ועדיין במקרר.
זה עוד טוב לשימוש?...
חבל לי עליו כלכך...
ועדיין במקרר.
זה עוד טוב לשימוש?...
חבל לי עליו כלכך...
יומיים זה ממש בסדר.
אפשר להקפיא לכמה זמן שרוצים וכשמפשירים להשתמש באותו יום או יום אח"כ...
שהכי טעים לי בעולם😭😭😭
שלומית.הכנסתי למקרר להפשרה.
ובסוף לא השתמשתי בחמישי ואז היה שישי שבת
ועכשיו אין ממה לבשל ארוחת ערב והזמנו לאכול וזה יצא איזה 280 שקל וזה בכלל לא דיאטטי!!!!!
ואני חייבתתתת לחזור לדיאטהההה😫😫😫😫
אופ...
מרגישה שזה ממש משתלט עלי... אוף!
אבל עד עכשיו שלקחתי אותן לא הרגשתי את זה ככה חזק
![]()
צריכה ממש לעצור את עצמי... מתהפכת בשניות...![]()
לוקחת כבר שנתיים
לקחה סרזט ויאז פלוס
(שירשרתי בטעות לא נכון, תכננתי להגיב לפנדי, סליחה אם היה נראה שאני מתריסה נגד מה שכתבת או משו🌷)
אני כבר לא הורמונלית 😂המקוריתגם הריון יכול לגרום למצבי רוח, וגם אחרי לידה.
אני חושבת שצריך לשבת ולדבר על האתגרים בלי לתלות הכל במשהו חיצוני.
הפרעות במצב רוח- אני בגישה שגם אם זה מתחזק בגלל שינויים הורמונליים, זה לא אומר שזה בלי נקודת אמת (לדוגמא, אצל נשים רבות בימים שלפני הוסת צפום הרבה מועקות. אני לא חושבת שהן לא נכונות אלא אולי לא בפרופורציה. כנ"ל לגבי גלולות)
ואם זה אתגר לא רציונלי (כמו רצון לקרבה- בלי קשר למריבות וכד') הגיוני שזה קשור להורמונים אבל לא מחייב שעם ההורמונים הטבעיים שלך זה לא יקרה
פיצי בן חודשיים וחצי והוא מתחיל לרייר ולהכניס אגרופים לפה גם אחרי שאוכל מטרנה
ויש לו נקודה לבנה בחניכיים למטה ושאני נוגעת אני מרגישה משהו לא חלק
הגיוני?
הוא ממש פיצי יתכן שיוצאת לו שן או שלא הגיוני?
גם אצלי הוציאו בדיוק בגיל 8 חודשים אבל מעניין מה זה הנקודה הלבנה הזאת
בטח חמוד בטירוף![]()
אז השן לא הפתיעה אותנו. זה היה פשוט מצחיק. (אחכ גילנו שזה לא דבר מומלץ, ששיניים כאלה נחשבות לחלשות)
אצלי היה ככה עם הבכור, בסוף יצאו לו שיניים ראשונות בגיל 10 חדשים
הרופא אמר שזה Bohn's nodule נראה לי
אח''כ זה נעלם לבד
לגבי הריור והידיים לפה זה אופייני לגיל
הם מגלים את העולם באמצעות הפה
למרות שיתכן שזה שן.....
יש לי התקן הורמונלי מירנה כבר 7 חודשים.
הבנתי שעם ההתקן הזה הדימום של המחזור אמור להיות מופחת ועם הזמן המחזור נעלם לגמרי.
בינתים אני עדיין מקבלת מחזור עם דימום כבד, ולא רק זה אלא שהזמן בין מחזור למחזור נהיה ממש קצר ( 27-30 ימים במקום כל 35-40 ימים) והמחזור גם נהיה ארוך יותר, לוקח לו לפחות 7 ימים...
למישהי קרא גם?
לא יודעת אם יש צורך להיבדק.
ניראה לך שזה בסדר ללכת עכשיו, כשאני תוך כדי מחזור?
אבל סתם ככה, מה שאת מתארת דימום הסתגלות - דימום שהוא בלתי פוסק.
אז אצלי זה לקח חודשיים. אבל לא ניראה לי שבדרך כלל זה חצי שנה, זה יכול לקחת עד חצי שנה, אבל הבנתי שלרוב זה רק חודש\חודשיים ואז ברך כלל המחזור מתחיל להיעלם.
בנס היה תור שהתפנה היום לרופאת נשים.
היא אמרה שבעיקרון כן היה כבר מצופה שהמחזור יתמעט וכמות הדימום תיקטן.
היא בדקה וראתה שברוך ה ההתקן כן נימצא במקום, אז היא המליצה לחכות אולי עוד 3 חודשים לראות אם מתחיל להיתמעט, ואם לא, לישקלו להוציא את ההתקן...
אבל את צודקת לגמרי שאי אפשר לדעת עד שמנסים.
עדיין לא איבדתי תיקווה... נחכה 3 חודשים וניראה,
אבל לפחות אני אדע שניסיתי ושעלי זה לא עובד, וככה לא יהיה לי כל הזמן חרטות על זה שאולי יכולתי...
ושוב תודה! איזה מתוקה שאת עוד זוכרת אותי 
אני חושבת שזה עניין אישי - עד כמה חשוב *לך* שבעלך יהיה נוכח? רק את יכולה לדעת.
ובקריאה שניה: לא נראה שיש לך ממש אופציות אחרות... (אא"כ לבקש ממישהו אחר שיתלווה אלייך?) אז אולי יעזור לך לשמוע שיש נשים שמבחינתן זה ממש בסדר לכתחילה? 

אני תמיד תמיד ממליצה ללכת עם הבעל (או עם מישהי תומכת אחרת)
אז אני כן הייתי מנסה לימצוא מישהו שיבוא איתי. אפילו אחות או חברה.
אם זאת רופאה, הייתי לגמרי הולכת לבד.
אני לא עשיתי סקירות רגילות, אבל כן עשיתי סקירות מכוונות כל חודש בבית חולים אחרי שגילינו על בעיה בעובר, והלכתי לשם בדרך כלל לבד, ממש לא הרגשתי שזה עד כדי כך חשוב לי שנבטל דברים בשביל שבעלי יוכל לבוא איתי.
עידכנתי את בעלי תמיד מייד אחרי שיצאתי.
ולא ממש הפריע לי


אז בעקבות מצב רפואי נאסרנו לזמן דיי ארוך
לבעלי מאוד קשה וגם לי...
העניין הוא שזה דימום שלא סגור על עצמו. הרופאה אמרה שהוא יכול להפסיק יום יומיים ולהתחיל שוב, למשל.
הייתן עושות הפסק ו7 נקיים בלי לספר לבעל כדי שלא יפתח ציפיות?...
ואו רות לו רק נגיד בבוקר של יום הטבילה?
אחרי הלידות אני קבוע לא אומרת לו כדי שלא יתבאס אם בסוף לא יהיה.
קרא לי אפילו פעמיים שאמרתי לו רק בערב אחרי שכבר טבלתי.
אני חושבת שבסופו של דבר זה מאוד תלוי בדינמיקה ביניכם, יכול להיות שיש כאלו שיפגעו בזה שלא שיתפו אותם בדבר כזה.
גם בשביל התמיכה הנפשית...
מה שכן- אולי הייתי עושה הפסק ורואה שהולך טוב- אז מעדכנת אותו
צריכה את התמיכה והחויה של הביחד, ובעיניי כל התהליך הוא זוגי ולא רק שלי.
ומוסיפה- לדבר עם רב. אחרי גרידה למשל לפעמים הדימום ממשיך בתור כתמים ואז אפשר "לצלוח" 7 נקיים עם פחות בדיקות/ לבישת צבעוני וכו בהתאם להוראה של רב.
הוא אמר שכדי לנסות
אמרתי לו כזה בצחוק בשבת ”מאמי אולי אני אעשה לך מקווה שהפתעה??" והוא שיא הזרם
אבל זה ניראלי מתאפשר רק אם הבדיקות חלקות אחרת איך אני אשאל רב?... תציד הוא לוקח..
שזה משהו לדון ביחד ולראות מה נכון *לכם*.
לשאול אותו, האם בסיטואציה הספציפית יהיה לו קל יותר לא לדעת בדיוק איפה את אוחזת בספירה.
וכמובן לשאול גם את עצמך - אם לא יהיה לך קשה מדי להתמודד לבד עם ספירות שיכולות להיפסל, או לחץ סביב בדיקה שהולכת לרב.
(ברמה הפרקטית - יש לך איך להסתדר בלעדיו עם שאלות לרב?
אצלינו נגיד בעלי הולך עם עדים, אז אפילו ברמה הזו נראה לי היה לי ממש מורכב לספור בלי שהוא יודע)

שהשם ישלח לך כוח
איזה קשה זה
שתדעי רק טוב בהמשך
ושתעברי את זה בקלות, נפשית ופיזית
בוכה ביחד איתך על האבדן הזה
9 שבועות זה גיל סופר מכובד
תארת את זה כלכך כואב, בת]ילה שבורא עולם ישלח לך המון כח
כ"כ קשה ועצוב ומרוקן!!!
ה' ימלא חסרונך. בקלות ובשמחה!
מי יבין כאב כזה??
ליבי איתך
להתמודד עם זה.
נגעת לי בלב עם הכתיבה שלך!!
מאחלת לך רק טוב, בריאות ושמחה

נשבר לי הלב לשמוע יקרה
בעזרת השםם שבקרוב יהיה לך הריון בריא ותקין
בקרוב בידיים מלאות
זה באמת ממש קשה להרים את הראש ולהמשיך הלאה. אבל אצלי מה שהכי עזר- זה להתעסק בחיים (בעל, ילדים) ולא בעובר שכבר לא...
זה קשה לעשות את הסוויצ' הזה ולפעמים עוד עולה בי הרצון לבכות. במשך כל הזמן שתהייי עסוקה עם זה, זה יקשה עלייך לעבור הלאה... (דימום וטהרה זה ארוך!!!)
שולחת לך עוד חיבוק ענק!

זה יקר אבל הנפש חשובה
בהצלחה, הלוואי ולא תצטרכי גרידה
רק מהטיולים בשמש... וזה ממש מכוער! יש מה לעשות עם זה? העגלה ממש טובה ואני לא רוצה לקנות חדשה...
שמש בשמיים
אני אמא
ריבוזום
כבת שבעיםאחרונה
אז העוזרת לא הגיעה.......
לא עונה לטלפונים ולא כלוםםםםם
בניתי עליה ועכשיו אין אפילו חולצות מגוהצות לשבת.....
היה לי שבוע עמוס וקשההה ועכשיו תוך כמה שעות צריכה להספיק את הכל לבד ועם 2 קטנטנים
אצלנו שבת נכנסת עוד 10 שעות
צריכה להספיק בישולים, כמה סידורים בחוץ, מקלחות, גהוץ ועכשיו גם נקיון
מה עושיםםם???
רק בא לי להתכרבל במיטה ולהתנתק מהכללללל
להחליט על מה לותר....
יתכן מאד שאקנה כמה דברים מוכנים
שעות ובעלי יצאמוקדם ולקח את הילדים
יצא ארוך... מקווה שתשרדו עד הסוף...
יש לי בת מהממת, בת 4.9.
התחילה השנה גן חובה בגן שילוב שהוא קצת רחוק מהבית.
קשה לי ממש שאני לא רואה אותה כל היום (בוכה). היא יוצאת מ7 ורבע מהבית וחוזרת ב5. עם הסעה.
אני לא נהנית ממנה בכלל- כל הבוקר לחוץ כדי שתספיק את ההסעה, בצהריים היא חוזרת לשיא האקשן והבלאגן, מספרת מחוויות הגן ומבקשת הרבה חיבוקים ונשיקות- אני ממש מרגישה שזה חסר לה. בכללי היא ילדה שאוהבת מגע ובית. והשעות האלו מחוץ לבית הן ממש ארוכות!
היא נהנית מאד מאד בגן! חוזרת מלאת חוויות ושמחה. מספרת על הגננות והחברות והמשחקים והיצירות... בשבוע וחצי שהיא בגן אני כבר ממש מרגישה שהיא פורחת ומחכימה...
בקיצור- לה טוב ולי ממש קשה עם זה.
כל החופש רק חיכיתי שיתחילו הלימודים כדי שאשלח אותה לגן. היא ילדה מאתגרת ולוחצת לי על נקודות... לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה בלעדיה!
שוקלת להוציא אותה מהצהרון- אבל אז אין לי הסעה והדרך מסובכת לגן... (אוטובוס+ ללכת ברגל 10 דקות + אני עם עגלה+ עוד מעט חורף... (ואז היא בכלל תחזור בחושך... ))
אני בוכה פה, כי אני מגלה כמה היא חשובה לי ויקרה לי.
כמה שהיא מאתגרת ככה היא גם מתוקה ומצחיקה...
היא מגיעה הביתה ולא תמיד יש לי אפילו כח לקלח אותה- בעלי עושה את זה, ואז בערב אני מרגישה אמא ממש רעה ומזניחה- שלא התייחסתי אליה כל היום.
הגננות רואות אותה ומטפלות בה יותר ממני...
בנוסף, כשהיא מגיעה הביתה, הבת הגדולה שלי ממש מקנאה בה- שיש לה הסעה ושיש לה גן מיוחד (מקבלת הרבה פרסים לעידוד וגם יש לה חוויות שאין בגן רגיל- מבשלים יחד, קבוצות...) ואז יוצא שכשהיא מתחילה לספר על חוויות הגן, הגדולה שלי משתלטת על השיחה ורוצה תשומת לב מיידית. או בדיבור או במעשה (בואי תנגבי לי, אני צמאה...)
אני גם מרגישה שכמה שאני רוצה לתת לה אהבה בבית וכמה שאני רוצה לקדם אותה- אין לי מתי!!! ואני לא רוצה לא לשלוח אותה לגן ליום אחד מידי פעם- כי חבל לי שהיא תפסיד...
אתמול היתה אסיפת הורים-
היינו קודם עם הגננות שילוב שהסבירו מה עושים בגן, סדר יום וכו' ואיך מקדמים את הבנות.
הן סיפרו לי שהיא מקסימה וזורמת ומשתפת פעולה. וממש רוויתי נחת (וגם קינאתי בן שהן רואות את כל הטוב הזה...)
ואז הייתה אסיפה של הגן הרגיל שבו הגננת הסבירה מה עושים בגן חובה ואיך מחליטים אם לעלות לכיתה א או לא.
עכשיו, ברור לי שהיא לא תעלה לכיתה א, כי היא קטנה בשנתון.
אבל נורא רציתי שהיא תהיה השנה בגן שילוב ושנה הבאה בגן רגיל ואז תעלה לכיתה א בלי הסטיגמה של "ילדת שילוב".
הגננת הסבירה על מוכנות לימודית, מוטוריקה וכו' וגם על מוכנות רגשית. ומהדוגמאות שהיא הביאה הרגשתי שכולן מתאימות לבת שלי- התפרצויות בכי, לא יוזמתית, מרטיבה, קושי במעבר מפעילות לפעילות...
אז אחרי האסיפה חזרתי לגננות שילוב ושאלתי אותן אם יש מענה לכ זה-אם יש איך לקדם אותה... ואז הן אומרות לי שבאותו בוקר הייתה המפקחת והסתכלה על הבת שלי והיא ראתה את הפער העצום שיש לה בין השכל- היא ילדה מאד מאד חכמה ויצירתית, לבין המוכנות הרגשית- ממש צריכה ליווי ותיווך על כל פעולה. והיא טוענת שאולי כדאי להעביר אותה לגן שפה.
ואני לא רגועה. ממש לא.
קודם כל לקח המון זמן עד שבכלל קיבלנו אישור לגן שילוב, בגלל הפער הזה.
וכבר התחילה שנה וכל כך טוב לה שם...
מצד שני אין אפשרות לקבל שנתיים גן שילוב- אז אם אני רוצה גן שפה, אני צריכה להעביר אותה העכשיו ושנה הבאה היא תהיה בשילוב ואז א' רגיל בע"ה.
ואני מבולבלת. ומותשת מהרכבת הרים הרגשית הזאת...
ה', בבקשה תעשה שיהיה לה טוב! שהיא תמצה את כל הכוחות שלה והיכולות שלה (ויש לה הרבה!) ורק תפרח ותגדל ותצליח...
ושיהיה לי קל להתמודד עם זה. כי בינתיים זה ממש לא קל...
תודה למי שקראה עד פה. כל כך טוב לפרוק פה...
עידודים יתקבלו בברכה!
לשילשול?
ההקטנציק שלי קיבל בתחילת שבוע שעבר חיסון באיחור רציני ומאז הוא לא מפסיק למלא את הטיטול (לאו דווקא נוזלי, אבל המון פעמים ביום) . דואגת קצת ותוהה אם זה תקין או שכדאי ללכת לרופא לבדוק.
הבעיה היא שאין תור בצהריים ובשביל בוקר אני אצטרך לקחת חופש מהעבודה...
הריונות יכולות להתחיל עם דימום והכל בסדר. בכלל לא בטוח שזה כימי
בעז"ה הכל יהיה בסדר. תעשי ביום ראשון בדיקת דם לראות שיש בטא יפה ושוב, כדאי
וחשוב להתייעץ עם רופא לגבי הקלקסן
בשורות טובות ושבת שלום!
ממה שאני מכירה יכול להיות כתמים ודימום בשבועות הראשונים... בטח שאחרי התשובה החיובית של הבדיקה הביתית
דימום בתחילת היריון מתרחש בכ־20% מהמקרים ובדרך־כלל אין סיבה לדאגה, במיוחד אם הוא קל. דימום קל יכול להתרחש בגלל שחיקה של הרקמה הרגישה באזור צוואר הרחם (למשל לאחר בדיקה גינקולוגית) או כתוצאה מתהליך של השתרשות העובר ברחם. דימומים כאלה נחשבים לנורמליים ובלתי מזיקים ורוב ההיריונות הללו ממשיכים כתקנם. דימומים אחרים עלולים להיות סימן לבעיה חמורה יותר.
לא שופר
לא סידור
לא קופת צדקה
משהו אחר???
או סתם עוגה מעניינת ולא מסובכת
תודה!
עוד עוד!
@המקורית עוגת קרמבו נראה לי אכין ליומולדת של בעלי, שבוע הבא... תודה!
@רכב מתומן ארץ ישראל... רעיון! נראה לי קצת מסובך. אם אני לא טועה @אם מאושרת או @שחרית* הכינה שנה שעברה... יש מצר לתמונה? אפשר גם בפרטי...
@יראת גאולה רימון לא מתאים יותר לשבוע הבא? ראיתי בפורום מתכונים מתכון לרד וולווט בצורת רימון עם שכבות... מתלבטת...
תודה לכולן!
אני ממש מתרגשת...
איך היה? מחכה ממש לסיפור לידה.
מקווה שאת מתאוששת והכל עבר בשלום...
חשבתי והתפללתי עלייך המון!
חיבוקים ונחת מהבייבי!
מתואמתהזה.
הרבה נחת.בריאות ושמחה