פורום הריון ולידה (עמוד 1313)

עדיין

עוד עוד!

@המקורית עוגת קרמבו נראה לי אכין ליומולדת של בעלי, שבוע הבא... תודה!

@רכב מתומן ארץ ישראל... רעיון! נראה לי קצת מסובך. אם אני לא טועה @אם מאושרת או @שחרית* הכינה שנה שעברה... יש מצר לתמונה? אפשר גם בפרטי...

@יראת גאולה רימון לא מתאים יותר לשבוע הבא? ראיתי בפורום מתכונים מתכון לרד וולווט בצורת רימון עם שכבות... מתלבטת...

 

אבל לא נשמע לי מסובך בכלל.
עושים עוגה מלבנית רגילה (אפשר לחבר שתי עוגות מלבניות אחת מתחת לשניה כדי שיהיה מלבן ארוך יותר).
מזלפים או חותכים את צורת הארץ (מפרץ חיפה, המשולש למטה וכאלה).
מקשטים לפי האיזור. למשל-
ים תיכון/כינרת/המלח- סוכריות כחולות (או נחשי גומי בגווני כחול שיראו כמו גלים), אפשר לשים סירה מנייר.
מדבר יהודה- מפוררים ביסקוויטים למרקם חולי. ביסקוויטים יש במגוון גוונים ולכן אפשר לשחק עם הצבע גם לעוד איזורים בארץ.
חרמון- "שלג" מקצפת
איזור הבקעה, שפלה- ירוק- אפשר ליצור "דשא" כמו שעושים עוגת כדורגל עם קוקוס וצבע מאכל ירוק, אפשר סתם קצפת ירוקה, אפשר לקשט בפירות- קיווי למשל, תפוח ירוק. (עכשיו חושבת על זה שאפשר לשחק עם פירות על כל העוגה ליצירת צבעים שונים ומרקמים שונים, כמו שעושים בעוגת מספרים).
אפשר לשים דגלונים עם נקודות ציון לעיר שלכם, לירושלים, לעיר של סבא וסבתא ועוד...
אפשר לשים בעלי חיים מפלסטיק במקומות אסטרטגיים- גמל במדבר, פרות באיזור הגולן, דגים בים..

עשית לי חשק להתחרבש עם זה...

 

נראה לי אכין את העוגה ואקשט עם הילדים...

 

תודה!

גם ל@רכב מתומן

תודה לכולן!

יצא לא ממש פוטוגני...

הבת שלי בהתחלה חשבה שזו מכונית הפוכה... עד שהסברנו לה.. 

 

כל הכבוד לך על היצירתיות וההתמדה!!

תכיני עוגה רגילה -לבנה
בתבנית מלבנית גדולה
תחתכי אותה בערך בצורה של א''י
תמרחי מעל קרם שוקולד כלשהו
ותקני חבילת עדשים צבעוניות
תפזרי כתומות צהובות בדרום
ירוקות בצפון
וכחולות בים
ואפשר גם לנעוץ דגלים קטנטנים לציין ערים מרכזיות

אני זוכרת שניסיתי לשלוח לך תמונה ולא הצלחתי.
נתנו לך רעיונות ממש טובים!

לא היו לי צבעי מאכל לעשות ימים וכו', אז אפיתי עוגה בתבנית שחורה גדולה (של התנור) ,חתכתי בצורת ארץ ישראל, ועם שוקולד עשיתי את הימים, ותקענו דגלונים עם שמות מקומות בארץ.-זה לדעתי הכי מוצלח כי הילדים כתבו שמות של מקומות שהם בחרו בעצמם ותקעו לבד על העוגה במיקומים הנכונים.

שני הרים ובאמצע ארון הברית,

או אבנים בירדן- עוגה בצבע תכלת ובאמצע אבנים גדולות לבנות ( כי שדו אותם בסיד) שעליהם כתוב משנה תורה

ולהניח על עוגת טורט פשוטה

מקווה שאת אחרי ובטוב💜

אחרי הלידה ב"ה! ❤️

@אמא לאוצר❤

אני ממש מתרגשת...

איך היה? מחכה ממש לסיפור לידה.

מקווה שאת מתאוששת והכל עבר בשלום...

חשבתי והתפללתי עלייך המון!

חיבוקים ונחת מהבייבי!

מה שלומכם??
מחכה לשמוע ממך
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!!!

מרגש מאוד!! המון נחת ובריאות לכולם.
מחכים שתספרי מה שלומך💜

@אמא לאוצר❤ איזה כיףףףףף
מקווה שאת בטוב🎉🎉🎉

בשעה טובההההה
אני זוכרת כשיצאה לשמירה מחשש ללידה מוקדמת חחחח
הרבה נחת בע"ה
מחכה לסיפור לידה 🤗

הזה.

הרבה נחת.בריאות ושמחה

הרבה נחת והתאוששות קלה

תרגישי טוב!!

עד 12 איחור זה בסדר
ואם יותר, להימנע שבוע.
ואם שכחת רק גלולה אחת לא תיכנסי מזה להריון מייחסים שקדמו לשכחה

ושמתי לב רק אחרי 24 שעות כשבאתי לקחת השבת
אני עדיין בהלם שזה קרה

לפי הרופאת נשים לא לוקחים 2 במכה זה גורם לדימום אלא ממשיכים לקחת רגיל
בעיקרון את אמורה להיות מוגנת גם אם שכחת 1

כבר לקחתי 2 כי זה מה ש0היה כתוב
נקווה שלא יהיה דימום

המשולבות ההגנה נשמרת גם לאחר פספוס גלולה אחת ובמקרים מסויימים גם עד שתי גלולות

אמור להיות כתוב שם מה עושים במקרה ש..

לקחת שתיים יחד ולהימנע שבוע
אבל מתי אדע בטוח אם יש הריון או לא?

אחרי שהייתם יחד אחרי השיכחה
זה לא סיכוי גבוה אבל הם חייבים לכתוב..

לא יודעת אם זה בדיוק כמו שאת מתארת אבל תקראי על זה אולי זה מתאים למה שיש לך האם כואב לך בשריר או ברצועה של המפשעה? או כאילו משהו יצא מהמקום? איפה בדיוק כואב? התנוחה שעוזרת לך לא מסתדרת לי עם מה שאני מכירה כבל אולי יש כל מיני השפעות של החוסר איזון באגן.
משהי נוסף שלא שמעתי מרופא בארץ זה לקחת מגנזיום בהריון לי זה ממש עזר בחול זה המלצה גורפת לנשים בהריון

לפי מה שנשים מתארות פה, זה נשמע לי שזה מתבטא ממש שונה. בעיקר ההבדל הוא במה גורם לכאב - נשמע שסימפזיוליזיס מושפע מעמידה, ואצלי עמידה ממושכת לא משפיעה, ורק שכיבה גורמת לכאבים.
והכאב אצלי הוא לא במפשעה בכלל, אלא יותר מאחורה. וקורה לי לא רק בהריון. אז זה לא נשמע לי שזה זה.
זה גם לא כאב בשריר או כאילו משהו יצא מהמקום. לא יודעת איך להגדיר את הכאב, זה כאילו התזוזה של העצמות כואבת.
מגנזיום זה מעניין. אולי באמת אני אנסה. תודה!

רוצה לשמוע שזה שווה את זה. לכן מחפשת גם נשים שיספרו מניסיון...

ממליצים פה הרבה לטפל אצל אוסטאופט, אני לצערי לא טיפלתי וסבלתי מאוד..
ומזל טוב🌷

מה שכתבו זה תמיד בהקשר של סימפיזיוליזיס, וזה לא נשמע לי שזה מה שיש לי. מקווה שגם לי זה יכול לעזור, אבל אשמח קודם לדעת אם יש נשים עם ניסיון דומה.

זה מתאים לכל מה שקשור בעצמות ובתנועה.
ואולי גם קרניו סקראל (את יכולה להתייעץ עם רחל ששון)

נשמע ממש משמעותי אצלך
יש כל מיני בעיות באגן שמזוהות עם זה, דלקות מפרקים.... גגלי.
אני בעצמי בתהליך אבחון עם תופעה דומה אבל בעוצמה פחותה בהרבה.

ממה שקראתי, נוקשות בוקר זה משהו שחולף מעצמו אחרי כמה זה. אצלי זה קצת אחרת - אם אני יושבת כמו שתיארתי אז זה באמת עובר. אם לא - אני יכולה לצלוע כל היום (או עד שאני אמצא זמן לשבת עם הברכיים מקופלות למספיק זמן).
איזה רופא מאבחן דבר כזה?

זה קשור לראומטולוג

זה ראומטולוג
הייתי מתחילה מרופא משפחה
נוקשות בוקר לפחות מהניסיון שלי לא חולפת לבד אלא על ידי פעילות

זה יותר למטה, אבל כן מאחורה. נראה לי שבחיבור בין האגן לירך.

יש קטע מקסים מקסים שאותי מאוד חיזק.
בשבילך..

פוסט שמעולם לא חשבתי שאכתוב, והנה הוא נכתב, בעקבות הפוסט של אברי גלעד Avri Gilad על ברית המילה)

היי, אני נעמה.
יש לי שישה ילדים (ב"ה), חמישה מהם בנים.
לכולם עשיתי ברית מילה.
אני כותבת את זה, וכאילו לא מאמינה, כי זה המובן מאליו עבורי.
לא היתה בכלל אופציה אחרת.
זה לא עלה אפילו על בדל מחשבתי, למנוע מילדי את הזכות הזאת להכנס בבריתו של אברהם אבינו.
לחתום בבשרם את הברית הקדושה הזאת, את ההיכר, את הידיעה כי הם שייכים לעם היהודי. שיש פה ברית. שיש פה שרשרת שהם חלק ממנה. שאם חרוז אחד נופל ומתפזר השרשרת נחלשת..
והסימן הזה הוא בריח המחזק את החלקים. מחבר אותם זה לזה, ולעצמם. להסטוריה שלהם, לחומר הרוחני שמרכיב אותם ולא רק הזהות הלאומית העקרונית שלהם.
אבל אני מבינה שיש כאלה שחושבים אחרת.
שמסתכלים עלי כבורה, כחשוכה, כברבארית, כפאגנית המקריבה את ילדיה בזה אחר זה בטקס אכזרי לא-ל מומצא ומשועמם שמה שמעניין אותו זה בכי ודם של תינוקות.
איזו אירוניה. איזו הטעיה איומה.
אני אפילו לא יכולה להאשים אנשים בטענות האלו. הם לא קיבלו את המידע הבסיסי ביותר לחשיבותה של הברית הזאת. לקשר המיוחד הזה ביננו לבין מי שברא אותנו, שהוריד אותנו לעולם הזה כנשמה בגוף, שיש לה משימה, מטרה וייעוד.
הם דנים בהקשר החברתי, בהקשר המיני, בהקשר התרבותי, בהקשר הרגשי. כמה זה יכאב לו, מה יהיה בצבא, מה יראו במקלחות המשותפות, האם ילעגו לילד או לא, האם זו נורמה חברתית או שאפשר וצריך לשנות אותה ובא לי לצעוק:
עצרו!!!!!!!!!!
על מה אתם מדברים?
איך מנעו ממכם את המידע הזה?
איך הפכו אנשים לרובוטים של פייק ניוז, של דיס אינפורמציה, של תיאוריות מפולפלות, כשמדובר במיד *קריטי ביותר* שנוגע לבריאותם הרוחנית ולבריאותם הרוחנית של הילדים שלהם?
כן, יש דבר כזה.
איש לא מעלה על דעתו לקרוא לרופא מנתח, המסיר גידול מסוכן מגופו של חולה "ברברי", "פאגני", "חשוך". להיפך. הבנאדם עומד עם סכין וחותך בבשר החי ולפעמים מזריק גם חומרים רעילים לגמרי, מה ההזיה הזאת? הוא עובד אלילים או מה?
אבל קדמת המדע והרפואה מקבלים את מלא הכבוד כשמדובר בהליך כזה.
נכון, יש כאבים, יש אחוזי סיכון, אף אחד לא רוצה לבחור בתהליך כזה מרצונו- אבל כולנו יודעים שזה לטובה, ולרפואה.
למה כשמדובר בברית מילה,
(הליך שברוב מדינות העולם מקובל מאוד- מסיבות רפואיות בעיקר) קמים לזעוק זעקות שבר?
האם בריאות רוחנית זה משהו שיש לזלזל בו?
העורלה היא חלק שאותו מבקש ה' מאיתנו להסיר- הן מהגוף, והן מהלב.
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ:"
פשט מפורש.
ציווי כתוב בתורתנו הקדושה, אש שחורה על גבי אש לבנה.
אנשים טועים לחשוב שילד נולד "שלם" אז למה לפגום בו.
לא רבותי.
אנחנו לא נולדים "שלמים",
אנחנו נולדים כחומר גלם.
נשמה-בגוף. נצחיות מול זמניות. רוח בתוך חומר.
מכאן, העבודה שלנו כל החיים תהיה לעצב וללטש, לאמן ולקדש, להוסיף ולהתחדש בתוף הגוף שנתן לנו הבורא כדי שנעבוד איתו.
אחרת, מה יש לנו ללכת לבית ספר וללמוד? אנחנו שלמים!
מה יש לנו לשמור לטפח, לטפל ולמרוח, להבריא ולהשגיח על הגוף?
למה להתאמן? למה להקפיד על תזונה? למה להתאפר? להסתפר? להתחסן? (אל תתחילו!) הרי אנחנו שלמים!
שלמים,
אבל לא מושלמים.
ומרגע שאדם נולד- מתחילה גם העבודה שלו. הפיזית והרוחנית.
חשוב לנו מאוד רווחתו של הילד, הנפשית, הבריאותית, החברתית, למה אנחנו לא חושבים לרגע קט על *נשמתו*? כן, החומר הרוחני הזה, שבאשרמים בהודו נשמע לנו מאוד נכון ורלוונטי אבל פה משום מה מתקבל כנסיון כפיה 'הדתה' חושך ואימה?
אל תדברו איתי על כפיה.
לברית מילה אין שום חוק שמחייב אותה.
ברית המילה היא הקשר הרוחני הראשון שלנו כיהודים עם הבורא שלנו.
והוא רלוונטי לבנים בלבד.
בנות- אינן צריכות לעבור אותו כי הדרגה הרוחנית שבה הן נמצאות היא אחרת וגבוהה יותר משל בני המין השני (מי אמר כח נשי ולא קיבל?) ולכן כל ההשוואה למילה הנשית היא מיותרת ומטופשת מעיקרה (וגם לא נכונה ביולוגית ועובדתית ביחס לתהליך עצמו, המניעים שלו, ותוצאותיו)
זה קשר נצחי.
הוא חתום בבשר.
אין דרך להסיר אותו או להתכחש אליו בשלב זה או אחר בחיים.
הוא מלווה אותנו ומזכיר לנו- עם מי יש לנו ברית, מה השייכות שלנו ומה היעוד שלנו בעולם הזה, גם אם לא למדנו, לא קראנו, לא בחרנו או אפילו לא הסכמנו. זה קשר שמעל לדעת, מעל לבחירה.
הוא עומד מעל לטבע והקשר הזה ממשיך איתנו מדור לדור.
וכעת יש ריבוי קולות שקורא לנתק את הקשר הזה. לחסל אותו. לטשטש גם את הסימן הזה ביננו לבין הנשמה שלנו.
לא סתם העורלה היא פיסת עור חוצצת ומפרידה. ממסכת. מעלימה. יש גם דבר כזה שנקרא עורלת הלב, וכנראה שהגענו לדור שבו כבר אי אפשר להתעלם ממנה.
אז אני כותבת את הדברים, ועדיין לא מאמינה על עצמי. אבל כנראה שבדור הזה צריך לכתוב גם על המובן מאליו, כי כלום כבר לא מובן מאליו.
עקבתא דמשיחא- "והאמת תהא נעדרת". הכל מסכים של פייק ניוז, דיסאינפורמציה, תיאוריות שמסתתרות תחת מעטה פוליטיקלי קורקט אבל הן למעשה הטעיה מכוונת. טריק של הגלות להשאר עוד קצת, עוד רגע, לסחוט את הלימון הזה עד הסוף אפילו שהוא חמוץ ומר לנו מידי. וכבר לגמרי משומש ומאוס.
***
על דוד המלך מסופר שישב בבית המרחץ, ונבהל.
"אוי לי שאעמוד ערום בלא מצווה!" הוא נבהל שאין עליו שום הגנה רוחנית.
לא ציצית, לא טלית, לא תפילין. לא סידור או ספר תהילים להיאחז בו (טוב, זה הוא כתב ועדיין). לא מזוזה או תשמיש קדושה זה או אחר.
ובהרחבה: גם לא מצווה "חברתית" של גמילות חסד, כיבוד הורים, או אהבת הבריות. סתם רגע כזה. בלי כלום.
ואז הוא נזכר: יש ברית.
זו מצווה שחתומה בבשרי, ותמיד איתי. מגנה עלי רוחנית, נותנת לי זכויות, מחיה את הקשר גם בלי משהו אקטיבי שאעשה. ונחה דעתו.
***
עצוב לי. עצוב לי ממש על כאלה שרוצים ליטול אפילו את הזכות הזאת, של קשר רוחני מתמשך, שמתחיל בפעולה אולי (טיפה) מלחיצה אבל מסתיימת מהר מאוד- ונמשכת כל החיים. וכאמא לחמישה בנים אני רוצה לומר לכם:
נכון,
היה רגע של לחץ
היה רגע של בכי
וזה טבעי.
ואחריו שלווה גדולה מאוד
ושמחה גדולה מאוד
וגאווה גדולה מאוד
ואהבה עצומה, ושייכות.
ותאמינו לי, הבכי נפסק אחרי כמה דקות. גם שלהם וגם שלי.
הסבל, הגם שהיה חד וקצר- לא עמד בשום השוואה לבכיות ולכאבים שבאו בתקופת הגזים ושם (בניגון לברית ולאקמולי שעזר כהרף עין) כמעט שלא היה לי איך לעזור, ופה בכינו הרבה יותר 🤣 אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , כּוֹרֵת הַבְּרִית.
חד מש.

בתמונה: שני אנשים שמתרגשים להכניס את הבן שלהם למועדון היוקרתי בעולם! <3

צילם באהבה Hagay Mantzur-Hillel

עשית לי חשק לבן... לזכות הזו...

 

ולפותחת @אוהבת את השבת קודם כל המון מזל טוב!!!

שתראו ממנו רק נחת!

אולי תסתכלי על זה כחידוש הברית, בזמן שהצלך בשדה- איזו זכות עצומה יש לך! ה' הפקיד בידיים שלך אוצר טהור ואת זוכה להראות לו (לה') כמה את מאמינה בו ומוכנה ורוצה לכרות איתו ברית קודש! 

זה עצום!

במיוחד בחודש אלול ולקראת ראש השנה...

ובעז"ה מתפללת איתך♥️♥️♥️♥️

לי היה נורא קשה עם הברית, וסבא שלי אמר לי:
תחשבי איזה דבר ענקי זה הברית - שבורא עולם, בכבודו ובעצמו, כורת ברית אישית עם תינוק כזה קטן.. איזה מאורע עצום ומרגש זה!
ובסופו של דבר זה באמת רגע מלא עוצמה וקדושה.
שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!

שכשהתינוקות שלנו כ''כ קטנטנים מתחיל החינוך שלהם, כבר מגיל הזה ההורים מנחילים לילדים שלהם שעל הקשר עם הקב''ה אנחנו מוכנים ושמחים למסור את הנפש ולעשות את הדברים שהכי נגד ה"טבע" שלנו, משהו שנראה את ההבדל בין בני האדם להיותנו יהודים. כשנולד בן אביו ואימו מכניסים אותו בבריתו של אברהם אבינו, האבא נותן לילד שלו השראה ו''פוש'' בדרך הנכונה להתמודדות עם היצר. כשבת נולדת האמא ''לוקחת על עצמה'' עוד שבוע נוסף שבו בני הזוג אסורים, היא מנחילה לביתה את הכוח הנשי שבהתמודדות הזו.
אני אוהבת לחשוב על זה כתחילת החינוך, המסר הראשון שלי לתינוק שלי, החיבור שלו לעמ''י ולתורת ישראל.

מזל טוב גדול!!

יש לרב ראובן ששון שני שיעורים מהממים על ברית, אני כבר לא זוכרת אותם טוב, אבל יכול למצוא ולשלוח קישורים, אם יהיה לך זמן להקשיב.
(אולי לפני הברית הבאה שלנו בעז"ה אני אקשיב שוב וגם אסכם את הדברים בכתב...)

אלו שני השיעורים שזכרתי ששמעתי פעם.
אבל כשחיפשתי אותם, הגעתי לעוד שיעור שגם מתייחס לברית, משנה אחרת. יכול להיות שהוא חוזר על רעיונות מהשיעורים הקודמים.

מזל טוב!  איזה מרגש להכניס ילד יהודי בבריתו של אברהם אבינו!

אני מאד אוהבת לקרוא את איש וביתו של הרב כי טוב בפרק על ברית מילה.

 

תודה רבה לכותבות מעלי - דברים נפלאים!!!

לפני הברית הראשונה שלנו למדתי קטע מסוים עם בעלי, אני לא זוכרת בדיוק מאיפה ולא בטוחה שמדייקת בפרטים, אבל אנסה להעביר את הרעיון.
הרעיון היה תשובה לשאלה שאנשים שואלים, למה עושים ברית בגיל 8 ימים, כשהתינוק לא מבין כלום ולא יכול להתנגד. למה לא לחכות שהוא יגדל, שההחלטה תבוא ממנו ושהוא יהיה מספיק בוגר כדי להבין את החשיבות ולייקר את המעמד, לזכור את הברית שהוא כורת עם ה' ולהסכים לכך.
התשובה היא שלהיפך, הברית שה' כורת עם תינוק בן 8 ימים היא לא ברית שכלית. היא מעל כל הגיון, ודווקא העובדה שהיא מתבצעת בגיל כזה קטן ובלי "הסכמת" התינוק מוכיחה את זה. זה לא משהו שנתון להחלטה, זו ברית כל כך קדושה ונעלה, למעלה מכל טעם ודעת. דווקא לכן זו ברית נצחית, כי היא לא תלויה בהגיון ולא יכולה להתבטל.
אותי זה ניחם קצת רק קצת... עדיין דאגתי והייתי לחוצה וחרדה ממה שיעשו לגור הקטן שלי, אבל ההבנה שזה משהו כל כך קדוש ושיש סיבה למה זה נעשה דווקא בגיל הזה (גם פיזית, בגיל 8 ימים קרישת הדם הכי טובה) כשהוא כל כך חסר אונים, הרגיעה אותי טיפה.

לא רוחני, אבל משהו נוסף שהרגיע אותי קצת
זה היה דווקא בילדים הבאים, אחרי שהכרתי יותר את סוגי הבכי של תינוקות, שמתי לב שכשתינוק רעב או סובל מגזים הוא צורח הרבה יותר חזק ויותר זמן מאשר בברית.
אין ספק שזה כואב, ובשניה שחותכים התינוק מוציא צרחה היסטרית שמרסקת לנו את הלב, אבל אחרי שתי דקות וקצת יין הוא נרגע (לנו זה נראה כמו נצח, אבל באמת שזה לא יותר מכמה דקות ספורות), סימן שזה לא כזה כואב ובלתי נסבל. בשניה שחותכים זה כואב ומפחיד, זה גם תופס אותו בהפתעה, הוא לא יודע מה מצפה לו... ונראה לי שחלק מהצרחה זה לא רק כאב אלא גם שהוא פשוט נבהל, כאילו מה קרה פה פתאום. אבל זה עובר מאוד מהר. כשהוא רעב הוא לא משתתק כל כך מהר, ועם גזים בכלל יכול לצרוח שעה בלי הפסקה... או בנסיעות, או שחם/קר לו או משהו אחר מציק. גם שמתי לב שכשיש רעש חזק ופתאומי שמבהיל אותם, הם יכולים להתחיל לצרוח בהיסטריה, הרבה יותר חזק מאשר בברית...
עוד נקודה שכדאי לשים לב, לא תמיד אפשר לראות מעזרת נשים בדיוק מה קורה שם ובאיזה שלב אוחזים, שרוב הפעמים התינוק מתחיל לבכות עוד לפני הברית, ברגע שהמוהל מפשיט אותו. ואז המוהל מכין אותו 2 דקות, ובנתיים התינוק יכול לבכות אבל בעצם לא עשו לו כלום, ואנחנו מקשיבות בלחץ ולא מבינות למה הוא בוכה כל כך הרבה זמן.
אז לנסות לנשום עמוק, להאמין שזה באמת הדבר הכי טוב בשבילו, שמה לעשות צריך קצת מסירות נפש למצוה הזאת, לבחור מוהל מומלץ עם הרבה נסיון כדי להיות עוד יותר רגועים שהתינוק בידיים טובות, ולהסתכל על הגברים שמסביבנו ולראות שהנה, גם הם עברו את זה ויצאו בסדר, זה לא עשה להם טראומה לכל החיים

מקווה להספיק בקרוב להתעמק!

את כזו מיוחדת שאת מתכוננת רוחנית ומשקיעה בעשיית המצווות!
אבל את יולדת!!! אז בטח אין לך זמן להעמיק,
אני אוהבת במקרים כאלו לכוון לגמרא בראש השנה של טעם תקיעת שופר - "רחמנא אמר - תקעו". אחרי שמתכוננים לראש השנה כל חודש אלול ,בסוף צריך לכוון בזמן התקיעה -רק לקיים מצוות הבורא!

לא הכרתי את זה, בעז"ה אאמץ!

איזה כיף שכתבת!

זה ממש עוזר לי כשאין לי זמן להעמיק מדי , או כשיש לפעמים  אחרי הכנות - בשעת מעשה המצווה - "מוחין דקטנות"...

ארכיון ח - ברית מילה - פניני הלכה

בדכ חזרה ראשונה על מוצר לא מחייבים כלום. ויצא לי להחזיר מלא פעמים..

אורך 31 זה גבולי אבל עדין בסדר.מה שכן כדאי לבדוק עוד כמה ימים שלא ממשיך להתקצר.
היו לך צירים או התכוצויות ?
אני גם עם היסטוריה של צוואר מקוצר והייתי גם בשמירות ועם תמיכות .. מה שאני הייתי עושה כרגע זה משתדלת לנוח במהלך הסופש הזה כדי לא לגרום לעוד התקצרות אם יש.. ובראשון הולכת להיבדק במוקד נשים או הוחכת לרוםאה שלך אם יש אםשרות כזו ואז תהיה לך אינדיקציה מה קורה.
כמובן שאם יש צירים או כאבים ללכת להיבדק לפני.
ועוד משהו חשוב אם בדקו מהבטן ולא וגינלי יכולות להיות סטיות בבדיקה ולא יוצא מדויק..

אני יודעת ש31 זה בסדר אבל מפחיד אותי שזה קרה בדיוק כשחזרת לעבודה (גננת)
ואני ממש לא רוצה שמירה זה הכל

אורך הצוואר הוא דינמי לחלוטין ומשתנה מרגע לרגע

בגלל שיש לך עבר של קיצור היא כנראה שמה גם יותר דגש וזה מצויין!

תנסי להתקשר למרפאה ולבקש לדבר עם אחות או רופאה במקום לדעתי

ומשם תדעי אם גם צריך ללכת לבי"ח כמו שהרופא משפחה אמר.

הצחקת אותי עם הסוף... חמות אלופה!

 

(הנה עוד נקודת זכות עלייך- בשבילך- את נשמה כזאת טובה! יש לךעין טובה ודיוק במילים טובות ובונות...)

 

כיף שיש חברות כאלה מרימות, גם אם הן וירטואליות!
הלוואי שהיית כאן בסביבה♡

קומדיה, לשמור על סוללה מלאה, אהבתי.

לראות את זה בלייב יותר קורע תאמיני לי!!!

יפה!!
תודה

ואו קראתי איזה שלוש או ארבע פעמים
מהממת חמותך
ומהממת את ❤️🌹

מותר לך לשים את האהבה מול האמת
פששש אחותי

בשורות טובות!

מוזמנת לשלוח שם בשמחה.

שיהיו בשורות טובות!!!

תוכלי לשלוח לי שם בפרטי

בשורות טובות!

רק בשורות טובות וישועות!!

וראיתי את הכרטיס החדש
ובעקבותיו את התמונה שלך
ואת נראית כזאת מיוחדת, בדיוק כמו שהיה אפשר להבין מהכתיבה שלך!!

אמן שתראי ניסים ותהיה לך סיעתא דשמיא בכל!!

בס״ד

שלחתי בשיחה אישית למי שביקשה.

בשורות טובות! אתפלל 💓

להמשיך להאיר בעולם מתוך מתיקות ונעם.
מתפללת❤️

@נגמרו לי השמות האהובה.
הלוואי שה' יראה את כל הזכויות שנוצרו לך מהפורום ויעזור לך במהרה במה שאת צריכה😘

אם תוכלי לשלוח את השם בפרטי, תודה

שתזכי לישועה גדולה!! אפשר לשלוח שם בפרטי..

בע"ה ישועות בקרוב ממש❤❤❤🙏

בס״ד

מי כעמך ישראל!
תבורכו כולכן מפי עליון בכל מכל כל ❤️

התרגשתי כ"כ לקרוא וכמובן לקבל את התפילות של כולכן יקרות, כותבת כאן במרוכז לכולן - פשוט ת-ו-ד-ה עצומה!

ב"ה יש שיפור גדול ומתפללים שיהיה טוב שלם, לכל עם ישראל ובמהרה ממש 🙏🙏🙏

שהמעשים הטובים והמילים הטובות יעמדו לך לזכות!!!

בעז"ה ישועת ה' כהרף עין!

ממליצה לדבר עם אפרת צור, היא מכירה ותדע להפנות למטפלות בגישה שלה ברחבי הארץ (אנחנו הגענו דרכה למטפל מעולה)

בס״ד

@נגמרו לי השמות, מהפורום.
היא מקבלת גם בזום.
בהצלחה רבה!
❤️

התחלנו תהליך אצלה לפני כמה חודשים והיא מהממת ומקצועית ברמות! ממליצה בחום @נגמרו לי השמות

מה ההבדל בין מטפלת זוגית ליועצת זוגית
ואם כבר הנושא עולה פה, האם טיפול/ייעוץ עוזר?

טיפול זוגי נעשה ע"י מטפל זוגי שהוא גם פסיכולוג. מה שאומר שהוא מוסמך לטפל גם במורכבויות עמוקות בנפש, כדוגמת דיכאונות, חרדות, טראומות וכן הלאה והשפעתם על הזוגיות. יש כאן *טיפול* כשמו כן הוא.

 

בעוד יועץ זוגי אינו מטפל אלא מייעץ, על הזוגיות עצמה, הדינמיקה הזוגית, כלים לשיפור, תקשורת, ניהול קונפליקטים, הבנה של עצמינו ובן זוגנו וכן הלאה, אבל התהליך הוא תהליך ייעוצי ושל העצמה ויעוץ ולא טיפול. 

 

לכן, אם למשל זוג רוצה לפנות לטיפול בגלל קושי נפשי של אחד מבני הזוג ואיך שהוא משפיע על הזוגיות (למשל אם אשתי בדיכאון), או כל דבר אחר שמצריך *טיפול* - עליהם לפנות למטפל זוגי מוסמך שהוא גם פסיכולוג.

 

ואם זוג רוצה לשפר את הזוגיות שלהם, לעבוד על העצמה וקבלת תובנות, ידע, כלים, הבנה וכו' - יכול לבחור לפנות ליועץ או מטפל.

 

כמובן שזה על רגל אחת.

 

ממליצה בחום כאשר פונים לכל כתובת שהיא - לבקש שיחת היכרות (טלפונית) לפני הפגישה -

כך אפשר לומר את הרקע לפנייה בצורה מסודרת

לומר את המטרות והציפיות מהתהליך בצורה מסודרת

לשמוע מאיש המקצוע במה הוא מתמחה בדיוק ובמה לא

לשאול שאלות על התהליך כולו

ולברר האם באמת זו הכתובת המתאימה.

 

זה הרבה פעמים עדיף מאשר להגיע לפגישה ראשונה ולשבת מול המטפל ובסוף לראות שזו בכלל לא הכתובת וסתם שילמנו עבור פגישה שלמה...

 

ההתאמה והדיוק למענה הם מאוד מאוד חשובים.

 

וחשוב גם להיות כנים עם בעל המקצוע, ואם לא עולים דברים בשיחה עצמה, אלא רק בפגישות - גם צריך לראות שזה אכן הכתובת המתאימה.

 

(לי אישית יצא להגיד כמה וכמה פעמים "לא" כבר בשיחה הטלפונית כאשר הבנתי שאני לא הכתובת המתאימה ואז הפניתי הלאה או דייקתי יחד עם הזוג מה עליהם לחפש, וב"ה בפעמים שזה "כן" אין דבר יותר משמח וזכות גדולה מאשר לזכות להיות השליחים של הקב"ה והכתובת המדויקת עבור נשמות יהודיות יקרות)

 

ב"הצלחה רבה רבה

כל הכבוד לכם על הצעד האמיץ והחכם

וב"ה שהקב"ה ישלח לכם את השליחים הטובים והמדויקים ביותר עבורכם!

דתיה מקסימה מהממת ממש

עוד לא הלכתיי 😪
קשה לי עם השעות

ה' יסלח לי אבל אני לא הולכת לסליחות.
אני עובדת ואחר כך עם הילדים עם ההשכבות ואחר כך אין עם מי לדבר בכלל..
🙉🙈

שה' יעזור לי זה אומר שבעלי יתחיל להיות יותר עייף🙄הוא גם ככה בקושי ישן
אני לא בכיוון ללכת בכלל

עכשיו כמובן שלא הולכת אבל בזמן הפנוי שמה שירים של אודליה ברלין מתוך הסליחות וזה פשוט פותח את הלב. אני גם יוצאת מהבית בחמש וחצי לעבודה אז אחרי שנה שבה השעה הזאת שקטה ושוממה פתאום רואה את הרחובות מלאים באנשים שממהרים בשקט לסליחות וזה מכניס אווירה מיוחדת באוויר 🙂

חוץ מאודהליה והמחרוזת של יצחק מאיר

כל השירים של ישי ריבו שקשורים לאלול (מלוך, סדר העבודה, אוחילה, ירצה צום עבדך), מחרוזת שירי ימים נוראים של תזמורת שלהבת, והביאותים של ישיבת ירוחם, דרוש נא דורשך

שכל בוקר בשש קם, ובצעדיו העליזים לסליחות מעיר אותי כל יום מחדש.

באמת מעצבן. את אשכרה שומעת אותו הולך בבית?

והוא טורק את הדלת בבוקר, כאילו אין הריונית מעליו שנאלצת להשכים איתו יחד.

לק"י

אבא שלי יוצא בסביבות ארבע (אבל מניחה שהוא לא טורק את הדלת🤭).

ואני אשכנזיה, אבל לא מצליחה להתחבר לסליחות של אשכנזים..

בת כמה היא?
בעיקרון לא לתת לה לשחק.. להחשיך את הבית ולנסות להקדים את שעת השינה שלה כל יום ברבע שעה.
במשך היום לחשוף הרבה לשמש.
להבדיל בין יום ולילה. ביום כשהיא מתעוררת זה מואר, יוצאים מהמיטה, משחקים, מפטפטים. בלילה שומרים על חושך, שקט, לא מדברים איתה, מחזירים לישון מיד. אם צריך להחליף טיטול אז בזריזות ובלי דיבורים ופינוקים.

תודה על הרעיונות ❤️

תהיה יותר עייפה במהלך הערב?

אפילו להוציא אותה קצת יכול לעזור

מה הלו"ז שלה במהלך היום?

קמה בסביבות 12 (בכל זאת הולכת לישון ב2 פלוס), ישנה בערך 3 פעמים במהלך היום, שינה אחרונה בדרך כלל בסביבות 10 בלילה אבל גם כשדילגתי על השינה והשכבתי אותה ב12 היא התעוררה אחרי חצי שעה כאילו זה עדיין שינה של אמצע היום ואז היא ערנית יותר בלילה😐

הייתי מתחילה מהבוקר. מעירה אותה מוקדם ואחרי שעה משכיבה לשנת בוקר. אחרי שקמה, אוכלת ומשחקת משכיבה לשנת צהריים (אם ישנה בבוקר ארוך אז בצהריים יותר קצר) ואז בסביבות 18:30-19 מקלחת ולישון. לפעמים בגיל הזה הייתי נותנת עוד שינה קצרה בסביבות 17 ואז משכיבה קצת יותר מאוחר, ככה שיש פחות סכוי שיקומו אחרי שעה..
ברור שיקח זמן שהיא תתרגל אבל לאט לאט זה יסתדר לה והיא תבין מתי יום ומתי לילה.
בכל מקרה, אם היא קמה בלילה אז נשארים בחדר חשוך ובשקט ומקסימום מציעים לאכול..

להעיר בבוקר ,להחזיר לישון אחרי שעה שעה וחצי גג.
ככה כמה ימים, יכול להיות מאד שיעזור.

3 שינות ביום זה נשמע מעולה, רק היום לא בלוז

צריך לייצר אותו..
זה ברור
הלו''ז שלה סביר אבל מתאים לתינוקת שגרה בניו יורק לא בישראל🤭

א. הדבר הראשון
להעיר בבוקר!! כן כן למרות העייפות
לא חייב ב6 בבוקר
אבל בהחלט באזור 8 אפשר להתחיל ב9 ולהקדים קצת לאט לאט

וזה עצמו גורר שינוי
כי הרי מה יקרה?
היא תקום
תאכל
בהתחלה תהיה גם עצבנית מעייפות מן הסתם
ואחרי זה תתעייף ותישן- אבל זה כבר יהיה. בסביבות 10וחצי-11
ואז היא תישן שעה-שעתיים
ותקום
ובצהרים נגיד ב1-2- תישן עוד שעה-שעה וחצי

בערב בסביבות 7-9(תלוי בקימה ובלוז) הסבירות שתהיה עייפה

ואז גם אם קמה בלילה מהרגל ישן
לא מדברים
לא מביאים משחק
לא מוציאים מהחדר
מרדימים בחזרה או עצמאית או בהנקה או בעגלה או במנשא
פחות משנה כרגע האיך
העיקר שהמסר יהיה ברור- ישנים עכשיו
לא צוחקים ומחייכים ונגררים למשחק
עקביות הז העניין

וזה יהיה ימים עייפים ומבולגנים קצת בהתחלה
אבל תשיכן תתרגלו לאט לאט ללו'ז שמותאם לשעון ישראל

שתלך לישון סביבות 10- 11, יותר מתאים ללוז שלי כרגע... באיזה שעות נראה לך שכדאי להעיר אותה ולהרדים בחזרה?
תודה על העזרה🙂

(כמובן שלא רצוף , פשוט מההשכבה הראשונה ועד קימה מוחלטת), אז להעיר בסביבות 9:00 בבוקר נשמע שיסתדר. אבל לקחת בחשבון שאלה שעות שפחות טובות להם לשינה. יש חשיבות לשעות שינה לפני חצות…

בני אדם מתפקדים באופן מיטבי כאשר הם מסונכרנים לשעות אור וחושך, בפרט תינוקות.

מלטונין, הורמון השינה, מופרש בשעות הערב עד לפנות בוקר.

מאוד ממליצה להרדים ב20 הכי מאוחר. זה יכול בהחלט לשפר את חייה...

א. כי אחר כך את תתחרטי על זה כשתרצי שקט בערב או כשהלו''ז שלך ישתנה
וחבל לשתיכן על עוד תקופת הסתגלות

וגם חושבת שבסוף זה לא בריא לשחק עם שינה של ילדים באופן קבוע רק לפי הצרכים שלנו
זה מותר וזכותך
אבל בכללי הם זקוקים לכ11-12 שעות שינה
בדר''כ שעות סבירות להרדם בהן זה מ7 עד 9 לתינוק-

להרגיל ל10-11 זה בעיני מאוחר..

אגב גם אצלי כתינוקות- הם הולכים לישון מאוחר לפעמים כשלא נרדמים בזמן
אני לא בעד להשקיע ערבים שלמים בהרדמות ארוכות ומתסכלות
אבל יש לפעמים ויש קבוע..

תנסי לסדר לה את הלוז בשעות הגיוניות... שתלך לישון בשבע ותקום בשבע... ואולי להוריד שינה במהלך היום... בת כמה היא?

זה להשכיב כל יום בלילה באותה השעה. מוקדם, להחליט על שעה בין 18-19:30 ולפני לעשות טקס ולהשכיב. די מהר קלט את הקטע ב''ה
וזה ילד סופר מאתגר אז מאמינה בזה

בת כמה היא? ישנה במהלך היום?

בת חצי שנה...

שינה ארוכה בבוקר
שינה ארוכה בצהרים
וקצרה אחה"צ (בדכ חצי שעה , ושיקום ממנה בערך שעתיים לפני שהולך לישון לילה)

הראשונה סביב 9, לשעה-שעה וחצי,
השניה סביב 13, לשעתיים,
השלישית סביב 17, עשרים דקות

ואז הרדמה אחרי אמבטיה ב19 כזה...


כמובן זה ממש משתנה בין ילדים ובין ימים.

כן הרגשתי שינוי בעוצמה של חוש הריח במחזור

זה ידוע
ויפה על המודעות הפיזית הגבוהה

יש מודעות.
המודעות אצלי היתה חייבת להגיע... פשוט הרגשתי כל פעם ריחות שחוזרים על עצמם.
מעניין אם הסביבה מריחה את הריחות האלה😲

אולי היא קוראת חחח

היתה כזאת חכמה ומדהימה.
כתבתי לה גם בפרטי ולא ענתה.

מה שחשוב זה הנוזלים פחות האוכל,
אם הטיפולים רטובים בטווח של שש שעות זה בסדר וזה שהוא עצבני זה ברור הוא לא מרגיש טוב
על עוד הוא לא אפאתי ואתם במעקב רופאה לא הייתי דואגת

זה ממש לא כיף והלוואי שזה יעבור מהר.. חיבוק

ומרטיבים.
תעקבי אחרי זה אבל גם לי נשמע שאם הוא יונק כרגיל אין מה לדאוג.
ב"ה שהוא מצליח למרות הדלקת

כשהוא יונק את מרגישה שזו כמות משמעותית או שזו רק מציצה, והיה מסתפק גם במוצץ?

מה קורה כשאת נותנת אקמול / נורופן?

לא רוצה להלחיץ, אבל אצלי קרה משהו דומה והילדון היה מיובש לחלוטין למרות שהיו דמעות, נזלת ואפילו שתן.

אז תהיי ערנית.

הוא עם אנטיביוטיקה?

הוא נראה קצת יותר ב"ה!

אבל איך הבנת שהוא מיובש לחלוטין למרות הדמעות? כי זה מה שמדאיג אותי

זה לא ילד ראשון שלי וגם קרה לי בעבר שרופאים ביטלו את מה שחשבתי ובסוף

הילד הגיע לאישפוז עם התייבשות אבל גם היה חום ושלשולים...

מקווה שירגיש טוב יותר בקרוב בעז"ה

של מעיכות

אם הכתמים לא אוסרים, אז לא סופרים אותם בימים.
רק מרגע שנאסרים.

אני אוהבת להתייעץ עם יועצות ההלכה של נשמת, הכי נוח לי איתם

כדאי לשאול רב

אולי יהיה לו על מי לסמוך 

עצם זה שזה קיים יוצר פירצות שהרב יכול לנצל

בהיתר של רב.

בטח אם מצטרף לזי קושי של חג של יומיים..

לכן נראה לי שסיכוי טוב שרב יוכל להתיר

בעבר בגלל קושי די גדול שהיה לי, ולא התירו.
והמחזור שלי ממש קצר, ולפעמים זה גם גורם לזה שאני לא מצליחה לעשות הפסק מוקדם ואז צריכה לחכות עוד קצת.
אז נכון שלא התעקשתי וכרגע הצלחתי למצוא פתרונות אחרים. אבל זה לא כזה קל.
כמובן שעדיף לשאול, ולכן כתבתי שאני אוהבת להתייעץ עם נשמת. אבל לקחת בחשבון שבעיקרון זה אסור.

מה שכן, יש הבדל בחישוב לימים לצורך הפסק, לבין חישוב הימים לפרישה. מרגע שנאסרים, אפשר לספור את הימים להפסק. הימים לפרישה הם רק מהרגע שמקבלים מחזור, בלי קשר למתי נאסרים.
ולכן אולי אפשר "להאסר" בכוונב לצורך כך בפעם הבאה. אבל לשאול ולוודא לפני כן

אם יודעים שהווסת קצרה אז זה כדאי כדי להרוויח ימים "נקיים" וסמוכים לביוץ
עכשיו זה כבר בדיעבד כי הם לא נאסרו בגללם אז צריך לשאול אבל מראש זו אופציה הלכתית

אבל היא שאלה למשהו שכבר קרה...

לספור את היום ההוא כחלק מהמחזור

אני שאלתי ואמרו לי שכן סופרים

במיוחד אם זה מסבך אותך עם יומיים חג..

כי הטבילה ה'מקורית' היתה כמעט לא אפשרית וכעל הנראה הייתי דוחה אותה.


תתיעצי עם רב.. אין לך מה להפסיד

באופן קבוע את ההנהגה שנמנעים מיחסים למשך 24 שעות בגלל כתמים, אז אפשר לספור גם את הכתמים כיום, כנ"ל אם היה יום פרישה.
החשש שבגללו זה חמישה ימים מתחילת הווסת, זה בגלל שמא יתבלבלו בספירה ולא יזכרו... אך אם מדובר בפרישה מסיבה הלכתית (יום פרישה/ הנהגה על כתמים) אז לשיטת הרב שלנו אין את החשש הזה ואפשר לספור מהיום שפרשנו.
מדגישה - לא מדובר אם "סתם" לא קיימו יחסים יום לפני הווסת, אלא מדובר רק במקרה של כתמים/ יום פרישה.

אני מבינה אותך כל כך!!!!

אני עכשיו בשבוע 14+ והרגשתי בדיוק את כל מה שתיארת,

גם האוכל וגם החולשה, ברמה שבעלי היה מזיז מעט את השמיכה ממני הרגשתי כאילו זזה לי העצם,

לא לקחתי בונגסטה וזה עבר עם הזמן...

פשוט נסעתי מחוץ לבית בשביל לאכול...

מה עם עירוי???

לכי לטרם או למיון שייתנו לך עירוי דחוווףףף זה יאושש אותך

הלכתי לעשות עירוי , עבדו עלי חצי שעה ולא מצאו ורידים הכל ריק. הצלחתי לשתות 2 כוסות מים אז שחררו אותי. משתדלת לשתות כל כמה זמן כמה לגימות בשביל לא להגיע לסבוך של עירוי....

חולשה נוראית כזאת לא זכורה לי . כל כך חסרת אונים אני חייבת בונגסטה אם לא אני מקיאה מכל בליעת רוק. לא אפשרי.
הילדים מתים לחיבוק אבל אין מצבב רק אחרי אמבטיה ורק הפוך , מחבקת להם תגב....
והריחות והכל וכולי מגעילים אותי.
אם זה אני מסתדרת רק החולשה הזוווו

כאן בפורום
ומאוד עזר לי
ולא חייב מים. מה עם מיץ תפוזים סחוט קנוי?

וואו איזה קושי מטורף!!!

איך יהיה לך כח אם יום שלם אכלת רק שני צנימים וקצת קורנפלקס יבש. זה מחליש ביותר לעבור ככה יום ועוד יום בכמעט צום. וזה בנוסף לחולשה הטבעית של תחילת הריון. ב"ה שאת מצליחה לשתות!
מה עם מרק? מגעיל אותך? גלידה?
אולי דרך השתיה תנסי להוסיף קלוריות. מיץ, שלוקים, דברים מתוקים. משקאות אנרגיה כאלה, יש בכל מיני טעמים.

שבועיים-שלושה של שימוש ממושך..

בהצלחה! המשך רגוע ונעים ❤️

בה אני מצליחה לשתות לגימות קטנות כל כמה זמן - לא מיובשת.
הקושי שלי זה עם החולשה הזו שלדעתי הרבה נובעת מהכדורים האלה.כמובן גם מהאוכל אבל זה נראה לי משהו קיצוני
מקום בעולם- לא יודעת איך מתייגים. כל כך הרבה זמן סבלת מכזאת חולשה קיצונית?
תודה לך

אבל גם בגלל הבחילות האיומות וחוסר היכולת לתפקד..
שבוע 21 ועדיין לא הפסקתי לקחת אותנ כי בלעדינ אני כלום..

חושבת עלייך המון!! את חסרה פה מאד

תפסתי אותך כאן..

חיכיתי שתגיבי איפשהו שאאחל לך אישית...

אני מקווה שאת מרגישה בטוב ומנצלת את השבת כדי לנוח ולהתאושש

כדי שהיא לא תשרוט את עצמה?
פחות מתחברת לכפפות או משהו על הידיים, נראה שלא נוח לה והיא מנסה להוריד

הם שורטים גם אחרי שגוזרים ציפורניים. אצלי אז היא שרטה יותר כי היו לה קצוות שפיציים מהגזירה.

זה ירכך אותן

או טיפה חמאת שיאה..