פורום הריון ולידה (עמוד 1284)

לק"י

אם היית עושה קודם זה בסדר להמשיך.
שחיה והליכה מומלצות גם אם לא עשית לפני.

לא יודעת לגבי דברים ספציפיים שאסור בהריון.

בגלל שמאוד מאוד חשוב לעשות ספורט בהריון, גם אם לא התחילו לפני - עדיין ההמלצה היא להתחיל.
כמובן לאט ובהדרגה תוך הקשבה לגוף.

לק"י

האחרון.
אולי האחות רק שאלה אם אני עושה ספורט 🙊

או עם ליווי של מדריכה שתוודא שזה מתאים
יש סרטונים גם ביוטיוב, יוגה או פילאטיס להריון

הכבוד לך, משקיענית!!!!

ואיזה כיף לילדים שלך

נראה טעים. בא לי ביס

ובהחלט מפעיל מצפון
כל הכבוד!!!

אני מקווה שכשהבן שלי יהיה גדול גם לי יהיה כוח וסבלנות לעשות איתו דברים כאלה!

באמת יצא חמוד... וטעים... (בסה"כ עוגת שיש עם קצפת, כן?!)

@מקקה למה מפעיל מצפון? כל אחת עושה מה שטוב לבית שלה... אצלי גם הילדים וגם אני ממש אוהבים את זה...

@פאף אני מקווה בשבילך (אם זה מה שאת רוצה) הילדיפ באמת ממש אוהבים את זה ומחכים לזה (ואפילו כבר התחילו לתת רעיונות משל עצמם...)

את יצירתית מאוד!!! איזה רעיונות יפים! כיף שאת יוצרת כאלו חוויות לילדים.

זה פשוט מהמם
מנחיל לילדים את פרשת השבוע בצורה מדהימה
הלוואי עלי כשהבנות יגדלו
❤

לא משפיע על יובש. עובר בד"כ מיד אחרי

הוא בן שנתיים ועדיין במיטת תינוק.
מבחינתי כל עוד הוא לא מצליח לצאת ממנה שישאר שם.
חוסך לי את הצורך בהצבת גבולות של לא לקום מהמיטה, מעדיפה לדחות את הרגע כמה שאפשר.
בן שנה וחצי זה קטן ובטח בגיל כזה זה מצריך לשבת לידו על שיירדם כדי שלא יירד מהמיטה.

אני גם מעדיפה לדחות כמה שאפשר את המעבר. כל עוד היא לא מנסה לטפס, מבחינתי זה סבבה.
אוסיף ואגיד שיש לי אחיין בן 2.9 שעדיין במיטת תינוק

אני העברתי כשהתחילו לטפס ולצאת. סביב שנתיים פלוס מינוס תלוי בילד.

דילגתי על מיטת תינוק
ב"ה היה ממש טוב

בגיל 1.1 ובגיל 9 חודשים.
את הגדולה העברתי בגלל שמירת הריון - לא יכלתי להרים אותה ללול וממנו. עבר ממש בקלות, חוץ מהיומיים הראשונים התחילה לצאת בלי רשות רק אחרי גיל שנתיים.
את הקטן העברנו כי ממש קשה לו לישון. אחרי תהליך ארוך הוא נרדם סוף סוף תוך פחות משעה, אבל רק אם אני יושבת צמוד אליו. אחרי שנמאס לנו שהוא ישן איתנו עברנו למזרן על הרצפה ומהר מאוד מיטת מעבר. עם מיטת תינוק הוא התעורר כל הלילה ונרדם רק בנדנוד רציף כך שלא יכלנו לישון.
גם הוא כרגע לא יוצא בלי רשות מהמיטה. (בן שנה)

חושבת שזה עשה לנו ממש טוב שהיא אחראית על הכניסה למיטה והיציאה ממנה

אבל לדוגמה במעון הם שמים במזרן מחשש שיקפצו מהמיטה

אז אולי מבחינת בטיחות עדיף מיטת מעבר

הבן שלי בגיל 8 חודשים כבר למד לקפוץ החוצה מהעריסה שהייתה לנו אז, שהיא דומה ללול כמו של מעון, ובמיטת תינוק הוא אפילו לא מנסה

הגדול ישן שם עד הגיל שהקטן היה צריך את המיטת תינוק. בערך עד גיל 3 . ואז העברנו למעבר.
הקטן ישן במיטת תינוק עד שהצליח לברוח😅 בגיל שנה וקצת.
עדיין ישן במעבר והוא בן 3.
הגדול בן 5 ישן במיטת חבר עכשיו.

אחרי שלמדה לצאת מהמיטת תינוק...
ולא הייתה לי מיטעת מעבר, גם לא היו לי האמצעיים להביא מיטה שכזו.. מבחינה כלכלית ומבחינת מקום.. הרגשתי שזה מיותר.
וברוך ה' אף אחד מהילדים לא היה במיטת מעבר... מהמיטת תינוק/לול ישר לספפה..

השלישית איתגרה אותנו, כבר כשהייתה בת שנה ו8 נרדמה עם הילדים בספפה או פשוט במזרון על הריצפה.. ועדיין היא מעדיפה לפעמים לישון ככה על הריצפה עם שמיכה/בלי שמיכה מתחת...

ישנו אצלי במיטת תינוק עד גיל 3 בערך, ואחר כך מיטת ילדים.
הקטנה, בת שנה ושלוש, ישנה במיטת מטר.

השאלנו עריסה, ואחר כך עברו למיטת תינוק שקיבלנו.
לשלישית קנינו מיטת מטר והיא היתה בה מההתחלה, בינתיים השני עדיין היה במיטת תינוק.
עכשיו הוא כבר ישן במיטת ילדים, והיא עדיין במיטת מטר. כשנעביר אותה חדר, היא תעבור למיטת תינוק.

מתלבטת מה לעשות עכשיו עם בת השנה וחצי שלי, מתחילה לטפס על המיטה

הגדולה לא קפצה בכלל.
לפעמים קצת ניסתה לטפס, אבל לא באמת.

השני למד בשלב מסוים לצאת מהמיטה אל המיטה של הגדולה. הוא עשה את זה בצורה זהירה ולא נפל.

זה כנראה תלוי אופי, ואולי גם יכולת פיזית.
(הילדים שלי נמוכים, אז יותר קשה להם לטפס).

באיזשהו שלב בגיל שנתיים וחצי בערך הם פשוט מטפסים ויורדים לבד ולא מסוכן בכלל..לאמקופצים

מגיל שנה וחצי הם מטפסים וזה מפחיד אותי... אבל עכשיו אין לי כוח להעביר את בת השנה וחצי ושתעשה לי בלאגן בלילות כמו הגדולים

מבחינתי עד שהילד לא מנסה לצאת מהמיטה. תינוק שישאר שם
עכשיו העליתי ילד לגן עיריה ורק אז העברנו למיטתו מעבר
וזה מושלם כי הוא גמור מזה שלא ישן שנת ופשוט נרדם בדקה
ככה שלא היה בכלל את השלב המעצבן של הצבת גבולות והרדמות שאורכות שעות(מה שקרה עם שני הגדולים)

נשמע מוזר שצפוף לו, מיטת תינוק בדרך כלל היא גדולה

דברי עם בעלך מראש
תגיגי לו שכבר קשוח לך ותנסו למצוא זמן שיהיה לך שקט

אולי לצאת לטיול רגלי רק אתם
אולי שילך עם הילדים להורים קצת מוקגם ואת תגיעי אחרי 15 דק - מאווררת קצת

מודה שבערב חג כשראיתי את ההתנהלות של כל מיני גורמים אחרים במשפחה היו לי מחשבות של באסה אבל בעלי לקח את כל הילדים ונשארתי רק עם הקטנה שישנה בבית קצת אחרי הדלקת נרות ודיברתי עם ה ואמרתי שנכון יש דברים שמבאסים אבל אני לא מוכנה שזה יהרוס לי את החג וביקשתי מ ה שיעזור לי להיות שמחה למרות הכל.
אכלתי פרוסת עוגה שווה כדי לא להיות רעבה בקידוש( לא עושה את זה בדרך כלל אבל הפעם הרגשתי שזה נצרך) נשמתי עמוק ויצאתי לכולם..
ברוך ה היה חג מקסים הילדים נהנו בהקפות בבית הכנסת ונהנו עם הבני דודים ובצהרים היום הלכנו לחברים והיה גם כייף בקיצור תודה לאל עבר בשמחה..

את תמיד רואה את הכל בטוב. לומדת ממך הרבה

להאמין שמדובר בהריון שאת כבר מרגישה את התסמינים שלו, כי זה אומר שהיית צריכה לבייץ כבר שבועיים שלושה אחרי לידה, לא? נשמע לי מוקדם מאוד ועוד יחד עם הנקה.
מניחה שכבר היו דברים מעולם ויש אחים שנולדו בהפרש של עשרה חודשים זה מזה, אבל זה בכל זאת נדיר ולא נשמע לי סביר כרגע.

אבל! אם מאוד חשוב לך למנוע הריון, שקפים זה לא מספיק טוב.

בנוסף, להרבה נשים שישה שבועות אחרי הלידה יכול להיות מוקדם מדי ליחסי אישות מלאים, ואת מתארת שכבר אחרי שלושה שבועות טבלת, אז מעולה שאת מרגישה טוב רק אל תשכחי גם לשים לב לעצמך, ושזה באמת מתאים לך כרגע.

אחרי מקווה
+ נשמע שקיימתם יחסים כבר כמה וכמה פעמים
נראה לי שאת קצת לא נותנת לגוף את המנוחה הנדרשת.
בבקשה, תשמרי על עצמך עכשיו גם אם לכאורה את מרגישה חזקה.
6 שבועות אחרי לידה זה משכב לידה!!

רק כדי שתביני על מה אני מדברת
רוב הנשים לא מתקרבות לעד בדיקה לפני 6 שבועות מהלידה

אחרי לידה, כמוני למשל.
וההרגשה טובה והכל בסדר

אם בדיקת הריון שלילית אז אולי תופעות הורמונליות.
וכדאי למנוע בצורה יותר הרמטית אם את לא מעונינת בהריון

אבל לא צריך להגזים..
הגוף עבר טראומה לא פשוטה
לא צריך לחזור לפעילות מינית כאילו כלום לא קרה

לא נראה לי מוגזם.
אבל זו אני 🤷

מצטרפת לפרח חדש
כדאי להיזהר ולשים לב לעצמך❤

וגם אם זה היה 6 שבועות אחרי לא רואה עניין האמת להיכנס לה בעניינים האלה ולהגיד 'מוגזם'.
כי אולי החוויה של חלק מהנשים פה אחרת, וכל אחת מדברת מהחוויה שלה, אבל יש נשים כמוני למשל שזה בסדר גמור מבחינתן גם 6 שבועות אחרי. זה מה שרציתי להגיד בעצם.

עכשיו היא 6 שבועות וקצת אחרי הלידה.
והיא טבלה כבר לפני 3 שבועות
כלומר 3 שבועות אחרי לידה

אבל לא משנה את הסייפא מבחינתי.אם טוב לה לקיים יחסים - לא רואה בזה בעיה.

אבל חושבת שחשוב לשים לב שהיא מקשיבה לעצמה ולגוף שלה וזוכרת שהיא ממש מעט אחרי לידה ראשונה💟

סתם מקפיץ אותי כל הדברים האלו שאני קוראת על נשים שממהרות לעשות הפסק כמה שיותר מהר
אני כבר ילדתי כמה פעמים ויודעת איך מרגישה אישה אחרי לידה למכירה את כל החבילה הזאת.
יכול להיות שהפותחת סבבה עם זה והכל טוב
אבל יש קטע כזה שלפעמים נשים חושבות שהם צריכות להיות במיטבן מיד אחרי הלידה ולתת לבעל את כל כולן (וכאן זה בענייני אישות וסיפוק לגבר) והיא עדיין סהכ יולדת טריה, ועוד לידה ראשונה על כל המשתמע


בקיצור, נשים יקרות
תעשו מה שאתן רוצות אבל שימו לב לעצמכן. בריאות הגוף והנפש.

של נשים שחושבות שאסור ונמנעות. או מקרים של חוויה אישית לא פשוטה שמסתכלים דרכה על נשים אחרות.
לי לא הייתה בעיה לטבול 4 שבועות אחרי לידה והייתי בסדר גמור.
וזה לא תמיד בשביל הבעל. גם אישה רוצה וצריכה יחסים.

בקשר להפרשות זה לא תמיד הלחות של המקום להפיך הרבנ פעמים כשיש יובש יש הפרשות מרובות

אלו דברים שבכלל לא היי שמה לב אליהם... אחרי לידה יש כל מיני שינויים... יפה לך שהצלחת להיטהר כל כך מהר

אחרי הכל את ממש קצת זמן אחרי לידה, לא זוכרת אם ציינת אם ראית רופא כבר? האם ראה שאין שאריות שליה? כי הרבה פעמים אחרי שהגוף מתנקה יש עוד שארית של דם או קרישי דם שנשארים ויוצאים בדימום נוסף חזק או חלש (גם אם אין שאריות שיליה, פעם רופא הראה לי בהגדלה שאריות דם שנשארו ברחם ואמר שיתכן שיצא כהפרשה חומה או בדימום חדש אבל זה לא שיליה)
יתכן גם שאת מאלה שמקבלות מחזור בהנקה ואז הגוף מנסה לחזור לביוץ ואז לא יהיה יובש אלא הפרשות דומים לביוץ, למעשה לא תוכלי לדעת אם זה ביוץ עד שבועיים אחרי...
במצב כזה ממש ממליצה למנוע בצורה יותר הרמטית שקפים פחות מתאימים למניעה עם מחזור בהנקה.
וכיוון נוסף שאולי מתחבר לכיוון הקודם במידה וקיים חוסר איזון הורמונלי יתכן דימום כתוצאה מחוסר יציבות של הרירית ברחם וזב יכול להיות דימום חלש או רגיל כמו מחזור למעשה קשה לדעת את סיבת הדימום במצב כזה.
בכל מקרה יש דרכים לא להאסר עם דימום כזה ממליצה לקחת קינמון לי זה ממש עוזר להפחית דימום והכתמות בהנקה.
ואם כת חוששת שזה הריון (סבירות ממש נמוכה כל כך סמוך ללידה כשאת מניקה) ממש ממליצה להגיע לרופא או לקבל הפניה לבדיקות דם + פרופיל הורמונלי (לי בדיקת פרופיל הורמונלי עזרה להבין אם יש ביוץ ואם ההנקה מונעת אצלי בכלל ולשלול הריון)

גם לי הייתה פעם חוויה כזו... עד היום זוכרת
קבלי חיבוק

הייתי מתבאסת בטירוף ובוכה מלא על זה😔
חיבוק ענק❤

חיבוק גדול גדול
מקווה שלפחות היה בסדר בע"ה🙏

והאם זה כזה נורא להעביר בגיל שנה ךמטפלת אחרת?

ולא כדאי לטלטל ילד באמצע שנה למסגרת אחרת.
זו דעתי.
ועל אי הנעימות הקלה הזמנית- תוכלי להתגבר...

להפך, ירוויח שישמע יותר שפות.
אבל בשבילך זה יהיה יותר קשה לתקשר איתה.

גם לא קל למצוא באמצע. וגם סתם עוד מעבר לילד בגיל קשה של חרדת נטישה.
אין תחליף למי שאת מכירה. כבר היו פה סיפורים גם על מטפלות עם מלא המלצות. וגם דוברת עברית עדיף בעיני. לא חובה. עדיף.

אם התנצלת ואם אמרה שמחלה תהיי רגועה ..

וגם שלא תצטרכי לשנות באמצע השנה. תיהי מדהימה ומפרגנת הפעם. תפרגני לה קצת מתנות לחגים ומעבר.

אם היא לא שומרת טינה לא רואה בעיה

יש לך כבר ניסיון טוב איתה ולא נראה לי שהיחס שלה לילד יהיה אחר כי פעם היה את הקטע הזה..
החלטות טובות יקרה❤
שיעבור בשמחה וברוגע💕

אני בלחץ גם ככה.
באינסטינקט בא לי להתפטר מהעבודה ולהישאר איתו. הוא כזה נושי קטן ומתוק.🥺
אבל צריכים את הכסף והעבודה נוחה לי מאד.

את אמא מהממת💟💟💟

זה גם יכול להיות ככפרה על הפעם ההיא שחיזלשת לה.
להוכיח שאת רגועה, אוהבת וסומכת ואז זה פשוט לא הסתדר מבחינה טכנית...
לפרגן לה המון.. וזהו זה ישכח ויסלח. במיוחד אם כבר אמרה שמחלה.. תוך חודש.בטח כבר לא תרגישי לא נעים וזה כשלעצמו סיבה טובה לשים את הילד אצלה

נלך.לבדוק את אופציה א ביום רביעי.
הפעם כבר הודעתי למשפחה שלה שאני בודקת עוד אופציות.
שלא תקרה לי אותה פאדיחה.

הנקה-
פרוגסטרון בלבד
מתאים להנקה ולנשים בעלות קרישיות יתר שאסור להן גלולות משולבות.
אם לא מניקים הגלולות עלולות לעשות הרבה דימומים כי יש קצת חוסר איזון הורמונלי.
לוקחים רצוף בלי הפסקה וזה גורם שלא יהיה מחזור בכלל.

משולבות-
פרוגסטרון ואסטרוגן.
בכל סוג יש מינון קצת שונה, הרופאה תתאים לך את הגלולות שהכי יתאימו לך.
לוקחים 21/24(לפי סוג הגלולה) ואז יש כמה גלולות פלצבו שאפשר לעשות הפסקה ולקבל מחזור או לקחת רצוף את החבילה הבאה ולמנוע את המחזור.

אם התור אחרי הטבילה- להמנע מיחסים או להקדים את התור..

אוף שלחו אותי לברר קרישיות יתר (אני אחרי לידה שקטה) אוף אז כנראה שאצטרך את הגלולות הראשונות??
וואי ממש לא בא לי עוד דימומים 😭

אפשר לשים גם למס חודשים
זה פשוט עניין של עלות (ולפעמים לגמרי שווה את זה)

מספיק התעסקו שם לאחרונה..

בעיקרון
זה או גלולות לא משולבות
או התקן (אפשר גם הורמונלי וגם מירנה)

ההחלטה על מה ללכת היא פונקציה של ביבת המניעה, זמן, והעדפה אישית.

אם המניעה היא מסיבות רפואיות והריון הוא ממש ממש חא אופציה עכשיו יכול להיות שאחוזי המניעה של לא משולבות ללא שילוב הנקה לא יספיקו.
יש גם אופציה של זריקה שמונעת ח3 חודשים
היתרון הוא שהיא יותר יעילה מהגלולות כי אין בעיות של שימוש לא נכון/ אי לקיחה בזמן או שכחה.. החיסרון הוא שאח מכיביח רע אין איך להפסיק.. חייב לחכות 3 חודשים ששהשפעה תפוג...
לגבי התקן- לגמרי לגמרי מבינה
התקנה אצלי היא סיוט (יותר מנטלית מאשר פיזית) ועדיין אצלי זו היתה הבחירה הכי פחות גרועה

גם ללא הנקה.
אם אני זוכרת נכון הזריקות זה כמו משולבות.
בקיצור נראה לי שגלולות הנקה הכי יתאימו פה. ממליצה על דיאמיליה.
לרוב אחרי הסתגלות (ואם לא הולך באחת אפשר להחליף לאחרת) זה נותן שקט.
חיבוק גדול.
@תלמים

למה דווקא דיאמילה?
איזה עוד סוגים יש בלא משולבות ומה ההבדל תכלס ביניהם?

סרזט, דיאמיליה ופומיניק גנריים. כלומר אמורים להיות אותו דבר אבל בעבר אישית היה לי זוועה עם סרזט. ודיאמליה מצויין.
היה גם מיקרולוט שהוא טיפה שונה אבל מתישהו הפסיקו להביא אותו לארץ. אני לא יודעת אם חזר.

גלולות משולבות אסורות גם לנשים עם מיגרנות וגם הן מקבלות גלולות הנקה

אסור
בעלון של הסרזט רשום בפירוש שזה עלול לא להתאים למי שסובלת ממיגרנות. אבל בכל אופן גם זה לא אסור צריך לנסות
בכלליות למי שסובלת ממיגרנות פחות מומלץ אמצעי הורמונלי

הגניקולוג שלח אותי להמטולוג שאמר שאי אפשר משולבות ובהתאם לזה הגניקולוג נתן לי סרזט. מעבר לזה באמת אין לי מושג, רק רציתי להעלות מודעות, אבל טוב שאת מדייקת ושכל אחת תשאל את הרופא שלה

לגבי גלולות משולבות.
אסור בשום פנים ואופן למי שסובלת ממיגרנה עם אאורה, לקחת גלולות משולבות.

מי שסובלת ממיגרנות, כתוב בעלון להתייעץ עם רופא.
אבל בוודאות הגלולות הבעייתיות יותר הן הגלולות המשולבות.

אני לא מכירה שום איסור גורף רק המלצות
אם רשום בעלון שאסור אשמח לראות אולי דברים השתנו.
מיגרנות זה מאוד שכיח ועדיין ההמלצה העיקרית למניעה לתקופות קצרות היא גלולות

עם אאורה?
אלו מיגרנות עם טשטוש בראייה או תחושה מקדימה לפני כן.
אלו המיגרנות שבהם יש להימנע בצורה וודאית מגלולות משולבות.

רק מיגרנות זה משהו אחר ועל זה צריך להתייעץ.
אבל על מיגרנה עם אאורה, פשוט אסור לקחת גלולות משולבות. אני סובלת ממיגרנות מהסוג הזה, התייעצתי עם רופאות נשים, נוירולוגים, רופא משפחה. כולם אמרו לי שאסור לקחת גלולות משולבות (או כל אמצעי הורמונלי משולב)

קיבלתי מחזור עם גלולות מיקורולוט תוכדי הנקת תאומות.... אז... לא בטוח שלא יהיה מחזור איתן

בצד השני של המפה

מעל נייר אפייה. ולגהץ.
השמן יעבור לנייר סופג וייספג שם.

קודם תגרדי את השעווה - תשימי אותה במקפיא שתהיה ממש קשה ואז תגרדי ואז תגהצי כמו שכתבו לך עם נייר אפייה בנייר סופג

זה קרה במוצאי שבת תשובה 🙈

זו מפה ענקית,איך אקפיא אותה?

אחרי סוכות אטפל בזה
זה לא חובה להקפיא, אבל אולי יש לך שכנה שהמקפיא שלה יחסית פנוי כרגע?

אטפל בזה אחרי החג...
תודה לכולם על התגובות! חג שמח!

בלי טיפול מקדים, רק יידבק יותר...

אצלי תמיד יורד בכביסה גם בלי טיפול מקדים

האמת שלפעמים אני כן מחכה טיפה שיתייבש ואז מגרדת טיפה עם הציפורן את החלק שפשר לגרד, אבל עדיין נישארת שעווה בלועה במפה.

זאת מפה לבנה אז מכבסת ב60 מעלות וזה מתנקה לחלוטין.

בשבוע כזה רואים היטב ובהחלט אפשר להסתמך על הבדיקה 🌺👶

 

 

כמעט ואין טעויות..

תשאלי מקסימום שוב בסקירה.

אני מדמיינת את הסיטואציה וההלם
( יש לי 4 בנים וחולמת על בת)

זה אכן חתיכת הלם. באותו יום הייתי מסטולה מאושר לא הפסקתי לצחוק. ממש הרגשתי כמו שרה אימנו שאמרה צחוק עשה לי אלוקים.
לא חלמתי בחיים שתהיה לי בת. אפילו חשבתי לאמץ בת כשהילדים יגדלו.
לפעמים חלומות מתגשמים..

איזה מרגש אם זו בת!!! 🙂
אבל לא פחות - אם זה בן.. כי כל תינוק הוא נס, נס מושלם..
והעיקר שתהיה/יהיה בריא/ה!

היום היא תינוק מתוק בן 3 שבועות
שלושה שבועות אחר כך, בסקירה, הרופאה כבר אמרה לנו שזה בן.. קיצור שווה לשאול שוב.
אבל אם היא ממש הראתה לך זה נשמע אמין, שיהיה בבריאות ובשמחה! טיזה כיף!!

שמחה ששאלתי כאן.
כי ההריון הזה מרגיש לי כמו ההריונות הקודמים וגם בוודאות אני יודעת שטבלתי אחרי הביוץ לכן הופתעתי שהיא אמרה לי בת.

זה באמת אמור להיות מדוייק יותר

אבל כן, קרה לי בהריון האחרון שבשבוע 24 בערך הייתי אצל רופאה אחרי שידעתי כבר שיש לי בן והיא אמרה לי שהיא רואה שפתיים חטפתי הלם. בסוף נולד בן 

היה לי עוד הריון שאמרו לי פעמיים שזה בן פעם אחת הרופאה הייתה כאילו בטוחה ופעם אחת אמרה שלא בטוחה ופתאום בשבוע 25 בת

חושבת שאם את עושה סקירות זה הכי מדויק

אגב, הרופא של הסקירה ממש צחק כשאמרתי לו שב24 אמרו לי בת הוא היה בשוק אמר שרואים בוודאות שזה בן (שבוע אחרי בעצם) 

מוסיפה, היפלא מה' דבר? הקב"ה יכול לתת לך גם בת!! רק תאמיני

כי יש סיכוי גדול שזו בת אם כבר אמרו לך ואמרו שרואים!

שזה נורמלי להרגיש ככה לפעמים.... ואת לא אשמה יקרה ברור שלא.... אני מאמינה שאת משתדלת לעשות הכי טוב שיש, חיבוק ענק... וחג שמח!

שאני לא מזמינה לילדים מספיק חברים ולא שולחת אותם
אבל פשוט אין לי סבלנות לזה
מעבר לזה לפעמים ממש קשה להיות המבוגר ולהחליט החלטות

לרדת עם ילדים לגינה סמוכה?
לפנות יום פעם בחודש בשביל חברים?.זה ממש מבאס להרגיש שאת לא במקום הנכון..

שאת צריכה לפתוח איתו שיחה בנושא ולהבהיר שם את הנקודות שמפריעות לך ביציאה מהבית למקום אירוח שונה..
יכולה לומר שגם אני באיזשהו שלב התחלתי להביא מצעים לחמתי, ונגעלתי מהשירותים ברמה שהייתי קמה מוקדם בבוקר כדי לצאתאיתו לתפילה בביכנס חדש כדי להתפנות שם..
כן דיברתי איתו מהנושא הזה, אז לא נעלב ולא נפגע. גילה הבנה.
מוסיפה,אני גם הייתי מביאה אוכל מבושל. וסלטים וכו.. פשוט היא לא הייתה מבשלת כמות מתאימה לכולם וגם לא היה נקי..



ולגבי הצד שלך שהוא פוגע ואז מצטער, גם חושבת לדבר על כל וללבן את העניינים. שיגיע להבנה והסכמה שכך לא מתנהגים שם.....

תקין לגמרי
אבל תגידי לו שזה לא מאוזן

אבל זה יכול להיות אחרת

זאת נקודה רגישה אצלו. הרצון שלו שתהיי שמחה ומרוצה מתנגש עם הרצון לקשר עם ההורים והאהבה אליהם, הוא נעלב בשמם כביכול כשיש לך ביקורת וכשהוא חושב שאת רואה אצלם רק את השלילי ואת הלא טוב...

מעולה מעולה שהבאת איתך מצעים! את צריכה לדאוג שיהיה לך הכי טוב ונעים שם.
אם את מרגישה צורך לדוגמה לטאטא את החדר שבו אתם ישנים, או לנקות שירותים - מעולה! תעשי את זה.
אבל אל תשבי ותתלונני לו הרבה על הסיטואציה, אל תתני לו הרגשה שאת עושה את זה מתוך קורבנות ומסכנות.
תקחי אותו לשיחה. תגידי לו שכמו שהוא רואה מורכב לך להגיע אל ההורים שלו מסיבות שונות (בלי לפרט) ואת עושה את המאמץ ועושה אותו בשמחה בשביל הקשר איתם. תספרי לו על כל הדברים שאת מעריכה בהם, שאת אוהבת אותם, שאת חושבת שהם טובים, שאת נהנית מהשהות אצלם.. ואז תבקשי. תגידי שאת מנסה לראות איך להקל על עצמך כשאתם מגיעים לשם כדי שתהיי יותר שמחה ויהיה לך יותר נעים, ואת מבקשת שיפרגן לך בזה ויעזור לך בזה. תבקשי שאם זה משהו שאמא שלו לא תשים אליו לב - שלא יגיב גם הוא, ולא יעלב בשמה. (למה זה מעליב שאת מביאה מצעים? להיפך, את חוסכת לה בכביסה! באמת באמת הכל עניין של הסתכלות) ואם זה משהו שהיא כן תשים לב - אולי היא אפילו תשמח בזה? (לדוגמה שניקית שירותים...) אם את מגיעה מתוך גישה של קבלה והבנה שזה הבית ואלו האנשים ואת עושה לך הכי טוב בסיטואציה, ולא מתוך ביקורת פנימית אצלך - משהו באווירה מתרכך. הכל נהיה הרבה יותר רגוע.
כמובן גם לחשוב במה את יכולה להוריד מהסטנדרט ולא לראות.. דברים שלא קשורים אלייך הם לא בעיה שלך!
וכל הזמן לפרגן ולהגיד דברים טובים על אמא שלו בעיקר וכמובן גם על הבית ושאר המשפחה..
בשנה/שנתיים הראשונות לנישואין שלנו גם היה ככה בערך.. (לא שבעלי ירד על המשפחה שלי אלא שהוא העלה כשדיברתי על המשפחה שלו. גם כשאמרתי דברים שלא היו ביקורת בכלל... הוא פירש אותם כביקורת) ואלו התובנות שלי מהתקופה הזאת. אצלי זה עבד טוב. (ובאמת יש כל כך הרבה דברים טובים, וחמותי מהממת, ולפעמים אני מעדיפה ללכת אליהם ולא להורים שלי.. רק צריך לחפש ולראות אותם ולהתמקד בהם ולא ברע ובקשה ובשונה.. )

נשואים 3 שנים. הקטע הוא שדיברנו על זה המוון אנחנו כבר אחרי כל והדיבורים ואני לא מתלוננת והכי מנסה להעלים את הקטעים שקשים לי אבל זה לא מספיק לו! כאילו מדברים מדברים והוא אומר לי שורה תחתונה -נעלבתי.
והאמת שיותר נקי שם מאצל ההורים שלי אבל עדיין קשה לי.
אבל האוכל שם באמת לא אכיל🥺 תמיד אחרי שהתארחנו שם הייתי אוכלת משהו בבית... עכשיו פשוט נשארתי רעבה.
בעלי כועס ומצפה שאתה אתנצל ואני מרגישה שאין לי על מה🤷

אז אני חושבת שכדאי שתפרקי במקום אחר.
לישון אצלם פעם אחת בשלוש שנים זה כלום.
קחי איתך נשנושים, תאכלי הרבה לחם ותעשי את זה בעיקר כדי לשמח אותו ותו לא. קחי את זה כהקרבה למען הזוגיות. וכשאת שם תשתדלי להיראות שמחה ולהחמיא לאצא שלו על האירוח ועל האוכל
עם הזמן זה מתאזן

אני חושבת שמשהו שחשוב להבין - זה שאחרי הכל עבור כל אחד המשפחה שלו זה דבר יקר וצריך לכבד את זה. כמו שלך לא נעים שיורדים על המשפחה שלך כך גם לו, ואם תמשיכו במצב של התנצחות מסוימת כל אחד על המשפחה של השני- לא תצאו מזה.

אני מציעה לך לחשוב טוב ולמצוא מה כן את מעריכה במשפחה שלו ולהגיד לו את זה.

בנוסף תשרייני לך חברה או אחות שאליה את מתלוננת כל מה שמפריע לך שם - ולא אליו.

שחררי אותו זאת המשפחה שלו ומה הוא יכול לעשות?

טכנית אם יש משהו שמגעיל אותך - את יכולה להסביר לו שאותך זה מגעיל ושאת זה חשוב לך בלי להגיד - מגעיל שם וכו- אלא לי מפריע.. בלי להכנס מדי למה הולך שם

אם תגידי מחמאה או שתיים אני בטוחה שהם גם יקבל אחרת אם את למשל מביאה מצעים וכאלו.

אני אנסה באמת למצוא דברים להחמיא על המשפחה שלו .. אבל מה עושים עכשיו? אוף😢 מטריף אותי שהוא כל כך רגיש. מרגיש לי נורא ילדותי 😒
הוא כועס עלי שכל השבת הייתי עם פרצוף מבאוס. אבל באמת למה ציפית? (רבנו כבר בדרך) אני מרגישה שהוא זה שהרס את השבת.

נשמע שבאמת לא הדדי, לא יפה שהוא מדבר על המשפחה שלך אבל על המשפחה שלו נעלב, רגיש לזה כנראה
ולמרות העובדה שזה לא הדדי, תפרידי בין המקרים-
1) בקשר למשפחה שלו-
אבל אולי פשוט אם זה נורא מפריע לו- אל תדברי על המשפחה שלו בכלל? תחפשי נושאי שיחה אחרים...
גם ככה לא תשני אותם... תפגשי איתם לצאת ידי חובה אבל אל תתמקדי בקשר איתם וכך גם לא תחשבי על זה וממילא לא יתחשק לך לדבר עליהם?
2) בקשר למשפחה שלך- אם מפריע לך שהוא מדבר עליהם- תגידי לו! חבל לשמור בבטן! הוא לא שם לב שזה מפריע לך כנראה
ולגב י המשפחה

כלומר ברור שאם פתו בסלו זה יותר קל. אבל זה לא פוטר אותו מלא לבוא לידי נסיון. ואינטרנט חסום זה לגמרי בגדר ההשתדלות הסבירה ואפילו המחויבת שלו

ומה קורה כשאתם אסורים, גם אז הוא יפול?
ומה קורה כשאת בתחילת הריון עם בחילות והקאות, גם אז הוא יפול?
ומה קורה שאת אחרי לידה, גם אז הוא יפול?
קןדם כל וראשית לכל, הוא צריך להבין שזה שלו.
וממש לא שלך.
לך אין שום חלק בזה
זה שיש לו חסרון בזה, לא נוגע אלייך בכלל
אם חסרה לו אינטימיות זה נושא אחר
אין קשר בין זה לבין הנפילות שלו

ברגע שיבין שזה שלו, תוכלו לטפל

יכול להיות שזה ההגיון בראש שלו ולא שהוא מנסה להעביר את האשמה. אבל עדיין זה לא פייר

לא חושבת שזה קשור, נראה לי יש פה שני נושאים שונים- אחד הנפילה שלו, שזה אין לי מושג מה עושים... משאירה לאנשים שמבינים יותר
ו2. זה שהוא לא מרוצה מהתדירות שלכם, וזה משהו אתם צריכים לפתור ביחד בלי קשר לנפילה.

רק שולחת חיבוק..

יש בזה משהו הגיוני שזה אחריותו וזה לא קשור אליך
אבל בלי קשר, מה אכפת לך להשקיע בו יותר? לא כי הוא מבקש ולא כי את חיבת, רק כי את באמת אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב ותהיה ביניכם קרבה....

קודם כל, צריכה להיות הפרדה ברורה בין הנפילות שלו לבין תדירות יחסי המין שלכם.
זה שהוא "זורק" את האשמה בנפילות על תדירות היחסים, זה לא הוגן ואת לא צריכה להרגיש צורך "לתת" לו יותר כדי שלא יפול. את לא אחראית למעשים שלו.

בנוסף, חשוב להדגיש שנפילה פעם בחודש לא נחשבת התמכרות בשום צורה. אז גם מבחינתך, כדאי "להוריד טונים".
זה יפה שהוא בא ושיתף אותך. לרוב זה לא מצוי בקרב גברים שנופלים ולכן זה מעורר בי מחשבה אחרת:

נשמע לי שהוא לא מרוצה מתדירות היחסים, ואפילו יכול להיות שבגלל החוסר שהוא מרגיש, הוא נופל. ולכן בעצם זה שהוא פונה אליך ומשתף אותך בנפילות שלו הוא אולי בעצם רוצה לומר- חסר לי עוד זמן אינטימי איתך. תראי, זה כל כך חסר לי, שאני כל חודש נופל. והוא כנראה (כנראה, רק השערה שלי) מצפה שתזדעזעי ותמהרי להגביר את תדירות היחסים ביניכם כתוצאה מכך.
אלא שזו בהחלט לא הדרך הנכונה להגיע לליבה של אישה וגם לך אני ממליצה בחום לעשות הפרדה.
דברים שבינו לבין בוראו, שישארו בינו לבין בוראו ושיתמודד איתם לבד בכלים שעומדים לרשותו. את לא אחראית ולא אמורה להיות שותפה בזה.
אבל הדברים שמפריעים לו בתדירות היחסים ביניכם בהחלט צריכים להביא אתכם לשיח משותף וניסיון להגיע לעמק השווה.
לכן ממליצה לך בחום למקד את השיח המשותף בענין הזה במנותק לחלוטין מענין הנפילות.

כדי להגביר תדירות קיום יחסים

מסכימה עם מה שנאמר ששום דבר לא מצדיק נפילה, ושזה שלו ולא אחריותך או בגללך.

אבל ביחד עם זה נשמע כמו הזדמנות טובה לדבר בינכם על תדירות של חיי אישות.

׳שאם נשתפר בקטע הזה זה לא יהיה׳ זו סחיטה רגשית. לא כדאי ליפות את הסיטואציה הזו, כי לרוב היא תחזור שוב ושוב באופנים שונים. כדאי לקרוא לה בשם ולסרב לה בתקיפות.

לא עם תוכן הדברים ולא עם הרוח

יכול להיות שהפרשנות שלך צודקת
אבל זו פרשנות בלבד.

באותה מידה יכול להיות שהדברים של הבעל נאמרו במנגינה אחרת...
של שיתוף שהוא אוהב וישמח לעוד קרבה.. וזה בעיני יפה וטוב...

יש מצבים בזוגיות של סחיטה רגשית ובהם לדעתי שווה להתייעץ וכו
אבל בגדול לקרוא לזה מניפולציה צורם לי מאד

יחסי אישות הם אהבה הם לא מניפולציה

הוא אומר לה שהוא ׳נופל׳ בגלל תדירות היחסים ומקשר את ה׳נפילה׳ אליה, למרות שזה לא קשור אליה בשום צורה.

לשכנע מישהו לעשות משהו, על ידי האשמה (במקרה הזה היא גם לא נכונה) זו סחיטה רגשית.

יחסי אישות אמורים להיות אהבה נקיה וטהורה, לא משהו שעושים בסחיטה.

יקרה.. זה לא חיובי, אבל ממש ממש לא התמכרות.

לא מצדיק הסתכלות נקודה

מה הכוונה לא הרבה? האם יש בינכם בעיה בנושא הזה או שזה מצב שהוא מצפה ליותר בצורה מוגזמת?
האם יכול להיות שהוא שיתף אותך בכוונה כדי לפתוח את הנושא השני והשתמד בזה כתירוץ או כדי להפעיל לחץ?
בכל אופן גם אם מבחינתו זו האמת זה בודאי לא לעניין להאשים אותך

זה שהוא מסתכל בתמונות כאלו זה שלו בלבד ואין שום קשר לכמה פעמים את איתו!
וזה בכלל לא קשור לכמה פעמים בחודש הוא נכנס.. אם זה פעם או 10.. עדיין זה לא בסדר בכלל וטעון טיפול ובירור כדי ששתיכם תרגישו נוח לבטא את מה שמפריע לכם בקשר. אבל שוב! הדרך שבה הראה את זה זה נטו מניפולציה וסחיטה וזה לא לעניין. ומה שבנות כותבוך לך שזה לא התמכרות.. זה לא משנה אתה הבעיה היותר עמוקה פה

מניפולציה וסחטנות..
זה בעלה.
צריך לפתוח את הדברים ולראות אם זה יושב על זה שחסר לו, ואז אולי יש דרך אחר לבטא את החוסר. אבל מפה ועד מניפולציה וסחטנות הדרך ארוכה...
יש אנשים שלא אלופים בכושר ביטוי. לא צריך להגזים..
ובלי קשר, ברור שהתמונות זה נסיון שלו. אבל גם תלוי בתדירות.. יש גברים שיש להם יצר חזק וצריכים תדירות יותר גבוהה וזה יעזור להם. כמובן אם האישה בעניין והיא כם רוצה.
בעיניי זה לא יותר מעניין של שיח פתוח על הדברים ולא כמו שכתבת

וכמו שאמרו פעם בחודש זו לא התמכרות. נשמע שמחפש תירוץ כדי להקל על עצמו את ההרגשה.

(אבל לא רוצה לחשוב על מה שמחכה לי אחרי החג 😖)
בכל אופן - גם לבשל לא בא לי. אולי נבשל בחג...

אנחנו בעיקר ישנים בו וקצת אוכלים בבוקר והבלאגן והטינופת.. לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל!!

תמיד אנחנו מתארחים אז לא יצא לי לחשוב על זה... הפעם לא, אז עוקבת

ושרדנו ונהנינו עד עכשיו ב"ה
כביסות אני עושה רק לילדים אז בינתיים מחזיקה ראש עם זה
נקיונות - אנחנו אחרי שבת אז המצב לא כזה נורא פה ב"ה ומכל מקום ככל הנראה מחר אחרי זאסיים לבשל אדאג לעבור שוב על הבית וכו

בישולים - פה קבור הכלב 🙃
יש לי הרבה עבודה אבל אני מאמינה שאסתדר. אחרי הכל אני כבר מתורגלת מראש השנה ואין קניות לעשות כי עשיתי כבר בחמישי ב"ה

אירחנו בשבת אז היה צריך לאפס גם את הבית ולא רק את הסוכה כי ישנו כמעט בכל החדרים אז הבית במצב סביר.

כביסות- הכרחתי את כולם לשמור את הבגדים המלוכלכים בסלים נפרדים לפי ילדים. במוצאי החג מתכננת לכבס-למייבש-לקפל-וחוזר ישר לאותו ילד אז מקווה שלא יהיה עמוס מדי.

בישול - לא מבשלת.
לליל החג אוכלים מה שנשאר משבת.
בבוקר - סעודת חג של כל הקהילה...

מקווה לעלות מחר רק עם הבנות לירושלים ולהספיק להגיע לכותל..

בא לי להקיא...

 

אז נכין מחר חג בקטנה- פיצה מוכנה בתנור, רוטב לרביולי (מבשלת אותו עצמו המיחם לפני הסעודה),

דג סלמון שגר ושכח וסלט יווני בסמוך לארוחה.

לבוקר סיר קציצות ברוטב אדום עם ירקות +קוסקוס משקית שאכין מהמיחם. וזהווו

נראה לי בשבוע הקרוב יקבלו פה פיתה עם ממרח בוקר- צוהריים- ערב

 

אבל ליום שני
בערב החג עצמו עושה דגים ובשר כי אני מארחת.

זו גבורה.

 

אני עושה במינימום של המינימום. רק כדי לכבד את המועד. הילדים גם ככה עם הרעלת סוכר

ובקושי אוכלים...

הרעלת סוכר..
אני אוהבת לארח.
והיה לי מרווח יפה בין האירוח שעבר לעכשיו.
ודווקא אני לא מרגישה שבישלתי עד בלי די או אכלנו עד בלי די. אנחנו לא אכלנים גדולים ויצא גיוון יפה..
ולכן גם המנה החלבית למחרת

תכנית של שמירה על המשקל ושינוי תזונה והשבתות והמועדים עם הכזית חלה (ביתית, מכוסמין)

גומרים עלינו. זה פשוט כבד על העיכול. והארוחות הגדולות גם...

אני מכינה לאפה ביתית מכוסמין עם קמח לבן
זה כזית אחת, אם היא גדולה.
וזה ממש לא יותר מדי.
חוצמזה שאצלנו גם אוכלים המון סלטים
ואין ארוחת בוקר. רק הילדים אוכלים.
ככה שצהריים בקטנה מוקדם, ובערב ארוחת חג ככה שאנחנו רעבים
למחרת קידוש ועוגה אחרי ביהכ
ורק יותר מאוחר סעודה.
וזהו בערך. עד הערב שבעלי אוכל שאריות, הילדים חביתה עם ירקות ואני אוכלת חטיף

כן פחמימות מורכבות אחרות. ופתאום גם כמות קטנה כבדה עלינו.

יכולים לאכול קליל ממש בשישי ביום עצמו ובערב קצת לחם, הרבה סלטים טובים וחלבון

אבל הלחם מכביד עלינו. בסעודת הבוקר אנחנו ממש מתמאצים וסעוד"ש זו מסירות נפש של ממש...

נכון. זה ממש מאמץ. מבינה אותך.

לחם. ואני עוד משתדלת שזה יהיה רק פרוסה 1 של לחם קל

סה טו.
אולי נקנה כמה שניצלים
אי אפשר יותר

אני בונה על זה שהם גם ככה סתומים מוופלים ושאר מריעין בישין 

 

יום שבת" רגועה עכשיו

רק היום ומחר עוד

היה לי גם ככה, אין מה לעשות עם זה....

 

זה באמת מתסכל נורא
אצלנו כשבעלי לא יכול לקום לתינוקות בלילה הוא קם אליה בבוקר או שומר עליה במהלך היום ואני ישנה. אולי סיכום כזה יכול לעבוד גם אצלכם

גם לבעלי קשה לקום אחרי שהוא נרדם.
אז אני משתדלת ללכת לישון לפניו ואז הוא שומר על התינוק ואחר כך שכשהוא הולך לישון זה תורי.כך זה נותן לי כח לעבור את הלילה

בהצלחה אהובה.

מנסים את כל מה שהצעתן לרוב עוזר... אבל יש רגעים שזה פשוט מתסכל

חיבוק.
ובקשר לבעל...
הוא עובד יום אחרי? את עובדת?.

גם פה החגים הפכו לגמרי
מהנסיון שלי תינוק שהיו לו הרגלים טובים יחזור לזה די מהר.. צריך שגרה נורמאלית

הוא יצא משגרה והיה קשה איתו ביומיים שאח"כ.. וחוזר חלילה עד הפעם הבאה. זה לנשום עמוק בתקופות כאלה ולהיות יותר מבינים וסבלניים, או לצמצם ביקורים..
בהצלחה יקרה🌷

אם אפשר תנסו לא להיכנע
זאת אומרת אם היא לא היתה מקבלת בקבוק/ הנקה באמצע הלילה
אז לא לחזור לתת. לשבת קצת לידה. ללטף. לדבר בלחישות. יש סיכוי שהיא תחזור ככה מהר להרגלים שליה

(ובסוגריים אגיד שאני בעד בגלל דברים מסוג זה להישאר חגים ושבתות בבית. מבינה את הצורך להתארח אבל לפעמים אני חושבת שצריך לחשוב קצת קדימה האם בסך הכללי זה יעשה טוב הנסיעות, השינוי מקום וכו')

אין לנו לאן לנסוע ברגיל אז זה ממש לא משהו שקורה הרבה לצערי..
והאמת שזה גם לא יגרום לי לנסוע
זה שעבוד לא לנסוע בגלל תינוקת ושינה שמשתבשת
אפילו שזה אכן מתסכל

המינון זה באמת מה שמתאים לכך אחד
הלואי והיינו יכולים לנסןע יותר
אבל זה באמת הכי מינימום לצערי שאפשר

אני לא מאמינה בלעשות דברים בכח. כשאנחנו נותנים מאיפה שאין, אז את קונה לך שונא.
ובמקום לשמוח שנתת - תגיע התפרצות של זעם וכעס.

ואני באמת חושבת שזו לא הנסיעה, היא רק טריגר שמציף אצלך את כל מה שצברת הרבה זמן

כי הרוב כתבו שזה בעיקר טריגר והמקור זה התחושה שלך שלך ולכם כזוג אין מקום ביום יום.. ולכן כשהוא לוקח לעצמו זה מציף אותך

ושיש פה גם מעגליות לא בריאה שהוא מחכה חפררגון ואת מחכה ממנו לכל מיני דברים
ושצריך לשבור אותה

אני חושבת שעיקר העניין פה זה העבודה הזוגית
בלי קשר לנסיעה..

ולא ממליצה לך לפרגן ממקום כזה חצוי וסוער

תגידי לו שאת מעורבבת בפנים
ואולי תלכו יחד לפגישת ייעוץ שתעשה לכם סדר

שזה טריגר - אין ספק, אני מסכימה 💜
זה לא קל לעבוד בשעות הפוכות (בעלי הוא עצמאי אז הוא משקיע המון זמן בעבודה).
אולי אנחנו, באמת, זקוקים לייעוץ.

מה שכן אשמח לקבל טיפים קונקרטיים לנסיעה הקרובה ️

אני שוקלת להגיד לו שלא יתקשר אליי מחו״ל ושלא ישלח לי הודעות או תמונות - גם ככה אני שבורה מבפנים. האם זה רעיון טוב?

בנוסף, איך אפשר להתנהל לגבי היומולדת שלו?

אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני נגדו (או חלילה לא מפרגנת) ומצד שני אני רוצה שיבין עד כמה אני כאובה ועצובה מבפנים בגלל תחושת הבדידות וקשה לי לחגוג לו או לחשוב על רעיונות בזמן הזה.

תודה ולילה טוב 🙏🏻

אבל אם את נותנת לו לנסוע
ומקריבה בשביל זה הרבה (ככה זה נשמע מדבריך)
אז אם את תגידי לו את הדברים האלו הוא בטח יטוס עם הרגשה ממש רעה
וזה כבר שלב שאין לו דרך חזרה או לבטל
אני מדמיינת את עצמי בסיטואציה של בעלך, מהמקום שלו, וזה פשוט נורא
איך אפשר ככה להנות מהטיול?
ולגבי היום הולדת, אל תעשי דברים בכח. אבל גם אל תדברי איתו על זה עכשיו לפני הטיסה
כשהוא יחזור תשתפי אותו ברגשות שלך
אולי באותה הזדמנות גם תחליטו יחד שהולכים לטיפול.

לא מפרגן. סליחה שאני אומרת.
כל עוד את לא מצליחה לעשות את ההפרדה אצלך, זה חוסר פרגון.
זה לא נעים מהצד שלו שאת לא רוצה לחגוג איתו יומולדת אם כך הוא נוהג (זוכרת שרשור שלך משנה שעברה על יומולדת שלו שלא רצית להגיע אליה). הוא לא אשם שנקרתה בפניו הזדמנות לחופש חינמי. והוא לא אשם שאין לך חיי חברה.
כל אחד צריך נפרדות בזוגיות בדיוק כדי לא להגיע למצב כזה. יש כאלה שהם באותו ראש והכל ביחד ויש זרימה והצורך החברתי מתייתר כביכול, אבל לא כולם ואז נוצר פער כזה.

אני חושבת שמן הראוי לשוחח לפני הטיסה, להסביר את התחושה של הקושי ולמה זה קשה ולא כהאשמה אלא כמשו שקשה לך. ואם את יודעת ששיחה כזו לא תעלה יפה, אז כדאי לעשחת אותה במסגרת של ייעוץ.

אני לא בעד שתפרגני לו ובכך רק תרצימי את תחושת הקורבנות והמסכנות שלך
עדיף שלא תהיי גיבורה ותפרגני באופן כזה
ופשוט תגידי לו שאת ממש רוצה לפרגן לו
אבל קשה לך כי זה מציף אצלך את כל מה שאת רוצה וזקוקה לקבל לעצמך ולא יודעת איך.
אז את רוצה שתשבו לדבר ולחשוב יחד מה הצרכים שלך
מה חסר לך ואת זקוקה לקבל עבורו מענה
ואיך זה יכל לקבל מקום

לי זה קרה פעם גם שהרגשתי מאוד ממורמרת
ואז כל פעם שרצה לנסוע לאנשהו
זה הציף לי את הכל
ופירגנתי אבל בלב היתה ממש מרירות
וזה לא בריא בכללל
לא לך אישית
ולא בריא לזוגיות
כי בלי לשים לב את מאשימה אותו בלב על דברים שאת גם אמורה לדאוג לתת לעצמך

אם את חשובה בעיני עצמך
אז תדאגי ותמצאי דרך לתת לעצמך את מה שאת זקוקה. בחיים
אל תנציחי את המקום הקורבני המתמסר המתוסכל

עדיף לא לפרגן בכלל בעיני
ולראות את זה כטריגר לעשיית חושבים מחדש על החיים שלך

היומולדת אפשר להסתפק במתנה ועוגה, לא חייבים לחגוג בכוח.

לגבי הנסיעה, הדרך שלי לשחרר רגשות שליליים, זה לתת להם קונטרה.

קשה לך שהוא נוסע להנות? תחשבי על מספר סיבות למה כן מגיע לו להנות. (כי את אוהבת אותו/ הוא יעריך את זה/ זה יתן לו כוחות)

קשה לך להשאר לבד? תחפשי כמה דברים שאת יכולה לעשות לבד ולהנות. (לקרוא ספר/ לצפות בסדרה/ לעשות יצירה/ לאפות)

וזה לא רעיון טוב להגיד לו על ההודעות והתמונות.

זה מנתק אתכם אחד מהשני. חלק מהקשר זה לשמור עליו גם כשרחוקים, לשתף בחוויות.
את צריכה לעשות עבודה עם עצמך על הפרדה. זה עלה הרבה בשרשור הקודם. להבין שזה היה טריגר שהציף אצלך הרבה כאב שדורש התייחסות. להחליט איתו יחד מתי אתם יושבים רציני לדבר מה לעשות עם הקשיים שזה הציף. למשל- זמן זוגי קבוע, יציאה חודשית, חוג או הצטרפות לקהילה ליצירת מעגלים חברתיים, לקיחת חופש מדי פעם במתכונת זוגית או גם עם הקטנה, טיפול זוגי ועוד. סתם זרקתי נקודות בוודאי שיכולות להיות אחרות. כי קרה פה משהו. כי כאב גדול צף ולא נכון להתעלם ממנו.
מהצד השני כדאי להבין שזה היה רק טריגר. ואין משהו בעייתי אובייקטיבי ברצון שלו לנסוע, ולהפריד ולתת לו ללכת. גם אם לא בלב שלם אבל כן בתחושה מפרגנת, כן עם תמונות. כן עם חיבוק. זה בעלך. את כן צריכה לעבוד על עצמך על לרצות טוב בשבילו. הוא צודק. וודאי שזה מאוד קשה. אבל זוגיות זה קשה...
לגבי היומולדת אני לא יודעת מה את רגילה אבל לא חייבים הפקה. אפשר לחגוג את זה יחד עם החזרה שלו הביתה עם עוגה ובלונים וריקודים עם הקטנה. דווקא אם הוא יחזור באווירה טובה זה אולי זה יעזור לכם להתחיל בטוב. יש פה הזדמנות קשה וכואבת לבנות עוד קומה של טוב וקשר בזוגיות שלכם.

אני מאוד מעריכה אותן,
אני עדיין לא במקום לאחל לו נסיעה טובה ולמען האמת אני חושבת שאגיד לו את האמת שלי - הוא יבחר כיצד לנהוג.

חג שמח לכולן והמון תודה על התגובות 🌸

אבל תחשבי טוב טוב מה את אומרת בה

יש הבדל גדול בין להגיד
תסע, אבל אני כועסת, מרגישה שאתה מעדיף את הטיסה עלי וכו...

לבין להגיד
תטוס, אני מבינה שזו הזדמנות בשבילך
ושאני צריכה לעשות הפרדה בין הטיסה הספציפית הזו למצב באופן כללי
אבל קשה לי וזה לא רציונלי וזה התמודדות שלי עם עצמי
יעזור לי אם תשלח הודעות שמתעניעות בשלומי
וגם מתנה נחמדה לא תזיק

תחזור ונחשוב ביחד איך אנחנו חוגגים לך יומולדת
בלי האשמות או מצפון
שיתוף כנה של הרגשות שלל

והוא עם הקטנה ואת ישנה שעתיים לפחות.
קוסקוס משקית, פילה אמנון שונים גם רק עם שמן זית לימון ותבלינים. שקית ברוקולי או שעועית ישר לתנור עם מלח שום חשמל זית, כמה כרעיים עם תבלינים קטשופ סילאן. לקנות עוגה וחלות וסלטים.
מקווה שהיא ראתה רופא. תרגישו טוב

הבן שלי כל שבוע מביא וירוס מעניין אחר.. תכלס לילה אחד פשוט קראתי לו באמצע הלילה כי הרגשתי שאני לא מסוגלת והוא ישן בבית..
תבכי קצת ולכי לישון אפילו לשעתיים

ממליצה לקחת לרופא שייתן דברים במרשם שעוזרים לנזלת וליחה, היו כמה דברים שממש עזרו
ושיעול יש כל מיני סירופים מעולים ...
בריאות!!