הרבה זמן לא היינו אצל חמי וחמותי, ובעלי רוצה שניסע אליהם. רק מה- אנחנו גרים באיזור בלי הרבה אזעקות והם גרים במרכז....
כבר כמה שבתות רצינו ללכת אליהם, עוד לפני המלחמה ולא יצא, ושבת שעברה ממש הטלתי וטו על זה שניסע כי היה נראלי משוגע, והשבת אני ממש מתלבטת. אני יודעת שאת בעלי ממש ישמח שניסע אליהם, ויש להם ממ"ד בבית, אבל מהצד השני אם נגיע אליהם או שנישן בממ"ד (שנראלי פחות נחמד שכולם יגיעו אלינו באמצע הלילה וזה גם להזיז את מי שישן שם ברגיל) או שנישן במין יחידה קצת נפרדת שיש להם קומה למעלה שבדר"כ זה הכי נוח לנו, רק שקצת קשה לי לעלות במדרגות לאחרונה ובטח אם זה יהיה כמה פעמים בלילה למהר לממ"ד.
לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אבל להורים שלי שגרים קרוב יש ממ"ד, ואני אצלם מתחילת המלחמה. לכל זה מצטרף גם הרקע שבעלי מאוד אוהב לנסוע להורים שלו (הגיוני סה"כ) ומבחינתו לנסוע אליהם כל שבת שניה, ובפועל מאז שהתחתנו אנחנו משתדלים לנסוע אליהם כל שלושה ארבעה שבועות אבל יותר לכיוון הארבעה פלוס בדר"כ, מכל מיני סיבות. ואם נוסיף לזה את פסח שמתקרב ואמא שלו לא אוהבת לארח קרוב לפסח, ואת זה שלא היינו מלא זמן וגם בפסח למרות שהיינו אמורים להיות אצלם לא בטוח שזה יצא לפועל זה יוצא די הרבה זמן שלא ניסע אליהם ואני יודעת שזה קשה לו, במיוחד שלהורים שלי אנחנו באים הרבה, כי הם קרובים וגם זורמים יותר.
אני ממש רוצה לעשות לו טוב ושניסע לשבת, אבל זה באמת מרגיש לי משוגע לנסוע מהבית שאין אזעקות למרכז. זה הגיוני? או שאני סתם מפחדת? בעלי בצבא עכשיו וקצת מנותק, אז הוא לא כ"כ יודע מה המצב בארץ, אז הוא בעצמו אומר שהוא לא יכול להחליט לפי מה שהוא מרגיש כי הוא לא חווה אזעקות כמעט בכלל
חשוב לי לציין שבעלי יסכים ממש אם אני אגיד לו שאני לא רוצה, ולא יתווכח אפילו או ינסה לשכנע אותי, אבל אני יודעת שהוא יתבאס ממש וגם יודעת שאני לא יכולה להבטיח לו שניסע בשבת הבאה
מה אתן אומרות? זה הגיוני לנסוע אליהם לשבת ואני סתם מפחדת?