פורום הריון ולידה (עמוד 1293)

מזכירה לך שזה עובר!! איך אני מבינה אותך כי כשאתה בתוך זה נראה כאילו לעולם זה לא יעבור.. בעלי כל תחילת ההריון אמר לי תרגעי זה עובר בשלישי הראשון וחזר על זה כמו מנטרה כי אני נכנסתי ללחץ שזה תמיד יהיה ככה..הכל נראה מסריח ומגעעל ועושה בחילות
תנסי כמה שיותר להקל על עצמך- אוכל מבחוץ, מנקה, שבעלך יעשה כמה שהוא יכול, לשכב על הספה ולשחק עם הילדים ככה (אני במצבים כאלה קוראת איתו ספרים על הספה וזה נחמד לשנינו) ולהיות בחמלה כלפי עצמך ולחכות שיעבור

כל יום כמו נצח

מה עם להביא נערה שתעזור קצת?

אבל הוא לא, זה יעבור!!
עוד כמה שבועות מסריחים כאלה של אפיסת כוחות, ואחר כך לאט לאט הכל ישתפר. הבחילות, העייפות, הכוחות.

הכל נראה לך עכשיו כמו הר כי ככה זה כשמרגישים ככה.
עוד כמה שבועות בגועל הזה וזה משתפר! פשוט תעצמי עיניים ותנסי לשרוד את הימים 😘😘😘
ואם יש לך מישהי קרובה שאת יכולה לשתף כדי לשתף בתחושות, באיכסה, זה ממש יכול להקל על ההרגשה. ואם היא יכולה לעזור איכשהו-אז בכלל
וואי תרגישי טוב, את תעברי את זה 🙏🙏

אולי להביא סיוע חיצוני לניקיון ועזרה עם הילדים?
הייתי מספרת לאמא כדי לקבל תמיכה.

ולאנמיה אבל לפי מה שידוע לי בהריון זה נחשב תקין. נפח הדם עולה והספירה משתנה תקפידי לקחת ברזל

זה נבדק בגלל חשש לרעלת היריון ..

זה מראה על אנמיה קלה מאוד

כחלק מספירת דם רגילה אלו ערכים של אנמיה ולפי מה שידוע לי בהריון זה נחשב תקין

אם חושדת ברעלת הריון ALT/AST/GOT

 

יצאו בטווח שלהם אבל נמוכים

הערכים ששמת כמו שכתבו מעידים על אנמיה קלה ולא קשורים לרעלת

זה נקרא חשד לכולסטזיס.
מנסיון שלי צאיך לבדוק גם תפקודי כבד וגם מלחי מרה.
כי לפעמים הראשון יוצא תקין או גבולי והשני לא .
אם אכן לא תקין - מזרזים לידה ברוב המקרים (לא בטוחה לגבי השבוע שלך)

בכל מקרה תבקשי שיבדקו את שניהם (מלחי מרה בדיקה קצת יותר יקרה והקופות מתקמצנות... אז לבקש במפורש)

ושנייה אחרי כן ממשיכים
מסכנים. לא מבינים את המשמעות 🤷

שולחים בקבוצה סליחה אם פגעתי
הלו, כן פגעת 🤨

אני רק רגישה יותר לאחרונה וממש עמוסת עלבונות הרבה יותר מהרגיל 🤦 דווקא בתקופה שצריך להשתדל יותר לסלוח.. לא יודעת מה קרה לי

כמו שזכותך לא לסלוח למי שלא צריך 🥺

כולם יגידו לך
שהדרך לריפוי עוברת דרך הסליחה..
שתפסיקי להחזיק את הכעס על האחר,
כי זה רק פוגע בך
שאת זו שמשלמת את המחיר..
שאדם נאור.. שאדם רוחני..
הוא זה שסולח..
ולכן תסלחי..
תסלחי לאמא שפגעה בך
תסלחי לחברה שהעליבה
תסלחי לבוס שלא העריך
פשוט תסלחי!

אז זהו שלא....
אם ניסית אי פעם לסלוח בכוח,
מה הגוף שלך הרגיש באותו רגע??
מן הסתם עלה בך כיווץ התנגדות
הלו..הגוף מדבר איתך..
הוא אומר לך שהוא לא רוצה!!
והגוף לא משקר..
אז איך אפשר לסלוח מהר כדי שאוכל להתקדם?
הרי מי רוצה כל החיים להסתובב עם כעסים ומטענים?

אז האמת היא שיש שני דרכים:
הראשונה-
להתנתק מעצמי
להתנתק מהגוף שלי..
לשכנע את עצמי שככה אדם גדול מתנהג..
ורק מתוך ניתוק עצמי
אצליח להדחיק את כל הכאב עמוק עמוק לגוף
ולספר לעצמי סיפור
שזה נגמר! שסלחתי! שהצלחתי!
אך האמת ששום סליחה לא קרתה..
להפך כל מה שקרה זה ניתוק עצמי,
לא ראיתי אותי
לא ראיתי את הכאב שלי
כלומר מעבר לכאב שחוויתי מהאחר שפגע בי, בזה שעכשיו אני מכריחה את עצמי לסלוח אני גם פוגעת בעצמי ומוסיפה פגיעה על פגיעה..

ויש את הדרך השניה- היא זו שמבינה שסליחה היא לא פעולה..
היא תוצאה!!
אין טעם להכריח את עצמך לסלוח הרי זוהי פגיעה עצמית
אלא להפך
סליחה זה משהו שקורה באופן ספונטני
כשכאב מקבל אהבה והתייחסות

אז במקום להתעסק בהאם סלחתי למי שפגע בי
תתעסקי בשורש בדבר האמיתי!!
והוא..
האם כאבתי את הפגיעה?
כן תכאבי את הכאב..
את חוסר האהבה שהרגשת..
את חוסר הערכה שחשת..
את התחושה שלא רואים אותך..
תני מקום לכאב
תתמסרי אליו תאהבי אותו
ומה שיקרה באופן פלאי זה שהוא לאט לאט ישתחרר
יכול להיות שהוא יבקש זמן ואהבה..
יכול להיות שהוא יבקש שתשפי אותו עם מי שפגע בך..
יכול להיות שיבקש שתשמרי על הגבולות שלך..
אך ההתמסרות לכאב,ההכלה והקשב אליו
הם אלו שישחררו אותו!!
ולאט לאט כשהוא ישתחרר
תיווצר שם שלווה ושם תחווי גם סליחה..
לא כי החלטת..
לא כי התאמצת..
לא כי את רוחנית,צדיקה או נאורה..
אלא כי אהבת את עצמך
והבנת שסליחה זו לא פעולה זו תוצאה!!
גמר חתימה טובה😘😘😘

במיוחד לא לאלה שלא בקשו ממך סליחה...
אבל מאוד כדאי לך לעבד את הכעס והפגיעה האלה בשביל עצמך ושלוות הנפש שלך. לא בשבילם

ואני ממש רוצה בקשר.. אבל עמוסה בטירוף, ולא מצליחה לשמור על קשר רציף עם מי שלא נמצא בסביבה הקרובה שלי..
במפגשים משפחתיים כמה שאני מנסה ליצור קשר הילדים מושכים אותי לטפל בהם בלי סוף..וחצי ממי שבגיל שלי עוד לא נשואים ופשוט נעלמים..

אבל אני ממש רוצה קשר ולשוחח...

א. מה זה קשור? במעמד המפגש למה הן לא מעונינות כל כך לתקשר?
ב. כשהתקשרתי או סימסתי, לא תמיד ענו לי, התחושה-שאני לא מענינת 😭😭😭

כבה? זו כוונתי.
ואכן תחושה לא נעימה. יש קשרים שפשוט מתמסמסים עם החיים ולא חוזרים. וכדי להחיות אותם צריך נכונות של 2 צדדים. ואם זה לא בנמצא - אז לא. ויש עומס של החיים ומשםיע ותעדוף וחלוקה של הזמן
אין לך מה להרגיש לא מעניינת. זה לא שאת לא בסדר. זה פשוט קורה לפעמים ❤️

למה תמיד אנירוצה קשר עם אנשים
אבל הם לא רוצים קשר איתי? 😭😭😭😭

הן מתקשרות אלי (המשפחה והחברות) ואני לא תמיד עונה. אין לי כ"כ סבלנות לזה.

לפעמים זה חסר לי, אבל לא ברמה של להרים טלפון- אני מתביישת...

אבל במפגשים חברתיים לוקח לי זמן להתערות בחברה ואז אני מאד נהנית...

לזה שרודפות אחרייך?
את אחת שתמיד:שמחה?
מאופרת?
משחקת אותה קשה להשגה?
סתם מענין להבין למה...

גם קצת מעניינת...

אוהבת להקשיב לאחרות.

לא יודעת מה בדיוק...

 

ולא כתבתי את זה כדי לזרות מלח על הפצעים... ממש לא! פשוט כדי להביא את הצד השני.

לי לרוב זה כי אין לי סבלנות לסמול טוק

שמשדרות רצון להקשיב לך
שאכפתיות וזוכרות פרטים שסיפרת להן בפעם הקודמת שנפגשתן
שלא מלאות מדי בעצמן ועסוקות רק בחיים שלהן.

הם אלה שיותר רוצים את קירבתן...

פעם היתה לי תזה כזאת
שהעולם מתחלק לרוצים ורצויים, אוהבים ונאהבים, נותנים ומקבלים, מחפשים וכאלו שמחפשים אותם.

כמובן שזה לא ככה גורף, אבל הרעיון...

מבנה נפש כזה🤷‍♀️

גם אני מרגישה ככה הרבה.

אבל אז הפכתי ממקבלת לנותנת אז לא הכל אבוד 😅

כאילו יש אנשים דפוקים
ויש אנשים שמוצלחים
ואין מה לעשות?
לא אהבתי את התגובה שלך, לא מעודדת חח 😁

זה פשוט שונה
אני כמה שאנסה לא מצליחה מספיק להתעניין באחרים ולהיות חברותית. אין לי סבלנות לזה. האם זה הופך אותי לדפוקה? ממש לא

ברמת הבטחון העצמי ודימוי עצמי חיובי.

גם אני אף פעם לא הייתי זו שרודפים אחריה כדי להתחבר איתה, אז מבינה אותך❤️
מצד שני, היום אני בונה קשרים חבריים עםנשים שכן מתאים להם גם אם לא חשבתי שזה יגיע לחברות נפש בהתחלה. או גם אם לא חשבתי שהם אלה שימלאו את המקום הזה אצלי..
מה שנקרא הרצוי, המצוי והמפתיע. 🤷

בסוף אני מוצאת חברות, גם אם בודדות, וגם אם לקח זמן, ואלו חברותששוות מליון דולר - אני מרגישה כל כך אהובה לידן! אחת החברות שלי למשל צוחקת מכל מילה שאני אומרת, אפילו כשלא התכוונתי להגיד בדיחה....
ההגדרה לחברות אמיתיות לדעתי זה מישהי שכשאת נפגשת איתה, לרוב תרגישי יותר שמחה ממה שהיית קודם, ושאחרי כל מפגש איתה (או הרוב..,) היא רק מעלה לך את הבטחון עצמי ונותנת לך תחושה כמה שאת שווה וכל הטעויות שלך הן כלום

פעם הייתי ממש חברה של בנות הדודות ועכשיו הכל מרוחק כזה

בנות דודות ממש מבאס אותי, בילדות היה כיף איתן, ופתאום הן כאילו נעלמו מהשטח... גם אם אני כותבת אסמס בקושי עונות או בקטנה...

כאילו המצב הזה הוא גם בגללי. יותר קל לשמור על קשר עם אנשים בסביבתך

הגעתי למצב שהשלמתי עם זה - יש לי כמה חברות טובות וזה מספיק לי
(כמו שאומרים-מי שלא רוצה-הפסד שלה..)
אבל תמיד כשאני נפגשת איתן שוב נזכרת בכאב שהקשר עם האחיות ובנות דודות לא מספיק קרוב.. כמו שייחלתי שיתפתח ויתחזק.. בפרט שאלו זכרונות ילדות וזה משהו שיכול להתפתח לקשר ממש נפלא..

אני בכאלו מצבים הולכת לצד של הבעל. כי ההורים שלי גם אם יכעסו, יסלחו לי, אני בת שלהם. 

לעומת זאת עם המשפחה של הבעל יש יותר ’פוטנציאל לבעיות’😶‍🌫️

(בקיצור, ללכת לצד היותר בעייתי, ולהתנצל כמובן לצד השני)

מצד ההורים...

אם נשארים גם לחוהמ הייתי מקדישה להם כמה שעות כדי לכבד.. ככה בעצם את פותרת את חוסר הנעימות בכך שטרחו

ומפצלת את זמן ההגעה חג ראשון אצל ההורים מצד אחד, וחג שני אצל ההורים מהצד השני.

לי נשמע שכדאי לנסוע להורים של בעלך, כי הסבים והסבתות הוזמנו במיוחד...

באים, ואצלינו כן...

 

או שלא הבנתי..

שאנחנו באים.

בסוף החלטתי שנהיה אצל ההורים שלי.

לא נעים לי, אוף.

זה באמת ממש לא נעים
רק באה להגיד שכדאי להוריד את האשמה
את בסדר גמור, זה קורה להרבה אנשים
יש עומס גדול ולפעמים פשוט מתבלבלים

בעזרת השם תמצאי את פיתרון הכי טוב
אבל אין לך מה להאשים את עצמך

יש שלב שבו יש קפיצת גדילה, שאז הרבה פעמים הם רוצים לאכול המון. אולי זה לא המקרה כאן, אבל תדעי שזה יכול לקרות.

לגבי הצדדים, יכול להיות שדווקא בגלל שאת שואבת, אין שם מספיק חלב אחר כך לארוחה.
אני יודעת שאומרים שזה אמור להתחדש אחרי חצי שעה - שעה. אצלי זה לא היה קורה, ובפועל באמת ראיתי שאם אני שואבת מצד מסוים, אחר כך אין שם מספיק חלב להנקה הבאה.
לכן אני לא חסידה גדולה של שאיבות במקביל להנקה, זה גם מתיש וגם בעיניי קצת יכול לשבש את המנגנון שעוזר להבין כמה חלב התינוק באמת צריך.
וגם אני תמיד מביאה משני הצדדים, אפילו אם מהצד השני הוא יאכל רק קצת. ואז בהנקה הבאה מתחילה מהצד שבו סיימו פעם קודמת. ככה גם נשמר איזון מסוים.

*הערת הסתייגות, כל מה שכתבתי זה מניסיוני שלי בלבד, כמובן שיכול להיות שלך מתאים משהו אחר וזה לא חד משמעי. רק משתפת כדי להעלות כיוונים

אבל כל האמור קרה בזמנים שבכלל לא שאבתי. (בכללי, ניסיתי לשאור רק פעמיים, אחרי שהיא סיימה לאכול צד אחד, או סתם כך כשהיא ישנה שאבתי את השני. יצא שבדתי הפעמים האלו נשאב מצד שמאל וצד ימין היה מרוקן.)

 

לגביי קפיצת גדילה, אני יודעת שאמור להיות בגיל 6 שבועות. אולי היא הקדימה?...

1- זמני ההנקה שאת מתארת קצרים ביחס לגיל, בהנחה שהיא עולה יפה במשקל את יכולה להיות מרוצה מהיניקה היעילה שלה, גם במצב ה'פחות יעיל' שאת מתארת עכשיו
2- רווחים של שלוש שעות בהנקה בגיל הזה הם לגמרי סבירים, כנ"ל זה נחשב מצב שאפשר לגמרי להיות מרוצים ממנו
3- בגיל שישה שבועות יש קפיצת גדילה אבל תינוק זה לא שעון, יכול להיות שעכשיו היא בקפיצת גדילה וזה יעבור עוד כמה ימים כשכמויות החלב יגדלו לכמה שהיא צריכה כרגע, ואז תחזור לדפוס הקודם.
4- אכן ייתכן מצב שבשד אחד יש פחות ייצור, זה לאו דווקא תלוי בגודל השד. זה יכול להיות מושפע מהרבה גורמים, בגלל שכתבת שבשאיבה דווקא כן יוצא הרבה לא יודעת אם זה המצב אצלך, כשרוצים לעודד ייצור בשד מניקים ממנו יותר, לכן מצב כזה את יכולה לנסות כמה פעמים רצוף להתחיל דווקא מצד שמאל, כדי לעודד שם ייצור חלב.
אגב, חוסר נוחות ורצון להנקה או העדפת צד אחד יכולים גם להעיד על חוסר סימטריה מסוים בשרירי הצוואר, זה לא מלחיץ וניתן לטיפול אבל כדאי לנסות לעקוב האם זה המצב

למה לא לתת לה 2 צדדים בעצם ??
איך את יודעת שהיא שבעה לחמש שעות?היא יישנה בזמן הזה או ערה?
זו ילדה ראשונה?


תקשיבי תמיד טוב להציע 2 צדדים כל הנקה ולהציע את הראשון כל פעם בצד אחר, ככה גם תוכלי להיות בטוחה שהיא שבעה, וגם הגודל שלהם יישמר לך אותו דבר ולא ייצא מפרופורציות.

בגיל כל כך קטן להיות ערה ולא לבקש חמש שעות לינוק נשמע לי מאוד מאוד מאוד תמוה, היא פצפונת והיא אמורה להיות רעבה כל שלוש שעות פחות או יותר (בא נגיד טווח של חצי שעה לכאן או לכאן)

בדרך כלל גם אם היתה מתעוררת אחרי פחות מ3 שעות זה היה בכיף שלה, בנחת, ולא רוצה לאכול...

זה כנראה לא זה אם היא רגועה חוץ מהזמן הזה, אבל צד ספציפי שהיא לא מוכנה לשכב עליו יכול להעיד על כאב אוזניים אז אולי שווה לבדוק...

בנקודת חיבור בין האוזן לפנים, מקווה שהצלחתי להסביר טוב... תעשי את זה בזמן שהיא רגועה, ואם היא מתחילה לצרוח בפתאומיות כואב לה וצריך לשים טיפות אוזניים/ שמן זית.

חזקה יותר קשה לה לינוק מהצד הזה? אם כן את יכולה להנסות להישען אחורה בזמן ההנקה כדי להקטין את הזרימה. לגבי אוזניים אם זאת הסיבה אפשר לנסות אולי להניק מהצד הזה בתנוחה אחרת ולראות אם זה עדיין מפריע לה

אבל באמת שלינוק כל 3 שעות זה מדהים. תינוקות בגיל הזה הרבה פעמים יונקים כל שעה-שעתיים.
מצטרפת למי שכתבה שלינוק כל 4-5 שעות נשמע קצת מוזר לתינוקת כזו קטנטנה. (קורה לפעמים שהם פותחים פער של 5 שעות פעם אחת ביום, שנרדמים להרבה זמן. אבל לא שזה הפער הקבוע) יכול להיות מחולשה/עייפות... שקלת אותה לראות שהיא עולה טוב במשקל? אם כן והכל בסדר אז מעולה, אולי זה פשוט הדפוס שלה. אבל כדאי לבדוק את זה. ולא להתבאס שיונקת כל 3 שעות, זה יותר ממעולה

אין לי בעיה עם פער השעות. (ברוך ה’ היא עולה יפה)

אני לא מבינה למה היא לא רוצה להמשיך מאותו צד למרות שאני רואה לפעמים שיש בו עוד חלב

היא לא מוכנה לנסות. מונחת עליי עם פה פעור ומזיזה את הראש מצד לצד, לא רוצה לתפוס ולנסות למצוץ בכלל... רק שאני מעבירה צד היא נרגעת...

ולא להתאמץ?
לא הייתי מתעכבת במחשבות על זה, אלא פשוט מציעה מה שהיא רוצה.

של השד?
זה ממש מצוי בהנקה. אל תחששי.
ההנקה משנה פנים כל הזמן.

שלא ישאר ככה גם אחר כךךךךך 

 

גם הגוף לא סימטרי.
ואחרי ההנקה זה לרוב לא נשאר כך כי השד מתרוקן מחלב. עכשיו הוא יכול להיראות לא סימטרי בגלל ההתמלאות וההתרוקנות מחלב.
ובכל מקרה אין מה שחזיה טובה לא יכולה לפתור.

אבל אני הייתי כזו משורטטת לפני הלידה וההריון, לוקח לי זמן להתרגל עכשיו😅

מהצד השמאלי- כשהיא שוכבת לאותו כיוון כמו מהצד הימני. זאת אומרת הרגליים שלה מתחת לזרוע שמאל שלך ולא על הבטן שלך. מקווה שהובנתי.
ככה תוכלי לנסות לבחון האם הכיוון שבו היא שוכבת מפריע לה( ואז יכול להצביע על העדפת צד או אוזניים, אולי יש עוד סיבות) או השד עצמו, בגלל זרימה איטית מדי או מהירה מדי כמו שכתבו לך.

א. לפי זמני ההנקה והמרווחים זה נשמע מוזר קצת לתינוקת ככ קטנה. בדכ הם אוכלים יותר זמן ומרווחים יותר צפופים. אם שקלת וראית שהיא עולה במשקל כמו שצריך, אז בהחלט זכית בפיס. גם 3 שעות מרווח זה יחסית הרבה בגיל הזה.

ב. לפעמים לתינוקות יש העדפת צד בהנקה, אולי זה מה שקורה אצלך. שימי לב האם יש לה העדפת צד בדברים נוספים- כשאת משכיבה אותה על הגב היא תמיד מסתכלת לצד אחד? האם הראש שלה נוטה קצת לצד מסויים?

ג. זה נשמע בכללי שזה שלב של קפיצת גדילה (לא כולם הולכים לפי הספר בול ב6 שבועות). לכן בגדול אם היא סיימה לינוק מצד שמאל ורוצה את צד ימין, הייתי מביאה לה.
הגוף שלך מייצר חלב לפי דרישה ולכן ככל שתניקי יותר, כך יהיה לה מספיק חלב.

אחרי הלידה שלקחו אותה לבדיקות האחות שאלה את בעלי אם בבטן הרגשנו אותה יותר בצורה מסויימת שהעידה על נטייה לשמאל אבל אמרה שזה בסדר ומסתדר...

אני משתדלת לשים אותה הרבה על הבטן שתתרגל להרים ראש ולהפוך אותו גם לימין ולשים לה גירויים גם בימין (למרות שהיא פיצית, בכלל היא יודעת להתמקד כבר בצעצוע?...)

להתחיל פיזיותרפיה. או לפחות לבדוק אצל רופא ילדים האם זה נחוץ. לפעמים יש להן סתם עצות מועילות כמו לאיזה כיוון להשכיב ואיך להחזיק את התינוק. לא יודעת מאיזה גיל מתחילים תרגילים ממש.
זה נקרא טורטיקוליס ובוודאי יכול להשפיע על העדפת צד בהנקה. ואז זה מעגל שמזין את עצמו, היא לא רוצה לינוק מהצד הזה ומבלה הרבה זמן יונקת מהצד השני ולשרירים יש פחות הזדמנות להמתח כמו שצריך, ואז עוד יותר קשה לה והיא עוד פחות רוצה לינוק מהכיוון הזה וכו' וכו'.

בזמנו עם הגדול שלי קיבלתי הפניה לפיזיותרפיה מרופאת התפתחות בטיפת חלב, זו טיפת חלב ששייכת לקופה אז יכולתי ישר להתחיל עם זה פיזיותרפיה.
הייתי מתחילה כרגע מרופא ילדים ובודקת איך להגיע לפיזיותרפיה, בתינוקות קטנים נראה לי שכן משתדלים שיהיו תורים זמינים, אפילו רק פגישת הכרות ולקבל כמה טיפים מהפיזיותרפיסטית, כאמור, יכול מאוד לעזור

לשים אותה עלייך בצד שמאל שלך ככה שהראש שלה בעצם יהיה לכיוון ימין.

לא ממש אכפת לה מה אנחנו רוצים

לשים ראש ישר לתוך הראש שלך ..
וכמו שקופצת אמרה זה יכול חהיות משהו שמצריך פיזיותרפיה אז כדאי לעקוב!

שימי לה גירויים משני הצדדים.
תסובבי גם פיזית את הראש לצד שני גם בזמן גרפס, כמו שהציעו לך.
אם עוד לא ביקרת אצל רופא ילדים ביקור ראשון, זה הזמן (דברי עם מזכירת המרפאה, זה בדכ תור כפול ושמים אותו בבוקר או בסוף היום כדי לא להיחשף לחולים) ותשאלי את הרופא מה דעתו. לא תמיד נטייה מחייבת פיזיותרפיה. אבל רופא ידע להגיד לך.

(שכחתי להגיד לו על הנטייה אבל הוא שיחק לה עם הראש קצת, והוא ממש מומחה אז ניראלי שאם היה איזה שריר בעייתי היה שם לב)

אם יש לה נטייה של הראש לשמאל, הגיוני שיותר קל לה לינוק מצד ימין

תני לה כמה שהיא רוצה כדי שייצור החלב יתעדכן בהתאם... בקשר להעדפת צד אולי הזרימה שם איטית יותר או בגלל התנוחה שלך בצד הזה קשה לה קצת יותר לתפוס, יכולות להיות כל מיני סיבות אבל כדאי ללמד אותה לינוק גם משם אחרת גם יש אי סימטריה וגם עלול להיות גודש או דלקת חלילה.
אני במצבים האלה מתחילה תמיד את ההנקה מהשד שהם פחות אוהבים עד שמתרגלים אליו שוב, וממשיכה מהשד האהוב

וגם תזכרי שכשהיא יונקת מצד ימין, היא שוכבת על צד שמאל שלה
לשכב על צד שמאל לדוגמא עוזר לשחרר אוויר תקוע
לפעמים זה גם נוחות שלא קשורה לחלב שלך בהכרח
נסי להניק אותה מצד שמאל בתנוחת פוטבול, כך שהיא תשכב כמו צד ימין ותראי אם עוזר

את בעצמך אומרת שיש היסטוריה של צירים מוקדמים וקיצור צוואר

זה ממש חובה!

תרגישי טוב

בשורות טובות

וכמובן לדבר עם רב

בעיקרון יש עדיין צירים אבל לא בתדירות של 4 לשעה. ירד קצת. אבל זה כל הזמן משחק

מקווה שאין קיצור צוואר חלילה 

בעבר היה לי קיצור ממש רציני. ה' יעזור. שיהיה בסדר

אעדכן. תודה יקרה

לי בשבוע שלך היה קיצור צוואר די משמעותי. אחרי חצי שעה של צירים...
טוב שנסעת להיבדק.

ב"ה אין קיצור צוואר! הדבר שהכי חששתי

קיבלתי נוזלים והצירים יחסית נרגעו.

חששתי לצום וקיבלתי היתר מ-רב במקרה הצורך לשתות שיעורים. לא הייתי צריכה בסוף.

מתפללת בעזרת ה' שהכל ימשיך חלק.

 

תודה על הדאגה 

אבל תמשיכי לעקוב אם יש לי עבר של זה, מניסיון. לא מנסה להלחיץ

וגם קיבל איזשהי מכה לפני כמה ימים

קרה לכם?

בצהריים הרופא אמור ליצור קשר

וכל הריון זה שונה
לא חושבת שיש מה להלחץ

אם את בלחץ וירגיע אותך ללכת לבדוק את יכולה ללכת למוקד רגע.. אבל ממש הגיוני שעבר, יאללה הגיע הזמן;)

ואפילו מוקדם יותר

תודה 🙏💓

תראי זה הדבר התקין יותר וכך פעם היו ממש רוב הנשים. כשמניקות הגוף יודע שאת עדין מטפלת בתינוק אחר אז הוא לא מכין עצמו להריון חדש...

(כמו על מה. מה הסטטוס. מה הכמות וכו')

אז כדאי לשאול רב.
ולא לעשות בדיקה פנימית בלי הוראה של רב.

אין דין של "שטף" כשזה לא דם. זה בוודאות לא ווסת
אז תלוי לפי איך שאת רואה והמנהג שלכם בדיני כתמים (אם יש משמעות לגודל בצבעוני, אם ראית בניגוב וכו...)
וכמובן העיקר זה להבין אם הצבע אוסר כי אם לא אז אין שום שאלה

הכי טוב לשאול רב עם הפרטים המדויקים

והוא אכן אמר שאין בעיה. אפילו בלי לראות.
תודה רבה לכן! כבר הייתי בטוחה שאין סיכוי...

זה הכי חשוב! מחזקת אותך!

האם יצא לך פה ושם לעשות החלפות או משהו ?

הותק לא זז מעצמו, וזה גם לא נשמע לי הגיוני...
התשלומים הבודדים לא אמורים להיצבר לותק, גם אצלי היה ככה כל מיני תלושים, של השלמות (או של חובות..). אם ירד מס הכנסה, את יכולה לבקש החזר ממס הכנסה.

יש שם אפשרות להוציא נתוני העסקה

ושם כתוב לך כמה ותק את ועל איזה שנים קיבלת וותק ועל איזה שנים לא

 

קחי בחשבון, שאם משרד החינוך עושה טעות

הוא עלול לקחת את הכסף חזרה

גם כמה שנים אחרי, בבום, בפתאומיות

מכירה כאלה שהיו להם כמה חודשים רצופים ללא משכורת כי משרד החינוך לקח להן רטרו בגלל טעויות שנעשו והוא קיזז מהתלושים

מזה בדיוק אני מפחדת.
יצירתי איתם קשר, הוותיק תקין היא גם הסבירה לי למה, ווידאתי שהשיחה מתועדת כדי שלא יהיו בעיות בהמשך.

יש סעיף שהיא באמת לא מבינה למה כתבו לי, היא מבקרת עם כוח אדם.

ולגבי כל התלושים, זה באמת כל מיני השלמות שהיו חייבים לי מהעבר, ובגלל שכבר עבדתי בעבודה אחרת יירד מלא מס. אז מקווה שבעז"ה אקבל הכל בחזרה🙏🙏

אוטריבייבי

זה הולך להסתיים בקרוב? במקומך אם נראה שהולך להסתיים-לא היתי הולכת להבדק
אבל זה תמיד! טוב להבדק, לא מזיק, מקסימום מיותר
רק אחרי שהווסת תסתיים-תדעי בדיעבד אם מיותר שהלכת לרופא:או נצרך..
או שתחכי כמה ימים או שתבדקי....
מקסימום אם הכל תקין-א,ז הלכת סתם להבדק.. לא נורא... עדיף מאשר הפוך..

מקפיצה לעצמי, אולי יהיו עוד תשובות

בפרט שאת מניקה והכל משובש
אם יקרה שוב כדאי להבדק

יכול להיות שזה נסיון להריון שנפל בתחילתו...
לא חושבת שזה משנה משהו כרגע.
בכל מקרה הגיוני שיבושים בהנקה ורופא כנראה לא יתן הרבה יחס
אם הדימום יתגבר ח"ו או שזה יחזור על עצמו אפשר לבדוק את יש דרך לעשות משהו

מה שכן- תתיעצי עם רב, אם זה רק כתמים אולי יש דרך להתחיל להיטהר

בלי מניעה, גם אני חשבתי שאולי הריון שנפל אבל המחזור הגיע בדיוק 14 יום אחרי ביוץ, אז אולי לא הגיוני…

לק"י

דחוף!!!!בדיקה בטא | ערוץ ７

אני מסתפקת בבדיקה ביתית ובזה שהמחזור לא מגיע. מעולם לא עשיתי בטא, ואם זה בטווח הנכון, אז חושבת שאת יכולה להיות רגועה.

כמו יעל..
מקסימום תעשי שוב אחרי כיפור לראות הכפלה

שבוע אחרי האיחור, ב''ה הכל היה תקין לחלוטין ואיתי קטנטונת בת שנה וחצי️ כנראה פשוט היה באמת ביוץ מאוחר מהרגיל שלי...

כי אין תורים בכלל עד אמצע נובמבר..
אז לא היתה לי ברירה

יש סכוי שיהיה דופק בשבוע 6+?(בעקרון זה בתאריך 7+6 לפי המחזור..אבל מחשיבה את זה נגיד כשבוע פחות...

ותודה זה מעודד
באמת לא זכרתי כמה יוצא אחרי שבוע מהגילוי..
כי בגלל הביוץ המאוחר אז זה יוצא כמעט 'בועיים אחרי התאריך שהיתי אמורה לקבל.. אז הכל מבלבל אותי

תודה באמת אפסיק לחפור בזה
עובדה שמיום ליום הפס ממש התחזק ועכשיו הוא כהה ממש

מזל טוב יקירה!!!

תחילת שנה מתוקה מדבש עם בשורה כזו

ופשוט להאמין בפשטות בטוב
והלוואי והבטא עולה תקין

אני מתלבטת אם לבדוק דופק ב16.10 זה קרוב מדי או בסדר (בהנחה שעכשיו אני בשבוע 5 אולי)

פשוט התור בשבוע שאחרי לרופאה שפחות בא לי עליה

נשמע לי ממש מאוחר וגם אני לא אעמוד במתח עד אז
במיוחד אם לא בודקת הכפלה עכשיו

מתלבטת אם לבא
בשבוע 6+6 בערך לרופאה טובה
או 8+1 לרופאה שפחות אוהבת
(כי אז היה תהיה הרופאה הקבועה שלי ברבעון)

ללכת לרופאה הראשונה, להכין את עצמך היטב שלא תראי דופק כי את לא באמת יודעת את גיל ההריון, ואז היא תשאיר לך הפניה לבדיקת א"ס אצל טכנאית וזהו..

בעלי לא מבין את החששות. יש הריון -ב''ה .למה לדאוג?
הוא צודק עקרונית
אבל עדיין לא מצליחה שלא

ב16.9 לפי הווסת אהיה בשבוע 7+6
אבל בגלל הביוצ המאוחר בשבוע אז רשמתי 6+6

אני אחשוב על ההצעה שלך
לא בטוחה שאם לא אשמע זה לא יכניס אותי לימי מתח וספק..כבר מכירה את זה..

מצד שני בא לי שזה יהיה מוקדם ..אם הכל בסדר בעז''ה

אבל תודה אני אחשוב על זה

נקודה חשובה שאת יכולה לקחת אותה כמתנה.

לזכור שהריון, כמו הרבה דברים בחיים, הם מסע שלא יודעים איך יהיה ואיך יגמר.
אמא שלי כינתה את זה: מסע אל הלא נודע.

וזה נכון. אין לנו שליטה עליו, ועל מה יהיה.
מה כן יש לנו? אמונה בריבונו של עולם, שהוא רוצה שיהיה לנו טוב. וסביר להניח שירצה שזה יהיה דרך הריון שמתחיל נמשך ויגמר תקין בע"ה.
אז מה עוזר לנו להתחזק באמונה הזאת? להזכיר את זה לעצמנו. ממש לשנן. להתפלל. לומר לעצמי, הוא ברא את העולם כולו, ואני בעצמי באתי לעולם לפי רצונו, אז הוא יכול לעשות הכל... אנחנו רק מתפללים שאנחנו בעצמנו עושים את רצונו, וכמובן שמצוות פרו ורבו נכללת ברצונו. מה יהיה בדיוק? זה רק הוא מנהל את העולם.

אז מאמינים בטוב. מאמינים שאם התחיל הריון, ונקלט, אז הוא מתפתח כראוי כי יש פה רצון אמיתי של ריבש"ע שהוא יתפתח ויהיה עוד נשמה בעולם שתעשה רצונו גם.

זה עניין של אמונה וביטחון, ולא של ידיעה. כי גם 5 דק' אחרי בדיקת הא"ס אולי שוב נהייה בחרדה שקרה משהו? אין לזה סוף. מה שיכול להשאיר אותנו שפויים זה להאמין בה'. כמו שאת מאמינה שמחר בבוקר תקומי ותנשמי. בע"ה.

בשורות טובות!

אני הכי מסכימה עם זה בעולם..וכל הזמן מנסה להזכיר לעצמי את זה

אני ככה רק נעד הדופק
אחר כך אני כבר לא לחוצה ואפילו לא נבדקת הרבה בכלל

זה פשוט צורך פנימי כזה של וודאות
מול הבדיקה הגיתית- לראות שהפס מתכהה
הבטא- שיש מספר מכובד או שמוכפלת תקין
ושיש דופק

כמובן שזה בגלל נסיון פחות נעים גם בעבר
ומפחד לחשוב שהכל תקין וטוב ולגלות שאין דופק

אחר כך- נכון גם על אח''כ יש סיפורים
אבל כנראה ששם אני כן מצליחה לומר לעצמי- שדי ועד כאן ואני בידיים של ה'

ולפני- פחות עובד לי ..

אבל באמת שככה רוצה להרגיש באמת

תעשי את הבדיקה שוב כי אולי זה מוקדם מדי לבדוק

לפני האיחור לא נראה לי שזה אומר משהו

כנראה לא ניתן לאתר כמותית פחות מ2.5
לא הייתי חוששת אם את עם התקן

לק"י

ומפסקת בחמש.
בין לבין מקלחות.

אני עושה הכל כדי לא לישון היום
ואחרי התפילה ישר למיטה.
אני והילדים
אם אשן צהריים אוי ואבוי

ספר בלילה או ללמוד קצת מאשר להגיע בלי כוחות לצום..

ואז בליל יום כיפור יהיה הזמן שלי להתפלל בנחת.. זמן להתוודות לבד, ללמוד משהו אולי.

דק'.. היא עצבנית בטירוף (תמיד ישנה שנצ) ובעקבות זה כולנו על קוצים עייפים וקצת קצרי סבלנות..
ואני עם כאב ראש. לא יודעת איך אצליח לצום בכלל🙈

אני לא ישנתי צהריים וזה היה נורא. הייתי גמורה ברמות בתפילה

אתמול וחזרתי מהתפילה למיטה
והיום גם ישנתי בצהריים ועכשיו עטלפית

אז בבוקר אכלנו פיתות ודג וחביתות וטוסטים( כל אחד משהו אחר) בין לבין מנשנשים עוגיות תמרים ורנולה.. אני אכלתי מקודם גם סלט בורגול עם דג מפורר ובטטות מטוגנות.. ואחרי מנחה נאכל מרק ובשר ואורז ולפני הצום נאכל עוד קצת מהאוכל הזה..

אז יש הרבה לחמניות כדי שמי שרוצה (בעלי..) יאכל 5 סעודות על לחם...

וחוץ זה יש שפע פייגלה, דגדגים ואובלטים כדי שמי שרוצה "לטחון" ולנשנש באופן רצוף יוכל..

האחרים מסתפקים ב 3 סעודות:
בוקר - לחמניות וממרחים
צהרים - מרק
מפסקת - עוף עם ירקות ואורז

יכול להצמיא לפני הצום

וקונה בייגלה עם שומשום..

יש כזה מנהג שכל היום אוכלים ברצף אז זה פותר את זה..

מכירה יותר שעושים את זה עם סוכריות מציצה
אם לא מלוח אז אין בעיה