פורום הריון ולידה (עמוד 1395)

עבר מהנקה/מטרנה למוצקים

אם הוא בעיקר על מטרנה ומרקים אין צורך לתת תוספת מים. ביום חם כדאי לא לשהות בחוץ הרבה ואם כן אז להוסיף עוד חלב.
ככל שעוברים למוצקים אפשר לתת יותר מים

השאלה הזו חוזרת על עצמה המון פה בפורום. גם אצלי.
אני חושבת שזה הטבע שלנו וצריך ללמוד להתמודד עם זה.
למה נועד החשק? אצל גברים החשק חייב לבוא לפני אחרת לא יוכלו לקיים את המצווה קודם חשק שמביא לקרבה.
אצל נשים זה לא תמיד ככה לפעמים החשק מגיע אחרי הקרבה. אני חושבת שהמדיה והחברה גרמה לנו לחשוב שאם אין חשק משהו לא בסדר או שאם יש קרבה בלי חשק זה לא תקין אבל זה ממש לא נכון.
עם האוכל בא התאבון .
נסי לדבר עם בעלך למצוא פתרון יש גברים מאוד רגישים ואם יש כבר חיבוק ונשיקה זה יכול לגרום להם לאיסור אבל את יכולה לשאול אם אכפת לו לנסות. אפשר לקבוע בצורה לא ספונטנית יום קבוע או אחרי בילוי משותף וכו.

גם אצל אישה החשק צריך להגיע לפני. אף אישה לא צריכה לסמוך שהחשק יגיע לה.
מגיע לכל אישה להנות ולרצות בכך מתוך רצון אמיתי ולא מתוך סיפוק האיש שלה.

זה לא המדיה והחברה שהחדירו בנו את זה. זה הנפש שזקוקה לרצון וקרבה. הדבר הכי טבעי שקיים.
כנל לגבי עם 'עם האוכל בא התאבון'. לא תמיד. בכלל בכלל לא תמיד. וזה לא צריך להוות דרך חיים..

ונכון שיש גברים רגישים. זה לא אומר שהאישה צריכה לבטל את עצמה, או לא לקבל חיבה ואהבה מינימלית גם בלי להצטרך להגיע ליחסים מלאים שהיא לא מעוניינת בהם.

הפתרון לחוסר חשק הוא יצור חשק.
לא בכח..

חשק זה משהו גופני אוטמטי שתלוי בהמון גורמים חיצוניים פנמיים מושפע מהורמונים.
רצון זה משהו אחר לאישה יכול להיות חוסר חשק אבל כן רצון ואהבה.
והרבה פעמים לאישה אין חשק אבל ברגע שהיא בתוך זה היא מרגישה כבר אחרת.
וכן זה מאוד קשור למדיה. אולי אני קצת מהמבוגרות כאן ועוד מכירה את התקופה שלפני אבל כשקוראים כ"כ הרבה על העניינים האלו ופורומים ורשתות חברתיות זה נכנס לראש ומשפיע. וכן אין מספיק קולות שאומרים לאישה שזה נורמלי בתקופות מסויימות שאין חשק וזה מותר להיות יחד כשאין התעוררות גופנית לפני.
אחרי הכל זו מצווה רוחנית של חיבור שצריכה להגיע מאהבה ומרצון והסכמה עדדית

עם ההגדרה שלך לזה כמצווה.

מצווה זה משהו שצריך לעשות, גם אם קשה.
וכאן זה לא ככה.
יש מצוות עונה על הגבר, אין לאישה.
כל העניין שזה יהיה ביטוי לאהבה.

וזה צריך להגיע מרצון.
נכון שרצון יכול להיות שמתחילים ועם הזמן מגיע החשק.
אבל זה לא משהו שאני חושבת שנכון להתנהל ככה תמיד.

דווקא אצל נשים לפעמים, יש הרבה יותר משמעות למה שהיה לפני כן.
מילים, דיבורים, התנהלות במהלך היום יום

א. זו מצווה אין ויכוח.. שוב להפריד זו מצווה של האישה והגבר אך החיוב במצווה הוא רק על הגבר.
ב. יש נשים שאין להם עוררות גופנית " חשק" לתקופות ארוכות מאוד האם נכון לומר שאסור להם להיות יחד כי אין לאישה חשק ואין חשק שווה לאין רצון או לאי הסכמה?
אין נכון ולא נכון זה עניין של גישה וזה מאוד אנוידואלי.
אם אישה יודעת על עצמה מראש שאין לה חשק או כוח להתחיל אבל בפועל כשכבר היא נענית לרצון של בעלה היא מאושרת גם אז זה בסדר גמור גם אם זה תקופה ארוכה במיוחד אם זה בזמנים שזה נחשב טבעי ונורמלי כמו הנקה גלולות הריון וכו.
הכל צריך להיות בשיח משותף של הזוג ולנסות ולהכיר טוב אחד את השני וכל אחד את עצמו

בדרך כלל כשאין חשק הוא לא מגיע פתאום.. המשפט עם האוכל בא התאיבון ממש ממש מרגיש לי לא שייך לפה..

לפחות לא במובן שלילי כל העלאת מודעות לחשק היא בעיני חיובית וטובה
בטח בקרב נשים דתיות
הרבה יותר בעייתי ונפוץ שאין מודעות בכלל לחשק הזה ולחשיבות שלו.....

אבל אני מסכימה שכשאישה רוצה זה לפעמים דבר נכון פשוט להתחיל
הבעיה שחייב חייב להיות את היכולת לא לסיים וזה דבר כבר קצת יותר מורכב

הרבה פעמים כשמתחילים מגע ארוטי האישה מתעוררת וזה למעשה הדרך הקלה ביותר להעיר חשק אצל הרבה מאוד נשים
אבל חשוב שיהיה ברור לזוג איפה הגבול שבו עוברים ליחסים מלאים
ושתהיה נקודת יציאה ברורה לפניו...
כי אם החשק לא מתעורר? ואם זה נהיה רגיל שממשיכים גם בלי שהחשק מתעורר כי לאישה לא נעים או שבעלה עובר את נקודת האל חזור (כמובן שתמיד הוא יכול לעצור,ולפעמים אין ברירה, אבל ברור שיש שלבים שלהגיע אליהם ואז לעצור זה גם יוצר נזק לצד השני וזה שיקול חשוב שאסור לזלזל בו) ?
זה כבר הופך להיות דפוס זוגי לא בריא

מותר להיות יחד בלי עוררות מדי פעם, בטח כשיש מכשול לאורך זמן שמקשה על העוררות, וטוב גם להציג את הצד הזה
אני גם מנחשת שהפותחת מודעת לצד הזה ובטוחה שכזוג יש גם פעמים כאלה.
אבל אסור שזה יהיה דפוס קבוע

מיכל פרינס מתארת את זה בצורה מהממת בספר שלה
המלצה חמה

רק אומר שאני כמעט 8 חודשים אחרי לידה ואיתך בסירה

ולקבל את זה ככה.
הגוף שלנו בתקופת הריון והנקה מגוייס למשימה מאוד רצינית וחשובה
הבאת חיים חדשים לעולם ולספק להם מזון שהוא חשוב.

לנסות לעורר את החשק בדרכים מלאכותיות
שמנים, נרות, ארוחה זוגית רומנטית, עיסוי
את יכולה לבדוק באתר של ואהבתם אם יש משהו שמדבר אליך (שמני עיסוי, משחות ועוד)

הוא אוכל מוצקים גם.. אבל גם יונק הרבה..בלילות גם..
לא מצליחה להוריד כרגע..אולי בהמשך כשיכנס למסגרת אז יהיה פחות

קבלתי פעם אחת מחזור לפני כמה חודשים
ומאז נעלם
אז כרגע בלי מחזור

כאילו זה באמת מאוד קשה שאין מחזור.
זה כמו הריון..
הוא אמור להיכנס בקרוב? בכל מקרה מאמינה שעוד חודש חודשיים הוא יאכל יותר ותוכלי להוריד הנקות וזה ממש ישפיע לוובה

בטוחה שהגורם המפריע היחיד הוא ההנקה?
לפני הלידה היחסים היו טובים?
אם אתם כבר בפנים והצלחת להיכנס למוד - את נהנית?
אלה שאלות שחשוב לברר עם עצמך כי אולי בכלל שם המפתח...

אם באמת זה ההנקה אפשר לנסות לעורר את החשק-
ליצור מרחב אינטימי נעים, אפשר קצת לשתות יין אם את אוהבת זה משחרר, שוקולד טעים, לשבת קצת לשוחח ולהתקרב
אולי יש ריחות שמעוררים אותך?
עיסוי עמוק?
ביגוד מסוים?
מוזיקה?
לחפש אם יש אמצעי חיצוני שיכול לעזור בעיני זה חיובי ומבורך

והעצה הכי טובה - לקבוע לעצמכם מפגשים פיזיים קבועים
שאתם מתפנים מוקדם להיות יחד במגע שמתאים לכם, מתוך החלטה שלא בטוח מתקדמים לאישות. שיהיה ברור לשניכם ומתואם שזה לא המטרה של המפגש
זה לא קל בד"כ כי זה שונה ומוזר, וצריך לחשוב טוב ביניכם מה זה יכול לכלול כדי שלא תגיעו לנקודה שבה ההימנעות תהיה קשה מדי
אבל זה יכול לפתוח אצלך חוויה חיובית למגע ובעז"ה בחלק מהפעמים גם רצון שיעלה אצלך בגוף להתקדם עוד קצת הלאה

וכשכן מקיימים יחסים- להתחיל במגע ארוך אצלך, בהתחלה מגע לא אינטימי ולאט לאט להתקרב לאזורים האינטימיים, לתת לגוף שלך זמן ונחת להתעורר, וכמובן כמה שצריך אמצעי סיכה

בהצלחה!

רגשות עמוקים,
קשיים
צוחקים ביחד?...

בתור אחת שמניקה הנקה מלאה מלאה.
אני יכולה להגיד שגם לי אין חשק גופני בסיסי...
יחסית למחזוריות רגילה.
אבל
מרגישה שיכול לעזןר
כל מה שכתבתי...

אבל בעיני זה הזמן להפסיק להניק

חשק זה דבר מאוד חשוב לי אישית מאוד קשה להגיע לקיום יחסים בלי חשק. הנקה בגיל שנה זה טוב ומוסיף בדרך כלל לשני הצדדים אבל זה לא קריטי כמו מערכת יחסים זוגית מינית בין בני הזוג

על תחתון צבעוני אם זה כתם זה לא מטמא תשאלי רב על הכל

אם זה קטן מגריס (גודל שנייקל) אז זה דיני כתמים ולא משנה מה הצבע בכלל, זה לא אוסר.
וגם... את נוהגת בשבעה נקיים להיות עם תחתונים צבעוניים ולא לבנים?

בהתייעצות עם רב..

אם רב נתן לך את ההדרכה הזו, זה בדיוק בשביל למנוע שאלות על תחתונים לבנים... ולא קיבלת הנחיות נוספות של הפחתה בבדיקות? (לא יודעת את התמונה הכללית)

והלחץ.. מאוד משפיע
לשאול את הבעל זה קצת בעייתי כי הוא נגוע בדבר. ובכללי, הוא לא רב..
בהצלחה💜💜

הבדיקות הפנימיות האלה גם ככה לא נוחות לי
ובכללי שהיא תבדוק אותי בפנים זה סיוט עבורי
ממש טראומה!!!

לא חושבת שיס סיבה.
כתם רגיל על תחתון צבעוני אפילו אין מה לשאול בד"כ . רק במקרה שזה כתם מאוד גדול או גושים או צבע שחור..

זה נכון שכתם על צבעוני בכלל לא צריך להתייחס
אבל מכיון שהיתה שרשרת אירועים בה היא ראתה, כדאי כן לציין את זה לרב מכיון שזה יכול להשלים את התמונה

אלא אם כן היה כתם ממש גדול אז בשבעה נקיים כן צריך להתיעץ.
לגבי העדים ששלחת- חכי לתשובה
ועדיף שלא תעשי עוד בדיקות בינתיים לפני שאת מתייעצת עם הרב. אולי עדיף שתבדקי רק ביום השביעי בסיטואציה הזו

לחץ מאוד יכול להשפיע..

ובכללי כדאי לך ללמוד את ההלכות היטב, ככל שיודעים יותר יש יותר רוגע ומחמירים פחות במקומות שלא חיבים

בהצלחה!

אבל לדעתי יש לי ocd בקטע של השבעה נקיים והמקווה.
למרות שאני יודעת את ההלכה, אני רוצה שרב יאשר לי
כדי שאהיה רגועה
אוף זה הזוי

שסובלות מזה ברמה זו או אחרת ומצוות הטהרה מתיישבת בדיוק על זה.
חוץ מלטפל בocd את צריכה לבחור בפיתרון שהכי לא ישבש את החיים.
אם הרב גר לידכם אז מה הבעיה? תאספי את העדים ותדלחי אליו. את יכולה גם לשתף אותו שזו הסיבה שאת שולחת. תאמיני לי שאת ממש לא הראשונה.
יש נשים שמראות את העד לבעל

מה שאת מייחלת שיקרה - יקרה כאשר הקטנה תתחיל לדבר והגדולה תוכל ליצור איתה תקשורת.
כרגע זה מוקדם לצפות לקבלה והכלה מלאה של האחות שמתחרה על תשומת לב ההורים ועל אהבתם.

ילד תמיד ירצה להיות האהוב היחיד והבלעדי של הוריו. הם חשים כי קיומו של ילד נוסף מאיים על הסיכוי לקבל הכרה בהישיגים, תשומת לב, נחמה ואהבה. תחושה זו עלולה גם להעלות את תחושת הקנאה בין אחים, שהיא גורם נוסף עיקרי במריבות.

(ליריבויות גם פן חיובי: הן מחשלות את הילד, מגבירות את יכולתו לשאת תסכול, לעמוד במשברים, לעמוד על שלו, להתפשר, להתאמץ, להתמיד ולעבוד קשה כדי להגיע להישגים.)

כאשר מגיע אח חדש למשפחה, לרוב, הילדים הצעירים חשים שמעמדם השתנה לרעה, והם כבר לא במרכז תשומת הלב. מחד, הם נמשכים לתינוק החדש, רוצים לגונן עליו, מרעיפים עליו אהבה באופן מוגזם, ומאידך, נדחים ממנו, גם אם לא מראים זאת.

צריך להבין שילדים בגיל הזה, גיל 3, עוד לא הפנימו כללי התנהגויות חברתיים כפי שאנו המבוגרים מכירים. לכן אין לשפוט אותה. היא מתנהגת בטבעיות לגילה.

מחד לנסות לכוון את הילדה ליצור שיתוף פעולה עם אחותה, ומאידך לתת לה תחושה שהיא אהובה, בטוחה ומיוחדת. יש להשתדל ולהמנע ככל האפשר ממצב בו הילדה מדחיקה רגשות וכעסים על האחות הקטנה, כי היא חוששת מעונש מצד ההורה.

מקלחו. ושינה יחד זה חא משהו שבא מרצון הילדים בגיל הזה, זו החלטה שת ההורים.
לא הייתי נכנסת מדיי לתיאוריות עמוקות, כן עדייח קטיות. בגילאי 4,6 לא יהיה שום הבדלמואז אפשר לתהות על טיב היחסים בינהם אבת הן עכשיי בשלב שונה באופן מהותי.
לא הייץי מתייחסת ןנותנת חשיבות כה רבה לכל תגובה, דבר שהן עושות....

לק"י

והיחס של הגדולה לקטנה נשמע לי ממש יפה. וזה שהיא רוצה שתהיי רק שלה לפעמים זה לגמרי נורמלי.

תרגישו טוב!

בטח אין לידנו
גרים כרגע קצת בחור
אבל ניסע לעיר בהקדם

שישלול דברים אחרים?

אין שישולים או משהו אחר.
ממש דוחף אצבעות לפה ויש אדמומיות בחניכיים.

לפעמים יציאת שיניים גורמת ללחץ וכאב באוזניים.
ניסית להניק בתנוחה אחרת?

באסה שנפצעתי בצד שיש יותר חלב

🙈
לי הבטריה לא סגורה על עצמה
מישהי מכירה את הכפתור שמכבה את המחשבות?

בעיקרון פוצונת חולה
היה לה חום 40!

ועכשיו היא ערנית לגמרי....

40 זה מלחיץ
וזה הגיוני שהיא משובשת בגלל זה 😏
ועכשיו אני אסגור את הטלפון (שוב) ואנסה לראות אם אני מצליחה להירדם.

אבל הם יותר גדולים משלך..

והם מסדרים את הבית כי אמרתי להם שלא יוצאים לשום פעילות מחר עד שהבית מבריק...

ונותנת לה לשחק.. מה גרועה בך, מה?

ולא נעים לי מכל הגיסים וההורים של בעלי.

היא בטח הייתה מעוכה כל היום אז בטח שהיא ערה בלילה.
אם היא לא הייתה ערה זה היה מוסר.
אל תנסי למשטר אותה, תזרמי איתה. זה יותר מביך מהצד לראות אמא שמנסה בכח לגרום לילדים שלה לעשות מה שהיא רוצה כדי להיראות בסדר מאשר פשוט לזרום עם המציאות.
אז היא ערה, קורה.. זה לא באשמתך. זו הסיטואציה פשוט
אל תהיי קשה עם עצמך ❤️

עכשיו בעלי קם אליה
אני הולכת לישון...

ממש קשה.
אני מניקה ושוקלת 20 קילו יותר מאיך שהייתי כלה...
בסוף ההריון הראשון שקלתי ככה.
כל יןם אני אומרת ממחר.....
וזה לא
אין לי כח .
המשיכה למתוק זה חזק ממני
מה גם שאני רעבהה
אז
לא יודעת אולי זה צרות של עשירים
כי לדגןמה תינןק של חברה שלי מאושפז....

גם אני אחרי לידה ירדתי מלא במשקל ועשיתי מלא ספורט ופשוט לא הכרתי את עצמי

והגעתי למצב שעברתי ברחוב ואנשים שהכירו אותי מצויין לא זיהו אותי! כ"כ נהניתי מזה

ואז נכנסתי להריון ב"ה ועד שבוע מסויים נהניתי מאיך שאני נראית ומהבטן הקטנה שיצאה לי

ונשארתי חטובה ויפה. ואז עליתי ועליתי ללא מעצורים ושוב מוצאת את עצמי בתסכול הזה. 

שוב ממש לא אוהבת להסתכל על עצמי במראה וכועסת על עצמי כל פעם מחדש.

אז כן. ב"ה ירדתי גם עכשיו אחרי הלידה הרבה במשקל אבל פתאום נתקעתי ולא מצליחה לרדת וגם אין לי כוחות נפשיים לרדת. אני בשלב של הלחפש אותם....

אז רק רוצה לומר שכמוני-כמוך. אולי זה מעודד טיפה.

הלוואי שנמצא כוחות לחזור לאכילה בריאה ולספורט.
וממילא, לאהוב את גופנו...
אמן.

ממש מזכיר לי את עצמי. ההריון הגיע בה אחרי תקופה יפה של ירידה במשקל וממש כמוך חויתי את התחושה של גוף רזה וחטוב ובגדים שיושבים יפה.
ממש מרגישה שעכשיו קשה לי יותר עם ההריון בהשוואה להריון קודם. בהריון הקודם העדפתי בטן הריונית על פני בטן של שומנים אבל עכשיו כשכבר היתי רזה המראה של ההריון לא מלהיב אותי בכלל..
ולא רק במובן של נראות, אלא גם הכוחות שלי והכושר שהיו במצב מאד טוב פתאום הדלדלו ונעלמו ואני כזאת כבדה ועיפה.
זאת באמת עבודה של החיים לקבל את עצמנו על המעגליות שבנו, לחמול על עצמנו ולא להיות שיפוטיות. בהצלחה לשתינו במסע הזה.
בטוחה שנחזור לנצוץ יום אחד❤

אבל

דברים

רשי אומר שזה דברי תוכחות , ולכן אמר אותם ברמז כדי לא להזכיר גנותם של ישראל

כמה רגישות!

וכמה צריך לזכור את זה

גם כשיש דברים קשים או ביקורת צודקת
לומר ברמז
לא בשעת כעס
ולא בלי מחשבה

וואוו.

וזה נאום שעמישראל נמצא ממש כמעט
על סף ארץ ישראל
שזה מעודד.

אחד הדברים שממש קשה לי ליישם במציאות.

רוצה להוסיף משהו מדהים שקראתי עכשיו בנושא:
משה רבינו כאמור, נותן את התוכחה רק הרמז.
והאמת היא שגם הרמזים אותם הוא בוחר, הם לימוד זכות מיוחד על עם ישראל:

"במדבר": עם ישראל היו במצב שהוא מראש נסיון קשה מאוד - במדבר הגדול והנורא. מלא נחשים, עקרבים וצמאון. לא פלא שהיה להם ככ קשה וחטאו.

"בערבה": חטא בעל פעור - נעשה בערבות מואב, משה מזכיר את המקום כדי לומר: הרי אנו יודעים שמואב יצאו מביתו של לוט, שלא הייתה צנועה ופרסמה כי "מואב" - מאביה הוא. אם כן מסתבר כי ערבות מואב היה מראש מקום של פריצות גדולה וממילא הנסיון שם היה קשה מאוד.

"מול סוף": עם ישראל עמדו במצב קשה מאוד - מול ים סוף. בלי לראות מוצא. וזה מה שגרם להם לא לעמוד בנסיון.

"די זהב" : חטא העגל: השמשה התחנן אחרי לא העגל לקב"ה כי יסלח לעם, הוא אמר לו: הרי אתה נתת להם כל כך הרבה מה יעשו ולא יחטאו?


בקיצור, רואים איך גם הרמזים עצמם, הם לימוד זכות על העם.
הלוואי וגם אנחנו נזכור את זה. גם כשמחובתנו להוכיח, לדעת בו זמנית להבין וללמד זכות על הצד השני.

תודה על לימוד חשוב כ"כ!

אבל זו פרשה שגורמת לי דמעות תמיד.
משה רבינו המנהיג.
זה שנשא את העם על כתפיו.
הולך להיפרד מהגוזלים שלו.
זה כזה עצוב.
מעמד קשה מצד אחד, מצד שני הם הולכים להיכנס סוף סוף לארץ המובטחת.
וכל מילה של משה חשובה, מדוייקת ומדריכה הלאה.


(מקווה בהמשך ללמוד תובנות של ממש)..

אני תמיד עצובה קצת בפרשה הזו, בחומש הזה.
ותודה רבה על התיוג @מתואמת!
שמחה לקרוא את הרעיונות היפים שכאן

א. מתחבר למה שנפש חיה כתבה.
משה מוכיח את העם בפרשה על חטאיו כמו המן וחטא המרגלים ועוד, לפני מותו.
רשי מסביר שהוא למד כן מיעקב כמו שיעקב הוכיח את בניו לפני מותו. ומדוע הוא מוכיח רק כעת?
רש"י מסביר שכדי שלא יתבייש האדם שהוכיחו אותו. כשאדם נפטר הוא אינו יכול לחזור ולהוכיח שוב ושוב, וכך אין המוכח מתבייש בפני חברו. כמה רגישות לומדים מכאן שמוכיחים!
את הילדים.
את הבעל.
את עצמנו.
וגם אני למדתי מפה שלהוכיח צריך פעם אחת- ומספיק!
לא צריך מאה פעם ובווריאציות שונות ולהזכיר שוב ושוב. אחת וזהו.

וכדבריו-

רש"י: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש. מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה, ממי למד, מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה, אמר, ראובן בני, אני אומר לך, מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ד' דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה, כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו כו', כדאיתא בספרי (פ"ב), וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, וכן שמואל, שנאמר הנני ענו בי (שמואל-א יב, ג.) , וכן דוד את שלמה בנו.

ב. חטא המרגלים. מוזכר בפרשה חטא המרגלים ובשל בכיתם לחינם על הארץ, נקבע לנו ביום הזה בכיה לדורות. 2 בתי המקדש שלנו נחרבו..

מראה לנו כמה התורה והפרשה נוגעת לנו לחיי היום יום. זה לא איזה משהו עתיק וסיפורי שאפשר לקחת מזה רק מסר. זה החיים שלנו! זה הבסיס שלנו! עד היום אנחנו חיים את מה שקרה ומשלמים על החטא. ובכוחנו לכפר עליו. ממש בזמן שאנחנו נקרא את הפרשה בבית הכנסת השנה, נחרב לנו הבית. ועד היום אנחנו אבלים ומתענים על כך.
(לי עובר בראש התיאור שהתורה כאילו ממשיכה להיכתב עכשיו.. מה שאנחנו עושים גם נרשם.. ולהתמלא בהבנה שכמה כוח יש למעשים שלנו וגם כמה התורה היא החיים שלנו ולא משהו מנותק. כמו שחטא המרגלים ככ מופיע בחיים שלנו היום והשבוע ככה כל פיפס בתורה! זה לא איזה משהו מנותק..)

התחברתי מאוד למה שכתבת בסוף... שכאילו התורה ממשיכה להיכתב בדורנו...

גם אני התחברתי במיוחד לסוף..

התחברתי מאוד לשתי הנקודות!
תודה רבה!

התורה באמת ניתנת לנו כל יום מחדש.לכן יש לנו את היכולת לקיים את המצוות בהתחדשות כל יום- ויהיו בעיניך כחדשים כנתינתם מהר סיני.
ומיוחד החיבור שחיברת לחורבן- שכאן זה ממש בולט - דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו- שמתאבלים על בית המקדש שלא נבנה השנה.

"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ". 

על הפסוק הזה יש קושיה מעניינת- אם ניקח את המידות מהפסוק יוצא שעוג היה ענק אבל לא ענק מדי
יש הרבה תירוצים לקושיה הזו-

הפירוש של הרשב"ם ממש מתאים לפורומנו-

הרשב"ם מפרש שזה המידות של המיטה של עוד כשהיה תינוק ולכן כשגדל באמת מידותיו היו ענקיות.

ולמה העריסה שלו היתה מברזל?

לפי שכשהיה קטן היה חזק מאד ובהשתטחו היה משבר ערש של עץ, לכך עשאוהו של ברזל, כי לאדם גדול שיש בו דעת לא היה צריך כך.

 

אפשר ללמוד מפרוש הרשב"ם שני דברים בנוגע אלינו-

א. כפשט הפסוק-להכין לילדים סביבה פיזית תואמת גיל והבנה. ולמנוע מראש שגגות וכשלונות של הילדים. ולזכור שמעשיהם נובעים לא מרוע אלא מחוסר דעת.

ב.על דרך הדרש - לנצל את הגיל הרך לחינוך.

כי חינוך מקטנות נטבע בילד כמו ברזל- גירסא דינקותא. לעומת מה שהילד רוכש בגיל מבוגר יותר שזה כבר עץ- פחות חזק,עלול להישבר...

 

 

קוישה מעניינת,פירוש מעניין והדברים שלקחת אחינו חזקים מאוד! שנזכה!

גם מרשע כזה...

על הפסוק -"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם."
מקשה האור החיים למה כתוב "ראה" בלשון יחיד ו"לפניכם" בלשון רבים?
ומתרץ שבראיה כללית - כל ישראל שווים כאיש אחד.ואין שוני בינהם.
אבל הערך של כל יהודי שונה,ואינו זהה אצל כולם.

אומרו בתחילה ראה לשון יחיד, וגמר אומר לשון רבים, לפי שבגדר הראיה שוים הם כאיש אחד ואין ההשתנות ביניהם, אבל בערך מה שהם אין גדר כולם שוה, לזה אמר לפניכם, וכמו כן כל מה שאמר בפסוק אחרי כן בלשון רבים באו ורשו וגו' אינו בגדר ההשתוות כאחד.

שאמרה שמעברים הם זמן לחוץ.
עם ישראל עומד עכשיו לפני הכניסה לארץ, יש התרגשות ומתח, ודווקא בזמן הזה משה רבינו נואם נאום ארוך (37 יום!) ומזכיר את מה שהיה במדבר, את המקומות שהיו בהם וכ'ו...
ומשה רבינו מלמד אותנו שכדי לצלוח מעברים ושינויים בצורה טובה, צריך לזכור שהם חלק מתהליך. שהם עוד אירוע בשרשרת אירועים ארוכה. ההסתכלות אחורה על העבר נותנת כוח - עם כמה התמודדנו, בעזרת ה' נצליח להתמודד גם עם השינוי הזה, עם המעבר הזה.

)ומצד אני בטוחה שבני ישראל רצו שמשה רבינו רק ימשיך לדבר כדי שלא יגיע רגע הפרידה...)

התחברתי מאד... תודה שכתבת את זה !

היום בלילה יחול ט' באב, יום חורבן המקדש. אבל אנחנו נלבש בגדים חגיגיים, נאכל סעודה עם בשר ויין, ולא נבטא את האבלות אפילו ברמז. איך זה יכול להיות? מה כוחה של השבת שמבטלת את כל האבלות?
הרב ראובן ששון מסביר, שלשבת יש כוח של חשיפת המימד הפנימי של המציאות, שתמיד קיים ללא שינוי "שבת קביעא וקיימא" (פסחים קיז עב).
השבת חושפת את העומק של המציאות, בו גם הרע הוא בעצם חלק מהטוב, והוא זה שמאפשר לטוב לצמוח מתוכו ולהתגלות במציאות.
השבת מבטאת את עומק הקשר בין עמ"י לקב"ה, שלעולם אינו בטל, כמו הכרובים שמעורים זה בזה גם בזמן החורבן ממש, ומעידים על הקשר הפנימי שתמיד קיים, שיתגלה לעתיד לבוא בגלוי.
ואולי אפשר לפרש גם את שמה של השבת - 'שבת חזון' במשמעות נוספת המתחברת לדברים. שבת חזון, היא השבת של החזון, של ההסתכלות הנבואית שרואה מעבר להריסות הגלויות את המעמקים הפנימיים.
לכן בשבת אסור לעשות שום סימן אבלות, אפילו כאשר תשעה באב חל ממש בשבת, כמו השנה. קדושת השבת, האור הפנימי, דוחה את האבלות.
(על פי ספרו של הרב ראובן ששון, 'ושכנתי בתוכם')

איזו שבת מיוחדת,הלוואי שנזכה כבר בשנה הבאה לחזות בעינינו בגלוי את המימד הפנימי הזה

ממש בהצלחה!! ולידה בזמנה♥️
אני אישית אוהבת את הדברים הבאים:
לנסינו. כדאי למרוח כבר מחודש 9, עם רפידה כדי שלא יתלכלכו הבגדים. אחרי הלידה למרוח כל פעם לפני ההנקה, אפשר להניק איתה ואין צורך לשטוף
קונכיות- מעולה ממש. עוזר לפטמות פצועות, מאוורר את המקום
אני שמה גוזיות. יש כל מיני סגנונות
יש את הפשוטות כמו של הנערות שזה באמת פחות מתאים
ויש כאלה עם רפידות מעולות לפעמים גם נשלפות
זה ממש נח. אפשר לישון עם זה ולהניק בכיף
ולהסתובב עם זה גם בחוץ ולא רק בבית

פה שמעתי גם על רפידות שעוזרות לפצעים. לי אישית פחות עזר אבל לאחרות מסתבר שכן

הכי הכי חשוב!! לא יודעת מאיזה סיבה לא הנקת אבל כדאי כבר מעכשיו לעשות בירור עח מדריכות הנקה, במכבי יש גם דרך הקופה. לרשום מספרים בצד, ואחרי הלידה להעזר כמה שאפשר

יכול להיות שלא תצטרכי אף אחד מהדברים שכתבתי ויעבור קל ופשוט
המון הצלחה!

קונכיות- רואים דרך הבגד? זה לבית או ליציאה?, שמים איתן לנסינו או שלא? 

יש לך המלצה לגוזיות עם רפידה נשלפת? נשמע לי פתרון טוב.

איך יודעים איזו מידה לקנות?

ובולט החוצה. לדעתי קשה לפספס
הייתי שמה רק בבית
יש בטרמינל איקס מעולות של חברת aerie זו חברה מעולה ממש!! ממליצה לחפש שם, בטח יש גם מבצעים
לגבי מידה זה באמת תלוי. איזה חודש את?

הפיטמה מאווררת וזה גם אוגר טיפטופי חלב

@התהילה והתפארת
מסכמת לך-
משחת לנסינו- למרוח מחודש 9 וגם אחרי הלידה לפני כל הנקה, וזה משחה שלא צריך לשטוף לפני הנקה זה מעולה!

לגבי חזיות /גוזיות הנקה- הייתי קונה חזיה אחת ושתי גוזיות ורואה אחרי הלידה מה טוב לי.
אפשר לגמרי לקנות בחודש 9, גודלים בחזה אחרי הלידה, אבל מבחינת ההיקף שלך זה כבר הגודל של אחרי הלידה, וטוב שיהיה מוכן בנחת לאחרי הלידה זה ממש חשוב, כי אחרי הלידה לא תוכלי להסתובב...
גוזיות נשמע לי רעיון טוב כי בימים הראשונים אחרי נלידה לא מומלץ חזקה כי לוחץ מדי, לי האחיות המליצו ללבוש גופיות ספגטי וזה מעולה ! צריך משהו שקצת יתפוס אבל לא ילחץ... אבל גוזיות נשמע עוד יותר טוב כי יותר כיף להסתובב ככה..

העניין של יועצות הנקה שכבר יהיה לך את המספר שלהם מעולה!!!
אפשר להתקשר גם ואפילו לקבוע מפגש לפני הלידה להתכונן איתן להנקה, במיוחד אם יש לך החזר מהקופה אז ממש משתלם..

ההתחלה של ההנקה זה באמת לא פשוט ובאמת חשוב כ"כ להתכונן לזה.
אני גם לקראת לידה וחושבת איך להתכונן למרות שהנקתי בילדים הקודמים ..

עוד משהו- לקנות או להשכיר מיד שרה משאבה טובה שתהיה לך לבית למקרה שיהיה צריך גם לשאוב..
וגם לקנות שקיות לאחסון חלב ובקבוק ..

אפשר להביא לבית חולים גם פטמת סיליקון יש מקרים שזה ממש עוזר בהתחלה.

ולקרוא על זה הרבה, נראלי מגדיל את המוטיבציה ואת ההתכוונות לזה..
לקרוא על החשיבות של הקולסטרום, על ההנקה בכלל והכל...

אבל נראלי הכי משמעותי, זה לקבוע פגישה עם יועצת הנקה אפשר לפני הלידה, ומה שבטוח שתדברי מראש עם מיהשי שאת רוצה בטווח של אחרי הלידה שתבוא אלייך הביתה או לבית חולים.. תדברי איתה מראש על טווח תאריכים מסוימים ועל מיקום הבית שלך או הבית חולים אם תצטרכי..

להרבה יש קשיים בהתחלה ,אבל אם צולחים אותם זה כ"כ כיף.. לשנה קדימה.. יש אוכל זמין ובריא תמיד , זה עוזר לגוף שלך ושלו להתגבר על העניינים אחרי הלידה..
לא צריך להכין בקבוקים, לשטוף,להרתיח וכו..


ועוד משהו, הכי קשה לי בהתחלה של ההנקה זה הגודש המטורף יומיים אחרי, אני בדיוק מנסה לחשוב מה יכול לעזור- טיפ שאחת האחיות נתנה לי זה להישען עם היידים קדימה על הכיור של השירותים בלי בגדים,
בצורה של שולחן כזה ולנענע את החזה ואז החלב בצינורות מתנקז למטה ומשתחרר..

רלוונטי לחזה גדול? בעיקרון חזקה למשל אני חשבתי איכותית עם ברזילאים כדי שתחזיק...
🤔

ברגע שתתרגלי לגוזיות תראי שזה פשוט עולם אחר ולא תרצי לחזור לחזייה
תבדקי אצל החברה שהמלצתי הם מתאימים את עצמם לכל הסגנונות והאיכות ממש ממש טובה

אגב בגוזיות שלהם זה לפי מידות של s,m,l וכו..
תבדקי בטרמינל איקס.
יש מלא מבצעים.
אבל רק אחרי תשעה באב

יש להן גוזיות הנקה מצויינות, אחרי שניסיתי אותן כבר לא רוצה לחזור בחיים תחזיות רגילות... יש להם עד מידה xl שמתאים למידה DD.

וגם שלחנו פנ בעבר קישור של כאלו שדומות אחד לאחד מעליאקספרס בגרושים...

יכול להיות שכבר כתבו לך אבל ממש ממליצה לעזרה ביועצות הנקה במחלקה.
אני קראתי להן כל פעם שהנקתי כדי שיעזרו לי ולמדתי המון.

אבל העצה הכי טובה שלי היא פשוט סבלנות...
עכשיו ברוך ה' מניקה ילד שני
ואני רואה שיש את הכאבים של ההתחלה שתמיד יהיו.. ובעיני לא משנה איזה רפידות או משחה תשימי - צריך לנשום עמוק, לספור עד 10, להתמסר לזה למרות שזה כואב.. תוך כמה שבועות המצב לגמרי משתפר וזה עובד!
מאחלת לך שתצליחי בעזרת ה' להניק ושתשמחי בזה!
וגם אם לא עובד מכל מיני סיבות - זה לא מוריד מהאיכות שלך כאמא!!

2 ב70 שח אבל הם ל72 שעות
שמתי ישר אחרי הלידה כשהאזור רגיש והציל אותי

כמו שכתבו לך להתחיל לשמן ולהכין את הפטמות עם משחה ושמנים.
לדעתי עוד לפני תשיעי, קורה שלידה מתרחשת לפני התאריך... כמה שתתכונני יותר עם מריחות ותתמידי בכך ככה תעזרי לעצמך.
לא תמיד זה מונע לגמרי סדקים אבל בהחלט מקל.
הנקה זה לא כמו שזה נראה, שולפים וזהו, הנקה בימים הראשונים זה לא תענוג.
ללא ספק שמתרגלים מגיע הכייף ההדדי.
כותבת לך מניסיון, אם רק היו אומרים לי זאת לפני הלידה הראשונה..... בתחילת ההנקה סבלתי המון, הבייבי ינק דם, זה לא נעים בכלל, אאוץ, אך. כואב להיזכר בזה.
שמעתי עוד משהו חשוב, לא לחכות שהבייבי יבכה/יצרח מרעב ויבקש אוכל רצוי להציע לו בזמנים הגיוניים שצריך לאכול, כמובן שלוקח מעט זמן לקלוט אם יונק הרבה בפעם אחת או שצריך צפוף יותר כי יונק מעט כל פעם.
העיקר בשעה טובה ובידיים מלאות.
וכמו שציינו, הנקה זו הענקה רק אם זה הולך, לא הולך אפשר להעניק הרבה בדרכים אחרות.

יש חזיות הנקה. לי היה הכי נוח של מוניקה

אולי כדאי להתקשר למוקד אחיות ולהתייעץ...

רפואה שלימה!

בשורות טובות יקרה!!

לגבי הנמנומים, תלוי כמה חזק זה והאם נקודתי או לא... אבל זה גם יכול לנבוע מחולשה. קורה לי מדי פעם.
כן כדאי לבדוק אבל לא יודעת אם ממש צריך להלחץ ❤
חיבוק גדול על מה שעברת, בשורות טובות!

לא קניתי ממנו אבל ראיתי את האתר

היה לי 3 שבועות של כתמים כאלה רק בבדיקה פנימית ולעיתים רחוקות בניגוב..
רק אחרי 3 שבועות הצלחתי לעשות הפסק וגם זה עם הרבה הקלות, לבדוק ראשון שלישי ושביעי, ללכת עם שחור..

מרגיש לי כזה מיותר... ועונש כפול...

של התכנסות ולנסות להבין שהגוף לא נגדנו. אנחנו רואים שהוא עבר טלטלה והוא צריך זמן אז כנראה שזה גם נכון לנפש...

עברתי את זה בסביבות פסח השנה. כל כך מבינה את הקושי.. גם באיבוד הריון וגם הריחוק הנוראי הזה.. וגם לי מהר מאוד נהיה כתמים רק בניגוב. ועדיין לקח לי הרבה זמן להצליח. וגם אחרי זה הרבה הקלות ושאלות לרב..
זה באמת ממש ממש קשה. ממש.
מבינה מאוד.
תתני לעצמך זמן להתאושש, לנוח, לתת לגוף כוחות ופינוקים..

וחשוב להבין שזה לא בדיוק כמו קיצור מחזור... כי יש פה משהו שלוקח לו באמת זמן פזיולוגית להתפנות מהגוף... מבינה?
אז את הכי מכירה את עצמך מה יעשה לך טוב, איזו השתדלות תעשה לך טוב מצד אחד שאת מנסה ומצד שני שלא תתייאשי מהזמן שעובר ועדין לא טהור...

מלימון סחוט עם סוכר ומים.

אז זה יותא ארוך ממחזור? אבל כמעט אין לי דם!

וכמה זמן עד שסיימת את הלימונדה הזאת?

(אני סוחטת ומקפיאה בשקיות קרח)

שתיתי בשלוק

שכדאי שתעשי את הדרך היותר רגילה אולי זה משפיע...

תסחטי 3 לימונים תשפעי לבקבוק ליטר וחצי, תוסיפי מים (ואם את רוצה מי סוכר) ותשתי במשך יום שלם...

הגוף צריך להתאושש.. תנסי לשתות הרבה מים אומרים שזה עוזר
ולבדוק עם רב כי לי אמרו שאחרי הפלה אפשר לבדוק רק מינימום של בדיקות..
חיבוק

ממה שקראנו בספר הלכות, גם ככה אסור לטבול לפני שעובר שבועיים... כלומר רק בחמישי לעשות הפסק.

אז אני רוצה להיות בחמישי כבר ממש נקיה

חשוב להבין שבספרים יש הנחיה כללית ולא פסיקה אישית שמאוד יכולה להשתנות לפי מקרה כזה או אחר...

שבאמת אחרי גיל מסוים של העובר זה נחשב לידה אז כדאי לברר באמת.. בעז"ה זה יגמר מהר!!! ממש מבינה אותך, באמת מרגיש עונש כפול. אבל זה יקרה בעז"ה ואת תטבלי ותקבלי חיבוק

תודה לך על התגובה

גם פס בהיר, זה הריון
מזל טוב!
שיהיה בעז"ה בקלות ובידיים מלאות

הפס מושפע מההורמון של ההריון

בגלל שההריון צעיר יחסית זה ככה

 

 

תודה לך על המענה! עזרת לי

אז זה לא מעיד על משהו.
פס זה פס. בשעה טובה💕

לקבוע תור לרופא נשים לסביבות שבוע 8.

את סופרת את השבועות מהיום הראשון של הוסת האחרונה שלך...


בהצלחה!

הבוקר כבר עשיתי בדיקת דם והגיעו תוצאות: HCG-B Quantitative (B) 48 IU/l

48 זה לא נמוך מדי?

אני 4 שבועות בדיוק אחרי תחילת המחזור הקודם...

והפסים עדיין חלשים ממש... 

מה זה אומר על ההריון?

ועוד משהו- מפחדת שמרב לחץ ההריון יפול (וזה מלחיץ יותר...)

איך מתמודדים עם הלחץ הזה?

זה יכול להיות תקין לגמרי, פשוט הריון צעיר,
אולי כדאי לבדוק שוב בטא (מחרתיים. צריך הפרש של יומיים בין הבדיקות כדי להשוות את התוצאות).

הרפואה לא כ"כ מאמינה שלחץ יכול לגרום להריון ליפול, אז את לא צריכה להילחץ מהלחץ 💞

אני הייתי בהיסטריה כל ההריון ובה לא קרה כלום
ה שומר
בשורות טובות❤️

אם את 4 שבועות בדיוק אחרי המחזור הקודם סימן שאת 14 יום אחרי ביוץ בערך, נכון?

אז רק מנסה להרגיע שהערך מושלם לכך. הבטא רק מתחילה לעלות.

כן כדאי לעשות עוד יומיים כדי לראות שזה אכן מכפיל את עצמו

בהצלחה ובשורות טובות !! תעדכני אותנו 

המחזור הקודם זה עדיין לא איחור אלא אם המחזורים שלך קצרים פחות מ 30 יום, אז הגיוני שיהיה ערכים נמוכים.
אבל בערכים נמוכים כן ממליצים בד"כ לבדוק שוב אחרי יומיים אם יש הכפלה (לא זוכרת אם פי 2 או אולי פי 1.5).

אם זה לא יתפתח להריון תקין חלילה תדעי בקרוב גם ככה, אבל לי אישית בבית יש ארבעה שהתחילו מבטא נמוכה מאד ועוד אחד כזה בבטן, במקומך הייתי פשוט משחררת ומקווה לטוב

כי בבדיקה הבאה היא תדע אם זה עולה או לא עולה,

חארם על ימי הסקרנות האלה,

נראלי...

שאני שומעת מישהו אומר "חארם" מחוץ למשפחה שלי

עשיתי הבוקר (חמישי) בדיקה שניה אחרי יום שני

ביום שני הבטא היה 48

הבוקר הוא היה 226

הכפיל את עצמו  כמעט פי 5 תוך שלוש ימים....

זה לא מוגזם כבר?....

 

ושאלה נוספת למבינות-

קבלתי מרשם לחומצה פולית 0.4 מ"ג, ומרשם לPRENATAL+ BETACAROTEN 30TAB

PERENTAL מכיל כבר חומצה פולית. לקחת גם וגם?

 

לצערי לא לקחתי חומצה פולית ב3 חודשים לפני ההריון...  קראתי בגוגל שצריך לקחת 5 מ"ג ב3 חודשים הראשונים למי שלא לקחה לפני. זה נכון?

 

סליחה שהפצצתי אותכן בשאלות.... זה הריון ראשון שלי ואין לי כ"כ את מי לשאול...

לגבי התוספים אפשר לקחת רק את הפרנטח, אבלצחשוב להקפיד.
האמת אני לא בטוחה שכבר מהשלב שלך חייבים אותו, לכן אותי כדאי להתחיל רק עם חומצה פולית ובהמשך מתחילים מולטי ויטמין.
עדיף לקחת, אבל לא קרה כלום, תקךידי מעכשיו כל יום

תתחילי לקחת מעכשיו. יהיה בסדר בעה ..

חומצה פולית הסטנדרטי בטוח לא צריך מרשם, לא יודעת לגבי מינון גבוה יותר.

ההכפלה לא באמת פי 2 אפסאפס זה טווח ענק ורחב ושה נראה עליה תקינה ומשמחת

איזה מרגש זה
הריון קל ובריא

שבוע שעבר (שבוע 4 או 5, לא סגורה על זה) היה לי בחילות מזעזעות.

במשך 3 ימים בערך.

מאז כבר 5 ימים ללא בחילות כלל. מרגישה רגיל לגמרי. 

זה מוכיח על משהו מסוכן? או שזה הגיוני?

יש לצין שבימים של הבחילות הם היו נוראיות, ובבת אחת- פסקו!

 

בשורות טובות בעזרת ה'!!

אז אין בעיה. רצלי לא הצליחו בגיל הזה
אפשר לנסות בכפית או מזרק או להתחיל מוצקים

אני לא יודעת אם הוא לא אוהב את הפורמולה או שלא מצליח

הבעיה הייתה שלא הצליחה להפעיל את רפלקס המציצה על הבקבוק
עם ליווי לימדנו אותה על ידי זה שמרחנו רסק תפוחים או משהו דומה על הפטמה כדי להפעיל לה את הרפלקס
היא הייתה בת ארבעה חודשים

גם אנמ חשבתי שזה ככה בהתחלה אבח זה כל יול כל היול ורק בבליעה

לי יש קבוע כאבים בבליעה/גרון כשאני עייפה מאוד..

❤️

לא יודעת לומר מה הסיבה
אבל יש לי הרגשה שהצום עשוי להקל עלייך
אם זה עניין ויראלי הצום עוזר לגוף להתנתקות

או שאת לא שותה מספיק

משהו בושט שפוגע בתנועתיות/גורם להצרות
חפשי eoe ותראי אם מתאים למה שאת מחפשת

יש מצב!

ותתחילי בירור

לפעמים התחושה היא של דקירה בכל בליעה

זה כבר כמעט שבוע

רפואה שלמה!!

שהכאבים נדדו לאיזור החזה הימני, לכן מניחה שזה שריר תפוס. תודה ענקית לכולן!