדבות נחמדות ידברו איתך, ויוכלו להמליץ איך להתקדם. נראה לי שאת לא צריכה להזדהות אם את לא רוצה.

בהצלחה! אשמח לשמוע ממך עדכון שדיברת איתם!

ממליצה לך על הספר "בוחרים להרגיש טוב"
לי הוא מאד מאד עזר ועדיין עוזר.

נשמע שהיית במצב של ממש מחנק
מבחינה פיזית ורגשית ושאת צריכה להשתקם ממנו. לידה ותינוק שואבים המון המון כוחות, וצריך ללמוד למלא את עצמנו ואת הכוחות שלנו,
כדי שנוכל להעניק באהבה מתוך מה שיש לנו, אחרת משלמים על זה בריביות...
בזוגיות, בנפש, בכוחות למשפחה ולילדים...

ואני חושבת שהנקודה שבה את מלקה את עצמך על הקושי היא הכי מסוכנת עבורך.
זה קשה. קשה להשקיע המון בלי מספיק זמן לעצמנו,
קשה המהפך הזה של הזוגיות,
של החיים האישיים והחופש שכביכול היה לנו ונעלם
זה תובעני וזה שואב


כן, זה גם משמח, זה פלא, זה נס, זו אהבה וזכות ענקית ועוד דברים.
הדברים הללו מתקיימים *לצד* הקושי, ולא אמורים לבטל אותו.
והפוך. ככל שתלמדי לחבק ולהכיל את הקושי, ולדעת שזה לגיטימי, ולהרבה אמהות קשה
זה לא אומר שהן לא טובות ולא מעריכות את השפע והטוב, אלא שהחיים מורכבים...
ככה ה' ברא את העולם... טוב ורע, זה לעומת זה.

ובאורח פלא, ככל שתתני מקום ולגיטימציה לקושי ולחולשה שלך, הם לא יצטרכו להיות כל כך אגרסיביים כדי להתבטא
הם ינוחו להם על מקומם שתתני להם ותוכלי גם להרגיש כמה טוב ואהבה ושפע יש לך.
לא בכח, אלא באמת...


וכרגע אני ממליצה לך פשוט לזכור כמה את זקוקה לזמן לעצמך, להקדיש את השבוע הקרוב למילוי המצברים שלך, ולחשוב איזה דברים יעשו לך טוב ושמח..לשבת לבהות, לסוע לים, לבקר את סבתא, לישון עד מאוחר.
תמלאי את עצמך יקרה, את נשמעת מרוקנת...

ברגע שתהיי מלאה שוב תוכלי להתחיל להסתכל על העתיד ולבחון מה הדבר הנכון עבורך❤️

ואני ממהרת ללכת לישון אז כותבת בקצרה
דבר ראשון לבדוק ברזל ובי12 ובכלל חוסרים.

דבר שני איזה מדהימה את שאת משקיעה בו למרות ההתשה הזו ונשמע שאת באמת אמא מדהימה!!

אבל אשמח לכתוב לך משהו שלמדתי על בשרי ואולי יסייעו אמא טובה זו גם אמא שיודעת לדאוג לעצמה, לזמן שקט, לאוכל,ליציאה והתאווררות מהבית, להשקיה הזוגיות,לדייט עם הבעל, לישון, לעשות פעילות גופנית.
וכל דבר שעושה לך טוב וממלא אותך כשאת עם עצמך ..
לא חייב הכל ,להתחיל במשהו קטן שאת עושה בשביל עצמך.
והצלחה גדולה!!!! נשמע בכללי סיטואציה מאוד לא קלה ומאתגרת!!
חיבוק וכוחות❤️❤️❤️

תרגישי טוב יקרה!
יופי שלקחת בייביסיטר לכמה זמן.
מקווה שתתאוששי מהר בע"ה

מקווה שעבר בטוב !!
בטח שיהיה לך קשוח שאת בעצמך אחרי מחלה לצריכה לנוח לכולם בבית... זה ממש אתגר!!
מקווה שכולכם מרגישים מצויין ושתהיה שגרה ברוכה מעכשיו❤️❤️

דבר שנגמר, אני אומרת פעם אחת שנגמר ומראה שנגמר. לא מציעה חלופות ולא פותחת בדיון על הדבר שנגמר. כך מתפתחת ההבנה אצל הילד ש*נגמר* זה דבר מוחלט והוא לא משתנה בהתאם לרצון שלו.

לגבי דברים אחרים שאני לא מרשה: בדברים שאינם קריטים, אני לרוב מוותרת. אבל אם זה משהו חשוב מאד, אני לא יוצרת דיון, אני אומרת שאני לא מרשה וממשיכה הלאה. אם זה לא עזר, נניח הילד ממשיך לצייר על הקיר, אני אקח את הצבעים ואניח במקום שהוא לא יכול לקחת.

גם אנחנו עוד שם, נותנת קצת רעיונות ששמעתי (ממש לא תמיד מצליחה ליישם) -
1. לכבד את הרצון שלה. מותר לה לרצות (זה לא אומר שאת צריכה להסכים, אבל גם לא צריך לכעוס שהיא רוצה)
2. לנסות לזרום איתה בדמיון - "וואי, הלוואי שהייתי יכולה לתת לך פרוסה עם שוקולד! הלוואי שהיינו יכולים לאכול רק ממתקים, ואף פעם לא היו לנו חורים בשיניים! היינו יכולים להוציא את כל האוכל מהמקרר, ולמלא את כולו בממרח שוקולד! והיינו מכינים שלט גדול לדלת שלנו 'אסור להכניס אוכל בריא' וכל היום היינו אוכלים ממתקים!" וכו'...
3. זה בסדר שהיא מגיעה לתסכול. חלק מהלימוד בחיים זה שהעולם לא ישתנה לכבודנו כל פעם שאנחנו לא מרוצים. את לא צריכה להתאמץ כל כך לפתור את התסכול (להציע מיליון אלטרנטיבות), אלא להיות אמפתית לעצב שלה.
4. לבחור על מה להתעקש - אם יש משהו שאחרי שהיא תתחנן הרבה את תשני את דעתך, אז עדיף מההתחלה להגיד כן (או אחרי שהיא רק מתחילה להתחנן/לדרוש, להגיד "אני רואה שזה ממש חשוב לך, ולכן משנה את דעתי") אחרת - להיות עקבית.

בהצלחה!

במלצה שקיבלתי פעם ממנחת הורים (שקשה ליישם אותה...):
להיות איתה בקושי. "כן, את באמת מאוד רוצה פרוסת לחם עם שוקולד. זה באמת מאוד טעים, וממש מתחשק לך משהו טעים עכשיו. זה באמת כיף לאכול דברים טעימים, ולחם עם שוקולד זה באמת טעים..." לא להזכיר כלום על ההתנגדות שלך ועל הסיבה לכך שאת מתנגדת. לחזור שוב ושוב על המילים האלה, שמביעות את ההשתתפות בצערה. אפשר גם לחבק אותה תוך כדי.
לפעמים, אחרי הרבה זמן, זה קצת ממוסס את הבכי...
(לבן שלי היה פעם קטע ארוך מאוד של בכיות בעקבות כך שהוא רצה לכבות את הגפרור של הדלקת הנרות, אבל מישהו אחר כיבה... וזה היה דבר לגמרי בלתי הפיך - כי כבר לא יכולתי להדליק גפרור חדש... והוא לא הסכים לכבות גפרור שמישהו אחר הדליק. הוא בכה ככה בערך שעה... אבל בסוף נרגע 🤷‍♀️ אבל זה בהחלט היה מתסכל, אז לבי איתך...)

אולי תנסי בזמן רגוע לדבר איתה על זה שחשוב שנלמד לבקש בלי לבכות אלא בטון רגוע.
חשוב שנגע שלפעמים אי אפשר וחשוב יחד איתה איך אפשר להתמודד עם התסכול מזה שאמא לא מרשה או שנגמר..

בהצלחה!❤️

או כל דבר טוב?

לבדוק ויטמינים חסרים
גם לישון ככל האפשר ולהזהר מעייפות...

מצטרפת להמלצה לבדוק חוסרים. בי12, ברזל, ושות'

התחושה של 'רודפת אחרי עצמי' היא זו שמביאה לבלבול וחוסר קוהרנטיות בחשיבה.
אז זה מובן ממש, כי את אחרי לידה וקראתי שחזרת לעבודה תובענית ובנוסף כל המסביב,אז מה הפלא..? ובכל זאת, מציעה לך לחשוב איך את מורידה עומס מנטלי.
זה יכול להיות באמצעות רשימה מדודקדקת של פרטים ומשימות ותיעדוף
זה יכול להיות באמצעות זמן שקט שלך לבד רו ניהול זמן נכון יותר
וגם, אצלי לפחות - פחות זמן מסך = יותר סדר במחשבה.

חיבוק ❤️

גם פשוט הורמונים של אחרי לידה שיעברו..

נשמע לי מהעבר שאת רגילה לקצב מסויים. ועד עכשיו עבד לך לחזור אליו אחרי לידות. אבל זה כבר לא לידה ראשונה ואת לא בת עשרים כנראה. נשמע לי שהעמסת יותר מדי ואין ברירה אלא להאט.
ואם זה משהו לא אפשרי, כי כתבת על תפקיד חדש, אז להוריד מיד את כל המסביב שכולל ניקיון בישול וכו'. מיקור חוץ. מקווה שאם זה כך לפחות שהתפקיד מתגמל ומאפשר.

שהגיל והחיים עושים את שלהם..
כל פעם מופתעת מחדש🙈😅

חשבתי באמת לעשות מיקור חוץ, כנראה אחרי שנתאזן שוב כספית אחרי הסחרחורת של החודשים האחרונים.
תודה לך.

אבל נשמע שאת באמת בעומס מטורף והגוף מבקש יפה שקצת תאטי,
ומניסיון עדיף להקשיב כשהוא מבקש יפה ולא לחכות שיצעק..
ופה השאלה איפה את יכולה להוריד בלי להכניס את עצמך ללחץ אחר..
אבל כן לתת לעצמך יותר נחת..
וקשה למצוא את הדרך אבל מקווה ממש שתצליחי..
ואם אני לא בכיוון אז תזרקי😍😍
בהצלחה בכל מקרה יקרה!

וזה באמת קשה ומתיש להיות עם הילדים, בטח כשהם חולים.
לא יודעת כמה הגברים כשהם מחוץ לבית יכולים להבין את זה, ואת האחריות שיש על הכתפיים שלנו כאימהות שאנחנו לא מצליחות להשתחרר ממנה גם כשאנחנו לא עם הילדים.

בעלי מקסים ושותף מלא מלא, אבל עדיין. זה שונה.

גם לי לפני יומיים היה יום קשוח עם הקטנה, בכתה המון ורצתה על הידיים כל היום. אמרתי לה אבל בנועם (לא בצעקות) שהיא נודניקית היום וחופרת ממש, רק כדי להוציא את זה ממני ולא להתפוצץ בסוף, ולבעלי היה די קשה לשמוע את זה...

להיות עם הילדים זה לא קל. והשכבות זה בכלל פרוייקט.ושאחד מעיר את השני זה מוציא מהדעת.
ואני מרגישה שאני צריכה לקבל את הקושי הזה שלי, וזה בסדר שאני לא סופר וומן, ואז אני יותר רגועה..

ממש עזרת לי.....

הכי קשה זה לגלות שאת לא האמא שתמיד חלמת להיות......

ותמיד יש במה להשתפר אבל את באמת נשמעת אמא מהממת ומשקיענית! 

מותר להרגיש שאין כוח לטפל בילדים וגם מותר לומר את זה.
התחושות שלך הגיוניות. הכעס של בעלך לא הגיוני. שילמד להכיל קשת יותר רחבה של תחושות: תסכול, עצבים וחוסר אונים.

בעלי ממש מקסים והוא יודע להכיל אותי כמעט תמיד!

העניין הוא שגם הוא עובר תקופה קשה מאד ולכן לא הגיב כמו היה צריך (והוא יודע ב''ה לעשות זאת מצויין)

והתגובה שלו הביאה אותי להרגשה איומה!!

אבל טעה, כמו שאני טעיתי. ויגיעו בעז''ה ימים טובים יותר

תודה שכתבת יקרה!

למיטב הבנתי גם לא באמת התכוונת לא לטפל בהם,פשוט היית צריכה להוציא את זה וטוב שהוצאת את זה.
בזמן רגוע תוכלי לדבר עם בעלך ולהסביר לו הכל.

מקווה שיש לך גם זמן לנוח 💓

תשמעי, כל כך הרבה פעמים כבר קרה לי שהגעתי לנקודת השבירה הזאת, שאמרתי די, נמאס לי לטפל בהם, שיבכו רגע. והיו פעמים שבאמת נשמתי קצת, התעלמתי במודע, ואחרי כמה דקות אספתי את עצמי וטיפלתי בהם בסבלנות. והיו פעמים שלא הצלחתי להרגע וטיפלתי בהם הכי מינימלי מחוסר ברירה וגם זה בסדר.
בעלי ואני יודעים שלפעמים אנחנו מגיעים לקצה. ואם אנחנו ביחד, אחד יכול לומר לשני שהוא הגיע לקצה ושהשני יקח פיקוד. ממש ממש לגיטימי והגיוני.
שולחת לך חיבוקים, את נשמעת הכי בסדר בעולם.
ואולי באמת בעלך פשוט לא מבין מה זה להיות ימים כאלו ארוכים עם הילדים, כשאת בעצמך לא במיטבך וגם הילדים...

הייתי צריכה

מזכירה לי את עצמי כשאני עצבנית

אבל קטע שהגברים קל להם להגיד כשהם לא נמצאים בזירה באותו זמן ובאותו קושי שלנו.

גם בעלי ככה בתגובות שלו. את אלופה שאמרת לו שאת מעדיפה לא לדבר עכשיו כי את עצבנית, זה ממש לא קל... ותביני אותו, מהצד זה נשמע נורא ושוב, הוא לא היה שם והרגיש מה שחווית

תנסי להקל על עצמך בזמן ההרדמות ולפני...

אני למשל משתדלת לקלח ולהאכיל ממש סמוך לזמן הגעה שלהם מהמסגרות, כי אחרת הם נגמרים מהר ואם קצת מושכת יותר מדי הכל הופך להיות סיוטי. 

ואז תוך כדי שהם טיפה מתאוששים מהאמבטיות כזה לפני שנכנסים למיטה אני טיפה מארגנת או ממש אחרי שרואה שהם נרדמים לגמרי ואם ערב סיוטי, לגמרי מוותרת גם על ארגון הבית. קודם הרוגע הנפשי שלנו.

ממש תודה!

לא שבאמת לא אכפת לך אלא שהיית מתוסכלת ממה שקורה.
הכי הגיוני בעולם.
ותבהירי את זה לבעלך-תספרי לו מה היה לפני כן ושהוא תפס אותך בדיוק ברגע הלא מתאים.
חיבוק על כל הסיפור הזה. באסה ממש

זה רגשות אשמה על שדיברתי ככה על הילדים, שלא הייתי סבלנית אליהם כמו שהייתי צריכה....

ולא דיברת אליהם ככה אלא עליהם. הכל טוב

הכי הגיוני בעולם שאחרי יום מעייף ומאכזב תרצי קצת שקט....

וכשהוא שוב חשוב לא מגיע זה מתסכל ברמות!

אני חושבת שאני אמא טובה(🤪) ועדיין, כשהוא מתעורר פעם שלישית ברצף, בימים שאני עייפה אני רק מתפללת שמישהו יבוא לטפל בו במקומי.... ואצלך לא רק שהתעוררו אלא העיר את הקטנה!...

ורק התיאור של הטקס שינה המתוק את נשמעת אמא מהממת!!!

אז קודם כל מול עצמך, תרגישי 100%! וקחי חיבוק ממני  

 

אבל בטוחה שהתגוב. של בעלך מבאסת.... תסבירי לו שזה לגיטימי והגיוני, אולי תראילו את התגובות פה, כשהוא יבין, ויסכים עם התחושה, אני חושבת שגם יקל עלייך....

 

 

 

קבלי את החיבוק בחזרה

להפך, זה רק מראה עד כמה את אמא חמה ומסורה, שכ"כ מסורה לילדים ולפעמין נגמרת קצת הבטריה..
הכי הגיוני בעולם!! בסוף רוב הזמן את סבלנית ורגועה ואוהבת וזה מה שהילדים מרגישים.
תזכרי- הרוב טוב והרוב קובע💕