בזמן האחרון אחרי יחסים אני רואה על המגבת שאנחנו מניחים מתחת כמו הכתמות חומות צהובות. הכמות קטנה ורוב מה שיוצא הוא שקוף. זה לא היה לפני.... נשואה כבר ברוך ה' מעל לעשור. צריך לבדוק???
הכתמות חומותאנונימית בהו"ל
בזמן האחרון אחרי יחסים אני רואה על המגבת שאנחנו מניחים מתחת כמו הכתמות חומות צהובות. הכמות קטנה ורוב מה שיוצא הוא שקוף. זה לא היה לפני.... נשואה כבר ברוך ה' מעל לעשור. צריך לבדוק???
נפל...אנונימית בהו"ל
מוסיפה שבניגוב אין כלום, גם מיד אחריאנונימית בהו"ל
כדאי להשתמש במגבת כהה. ולא להסתכל.המקורית
זו הנחיה שאני קיבלתי מרב
אולי כדאי לשאול אבל
לשאול רב או רופא?אנונימית בהו"ל
את מתכוונת מבחינה רפואית או הלכתית?אחת פשוטה
מבחינה רפואית בעקרון אם יש דם כדאי לבדוק, אם זה רק טיפה חום כמו שאת מתארת אז לא הייתי נלחצת.. אבל בכל אופן מומלץ מאוד לעשות בדיקת פאפ פעם ב3 שנים.. אז אם לא עשית מזמן אז הייתי ממליצה כבר לעשות ותהיות רגועה מהבחינה הזו.
המגבת כהה אבל לא שחורהאנונימית בהו"ל
את בהריון?בתי 123
בכל אופן משהו חדש שמופיע אחרי שנים תמיד כדאי לבדוק
אולי אני בהריון עוד לא יודעתאנונימית בהו"ל
טוב אז יש התפתחותאנונימית בהו"ל
אני בוודאות לא אמורה לקבל היום במינימום סוף שבוע
מה זה יכול להיות?
לפעמים קיום יחסיםשירה_11
מזרז את המחזור
הגיוני
בשבוע??? אף פעם לא היה ליאנונימית בהו"ל
אני רק אומרת - תתיעצי עם רבהמקורית
זה יכול להיות בעייתי
בקשר לדם בניגוב או היחסים?אנונימית בהו"ל
גם וגם. אל תילחצי, אבל תתייעציהמקורית
אולי זה הריון?אנונימית בהו"ל
שאלה טובה. אבל אני לא יודעת האמתהמקורית
בטא לא תעזור לך בשלב הזהשירה_11
שבוע לפני האיחור
לענ"ד
חום לא יודעת.. דם זה בד״כ משיפשוףלא מחוברת
אבל אם זה חדפ אז קורה.. גם מחזור יכול להקדים בהרבה פעם ב..
הגיוני שהוא הקדים במינימום שבוע?אנונימית בהו"ל
כן.לא מחוברת
אבל זה יכול להיות גם השרשרה.
אכן שבוע לפני הזמן סיכוי טוב להשרשה..באר מריםאחרונה
חסרה לי פהמתחדשת11
מה שלומך??
אתצול היא הגיבה בשרשורמאוהבת בילדי
מה שלומך באמת? סוחבת?
בסדר🤷♀️אמא לאוצר❤
וקשה
וכבד
וכואב
ונמאס
ואני לא מאמינה שעוד לא ילדתי..
🤷♀️
את במעקב?המקורית
אכן..אמא לאוצר❤
ואני כ"כ לא רוצה
מתלבטת..
יקרה,ארטיק מסטיק
רק מניחה כאן כמה מילים חשובות.
זירוז בשבוע 40+ נעשה מתוך חשיבה שהשילה כבר מזדקנת ולא מספקת לעובר את כל מה שהוא זקוק לו. ולכן אם מסתכלים על טובת העובר, יש מצבים שבהם עדיף לעבור להיות בחוץ. והוא כבר בשל מבחינת מערכות..
מנגד, יש חשש שלידה בזירוז תסתיים בהתערבות וח"ו יגיעו לקיסרי. (בערך 30% מהזירוזים מסתיימים בקייסרי רק אין לי מידע וסיווג לגבי הסיבה הראשונית לזירוז..) ויש
לצערי מכירה מספר סיפורים מהתקופה האחרונה של לידות שקטות בשבוע כזה בגלל התנגדות נחרצת לזירוז.
מציעה לך להתייעץ עם רופא מומחה לגבי הצורך הנדרש לזירוז ואם הוא ממליץ על זירוז לבחון איתו את כל האופציות הקיימות. (החל מסטריפינג, בלון ועד פיטוצין)
בעז"ה לידה לה ומהירה, בידיים מלאות ובריאות לך ולעובר
♥️♥️♥️♥️מתחדשת11
אני זוכרת שיצאת לשמירהשירה_11
מחשש ללידה מוקדמת, או שאני מתבלבלת..
נשמע מתסכל,
חיבוקים 
נכוןאמא לאוצר❤
תודה
אחות של גיסתי ילדה ב44שירה_11
וכמוך מן הסתם נמאס לה,
אמרו לה שללכת יחפה על הים זה טוב,
מפה לשם היא לא הספיקה להגיע לבי"ח ללדת
ויולדה ע"יאדם מוכר לה
אין מביך כזה.
וגיסתי זרזה לעצמה ע"י שמן קיק.
מן הסתם את מכירה את כל סגולות הזירוז אבל הייתי חייבת לספר את זה
44?!?!?חגהבגה
כן, מתנגדת זירוזשירה_11
נראלי התייעצה עם רב שאמר לה לא לזרז,
יחלקו פה הרבה ודאי, רבב הוא לא רופא.
אז לא לפתוח דיון בנושא, לכל הלהוטות להשמיע דעתן נגד 
אני בהלם שיש דבר כזה 44חגהבגה
אין כזה דבר 44מחי
ברורשירה_11
אני בכללי חושב שזירוז נובע מטעות בתאריך
,
לא נשמע לי הגיוני שעובר לא יצא מעבר ל9 ירחי לידה יותר מידי
עכשיו אני בןודאות בשבןע 41אמא לאוצר❤
זה לא שינוי של התאריך באולטררסאונד
זה כמה זמן שעבר מאז הבטא
שבוע 44 מסכימה איתך שזה די בוודאות טעות בתאריך..
מי אמר? הרפואה החליטה לשים קו ב42מיקי מאוס
ברור שיש יותר סיכוי שלא זיהו ביוץ נכון אבל אין איזה מניעה ביולוגית להגיע ל44
מה איתך??מתחדשת11אחרונה
הריון שבוע 7 + יומיים.. הופיע טיפת דםטטיאנה
אני קצת מודאגת
אני עושה הפרייה חוץ גופית
והפעם הצלחתי להקלט .. סופסוף
והיו לי בחילות.. ובדיקות תקינות.. ושבוע שעבר הובחן דופק..
היום.. בשבוע ה7 ויומיים.. שהכנסתי את האוטרוגסטן, ראיתי שיש טיפת דם .. (לא זרימה וגם לא הופיע על הבגד)
וגם הבחילות והצרבות פסקו..
ואני סבלתי מהם עד היום..
מחר יש לי בדיקת אולטרסאונד, אבל פתאום הזמן עובר לאט.. ואני בחששות..
הלוואי ואני סתם פרנואידית..
יכול להיות שנפצעת? לפעמים עוברים התסמינים וחוזריםanonimit48
אני הייתי הולכת להיבדק היוםבימבה אדומה
מחר כבר יש לי תור, והיום היה סגורטטיאנה
מקווה שזה לא מבשר רעות
חרדותפורי
מהניסיון שלי יום לפני בדיקות (אוס וכדו)
התחילו תמיד כאבים וכל מיני דברים מוזרים
הלחץ משתלט וזה הגיוני
הריון אחרי IVF הוא הריון יקר
אם הבדיקה מחר אין לך מה ללכת היום
בעז"ה שהכל יהיה בסדר
וזה לגיטימי להיות בלחץ על תלחמי בזה
אולי תחשבי על משהו שיהיה לך כיף לעשות היום בערב שיעביר לך את הזמן
בשורות טובת
אמןןןטטיאנהאחרונה
אפשר ללדת?🙏אנונימית בהו"ל
העיקר בבריאות ובידיים מלאות
ממה את במתח?שירה_11
תודה אהובה על ההתעניינות שלך שתמיד מחממתאנונימית בהו"ל
איך יהיה אחרי.. וכו וכו
כל ההריון מלא בחששותשירה_11
מה כבר נשאר???
תפילות שהלחץ ירד והלידה תהיה בדיוק בזמן בידיים מלאות בע"ה
באיזה שבוע את?מוריה
37 גם טוב?אנונימית בהו"ל
מומלץ לחכות עוד קצת.מוריה
חח עדיף שלא. חכי קצתאורוש3
אפשרמאוהבת בילדי
מתי שהכי טוב לך ולעובר.
בשעה טובה ובידיים מלאות ובקלות!!!
מזה אפשר?שירה_11
היא יכולה לבקש ללדת?
להתפלל תמיד זה טוב.המקורית
חחחחחחחחחחחחחחחמחכה להריון
ממצחיק?שירה_11
המצחיק הוא שכאילו עונים לה ברצינותיראת גאולה
אהההשירה_11
כי אני כן שאלתי ברצינות,
לא הבנתי לרגע מה הולך פה, ולמה הן כאילו מאשרות לה ללדת![]()
לפעמים התסכול מוציא מאיתנו בקשות לא הגיוניות....יראת גאולהאחרונה
קשר בין ריבוי מים לזירוז?אנונימית בהו"ל
אז הרופא רוצה זירוז.
לא ממש הבנתי למה...
אם מישי יודעת למה ואיזה סיכונים וכו ממש אשמח לשמוע.
תודה מראש
לי היה גם פעם ריבוי צים ודיברו על זירוזדיליה
בסוף רק עשיתי מעקב הריון עודף משבוע 38 (נולד 41)
לא יודעת מה הסיכון רק מספרת מנסיוני
והלילדה הייתה חוויה אגב
לחצתי, מים
לחצתי, מים
לחצתי, מים
בסוף בסוך היה גם תינוק 
כמה ריבוי? ולא התעקשו על זירוז?אנונימית בהו"ל
היה הרבה ריבוי אני לא זוכרתדיליה
(תיכף בן 10)
בהתחלה זה יהה ריבוי רציני ויותר רצו לזרז אחר כך אמרו שזה יותר מתון ונתנו למשוך עם מוניטורים תקינים כל יומיים ועם הסטוריה של בריאות
(ואולי תצחקי עלי אבל אבא שלי היה בחו"ל והיה לי חשוב שיהיה בברית אז ממש ביקשתי לא לזרז והרופא זרם. כשהיה תנאים לסטריפינג ושובו של אבי היה באופק זרמנו והייתי כבר בשלה סטריפינג אחד ולמחרת ילדתי)
תודה על התשובה!אנונימית בהו"לאחרונה
דווקא ממש הגיוני..
המטומה ושילייה נמוכה בשבוע 13shiran30005
השאלה שלי- ההמטומה יכולה להיספג ככה בלי דימום חיצוני? במידה וחו"ס יש דימום זה באמת יכול לגרום להפלה?? זה המטומה - שטף דם לא משהו חריג אז למה מלחיצים כ"כ?
דבר נוסף, אמרה לי לבוא לביקורת מחר שוב למוקד לראות אם זה גדל ואם יש דופק, ביום ראשון יש לי הריון בסיכון קריטי ללכת? סתם מלחיצים שם ומצד שני זה הריון סופר יקר...
אשמח לתובנות. אני בשמירת הריון בלי קשר לזה כמובן שאקפיד על מנוחה יותר עכשיו
לפי היידוע לי- המטומה יכולה להיספג.מוריה
מקפיצה לעצמיshiran30005
וואו! חיבוק! נתפלל עלייך ❤️שמש בשמיים
אם ממילא יש מעקב ביום ראשון אז נראה לי לא קריטי ללכת גם מחר. הייתי עושה מה שיעשה לי טוב ויעזור לי להיות רגועה יותר, אם זה כן להיבדק או לא להיבדק רק את יודעת. (אבל אני לא הייתי בהריון בסיכון אז לא מבינה בזה, מפחדת לקחת אחריות)
שיהיו בשורות טובות ❤️
שירן יקרה בבקשה תנוחי כמה שיותר ובעז״ה יהיה בסדר !anonimit48
תלכי לדעתי לכל הבדיקות,
אבל בנחת . שמישהו יסיע אותך עדיף וכו׳
חיבוק ❤️ יהיה בסדר בעז״ה מתפללת עלייך
המטומהיכולה להיספגמקקה
באמת קריטי פה מנוחה *מלאה*?shiran30005
אותי לא הינחו ככהמקקה
לא להתאמץ כמו ספונגה למשל
אבל המשכתי ללכת ללימודים ולנסוע באוטובוסים
מנוחה מלאה הונחיתי רק כשהיה דימום. כשלא היה ורק ראו בא"ס אז ממש לא
אבל יש מחלוקות בין הרופאים והכי טוב שתשאלי את שלך
מוסיפהמקקה
לי לא נתנו
אני ראיתי שהחמיר לי כשבישלתי.חצי שני
התגלו לי יותר מאחת בשבוע 14, לא ענקיות ב''ה ולא פיצקיות.
ב''ה נספגו, היו קצת הכתמות
המטומה בהחלט יכולהזמני לשליש1
ממה שקראתי מה שעוזר:
דופסטון
מנוחה מנוחה מנוחה
תוסף תזונה של חומצה אלפא ליפואית, 300 מג בבוקר ו300 בערב. אפשר גם בבוקר אחד של 600
הרבה מים
אולי בגלל ההיסטוריה שלך יותר לחוצים.
גם אצלי זה ככה..
שירנוש מפללת עלייך!!!!!שירה_11
בשורות טובות בע"ה
תודה מהממות! עדיין חוששת ממש 😔shiran30005
ה' יעזור
כמה שיותר לנוח!תלמים
הייתי גם בשמירה, את עבודות הבית ספונגה כלים ותליית כביסה הוצאתי מחוץ לתחום, בישול והכנסת כביסה רק בישיבה.
אבל ממש חשוב כמה שיותר לנוח שלא לגרום לדימומים ולתת לה להספג..
חיבוק ובעה יהיה טוב!!
מה שלומך? מצליחה לנוח?פוריאחרונה
שימוש במוצץאין כמו טאטע!
מתי אתן משתמשות במוצץ? למה?
האם יש הבדל בין מתי שאתן שמות ומתי שהבעל?
מנסה להבין פשוט.
מאמא שהבעל והילדים מאוווווד אוהבים לשים מוצץ , ככה סתם.ואני רק כשצריך באמת!!!
אהה אוקיאביול
כאבים בחזה שבוע 17ילד בכור
מה יכול לעזור לזה?
בא לי לפנק את כולםמאוהבת בילדי
ממש.
את אמא שלי שתומכת בי כ"כ.
את בעלי שנותן לי את ההרגשה הכי טובה שהוא יכול.
את הילדים שלי שהתחילו מסגרות חדשות...
ואתכן. בנות יקרות.
קוראת פה על נסיונות קשים ומתסכלים. על אתגרים שלא ברור לי בכלל איך אפשר לצלוח...
ומתחשק לי להכין עוגות שוות וטעימות ולחלק לכולן.
לאמהות שאתן, לנשים שאתן, לרעיות שאתן, למורות, גננות, פקידות, עקרות בית...
פשוט כי אין כמוכן!!!
אני חושבת המון על מה שאני קוראת פה בםורום וזה נותן לי כח בבחינת צרת רבים- חצי נחמה וגם כיוון להודותעל הטוב שה' נתן ועל הנסיונות שהוא חסך ממני..
אז תודה לכן.
מדהימה שאת. איזה עוצמות פנימיותהמקורית
את פשוט השראה!!! איך את רואה ומרגישה את הקושי שלאמהלה
האחר למרות החבילה שלך.....
מעריכה מאד את השיתוף האמיתי שלך, ההכלה וההבנה בכל מצב
תודה לך על זה!!!!
שה' ישפיע עלייך שפע ברכה וטובה

את פשוט השראה! כמה ללמוד ממך!אם_שמחה_הללויה
איזה מתוקהפרצוף כרית
איזה מדהימה את!!מתחדשת11
חחח הלואימקקה
כואב לי ואני גיבורה
כבר בהודעה שלך עשית לי הרגשה טובה
איזה כיף ששימחתי אותך!מאוהבת בילדי
אני רק-אם הבנים שמחההה
שה' יפנק אותך!
איזה תגובות כיפיות!מאוהבת בילדי
כתבתי אתמול והמשכתי הלאה. ופתאום אני רואה את התגובות שלכן...
![]()
איזו חמודה את
ריבוזום

תודה!
מאחלת לך שיפנקו אותך מלמעלה כמו שאת רוצה לפנק (בבחינת - במידה שאדם מודד - מודדין לו)
חמודה שאת. רק התחלתי תהליך אז אפשר סלט?אורוש3אחרונה
אוף בנות. מרגישה שאני אולי כפוית טובה אבל אני גם קפיצולים
אמא שלי היא אם חד הורית. גידלה אותנו בלי אבא בתמונה בכלל.
עברה הרבה כדי לגדל אותנו וגם אנחנו עברנו לא מעט.. רק היום אני מבינה למה אני כל כך חסרת ביטחון יש דברים שילד לא אמור לעבור ובזמנו אף אחד לא היה שם בשביל לחזק אותי רק ציפו ממני שאתאים את עצמי לנסיבות. וכך היה. התאמתי את עצמי. מבחוץ הכול נראה טוב ויפה ובבית קשיים כלכליים גדולים.. די גידלנו את עצמנו. אמא שלי הייתה צריכה לעבוד עד מאוחר אז אין לי חלילה אשמה רק מודעות שכן עם הרבה דברים התמודדתי לבד ולפעמים הייתי הצד התומך רגשית או המכיל (זה שלא הייתי צדיקה.. לפעמים גם רבתי או התווכחתי עם אמא שלי אבל בסך הכול אני חושבת שהייתי ילדה טובה)..
התחתנתי בגיל מאוחר. רציתי לעבור לדירה לבד ולהיות עצמאית אבל הרגשתי מצפון מאוד גדול לעבור ככה מאמא. במיוחד שאני האחות השניה והאח הגדול בכלל קצת מנותק מטייל בכל העולם ובקושי נוכח.
אז נשארתי. השתתפתי בשכר דירה ביחד עם שאר האחים כל אחד נתן מה שיכל. רוב המשכורת שלי הייתה על שכר דירה ולימודים.
כל כך רציתי לפרוש כנפיים ולעבור לדירה משלי שאוכל באמת להתנהל כלכלית נכון ולהוציא את הכסף רק על הדברים שלי אבל היה לי קשה לעשות את הצעד הזה.
בהלך אותה תקופה גם לקחתי הלוואות בעל כורחי שסגרתי אותן קצת אחרי החתונה.
עכשיו לשןרה התחתונה כי אני יכולה לדבר הרבה - אמא שלי מעשרת לנו. ואני מעשרת לה. פעם אחת כשקיבלה סכום גבוה העבירה לנו 4 אלף ש"ח שזה המון! וגם אני מביאה לה וקונה כשצריך. רק שלפעמים זה מרגיש לי לא כל כך מאוזן והייתי מעדיפה שכך אחת פשוט תשלם על הדברים שלה. אני בחופשת לידה עם תינוק קטן. הוא כבר בן 8 חודשים ועדיין לא חזרתי לעבוד ואנחנו די מצטמצמים. היום אמרתי לאמא שלי שאני הולכת לקנות כמה דברים אז היא אמרה לי יש את המבצע הזה והזה אני צריכה שתקני לי את זה. עכשיו נכון זה בקושי 100 שקל. אבל זה יבאס אותי לקנות! ואז אני מרגישה מגעילה שזה מבאס אותי כאילו בשביל 100 שקל את ככה מתעצבנת??
אבל זה לא על המאה שקל האלה. זה על החוסר התחשבות הזה. כבר לקחתי הלוואה בשבילה ואני חייבת לבנק כרגע 16 אלף ש"ח כשלפני זה זה היה יותר רק שכל פעם סגרתי קצת. היא כאילן שמה לי 500 שקל בצד שזה ההחזר של ההלוואה כל חודש אבל אני מאמינה שכשתהיה לחוצה כלכלית היא תשתמש בזה או שכבר השתמשה. היא כן מעבירה לנו 800 ש"ח מעשרת שמבחינתי זה החזר ההלוואה אז אמרתי לה שלא צריך לשים בנוסף בצד למרות שבתכלס אז זה לא נחשב מעשרות אבל אמרתי לה שהיא בכלל לא חייבת להביא אם היא במצב כלכלי לא הכי טוב. כאילו, לא חסר לה כלום וגם לנו. והיא קונה ומטיילת. וכאילו אני גם אשמה בזה. השבוע משום מקום נכנס לנו סכום של קרוב ל5 אלף ש"ח אס התלהבתי ואמרתי לה ואז נראה לי שהיא חושבת שכאילו הכול טוב.
חושבת אולי להגיד לה שהתבלבלו והחזירו את הסכום וזה ממש מבאס.. אבל אז אני אומרת לעצמי כמה מגעילה את יכולהלהיות?? אבל מצד שני, אוף למה את מבקשת ממני את זה?? זה שלך אין ערך לכסף ואת קונה ולא יודעת מה זה לא אומר שגם אני ככה!
ומרגישה חייבת לה בגלל המעשרות. בא לי להגיד לה שלא תביא לנו.
וכאילו מה קורה לי בגלל שהיא ביקשה ממני לקנות לה עכשיו?? אבל זה לא זה.. זה הקלות הזאת.. שהיא ככה מבקשת. בכל מקרה הסתרתי מבעלי את העזרה שלי אליה כי היא לא מוכנה שאגיד וזה יבייש אותה. וזה שם אותי במצב מאוד לא נעים מולו. ולא רוצה להגיד לו כי הוא ישתמש בזה כקלף בריבים שלנו.
ואני אוהבת אותה הכי בעולם. והיא גם מפנקת וגם אנחנו מתחשבים מאוד ולא מכבידים בכלום להיפך. אבל בא לי כבר שהיא תכיר מישהו.שלא יהיה לי את התחושה אחריות הזאת שהיא לבד.
ושהיא לא תרגיש בנוח ככה לגרום לי לקנות. וזה נשמע מגעיל אבל תכננתי לי בוקר של כיף עם הקטן וזה ביאס אותי עכשיו.
ואני אומרת לעצמי תגידי תודה שבכלל יש לך אמא שאת יכולה לקנות לה אבל זה עדיין פשוט מבאס כי יש לי היסטוריה עם לתת ולתת מבלי להגיד לא.
שמישהי תעזור לסדר לי את הראש אני ממש מתוסכלת.
(ולא יעזור לה להגיד שאני לא יכולה כי זה לחוץ כלכלית. יש מצב שהיא תפגע ואם היא תראה שקניתי דברים אחרים היא כן תסתכל על זה)
אוי קשוחח 💔המקורית
אני חושבת שבמקרים כאלה הכי טוב לתפוס מרחק ולשחרר. לא תמיד לענות אם יש לך תכניות ולא לדווח על כל צעד.
אני הכי בעד כיבוד הורים, כמה שניתן, כי זו מצווה שאין לה שיעור והיא חשובה מאוד ויש לנו חובה של הכרת הטוב מול הורינו עד סוף החיים ובכל זאת, לא כל עוד זה פוגע בך.
היא גידלה 4 ילדים לבד, נכון? ועשתה את זה מצוין עד כה לפי מה שאני קוראת ב"ה. אז הגיע הזמן לנפרדות. זה בריא גם לך וגם לה.
לא לשתף בהכנסות או בהוצאות. אם היא נותנת לך מעשר תשמרי בצד חלק למקרים בהם היא מבקשת, ותגידי את זה לבעלך לדעתי. זה בסדר להגיד. כי זה לא שלך, זה שלה והכסף שהיא נותנת לך שישמש לכבד אותה במה שהיא מבקשת.
את עומדת בפני מציאות שלא פשוטה לך ולוקחת אחריות במקומה על החיים שלה ודואגת מה יקרה אם ולמה..
אנחנו לא אמורים להיות המבוגרים האחראיים של ההורים שלנו כל עוד לא מדובר במקרי קיצון של חולי או דמנציה חלילה, זה היפוך תפקידים שעושה לנו נזק.
אתן לא שותפות במשק הבית אחת של השניה ואני חושבת שצעד אחורה ושחרור של העול של גידול הורים יעשה לך טוב.
זה מה שאני עושה וזה עשה לי רק טוב
נשמע, בלי להתעמקשחרית*
הייתי מפסיקה את ענין המעשרות אחת לשניה. זה מוזר לגמרי ויוצר תלות לא בריאה. אם אמא שלך במצב כלכלי לא טוב היא לא בטוח צריכה לתת מעשר בכלל.
לא מבינה למה את מעדכנת אותה בסכום כסף שנכנס אליכם.
לא מבינה איך את מלווה לה סכומים בעשרות אלפי שקלים ובעלך לא יודע. זה לא נשמע תקין.
נשמע שאת צריכה ליצור ריחוק וניתוק בכל מה שקשור לעניינים כלכליים. (לכן גם לא הייתי מעדכנת כשאני הולכת לקניות, בטח אם זה גורם לך למצבים לא נעימים כמו שאת מתארת).
אמא שלך היא אדם מבוגר, נשמע שאחים שלך כבר מחוץ לבית? היא אמורה להסתדר מבחינה כלכלית לבד. מרגיש שאת לוקחת על עצמך אחריות שלא צריכה להיות עליך.
בעצמך כתבת שלא חסר לה כלום, אז הייתי יוצרת איתה שיחה ואומרת בצורה מכבדת שהקשר הזה קשה לך ופוגע בזוגיות שלך וביכולת שלך לעמוד עצמאית ושאת מאוד מבקשת להפסיק עם זה. את יכולה לעזור בדברים אחרים- למשל להזמין אותה לשבתות וכד'
אני חושבת שכשהתלות ההדדית הזו תרד, אז בקשות כמו- תקני לי את זה ואת זה, ירגישו לך יותר סטנדרטיות (כי זה כן משהו נורמלי שקורה בין הורים וילדים, יש כאלו שמתחשבנים ומחזירים אחכ ויש כאלו שלא).
נשמע ממש ממש לא קל. ואת נשמעת בת נפלאה. חיבוק גדול.
אני חושבתלמה לא123אחרונה
שיש פה משהו מאוד עמוק, איזשהי תלות שלה בך ותלות שלך בה, ואתן לא מצליחות לשחרר
היא מתייחסת אלייך כבן זוג מבחינה כלכלית וזה מאוד לא בריא לשניכן
ואת מתייחסת אליה כאמא שלה ולא כבת
הייתי דבר ראשון מבררת אצל רב, עד איפה אמור להגיע כיבוד ההורים וכן את עניין המעשרות
וכן הייתי הולכת לאיזשהו טיפול או מתייעצת עם מישהי איך לנתק את התלות הזו
הגיוני שטרמפיסט אוניברסלי לעגלה עולה 500 ש"ח?כי לעולם חסדו
זה המחיר פחות או יותר, באמת מעפןאמא אבא ותינוק
הפשוטים?מוריה
אני צריכה שתהיה אופציה לשבתכי לעולם חסדו
אז זה יותר יקר.מוריה
אנחנו קנינו ב530מאוהבת בילדי
אבל עם מושב.
בלי מושב עלה 300...
במוצצים
אוף, ממש יקר 😑כי לעולם חסדו
תבדקי ביד 2. הגיוני שאנשים מוכרים אחרי שימוש קצררק טוב!
^^^מאוהבת בילדי
או להשיג בהלוואה משכנה או חברה, כדי להתנסות.
רנחנו קנינו את היקר ובסוף כמעט לא השתמשנו... (עשינו עם זה הרבה חסד)
פשוט כי לא היה נח לילד וגם לי להסחב עם זה... (נגיד במדרגות)
זה גם מה שאני ראיתימישהי מאיפשהו
אולי תנסי ביד 2 או במרקטפלייס של פייסבוק
כןקפה הפוך
מהסקר שעשינו בכמה חנויות טרמפיסט ישיבה נע באיזור ה500+.
במקרה שהחלטנו לקנות (אחרי שלא מצאנו יד שנייה) היה מבצע באתר האינטרנט של החברה וקנינו קצת בפחות
כן באמת יקר ממשמחכה להריון
אבל תחפשי ביד שתיים בדרך כלל אנשים מוכרים את זה מהר ובמצב טוב
אנחנו משתמשים בבימבה גוק כטרמפיסט..נעם85אחרונה
שכחתי להזריק קלקסן, מה עושיםםםםאנונימית בהו"ל
אמאללההה תרגיעו אותי!!!
אני מזריקה כל לילה 40 מ"ג, עכשיו התעוררתי ונזכרתי שלא הזרקתי, לא מצליחה לחזור לישון,
זה בסדר? להזריק עכשיו? או שעדיף לחכות שוב ללילה,
אני בלחץ שזה לא קריטי,
האנטרנט שלי מסונן והוא לא פותח לי תשובות בפורומים אחרים,
מה עושים? מפחדת לחזור לישון ואני עייפההההה
תתקשרי למוקד אחיותאנונימיות
לפי מה שאני יודעת כן מיד כשאת נזכרת אבל תתיעציבתי 123אחרונה
משהי במקרה הזמינה פה טיולון של יויו מעלי אקספרס?שיר קטן
מקפיצה לךשירה_11
אני לאפולניה12
לא הייתי מזמינה עגלות ללא תו תקן.מוריה
מכירה מישהי שהזמינה והייתה מאד לא מרוצה.אם הבנים שמחהההאחרונה
העגלה פשוט התפרקה
פוסט חדש♡אם_שמחה_הללויה
דברים כמו בריאות, זוגיות טובה, כסף, מעמד...כולם חשובים וזה לא אחד על חשבון שני. אבל מעל כולם אצל בן אדם צריכה להיות עבודה רוחנית וקשר על בורא. כששמים את בורא עולם במקום ראשון מקבלים גם וגם וגם. אמונה היא מעל הכל ואת שאר הדברים מקבלים על הדרך.
ומה זה א' ב' של אמונה? זה ללמוד לקבל.
לקבל את המצב כרגע.
וזה בדיוק הפוך ממה שהיום מלמדים מאמנים.
מה הם מלמדים? אתה רוצה להשיג משהו? בריאות/ זוגיות/ כסף/ ילדים... תתעסק כל היום בלרצות את זה. רק ככה תמשוך את זה לחייך!
ואמונה באה ואומרת "לא". קודם תקבלי.
תקבלי את מצב הבריאותי שלך, את הבעל שלך או את העובדה שאין לך בעל, את המצב הפיננסי, את המקום מגורים, את היחסים עם המשפחה הקרובה והמורחבת ואת כל נסיבות חייך.
קודם תקבלי. אחרי שתקבלי את תרגישי שנסיבות חייך לא השתנו, אבל פתאום יותר קל לך לחיות וכאלו כבר לא "בוער" לך. זאת האמונה.
בהמשך משהו אצלך יירגע ואת כבר תקבלי דעת איך לפעול. אלה כבר החסדים של ה'.
שיהיה שבוע מלא בחסדים!
וגם באמונה!
את כותבת ממש יפהבתי 123
נכון, זה קשה ממש.אם_שמחה_הללויה
אני חושבת עוזר להתנתק מהחסרון.
יש כל מיני דרכים להתנתק:
להודות ולראות את הטוב בעצמך, באנשים, במצב הקיים.
להתפלל ולבקש לאו דווקא על החסרון, אלא להתמקד בבקשות רוחניותעל זה "תן לי לשמוח בחלקי" "תחדש אותי", "תן לי כוחות",
ולפעמים אין כח לא להודות ולא לקבל את החסרון.
אז עוזר לי להתמקד ולהתבונן בטבע.
כל הדברים האלה נותנים רוגע והרגשה ש"הכל יהיה בסדר" גם כשבחוץ שום דבר לא משתנה.
ואחר כך דווקא כשמשחררים שליטה , אז הדברים מתחילים לזוז. כי כשאנחנו משחררים, אז יש עזרה מהשמיים כי אנחנו כבר לא אחראים על המצב ונותנים לו לפעול. ואז רואים איך דברים שחשבנו שלא יסתדרו, ה' מסדר אותם.
וכשזה קורה כמה פעמים בחיים, אז ככה אני חושבת שמקבלים אמונה. אצלי זה היה ממש חוק בחיים, דווקא כששיחררתי -קיבלתי.
חזק ממש!! ואו. צריכה לעכל את מה שכתבת פהלפניו ברננה!
שמחה שהתחברת!!♡אם_שמחה_הללויה
מקסיםoo
תודה♡אם_שמחה_הללויה
אהבתי. תודההמקורית
באהבה♡אם_שמחה_הללויה
מקסיםמאוהבת בילדי
הלוואי שנזכה.
לי מרגיש שאמונה זאת הכנעה למצב שבו שם אותי ה'. ולפעמים זה ממש קשה...
חזק. כל כך מתחברת למה שכתבת.אם_שמחה_הללויה
תמיד מה שאת כותבת בא בזמן הנכוןאם הבנים שמחההה
איזה כיף שה' שלח לי את המילים הנכונות בשבילך♡אם_שמחה_הללויה
רק אני אם הבנות חחחחח
כן ממש ככהאם הבנים שמחהההאחרונה
רק חסר שתבוא ניקית עם השם "אם הבנים שמחה הללויה
"
ווואווווו איך באת לי במקום!!!!אוהבת את השבת
ברוך השם!♡♡♡אם_שמחה_הללויה
מהמם!אהבתי ממש!פרצוף כרית
אני חושבת ששום דבר לא בשליטתינולמה לא123
חוץ מאיך לקבל את מה שלא בשליטתינו
השליטה שלנו היא על המחשבות שלנו בלבד
ככה אני רואה את זה
המחשבותoo
נכון, אבל שלנו. לא של אחרים.המקורית
הרצונות בשליטתנואם_שמחה_הללויה
וגם אם על ידי מעשה קשה להגיע למשהו, לרצות תמיד אפשר.
מאוד מתחברת לרעיוןלהשתמח
תודהלפניו ברננה!
בלי רצון אין התקדמות.
וגם לפעמים השמחה בקבלה ובכל השפע לוקה בחסר.
הגישה שכתבת פה מתיישבת לי על הנקודה הזאת ומיישבת אותה.
כן, לא התכוונתיי להכליל בזה את כל המאמנים חלילה!אם_שמחה_הללויה
אבל מפספסים נקודה.בשביל מה באנו לעולם הזה? מה העבודה שלנו? להתמקד כל היום בלהשיג את מה שחסר ושיחסים בינינו לבין ה' יהיו כמו כספומט או אולי לתקן את עצמנו, ללמוד לשמוח, ללמוד לסמוך על ה' , ללמוד לתת לאנשים קרובים ולא רק לדרוש.
לה' אין בעיה לתת ויש לו לתת לנו מכל טוב, אבל לפעמים אנחנו כמו ילדים קטנים "תן לי, תן לי".
וכשמתעקשים הוא נותן, אבל ככה מה שמגיע לנו הוא קצוב למה שביקשנו כשבידיים שלו לתת לנו הרבה יותר.
זה לא נוגד אחד את השני וצריך את שניהם, בדיוק כמו שכתבת.
מהמםלפניו ברננה!
😘חחחח נראה לי כבר צריך פוסט חדש חחחחאם_שמחה_הללויה
תודה, מדוייקלהשתמח
ואני התמימה חשבתי ששיניים זה שטויותגולדסטאר
אמאלה קטני כבר 3 ימים עצבני בטירוף מילל מלא מרייר מלא ולא בא לו נשכני סיליקון או מקרר אלא רק דברים קשים מפלסטיק כמו שלטים, הפקק של הבקבוק, צעצועי פלסטיק שלו
הנובימול לא ממש עוזר לו וגם לא הגנגיגל
כואב לי שהוא ככה הוא לא רוצה כלום.. אפילו לא שנרים אותו על הידיים
אוף שתצא השן מאיפה שהיא לא יוצאתתתתתת היא גורמת לאהוב ליבי סבלללל
קשה... אני בלילות הכי קשים נותנת לה נורופןשלומית.
וזה מרגיע...
דרך אגב, את מכירה משחה כזו ששמים על החניכיים?
המליצו לי ואני לא מכירה
בדיוק, גם אצלנו נורופן יעיל יותרקופצת רגע
קוראים לה טי ג'לזוית חדשה
יש רןפאים שלא ממליצים, יש בזה קצת אלכוהולאנונימית בהו"ל
וואלה. השאלה אם נורופן כמה לילות ברצף פחות גרוע...שלומית.
לא נשמע לי כזה גרוע לשים אלכוהול על החניכיים אבל אברר.
תודה!
כן גנגיגל אני שמהגולדסטאר
רק נורופן עזר פה..אנונימית-אנמית
כן אני חייבצ לקנותגולדסטאראחרונה
זה סיוט חחחחליאניי
את יודעת מה הבאתי לה? בקבוק רגיל של ילדים ששותים מים אז היא משחקת שעות עם הפיה של זה…
ואומנם אני נגד במהלך היום אבל באמת מה שעזר לה להתמודד זה מוצץ.
ותכלס זה פשוט עובר אין דברים קוסמים מעבר לזה
תנסי קמומילו, זה מרגיעאני10
הקמומילו לא עזר לנו בכללממשיכה לחלום
אוי מבאס.. אצלנו עשה פלאיםאני10
אני מורחת גנגיגלגולדסטאר
אבל הוא עצבןןןן מסכן שלי
לא אופייני לו בכלל
למה הערבים עם הילדים תמיד מוציאים אותנומתחדשת11
למה אי אפשר להרדים את הילדים בנחת?
ולמה תמיד מתעוררות להם כל השאלות והבעיות רגע לפני שינה וגורמים לנו ל🤯?
ולמה לא משנה מה אעשה- אקלח מוקדם, אצא איתם לטייל, אשב איתם על ש.ב מוקדם תמידדד הערב יהיה כמו סיר לחץ אחד גדול??
אוךךך
וואי ממש מזדההאביול
וואי ממש!!!מתחדשת11
וואו, מזדהה כל כךבארץ אהבתי
היתה לנו לאחרונה תקופה שכל השכבה כללה בלגן חדש, והיה ממש מאתגר.
לאחרונה הצלחתי לבנות סדר אחר להשכבה וזה עובד הרבה יותר טוב. אבל לקח לי המון זמן והרבה ניסיונות כדי לעלות על משהו שבאמת עובד.
וזה לא פעם ראשונה. אנחנו כל תקופה מגיעים למצב של השכבות סיוטיות, ואז אחרי תקופה של תסכול אני מצליחה למצוא דרך לשנות והמצב קצת מתייצב.
מקווה שהשינוי האחרון שעשינו יעזור לתקופה ארוכה...
השכבות זה אחד האתגרים הגדולים שלי עם הילדים...
ממש כך! איזה שינוי עשית?מתחדשת11
אני יכולה לפרטבארץ אהבתי
אני חושבת שהנקודה העיקרית היא לא *איזה שינוי עוזר* אלא עצם המחשבה על *מה אפשר לשנות אצלנו*.
בכל זאת כותבת מה היה לנו, אולי בכל זאת זה יעזור.
אז עד עכשיו היתה לנו שעה שאם מספיקים להתארגן עד אז, אז אפשר לקרוא ביחד 'סיפור', שזה בעצם פרק לימוד מתוך הנ"ך (בעיבוד לילדים. מהסדרה '5 דקות נ"ך). זה ממש טוב לשני הגדולים, שמאוד אוהבים את זה. והקטן שזה קצת מעל הרמה שלו, עד עכשיו כן היה מקשיב, לפעמים תוך כדי הנקה (הוא ינק עד הקיץ האחרון).
ואז היתה תקופה שאחרי הסיפור הגדולה היתה עושה בלגן, אז קבענו שהיא יכולה לצאת לקרוא כמה זמן וקראתי לה לחזור אחרי ששני הקטנים יותר היו כבר בדרך להירדם, והיא כבר יותר רגועה אחרי הקריאה.
אבל לאחרונה, מאז שהקטן הפסיק לינוק, התחילו הרבה בלגנים סביב ההשכבה. כי הוא לא תמיד מצליח להקשיב לסיפור, ומתחיל לעשות שטויות, והגדולה מצטרפת אליו, וכשאני שולחת אותה לקרוא אז הבינוני נעלב שהוא לא יכול גם לקרוא.
ולפעמים גם כשהגדולה קוראת, שני הקטנים עושים שטויות במיטה ואני לא מצליחה לגרום להם להפסיק (הם בשתי מיטות צמודות, אז מתעסקים אחד עם השני. ניסינו לשים כרית ביניהם והם היו מטפסים מעליה או מתעסקים איתה).
בקיצור, הסדר החדש שלנו הוא ממש אחר.
את הלימוד נ"ך העברנו לארוחת ערב. זה הרבה יותר רגוע וגם אם הקטן לא רוצה להקשיב הוא בכל זאת לא מפריע.
אחרי הארוחה הגדולה נכנסת להתקלח, הבינוני יכול לקרוא כמה דקות, ואז הוא והקטן נכנסים למיטות.
בתחילת ההשכבה אני שוכבת ביניהם, לפעמים שרה לקטן קצת על מה שעבר עליו היום. עד שאני רואה שהם כבר רגועים ובדרך להירדם, ואז אני עוברת לשבת, עדיין נשארת לידם, אבל כבר יכולה לעסוק בעניינים שלי, תוך כדי ליטוף ועיסוי הרגליים של הקטן (כתיבה לעצמי, פורום וכו').
ובינתיים הגדולה מסיימת להתקלח, יכולה קצת לקרוא או לכתוב ביומן, והולכת לישון לבד אחרי שהם כבר די רדומים (לה אני כבר לא צריכה לחכות בחדר עד שתירדם).
על איזה ספר את מדברת?פרח לשימוח🌷
הנהבארץ אהבתי
(יש שם פרק לדוגמא, את יכולה לראות אם מתאים לכם, אצלנו זה ממש מוצלח).
החיסרון היחיד בעיני זה שמכניסים שם בתוך הסיפור מדרשים, בלי לציין מה מדרש ומה הפשט.
עכשיו אנחנו בסבב שני, וקוראים גם את הפסוקים עצמם אחרי הסיפור, ואז מזהים ביחד מה ממה שקראנו מופיע בפסוקים.
תודה על התגובה המושקעתמתחדשת11
אנסה לשים לב יותר לסדר הרגיל ואז אתאים לו שינויים
תודה על הכיון!
מזדהה מאודמחי
אצלנו זה עבד פעמיים. פעם אחת כשהיינו נשארים עם הילדים עד שנרדמו וזה היה לוקח נצח, הם היו משתוללים ומוציאים לנו את הנשמה. הכנו סדר ערב מפורט עם תמונות על הקיר - ארוחת ערב, צחצוח שיניים, מקלחות, פיג'מות, להכין נטילת ידיים לבוקר. מי שעשה את כל זה קיבל זמן למשחק שקט לפני השינה. זה דרבן אותם להתארגן מהר, והקל עלינו שהכל נעשה מוקדם. שנינו היינו פנויים לשחק איתם ולשמוע אותם בזמן המשחק השקט לפני השינה, וככה היו להם פחות סיפורים ושאלות בזמן ההשכבה. גם התחלנו תהליך הדרגתי שכל פעם נשארנו איתם פחות זמן והם נשארו בשקט במיטות, עד שהגענו למצב שנשארים איתם 5 דקות שבהם אומרים קריאת שמע ושרים שיר, ואז יוצאים והם נשארו במיטות ונרדמו מהר. זה היה ממש תענוג.
עבר זמן וכבר הקפדנו פחות על הסדר הזה וגם לא היינו בבית לכמה שבועות אז הכל השתנה, ועכשיו עשינו חשיבה מחדש והגענו למסקנה שכן נישאר איתם, כי הם כבר נרגעו מהתקופה הזו ומספיק להיות איתם 10-15 דקות והם נרדמים בלי השתוללויות (שינוי נוסף הוא שבן ה3 וחצי כבר לא ישן בצהריים והוא נרדם בשניות). אולי בהמשך נצליח לחזור להשכבות שהם נשארים לבד במיטות בלי צורך שישארו איתם.
מוסיפהמחיאחרונה
פריקה + עידודאמא_אוהבת
נכנס למעון מתלהב מאוד מהתינוקות והמשחקים אבל ברגע שנהיה עייף בוכה וקשה לו להירדם , אני יודעת שזה עניין של זמן שילמד אבל מאוד קשה לי עם המחשבה שהוא בוכה ואני לא שם בשבילו ברמה שאני יושבת בבית ובוכה , כל פעם שחושבת עליו בוכה .. קשה לי הניתוק הזה ממנו אבל אין ברירה ואני אהיה חייבת להתחיל לעבוד
רציתי לשמוע עידודים מאמהות לתינוקות בלי מוצץ ובלי בקבוק שרגילים להרדם בהנקה ונכנסו למסגרות , כמה זמן בערך לקח להם להסתגל ולא פחות חשוב כמה זמן לקח לכן להסתגל כי ממש קשה לי ...
למה את חושבת שהוא בוכה כשהוא עייף?מוריה
כי הוא רגיל להרדם בהנקה זה בשבילו כמו מוצץאמא_אוהבת
תשאלי את המטפלות. אולי תופתעי והוא לא בוכה?מוריה
אגב, אם את רוצה, אפשר לשלוח מוצץ.
הם אמרו לי שהוא בוכהאמא_אוהבת
ממש לא נעיםמוריה
מניסיוןלפניו ברננה!
אבל אם הכנסת אותו כבר וגם ככה קשה לו והוא מסתגל, אל תתחילי עכשיו גם את למנוע ממנו את מה שהוא מכיר ואוהב. זה יותר מדי טלטלות בבת אחת.. הם לומדים מהר להבדיל שבבית עם אמא יש משהו אחד ובמעון משהו אחר.
הם אפילו לומדים מהר מאוד להבין שעם אבא זה משהו אחד ועם אמא משהו אחר...
שולחת חיבוק נורא גדול
קשה ממש לדעת שהקטן שלך מתקשה להסתגל
תודה רבה על העידודאמא_אוהבת
ממש מסכימהרקלתשוהנ
מסכימה מאודבארץ אהבתי
מכירה את זה מהצד של המטפלתחרות
אמנם לקח זמן, והשקעה מצידי (הייתי מטיילת איתו בעגלה בתוך המעון..) אבל די מהר למד והסתגל.
אני בטוחה שהן ימצאו דרך להרדים אותו,
וממש מבינה את הקושי שלך להיפרד...
הבן שלי עם מוצץמקקה
וגם לו קשה להרדם עכשיו במעון החדש
זה לא בגללך, זו ההסתגלות...
ממש קשה
מחי
יש לו חפץ מעבר? משהו מהבית שהוא אוהב ויכול לנסות להירדם איתו? שמיכי, בובה. אחיינית שלי לקחה מטפחת של אמא שלה למעון וישנה עם זה

לצערי לא עד עכשיו אני ממש הייתי בשבילו חפץ מעבראמא_אוהבתאחרונה
היי בנות מה שלומכן? באיזה גיל העברתן למיטת מעבר?anonimit48
שזה אומר שהוא ישן במיטת תינוק צמודה לשלנו (חצי מתחברת כזה)
אבל בלילה קם ורוצה לעבור אז מעבירים לאמצע בינינו…
ואנחנו כבר ממש לא ישנים טוב מזה כי הוא כבר גדול וזז מלא.
השאלה היא איך עושים מעבר למיטת מעבר או לחדר משלו?
ואם כדאי בכלל או למשוך עוד קצת עדיף …
העברנו למעבר קצת לפני שנתיים, איזור גיל 1.10 +-כבתחילה
איך עושים?
מסבירים ומטרימים מראש שהוא הולך לעבור למיטה של גדולים, מעבירים לשם את החפצים שלו שאיתם הוא ישן- שמיכה, מוצץ וכו'..דברים שהוא כבר מכיר.
אם הוא קם באמצע הלילה להתעקש ולהחזיר אותו לשם, כמה פעמים שצריך.
צריך לקחת בחשבון גם את הקימה בבוקר, שהוא יכול לקום לפניכם ולקום להסתובב בבית, לכן צריך להכניס מראש את כל הדברים המסוכנים ואפילו לדאוג לו לתעסוקה/אוכל ליד המיטה.
את רוב הילדים העברתי באזור שנתיים אבלאני זה א
גיל שנתייםאנונימית-אנמית
קוראת לו ספר
הוא יונק?
לא. והוא גם רק בן 1.4 אני ממש מתלבטתanonimit48
תתחילי במיטת תינוק לדעתיאמא_טריה_ל-2
ואז שלה הבא הייתי מעבירה את מיטת התינוק לחדר, ורק בהמשך מעבר...
העברנו בגיל שנתיים כי היינו צריכים את הלול שלו,רק טוב=)
פשוט העברנו בלי יותר מידי דרמות מסביב
(כמובן שהסברנו לפני ואחרי..) שמנו לו אור קטן ודובי שהוא אוהב.
בשבילנו זה ממש שיפור באיכות החיים שהחדר הוא רק שלנו אז איך שמגיעים לגיל שנה אני מעבירה..
אולי להתחיל מזה שלא מעבירים אליכם?יראת גאולה
אץ הגדול העברתי באיזור גיל 3סמיילי12
את הקטן העברתי בגיל שנה ומשהו כי הוא פשוט ברח מהמיטת תינוק. אז העדפנו שיברח בשלום מהמיטה ולא יסתכן.
ברגע שלמדה לצאת לבד מהלולהודלולה
^ ההמלצה שאנחנו קבלנוקפה הפוך
שמעתי כבר דעות שמגיל שנה מסוכן להיות בלול - מצד שני אם אתן לו מיטת מעבר הוא יכול לקום וללכת ולעשות דברים מסוכנים שאני ישנה או לא שמה לב... לכן מחכה שאראה שהוא מצליח לצאת מהלול לבד ואז נעביר אותו
גם אני עשיתי טת זהאביול
למה למיטת מעבר? מיטת תינוק בחדר שלו פשוטבוקר אור
מסכימה. הוא קטן לדעתי למיטת מעברהמקורית
אצלנו היא ישנה על מיטת מעבר בחדר שלהלא מחוברת
העניין הוא שהיא כן יוצאת.. אבל לי זה לא מפריע.
כשהתחילו לטפס ולצאת. לקראת שנתייםאורוש3
אבל איך לא להעביר? כי מנסה מוצץ ולהחזיר והוא בוכהanonimit48
והפתרון הקל להעביר כי ישר ממשיך לישון איתנו
אבל אז הלילה סיוט
לחבק אותו כשאת יושבת כמה דקות ואז אחרי שנרגעאורוש3
תשמעי אני לא דוגמא טובה להרגלי לילה. כי אני עוד מביאה אלי את בן השלוש פלוס שחולם חלומות רעים. כי אין לי כח לבוא אליו מלא פעמים. למרות שהשתפר מאוד מאז ניתוח שקד שלישי שעשה. אבל הוא מתכרבל אלי מושלם ולא בועט בי. אם הוא בנינו הוא בועט ממש בבעלי. אז לרוב ביני לבין משהו מאולתר בצד שלי. אבל ברור לי שזו אשמתי שאין לי כוחות לבלות חצי לילה בכסא אצלו בחדר.
בן כמה הוא?אביול
הוא לא במיטחברת הוא במיטת תינוק צמודה אלינוanonimit48
תודה בנות קראתי את כת התגובות. אני מבינה שיותר כדאanonimit48
האמת שאני גם לא יודעת אם אני מסוגלת עדיין…
ביום יום הוא נרדם אצלנו במיטה ומעבירים אותו
עוברים עליו הרבה שינויים שבהם אני ממש מחבקת ומערסלת אותו
פשוט ממש ממש קשה עם זה שהוא עובר בלילה למיטה ואני כבר עם כאבי גב כי הוא אוהב להשתטח עליי
זה באמת ממש קשה!רק טוב=)
לדעתי יהיה לך יותר קל שהוא לא בחדר שלכם כי אז הוא פחות רואה אותכם ואז יהיו כמה לילות קשוחים יותר, שכשהוא יתעורר תבואו אליו, תחבקו, תשירו, תציעו מים ולאט לאט הוא יתרגל להמשיך לישון במיטה שלו..
לנו היה יותר קל כשבעלי קם אליו כי אני הייתי נשברת אז מראש דאגנו לעשות את זה בלילות שבעלי ישן טוב לפני או שידענו שיום אח"כ הוא יכול להשלים שינה..
ממש בהצלחה!!
מיטת מעבר?מותק 27אחרונה
הגדולה כבר בגיל שנה ו10 עברה למיטת ספפה.
אחריה גם השלישית עברה למיטה בגיל כזה..
הקטנה בת 11 חודשים, ישנה בלול עץ המרובע, נמצא אצלנו בחדר. ולדעתי זה יהיה ככה עוד חצי שנה- שנה.. אחכ כבר היא תרצה להצטרף לחבריה ונעבור דירה בעזרת ה', נראה איפה נסדר אותה..
אני ממש מרגישה רענפש חיה.
אני רוצה בדמיון מלא דברים שיקרו לי
בראשם להרוויח כמה שארצה בשביל לקנות מה שארצה ושיהיה לי טוב.
מותר לדמיין או לבקש דברים גשמיים כאלו?
אני מרגישה כופרת מצד אחד
ומצד שני מאד מאמינה שיש שפע גשמי ורוחני
שצריך להגיע אליי.
איך מכילים את זה?
כמו בני ישראל שהיו קצרי רוח
ולא שמעו את משה (אולי דמעו במקום זה...)
קשה להכיל את זההמקורית
וכן, קניות עושות לנו טוב כי אנחנו גם גשמיות ולא רק רוחניות.
איך כתוב ? גם אישה קשישה על פתח קברה צריכה את תמרוקיה, אז בטח ובטח שאישה צעירה שמרגישה חנוקה וחושבת על כל שקל תרגיש כך אם זה לאורך זמן.
לא יודעת איפה אתם מונחים מבחינת עבודה וכו, אבל אולי כדאי לשקול שינוי מסויים בשביל תחושת ההרווחה.
ובכל זאת - אם את מרגישה ככ רע ועם תחושות קשות כבר הרבה זמן, אולי כדאי לשקול עזרה חיצונית שתרים אותך מעל המים. נשמע לי (יותר נכון נקרא לי) שאת על הקצה כבר תקופה.

מותר להתפלל על הכללהשתמח
אבל במקביל כדאי לנסות לשמוח במה שיש. וזה לא סותר בכלל. להתפלל ולבקש את כל מה שאת רוצה. ולהגיד תודה ולשמוח בכל מה שיש. לדמיין זה מעולה, אבל לא לשקוע בדמיונות ולשכוח את השפע שיש כאן ועכשיו.
ספציפית בראש השנה, אז אומרים שלא להתפלל על עצמי אלא על הכלל ועניינים רוחניים. אבל שאר השנה- אז חופשי מותר להתפלל על הכל. יש אפילו מקום בתפילה- בברכת "ברך עלינו" שראוי לכוון בו תפילות אישיות שקשורות לפרנסה ובקשת שפע.
מותר וצריךמחי
ובכלל גשמיות של יהודי היא רוחניות. מה זה גשמיות? כל דבר גשמי שיהיה לך יבוא לשימוש רוחני. את תשתמשי בבגדים, מטפחות, נעליים, תכשיטים בצניעות. על האוכל תברכי, תבשלי ותשמחי את בעלך. לא חסר. כל החיים שלנו מוקפים ברוחניות, אפילו קשה להבדיל בין הגשמי לרוחני.
אני בהחלט מתפללת בראש השנה גם על גשמיות ולא רק על עניינים רוחניים וכלליים, מתוך אמונה שבראש השנה נקבע השפע לכל השנה ומתי אם לא אז זה הזמן להתפלל.
לדעתי מותר ומצווהפרצוף כרית
תחווי את הכאב במלוא עוצמתו,ורק אחר כך תצליחי לצאת ממנו
אני לא אוהבת כשמבטלים את הכאב שלי ודורשים ממני לחשוב הכל לטובה-ולכן אני כל כך מבינה אותך..... מותר וצריך להרגיש,אנחנו בני אדם
וואי ברור שמותרדפני11אחרונה
חלקים למשאבת אוונט ידניתביבוש
אני הזמנתי מהחנות הנקה טובהיעל מהדרום
יכול להיות שיש להם גם חנות פיזית. שווה בדיקה.
תןדהביבוש
יש להם נראה לי בירושליםמאוהבת בילדי
בקניום הדר או האחים ישראל (בתלפיות)
נראה לי שהיה בקניון בתלפיותיעל מהדרום
אבל אני זוכרת ששמעתי על חנות מסויימת שנסגרה, ואני חושבת שזו היא.
לא בטוחה.
טוב לדעתמאוהבת בילדי
הם נסגרו... בדיןק דיברתי איתם. אבלדפני11
אני הזמנתי מהאתר שלהםיעל מהדרום
נראה לי שאפשר להזמין אותו מהשרות לקוחות שלהםחילזון 123
אני הזמנתי מאוונט בעצמםדיליהאחרונה
עלה לי ממש זול