זה לדעתי מסורבל ולא אמין, אני לא מתעסקת עם זה,
אני יודעת שבהתחלה קודם בודקים ביוץ, מעקב זקיקים אמין למדיי, רופאת נשים תגיד לך מתי להגיע..
ואז את יודעת מתי את מבייצת
לדעתי אם את רוצה, אין מניעה שהיא ממש תתעקש איתך לא?
ברור שיותר נחדמ שהיא בעד ולא עושה לך טובה..
חוצמזה יש את חום השחר,
ואם המחזור שלך מסודר אז גם את דייזי,
איך זה עובד?
פחות אני יודעת..
אני גם הייתי שמחה לדעת על דרך טובה לבדוק ביוץ ללא מעקב זקיקים כי נמאס לי מהם
כבר מפחדת לאכול כי כמעט כל פעם מקיאה מבחילות וצרבות
באמת סיוט.. ורק התחלתי שישי..
או פשוט להשלים עם הצרבות שיבואו אחרי?
סודה לשתייה ללא אלומיניום יש את זה בכל חנות טבע,
גם שקדים טבעיים ללא הקליפה החומה.
@פרח לשימוח🌷 איזה קטע באמת ניסיתי קודם מסטיק אבל דווקא זה הגביר לי את הצרבות, כנראה ממש אינדבידואלי
חברה בדיוק אמרה לי שיש איזה בעיית כשרות עם טאמס וכדאי לברר על זה קודם (לא הבנתי בדיוק מה הבעיה אבל ליתר בטחון מעלה למודעות)
אגב, מישהי מכירה רני לצרבות? ממליצות?
מבחינתי היא מצויינת! פרקטית. לא יותר ולא פחות ממה שצריך.
היא יכולה להיות גם אלחוטית (עם בטריות..)
אני מרוצה.
אין לי את של הייגן אבל הבנתי שהיתרון שם זה שיש בקבוקים בכל מיני גדלים לכל הגילאים.. שאפשר לטחון ולהביא לילד מהבקבוק/ כוס. ככה שמעתי.
לדעתי אם את מחפשת משהו פרקטי נטו לשאיבות- לנסינו. לא ניסיתי משהו אחר.
* רק תשימי לב, אני לא יודעת אם כולם מקבלות את זה או שאצלי הייתה טעות.. אני קיבלתי בקבוקים של לנסינו עם פטמה של שלב 2. ולא הבנתי למה הבן שלי גומע הכל בדקה ונחנק. עד שגיליתי. אז תשימי לב.
יכול להיות שזה נמכר ככה לכולן, אז תשתמשי פשוט בבקבוק אחר.
בהצלחה.
אם יש למישי עוד שאלות על הייגןאמא לאוצר❤פעם היה פה שרשור על שאיבה מלאה וממש פירטתי בו עליה..אם מישי מצליחה למצוא
אני לא מוצאת... חוץ מזה אפשר לשאול בשמחה. השתמשתי כמה חודשים לשאיבה מלאה והייתה לי ממש מעולה. מקווה שאזכור כדי לענות על שאלות ספציפיות כי בכל זאת כבר לא השתמשתי כמה חודשים
עשיתי איתה שאיבה מלאה..אחרי שעברתי כמה וכמה משאבות אחרות, והיא פשוט מעולה!!
אם זה לפעם ב אז אין צורך להשקיע כזה מחיר.. אבל אם את צריכה לשאוב הרבה, וגם מחוץ לבית, ממש ממש ממליצה לך!
בגלל שהיא קטנה ואלחוטית אז גם היה לי מאד מאד נוח לשאוב איתה מחוץ לבית, במלא מקומות הזויים
אז לא יצא לי הרבה להשתמש בידנית, אבל כשכן השתמשתי היא היתה מעולה, לא היה ככ קשה (פיזית) לשאוב איתה כמו עם אחרות, והיא רוקנה לגמרי את השד...
אז הייתי צריכה לשאוב כל הזמן, ממש מסביב לשעון...
יכול להיות גם כאילו מהרוטה נכון
הכי טוב להפשיר בתנור או בסיר. אבל אפשר גם במקרוגל.
אחרי ההפשרה כדאי להוסיף את האפונה והגזר- אם זה בסיר להרתיח עם הרוטב של העוף לכמה דקות. אם בתנור- לבשל בנפרד אפונה וגזר במיםשהומלחו לכמה דקות.
כך המרקם ישאר טוב.
האפונה והגזר מתבשלים כ"כ מהר שחבל לבשל ולהקפיא אותם....
מתכונים לעוף בנפרד יש לי מלא. אם תרצי אכתוב לך.
מתכון לעופות-
*הכי פשוט עוף צלי בתנור או בסיר: שמה את חלקי העוף בשקית קוקי או בסיר טפלון טוב, מוסיפה: מלח, פפריקה אדומה (הרבה), פלפל שחור, שום גרוס. אפשר להוסיף רבעי בצל ושיני שום אם אוהבים. מוסיפה מעט מים. אופה ב210 מעלות/מבשלת על אש נמוכה אחרי רתיחה כשעה וחצי.
*עוף פיקנטי בתנור: מוסיפה לחלקי העוף מלח, שום גרוס, פלפל שחור, כמה כפות רוטב צ'ילי ומעט סילאן. אופה מכוסה כשעה ורבע ב210 מעלות ואז עוד רבע שעה ללא כיסוי.
שתיהם נשמרים מעולה במקפיא וממש טעימים עם אפונה וגזר. כדאי להוסיף אפונה וגזר ברבע שעה האחרונה של הבישול- לדעתי לא צריך יותר מזה.
בתאבון
פה לקצתמתואמתאני כבר כמעט חצי שנה אחרי לידה..
אבל הצרבות נשארו לי.. 
לא יודעת מה לעשות עם זה.. לפני ההריון לא ידעתי מה זו צרבת. למה זה נשאר לי?
מישהי נתקלה?
אגב, היה לי חשד לרעלת אבל בסוף לא היה לי תפקודי כבד גבוהים (ככה בעלי זוכר, אני כבר אחרי הלידה לא זוכרת שום דבר). יכול להיות שזה קשור?
בתקופה הזאת של ספירת העומר?
אנחנו עשינו בר"ח אב (היי ) אחרי התייעצות עם הרב שלנו.
אחר כך שהיא גדלה אז הייתי עושה מכונה מלאה שלה לבד, וכבר קניתי לנו אבקה רגילה... עד גיל שנה בערך ואז כולם רגיל
הילדה השניה, לפעמים ככה ולפעמים ככה
אז עבר חודש מהלידה... לידה שניה ברוך השם
ולהבדיל מהלידה הקודמת הדברים הלכו אחרת עם הרבה יותר ידע.
הלידה הקודמת היתה טראומתית למדי, אצל הרבה נשים אני מאמינה.
3 ימים של צירים, זירוזים כואבים, מעבר מב"ח לב"ח, יום שלם עם פיטוצין בלי אפידורל, לידה ארוכה ומלחיצה, לחיצות על הבטן והצלעות...בקיצור כייף.
שבוע 39+5 מתחילים לי כאבים שמסתבר שהיו צירים, אמרתי לעצמי שאני הפעם מושכת את זה כמה שיותר בבית, להגיע כבר בהתקדמות לחדר לידה.
הפעם החלטתי לקחת דולה, בלידה הראשונה הייתי לבד וזה היה קשה.
מתקשרת לדולה, ניסיתי לתזמן, ראיתי שכל מאמץ שאני עושה גורם לצירים להמשיך, אז היא אומרת לי להמשיך ככה. ראיתי שהצירים פעם ככה ופעם ככה, לא בזמן אחיד. אז חשבתי, טוב נו, כנראה שזה סתם.
מגיע הלילה, הצירים שוב פעם מגיעים, הם כואבים אבל נסבלים, וגם רציתי בלי אפידורל ובלי שום התערבות לא טבעית.
אני רואה שזה די חזק וכואב בגב התחתון, מחליטה לנסות לזרז טבעי.
קראתי פעם על עיסוי פטמות, אז אמרתי טוב נו, ננסה.
מקלחת חמה, צירים כואבים, יצאתי ועשיתי 10 דקות אולי, זה לא נעים בכלל ובלתי נסבל.
3:30 בבוקר, נראה לי שהגיע הזמן ללכת לבית חולים.
צירים כל 5-7 דקות, אבל התחושה אומרת שכנראה זה הזמן.
מתקשרת לדולה, קבענו להפגש במיון. נסיעה כיפית עם צירים שאי אפשר לזוז.
מגיעים ב-5:00 למיון, לא רציתי להכנס ולהתחיל את התהליך, רציתי להסתובב בבית חולים ולהמשיך. והצירים כואביםםםםם, אבל הדולה איתי. וכל ציר היא לוחצת לי על הגב התחתון (וזה פשוט מציל חיים!)
אבל... אחרי כמה צירים, כנראה כבר בשעה 06:00, נשברתי, נכנס פנימה.
אז עשיתי מוניטור, סיוט עם צירים! קמה בכל ציר, המיילדת אומרת לנו שאם אני אמשיך לזוז הרופא יעשה לי בעיות. בסדר. הצלחנו לסיים את המוניטור בשלום.
מבקשים בדיקת קורונה, לא רציתי לעשות (לא נכנס לזה כאן), המיילדת אומרת שאם לא אעשה יקחו לי את התינוק כשאלד למחלקה נפרדת. אין דבר כזה. (חשוב לציין לדעת כולן)
היא אומרת, נעשה בדיקת פתיחה, היתה לי טראומה רצינית מהבדיקות פתיחה, היו רופאות שעשו לי בלידה הראשונה וגרמו לי לדימום עוד לפני שהוא התחיל וכאבים רצינים.
תכננתי לנסות לא לעשות בדיקה ולזרום עם הצירים, אבל עשיתי בסוף.
פתיחה 4! בדיקה לא כואבת. מפתיע ביותר. הולכים לחדר לידה.
מגיעים לחדר לידה, בערך כבר 07:00 בבוקר, בעלי סיים להתפלל הגיע גם הוא לחדר. ברכות השחר, הייתי חייבת קצת קדושה, כי עם הכאבים האלה בלידה הקודמת לא עשיתי כלום, כלום. (כמה סיפורים שמעתי על פרקי תהילים בלידה עצמה).
מסיימת, נכנסת להתקלח, קצת מים חמים להפגת הכאבים. אבל וואו זה נוראי. התביישתי שהדולה תכנס איתי למקלחת לעזור לי בין ציר לציר, והם היו תכופים.
כל ציר חשבתי "הקב"ה איתי" וברוך השם זה עזר. גיליתי שיורד לי דם בסיום. כבר התחלתי להרגיש קצת לחצים למטה. החלטתי לצאת. בוכה, אומרת שאני מפחדת, אבל אין מה לעשות, התינוק צריך לצאת.
מתלבשת, מתיישבת במיטה, ופתאום מרגישה לחץ למטה כמו צורך ללחוץ בשירותים. הדולה מהר מאוד מחזיקה אותי ואומרת לי לעצור ולא ללחוץ וצועקת למיילדת שתגיע.
היא מגיעה, עושה לי בדיקת פתיחה (הפעם זה היה כואב) פתיחה 7!!!!!
טוב, אם חשבתי שאני לוקחת אפידורל ונשברת, זה כבר לא אפשרי.
המיילדת אומרת שהיא יוצאת וכשנצטרך לקרוא לה.
לא עבר הרבה זמן, אולי 10 דקות? הצירים כואבים בטירוף, מרגישה ממש לחץ לדחוף. לפני זה לא ידעתי איך זה מרגיש כי בלידה הקודמת הייתי עם אפידורל. קוראת למיילדת. בודקת ואז היא אומרת, קדימה אפשר להתחיל ללחוץ. והצירי לחץ מטורפים, הם כואבים ושורפים, והחוסר אונים באמת מתסכל אבל גם סבלתי מכאבי מחזור חזקים אז יש לי קצת סף כאב גבוה.
ציר, לחיצה, ציר, לחיצה, ציר לחיצה, 08:30 והיא בחוץ!!!! אני בשוק. לא מאמינה שזה קרה ככה מהר.
בגלל שהייתי בשליטה יכולתי להחזיק אותה ולהרגיש את התהליך. בלידה הקודמת זה ממש לא היה. ישר היא הלכה לבדיקה (התינוקת), ואז לבעלי. ופשוט לא התרגשתי ולא כלום.
תודה להשם יתברך!
השליה יצאה, אין תפרים, בלי אפידורל, הכל טוב ברוך השם.
אבל כן...עכשיו אחרי, מפחדת לחשוב על עוד הריון ועוד לידה. אבל ככה זה בחיים
בשורות טובות לכולן ולידות מהירות וקלות לכל בנות ישראל!!!
אזיה מרגש
ממש גיבורה!!1
כל הכבוד לך
רלוונטית לכתמים בלי קשר ממה הם נוצרים.
אבל בדברים כאלה תמיד עדיף לחזור לרב, כאן אף אחת לא פוסקת...
השקט הזההיא האמא וצריכה לדעת מה הצרכים של הבת שלה ולהיות אחראית למלא את הצרכים של הבת שלה.
יש דברים שמשחררים עם השנים וטוב שכך ויש דברים שמשחררים עם השנים וחבל שכך.
רק ברגע שהתינוק היה ביד שלו הוא נזכר לסגור את הפה ולחייך🤣אורי$אני לא יודעת למה אבל ממש הצתמרמרתי ,
וואו נשמע חלום
וממש הייתי בלחץ תוך כדי קריאה שספיקי, חח כאילו זה בזמן אמת.
המוון מזל טובבבבבבב
הלוואי עליי בעזרת השם כזו לידה
נשמע כמו מאיזה סרט
תודה להשם המון נחת ושמחה
מלווה מלכה מאוד חשוב, גם אני מאוד מקפידה
ואני לא יודעת כבר אם זה קשור לשד או לשן...ברגע שצינורית משתחררת, הכל עובר כלא היה.
אני אומרת שעל זה נאמר "אין שמחה כהתרת הספקות"
יכולתי לסבול יום וחצי מכאבי תופת ובשניה אחת הכל נעלם ויש הקלה שהיא אפשר להסביר עד כמה...
אני סובלת מזה בכל ההנקות.. (בראשון הייתי על אופטלגין עכשיו בה זה נסבל)
מעין דקירות/משיכות כאלה...גם נמשך אחרי ההנקה עצמה. כירוג שד שהייתי אצלו בזמנו אמר שזה קשור בהורמוני חלב .. זה מתאזן אחכ...
אז אם בזה מדובר, מה שאני עושה שמאד עוזר לי, מיד אחרי ההנקה אני מעסה את השד , ממש לוחצת ומעסה במקום הכואב.. וזה משחרר.
עוד משהו שעזר לי בעבר, זה לשים קרח קצת.
כמובן, חשוב רק שתראי שזו באמת לא דלקת...
תרגישי טוב
מתאימים לכל עגלה
לי יש ספורטליין, לא זוכרת איזה סלקל יש לי אבל כשהלכנו לקנות הלכתי עם המתאמים ובדקתי מי מהסלקלים מתחבר לי, יש הרבה סוגים
shcדיברתי על המתאמים, אמרת שאין לך, אז הצעתי לקנות מתאמים אוניברסלים שאמורים להתאים לרוב סוגי העגלות, מסתבר שיתאימו גם לסלקל שיש לך כבר
אולי תקבעי תור לרופא אחר. לא רופא ילדים רגיל אלא רופא מקצועי כלשהו. _לא יודעת איזה...)
מרגישה כאילו סיפרת על הבת שלי.
אצלי המליצו לעשות בדיקות דם. הברזל יצא גבולי. התחלתי לתת לה ברזל
וראיתי שיפור עצום. היום ב"ה היא אוכלת רגיל ונורמלי
מאז שנולדה הייתה עולה ממש קצת במשקל אבל העקומה שלה תמיד נשארה אותו דבר בלי שינוי חד לכן לא היה מקום לדאגה....מגיל 5 עד 6 לא עלתה בכללללל במשקל אבל בדיקות הדם היו תקינות, שקלה 16 קילו במשך שנה שלמה והשנה פתאום היא קפצה ב3 קילו ולפי הבגדים גם גבהה קצת.
אם אין חוסרים בבדיקות דם לא הייתי מתרגשת בכלל.
כמו שכבר אמרו לפניי - פשוט לשחרר...
מיואשת******מיקי מאוס